פורום הריון ולידה (עמוד 351)

זה בערך סדר היום שלנו -

6 הנקה

7:30 ארוחת בוקר - קרקר וגבינה/דייסה/ פירות חתוכים

8:30 הנקה ושנת בוקר של שעה. לאחרונה לפעמים מוותרת על שינה

10:30 הנקה

11 שנת צהריים אם לא ישנה בבוקר. 3 שעות

אם כן ישנה בבוקר - 12 ארוחת צהריים ואז הנקה ושינה שעתיים

2 הנקה

3 נשנוש קרקר/פרי/לחם עם ממרח

4:30 הנקה

5:30 ארוחת ערב, מקלחת

7 הנקה ושנת לילה

בגיל הזה הילדים שלי תמיד נעו בין שינה אחת לשתיים וזה מאוד מבלבל. בנוסף, הם אכלו מלא ארוחות כי ארוחות המוצקים נוספו על ההנקות/בקבוקים (וקצת ריווחו אותן)

אם היא עוד לא בקטע של מוצקים, תמשיכי להציע ולחשוף אבל בלי לחץ. יש תינוקות שרק לקראת גיל שנה מתעניינים בזה.

היא מרימה לכלוכים מהרצפה לפה? אם כן הייתי מנסה להציע לה אוכל בחתיכות קטנות, כמו הלכלוכים

קציצות, עוף, כדורי בשר, פיצה ביתית, חביתה, אצבעות דג וכו'

עם אורז/פסטה/תפו"א/בטטה וכו

את הרוב היא מחזיקה לבד. קציצות ועוף אני נותנת לה בפיסות קטנות על המגש כי עוד אין לה שיניים. מרק, אורז ודברים כאלה אני מאכילה בכפית.

גם דברים שהיא מחזיקה לבד אני עוזרת לה. חותכת לגודל וצורה נוחים, מרימה וכו. אני שמה לה קצת על המגש כל פעם, אחרת היא סתם מפילה

ישנים עוד פעמיים

אישית את הבן שלי במעון מהר הזיזו לשינה 1 ביום.

שנת בוקר אמורה להיות איזור 10-11( שימי לב מתי מתעייפת, צריך להשכיב לא כשעייפין מידי אחרת קשה להירדם)

שבת צהריים איזור 2 נראה לי, תלוי..

תכתבי לך את הסדר יום שיש כרגע ותשימי לב לעקביות בין הימים..

שאר הזמן - משחקים שונים, טיול בחוץ, לנסות דברים וחפצים חדשים בבית.

עכשיו שעון חורף אז הייתי מכניסה לשגרת לילנ יחסית מוקדם, מקלחת גם יכולה לקחת הרבה זמן בכיף, ולישון.

לגבי אוכל - לתינוקות יונקים (וגם שלא) ובטח שעם אמא צמוד לוקח זמן עם זה,

הכי חשוב אל תהיי בלחץ ותנסי לחשוף לכמה שיותר דברים חדשים בהתלהבות

טיפ של דודה וסבתא שלי להכין מרק ירקות טעים עם המון ירוקים פטרוזיליה סלרי וכו, לטחון להקפיא במנות קטנות, זה פשוט יוצא טעים. שימי שום בצל ירקות מעט תבלינים.. הבן שלי טרף.

פעמיים או שלוש ביום.

שנת בוקר, בערך שעתיים אחרי שקם. סביבות 8-8:30.

שנת צהריים בסביבות 12-13.

בדרך כלל גם ישן אחר הצהריים בסביבות 16-17.

אבל לא הרבה אחרי זה הוא הוריד את השינה השלישית.

שנת לילה בסביבות 18-19. (אם ישן אחר הצהריים זה יכול להיות קצת אחרי).

לגבי ארוחות, יש כאלה שלוקח להם זמן.

כל פעם תנסי קצת, עד שזה יכנס לה.

גם אם היא לא אוכלת, זה טוב לחשוף אותה למאכלים ומרקמים 

של הבת שלי גם 8 חודשים

יש לה 2 זמני שינה

בדרכ בבוקר אחרי פיזור הילדים היא יונקת ואוכלת איתי משהו וחוזרת לישון

ואחרכ בצהריים סביב 13:00

סבב השינה הבא מתחיל סביב 18:30-19:00

מבחינת אוכל לא היא לא אוהבת טחון ואני נותנת לה אוכל שאני אוכלת

לה במיוחד אני מכינה בעיקר אוכל אצבעות כזה שהיא מסוגלת להחזיק בעצמה, עוגיות, פירות וירקות חתוכים

לי הייתה ירידת מים איטית תוך כדי תנועה וישיבה

אז אם זה באמת ירידת מים תוכלי להרגיש גם ללא שכיבה

שיהיה בשעה טובה!!

זה היה לפני שעה בערך

החלפתי תחתונים ומאז לא הייתי בשירותים

מרגיש לי לח כזה שם אבל אולי סתם הפרשות?

לא באלי לצפות סתם🙈

תחתונית לשים

לא שמתי פד בדיוק מהסיבה שאמרת… (פד יש לי תמיד בתיק😂😂)

במיוחד בגלל הריח.

יש דבר כזה ירידת מים בטפטופים. זה כשהדליפה היא מהחלק העליון של השק. במצב כזה יש רק טפטוף או רק מדי פעם וזו עדיין ירידת מים. היה לי ככה בשתי לידות

לא רטוב מאוד

קצת כזה

לא משו דהיה מידי מחשיד אותי בסתם יום

עכשיו אבל אני לא מצליחה לקלוט ריח (רק של הכביסה😅)

כשלי הייתה ירידת מים זה היה נראה לי כאילו אני לא מצליחה להתאפק. כל כמה דקות נרטב קצת. לא שיטפון.

אחרי שראיתי שבאמת התחתונים לא נשארים יבשים יותר מכמה דקות, גם מיד אחרי שאני מתפנה, החלטנו ליסוע.

אתמול בלילה שמתי את השלישית

היה לי שןב כזה שפריץ וראיתי אחר כל על התחתונים שאריות של הטבלייה

אין כלום…. שיחררו אותנו הביתה

אמרו שממש אין סימן לירידת מים ושלפעמים בחודש תשיעי זה יכול להיות מאסה של הפרשות שהרחם משחקרת סתם כהכנה ללידה

מה שכן חשבתי שהתחיל משו כי תוך שעתיים בערך הבטן ממש ירדה לי למטה אני פתאום נושמת רגיל😅

אבל הרופאה אמרה שזה לא קשור🤷‍♀️

בעזרת ה׳ בזמן

אני התעלמתי ובסוף הגעתי ברגע האחרון לחדר לידה

מקווה שגם אצלך יהיה כזה בקלות, בשורות טובות 

אצל אותה אישה

לקראת גיל המעבר או במצבים לא רגילים (אחרי לידה/הנקה) אז יכול להשתבש

אבל נשמע שזה לא המצב

יכול להיות שהבדיקה שהשתמשת לא ככ רגישה

עוד יומיים אם לא מגיע וסת תעשי עוד בדיקה.

עד לתאריך שבו או תקבלי או שאולי יתגלה הריון (עברו 14 יום מהבדיקת דם שהראתה שעבר ביוץ).

הייתי מחכה עוד יומיים ואז אם לא תקבלי ווסת תבדקי הריון לא תמיד בדיקות הריון מזהות לפני האיחור.

אז בהחלט את כל הזמנים צריך לקחת כמה ימים קדימה.

עוד כמה ימים תדעי מה המצב.

לגבי גיל ההריון, נקבע לפי תאריך ווסת אחרונה, אלא אם יש הפרש משמעותי באולטרסאונד אז מתקנים.

ממילא כמה ימים לפה או לשם זה לא באמת משנה מה גיל ההריון.

למדתי במשך השנים

שהגוף הוא לא מתמטיקה פשוטה

ולפעמים יש שינוים לפה ולשם

ולא תמיד זה מראה משהו.

עצתי (גם בגלל שאני במצב שלך בידיוק)

היא להרפות ולהרפות

ולא להכנס לחישובים מיותרים

הם לא יקדמו לשום מקום

סתם מכניס סטרס מיותר

תנשמי עמוק תרפי ותחשבי רק על דברים טובים

זה יגיע בעז"ה ככה או ככה

רק עדיף ככה. בנחת

תבשרי לנו בקרוב בשורות טובות!

בבקר עשיתי שוב בדיקה ביתית, שוב היה פס חלש אבל יותר חזק מקודם, וכזה שנראה בבירור ובלי התלבטויות.

התחלתי לשמוח ולעכל.... קבעתי תור לרופאת נשים לעוד שלושה שבועות,

ואמרתי שאעשה גם בדיקת דם ליתר בטחון כי הייתה לי בסוף פגישה קרובה אז יכולתי היום.

נסעתי לבדיקת הדם ולפגישות, ותוך כדי שאני חוזרת הביתה הרגשתי פתאום כאבי גב ובטן כמו צירים ממש, משהו שהוא קצת כמו של לידה, ככה במשך כשעה (במחזור רגיל ב"ה אין לי שום דבר כזה) והבנתי שזה כנראה מסתיים. במקביל, הרגשתי איך בבת אחת הרגישות בחזה נעלמה תוך כמה שעות כמעט לגמרי, והבנתי שגם הפרוגסטרון ירד.. הגעתי הביתה וראיתי כתמים לא הרבה ולא בצבע רגיל, אבל כאלה שממשיכים.

ובמקום שבדיקת הדם תיתן לי ודאות סופית, עדיין אין תוצאה!!!

למרות שכמו שזה נראה בשטח.... כבר אין הריון 😥

אם באמת בכלל היה...

פתאום אני מתחילה לפקפק בזה שפס חלש בוודאות מראה שהיה הריון (האם מישהי יודעת מאיזה מספר של בטא הבדיקות מאלי-אקספרס יראו קו חלש?)

הדבר היחיד שמנחם אותי, זה שאולי משהו שם לא היה תקין בכל החודש הזה, שהכל ככה התמשך בצורה לא ברורה.

כל כך קיוויתי והתפללתי בכל הימים הנוראים שהפעם זה יהיה... אוף. וסתם תקוות וחלומות שווא, וזה נגמר בצורה מאכזבת מאד 😓

משתדלת לשאת תקוות לעבר העתיד והטבילה הבאה ולהתנחם בזה שמשהו כן קצת נקלט.... 

יש לי כאבי מחזור מאוד מאוד חזקים

זה דווקא אצלי סימן להריון שהתחיל תקין..

אז חכי לתוצאות הבדיקה

אני לא הייתי מספידה כל כך מהר.

בפרט שהיתה תשובה חיובית בבדיקה ביתית 

כל עוד לא התחיל לך מחזור משמעותי, לדעתי יש סיכוי שההריון ממשיך.

כי בדיקת דם יכולה לתת כיון

בכא יכול חהיות השתרשות

זה כן אופציה

אבל קחי את כל האופציות הכל יכול להיות

אל תקבעי כלום על סמך כאבים וכתמים

יכול להיות שאת צודקת אבל לא מחייב

זה שהבדיקה כנררה אבדה ואז נמצאה... והתוצאות היו עצובות

ומה שהכי מתמיה אותי בסיפור, זה הנושא של הבטא.

גדלתי על מיתולוגיית פס זה פס... וגם היה לי ככה בהריונות קודמים.

אבל היום עשיתי בדיקת דם שעתיים שלוש אחרי הבדיקת שתן, ויצא לי בטא קטן מ1.5.

והיה פס, חלש מאד אבל חד משמעית נראה (וגם יום לפני היה טיפה יותר חלש)

אני מנסה להבין האם זה אומר שפס חלש ממש הוא בכמות כל כך נמוכה של ההורמון, או ש2 בדיקות טעו....

ממש מאכזב בכל מקרה

משתדלת להתאושש ולקוות לחודש הבא, למרות שכבר די מיציתי.

לא יודעת למה אני עדיין אופטימית

וגם שלושה הריונות - בדעה שפס זה פס.

אם לא היה הריון לא היה שום שום פס גם אחרי שעות.

אם היה פס, ואפילו חלש, ואפילו שנראה רק אחרי עשרים דק'- זה היה רק רק כשהיה הריון.

עד שנפלתי כנראה כי סטוק בדיקות לא טוב - והיו רואים פסים גם לא הכי הכי בהירים ללא הריון.

מאכזב מאוד... 

בסטוק הזה כבר היו לי הרבה בלי פס ובלי הריון. וטכנית יש מצב שהיה קצת איחור גם הרגשתי כמה תחושות הריוניות ובאמת קיבלתי כנראה אחרי 17 יום מהביוץ, שזה איחורון.

אני תוהה אם הוא לא מזהה גם מינונים מאד מאד נמוכים אבל קיימים 

ואגב, התוצאה היא קטן מ 1.5, זה לא אומר שזה בדיוק 1.5.

למיטב הבנתי הבדיקות לא עד כדי כך רגישות, אבל כאמור לא יודעת. 

שמתחילים בהריון ונופלים מהר

קורה.

השם יעזור שבעז"ה תפקדו במהרה!!

תחזרי לספר לנו

הבדיקות היום מאוד רגישות ומזהות עוד לפני האיחור, מה שאומר שהרבה פעמים גם כשיש פס זה לא אומר שיש הריון תקין.

לכן למשל אני לא כותבת ברכות בשעה טובה על פס שהוא לא פס לפני האיחור.

גם על עצמי לא בודקת לפני האיחור וגם זה בבטא כדי שאם יש הריון אדע מספר כדי לדעת האם אפשר לשמוח או שעוד מוקדם מדי.

אז פס אולי הוא פס, אבל לא בהכרח מעיד על הבאות.

עצוב אבל כנראה זה המצב...

עד כה פשוט הייתי עושה בדיקה ואחרי כמה שבועות תור לאולטראסאונד כמו שניסיתי גם עכשיו

לא בא לי לבטל את התור

כן היתה לי פעם לפני ההריון הקודם שהרגשתי ממ שאני בהריון, עשיתי בדיקה ויצא פס חלש, ואז נהיו לי באוצו היום כתמים. למחרת שוב עשיתי בדיקה ולא היה פס... והבנתי שזה כנראה היה הריון כימי כזה.

באותו מקרה נקלטתי מיד אחר כך. הלוואי שזה יהיה כך גם בפעם הזו🙏🏽

הילדים נרדמים מוקדם

אני אוהבת בגדי חורף

אוהבת את מזג האוויר

אוהבת מרקים

סליחה אם מבאסת לך ת'באסה 😅

היום אוהבת כי ילדים הולכים לישון יותר מוקדם ויש לי בערב קצת אוויר לעצמי.

מה גורם לילדים ללכת לישון יותר מוקדם?

יש לי בכור בן 1.7

לפני זה הוא היה הולך לישון בין 7 ל8 אתמול נטרק ב6 וחצי. למה?

לק"י

שזה שעה אחרי.

נניח הוא היה ישן בשבע, עכשיו זה הפך לשש.

ואז הם קמים מוקדם יותר עם השמש ואז שוב עייפים מוקדם.

יש לי ילדים שהיו מאוד רגישים לזה, ויש כאלה שפחות.

שכתבת שאת לא אוהבת את החורף...

מקווה שיהיה לך חורף מנחם וכיפי!

ועוד יותר קשה לי בחורף עם תינוקת קטנה (אצלי כל ילדי החורף הן בנות )

מקווה שאשרוד את החום... 🥵 (כן, את החום בחדר כשהרדיאטור ידלק כל הלילה... אני לא סובלת חימום בדרך כלל )

החושך באמת קצת מציק, וכשהחזרתי את הבן שלי מהחוג בחמש וחצי הוא שאל למה החוג נגמר היום מאוחר 😀

רק המחשבה על החיילים שישנים בקור מצליחה לגרום לי לחכות לקיץ

למרות שיש משהו שנחמד לי בזה שמחשיך מוקדם, אבל בעצם עוד מוקדם, ויש לי עוד ערב ארוך.

היום כבר לא.. במיוחד בצל המלחמה, המחשבה על החטופים ולהבדיל החיילים שלנו שנמצאים בתנאי קור שלפעמים קשים (בצפון עכשיו בכלל)

אז לא אוהבת את החורף עכשיו...

ומצטרף לזה ערימות הכביסה שלא מתייבשת, וכמויות הקפוצ'ונים, ועוד מעט גם מטריות, ומעילים שצריך למצוא להם מקום או לחשוב איך מכניסים הביתה מהמים שבחוץ כדי שלא יטפטף ..

החורף בקושי התחיל וכבר בא לי את הקיץ

כ"כ יותר הגיוני וכיפי משעון קיץ. 

יום שישי מתוקתק, יש ליל שבת, יש מוצ"ש

אוירת רוגע,

והשיא- נתנו לי שעה נוספת לישון בלילה!

לא אומרת מילה רעה אחרי מחוה כזו

את הריח של הגשם

את האוכל החם והמנחם

את השילובים שבבגדים

מאז שאני נשואה עם ילדים כיף להתחמם ולהתכרבל ביחד

לדאוג לעשות פי שניים כביסה מאשר בקיץ,

לפחד שיתקררו,

הקושי להעיר אותם בבוקר והם כמו דובי חורף לא רוצים לצאת מהפוך,

והפספוסים בחורף ....

כל מקלחת נהיית פרויקט לחמם את החדר, את הבית, את המים...

לרדוף אחרי זוגות גרביים שלא יחסר....

בקיצור, איך שמתחיל החורף אני נכנסת ללחץ.... בעיקר שירגישו טוב.

מי ישמע איפה אני גרה, גם ככה בקושי יש פה חורף 😆

וכל יציאה מהבית לעטוף את כולם 8 שכבות

והם לא נכנסים בכסא רכב עם המעיל

וכל החלפת טיטול להוריד מכנס וגרביונים ו---

בקיצור, מסורבל

תסתכלי באתר של בטרם..

ומזדהה עם מה שכתבת💞

אבל גם אם היה מותר, טכנית אין דרך...🤭

ותודה!

הגוף שלי מתנהל לפי האור-חושך.

כשיש חושך אני יעילה יותר. ועייפה מוקדם יותר מבקיץ. 🤭

שום יתרון

מבחינתי שיא המדכא

החושך מוקדם והקור משאירים אותנו בבית ובודד לי ככה מדי

אין מתי לראות אנשים

אין לי שכנות זמינות..אז רק הגינה היתה האופציה להפגש..

חברים מגיעים לילדים

אז רק רועש סביבי אבל לי מרגיש לבד כל הזמן

הערבים והלילות איכשהו יותר מדכאים לבד כשקר

אפילו שזה נשמע מוזר כי מה ההבדל..

להלביש מלא בגדדיםם בעעע

כל יציאה למסגרות מסורבללל

בלאגן לגרום להם גם לתלות מעילים מטריות וכו

נעליים רטובות כל הרצפה שחורה

ההליכה בגשם ועם תינוק

יום שישי קצר ולחות

שבת קצרה מדי ואין זמן לנוח או לדבר גם אם הוא חוזר

וקרר

וצריך לזכור להדליק דוד בשביל מקלחות

ואי אפשר לצאת לגינה

וואי בא לי להמשיך

אבל נראה לי הסברתי מסםיק למה אני לא סובלת שעון חורף וחורף

רק ככ קפוא פה שזה העניין הפחות נחמד

מסירות נפש לצאת מהבית 😅

אבל המעבר לשעון חורף היה מושלם. היינו חייבים את התוספת שעה הזו אחרי שבסוכות הלו"ז השתבש...

אני בעד תוספת שעה כל מוצאי חג (במקום החופש באיסרו חג שהורידו לנו...🤭)

כן מחשיך מוקדם, אבל ממש חיכיתי לזה כבר בשביל הבקרים

ממש נעים וכיף, כמו מסאג׳ עמוק כזה גם בגב וגם בבטן, את מכוסה לגמרי

באלי שוב בלי הקטע של ההריון😅

את האיבר שמעסה באותו רגע.

לי זה כן היה מביך, כי מעסים גם חלק מהישבן ואת הצדדים שליד החזה.

אבל סהכ זה מגע נעים והשתדלתי להתנתק מזה...

אצלי מאוד עזר!! גם לכאבי סימפי', וגם לבחורצ'יק להתהפך מעכוז לרגיל. ממליצה בחום למרות המבוכה

והתאימה לי ביאמבה

מה שכן אם רציתי שאיבה יותר איכותית הייתי צריכה להחזיק את המשאבה ולא לגמרי ניידת

אם זה חלק מהשיקול שלך

לא השתמשתי במאריך של החזיה, אלא סגרתי בכח את החזיה על זה, ככה זה הצמיד את המשאבה ממש חזק לחזה. שאב לי המון בזמן ממש קצר.

(כן הגדלתי קצת את הכתפיות של החזיה, כדי לא לקרוע אותה או להרוס אותה..

יש גם ימים כאלה... 

אולי תלכי לישון עכשיו, 

ותוקומי במצב רוח אחר? 

אני פשוט יושבת ןבוכה

על הבזבוז זמן הנורא שכבר הבטחתי לעצמי בעבר שלא יקרה לי וזה קרה.

ועל מה שעוד קרה. בבית. עם הילדים.

מתישהוא אני ירדם.

אבל עם דמעות.

ועוד משהו תכננתי לעזור לאישה שבעלה מגויס ולהכין אוכל. ושןב בגלל הבזבוז זמן זה לא קרה!!

בגלל שטויות!!!

לסלוח לעצמך ולקבל את זה שיש גם זמנים כאלה, ואנחנו בני אדם ולא מושלמים

וזאת הזדמנות טובה להעביר את המסר הזה גם לילדים ומחר בבוקר להתנצל על החוסר סבלנות, להסביר שגם לאמהות זה קורה ולהמשיך את המחר באווירה נעימה וטובה יותר

אבל זה חייב להתחיל קודם מעצמך, לדעת שזה קורה ואת בסדר וזה לא עושה אותך פחות טובה

אם אני בסדר או לא.

אני יןדעת שלא הייתי בסדר.

והזמן נאבד. זהו. ואין לי איך להחזיר אותו.

והיו דברים שהייתי חייבת לגמור. כבר אתמול בעבודה ואמן לי כלום.

ואין לי מתי לעשות. אלא רק להשאר בעבודה מעבר.

ויום חמישי. ושבת נכנסת מוקדם.

ולי לפחות ממש קשה לנצל ערב. זה שעות שכבר יותר עייפים, וכשעייפים יש נטייה להימרח.

שכשאת שוקעת ומכה על חטא- זה לרוב לא מקדם אותך להיות יותר טובה להבא.

מה שהכי מקדם אנשים- זה להאיר הצלחות, לשים לב איפה כן ניצלתי את הזמן, איפה כן הייתי סבלנית, מה כן הצלחתי ולשים שם את הזרקור. כי כשאת מרגישה מוצלחת- יותר סיכוי שתצליחי. ובטוח תהיי יותר שמחה.

״ יש טיטולים רטובים

הילד במצב רוח מצוין״

אז הוא אוכל מעולה ושבע ב״ה

לגבי השאלה השניה, תנסי להניק אותו כשאת נשענת ממש אחורנית שלא תיהיה זרימה חזקה כל כך. 

הזמן פחות פקטור.

ככל שהם גדלים הם יונקים הרבה הרבה יותר יעיל.

אם הוא ממלא טיטולים, עולה במשקל ובאופן כללי נינוח אז נשמע שהכל מצוין.

לגבי כמויות חלב, מכירה את זה.

מה שלי הכי עוזר זה להישען אחורה בהנקה ואז הזרם קצת פחות חזק.

אנסה להישען אחורה,

אני רגילה לרדת אליו (מה שאכן לא מומלץ גם לגב..)

ננסה לשנות את התנוחה מקווה להצליח..

מתכון לכאבי גב, נסי לתרגל תנוחה אחרת לטווח הרחוק זה עלול לעלות לך ביוקר.

בהצלחה ❤️

יש לי כרית הנקה

אבל לא מצליחה להבין איך להביא אותו גבוה יותר.. יועצת הנקה הראתה לי אבל משום מה לא הולך לי 

אני אישית לא מסתדרת עם כריות..

פשוט נעזרת בבברך. 

את מרימה ממש את הברך

ברמה שהכף רגל על הספה / מיטה, נכון?

אנסה בהנקה הבאה 

או כשאני יושבת אני שמה רגל על רגל (אם אני יושבת נמוך נוצרת הזוית הנכונה)

או שאני מביאה לי תמיכה לרגל - שרפרף או כסא ועושה את אותו דבר. 

ואז דוחפת מתחת ליד שמיכת פוך עד שהיד ממש נשענת עליה

אמרתי לך שזה עובר מהר....

החמודים האלה גדלים צ'יק צ'ק 🥰

אפשר לנסות להניק בשכיבה או להישען אחורה ממש ואז הזרימה לא מוגזמת.

למדתי מהלידה הזאת שהכל ממש ממש זמני

בהתחלה באמת. ינק שעות

לאט לאט זמן ההנקה הלך ופחת

אני מוצאת את עצמי מתגעגעת לשעות הלא נגמרות שהתכרבלתי איתו יומם וליל

אני מניקה הכי הרב בשכיבה,

ועדיין יש את הבעיה הזאת

אנסה את תנוחת הישיבה 

וככה אני מרגישה

משהו ברפיון של הגוף והתנוחה המאוזנת

הישענות אחורה זה בול בשביל להפחית זרימה

רכינה קדימה מגבירה זרימה

כדאי לחזור לרופאה לבקש גלולות משולבות או טבעת נובהרינג אם את רוצה מניעה הורמונלית

או לשקול מניעה אחרת

לגבי זה שטבלת וכו- נשמע שכרגע זה רק כתמים. תשתדלי ללבוש כהה ולא להסתכל בניגוב וכדאי ממש להתיעץ עם דמות הלכתית הגיוני שאפשר לא להאסר מהכתמים האלה

בהצלחה! בהחלט מבאס

ימי הולדת הם חגגו עד כה בגן עם החברים

בבית עשינו בשבת מיני חגיגה עם עוגה מפנקת ומסיבת חטיפים

וקיבלו מתנה כמובן

לק"י

הייתי מוותרת בשמחה.

לבת שלי חגגנו בגילאים 5 ו-6 עם מספר חברים בבית. לענ"ד להזמין 4-5 חברים מתוך גן שלם זה בסדר גמור.

לא יודעת איך לאנשים יש כח להפעיל 30 ילדי גן אחרי צהריים בבית....

אם יש משפחה קרובה שיתאים לה להגיע אפשר להזמין אותם.

לקשט, להכין עוגה ולקשט איתם, חטיפים, מתנה, שירים וברכות.

מזל טוב!!

אצלנו צריך ממש סיבה טובה להזמין.

ולא היה לי נוח אם היו מזמינים אותנו לכל יום הולדת של אחיינים..

אנחנו חוגגים במסגרת המשפחה המצומצמת, או שנוסעים לשבת לסבא וסבתא וחוגגים עם מי ששם. 

יש לי עבודה על הרגלים

ואני נמצאת בקבוצת וטס אפ של בנות ואנחנו מעדכנות אחת את השניה ברמה יומיומית.

ההרגל ה1 לקום מוקדם

ההרגל ה2 להתמיד בהתבודדות.

הייתי רוצה גם להוסיף ספורט. השאיפה שאתמיד בקימה ממש מוקדם ואכניס הליכה בבוקר. בינתיים קצת מתקשה להתניע.

פעם הייתי עושה את זה המון

במרפסת רואים אצלנו נוף מהמם של שקיעה

בשנה האחרונה רואה שלא מגיעה לזה בכלל

הלוואי לחזור לזה עם כוס קפה או תפילת מנחה, קצת אויר ולנשמה ואיפוס

שיעור ספורט או חדר כושר נראה לי ענק, אבל קצת כל יום נשמע לי טוב ומועיל.

קניתי לו תיק ממש טוב ליומיות בצבא עם כיסוי גשם וחמצוואר וכפפות לדרך (כי נסע בתחבצ)

ואז הוא לא אהב אז החזרנו חחח

(מדקטלון)

אקדח עיסויים

ספר קריאה

קופסא לאתרוג

אקדח עיסוי - חיפוש ב-Google

בסגנון של מה שיש כאן

נחים בינתיים

אוגרים כוחות כדי להיות איתם בערב

תכלס, הם לא סובלים שם.

הילדים שלי ביקשו כמה פעמים שאחכה להם עד שיסתיים הצהרון כי הם רוצים לשחק עם החברים. אז למדתי לקח והפסקתי לקחת מוקדם.

שיאכלו יהנו וישחקו

עם הנשמה ביד בשביל לגלות פרצוף מאוכזב של ״אמא למה הגעת רק התחלתי את הציור״

מאז לא מגיעה לפני 15:30

בבוקר לקום מוקדם,מורה ונוסעת רחוק-צריכה לצאת מוקדם

ביום העבודה לפעמים לא אוכלת ושותה מסודר,

אחרי העבודה עשיתי קניות בסופר זול (כי מנסים קצת יותר לחסוך)

אתמול-יצאנו לסרט והבאנו בייביסיטר ועשינו משהו לנפש אז הבית נוסע יחסית ומבולגן....

וזה שאני כותבת פה-זה לנפש.

אז תמיד יש לי סיבות ותירוצים להגיע ברגע האחרון לאסוף.

עשיתי קניות-רוצה להספיק לפרוק

פורקת פירות-רואה שהקערה זקוקה לשטיפה

רוצה לשטוף את קערת הפירות-יש מלא מה לזרוק

באה לזרוק לפח-צריך לזרוק אותו כבר מלא

והארונות מסביב נניח קניתי תיונים- ואלה פינת התה מבולגנת, צריך לסדר ולהגיע להכל!

(לא שאני עושה את זה עכשיו) והבית שלנו יחסית סבבה אבל זה דורש השקעה מתמדת!

את משלמת על זה ממיטב כספך, למה לא??

אגב יש דברים שאפשר לעשות עם הילדים כמו לפרק קניות ולסדר חלק מהדברים.. 

את מתרצת כשאת מתנצלת ומרגישה לא נעים עם עצם המעשה

אני לא רואה בכך בעיה

בגדול, לדברים האלה מבחינתי הצהרון נועד. אני משלמת (שילמתי. עכשיו כבר לא) עליו כדי שאוכל לאסוף את הילדים עד 16.00

אני משלמת על נוחות ואיכות וחיים, בין היתר.

והדבר הכי חשוב - לילדים שלי היה ממש טוב שם.

לא יודעת למה יושבת עלייך אשמה בהקשר לזה. אם טוב להם - הכל טוב והפאזל הסתדר מעולה

אם לא, זה כבר משהו אחר וצריך לתעדף

היא מאשימה את הילד בשובבות, מתלוננת ועשתה לנו פגישה

כשהבנו שהיא צועקת, חסרת רגישות והתלונות צריכות להיות מופנות אליה,

לאחד פחות טוב שם והשני טוב לו אבל מפונק, עייף ואוהב בבית

אז אם עד עכשיו היה טוב והרגשתי אשמה

עכשיו בכלל תחושות שעדיף לקחת אותם משם כשיכולה...

אבל אנחנו בתהליך איתה, מקווים שיהיה בסדר

לגבי שאר הדברים שכתבת - כן, זה קשוח לשלב עם משרה מלאה ותחזוק הבית ומשהו לנפש

אבל מתעדפים בסוף

נעזרים במה שניתן

וזוכרים שאנחנו עושים הכי טוב שלנו ואין מה לעשות, דבר אחד בא על חשבון השני וככה זה בחיים

מרגיש לי שאת מאוד במאבק עם זה מקריאה שלך לאחרונה, וזה לוקח מלא אנרגיות. תעשי איתם ביחד, תשאירי מבולגן מדי פעם,. תשתמשי ביום החופשי שלך..

משחקי דמיון - כלי רופא, כלי עבודה, כלי מטבח

אני והילדון ממש אוהבים ספרים

רכבת עץ

מדבקות וצבעים עם חוברת צביעה/יצירה

מטבח משחק

יש המלצה לפליימוביל מעניין לגיל שנתיים?

אני שמה בקופסא סגורה בפלימוביל את החלקים הקטנים והבית ממש נחמד גם בלעדיהם! הגדולות יודעות דאם הם מוציאות הם אחכ מכניסות ולמדו לא לפזר.. (האמת שזה גם משחק של בת השנתיים להוציא את החלקים הקטנים ולהחזיר..)

גם גן שעשועים ממש נחמד אבל צריך לבנות להם אותו..

תיבת נח הכי שימושי כאן לקטנים אבל תופסת מלא מקום.. אפשר גם מכוניות, חיות וכו..

אני זורקת כדורים קטנים, כמו גולות, אם יש.

יש ילדים שלא מכניסים כל דבר לפה, ו'סתם' חלקים קטנים לא מגרה אותם להכניס לפה.

מה שאני רואה שמכניסים (חלקים עגולים בעיקר או גלגלים) - אני לוקחת.

הוא ממש יפה

זה 123

עגלה עם בובה, מטבח עם כלים, שולחן וכיסאות, מגנטים, משפחת סילבניאן (יש מעט חלקים קטנים אבל הרבה פחות מפלימוביל ואפשר להחביא אותם לבנתיים), משחקי דימיון של מאליסה ודאג (דוכן גלידה, ערכת ניקיון, עמדת איפור וכן), פאזלי עץ 2 חלקים (להתאים גור ואמא שלו וכו ראיתי כאלו בשילב והבת לי ממש אהבה)

בעלי כזה.. אומר שהוא הולך למקום איקס ואיכשהו מסתבר לי שהוא עשה סיבוב שלם וכל פעם אני לא מבינה מה הבעיה שלך להגיד לי מה אתה מתכנן 🤦🏼‍♀️

לי אישית לא זכור לי שהסתרתי משהו מבעלי (ייתכן ויש דברים שאני לא מספרת, אבל לא מכוונה תחילה, פשוט לא יצא לספר וזה לא משהו מהותי..)

תנסי לברר עם עצמך מה מונע ממך לספר לו, פחד מהתגובה? בושה?

הייתי מנסה אפילו לפתוח את זה מולו.

בעיני שיח פתוח בזוגיות זה הכרחי.  

סיפרתי לו הכל כולל שריטות מהילדות, למרות שבדיעבד אני חושבת שזאת טעות.

לא רואה סיבה להסתיר, למשל מס 1. יכול להיות שלא תהיה לו בעיה עם השיער וזה אצלך. אם היה שיח פתוח יכולת לדעת מה דעתו בנושא (אצלי למשל יש לי כרגע פטריה אז אמרתי שלא אגלח בזמן הקרוב והופתעתי לגלות שזה בכלל לא מפריע לו)

לגבי 2. יכול להיות שידעת שהוא לא יזרום ולכן לא סיפרת לו?  תנסי לחפש מה מניע אותך ואולי תצליחי לנסות לפתוח שיח איתו בנושאים שונים.. לדעתי זה חשוב ויכול להיות שהוא יגיב בטוב דווקא. 

כשהייתי המדרשה בהיותי כלה צעירה ויפה 😄

הרבנית אמרה שצריך להשאיר ד' אמות בנפש, שבהן גם הבעל לא נכנס. לא בקטע של להסתיר, אלא בקטע שלא נכון לשתף בהכל הכל. יש דברים שהם ביני לבין הקב''ה בלבד, יש דברים שאני יודעת שאם אספר זה יוריד לו ממני וכד'.

לגבי 2 , למה לא סיפרת? פחדת שיכעס? חששת לאכזב אותו? לא היה לך כח להתחיל להסביר ולהכנס לדיונים? קיימת עליו שכבר קשה לו והוא עייף? נראה לי שיש סיבות תקינות לא לספר ויש סיבות לא תקינות. 

דוגמא 3: אני המון בטלאפון ואני יודעת שהוא לא אוהב את זה אבל אין לו מה לעשות עם זה.. מידי פעם אומר לי משו בקטע של לעזור לי כי יודע שזה מבאס אותי..אבל אני לא מנסה יותר מידי לעבוד על זה וזה מבאס אותו ..וגם אני יודעת שהוא לא אוהב שאני ליד התינוק אבל שוב.. מקבל.. בכל זאת, אם אני מניקה ובפלאפון ושומעת שהוא מתקרב אני מעיפה את הפלאפון הצידה שלא יראה...

לספר לו הכל, כמו שמישהי פה אמרה, מותר שיהיו לך דברים שהם רק שלך.

אבל נשמע שזה יושב עלייך, אז כדאי לפתוח את זה איתו.

(אפשר לפתוח באופן היפותטי- ״היה מפריע לך אם הייתי מסתירה ממך דברים…?״

או דוגרי - ״תקשיב, אני מוצאת את עצמי מסתירה ממך כל מיני דברים וזה ממש יושב עלי….) 

לא רואה למה לספר

הוא חי עם זה בשלום כי הוא לא יודע אז אחלה

לא חושבת שצריך לספר על פגמים לבנזוג

לגבי הלהסתיר לאן הלכת או לזרוק תטלפון שמתקרב זה פחות זה נובע ממקום של ריצוי של הוא לא אוהב או שלא יכעס את זה כן הייתי אומרת ברור מקסימום יגיד לא אז אלך יום אחר לא קרה כלום

באסהה

תבדקי עם עצמך אם את נוטה גם ׳לעגל פינות׳ מול אחרים ולא רק מול בעלך. להסתיר פה ושם, טיפה לייפות או להגיד מה שמצופה ופחות מה שמדוייק.

לפעמים זה יושב על ביטחון עצמי, קושי לקבל את עצמי, ביקורתיות וכדו.

זה מסתדר עם דוגמא 1 וגם עם האחרות.

החשש שישפוט, שיתרחק, שלא ימצא חן בעיניו…

סוג של קושי לשים את עצמי על השולחן איך שאני על כל המשתמע מכך.

עבודה על קבלה עצמית עוזרת לפתור את זה.

אגב מישהי יכולה להסביר לי איך כותבים פה מאנונימי?

אני בעקרון בנאדם מאד כנה ואמיתי, חשןב לי לוצר את האמת ומחרפן אותיצשאני פוגשת בשקר או בשקר לבן וכו...

ואני שמה לב שוואלה עם בעלי אני בעצמי לא אמיתיתלגמרי וזה הכי מבאס!!

ואולי זה קשור שזה קשור לזה שמולו אין אני מרגישה בחלק מהדברים רחוסר ביטחון ורצון לרצות...

אוףף מה עושים עם זה

דחיה מצד בעלך?

לסבול את זה שהוא כועס/מאוכזב/אולי אפילו רק חולק עלייך וכד'?

לשיחה עם ה' או לשתף עם חברה ולא עם בעל.

כל מיני דברים כמו הדוגמא ה1 , זה שבעלי ידע שיש לי חצ'קון לא יתרום לאינטימיות בינינו חחח להיפך, הוא ישים לב לאותו חצ'קון שקודם לא היה מפריע לו.

גם אני לדוג' חוזרת בתשובה, אז בחיים לא אספר על קשר קודם. מבחינתי זה גלגול אחר.

מצד שני ממש עובדת על עצמי לא לשקר. לא רק עם בעלי, גם עם אנשים אחרים. אני חושבת ששקרים נובעים מפחדים. (לקרוא על ערך של שקר בספר המידות ממש מחזק אותי בענין).

לא רוצה לפחד.

לגבי דוגמא 1- בעיניי הכי לגיטימי. אין לי מה להוסיף

דוגמא 2-

פחות התחברתי, בעיקר כי לפעמים בעלי מסתיר *ממני* דברים וזה ממש מתסכל אותי, מרגיש חוסר אמון. וגם בעיקר כי אני מקשרת את זה לאמא שלו שיש בה משהו מאד לא כנה 🙄🙄🙄

הדוגמה הראשונה היא משהו שאולי עלול לפגוע בקשר ביניכם, בתחושה שיש לו כלפייך, ולכן אולי נכון להסתיר את זה. (אם כי אישית נראה לי שלא צריך ממש להסתיר, אלא פשוט להתעלם, לא לתת לזה מקום, כאילו זה לא מפריע לך. זה גם יעשה *לך* טוב - אולי אחרי המעשים יימשכו הלבבות, וגם לך עצמך זה כבר לא יפריע...)

הדוגמה השנייה - למה בעצם להסתיר דבר כזה? למה בכלל להסתבך עם ההסתרה, ולהגיע למצב של צורך לשקר?

אפשר לומר בפשטות, "אה, אני קופצת גם לחברה להביא לה משהו, טוב? סליחה ששכחתי לעדכן אותך, אני יודעת שאתה בטח גמור... פשוט רציתי לנצל את ההזדמנות שאני יוצאת, אשתדל לקצר..."

(באופן אישי קשה לי להסתיר דברים מבעלי, לפעמים גם בצורה לא בריאה כבר - נגיד כשזה נוגע בסודות של אחרים, זה ממש קשה לי לו לשתף אותו... אז יש ברכה ביכולת להסתיר דברים מהבעל, אבל באופן כללי לדעתי כדאי ללמוד להיות פתוחים וזורמים מול הבעל, שהוא בעצם חלק ממך...)

גם בעיני הכי אידיאלי בריא ונכון

תןדה על התשןבה

יכולה להירדם בכל רגע שאני במצב ישיבה/שכיבה בבית.

עבר לי אבל הבחילות גורמות לחוסר תפקוד ולחוסר תיאבון ובכללי לחוסר מוטיבציה להזיז את עצמי...

חושבת על המטרה שלשמה זה נועד ומחזקת את עצמי שעם הזמן זה משתפר ♥

לא יודעת מרגיש לי חריג מכל מקום שאני מסתכלת על זה.... חשבתי בתחילה שזה מההנקה כי עדיין הנקתי, אבל מאז כבר הפסקתי להניק לגמרי, זה השתפר לכמה ימים ואח"כ חזר... 🙄

מקיפות לראות שהכול תקין.. אם זה ממשיך תקבעי לך ותזמיני את הבדיקות עד אלייך זה הצלה במקרים כאלה

אני הייתי ככה כשהיה לי מחסור חריג של B12

עבר אחרי 2 3 זריקות שקיבלתי

זה כלול בתוך הבדיקות דם של תחילת ההריון? אני רוצה ללכת לעשות השבוע (בגלל שאני לא מצליחה להרים את עצמי מהמיטה לפני עשר אז אני דוחה את זה כל יום מחדש....😶) 

אני איכשהו בסוף הצלחתי להרים את עצמי למרפאה (וגם לקבל את הזריקות אחר כך), אבל יש אפשרות להזמין בדיקת דם עד הבית. תבררי אם אצלך בקופה ובאזור המגורים זה קיים. אמנם לפעמים זה בשש בבוקר, אבל לפחות את רק צריכה להרים את עצמך לספה בסלון ולא עד למרפאה...

תרגישי טוב!

לא בטוחה שאצלנו זה קיים אבל אני אבדוק כי זה באמת יעשה סוף לדחייה הזאת...

תודה!!

אני חושבת שאת צריכה לבקש מהרופאה שתתן הפניה גם לזה

אם לא תבקשי

לא בטוח שהיא תתן

אם יש משהו סיוט בקופה שאני שם זה שעד שאני מצליחה להשיג איזה הפניה או מרשם זה כפרת עוונות שלמה (רופא תורן לא יכול לתת כי זה הנהלים ורופא רגיל יש אליו תור הכי מוקדם שבועיים מאוחר יותר וגם אז לא תמיד מסכים לתת אם אני לא מטופלת קבוע אצלו וכו'... ולהגיש בקשה זה רק 4 פעמים ברבעון ורק לרופא האחרון שהלכתי אליו ואם הוא היה תורן אז שוב אני באותה בעיה... 😬) אבל אני אנסה לראות אולי בהפניה לבדיקת דם כתוב אם זה נמצא שם או לא

תנסי לקבוע תור טלפוני.

אני הצלחתי גם בכללית וגם בלאומית לקבוע לרופא משפחה שהוא לא הרופא שלי.

ולי זה היה ככה עם המוגלובין טוב ובי12 נמוך ממש.

כי הייתי צריכה פעם הפניה אחרת והרופא משפחה לא הסכים לתת אבל זה היה אולי יותר קשור לרופא נשים, אני אנסה לראות כי חבל לי לדקור את עצמי מאה פעמים (וגם לקום בבוקר מוקדם כמה פעמים.... ;))עדיף לי לסדר הכל בבדיקת דם אחת וזהו..

את יכולה להגיש בקשה דרך האפליקציה, תכתבי בדיקות דם מקיפות כולל B12.

אם הרופא משפחה עושה בעיות תבקשי מרופא הנשים.

אבל בקופה שלי אפשר עד 4 בקשות ברבעון ועברתי אותן כבר.... 

אני עדיין מנסה להשיג רופא שאפשר לבקש ממנו, לא נותנים את זה מרחוק משום מה.....

בינתיים לוקחת כדורים של B12 אבל התחלתי רק אתמול אז לא ראיתי שינוי עדיין...

בלי קשר לבדיקת דם תתחילי לקחת כדורים של B12

לשתי השאלות שא"א לדעת עד שלא מנסים

לי היה מזעזע עם סרזט ועברתי למיקרולוט (היום כבר לא משווק)

לא מכירה דרך להימנע, אם היה לזה פטנט... 

שדי נפוץ איתם דימומים או הכתמות. לפעמים כהסתגלות ועובר, לפעמים לא עובר😬

רק צריך לקחת את בחשבון, אם מנסים ולא הולך, לא להתעקש, אלא לחשוב על משהו אחר.

בטח אם את לא מניקה.

לי בהנקה דיאמילה היה זוועה מבחינת דימומים ועם פומיניק היה לי מעולה. 

אמנם לא עם גלולות, כן אחרי הכנסת התקן

חברות הכינו והלחיצו אותו שיהיה לי כמה חודשים דימומים עד שהגוף יתרגל להתקן..

בפועל, ב''ה תודה לבורא עולם מליון פעם - שבועיים וחצי - שלוש שבועות אחרי התקנה כבר טבלתי (יותר מהר מהלידה הקודמת שטבלתי הרבה יותר מאוחר בלי אמצעי מניעה)

מתכוונת לומר שזה משהו שממש משתנה בין אחת לשנייה

אצל אחת יעבוד מצוין אצל השנייה זוועה

מאחלת לך שממש בקלות תמצאי את האמצעי מניעה שהכי מתאים לך!!!

אבל אולי כדאי לדלל קצת

אצלנו אנחנו עושים פאות אבל מעט ולא הרבה מאוד ואז הפאות מסודרות כמעט תמיד

חוץ מזה, אולי לשים קרם איכותי שמחזיק לכל היום, לגלגל ולעשות בקבוקים כאלה

ואז מסלסלת עם מברשת שיער (רגילה, זאת שאני עושה בה קוקו לבנות 🤭)

זה מתייבש מהר ודֵי מחזיק יפה לפחות עד שהוא חוזר מהתלמוד תורה

וכמובן יש גם קרמים לשיער (פעם שמתי לו מוס חחח)

שעוזרים ומחזיקים את הפאה להרבה זמן

בהצלחה ♥️

איך משתמשים? פשוט שואלים מה שאת רוצה. ואם לא הביא מדוייק מבקשים שיתקן.

כדאי להיות מאוד ספציפית מה את רוצה, ככל שתהיי יותר ספציפית התשובה תהיה טובה יותר

למשל (בכוונה חלק לא מדוייק... כדי שתביני את הרעיון)-

You said:

אני רוצה לעשות משהו בבית

ChatGPT said:

ChatGPT

יש כמה רעיונות מגניבים לעשות בבית:

חדר בריחה DIY: תכנן חדר בריחה משלך עם חידות ואתגרים. תוכל למצוא רמזים באינטרנט ולהתאים אותם למקום.

משחקי קופסה: שחקו במשחקי קופסה או פאזלים. זו דרך מצוינת לבלות זמן איכות יחד.

בישול או אפייה: בחרו מתכון חדש ובשלו או אפו יחד. זה יכול להיות מאוד מהנה!

ערב סרטים: הכינו רשימה של סרטים שאתם אוהבים, הכינו פופקורן והפכו את הסלון לקולנוע.

יצירה: נסו פרויקט יצירתי כמו ציור, פיסול או עבודות יד.

אם תרצה רעיונות ספציפיים או פירוט על אחד מהם, רק תודיע!

You said:

אפשר חידות ואתגרים לזוג?

ChatGPT said:

ChatGPT

כמובן! הנה כמה חידות ואתגרים שאפשר לעשות בבית:

חידות:

חידת דילמה:

"יש לך חמישה פירות: תפוח, בננה, תפוז, אננס ודובדבן. אם אתה מסיר את התפוח, מה נשאר?"

תשובה: ארבעה פירות.

חידת חשבון:

"אני מספר שברגע שתוסיף לי 5, תתקבל 12. מה אני?"

תשובה: 7.

חידת הגיון:

"מה עולה למעלה, אך אף פעם לא יורד?"

תשובה: גיל.

אתגרים:

אתגר זיכרון:

קחו חפצים מחדר והניחו אותם על שולחן. תנו 1-2 דקות להסתכל ואז כיסוי את העיניים. נסו לרשום את כל החפצים שהיו שם.

אתגר זמן:

בחרו משימה (למשל, לכתוב שיר קצר) ונסו להשלים אותה תוך 5 דקות.

אתגר פאזלים:

רכשו פאזל והתחילו להרכיב אותו יחד. קבעו זמן מוגבל לסיום.

אתגר בישול:

קחו שני מרכיבים שיש לכם בבית ונסו להכין מנה יצירתית מהם.

אם תרצה עוד רעיונות, אני כאן!

You said:

אני רוצה חידות ואתגרים שמתאימים לחדר בריחה לזוג, אנחנו רוצים לעשות ערב זוגי בבית

ChatGPT said:

ChatGPT

מעולה! הנה חידות ואתגרים שיכולים להתאים לערב חדר בריחה בבית:

חידות:

חידת מספרים:

"יש לי 3 מספרים: הם כפולות של 3, והסכום שלהם הוא 30. מה הם?"

תשובה: 9, 9, 12.

חידת רמזים:

"אני חפץ שאתה לא יכול לראות, אבל אני תמיד מסביבך. אני משנה צורות, אך אף פעם לא נעלם. מה אני?"

תשובה: אוויר.

חידת סדר:

"סדר את המילים כך שיתקבל משפט: 'החתול רדף אחרי העכבר'."

תשובה: כבר בסדר.

אתגרים:

אתגר קוד:

כתוב מספר קודים (למשל, קוד מורכב מאותיות ומספרים) ושם רמזים על הכנת הקוד הנכון, כמו מיקום פריטים בבית.

חידה עם רמזים:

הכן סדרת חידות שיביאו אתכם ממקום למקום בבית, עם רמזים שמובילים לנקודה הבאה. כל רמז יכול להיות חידה בעצמו.

אתגר פתרון בעיות:

הגדרו בעיה מתמטית קטנה (למשל, איך לשתף 10 עוגיות בין 3 אנשים) ותנו לכם זמן לקבוע פתרון.

אתגר צילום:

קבעו משימות צילום, כמו "צלמו את עצמכם בחיוך עם חפץ אדום" או "תמונה של משהו שמסמל לכם את הבית".

אם תרצה עוד חידות או רעיונות, אני כאן!

You said:

אבל איך זה יוצא חדר בריחה?

ChatGPT said:

ChatGPT

כדי ליצור חדר בריחה בבית, אפשר לארגן את החידות ואתגרים בצורה שימחקו את חווית הבריחה. הנה איך אפשר לעשות את זה:

שלב 1: הכנת הסיפור

בחרו סיפור או נושא לחדר הבריחה, כמו "מחפש האוצר" או "החוקר הסודי". זה ייתן הקשר לחידות.

שלב 2: קביעת תחנות

חלקו את הבית לאזורים שונים, וכל אזור יהיה תחנה עם חידה או אתגר שצריך לפתור כדי לעבור לאזור הבא.

שלב 3: חידות ואתגרים

חידות:

חידה עם רמז: הניחו רמזים בכל תחנה שמובילים למקום הבא.

חידת רישום: הכינו חידה שמחייבת לכתוב תשובה ולגלות מה צריך לחפש (כמו רמז ממוקם).

אתגרים:

חיפוש חפצים: אתגרו את עצמכם למצוא חפצים מסוימים בבית שקשורים לנושא.

מניעת זמן: קבעו מגבלת זמן לפתרון כל חידה או אתגר.

שלב 4: סיום

ברגע שתפתרו את כל החידות, תוכלו להגיע ל"נקודת הסיום", שבה תציבו פרס או הפתעה.

באופן הזה, תיצרו חווית חדר בריחה מותאמת אישית בבית. אם תרצה עזרה בפרטים נוספים או חידות ספציפיות, אני כאן!

עזרת לי ממש!!

אני ממש,לא מבינה בדברים האלה כלום

מקווה שאצליח בע"ה

יומולדת עגול

עכשיו הוא חזר..

אולי אני אפתיע אותו שבוע הבא באיזה יום 🤭

ליום נישואין של ההורים.

אם רלוונטי לך, יכולה לפרט מה עשיתי.

לא ציפיתי לכזאת התעניינות😅

אז אכתוב כאן, למרות האאוטינג (🙋🏼‍♀️):

קניתי קופסאות עץ פשוטות במקסטוק (של יצירה), בשלושה גדלים שנכנסים אחד לשני, ועוד קופסא אחת נפרדת. גם מהמקסטוק קניתי מנעולים ומחזיקים למנעולים (לא יודעת איך להסביר😅 אצרף בע"ה תמונה) שחיברנו עם ברגים לקופסאות (בעלי חיבר אבל נראה לי לא מסובך. הברגים הגיעו עם המחזיקים של המנעולים. ותכלס חשבתי לחבר פשוט בדבק, בסוף זה רק בשביל הקטע ולא צריך להיות עמיד).

אז סך הכל היו ארבעה מנעולים, מתוכם 3 עם מספר ואחד עם מפתח. החידות כדי לפתוח את מנעולי המספרים הובילו למספר וחידה אחת הובילה למקום בבית שבו החבאתי את המפתח.

החידות-

1. חידת ציורים למספרים- לקחתי שלושה מספרים מהחיים (זורקת דוגמאות- כמה ימים מישהו היה בחו"ל, כמה שנים שירות לאומי עשתה אמא, כמה חודשים לקח למישהו להתחיל ללכת, כמה חודשים בין הצעת נישואין לחתונה, כמה כלים קיבלו לחתונה, כמה חפצים מסוג מסוים יש בבית וכד'). שמתי ציור מתאים לכל מספר. ליד הציור שמתי לוח שנה שסימנתי את מה שסופרים (כלומר, סימנתי יום אחד כשסופרים ימים. סימנתי שבוע כשסופרים שבועות...). המספרים שיצאו היו הקוד.

2. פאזל תמונה משפחתית שמאחורה כתוב בא"ת-ב"ש במילים את המספר של הקוד (כאילו כתוב "שתיים ארבע.." בא"ת-ב"ש).

3. לקחתי הרבה אירועים מאז שההורים התחתנו, דברים קטנים וגדולים, והיה צריך לסדר אותם לפי סדר כרונולוגי. (זה היה קשה!). ליד כל אירוע היתה אות וכל האותיות יצרו את המספר של הקוד במילים.

4. המפתח פשוט, חיברתי חידה מצחיקה על מקום מסוים בבית.

אם אני זוכרת נכון, בהתחלה נתתי בעצם את הקופסא הגדולה, שבתוכה היו עוד שתי קופסאות, ואת הקופסא הקטנה שבתוכה היתה הפתעה (כבר לא זוכרת מה😅 אבל סטייל שוקולד).

כל פתרון הוביל לקופסא הבאה.

אמאלה יצא מסובך😅 אבל האמת שזה היה די פשוט.

וזאת היתה הצלחה, מאתגר אבל פתיר וכולם נהנו ב"ה. 

@קופצת רגע

@ברונזה

@ציפקו

רעיונות מגניבים וחמודים ממש!

למרות שהתחלתי אותו כבר לפני כמעט 3 שעות.

כי הוא ארוך יותר

די באמת כיסא מחשב זה לא נוח לי אני רוצה לשכב במיטה בלי בגדים של עבודה