פורום הריון ולידה (עמוד 3533)

כדאי לך לנסות לפנות לאגודת ניצה ניצה | רשת תמיכה לאם ולמשפחה

אפשר עם הרופאת משפחה וגם אחות טיפת חלב  עם מי שנוח לך

לרופאת משפחה בכדי שהיא תפנה אותי לייעוץ .. עד שזה יקרה....

בכל מצב נראה לי גם שיותר נחמד לדבר עם מישהי שחוותה את זה מאשר כל התהליך הזה

אבל מאחלת רפואה שלימה והרבה בריאות

בס״ד

מקפיצה לך... (כתבתי לך באישי). תרגישי טוב!

עד שתגיעי לטיפול, יש לך עזרה עם התינוק והבית בינתיים?

חוויתי שנה אחרי לידה לא יודעת אם נחשב עדיין דיכאון אחרי לידה...
אבל גם אחרי הלידה היו לי שינויים במצב רוח.
ומהניסיון שלי הפתרון האמיתי הוא תרופתי אפשר בהתחלה ללכת לרופא משפחה אח"כ עדיף להיות במעקב אצל פסיכאטר שמבין הרבה יותר.
שיחות עם פסיכולוגית יכולות לעזור גם אבל הם לא תחליף לטיפול תרופתי. כי זה משהו פיזיולוגי בלתי נשלט באיזון במוח. אפשר לקבל דרך הקופה השתתפות לשיחות אצל פסיכולוגית זה נקרא פסיכותרפיה. זה מאוד עוזר!
ודבר נוסף לעשות דברים שמשמחים אותך, אפשר להירשם לאיזה חוג שאת אוהבת ולצאת עם חברות לטייל ועוד...
ולקבל עזרה עם הילדים לא להתבייש להגיד שאת צריכה עזרה מהמשפחה ומהבעל.
זה מאוד חשוב לטפל!! זה תחושה לא פשוטה... ועם קצת מאמץ אפשר לצאת מהמצב הלא נעים הזה...
בהצלחה!!

כל הכבוד לך שאת מתעניינת ומבררת. זה לא פשוט בכלל להרים את עצמך ולהלחם בקושי.
הייתי שם פעמיים. בפעם הראשונה לקח לי כמה שנים להבין שזה דיכאון (ב"ה יחסית קל) אחרי לידה.
בדיכאון השני זה היה כבר יותר קשה. תחושה קשה של בור עמוק ששואב אותך מטה. תחושה שאתה טובע ואף אחד לא באמת מבין...
ב"ה טופלתי בשיטת מח אחד (לא יכולתי לקחת כדורים מפסיכאטר, כי היה לי חשוב להמשיך להניק). שניים-שלושה מפגשים וב"ה חזרתי לחיות. להנות מהדברים היומיומיים. לחוש את הקלילות והביטחון שכ"כ חסרו לי.
תהיי חזקה ולכי לטפל בעצמך. את ראויה לחיים טטבים של הנאה ממשפחתך ומעצמך. ילדייך ראויים להיות אהובים ע"י אמא בריאה ומתפקדת.
מאחלת לך הצלחה רבה!

יש כדורים נוגדי דיכאון שבהחלט אפשר להיניק איתם (וגם להיות בהיריון כשנוטלים אותם).

כדאי לברר נקודתית אצל פסיכיאטר.

למניעת הריון גורמות גם לתחושת דכאון

עמותת חיים של טובה שמעתי עליהם . הם נותנים עזרה מסובסדת של מטפלים מכל מיני תחומים . שווה לבדוק .
היה פרסום שלהם לא מזמן פה באתר .
בהצלחה וכל הכבוד לך

ממש בהצלחה אנחנו איתכם

ללכת לרופא נשים שיאבחן האם יש דיכאון, ואם כן מהו הטיפול המובחר. לא לחסוך בזמן וכסף. לפעמים זה מגי לפיקוח נפש ומשנה חיים שלמים. יפה שעה אחת קודם

רופא משפחה גם טוב. יותר זמין ויותר מכיר את האישה
ופסיכיאטר הכי טוב

ישר פסיכיאטר לא תמיד מומלץ כי הוא דוגל בתרופות יותר מכל דבר אחר, ולפעמים מספיק שיחות עם פסיכולוג קליני או מכסימום בשלב ראשון תרופות בשילוב שיחות. ולא תמיד פסיכיאטר ממליץ לשלב שיחות עם פסיכולוג קליני

שלום יקרה,
קודם כל אשריך שאת מטפלת ומחפשת איך לתמוך בעצמך! בוודאי שניתן לעבור תקופה קשה זו.
רציתי לספר לך שבמקומות רבים בארץ פועל פרויקט שנקרא "אם לאם", ובאמצעותו מתנדבת שגם היא אמא יכולה להגיע אליך פעם בשבוע, להיות, להקשיב, לחבק.
זה פרויקט שפתוח בפני כל אישה שחפצה בו!
שמי עינת ואני חלק מצוות "אם לאם" בישובים בנימין.
מוזמנת ליצור קשר!
052-4404223

בס.ד שלום אשה יקרה ומועדים לשמחה! נראה לי חשוב לודא שההרגשה הכללית שלך לא נובעת מבעיה רפואית פיזית.אולי הגוף לא חזר לעצמו אחרי הלידה.עשית בדיקות דם/שתן שגרתיות וגם כאלה שבודקים הורמונים בלוטת התריס ויטמינים ומנרלים? כל אלה בדיקות דם.

בינתיים נראה לי לשדרג את היומיום שלך עם מה שיקל עליך.זה מאוד אישי !כמו למשל.ביביסיטר כדי שתוכלי לעשות הליכה בחוץ או פעילות גופנית אחרת..עוזרת בנקיון/כביסות.אוכל מוכן- בריא.כלים חד פעמיים וכו .איפה שכבד לך, תנסי להקל.
הרבה סיעתא דשמיא
בריאות טובה וחג שמח אמא ואשה יקרה!

כתבת שאתם גם מונעים, אז הסיכוי קלוש להריון אם את חוששת

תאור לא נעים, אבל יעיל מאוד...

תשטפי ידיים טוב, קחי קצת מההפרשה ותנסי לראות אם היא נמתחת בין האצבעות.

עם הפרשות של ביוץ אי אפשר להתבלבל.. הן ממש נמתחות.

זה מאד דומה לזרע...
בכל אופן אם אתם לא מעוניינים בהיריון כדאי להמנע מיחסים עד שההפרשות יהפכו ללבנות ודביקות (מרקם דומה לדבק סטיק)

ככה ראיתי אצלי, בכל אופן.

כי אני כבר זיהיתי לא פעם ביוץ, וממש ראיתי הבדל, אבל יש מצב שזה קשור להבדל בזרע...

אבל זה בהחלט מבלבל.

אבל תמיד כשזה היה זה, לא היה לי ספק.

כל עוד היא לא מדברת על העניין הזה ,לא לפתוח את הנושא הזה
של הריון וילודה... בטח היא לבד תברך אותך בלידה קלה וכו
אז את יכולה להגיד בנימוס , תודה בקרוב אצלך ואז תראי לאן זה מתפתח

אפשר לענות בנימוס ולא להרחיב.. אלא אם היא ממש תתעניין ותחקור (לא בטוח)..

חשוב להיות רגישים מאוד..

לדבר טבעי

מנסיון שלי, שחיכיתי שנתיים וחצי... לא אהבתי שהסתירו ממני.

כרגע ההריון שלי עדיין סודי מחברות ומרגיש לי רע כשמנסים לטייח לידי.

כתבת שהיא סגנון זורם, אז תזרמי איתה, תדברי חופשי כמו שהיה עד היום. תכניסי הומור- בד"כ עוזר...

בהצלחה!

זה לא סוד, כל המשפחה שלי כבר יודעת..
תודה על הנקודות למחשבה..

לתת לה לפתוח, לדבר אעתה כ ר ג י ל ובנושא ההריון לדבר עינייני קצר ובטקט

שהם ממש נפגעו מהקרובת משפחה שלא שיתפה ופתחה , והן היו לפני חברות טובות . ואמרה לי למה שאקנא היא מפחדת שאעשה לה עין הרע? למה היא מתרחקת ככה?..
הקיצור לדעתי זה תלוי בסוג הקשר שלכן. אני הייתי פותחת קצת ורואה אם היא זורמת איתי ושואלת שאלות אז כן ממשיכה לדבר על זה..

לדבר עליו ממש קצת,
וזהו..
גם אם היא זורמת הגיוני שזה בשביל לתת תחושה טובה..
המקום שלך באמת מורכב,
המודעות שלך לרגישות זה המפתח..

ולא.
בחיים לא להגיד משהו עליה.
בקרוב אצלך או שטות אחרת כזאתי

משהו חדש?

אבל היום הורדתי את השזיף והתמר.

אפשר לבשל אורז עם הרבה מים, ולתת לו את המים (בכפית או בבקבוק),
אפשר גם מים מבישול של אגסים.

גם שלי מצונן, (בן שבועיים!..) אמרו לי לטפטף לו חלב אם לתוך הנחיריים. אני ניסיתי וב"ה רואה שיפור. לא יודעת אם בהכרח קשור, אבל בכולופן לא נראלי מזיק אז שווה לנסות
..

פעם שעברה שהיה מצונן מאוד הועיל החלב אם, נקווה שגם הפעם.
עכשיו קם משינה קוואצ' אם לא ישתפר ניראלי נקפוץ לרופא מחר.
הבאסה שעכשיו אני נדבקתי בשילשולים יש מצב שנדבקים מתינוק?

מנסיון זה הדבר היחיד שעוצר באמת שלשול. (שלשול יכול להמשך גם כמה שבועות) אפשר להשיג בבית מרקחת, ויש שם הוראות איך לתת לפי גיל/משקל

פעם הרופאה אמרה לנו שיש פרוביוטיקה לתינוקות שהיא מאוד יקרה אבל יכול לעזור.
תודה על כל העצות.

אצלנו אבל רק אחרי 3 שבועות היה אפשר להפסיק סופית לתת פרוביוטיקה, קניתי באבקה והוספתי לטחון/שאוב כפית (לפי המינון) ועירבבתי.
לפני כן כל פעם כשניסיתי להפסיק חזר השילשול, רק אחרי 3 שבועות עבר לגמרי ויכולנו להפסיק.

(למרות שינק וחמותי טוענת שאין דבר כזה שתינוק יונק משלשל).

לי היה וירוס של שילשולים יום אחרי יום כיפור כנראה שנדבק ממני רק שלי זה היה יותר קצר ממה שיש לו.
אני מתחילה לחשוב שאולי הוא עובד על שיניים...

וכדאי לבקר במרפאה.

גם אני עם כאבים בצד ימין ולפעמיים שמאל.
מה זה אומר?היה לי חודש שעבר הריון כימי.
אני באיחור 5 ימים ותשובה שלילית בבדיקה ביתית.
בהריון חוץ רחמי התשובה שלילית?
אני מחכה לאיחור שבוע ולעשות בדיקה דם

בהריון חוץרחמי כואב רק בצד אחד..
בעז"ה בשורות טובות והריון תקין !!

הרגעת אותי .
יש לי כאבים באים והולכים תוך כדי הליכה
היום בצד ימים .מחר אלך לרופא

היה לי וזה כאב גם ככה

שק עם נוזל כזה שמתפתח בשחלה.. במחזור זה עובר בד״כ אבל יכול לגרום כאבים כאלה וצריך לעקוב....

ונותחתי בסוף, 

סביר להניח שזה כלום, דיברתי עם הרופאים  על זה לא סביר שחוץ רחמי יחזור פעמים. 

 אז תהיי רגועה. חשוב רק לבדוק. את תהיי בסדר. 

סביר להניח שזה לחץ או ציסטה.

אץ תהיי בסדר. רק לבדוק! 

יש בקופות במרכזי הנשים רופאת מיון שבאים אליה בבוקר.

באמת מאמינה שזזה כלום ( לי זה גם כאב תופת, לא נשמע הסיפור שלך) 

ואחריו שניים תקינים ב''ה.
אבל כדאי ממש להיבדק, כי סטטיסטית, הסיכוי עולה אחרי פעם אחת. ויש לי חברה שהיה לה פעמיים.

זו יכולה להיות הסיבה

לא התחלתי לקחת ברזל או פרנטל,
בגלל זה זה מוזר..
זה התחיל בשבוע 16 עד עכשיו

פשוט תשתי הרבה, תאכלי המון ירקות ולחם מחיטה מלאה.. ואם זה לא יעזור יש תכשירים מותרים בהריון שיכולים להקל

תזונה מתאימה עוזרת. המון ירקות, פחמימות להשתדל מקמח מלא או קוסמין, פירות. להמנע מכל מה שמטוגן וקמח לבן וסוכר. זה עוזר מאד

מלאאאאא מים!!! לפחות 2 ליטר ביום!

פייבר וואן עם הכי הרבה סיבים אבל הכי לא טעים, אני ממש ממליצה עליו כי זה מכניס המון סיבים תזונתיים.

וככה משיגים את התוצאה הרצויה

הייתי כמעט שבועיים עם עצירות איומה!

התחלתי לקחת נורמלקס יחד עם שתיה מרובה והתופעה נעלמה כלא הייתה!!

 

שהפסקת עם הנורמלקס?

והקיבה ממש מסודרת.

אם אני אראה שקצת חוזר העצירות, ישר שוב.

 

לשתות המון מים לפחות 3 ליטר ביום.
לאכול הרבה ירקות (מעולים- בטטה, גזר, סלק, דלעת , ירקות עלים, קישוא...)
הרבה פירות קיץ
קמח מלא ולא לבן!
ואם במצב קשה -על הבוקר כף שמן זית על בטן ריקה, מי שזיפים שהושרו במשך הלילה.
וגם להקפיד לעשות כל יום..
הרבה בריאות!

אגב גם דגני בוקר מפוצצים בסוכר.. מה ההבדל, כבר עדיף תמרים אם את יכולה בכל זאת על פני דגני בוקר

שלי בן 8 חודפשים והוא המון על הידיים, אם יש לך במי להעזר אז זה הזמן לבקש עזרה, אפילו נערה או ילדה שיכולה להרים ולהביא לך אותה.
דרך נוספת אם זה לא קשה לך פשוט לבלות איתה על השטיח ואז היא כבר תבוא אליך(בהנחה שכבר זוחלת....)ולעשות כמה שיותר דברים על השטיח מבלי להרים אותה (אפשר להאכיל, לחתל, לשחק ככה...) הרבה הרבה כוחות יקרה ובטוחה שיגיעו מנוסות ממני לתת לך טיפים נוספים

תנסי בלי קשר לנוח כמה שיותר

כמו שלרוב ילדים מתכופפים. זה פחות עומס ולחץ על הבטן והגב התחתון ומן הסתם יותר בריא במקרה כמו שלך. בהצלחה והמון בריאות!

את הסיוט המתמשך הזה ולהיות אחרי הכל....
ואז שאפתח שרשור ״ילדתי״ תרשמו לי ״את אחרייייי זההההההה!!!!״ רוצה להיות שם כבר...

ממש תודה לכולכן על העצות ועל התמיכה שנתתן לי בהריון הקודם.. ושאתן נותנות לי בהריון הזה❤️

הייתי יושבת על הפוף עם שטיח ומשחקים לידי והיא מטפסת עלי וזוחלת לידי
כן יצא לי טיפה להרים-מהמיטה החוצה ,מהמקלחת,מהכסא אוכל..וכדומה..וגם בעוד סיטואציות-כי הייתי עם 3 קטנים לבד וזה קשה

וזה בעיקר להיות יצירתיים
ובאמת צריך עזרה לפעמים

שלי יותר משנתיים ואסור לי להרים אותו אבל הוא כבר מטפס אלי לבד אז זה אחרת, לפעמים הוא כועס ונעלב שאני לא מרימה אותו אבל אין לי מה לעשות.

״מעין אהבה״- עם 3?! ואיי זה ממש קשה! ב״ה שעבר בשלום, ננסה את כל העצות...

וזה באמת קשה שהילד כועס שלא מרימים אותו... הקטנה ממש בוכה שאני עוברת לידה, גם כשהיא על הידיים של אמא שלי או של בעלי.. ככ מרחמת עליה...מנסה ללטף אותה לשחק איתה כמה שאני יכולה..

והבן שלי בכלל כל פעם מחפש אותי שאני הולכת לנוח ואמא שלי שומרת עליו... כל פעם מוצא סיבה לבוא לחדר וככ קשה לי עד שאני נרדמת ...מסכן... מנסה גם איתו כמה שאפשר לתת תשומת לב..


ועכשיו בגלל הכאבים כל הרגשה שיש לי למטה אני מפחדת לראות דם😣
במיוחד עד שעברתי את החלק שממש קשה לי וכבר השלמתי עם ההריון הזה וגם ככה ההריונות שלי זוועתים.. רוצה את התינוק/ת הזה בידיים וזהו לדעת שעשיתי את שלי ולא רוצה יותר הריונות לפחות לכמה שנים...

פרקתי לכן ככ קשה לי...

תחזיקי אותה הרבה כשאת על הספה / במיטה, אפשר להתכרבל איתה או לחבק אותה כשאת על הרצפה לידה,
זה יתן לה את המענה הרגשי שבאמת חשוב. לא סתם היא מתלוננת...


לי הכי קל להחזיק על הידיים כשאני יושבת על הספה.

באמת נותן לה הרגשה קצת יותר טובה

ואני ממש מתאמצת כי מגע עם אנשים עושה לי בחילוווווות , הריח של המטרנה כל הבלאגן אבל חייב אני ככ אוהבת אותה
וב״ה מחכה שהתקופה הזאת תעבור

תודה

נ.ב
אצלה זה בטוח לא סתם היא תינוקת ככ נוחה ! שרק אם משהו ממש מפריע לה היא מתלוננת😍

לגבי הבחילות...
עד שהריתי מתתי על הריח שלה, הייתי מעיינת בחיתולי הקקי בסקרנות כה רבה... שריטה שכזו...
ועכשיו...
מנשקת אותה בלי להריח...
חיתולים עם קקי - בא לי למות.
ועד ועוד...

בחיתולייים

גמלייייי היתה שריטה כזאת עד ההריון!!!
חשבתי שאני היחידה בעולם!


אוף עם הריחות האלה😶 שיעבור לנו מהר ב״ה

נראה לי שזו ההגדרה של האו"ס בכל שליש כותבים איזה שליש זה.

היא הוסיפה הערה שהיא רוצה אורך צואר?

לא חשבתי על זה, רק ראיתי את הכותרת של ההפניה.
שבוע 34

מעקב על אורך צוואר מבצעים בד"כ רק עד שבוע 34. יש טכנאיות שמאוחר יותר לא מוכנות לבדוק.
את פשוט צריכה לומר להן שהרופאה ביקשה לבדוק גם אורך צוואר למרות שלא כתוב על ההפניה

היא רצתה שאעשה את זה דווקא ב 34 שבועיים אחרי שהייתי אצלה.
ההפניה בבית ואני לא... אז עוד לא בדקתי אם יש הערה שמציינת בקשה לבדיקת אורך צוואר, אבל זוכרת בוודאות שבכתב הרופאה הוסיפה למעלה: 34

התעקשתי שיבצעו את הבדיקה והטכנאית אמרה שזה בלי אחריות ואני אקח בחשבון שזה לא מדויק. בשבוע כזה אם רוצים לוודא שהצוואר סגור צריך לעשות בדיקה פנימית

עשו לי בדיקה פנימית לבדוק שאין פתיחה, אבל אורך צוואר כן בדקו באו''ס.
חוץ מזה, אם היא תראה משהו חשוד / לא ברור, אדע לפנות הלאה ולא לקחת סיכון.

בודקים קודם אורך צוואר ואם הוא קצר אז בודקים בדיקה פנימית.
כך היה אצלי בכל אופן בשבוע 34.

בשבוע 35 + היו צירים ואז בדקו ישר בדיקה פנימית.

לכן לא יעזור לשאול את הרופאה וגם לא היה מתי בגלל החגים.

מה האורך צוואר למרות שנראלי הם כותבים אורך צוואר כחלק מהאולטרסאונט

אח"כ כששאלתי הסביר שבגלל שאני צריכה הרבה US זה בעיה להוציא על שליש שני

אבל הטכנאית לא עשתה בעיות

הערכת משקל בדקו לי כשהייתי מאושפזת (לפני שבועיים וחצי) ובמיון (לפני שבוע וחצי) לכן הרופאה אמרה שצריך רק מעקב אורך צוואר.

מה איכפת לך?
אם את כבר שם.

שיעשו הערכת משקל, אבל היא באמת לא הסכימה לבדוק אורך צוואר.
בהתחלה היא אמרה שבכל מקרה זה אותה בדיקה והיתה בודקת גם אם לא הייתי אומרת לה, אבל '' איך אני יכולה לנחש שהרופאה רוצה אם היא לא ציינה את זה''
וכמו שכתבתן היא אמרה שבשבוע 34 כבר לא בודקים אז שאני יגיד לרופאה שהגעתי אליה ב 34 ולכן היא לא בדקה.

היא אמרה לי שזה לא משנה אם התקצר כי 'מקסימום תלדי'.

שהרופאה רצתה בשביל שיהיה מעקב להגיש לביטוח לאומי לאישור השמירה.
מקווה שזה לא יתקע אותי ויספיק להם כל מה שהיה עד עכשיו.

אם כן ביטוח לאומי יאשרו בטוח

הייתי מאושפזת (בשבוע 31 +3 עד 31 +6) חמישי-ראשון לפני ר''ה לזריקות צלסטון וקיבלתי כדורים להפסקת צירים, שיחררו אותי ביום א' ער''ה כשהתארך חזרה ל 34 מ''מ, יום חמישי(32 +3) הייתי במעקב אצל הרופאת נשים שלי והתקצר שוב ל 24, אחרי זה יום ראשון (32 +6) בערב היה לי צירים של דקה-דקה וחצי כל 5 דק' במשך שעה וחצי, לא חזקים של לידה וליסוע הרגע, אז הלכתי לישון ונרגע והמשיך בלילה לסירוגין, בבוקר (33) נסעתי למיון ונתנו לי עירוי ובדקו אורך צוואר - היה 21, אבל כבר התקדמתי לשבוע 33 אז אמרו שזה לא קצר מידי לשבוע ושחררו, במכתב שיחרור כתוב גם בסיכום המלצות מנוחה וכו'.
כל זה מתועד ושמור כמובן.

אבל פחדתי שאם זה היה ואין המשך מעקב זה לא מספיק.

כשיש קיצור צוואר צריך מעקב כל שבוע שבועיים תלוי ההמלצה של הרופא.
אני בכללית מגיעה למרכז בריאות האישה ומודדים לי אורך צוואר (באו"ס,אם צריך גם ידנית. ) .
לא צריך לזה הפניה או משהו.

הרופאה לא אמרה לי ליסוע למעקב סדיר, אבל אמרה לי ללכת שבועיים אחרי שהייתי אצלה לאו''ס הנ''ל ולחזור אליה שבועיים אחרי, השבוע היא לא מקבלת אז רק עוד שבוע אני יוכל להתקשר לשאול אותה אם להגיע אליה שבוע קודם בגלל שלא בדקו, מצד שני אני כבר יהיה 35 אז באמת למה שימשיכו לבדוק?

ברגע שעוברים את שבוע 34 מבחינתם את יכולה ללדת.

כמובן שלא מבחינתך, תשמרי לפחות עד שבוע 37 זה הבדל שמים וארץ כל שהוע שהם בפנים.

לי אישרו בשבוע 28 עד הלידה כיון שהייתי במיון כבר 3 פעמים עם צירים מוקדמים ודלקות חוזרות בדרכי השתן כל ההיריון. אורך הצוואר היה 28 מ"מ בצורת משפך, ולא היו צירים סדירים במוניטור.

התחלתי מאוחר יותר ב 31 אבל כל עוד יש 30 ימים ומעבר אמורים לאשר, רק חששתי שצריך 'להוכיח' המשך מעקב לאורך כל הזמן.

את יכולה להיות רגועה.

רק את צריכה להגיש רק אחרי שאת 30 יום בבית

עכשיו עברו 3 שבועות.

יש לי תור עוד שבועיים, זה יהיה 5 שבועות מאז שהתאשפזתי ויצאתי לשמירה.

יש מקומות שלוקח להם זמן להכין... או שסתם אוהבים למשוך זמן.

זה אמור להיות חתום ידני לכן לפעמים מתעכב.

ובחג אין עם מי לדבר.
הייתי מאושפזת עד ער''ה, אחרי זה רק בחמישי הייתי במעקב אצל הרופאה ואז היא אמרה לי שזה סופי לצאת לשמירה (כמובן אחורה מהיום הראשון שאני ברצף לא בעבודה) אז דיווחתי בעבודה ובהתחלה היא אמרה לי לקחת ימי מחלה לא היה לה מושג מה אני רוצה ממנה בכלל.
אז אני צריכה לחפש מי ה'כתובת' שכן תבין ותחתום לי על הטפסים.
בנתיים הם בחופש, אחרי החג אוריד את כל הטפסים ואתקדם עם זה, בכל מקרה אין לי מה להגיש בלי חתימה של הרופאה שתהיה לי רק עוד שבועיים.

אני הייתי מאושפזה שלושה וחצי שבועות ומיד כשהגעתי לרופא לאחר מכן החתמתי ובזמן שהייתי מאושפזת מהעבודה חתמו לי ואז ישר כשסיימתי העברתי את הטפסים והתחילו לטפל לי בזה יצא שחתמתי כמעט את כל הימי מחלה ואחר כך ביטוח לאומי החזיר לי על שבתות וחגים שלא קיבלתי מהעבודה

אבל אפשר להגיש רק אחרי 30 ימים, בגלל החגים אין לי אף אחד להחתים.
הטפסים מביטוח לאומי מורידים מהאתר שלהם, ברגע שיהיה לי אפשרות להחתים את כל מי שצריך אוציא כמה ימים קודם את הטפסים ואדאג לזה.

בנוסף, לא הבנתי מה אמרת על הימי מחלה, כי כתוב מפורש באתר של ביטוח לאומי שאם לוקחים על חשבון ימי מחלה אז לא מקבלים על זה שמירה...

א. נשארו לי רק 7 ימי מחלה מכל השנה.

ב. אם אני יקבל שמירה למה להוציא ימי מחלה?

שהיו לי ותכלס זה היה שווה יותר כסף ליום ואחר כך הביטוח לאומי השלים לי את ההפרשים כי ימי מחלה לא מקבלים על חגים ועל שבתות בעבודה שעבדתי לכן הביטוח לאומי ספר את הימים של החגים ואת השבתות שלא קיבלתי ונתנו לי תוספת במשכורת של החודש שהתחלתי לקבל

תבקשי מההנהלת חשבונות הם בטוח ידעו.

את לא צריכה לתת להם את הטופס, הם מוציאים אותו מודפס עשירות מהתוכנת שכר.

מיואשת

מציעה שוב את עזרתי

ועשית את הבדיקה מאוד מאוד מוקדם זה עוד יעלה בעז"ה

תהיה לי אפשרות לבדוק עוד הכפלה רק ביום שלישי אחרי החג

יותר נמוך מזה וב"ה המתוקי היום בן 5 חודשים +
כן קיבלתי תמיכה של פרוגסטרון.תבקשי מהרופא.
בהצלחה ובשורות טובות בעז"ה.

לא מופנה אישית אליך.
כל הימים האחרונים הפורום כאן התמלא בשאלות על בדיקות לפני איחור.
חכו בסבלנות ותחסכו לעצמכן הרבה מתח ולפעמים חלילה גם עוגמת נפש ואכזבות מיותרות כמו כמה מקרים כאן ובכלל.

להיות כבר בהריון תקין ומשעמם
ואני עשיתי מוקדם כדי שאם חלילה זה יהעה כימי יהיה לי הוכחה לרופא ושנטפל בזה

כתבתי מניסיון של 2 הריונות כימיים גם כן, אבל דווקא בגלל זה לא הייתי בודקת לפני האיחור וחיכיתי אפילו יומיים לפחות, כי את 2 הכימיים שלי גיליתי באיחור של יומיים.

זה אולי התחיל ולא היה נפוץ

לא זוכרת את עצמי בכזה מתח כל פעם.

תשתדלו לזרום ולחיות ולנשום למרות הציפייה הרבה.

ומאחלת לכל אחת כאן להפקד במהרה בבריאות ובשמחה ובקלות עד הלידה!

העמסה של 50 - צריכה להיות לא בצום. אז אפשר לשלב את כל הבדיקות שלא מצריכות צום.
העמסה של 100 היא בצום.




רק משהו ששמתי לב -
אם צריך רק מבחנה אחת, האחות דוקרת עם מחט קטנה. אם צריך יותר מבחנות זו מחט עבה יותר. אז לפעמים אני מעדיפה כבר להידקר פעמיים

נראה חיובי
מזל טוב!!

אף בדיקה לא יכולה לזהות גם לא בדיקת דם
אלא אם כן היה לך ביוץ מוקדם
נראה לי שם היה לך דימום כדאי לך לעשות בדיקת דם לגילוי הריון ולהיות בטוחה

מתאים גם מבחינת התיאור וגם התזמון (כשבוע לאחר ההפריה)

מקווה שיתחזק לך בהמשך..

לא מעיד על הריון.

תעשי בדיקה עוד כמה ימים ותראה

לדוג אם יום ראשון העד יוצא נגי אז את טובלת יום ראשון שאחריו
במהלך ה7 יש שמחמירים לבדוק כל יום עם עד
המינימום 3 שמתוכן ה3 חובה ביום ה7 כשטובלים

אם את ספרדיה, 4 ימים משקיבלת מחזור את יכולה לעשות הפסק טהרה (בדיקה לפני השקיעה), ואם אשכנזיה- 5 ימים. ואז את סוםרת 7 נקיים (בעיקרון צריך 2 בדיקות כל יום, והמינימום בדיעבד (צריך היתר מרב) זה 2 בדיקות, כדאי אחת ביום הראשון ואחת בשביעי.
את טובלת ביום שעשית את ההפסק אחרי מאת הכוכבים.
בהצלחה!!!

כדאי לך מאוד לפנות למדריכה בטלפון והיא תנחה אותך לפי המנהגים שלך
אשמח לתת לך מספר אם את רוצה

כך שזה מצוין.

מתי מתחילים לבדוק -
ביום החמישי של הדימום, קצת לפני השקיעה (תנסי כשעה לפני השקיעה. 5 וחצי כיום) - את מבצעת בדיקת "הפסק טהרה". מטרת הבדיקה לוודא שנפסק הדימום. מומלץ לשטוף היטב קודם לכן במהלך היום כדי שלא יהיו שאריות דימום.
(אם עדיין יש דימום, תנסי שוב למחרת)
למחרת בשעות היום את מבצעת בדיקה נוספת, זו בדיקת היום הראשון.
בעיקרון צריך במשך 7 ימים לבדוק בכל בוקר ולפני השקיעה (סה"כ 14 פעמים בנוסף לבדיקת הפסק טהרה). המינימום הדרוש הוא בדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי.
היום השביעי הוא שבוע לאחר יום ה"הפסק טהרה", כשבאותו יום - אחרי שקיעת השמש, את טובלת במקווה.

אופן הבדיקה -
" עוטפים" את האצבע בבד בדיקה לבן, מכניסים אותה לנרתיק, מסובבים בפנים ומוציאים. מסתכלים לראות שהבד אינו עם דימום.
אם יש הפרשות שקופות / לבנות / צהובות - זה בסדר,
אם יש דימום - לא.
מומלץ להיות בקשר עם רב או רבנית או מדריכת כלות להדרכה ולשאלות. לפעמים הבד יוצא עם איזשהו לכלוך ביניים שלא ברור אם הוא דם או לא ואז כדאי להראות לרב שיחליט.



אולי תכתבי כאן מאיפה את ומישהי תדע להמליץ לך על רב או רבנית נחמדים שכדאי להיות איתם בקשר?

יש הרבה הלכות בעניין הזה, קשה לפרט במסגרת הזו את כולן,

ממליצה לך לקנות את הספר "איש ואישה" של הרב אלישיב קנוהל שבו ההלכות מופיעות בצורה בהירה ונוחה.

 

אבל בתור התחלה, מרגע המחזור עלייך לחכות לימים הנקיים (לפחות ארבעה / חמישה תלוי בפסיקה) ואז להתחיל לספור. שימי לב, שלא צריך שיהיו נקיים לגמרי, לא כל צבע אוסר, ולכן אם יש כתמים חומים ניתן להתחיל לספור ולשאול רב לגבי הצבע.

 

בשביל לבצע את הבדיקה את צריכה לקנות עדי בדיקה, תוכלי למצוא אותם בבתי מרקחת. (לא בטוח שכל בית מרקחת, אבל בשכונות דתיות תמצאי).

 

הבדיקה הראשונה נקראת "הפסק", אותה את צריכה לעשות לפני השקיעה. אם הבדיקה יצאה נקייה, את מתחילה לספור את השבעה מיום המחרת. כלומר, אם עשית בדיקה ביום חמישי לפני השקיעה, היום הראשון לספירה הוא יום שישי והטבילה תהיה ביום חמישי בערב לאחר צאת הכוכבים.

 

אחרי ההפסק, כל יום את צריכה לעשות שתי בדיקות- אחת בבוקר ואחת לפני השקיעה. אם עד הבדיקה יוצא נקי- מעולה! אם לא- תשאלו רב. תשאלו על הכל! לפעמים נראה לנו שמשהו אוסר ובעצם זה מותר ואז זה חבל. עם הזמן יודעים כבר לבד על חלק מהדברים והשאלות מתמעטות.

 

 

לגבי הביוץ, אני לא הייתי דואגת לזה כרגע. קשה לדעת בדיוק מתי הביוץ, ולכן חבל להיכנס לסרטים על זה. ההמלצה היא שאם מנסים במשך שנה ולא מצליחים להיכנס להיכנס להריון, אז לבדוק את הסיבות האפשריות. (ויש לזה פתרונות)

 

 

אם אין לכם רב שאתם יכולים לשאול אותו, יש כל מיני גופים שתוכלו לפנות אליהם.

יועצות הלכה נשמת- נשים שלמדו את ההלכות והן עונות לך, יכולה לכתוב בגוגל יועצות הלכה נשמת 026404343

 

מכון פועה-   052-5910020

 

בהצלחה רבה! מוזמנת לשאול אם משהו לא מובן!

כתוב בשפה נעימה פשוטה וברורה.

ושיהיה לך המון המון בהצלחה!זה מהלך מדהים, לא פשוט בכלל!

כלות שמתכוונות לשמור על הלכות נידה, בד"כ לא מסתפקות במפגש אחד, אלא ב6 ויותר (אפילו 15) פגישות,
וגם אז שואלות ומתייעצות כשצריך ולומדות מהניסיון האישי.
אני חושבת שזה חשוב לקבל הדרכה פנים מול פנים, כי כך מבינים טוב יותר, ונאסרים פחות.
יש הרבה מעבר להלכות הפשוטות, מצבים שונים, הקלות, שכדאי להכיר כדי לא לאסור את עצמך סתם.
למשל- במקרה של כתמים, או כאבים בנרתיק, או ביוץ מוקדם.

בהצלחה!

אין מה לעשות בשלב כזה

 

התכוונתי להגיד שאם יש הפלה חלילה אז למה להסתובב כמה שבועות עם עובר ללא חיים??

לא רוצה להלחיץ, אבלאצלי התחיל דימום רק אחרי השקיפות שבה לא היה דופק, והיה עובר תואם לשבוע 8 - כלומר הסתובבתי בלי לדעת בערך שלושה שבועות אחרי שהפסיק הדופק.

וזה קורה רק לרבע מההריונות,אז למה שהקופה תסכים לבדוק את כולן?

להגיע בשבוע 8 ואז שוב אחרי חודש וחצי

לדעתי זה בדיוק בין לבין מבחינת שבועות

פשוט אף אחד לא כותב על זה בפורום, ואז את רואה רק את הסיפורים שהסתיימו לא טוב לצערנו....
אם את מרגישה לא בטוחה, את יכולה ללכת למוקד שיבדקו. זה תקין לגמרי לדעתי...
הרבה בטחון ותפילות שבעז'ה הכל ימשיך טוב!

סליחה שאני נופלת עלייך אבל זה ממש לא בסדר שנשים באות למעקב רגיל אצל רופאי מיון!

כבוגרת הריון בסיכון שיצא לי המון פעמים לרוץ למיון בגלל דימומים חזקים והתייבשתי בתור לא מעט זמן זה פשוט חוצפה!
אני בטוחה שהקופות מאפשרות את זה רק כי הם פוחדים מתביעות.

למעקב הריון מזמינים תור מסודר. לא תמיד זה יהיה אצל הרופא שאת הכי אוהבת או בזמן שהכי נוח, נכון...
האמת שאני בהלם לפי התגובות פה מכמות הנשים שבאות סתם ונדחפות בתור של המקרים הדחופים.

(ולא, לא תמיד האחיות מצליחות לסדר את התור לפי דחיפות המקרה)

אל תקחי את התגובה שלי אישית אלייך, אלא כי באמת זה נושא שעולה פה פעם בכמה זמן...

הרפואה הדחופה גם ככה קורסת, רופאים ואחיות צריכים להתעסק במה שלא תפקידם, ונשים שבאמת במצוקה צריכות להמתין...

מבינה שיש סקרנות ודאגה, הריון הוא דבר סמוי שאין לנו באמת דרך לדעת מה איתו, אבל מיון זו לא האופציה.

בכל מקרה- אם אין דופק אין מה לעשות. זה לידע בלבד.

שאני בכללית, הריון בסיכון וצריכה מעקב שבועי,
ההנחיה שקיבלתי היא להגיע למרכז בריאות האישה ללא תור כל שבוע (שזה ת'כלס ל"מיון נשים" שם.)
אין תורים לרופאים האחרים.
לא תמיד צריך לכעוס, זאת ההנחיה שקיבלתי מהכללית (אין לי אופציה אחרת).

את לא סתם סקרנית מה מצב העובר.

מבחינתי היה עדיף ללכת לרופא, אבל אין!

(וזה גם מעצבן כי אין שום רופא שרואה אותי קבוע ויכול לתת לי הנחיות נורמליות. )

אם היית מטופלת אצל רופא הריון בסיכון, הוא היה מזמן אותך כל שבוע והיו חייבים לתת לך תור.

וכך גם היית רואה כל שבוע אותו רופא

זה מה שהצלחתי לברר עד עכשיו. וזה מעצבן.

באיזה שבוע את?

לא אכפת לי בכל אזור המרכז, אבל כל מי שבדקתי לא היו תורים זמינים... 
 

זה רק לתור הראשון , אחר כך נותנים תורים לפי דחיפות רפואית.

הרופא המטפל היה צריך לתת לך הפנייה להריון בסיכון.

נראה לי שעכשיו זה כבר קצת מאוחר.

אפשר לשאול מה הבעיה?

בריאות האישה מיועד בעיקר למעקב הריון בסיכון
וגם לבעיות של נשים בהריון רגיל.
ולכן זה לא כמו מיון ולא תופס מקום.

מיון זה מיון.
מגיעים לשם פתאום, בלי הנחיה רפואית שגרתית. כי קורה משהו.

יש לי גיסה שעברה המון הפלות, באמת הרבה
היא מגיעה מלא פעמים למיון רק כדי לוודא שהעובר חי
זה קריטי בשביל הנפש שלה
כל אחת תגדיר "דחוף" באופן שונה...

אבל המקרים שעלו כאן בפורום הם מקרים סתם של לחץ מהלא נודע,
ונראה לי שלא הוגן לשגע סתם את המערכת בשביל זה...

גם אני עכשיו בשלב כזה של בין לבין...

שבוע 13. ראיתי דופק ב8 ויש לי שבועיים לתור הבא.

זה הריון יקר מאוד, אבל עדיין, כמו שכתבו אחרות, צריך לדעת להשתמש במיון נכון.

נותר רק להאמין שהכל דופק... ותקין.

 

המשיך למחזור?

ב״ה תנסי בחודש הבא...

שיהיה בשורות טובות❤️

אולי יש סיכוי עדיין ואולי זה כן התחלה של מחזור...
תחכי לראות מה קורה ( לא שיש ברירה אחרת😑)

וב״ה במהרה ובקלות!🌺

בעזרת השם חודש הבא מאמי אל תתבאסי...הכל לטובה.

זה קשה בייחוד עם כל יום איחור, והדמיונות, והציפיות, והחלום שנבנה ואז נשבר.
בעז"ה בסוף יבוא טוב. זה קורה בסוף. גם אם לא בחודש הזה, או בחודש הבא.
חיבוק.
❤

נחכה לחודש הבא.. שנתבשר בבשורות טובות אמן.

החודש הזה באמת (אני נראה לי ביום ה30 למחזור) כבר לא רואה על עצמי סימני היריון כמו שהייתי רואה כל חודש ומתאכזבת.
החלטתי שאפסיק לנסות כל כך לצפות כי פשוט זה כואב לי.
הקב'ה החליט שבעז'ה דרכנו נביא נשמות לעולם, שיהו מס' ילדים בעולם שיהו שייכים לך ושיהו שייכים לי, ויש להם את הזמן המדויק שכל אחד מהם צריך לבוא, ונזכה אנחנו להיות שליחות ולחנך אותם ולגדל אותם ולאהוב אותם. כשה' ירצה.. אנחנו כלי.
עוש תגובות שעזרו לי מניקית שלא זוכרת את שמה, שממש אומרת שגם אם מאחר היא מחכה לפחות שבועיים עד בדיקת דם וכ'ו כדי לא להתאכזב מהיריון כימי והפלה חס וחלילה..
אני לא יודעת אם באמת אחזיק מעמד שבועיים לא לבדוק ;)
אבל בהחלט החודש הזה עבר לי הרבה יותר טוב שלא כל הזמן ציפתי וחיפשתי סימנים
מאחלת מכל הלב שה' ימחא משאלות ליבך

יועצת טהרה בסביבה שיכולה לבדוק מה קורה שם?

נשמע כואאאאאב
הרגשת שריטה מהvcf?

מניסיון, אל תבדקו לפני האיחור רק אחרי איחור
למנוע אכזבות....

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות. אמן

שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות!!

בכימים שהיו לי , לא היה לי פסים כאלה ברורים לפני האיחור
אז מקווה שהפעם זה זה

אבל לפני איחור לא ניסיתי אף פעם.
בשורות טובות.

עכשיו רואה בצד השני פס בהיר ממש
מזל טוב

אז כדאי לך להתקשר לטיפת חלב

לא חלב ניגר.. אבל לנסות מעט מוצרי חלב, ואם אין אלרגיה אפשר להמשיך לתת..