פורום הריון ולידה (עמוד 3483)

תנוחי, תתני לעצמך כמה שאת יכולה.

אוטוטו יהיה מיש לא יתן לזה לקרות

 

מרגש!

בקלות ובידיים מלאות!

שימי לב רק שזה לא חס וחלילה מתפתח לדלקת בדרכי השתן.

אולי כדאי להפחית כמויות שתיה כשעה לפני השינה (לי זה עזר..)
בהצלחה ובידיים מלאות!! 

שבוע שעבר עשיתי בדיקות שתן ותרבית מקיפות

אני בשבוע 12 וככה הייתי בשבוע 10, צמודה לשירותים ולאט לאט זה נהיה פחות אינטנסיבי..

ממליצה רק לשלול במקביל גם דלקת..
אם זה לא זה יעבור כשהרחם יצא מהאגן ואז לא ילחץ..

תשללי דלקת בשתן.
ואני חושבת שכדאי לשתות הרבה.
לפעמים חוסר בשתיה גורם לבלאגן כזה.

מידי פעם אני מרגישה שהשריר תפוס לי בבטן התחתונה

איך הוא עם מוצקים? אם הוא אוכל טוב, אז בהחלט אין צורך בתמ"ל. שישתה מים...

עוד אפשרות לתחליף חלב: חלב שקדים.

אין צורך. בגיל הזה אמורים לבסס את התזונה על מוצקים.

שוקל שמונה קילו...
התחליף חלב נתן לי בטחון מסוים שהוא מקבל איזושהי רשת בטחון. עכשיו אני מפחדת שעוד יותר ירד במשקל ושיהיה יותר חלשלוש ממה שעכשיו

אז עדיף לנסות "להשמין" אותם, מאשר לתת לו תמ"ל...

אני מניחה שאם יהיה יותר רעב יאכל יותר. הבעיה היא שלא אוכל מוצרי חלב, והוא גם אלרגי לשומשום, אז אין טחינה.

זה לא קשור למשקל, החשש הוא רק שיהיה מחסור בסידן. אני נותנת לו חלב שקדים, ואם נראה בהמשך שחסר לו סידן אז יש תוספים. לדעתי הנזק שהחלב יכול לגרום לו יותר גרוע מהחשש שאולי לא יהיה לו מספיק סידן

לדברים.

אפשר לתת לו דייסה על בסיס מים, והרבה פחמימות באופן כללי...

אבוקדו. אפשר להכין לו עוגיות קוואקר ואגוזים טחונים
תמרים זה גם ממתק נהדר בריא ודי משמין

הרשת ביטחון הזו מקבעת את המצב. כלומר מספקת השלמה תזונתית אבל במקביל גורמת להם להמשיך לאכול מעט (לשמור מקום לבקבוק).

ולא נראה שהוא מחפש את זה, וישן טוב בלילה, מה שלא היה בעבר.
יש שיפור. אני לא יודעת אם כי הגברנו את מינון התרופה לעצירות או כי באמת היה רגיש לתמל, או כי היה וירוס שעובר.

ייתכן ואם תורידי לו את המאכלים שהוא רגיש אליהם, הוא יתחיל לעלות במשקל טוב יותר..

בכל אופן, מבינה את החשש.. אצלי בגיל הזה הרבה מהתזונה מתבססת על בקבוקים.. גם אני הייתי חוששת להוריד אותם..

אפשר להתבסס על דייסות שונות וזה משביע ומזין.. יש כל מיני אפשרויות ללא המגבלות של תינוקי..

בהצלחה.

זה לא אומר שהיה או יהיה ביוץ... אלא אם כן שכחת גלולה או משהו דומה..

לק"י

אולי תתקשרי למוקד אחיות?

ועד שבוע 25 הרגשתי מש אולי פעם -פעמיים ביום בקושי וחלש..

ואז בערך השתנה הדפוס של התנועות
ככה שלי זה נשמע ממש תקין
אני בחודשיים האחרונים כמעט כל הלילה מרגישה תנועות ..עם הפסקות מאוד קצרות..(שבוע 34)
וב''ה הכל תקין

בלילה כל פעם שהתעוררתי לקח לי מלא זמן להירדם בגלל זה
זה נחלש לקראת שבוע 37-38 שאז העובר כנראה זז פחות בגלל הגודל

עדיף ללכת סתם מאשר להצטער, תאמיני לי אני מכירה מקרוב...

בשורות טובות תמיד!!

תוך כדי שינה מספיק שתזיזי קצת את העריסה והתינוק עלול ליפול, סכנת נפשות.
בעקרון לי יש מיטחברת והמיטות שלנו גם בלי רגליים, הנגר הביא לנו מין חתיכת עץ ארוכה דקה, שקשורה לרצועה שמחוברת לעריסה. את הרצועה מכניסים מתחת למזרון ואת פס העץ שמים במקביל למזרון בין שני המזרונים. מקווה שברור, קצת מסובך להסביר...

ואת המיטה לעריסה ככה שאין בכלל רווח והעריסה לא יכולה לזוז. בכל מקרה חיברתי עם אזיקון למטה, אבל אם לא זז בכלל, אולי הפתרון הזה יכול להיות לך טוב

תודה!

הדברים האלו בנויים בתורה של ארגז שכל הדפנות מחוברות זו לזו כך שהדופן שאת רוצה להוריד כנראה מחזיקה את שתי אחיותיה, למה הם יהיו מחברות אם תורידי אותה? נשמע לי מאד מסוכן

הנותרות מחוברות זו לזו.
העריסה הזו כבר שימשה בצורה זו כמטחברת במשך חודשים ארוכים ולא נרשמו תקלות
פשוט זה לא היה אצלינו לכן בררתי אפשרויות לחיבור למיטה שלנו..
תודה על הדאגה!

ממש לא מספיק שהם מחוברות זו לזו. זה חייב להיות חובר בטיחותית למשטח למטה, הרי שלוש דפנות לא יכולות לתמוך זו בזו בלי צלע רביעית
אבל אם זה כבר נבנה לזה זה משהו אחר
תהנו

וחיברנט למיטה שלנו עם ברגים. זה מחזיק ככה כבר כמעט 10 שנים.

אם מעניין אותך בזמנו צילמתי איך עשיתי אצלנו
מוזמנת לחפש כאן בפורום

או לגרום לה להיות לא סדירה ולעיתים יותר רחוקות.
יש נשים שברגע שמשלבות אוכל מקבלות וסת רגילה אבל הרבה מאוד נשים לא.
ויש כרלה שלא מקבלות בכלל עד סיום מוחלט של הנקה..
בקיצור הכל אפשרי.

עשיתי היום בבוקר בדיקה ויצא חיובי
אמאאאלה להתרגש? לסמוך על על זה? או שהבדיקה דפוקה?

בבריאות בשמחה ובקלות.

עדיין לא מאמינה.. אולי רק אחריי שאראה בטא!

אבל נדמה לי שבאחד ההריונות גם אמרו לי דבר כזה, וזה היה רופא מאוד נחשב, ואחר כך הרופא נשים שלי שהוא גם רופא מצויין ביטל את זה מכל וכול כדבר חסר משמעות לחלוטין.
מקוה שאני לא טועה בזכרוני לגבי שם הממצא שהיה אצלי..

והרופא שלי אמר שאין לזה משמעות במקרה שלי, ויש לזה חשיבות רק אם יש שליה קדמית ואחרי ניתוח קיסרי כיוון שזה מעלה סיכוי לשליה נעוצה.

כל עוד זה לא משהו ממש יוצא דופן

בערך 20 קילו .... לקראת השליש השלישי יותר , כל שבוע עולה קצת ...

בשליש אחרון
)בתחילת הריון טיפה יורדת(

תורשתי, מסתבר

ברור שזו עלייה ממש מועטת...

עד אז כמעט לא עליתי.
אבל זה ממש משתנה מאישה לאישה ומהריון להריון. ככל שהBMI שלך לפני ההריון יותר גבוה, את אמורה לעלות פחות במשקל. נשים רזות מאוד אמורות לעלות יותר, עד 19 קילו בערך...

משלימה עד מה שירדתי עד +3 קילו.

עיקר העליה היתה בשליש השני
בראשון ובשלישי ממש לא הרבה

עכשיו דווקא משום מה עליתי יחסית לעצמי ממש מעט..באמצע שמיני ועליתי בערך 11 קילו...
גם בעיקר בשלישי השני

חשבתי שזה חסר סיכוי.. ממש דכדך אותי.. למעלה משנתיים שסבלתי מזה..

קניתי תכשירים טבעיים מומלצים לקיצור הווסת ולא ממש עזר לי.. 

בסוף, הלכתי לרופאת נשים, היא נתנה לי תרופה וזה סידר את העניינים.. קיצר את משך המחזור והאריך את הזמן שמותרים.. לאחר מכן הצלחתי להיקלט בקלות..

ממליצה ללכת לרופאה ולתאר את הקושי..

את זוכרת איזה כדור לקחת אולי?

לתחילת המחזור שני כדורים ביום, בוקר וערב.. סה"כ 6 כדורים..

1. הפסיק את הרווח המעצבן הזה שהמחזור מפסיק ואז ממשיך אחרי יומיים..

2. קיצר ביום או יומיים תלוי במחזור (עדיין ארוך אך פחות..)..

3. דחה את הביוץ וכך נתן לי סיכוי להיקלט.. שלא היה לפני כן..

כמובן, שכל גוף הוא משהו אחר.. אבל זה בדיוק מה שהרופאה אמרה לי שיקרה..

אשאל את הרופאה

כסא אוכל נשכב עולה יורד

 

קניתי במקום אחר אבל זה המחיר פחות או יותר

לק"י

זה נוח שהמשענת שלו לא ישרה מידי, ואפשר גם להשעין אותה עוד קצת אחורה. כך שזה מתאים גם לקטנים יותר.

כולל מגש - 95₪


בנתיים הוא מבסוט עליו, וכיף שהמגש גדול. קצת לא נוח להוציא את המגש, אבל בסדר...

הכיסא שלהם הכי זול שיש (משמעותית) וטוב מאוד, נוח, יציב, קל לניקוי. בקיצור כל היתרונות.

אפשר לפרק את הרגליים, ואז נשאר המושב בנפרד, שזה יחסית קטן, והרגליים בנפרד, שהם ממש לא תופסים מקום

בכיסא של פעם, זה שהופך לשולחן ונדנדה..
יעיל, מתנקה בקלות, אני אוהבת את כל המצבים שלו.
הוא רק תופס מקום.. זה החיסרון היחיד מבחינתי.

היתרון הכי גדול מבחינתי שהוא קל לניקוי וקומפקטי.
החסרון שהמשענת שלו לא נשכבת בכלל

אותו 

בהתאמה לגובה שאת רוצה. שהופך לנדנדה. עלה בסביבות 400 תופס מקום. הליכלוך היה נכנס גם מתחת לריפוד וגם מתחת לכיסא. ממש לא היה נוח.

בשאר הילדים נהנתי מאד מכיסא מזוודה פשוט שעולה 50₪ בכל ילד אני קונה חדש. מתלבש על כיסא של כתר פשוט. נוח לנסיעות להורים. קומפקטי. נוח לניקוי בא עם מגש. כשהילד גדל אני מסירה את המגש ומקרבת אותו לסעוד עם כולם. ממליצה על הדברים הפשוטים. לא רואה צורך בכיסא מתכוונן או מוטה לאחור. בשביל מה להטות כשהוא אוכל?
ישיבה יציבה . יש קשירה טובה. זה הכי חשוב. את הגובה אפשר להתאים לשולחן ולשחק עם זה . להניח את הכיסא אוכל על שני כיסאות במקום אחד. אם השולחן מאד גבוה. כמעט שלא הצטרכתי לעשות את זה כיסא אחד הספיק.

קנינו לאחרונה, נח וזול עולה 100 שקל. קל לניקוי.
כיסאות קודמים שהיו לי החלפנו כשהתבלה.

שניהם קיבלנו משומש.
לגדול היה של כתר - לא סבלתי אותו הוא היה ענק ומלא חריצים והמגש שלו ענק ותפס חצי שיש, וגם בגלל השוליים המעוגלים היה קשה להעמיד אותו לייבוש.
עכשיו עם בוסטר. קומפקטי, קל לניקוי, מגש קטן ומרובע, אפשר לקחת לנסיעות.

באופן כללי ממליצה לא להתחתן עם ציוד של ילדים - הצרכים משתנים וחבל להשקיע בדברים שטח"כ הם סתם פיל לבן, ועוד צריך לאחסן אותם כשהם לא בשימוש.

על כסא של איקאה, גם זול גם נוח לנקות אותו ..

אבל לא מייצרים אותו כבר.

אני אוהבת אותו. יציב. נח.

פעם התנסתי בשל איקאה, וממש לא התחברתי.

באמת באסה שהפסיקו לייצר..

מעדיפה את של איקאה. קל יותר לניקוי, אין חריצים לנקות.

כיסא של איקאה וכיסא מזוודה (שמחברים לכיסא)
מרוצה מאוד משניהם

יותר מסיבי
ויותר יפה

בלי הרבה חריצים...

הכיסאאם אני לא טועה בסביבות ה90 + ריפוד יצא 130 יש על השולחן עוד שולחנון מפלסטיק כדי שיהיה. קל לנקות

וכשהילד גדל - עברנו לכסא שמתלבש על כסא רגיל.

ראיתי את המימזי xl אבל התלבטנו אם הוא גדול מידי.. גם המגש גדול וגם המשענת נורא גדולה

אצל ההורים יש כיסא אוכל ואני כ"כ רואה את ההבדלים - של איקאה כ"כ קל לנקות, המושב עם גב ישר כך שהיא לא עקומה, היא יושבת על זה מצוין ולא "נמרחת" למטה כמו הכיסא השני. 

לי קטסטרופלי.. סה"כ יש משיכה ויש אהבה. גם אם לא ברמה של גיל הנעורים. ב. אחרי לידה גם נורמלי ירידה בחשק..

לא כייף לי שלפני רגעים אינטימים אני צריכה איכשהו למצוא חשק.. אני רוצה שזה יבוא בטבעיות!

להצביע עליו שמוציא את החשק?

הדבר הכי נורא שהחבר שהיה לי בתיכון מנשק הרבה יותר טוב ממנו וזה משגע אותי! אני לא רוצה לחשוב על הבחור הזה בכלל ולא להשוות אותו לאף אחד! 

לדבר על הדברים האלה

ואם את מניקה, הורמונים של הנקה גורמים לירידה בחשק, אם את מונעת עם אמצעי הורמונלי, זה בכלל הורג חשק.
וחוץ מזה את מתארת מצב נורמלי לחלוטין. אי אפשר להשוות משיכה של זוג נשוי בקשר ארוך, עם משיכה ואהבה גדולה ככל שתהיה לקשר סודי בגיל ההתבגרות.
בקשר ארוך יש עליות מורדות בחשק, זה טבעו של הקשר, יכולים להיות רגעי שיא( בלילות טבילה, בזמן ביוץ, או כשיש פניות נפשית ולא עייפים) . וגם רגעים שאין חשק, גם שמאוד אוהבים.
לעומת זאת - מים גנובים ימתקו, קשר סודי בגיל ההתבגרות, מעצם היותו סודי יש בו יותר משיכה, זה גם גיל שאין בו טרדות כמו לאמא חודשים אחרי לידה עם 3 קטנטנים.
המצב שאת מתארת הוא המצב של הרבה מאוד זוגות שחיים באהבה ובטוב. עיפות הורגת חשק, יש לך 3 קטנטנים בבית, זה ממש לא קשור לבחירה לא נכונה.
דבר נוסף- המנגנון של החשק שונה מאוד בין איש לאישה, אצל גבר הרצון מתעורר מהר מאוד , אשה צריכה שהרבה דברים יסתדרו כדי להרגיש חשק( בית מבולגן, קצת כעס בלב, עייפות, משהו שמטריד פוגעים בחשק, אצל גבר אין קשר בין הנ"ל לחשק)
מה שאת מתארת לגבי התחושה כשהוא בא הביתה, נורמלי ומצוי לחלוטין, לפני שהוא באמת את מחכה שיגיע ומתגעגעת כשהוא מגיע , עולים גם רגשות קשים שהיו במהלך היום כלפי ההתמודדות בבית , עם הילדים וכו'...ומושלכים אליו ואז מרגישים מחסום ואפילו כעס כלפיו.
בקיצור אני מציעה להרגע מהמחשבה שאולי טעית, ממש לא נשמע ככה, ולראות איך בונים את הקשר במציאות של זוג עם 3 פיצים. למצוא זמנים שאת לא עייפה, רגועה ולבדק עם עצמך מה מעורר לך את החשק. למצוא זמן זוגי , אם אפשר עדיף לצאת מהבית לדיט כמו פעם, להנות יחד , במצב בו יש 3 קטנטנים לא בטוח שאתם מוצאים זמן פשוט להנות יחד. אשה לא יכולה להרגיש חשק כשהיא כל היום טרודה במטלות.
בהצלחה

ומוסיפה שאי אפשר להשוות קשר עם חבר בגיל הנתבגרות שאז ההורמונים חוגגים לקשר ארוך עם בעל שמתוך 4 שנים ברוב הזמן את בהריון או מניקה...או עם אמצעי מניעה או גם וגם...
המצב שאת מתארת הוא בעיניי מדהים...
אין צורך לחטט בעבר, גם כי מה שהיה תמיד מרגיש יותר חלומי כי קשה לנו לחיות בהווה אז תמיד חושבים איך היה כיף אז, או איזה כי יהיה עוד מעט...
ובחירה מוטעית בוודאי שלא עשית, לפחות לא לפי התיאורים שלך...
בהצלחה יקרה!

וכל מה שאמרת נורמלי ביותר. העיקר שיש אהבה והערכה. מי קבע שחיבים לעוף?
אולי יש לך בעיה מבחינת המחסום אליו כשהוא מגיע לבית. ואת צריכה לבדוק למה זה.
תפני ליעוץ. יכול להיות שאת עוד תקועה בחבר או שבנית איזה שהוא מחסום שאת לא מודעת אליו.

תשמחי שיש לך בעל אוהב ורומנטיקן. החבר שהיה לך לא בטוח היה כזה מרגש אחרי חתונה.
וגם הפרפרים שאת מתארת זה בזמן ההתאהבות.והם עוברים לכל זוג אחרי שנתים בערך. ואז נשארת אהבה יציבה.
אל תחפסי בעיות. חבל

היה גם מבחינת "מים גנובים ימתקו"

ההסתרה נתנה זה המון נופך והפך את הכל למלהיב יותר

אבל זה הכי נורמלי ולדעתי הקטנה אפילו זה הממוצע של רוב הנשים.
פשוט כי זה מותר. וזה שלך. ואת לא צריכה לריב עליו עם אף אחד ובטוחה בו שלא יברח לך. כל הדברים האלה מורידים מה"ריגוש". פשוט חסר ריגושים. וזה לא שאת לא מינית מספיק אלא שחסר לך תחושת הריגושים שגרמו לך סיטואציות אחרות עם החבר וכאלה.
איך מעוררים ריגושים? איך יוצרים אותם? שאלה טובה וקשה. הלוואי שהיתה לי תשובה. אני רק יודעת שזוגיות זה משהו שצריך לשמר ולעבוד עליו כדי שיחזיק בדיוק במובן שאת מדברת עליו.
כי להיות זוג זה לא רק לא לריב. או לריב ולהשלים. או להתווכח ולהסכים שלא להסכים. או לגדל יחד ילדים ולהיות מוכוונים לאותן מטרות.
להיות זוג זה למלא אחד את השני. להתחדש כל פעם מחדש. לעורר רגשות פנימיים. להיות חברים... לגרום לשני לריגושים... לשבור שיגרה.
והדבר הזה מצריך עבודה מאמצת. יומיומית.
אחרת קל מאד ליפול לפנטזיות הנערות שלנו... יחד עם שטף החיים העמוסים. ולפחד מהיום שנתבגר יחד...

היר גרמה לי לחשוב..
אני באמת צריכה למצוא דרך למלא אותנו. אני מסתכלת על תמונות שלנו מפעם לפני החתונה וזוכרת כמה שהיה לנו כייף ביחד!! זה חסר לי.. אני מתגעגעת.. אני מחפשת את זה..

ותודה שאתן מרגיעות אותי. לפעמים אני נטרפת מרוב מחשבות!

כלומר-את נמצאת בהשוואות )לעבר, לבעלך(
ופחות נותנת להווה ולרגש לגבור
מעין עודף מודעות
אוליעבודה עצמיתעםהשיטה של "לדעת להיכנע" תעזור? )לא מכירה רק שמעתי עליה(
רגש ומשיכה מניסיוני זה - פתחו לי פתח כחודו של מחט... כשאני מתלהבת ממשהו שבעלי עשה, כשאני נעזרת בו, כשאסורים- הניצוץ של המשיכה יכול להתעצם ולהפוך לשלהבת, תלוי בי ובכמה אני נותנת לעצמי לשקוע המחשבות וברצון לזה.
למשל כשכועסים- זה נעצר וגווע

רק שלוקח הרבה זמן לייצר את הניצוץ הזה

את יכולה לעשות את זה בבי"ח עם ההפניה ולא לשלם בכלל או לקחת רופא פרטי ולשלם לו, יש אפשרות לקבל החזר מהסל הריון.
אני עשיתי פרטי אצל דר שווד בביקור חולים.ניראלי עלה 2000 ש"ח וקיבלתי החזר של 75%
אני שמעתי גם על דר פלוטקין שהוא טוב- לא מכירה באופן אישי.
ביום של ההיפוך את צריכה להגיע לקבלה של חדר לידה, עושים קבלה כמו לידה רגילה.
יעשו לך אולט' לראות אולי התהפך ומשקל.
מוניטור למשך שעה שתן פתיחת וריד .
עד לכאן תטפל בך מילדת, אחכ יגיע הרופא ינסה לעשות היפוך שניים אם לא מצליח ייתן זריקה בטוסיק להרפיית הרחם ואחרי חצי שעה ינסה שוב.
אח"כ נשארים עוד קצת להשגחה ומשתחררים.
תקחי איתך מלווה בעל / אמא זה תהליך ארוך ומתיש וגם יכול להיות כואב.
מקווה שכל המידע הזה יהיה בגדר תאוריה ולא תצטרכי לעבור את זה והקטנציק יתהפך לבד.
בהצלחה

כמה זמן זה לוקח בערך? כל התהליך הזה? זה בדר"כ בשעות הבוקר? והרופאה שלי אמרה לי שכדי לעשות בשבוע 37+ כמה ימים.. ז"א שבשבוע 38 זה כבר לא רלוונטי? פשוט זה יוצא לי 37 סופ"ש ואז יש עוד כמה ימים.. כיאלו אין לי עוד אופציות :/

אני הייתי בשבוע 38+4 ביום ההיפוך
היינו שם משמונה הבוקר עד שלוש בצהרים..

אני בכללית י הוצאתי ׳התחייבות׳ מה ״מרכז בריאות האישה ״
אבל לפני כן התקשרתי לכמה בתי חולים..
ביררתי תורים
(אני הייתי בשבוע 37,והתורים להיפוך היו רק לעוד שבוע פלוס... אז בדקתי איזה יהיה לי הכי מהר..)
בסוף עשיתי בשערי צדק,אצל דר מזעקי.
היה לי כואב!
סליחה אם אני לא מעודדת.
(חברה שעשתה היפוך אמרה שבקושי הרגישה משהו חוץ מהלחץ של הידים של הרופא..- אז אצלי זה לא היה ככה)
אבל ב״ה ההיפוך הצליח!
~
משהו נוסף שאני ממליצה עליו היא:שיטת מרילוס.
(אני הלכתי למישהי מקרית ספר, יש גם מישהי ממש טובה מבניברק..)
דרך האוטרסאונד בודקים איפה נמצא חבל הטבור, אצל העוברית שלי היה כרוך פעמים סביב הצואר ועוד פעם סביב הפנים-ראש..
ובעזרת תרגילים( כמו תרגילי ספורט שעודים בביס׳ יסודי..חח)
החבל שוחרר!! (ממש רואים את זה באולטרסונד-שלב אחרי שלב-זה מדהים!)
רק אחרי שוידאתי שאין חבל טבור במצב שמסכן את העוברית שלי-הגעתי בנחת-יחסית.. להיפוך.

שתבשרי לנו בשורות טובות!
אגב-כשאני הייתי שם בהמתנה היתה מישהי שהגיע והעובר שלה התהפך-לבד! והעא לא היתה צריכה בסוף לעבור את כל התהליך...
בע״ה! המשך הריון תקין ומשמח וסופו בידים מלאות!

את רוצה להגיד לי שבבי"ח לא בודקים שחבל הטבור כרוך סביב משהו? פשוט עושים? זה נשמע די רשלני.. יש אפשרות לבקש שיעשו?

לצערי הרגשתי שהשתיקו אותי עוד לפני שסיימתי את המשפט
ב ״לא!״
הלך בערך ככה:
הרופא הסביר את הסיכויים והסיכונים וביקש שאחתום..
ואז שאלתי:
אם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר או מקום אחר שמפריע לסיבוב שלו יש אפשרות לראות את זה לפני ההיפוך..?
״לא״
אבל לפני שמסובבים אולי אפשר ל..
״לא״
.לא רציתי ליצור אוירה לא נעימה שניה לפני ההליך אז הפסקתי לשאול, אבל בלב ממש שמחתי שיומים לפני כן ראיתי אצל המטפלת בשיטת מרילוס שהחבל הוסר מהצואר
{חברה שלי שאחות במקצועה אמרה שלא בודקים בכלל בגלל שמבחינתם זה משהו שיכול להשתנות כל רגע,אז אין על מה להתעכב על זה.. זה כמו שרופא קונבנציונאלי יציע לך לקחת משהו מהרפואה האלטרנטיבית- זה כאילו לא קיים מבחינתם)

ממש זוכרת שרופא מנה את כל הסיכונים- זה די מלחיץ...
״אם יהיו האטות בדופק- יעשו ניתוח חירום.״
.
בגלל שהגדולה שלי נולדה בניתוח חירום עם חבל טבורר כרוך ואפגר 7...
בכל אולטרסאונד של ההריון של השניה- שאלתי את הרופאים/טכנאים אם יש אפשרות לבדוק חבל טבור.. וחלק ענו לי ממש בזילזול וחלק פשוט אמרו שזה לא משהו שבודקים,או שלא ניתן לראות...
עד שקראתי (כאן בפורם) על שיטת מרילוס. וחקרתי קצת.. והתקשרתי ושאלתי שאלות..
ובסוף בהריון הזה גם הלכתי ל2מפגשים בהריון הזה.

ואני ממש שמחה שעשיתי את זה! ב״ה! על שליחים טובים!

שושנה פרימאק (יש לה פיסבוק)
‭052-7632405‬
.

אני הייתי אצל אסתר טבעון (קרית ספר)
שושנה נתנה לי את המספר שלה כי היא קרובה אלי גאוגרפית...

ודווקא קראתי על השיטה דברים לא הכי נחמדים.. בכל אופן קבעתי תור לביקור חולים.. נקבע שלא נצטרך בע"ה!!! תודה בכל אופן

בדקו לחברה שלי באולטרסאונד אם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר וראו שכרוך פעמיים.
יש להם הרבה אופציות באולטרסאונד ובאחת האופציות ניתן לראות את חבל הטבור. אבל זה לא כזה ברור, אולי לכן רופאים מעדיפים לא לבדוק.

לוחץ על העצב.. אצלי עזר לחיצות בגב התחתון כדי לשחרר את זה.

לפחות לכאבי גב ואגן, כל עוד זו באמת פעילות רגועה ומתונה.
לירכיים אני לא בטוחה, לפעמים הליכה יכולה ממש להכביד על הרגליים ולהגביר את הכאבים. אבל אולי אירובי רגוע כן יעזור.

אירובי לא בטוחה שמתאים בהריון. תתייעצי עם המדריכה.
אבל הליכה עם נעלי ספורט טובות זה תמיד אפשרי וטוב. בכל קצב וכל משך זה יותר טוב מישיבה במקום..

ואישית מאוד מאוד ממליצה על התעמלות מותאמת לנשים הרות, מונחית עי פיזיותרפיסטיות (יש לפעמים דרך הקופות, תבררי)
ו/או טיפול פיזיותרפי אישי. לפעמים אפילו מפגש אחד עושה הבדל עצום!!! יש פיזיותרפיסטיות עם הכשרה לטיפול בנשים הרות.

מצד שני מרגישה בטטה לא זזה... אם לא עלול לגרוע אז אין מה להפסיד

 

ובאופן כללי היא ככ עושה טוב לגוף.
ממליצה ממש
כמובן שצריך לודא שזה מותאם להריון

האופציות זה הליכה או אירובי בבית...
ואין לי עניין רק לעזור לכאבים אני רוצה להכנס קצת לכושר וכמה שאפשר להשמין יותר לאט...
יוגה נשמע לי פחות הכיוון

אירובי זה נחמד אבל פחות ספיצפי לגב ולא הייתי עושה דברים שכוללים הרבה קפיצות... ואם יש לך אינטרנט יכולה לחפש תרגילים לחיזוק רצפת אגן, מאוד עוזר לכאבי גב וטוב מאוד מאוד בלי קשר לקראת לידה ואחרי לידה. בהצלחה תרגישי טוב!

אם תצליחי הליכה כל יום זה בטוח יעזור, אירובי זה טוב לכושר אבל תהיי בקשב לגוף שלך שזה מתאים ולא מאמץ יותר מדי

תחפשי קצת ביוטיוב.
מספיק שיהיה לך שני תרגילים שתעשי כל יום בנוסף להליכה וזה כבר יעזור לך מאוד!

תתייעצי עם גורם רפואי.

שאת מבקשת ממנה לא להתערב בעניינים שלך.
תנסי בטון הכי נעים שאת יכולה, שלא יישמע עצבני.

ויכולה לספר שפעם מישהי (רווקה מבוגרת מאוד) שאלה אותי: מה זה? מה יש לך על הפנים?
עניתי: חצ׳קון.
היא אומרת לי: את צריכה לקבל מחזור.
לא הגבתי, והיא המשיכה: אני אומרת, את צריכה לקבל....
והייתי בהלם! מי שאל אותה, ומה היא מתערבת בכלל?
אז כן, מסתבר שיש אנשים חסרי טאקט, ואם הם לא מבינים רמזים, אז צריך לומר להם בלי רמזים, וסביר להניח שהם לא ייפגעו, כי הם גם ככה חסרי טאקט

נכון. אני בהריון. מה בעצם אכפת לך שהיא תדע?

 

ולא באלי עין של אנשים

אבל סתם לאישה חפרנית מה אכפת לי? אין בזה באמת בעיה לספר, זו תחושה אישית שלך

ואם היא תגיד שהגזמת תגידי לה שהיא התחילה ;) .. אולי היא כבר לא תרצה להתערב

אהבתי

השאלה אם תרד ממני באיזה שלב

שלך היא לא תרד ממך עד שלא תגידי לה בפירוש לרדת...

איזה אנשים הזויים יש בעולם....

פעם הבאה שהיא שואלת תשאלי בחזרה "ואת?"

לאיזה אישה כאן לא אמרו "בשעה טובה" כשהיא *לא* היתה בהריון?

אם באתי לטבול כסגולה ללידה קלה...

הפוך על הפוך 

אני ברוך ה כבר שבוע 9 ואף אחד עדיין לא חושד בי שאני בהריון
תעני לה : בבקשה אל תכנסי לי לרחם תודה

לי ואולי תרגישי שאת בחברה טובה...

לפני כמה שבועות היינו בעלי ואני בסופר ואז נפל לי משהו מהיד ובעלי התכופף להרים לי ואשה אחת מעירה לי שלמה בעלך צריך להיות המשרת שלך?? וגם אם נניח את בהריון (עוד לא ראו עלי בכלל) זה לא סיבה, הנשים של היום כ"כ מפונקות וחושבות שהבעל שלהם חייב להם את כל העולם בגלל שהן הסכימו להתחתן איתו.

הייתי בחתונה וחברה של אמא שלי שהיא כמו דודה שלי צועקת לי בקול- מותק, למה אין לך תיאבון? מה את בהריון כבר?

מנסיוני...טבחיות אוהבות "לבשל" כל מיני דברים חוץ מאוכל. לבחוש. לערבב. לטוב ולמוטב. ויש מן תחרות כזאת של "מי ידעה ראשונה שאת בהריון".
אז תבטיחי לה שתספרי לה ראשונה במעון!
אני ניסיתי. זה עבד...
עד חודש חמישי! ואז היא כבר ממש לא התאפקה ואמרה לי: את זוכרת שאמרת שתספרי לי ראשונה? לא יודעת... יש לי הרגשה שאת בהריון. גם הבנות מתלחששות...
היה לה חשוב לקבל את האוקיי ראשונה ולהיות מבשרת הבשורה.
פירגנתי לה. והיא פירסמה לכולם את הסוד. בסוד...

לק"י

לא רציתי להגיד לא, אז אמרת לה- "למה? השמנתי? דוקא אמרו לי שרזיתי..."

מילא אם הייתי באמצע הריון, כבר עם בטן.
תחילת הריון! אם אין לי בטן- למה את שואלת?!
אם אני נראית רק בהתחלה- למה שאספר לך?..

מה הבעיה? שזה לא שולח את הטופס?

גם מהמחשב השני הייתי צריכה לנסות כמה פעמים עד שנשלח..
אם לא מצליח לך אפשר להוריד קובץ וורד ולשלוח להם..

הפעם מראש נרשמתי במשרד שלהם עצמו.

מזכירה לי באמת לנסות שוב

לא מזמן גם היינו בסיטואציה... רק אומרת שזה עובר.
התינוק גדל, המטלות סביבו נהיות חלק מהשגרה וריכשהו נהיה יותר זמן בחיים. הנקה וגלולות למניעה יכולות גם לתרום לעניין ...

1) מומלץ לקבוע עם הבעל על ערב שהוא חוזר מוקדם הביתה. מומלץ לקבוע יום קבוע שהוא יוצא מוקדם מהעבודה.
2) מנצלים היטב את סוף השבוע. לא רק פעם אחת.
3) יום שישי כשהילדים במסגרות החינוך, התינוק ישן.

או תלמידי חכמים או משהו כזה שככה נוהגים