פורום הריון ולידה (עמוד 350)

סכין/שעווה/לייזר

זה עולה לי בהורמונים של ההריון ואז נושר (לא הכל) בהנקה בערך 4 חודשין אחרי הלידה..

תמיד היה לי..

מעדיפה לא להתעסק עם זה

בעיקר כי זה גם הורמונלי.

אבל אני חושבת שהכי מומלץ לייזר. לסיים עם זה וזהו.

רק מתגבר מהריון להריון

באסה

לא מפחיק שם סכין? זה כמו בידיים וברגלים?

כי עושים עם סכין וסכין תמיד מגביר את הצמיחה ומעבה את השורש ולא מצליחה להתמיד בליזר (הריונןת ןכן)

אבל זה כן יכול לעזור.  לא יודעת..

גם שמעתי שאם לא נןגעים זה אולי ינשור .

ואם זה שערות בוודדות ועבות אפשר לעשות שם אפילציה..

אבל אני גם עושה שעווה...

אצלי עבד אבל חזר קצת אחרי הלידה

אבל זה שיער פלומתי כזה,לא עבה כמו ברגליים נגיד

לא רואה סיבה לשלם על לייזר באזור הזה

אבל כהה

וגם על בטן "מפונצ'רת"😉 של אחרי ךידה עובד סכין?

וזה נראה אפילו שזה פלומתי.

אבל עובד

לא בטוח שלכולן

אבל לקחת בחשבון 

שיהי  כפול ובוריד

מאשר שיהיה ואשאר

לא מגיעה לעשות שעווה ואז זה נשאר מזעזע מניסיון

אבל תודה על האזהרה אתכונן נפשית😉

לעצמי

אז לנצל אותו על הורדת שיער זה ממש בזבוז בשבילי

תודה על ההמלצה בכל מקרה

גם בנערותי שעשיתי מכונה לא עשה את העבודה

עמוק מדי ליומולדת 3.

עוגה (אם את לא טובה באפיה תכיני משהו הכי פשוט ותקשטי יפה. אפשר לחתוך בצורת רכבת/ דובי וכד')

קצת שירים, להרים אותו על כסא, לתלות כמה שלטים עם איחולים

אם באים אנשים מחוץ למשפחה המצומצמת אז גם ארוחת ערב נחמדה (אולי לחמניות ומרק?)

וזהו נראה לי

לק"י

אני הכנתי רכבת לבן השנתיים.

עוגה פשוטה, וחיתוך פשוט. העיקר זה הקישוטים.

אפשר לחסוך את הבישול ולהזמין פיצה או פלאפל למשל.

להכין עוגה פשוטה ולהשקיע בקישוט, ואם מסובך אפשר להדפיס דף סוכר בכל מיני חנויות עם תמונה של הילד.

אם בא לך לכי לחנות חד"פ ותיקני צלחות, כוסות ומפיות עם ציור שהוא אוהב.

בלונים, נר/זיקוקים ומתנות..

אם יש ילדים אורחים אפשר להכין שקיות ממתקים שיחלק

לא חושבת שצריך עוד משהו

מזל טוב!

להגיש עם קרוטונים/ שקדי מרק למעוניינים.

להוסיף פיצה למעוניינים.

מרק זה ממש סוגר פינה.

אפשר מרק עדשים או מרק כתום, שמשתלב נהדר בארוחה חלבית.

להכין/ לקנות עוגה ומעט חטיפים אם יש אחיינים.

אני קונה כיפה וציצית, זה מייחד את יומולדת 3 דווקא,

אם לא רוצה ללבוש, אולי אפשר לעשות את העוגה בצורת ציצית,

להכין עוגה מרובעת, לחתוך מהלמעלה בצורת פתח ציצית, ולהמשיך חוטי ציצית עם חמצוצים או משהו כזה..

בגוגל יש הסבר איך להבדיל בין השניים.

שייעלמו במהרה! אמן!!

אם זה במרפס השקע אז זה יכול להעיד על התייבשות. אם שה ממש שקע בעצם של הגולגולת שלא היה שם קודם אז לכי להיבדק, אבל אם לא אז לא נראה לי הייתי הולכת אחרי שבוע.

אבל היתה לי תקופה ם בעיה בצמיחה בכמה אזורים בקרקפת ורופאת עור טיפלה בזה

לפחות תבואי עם הידע הזה לרופא, אם זה הכיוון

אין לי ניסיון

אצל הבת שלי כשהייתה בערך בת חצי שנה במעקב פיזיותרפיה הפיזיותרפיסט הפנה את תשומת ליבנו שהראש שלה לא מאוזן וצד אחד יותר נפוח מהשני כיוון שהיא נוטה יותר להפנות ראש לצד מסוים.

לגבי שיער עצמו לא זכור לי..

בכל אופן הוא נתן לנו תרגילים וזה באמת עזר ונעלם כמובן

מרטיבה את היד ומעבירה מים על המקום עם הריח המסריח שתהיה טיפטיפה לחות, ממש בקטנה שלא יעלה עובש אבל שכן האבקת סודה לא תיפול בשיפשוף..

משפשפת עם הספוג/ סקוצ' את האבקת סודה על המזרון, מנערת את המזרון משאריות הסודה ושמה את הספוג להתאוורר

לאו דווקא יקרות:

ציוד חורף- כירבולית נעימה, פיגמה או טרנינג חורפי, נעלי בית לחורף.

שעון יד

ארנק עם תמונה שלכם (מזמינים מאלי אקספרס)

תיק גב נוח או תיק כלשהו טוב ליום יום

מה שהוא צריך הוא קונה לעצמו..

מה שלא, יוצאמשזה משמח אותי והוא לא מבין למה הוצאתי עלזה כסף

באמת מה הטעם?

אם הוא לא צריך כלום ולא רוצה כלום וזה לא משמח אותו?

עוגה וארוחה ומשחק זוגי, ואולי כרטיס ברכה עם מכתב, זה לא מספיק? חייבים מתנה? 

אם זה לא משמח אותו אז בשביל מה ?

לאפות עוגה, ברכה יפה

או מציעה כיוון אחר -  לקנות מתנה שתשמש את שניכם (אם מתאים..) כמו שתי כוסות יין עם שמות, הדפסת אלבום משפחתי, תמונה לחדר שינה

ככה הוא לא מרגיש ש״בזבזת״ עליו וזה ישמח אותו 

יום כיף יחד

ספל עם תמונה- כוס הפלא שהתמונה מתגלה כששמים מים חמים

תמונה שלכם ממוסגרת, לשים בחדר שינה או בסלון

שוברי פינוק- שובר למסאז', שובר לערב ספורט והבית עליך, שובר לארוחת בוקר זוגית שאתם מכינים יחד, וכו'

קרמים, בושם

אפשר גם בהפתעה להזמין משפחה או חברים ואז הם יחגגו איתכם

מזל טוב!

אולר איכותי? 

כי אין לו הרבה תחביבים שאני מבינה בהם (כבר כשלתי בקניית ספרים שלא בדיוק מתאימים לו, ובתחום המקצועי שלו - אני אפילו לא מנסה לקנות משהו מתאים...). וגם הוא - אם הוא צריך משהו אז הוא כבר קונה לעצמו.

אז היו שנים שקניתי לו רק משהו סמלי (עט, משחקים קטנים מהכול בשקל להתעסק בהם...) והיו שנים שהסתפקתי בברכה מושקעת (מעוצבת ומחורזת). מדי פעם גם היו שנים שהצלחתי למצוא משהו הולם לקנות לו

לגבי החגיגה - מאז שיש לנו ילדים מספיק גדולים אז הם אלה ש"מפיקים" אותה (בעיקר בלונים ושירים ועוגה).

הייתה פעם שהכנתי לו מעין קופסת בריחה (ומכיוון שהוא חכם הוא פתר אותה בתוך שניות ) ועוד פעם שהכנתי לו חפש את המטמון בחדר שלנו עם חידות מחורזות. את יכולה גם לנסות ללכת בכיוון הזה, אם הוא אוהב חידות ומשחקים כאלה.

יכול להיות שבעלך דווקא ייהנה הרבה יותר מהזמן הזוגי מאשר מכל מתנה שתקני לו...

בהצלחה ותיהנו!

נמחקו לי כל ההסברים הארוכים שכתבתי פעם, ואין לי כח להקליד מחדש🙈

@גוגי גוגי אמי אבדוק אם יש לי משהו ואשלח לך בפרטי

משחק זוגי אפשר להכין כרטיסיות של שאלות ולענות עליהם יחד

לפתח תמונות מכל מיני אירועים. כל אחד לוקח תמונה וצריך לתת לה כותרת/ לתאר אותה בכמה מילים והשני צריך לנחש מה האירוע שמופיע בתמונה.

ואם זה בשבת אז אפשר להשקיע ולהכין איזה מאכל מיוחד שהוא אוהב, או להתפנק על אוכל שבדכ לא מתפנקים עליו (בגלל מחיר או כי לוקח זמן להכין אותו)

לקשט בקטנה את הבית, קצת בלונים ושלט מזל טוב עושים אווירה אחרת

ספא/ חדר בריחה/ מסעדה שווה

ויצא לי לקנות לעצמי המון חח

אבל למדתי לחסוך ממש מלא, לדוגמא עכשיו כבר שנתיים שעשיתי ממש פשוט ביום הנישואין וביום ההולדת ויש לי חסכונות בשבילו שיספיקו לי בעזרת ה עוד כמה חדשים לקנות ספרייה שממש רוצה ואין לנו וגם ספות חדשות בעזרת ה׳

זה דברים שצריך אבל דוחים כי יש דברים יותר חשובים

בטוחה שבזה הוא כן ישמח

אולי תאמצי? זה גם יפתיע אותו בגדול

תלוי מה התקציב.

אפשר מכסף אפשר פשוט יותר אבל יפה..

חנוכיה, גביע, טלית חדשה, עטרה לטלית, קופסה לאתרוג ועוד...

כרגע:

1. בגבורה נישאר שבת בבית, אין לי כח למשפחה של בעלי - עם כל הכבוד שבוע 38++ אז מותר לי

** היה רצוי להזמין אותם שישי או מוצש לחגוג אבל שוב, אין לי כרגע כח.

2. נראלי אכין לו עוגת מספר, בלונים, ברכה מרגשת, ועוד משחק שמישהי כאן נתנה לי רעיון (אולי נעשה בעוז הזדמנות בשבת משחק אחר שלא ידרוש הרבה הכנה ?)

3. מקווה שימצא כאן היכן לקרוא את הפרשה שלו, או שבכלל זה לא כזה חשוב לו כמו לאמא שלו שלוחצת על זה של החיים

4. בכללי לא נעים לי ממנה, היא זאת שילדה אותו, אבל עכשיו אין לי כח שיחפרו לי

5. פתאום עלה לי בראש שהשנה נוכל לעשות פרסום הנס מהחלון אז אולי לקנות חנוכיית כסף, אבל יש לי בחלומות הוצאות קודמות כרגע כמו איי רובוט או מגפי האג (כןכן, ילדה קטנה) אז זה מעמיד אותי במתח פנימי של מה חשוב לי חחחחחחחח

6. וגם גביע כסף אין לנו מהחתונה רק מהברית שלו או משהו כזה אז גם אם אני אקנה הוא לא יבין למה כי שוב, הוא לא אוהב לקנות דברים מיותרים לטעמו

קופונים

כל ילד "תרם" רעיונות מה הוא יכול לתרום לאבאמא

למשל - ארוחת ערב, שטיפת כלים, לשמור על הילדים ושהם יצאו לסיבוב, להכין סעודת שבת, מסאז ועוד כאלה

עיצבנו בצורה של כסף(חחח היינו ילדים קורע להיזכר בזה) ושמנו בתוך ארנק משחק והבאנו להם וביקשנו בכל פעם שיבחרו קופון למימוש

הם זרמו איתנו, אומנם לא עד הסוף כי ראו שגם לנו החשק עבר אבל הרגשנו מזה משמעותיים ונותנים

אולי מתאים לך הרעיון כמובן ברמה אחרת וזוגית משהו כמו - ערב סרט/ארוחה מושחתת ביחד/יציאה זוגית ועוד כאלה

יכולה לעצב בצורה מזמינה והוא יממש

לא יודעת אם זה הסגנון אבל פתאום נזכרתי...

גם לבעלי יש גביע מהבר מצווה שהוא אוהב ולא רצה חדש לחתונה אז יש לי רעיון כזה שבאחד הימי הולדת אני אקח לצורף שיוסיף את השם שלו בחריטה על הגביע ואולי איזה פסוק או משהו שהוא אוהב. מתלבטת לגבי הפסוק ולכן עוד לא בוצע...

בכל מקרה בעלי גם לא אוהב מתנות לא שימושיות ומה שהוא צריך הוא קונה אז לפני היום הולדת קבוע אני שואלת אם יש משהו שהוא צריך ורוצה ואם התשובה היא לא אז אני אומרת ''אז המתנה ליום הולדת שלך זה איזה ארוחת ערב שאתה רוצה ולא משנה כמה השקעות זה מצידי'', ככה יוצא ששתינו שמחים. לרוב הוא חושב מלא זמן תוהה מה הוא רוצה שאכין ואז מביא לי אתגר בישול לפני היום הולדת😂

אני אחבר את זה לעבודת המידות או משהו.. שאנחנו עובדים ובונים את הבית שלנו ביחד

נכון גאוניי

באמת אחת המתנות שכן הייתה לו שימושית...

נשמע שבעלך קצת דומה לבעלי אז קחי בחשבון שבאמת בשלב מסוים תצטרכי להרפות מעניין המתנה...

ובאמת הרעיון שלך לברכה מקסים!

ותסדרי לו מתנה אחרת ליום ההולדת:

ילד חדש

(בהנחה שאת כבר בסוף תשיעי)

אח שלי נולד עשר דקות אחרי יום ההולדת של אבא שלי - כן, אמא שלי במקום להתרכז בלידה בחנה את השעון כדי לראות אם היא מספיקה ללדת ביום ההולדת שלו

היינו ביומלדת של בעלי במיון בגלל שלא הרגשתי תנועות כל היום.

שבוע 40+ ב"ה הכל היה בסדר אבל אנחנו יושבים ומחכים ובעלי מקבל הודעה מחבר :מזל טוב

ושתינו בשןק איך הוא יודע ולמה הוא מקדים את הברכה

שכחנו מהיומלדת....

חחחח

אחר כל לא הפסקתי לבכות שאיזה אשה גרועה אני ואיזה בילויים אני עושה לו ליומולדת

הורמונים🤣

אני רוצה לקנות לבעלי משהו בסגנון

ארגז קטן יחסית אבל איכותי של כתר עלה 70

פלס 20

מברג 10

עטפתי יפה ..

זהו

של ואהבתם

שמעתי המלצות גם על הקופסאות של ho my box שיש להם אחלה קופסאות לערב זוגי או דייט כזה נחמד

ומי שחופר מעבר בעיה שלו

על איך את מגיבה לזה

תגידי שאת לא מרגישה טוב אבל סביר להניח שיבינו

תבקשי תרופות להקלה

ובעז"ה יהיה בסדר ❤️

ודווקא בהריונות היה לי חשוב ליידע יחסית בהתחלה גם לפני שראו בטן, גם כי יצאתי להרבה בדיקות אז שלא ירימו גבה על כל ההיעדרויות וגם שפחות ידרשו ממני מאמץ פיזי בסחיבת דברים וילדים.

בדרך כלל אנשים עם טקט גם אם הם חושדים בהריון הם לא שואלים עד שהאישה לא מספרת בעצמה..בחשדות אין לך שליטה;)

היתה מישהי שבאה למילוי מקום והיתה לה קצת בטן ואז היא שאלה אותה אם היא בהריון.

היא ענתה לה שלא.

אבל אם היא הרגישה בנח לשאול מישהי שהגיעה ליום אחד, מרגישה שמישהי שעובדת קבוע היא תרגיש איתה יותר בנח..

אם המקרה עם ההיא טרי ,או שבהזדמנות אחרת שנח לעלות את הנושא

אני הייתי אומרת לה-את יודעת אני תיפוס מאד סגור בנושאים מסוימים לא אוהבת לשתף ולחשוף על הריון בחודשים מוקדמים 

שאם מישהו מגלה זה לא סוף העולם.

הקב״ה ברא את הבחילות אז כנראה הוא לקח את זה בחשבון 😂

ואם כבר גילו אפשר לנצל את זה לטובתך ולבקש שיקלו עלייך עם דברים כבדים וכדו׳ 

רק כשנחשף לשמש/אור חזק?

או ממצמץ מדי פעם בלי סיבה? 

ואפילו שאלתי פה על זה חחח

נראלי @פרח חדש רשמה שזה כנראה רגשי וזה יעבור לבד ובאמת כך היה.

אני הייתי מתעלמת מזה

לפעמים זה לא מתבטא במצמוצים

זה יכול להיות רעשים כמו של קינוח אף

או חיכוך בגרון

בהתחלה נבהלתי שאולי זה טיקים שיישארו לתמיד ח"ו

אבל אצל כולם ב"ה עבר

והתאפקתי מאוד ולא דיברתי על זה עם הילד כי עצם ההתעסקות עם זה יכולה להגביר את התופעה.

כן ניסיתי לשים לב אם יש משהו שיכול לגרום לו למתח

אצל אחד זה היה בתחילת כיתה א והיה לו מורה מאוד נחמד אבל היה למורה קול חזק וזקן ארוך, ממש הרגשתי שהוא בפחד. אז דיברתי איתו על מה שהוא מרגיש אבל לא על המצמוצים. לאט לאט הוא נרגע, הכיר את המורה וזה עבר לגמרי.

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה ונערה סובלת מזה מידי פעם בתקופות של מתח. כשהייתי ילדה התביישתי אבל לא היה לי שליטה על זה

אמא שלי החכמה היתה שמה לב

אז היתה לוקחת אותי לדייטים נחמדים ועם הזמן היה עובר

לקחנו אותו לפרופסור גדול במנהטן.   אני גרה בברוקלין..

והוא בדק ואמר שהכל בסדר וזה רק התנהגותי... הוא אמר לנו לא להגיב על זה בכלל ושזה יעבור לבד. הוא צדק ! בזמן הזה חשבתי מה הילד בלי מודע רוצה להעביר לנו... והבנתי שכנראה הוא צריך יותר תשומת לב אישית... אז בחודשים האלו ממש חיבקתי נישקתי יוצר אמרתי לו המון שאני אוהבת אותו וכנל בעלי.... ב"ה אחרי חודשים הכל עבר לחלוטין. ואני למדתי שיעור מזה להמשיך להראות לו אהבה ויותר תשומת לב.

מקווה שעזרתי לך

האמת ממש נלחצנו כי זה היה גם עם קולות. אבל לא התייחסנו וזה עבר לבד. 

גם כשהוא מתרגש מסיפור או במתח זה קורה לו

שלי זה קרה

מצמוצים שהם טיקים מלחץ נפשי

על רקע רגשי

בהריון השלישי הרופא נתן לי מרשם לאספירין לקחת כדור אחד ביום כיוון שהלידוצ הקודמות שלי העוברים היו עם משקל נמוך יחסית והרופא לא רצה לקחת סיכון..

אם אני זוכרת נכון אמר לי עד שבוע 35

אבל מציינת שלמרות המרשם אני לא לקחתי בסוף

חשש לרעלת הריון

כי ההריון הקודם הסתיים ברעלת חמורה,

מעניין אותי עם מינון של 150 הוא מקובל

משבוע 12.

בגלל עבר של עוברים קטנים.

היה עובר עוד יותר קטן.

הרופא שלי אמר שזה יכול לגרום למשהו בבטן, ואז נותנים לזה תרופה.

אבל אצלי לא הרגשתי כלום.

צריך להבין שזה עדיין מינון ממש נמוך, אספירין היא תרופה בעייתית כשלוקחים אותה כמשכך כאבים - את זה לא עושים בארץ... אבל איפה שנותנים זה מינונים גבוהים בהרבה, נספרים בגרמים ולא במ"ג. 150 מ"ג זה עדיין מינון מאוד נמוך ולא אמור להיות בעייתי. הייתי סומכת על הרופא שלך בעניין הזה.

כדור ביום

כדי לדלל דם כי חששו שיש לי בעיה של קרישיות

אבל הפסקתי באמצע כי עשה לי תופעות לוואי של תחושות מוזרות בגוף, 

קבלתי הנחיה לקחת בגלל עבר של עוברים קטנים. אני ב״ה בשליש שני ובינתיים עוד לא לקחתי. אני חוששת מזה, מרגיש לי מיותר.

עשיתי בדיקות שהומלצו לי לשלול קרישיות וכדו׳ והכל תקין ב״ה. האמת שגם מפחדת ללדת משקל גדול, אני לגמרי סבבה עם המשקלים הקטנים. לא מבינה למה להתערב. גם אני אשמח לשמוע תובנות 

100 מג

פעם ביום

גם כן בגלל רקע של עובר קטן, למרות שבדיקות הקרישיות היו תקינות.

לא היו שום תופעות לוואי ב"ה, חוץ מפעם אחת שהיה לי איזה פצע ולקח לו קצת יותר זמן מהרגיל להפסיק לדמם....

זה השפיע על המשקל?

באופן כללי לא מתחשק לי להכניס לגוף תרופות לא הכרחיות, לא מצליחה להבין את הנחיצות

בזמנו זה לא היה רק משקל אלא גם מיעוט מים..

מאז שלקחתי ב"ה היו אומנם קטנים יחסיצ אבל לא עד כדי כך, וגם לא היו עניינים עם המים

אני חושבת שזה שווה אתהסיכוי שזה עזר, לעומת כל הלחץ של תינוק קטן משמעותית וחשש לשליה זקנה בשבוע מוקדם

ההריון שלפניו נגמר בשבוע 20 ולא היתה ידועה הסיבה.

נראה לי לקחתי כדור ביום. אבל עברו כמה שנים מאז אז יכול להיות שטועה. 

הצילו

זה כפרת עוונות ונשאר עודף

נשמע ממש קשוח!

המלצה חמה?

מקלחת חמה ואז כוס תה במיטה. תפנקי את עצמך קצת ולכי לישון. מקווה שמחר בבוקר דברים יראו יותר טוב, ולאט לאט גם יסתדרו

שולחת חיזוק

חיבוק על כל אירוע בנפרד: על הפיטורים, על התנור, על ההמתנה בטלפון לנציג, על הסתימה והבלגן (אוייייש איזה באסה זה)

מחר בעז"ה יום חדש טוב יותר!

האינסטלטור היה היום ותיקן את הסתימה, אבל עדיין כל המטבח והארון ריח של ביוב (אחרי שאתמול הכול הוצף חמש פעמים, וכל פעם גרפנו הכול עם מגב שיש ויעה כדי לא להעביר את הביוב בכל רחבי הבית, וכל פעם אחרי שסיימנו עבר כמה דקות והכול הוצף שוב...)

פתאום כל הקשיים שלי בקטנה ..

אין לי זמן לתגובה ארוכה, אבל בתור אשת מילואים כבר שנה,  ריגשת אותי ממש עם הרצון לעזור.

לא מובן מאליו ותודה לך על המחשבה ועל המודעות❤️

אני ובעלי בדיוק בדיונים על זה כבר כמה ימים, על אם נכון לנסות להצטרף עכשיו מכל מיני סיבות.

מבינה שיש מצב שזה בכלל לא אפשרי.

אני גם עם מצפון על זה שרואה שמסביבי קורסים ואנחנו כאילו ממשיכים כרגיל.

ואני לא במקום שיכולה לעזור לנשות המגוייסים.

בעלי חולה כרוני.

גילו את זה וזה הרס לו את החלום על קרבי.

נלחם על להתגייס בהתנדבות. והתגייס ל3 שנים

אבל תפקיד בעורף. שאין צורך במילואים..

והוא פשוט מתוסכל מזה 🥺

וכולם פה מגויסים

ואני רואה את המשפחות קורסות

ונשבר לי הלב

זה לא אותו אישה בסתם ככה...

זה טלטלה וזה מובן למה קרה ככה

הכל בסדר יקרה 

עשית מה שנכון לך ולביתך אז, נכון זו דילמה לא פשוטה אבל אי אפשר שהבית ואת יקרסו. ויש דברים שאף אחד לא יכול לעשות במקום בעל תומך.

ותפרידי בין הדברים. אם הצבא היה מתנהל בצורה חכמה ברור שהיו מגייסים אותו היום. הרי יש אנשים שטוחנים מילואים, למה בעלך לא יכול להצטרף ואז הם יצאו יותר לבית?

אז זה לא אשמתך שהצבא לא מתנהל פה בצורה חכמה. תפרידי בין הדברים.

ודרך אגב, מה עם להתגייס להגנה מרחבית בתוך ישוב? תמיד מחפשים...ונורמלי יחסית מבחינת הבית

אבל אני חושבת שלמפקדים יש חשש שהם יכשירו אותו מחדש ואז שוב תהיה סיבה בבית שלא תאפשר לו להגיע, אז הם מעדיפים לוותר מראש (ככה שזה כן קשור אלי)

הוא היה בתפקיד מידי ספציפי.

בדקנו על גיוסים להרבה תפקידים אחרים. אף אחד לא רלוונטי.

זה לא באחריות שלך.

הם לא חושבים ששווה להכשיר אותו אפילו אם יגיע "רק" לסבב אחד (ונניח שאחר כך תהיה סיבה בבית שתמנע ממנו להגיע) ויאפשר באותו סבב לשאר החיילים שאיתו יותר יציאות?

אז זה לא עניין שלך.

אתם ביקשתם לחזור, לא אשמכתם שזו חשיבת המפקדים או התנהלות הצבא.

הסירי מצפון מליבך.

ואם אף תפקיד אחר לא רלוונטי ,כנראה ה' רוצה ככה 

אזהרה כותבת לך ממש מהלב ובחריפות

אז אם כבד עלייך אל תקראי ❤️

תקשיבי מותק נראלי ממשששש התבלבלת

אבל ממששששש

כותבת לך בתור אישה למגוייס סבבה?

אני חושבת שכל השיח על הקושי הגדול של משפחות המילואים הוא חשוב וקריטי בכל קנה מידה

כמדינה וכחברה מוטלת עלינו. האחריות לדאוג למשפחות לוחמינו ולחזק אותנו.

אבלללללל ויש אבל גדול.

כל. אבל כל. אחד

אחראי למשפחה שלו.

ה' הביא לעולם את הילדים שלנו - נשמות - דרכנו. לא לחברה ולא למדינה ולא לעם אלא *לי*

והאחריות עליהם עוברת *דרכי*

אם אני ארגיש שיש התנגשות מאד משמעותית ודרמטית בין הצורך הכללי לצורך המשפחתי

(ואני לא כותבת פרטי כי זה לא שיקול פרטי בעיניי. המשפחה שלנו היא חלק מכלל ישראל והנשמות של הילדים שלי לא פחות חשובות משאר נשמות ישראל)  חלק מה *חובה* שלי - בעיניי- זה לשמור על הבית שלי!!!

את עשית החלטה לפני שנה

וכואב לך עליה

את עשית אותה בלב כבד, ההתלבטות, מתוך הרבה מחשבה

היום את מצטערת עליה.. בסדר גמור

אבל למה את אוכלת את הלב על זה?

עשית את ההכי טוב עבור המשפחה שלך בזמן נתון.

עברה שנה

ניסיתם כן להתגייס

לא עבד.

ניסיתם!!! ולא עבד

אוקי נשמה... יש ה' בעולם

וזה בידיים שלו

קראתי אותך ופשוט כאב לי בשבילך

איזה כיווץ

איזה אשמה

איך אפשר לחיות ככה?? ובשביל מה? למה זה עוזר כל הייסורי מצפון האלה??

לעזור למגויסים זה חשוב

אבל כפרה עלייך בגבולות היכולת ולא כי את חייבת א

לפצות אלא כי את רוצה

ואם את לא רוצה

זה גם בסדרררררר!!!

זו זכות לעזור למשפחות המילואים- אני לא עוזרת כי חובה אני עוזרת כי זה מרגש אותי להיות חלק מהדבר הגדול הזה. אם לא בשירות צבאי אז הכביסה או בארוחת צהריים או להחזיר את הילדים מהגן

אבל לא כי אני חייבת

ולא כדי לכפר על העוון הגדול שבעלי לא במילואים

השיח הציבורי הוא חשוב

וטוב שעולה לכותרות

הכל נכון

אבל אל תתני לזה לבלבל אותך ברמה האישית, הפרטנית

ככה אני חושבת.

❤️

(ועוד אשמת הניצולים?! אחותי הגזמת!!! יש חיים וחיים טובים וב'ה שבעלך בבית ושאת שותפה בגאולת ישראל בדרך שלך. זהוווו דייי עם המצפון!! למה זה טוב?!... יוצר אשליה של עשיה אבל זה ככ מיותר מוריד ומייאש...)

זהו סיימתי להכנס בך

מקווה שזה לא היה חריף מידי

ושוב אם זה לא מתאים לך תעברי הלאה והכל טוב

חיבוק על הקושי ועל התחושות הלא קלות

אני רק אגיד שהגבורה שלך הייתה להגיד לא.

הגבורה היא לעשות את הדבר הנכון עבורך, ולא עבור אף אחד אחר.

לכל אחד בעולם יש את המסע שלו, הכוחות שלו, השליחות שלו.

אשריכם שכשידעת שהמחיר של זה כבד מדי עבורכם ידעת לשמור עליכם ועל הבית.

אשריכם שעכשיו כשאתם באפשרות לתת אתם נותנים מה שאתם יכולים.

ותחבקי את עצמך על התחושות המורכבות, זה גם לגיטימי.

ממני אשת מילואימניק רוב השנה הזאת וגם עכשיו

זה בערך סדר היום שלנו -

6 הנקה

7:30 ארוחת בוקר - קרקר וגבינה/דייסה/ פירות חתוכים

8:30 הנקה ושנת בוקר של שעה. לאחרונה לפעמים מוותרת על שינה

10:30 הנקה

11 שנת צהריים אם לא ישנה בבוקר. 3 שעות

אם כן ישנה בבוקר - 12 ארוחת צהריים ואז הנקה ושינה שעתיים

2 הנקה

3 נשנוש קרקר/פרי/לחם עם ממרח

4:30 הנקה

5:30 ארוחת ערב, מקלחת

7 הנקה ושנת לילה

בגיל הזה הילדים שלי תמיד נעו בין שינה אחת לשתיים וזה מאוד מבלבל. בנוסף, הם אכלו מלא ארוחות כי ארוחות המוצקים נוספו על ההנקות/בקבוקים (וקצת ריווחו אותן)

אם היא עוד לא בקטע של מוצקים, תמשיכי להציע ולחשוף אבל בלי לחץ. יש תינוקות שרק לקראת גיל שנה מתעניינים בזה.

היא מרימה לכלוכים מהרצפה לפה? אם כן הייתי מנסה להציע לה אוכל בחתיכות קטנות, כמו הלכלוכים

קציצות, עוף, כדורי בשר, פיצה ביתית, חביתה, אצבעות דג וכו'

עם אורז/פסטה/תפו"א/בטטה וכו

את הרוב היא מחזיקה לבד. קציצות ועוף אני נותנת לה בפיסות קטנות על המגש כי עוד אין לה שיניים. מרק, אורז ודברים כאלה אני מאכילה בכפית.

גם דברים שהיא מחזיקה לבד אני עוזרת לה. חותכת לגודל וצורה נוחים, מרימה וכו. אני שמה לה קצת על המגש כל פעם, אחרת היא סתם מפילה

ישנים עוד פעמיים

אישית את הבן שלי במעון מהר הזיזו לשינה 1 ביום.

שנת בוקר אמורה להיות איזור 10-11( שימי לב מתי מתעייפת, צריך להשכיב לא כשעייפין מידי אחרת קשה להירדם)

שבת צהריים איזור 2 נראה לי, תלוי..

תכתבי לך את הסדר יום שיש כרגע ותשימי לב לעקביות בין הימים..

שאר הזמן - משחקים שונים, טיול בחוץ, לנסות דברים וחפצים חדשים בבית.

עכשיו שעון חורף אז הייתי מכניסה לשגרת לילנ יחסית מוקדם, מקלחת גם יכולה לקחת הרבה זמן בכיף, ולישון.

לגבי אוכל - לתינוקות יונקים (וגם שלא) ובטח שעם אמא צמוד לוקח זמן עם זה,

הכי חשוב אל תהיי בלחץ ותנסי לחשוף לכמה שיותר דברים חדשים בהתלהבות

טיפ של דודה וסבתא שלי להכין מרק ירקות טעים עם המון ירוקים פטרוזיליה סלרי וכו, לטחון להקפיא במנות קטנות, זה פשוט יוצא טעים. שימי שום בצל ירקות מעט תבלינים.. הבן שלי טרף.

פעמיים או שלוש ביום.

שנת בוקר, בערך שעתיים אחרי שקם. סביבות 8-8:30.

שנת צהריים בסביבות 12-13.

בדרך כלל גם ישן אחר הצהריים בסביבות 16-17.

אבל לא הרבה אחרי זה הוא הוריד את השינה השלישית.

שנת לילה בסביבות 18-19. (אם ישן אחר הצהריים זה יכול להיות קצת אחרי).

לגבי ארוחות, יש כאלה שלוקח להם זמן.

כל פעם תנסי קצת, עד שזה יכנס לה.

גם אם היא לא אוכלת, זה טוב לחשוף אותה למאכלים ומרקמים 

של הבת שלי גם 8 חודשים

יש לה 2 זמני שינה

בדרכ בבוקר אחרי פיזור הילדים היא יונקת ואוכלת איתי משהו וחוזרת לישון

ואחרכ בצהריים סביב 13:00

סבב השינה הבא מתחיל סביב 18:30-19:00

מבחינת אוכל לא היא לא אוהבת טחון ואני נותנת לה אוכל שאני אוכלת

לה במיוחד אני מכינה בעיקר אוכל אצבעות כזה שהיא מסוגלת להחזיק בעצמה, עוגיות, פירות וירקות חתוכים

לי הייתה ירידת מים איטית תוך כדי תנועה וישיבה

אז אם זה באמת ירידת מים תוכלי להרגיש גם ללא שכיבה

שיהיה בשעה טובה!!

זה היה לפני שעה בערך

החלפתי תחתונים ומאז לא הייתי בשירותים

מרגיש לי לח כזה שם אבל אולי סתם הפרשות?

לא באלי לצפות סתם🙈

תחתונית לשים

לא שמתי פד בדיוק מהסיבה שאמרת… (פד יש לי תמיד בתיק😂😂)

במיוחד בגלל הריח.

יש דבר כזה ירידת מים בטפטופים. זה כשהדליפה היא מהחלק העליון של השק. במצב כזה יש רק טפטוף או רק מדי פעם וזו עדיין ירידת מים. היה לי ככה בשתי לידות

לא רטוב מאוד

קצת כזה

לא משו דהיה מידי מחשיד אותי בסתם יום

עכשיו אבל אני לא מצליחה לקלוט ריח (רק של הכביסה😅)

כשלי הייתה ירידת מים זה היה נראה לי כאילו אני לא מצליחה להתאפק. כל כמה דקות נרטב קצת. לא שיטפון.

אחרי שראיתי שבאמת התחתונים לא נשארים יבשים יותר מכמה דקות, גם מיד אחרי שאני מתפנה, החלטנו ליסוע.

אתמול בלילה שמתי את השלישית

היה לי שןב כזה שפריץ וראיתי אחר כל על התחתונים שאריות של הטבלייה

אין כלום…. שיחררו אותנו הביתה

אמרו שממש אין סימן לירידת מים ושלפעמים בחודש תשיעי זה יכול להיות מאסה של הפרשות שהרחם משחקרת סתם כהכנה ללידה

מה שכן חשבתי שהתחיל משו כי תוך שעתיים בערך הבטן ממש ירדה לי למטה אני פתאום נושמת רגיל😅

אבל הרופאה אמרה שזה לא קשור🤷‍♀️

בעזרת ה׳ בזמן

אני התעלמתי ובסוף הגעתי ברגע האחרון לחדר לידה

מקווה שגם אצלך יהיה כזה בקלות, בשורות טובות 

אצל אותה אישה

לקראת גיל המעבר או במצבים לא רגילים (אחרי לידה/הנקה) אז יכול להשתבש

אבל נשמע שזה לא המצב

יכול להיות שהבדיקה שהשתמשת לא ככ רגישה

עוד יומיים אם לא מגיע וסת תעשי עוד בדיקה.

עד לתאריך שבו או תקבלי או שאולי יתגלה הריון (עברו 14 יום מהבדיקת דם שהראתה שעבר ביוץ).

הייתי מחכה עוד יומיים ואז אם לא תקבלי ווסת תבדקי הריון לא תמיד בדיקות הריון מזהות לפני האיחור.

אז בהחלט את כל הזמנים צריך לקחת כמה ימים קדימה.

עוד כמה ימים תדעי מה המצב.

לגבי גיל ההריון, נקבע לפי תאריך ווסת אחרונה, אלא אם יש הפרש משמעותי באולטרסאונד אז מתקנים.

ממילא כמה ימים לפה או לשם זה לא באמת משנה מה גיל ההריון.

למדתי במשך השנים

שהגוף הוא לא מתמטיקה פשוטה

ולפעמים יש שינוים לפה ולשם

ולא תמיד זה מראה משהו.

עצתי (גם בגלל שאני במצב שלך בידיוק)

היא להרפות ולהרפות

ולא להכנס לחישובים מיותרים

הם לא יקדמו לשום מקום

סתם מכניס סטרס מיותר

תנשמי עמוק תרפי ותחשבי רק על דברים טובים

זה יגיע בעז"ה ככה או ככה

רק עדיף ככה. בנחת

תבשרי לנו בקרוב בשורות טובות!

בבקר עשיתי שוב בדיקה ביתית, שוב היה פס חלש אבל יותר חזק מקודם, וכזה שנראה בבירור ובלי התלבטויות.

התחלתי לשמוח ולעכל.... קבעתי תור לרופאת נשים לעוד שלושה שבועות,

ואמרתי שאעשה גם בדיקת דם ליתר בטחון כי הייתה לי בסוף פגישה קרובה אז יכולתי היום.

נסעתי לבדיקת הדם ולפגישות, ותוך כדי שאני חוזרת הביתה הרגשתי פתאום כאבי גב ובטן כמו צירים ממש, משהו שהוא קצת כמו של לידה, ככה במשך כשעה (במחזור רגיל ב"ה אין לי שום דבר כזה) והבנתי שזה כנראה מסתיים. במקביל, הרגשתי איך בבת אחת הרגישות בחזה נעלמה תוך כמה שעות כמעט לגמרי, והבנתי שגם הפרוגסטרון ירד.. הגעתי הביתה וראיתי כתמים לא הרבה ולא בצבע רגיל, אבל כאלה שממשיכים.

ובמקום שבדיקת הדם תיתן לי ודאות סופית, עדיין אין תוצאה!!!

למרות שכמו שזה נראה בשטח.... כבר אין הריון 😥

אם באמת בכלל היה...

פתאום אני מתחילה לפקפק בזה שפס חלש בוודאות מראה שהיה הריון (האם מישהי יודעת מאיזה מספר של בטא הבדיקות מאלי-אקספרס יראו קו חלש?)

הדבר היחיד שמנחם אותי, זה שאולי משהו שם לא היה תקין בכל החודש הזה, שהכל ככה התמשך בצורה לא ברורה.

כל כך קיוויתי והתפללתי בכל הימים הנוראים שהפעם זה יהיה... אוף. וסתם תקוות וחלומות שווא, וזה נגמר בצורה מאכזבת מאד 😓

משתדלת לשאת תקוות לעבר העתיד והטבילה הבאה ולהתנחם בזה שמשהו כן קצת נקלט.... 

יש לי כאבי מחזור מאוד מאוד חזקים

זה דווקא אצלי סימן להריון שהתחיל תקין..

אז חכי לתוצאות הבדיקה

אני לא הייתי מספידה כל כך מהר.

בפרט שהיתה תשובה חיובית בבדיקה ביתית 

כל עוד לא התחיל לך מחזור משמעותי, לדעתי יש סיכוי שההריון ממשיך.

כי בדיקת דם יכולה לתת כיון

בכא יכול חהיות השתרשות

זה כן אופציה

אבל קחי את כל האופציות הכל יכול להיות

אל תקבעי כלום על סמך כאבים וכתמים

יכול להיות שאת צודקת אבל לא מחייב

זה שהבדיקה כנררה אבדה ואז נמצאה... והתוצאות היו עצובות

ומה שהכי מתמיה אותי בסיפור, זה הנושא של הבטא.

גדלתי על מיתולוגיית פס זה פס... וגם היה לי ככה בהריונות קודמים.

אבל היום עשיתי בדיקת דם שעתיים שלוש אחרי הבדיקת שתן, ויצא לי בטא קטן מ1.5.

והיה פס, חלש מאד אבל חד משמעית נראה (וגם יום לפני היה טיפה יותר חלש)

אני מנסה להבין האם זה אומר שפס חלש ממש הוא בכמות כל כך נמוכה של ההורמון, או ש2 בדיקות טעו....

ממש מאכזב בכל מקרה

משתדלת להתאושש ולקוות לחודש הבא, למרות שכבר די מיציתי.

לא יודעת למה אני עדיין אופטימית

וגם שלושה הריונות - בדעה שפס זה פס.

אם לא היה הריון לא היה שום שום פס גם אחרי שעות.

אם היה פס, ואפילו חלש, ואפילו שנראה רק אחרי עשרים דק'- זה היה רק רק כשהיה הריון.

עד שנפלתי כנראה כי סטוק בדיקות לא טוב - והיו רואים פסים גם לא הכי הכי בהירים ללא הריון.

מאכזב מאוד... 

בסטוק הזה כבר היו לי הרבה בלי פס ובלי הריון. וטכנית יש מצב שהיה קצת איחור גם הרגשתי כמה תחושות הריוניות ובאמת קיבלתי כנראה אחרי 17 יום מהביוץ, שזה איחורון.

אני תוהה אם הוא לא מזהה גם מינונים מאד מאד נמוכים אבל קיימים 

ואגב, התוצאה היא קטן מ 1.5, זה לא אומר שזה בדיוק 1.5.

למיטב הבנתי הבדיקות לא עד כדי כך רגישות, אבל כאמור לא יודעת. 

שמתחילים בהריון ונופלים מהר

קורה.

השם יעזור שבעז"ה תפקדו במהרה!!

תחזרי לספר לנו

הבדיקות היום מאוד רגישות ומזהות עוד לפני האיחור, מה שאומר שהרבה פעמים גם כשיש פס זה לא אומר שיש הריון תקין.

לכן למשל אני לא כותבת ברכות בשעה טובה על פס שהוא לא פס לפני האיחור.

גם על עצמי לא בודקת לפני האיחור וגם זה בבטא כדי שאם יש הריון אדע מספר כדי לדעת האם אפשר לשמוח או שעוד מוקדם מדי.

אז פס אולי הוא פס, אבל לא בהכרח מעיד על הבאות.

עצוב אבל כנראה זה המצב...

עד כה פשוט הייתי עושה בדיקה ואחרי כמה שבועות תור לאולטראסאונד כמו שניסיתי גם עכשיו

לא בא לי לבטל את התור

כן היתה לי פעם לפני ההריון הקודם שהרגשתי ממ שאני בהריון, עשיתי בדיקה ויצא פס חלש, ואז נהיו לי באוצו היום כתמים. למחרת שוב עשיתי בדיקה ולא היה פס... והבנתי שזה כנראה היה הריון כימי כזה.

באותו מקרה נקלטתי מיד אחר כך. הלוואי שזה יהיה כך גם בפעם הזו🙏🏽

הילדים נרדמים מוקדם

אני אוהבת בגדי חורף

אוהבת את מזג האוויר

אוהבת מרקים

סליחה אם מבאסת לך ת'באסה 😅

היום אוהבת כי ילדים הולכים לישון יותר מוקדם ויש לי בערב קצת אוויר לעצמי.

מה גורם לילדים ללכת לישון יותר מוקדם?

יש לי בכור בן 1.7

לפני זה הוא היה הולך לישון בין 7 ל8 אתמול נטרק ב6 וחצי. למה?

לק"י

שזה שעה אחרי.

נניח הוא היה ישן בשבע, עכשיו זה הפך לשש.

ואז הם קמים מוקדם יותר עם השמש ואז שוב עייפים מוקדם.

יש לי ילדים שהיו מאוד רגישים לזה, ויש כאלה שפחות.

שכתבת שאת לא אוהבת את החורף...

מקווה שיהיה לך חורף מנחם וכיפי!

ועוד יותר קשה לי בחורף עם תינוקת קטנה (אצלי כל ילדי החורף הן בנות )

מקווה שאשרוד את החום... 🥵 (כן, את החום בחדר כשהרדיאטור ידלק כל הלילה... אני לא סובלת חימום בדרך כלל )

החושך באמת קצת מציק, וכשהחזרתי את הבן שלי מהחוג בחמש וחצי הוא שאל למה החוג נגמר היום מאוחר 😀

רק המחשבה על החיילים שישנים בקור מצליחה לגרום לי לחכות לקיץ

למרות שיש משהו שנחמד לי בזה שמחשיך מוקדם, אבל בעצם עוד מוקדם, ויש לי עוד ערב ארוך.

היום כבר לא.. במיוחד בצל המלחמה, המחשבה על החטופים ולהבדיל החיילים שלנו שנמצאים בתנאי קור שלפעמים קשים (בצפון עכשיו בכלל)

אז לא אוהבת את החורף עכשיו...

ומצטרף לזה ערימות הכביסה שלא מתייבשת, וכמויות הקפוצ'ונים, ועוד מעט גם מטריות, ומעילים שצריך למצוא להם מקום או לחשוב איך מכניסים הביתה מהמים שבחוץ כדי שלא יטפטף ..

החורף בקושי התחיל וכבר בא לי את הקיץ

כ"כ יותר הגיוני וכיפי משעון קיץ. 

יום שישי מתוקתק, יש ליל שבת, יש מוצ"ש

אוירת רוגע,

והשיא- נתנו לי שעה נוספת לישון בלילה!

לא אומרת מילה רעה אחרי מחוה כזו

את הריח של הגשם

את האוכל החם והמנחם

את השילובים שבבגדים

מאז שאני נשואה עם ילדים כיף להתחמם ולהתכרבל ביחד

לדאוג לעשות פי שניים כביסה מאשר בקיץ,

לפחד שיתקררו,

הקושי להעיר אותם בבוקר והם כמו דובי חורף לא רוצים לצאת מהפוך,

והפספוסים בחורף ....

כל מקלחת נהיית פרויקט לחמם את החדר, את הבית, את המים...

לרדוף אחרי זוגות גרביים שלא יחסר....

בקיצור, איך שמתחיל החורף אני נכנסת ללחץ.... בעיקר שירגישו טוב.

מי ישמע איפה אני גרה, גם ככה בקושי יש פה חורף 😆

וכל יציאה מהבית לעטוף את כולם 8 שכבות

והם לא נכנסים בכסא רכב עם המעיל

וכל החלפת טיטול להוריד מכנס וגרביונים ו---

בקיצור, מסורבל

תסתכלי באתר של בטרם..

ומזדהה עם מה שכתבת💞

אבל גם אם היה מותר, טכנית אין דרך...🤭

ותודה!

הגוף שלי מתנהל לפי האור-חושך.

כשיש חושך אני יעילה יותר. ועייפה מוקדם יותר מבקיץ. 🤭

שום יתרון

מבחינתי שיא המדכא

החושך מוקדם והקור משאירים אותנו בבית ובודד לי ככה מדי

אין מתי לראות אנשים

אין לי שכנות זמינות..אז רק הגינה היתה האופציה להפגש..

חברים מגיעים לילדים

אז רק רועש סביבי אבל לי מרגיש לבד כל הזמן

הערבים והלילות איכשהו יותר מדכאים לבד כשקר

אפילו שזה נשמע מוזר כי מה ההבדל..

להלביש מלא בגדדיםם בעעע

כל יציאה למסגרות מסורבללל

בלאגן לגרום להם גם לתלות מעילים מטריות וכו

נעליים רטובות כל הרצפה שחורה

ההליכה בגשם ועם תינוק

יום שישי קצר ולחות

שבת קצרה מדי ואין זמן לנוח או לדבר גם אם הוא חוזר

וקרר

וצריך לזכור להדליק דוד בשביל מקלחות

ואי אפשר לצאת לגינה

וואי בא לי להמשיך

אבל נראה לי הסברתי מסםיק למה אני לא סובלת שעון חורף וחורף

רק ככ קפוא פה שזה העניין הפחות נחמד

מסירות נפש לצאת מהבית 😅

אבל המעבר לשעון חורף היה מושלם. היינו חייבים את התוספת שעה הזו אחרי שבסוכות הלו"ז השתבש...

אני בעד תוספת שעה כל מוצאי חג (במקום החופש באיסרו חג שהורידו לנו...🤭)

כן מחשיך מוקדם, אבל ממש חיכיתי לזה כבר בשביל הבקרים

ממש נעים וכיף, כמו מסאג׳ עמוק כזה גם בגב וגם בבטן, את מכוסה לגמרי

באלי שוב בלי הקטע של ההריון😅

את האיבר שמעסה באותו רגע.

לי זה כן היה מביך, כי מעסים גם חלק מהישבן ואת הצדדים שליד החזה.

אבל סהכ זה מגע נעים והשתדלתי להתנתק מזה...

אצלי מאוד עזר!! גם לכאבי סימפי', וגם לבחורצ'יק להתהפך מעכוז לרגיל. ממליצה בחום למרות המבוכה