פורום הריון ולידה (עמוד 3549)

להפסיק ולחזור במהלך התקופה הזו

לא סתם משכב לידה הוא 6 שבועות

לזירוז התהליך את יכולה לשתות מיץ לימון עם מים וסוכר ולנוח כמה שיותר

מזל טוב

קחי לך את הזמן להתאושש

הייתי אצל הרופאה ואמרה שהכל תקין, לי היו את הרגישות בשדיים ממש

אולי הריון?

התבלבלתי בקופה.

בהצלחה!

לנסות לאחר/להקדים את השעת שינה?

אז אין מצב להקדים...

ישנים בין 12:00-14:00

וזהו לכל היום.

אתמול הכרחתי אותם ללכת לישון בשעה 9:00 כי רציתי גם לישון, זה לא קל לעשות כזה ספורט בכאלה שעות... ובשבת...

יש ילדים שכלום לא עוזר.
והלהילחם איתם שיחזרו לישון גורם לנו לתסכול ולעצבים.
אם את מסוגלת, כדאי להשלים עם המצב, ולמצוא פתרונות אחרים.

צריכה להספיק לסדר את 'החורבן' שהם משאירים.

נראה לי אני אתן לזה עוד כמה ימים ואראה אולי הם מתאזנים.

אני אוהבת לקום מוקדם... אבל כשהם קמים גם אני לא יכולה לעשות כלום... כי יש לי שני שומרי ראש... או שאני צריכה להיות המאבטחת...

ואת תעשי דברים לידם?

סתם... הם שובבים ברמות...

וזה גיל שלא מעניין אותם כלום והם עושים מה שהם רוצים וצוחקים לי בפנים...

אוף אני מקווה שהם קצת יתאזנו...

קשה אבל נשמעים חמודים ממש

לשודדת שלי יש ימים שהיא מתעוררת ב-4... 

זה בעיקר להשלים עם המציאות (לא קל, לקח לי הרבה זמן... במיוחד שיש יום עמוס לאחריו וכמעט אף פעם לא מגיעה לישון צהריים).

 

מה שאנחנו עושים היום (בגלל השיניים והשינה הקטועה שלה) זה שבעלי קם איתה, אני אחרי (חלקי) לילה שהתעוררתי להאכיל ולהרגיע- צריכה את העוד שעה- שעתיים האלה כמו אוויר לנשימה, והוא ישן קצת...

 

אה ועוד משהו, בעלי גילה שאם לא נלחמים בזה ומנסים להרדים אותה חזרה, אלא מוציאים אותה מהלול, נותנים לה לשחק קצת על הריצפה (ובנתיים מנמנים בספה...) היא נרדמת בד"כ בחזרה תוך חצי שעה! זה ממש מהימים האחרונים אז עוד לא יכולה להגיד לך בוודאות שככה תמיד, לבנתיים כמה ימים ברצף עובד.

 

בהצלחה! לא קל עם שניים (חלום חיי )

היא מתעייפת כי משעמם לה...

להם לא משעמם... יש להם עם מי לעלות על השולחן... להפוך את המטבח וכד'

מבחינת השינה שחסרה לך?

מבחינת השקט שחסר לך בבוקר?

אם לא- אני הייתי שמה לכל אחד משחק במיטה וחוזרת לישון.
הכלל אצלנו בבוקר כשקמים מוקדם מדי או בערב אחרי שהולכים לישון: לא חייבים לישון, אבל לא יוצאים מהמיטה.

אבל גם לא מוותרים לי...

לא נראה לי שיסכימו להישאר במיטה יותר מכמה דקות.

כי מזיזים אחורה..

וחוזרים לשגרה (חזל״ש)...

לשחק בו במקום סגור שלא יכולים לצאת להפריע? אולי לול?

לא עובדת כרגע ובבית עם הילדה..

ומפחדת לקבוע פגישות, יציאות, אירועים וכו

שאת לקראת לידה זה לגמרי מובן וחבל סתם לשבת בבית ולחכות

תכננתי רק דברים ליום-יומיים הקרובים. כמובן ידעתי שגם זה יכול להשתנות (והשתנה אפילו לפני שילדתי, כי היו פתאום ימים עם צירים וכאבים וכו')
והיה לי מלאי של דברים שלא צריך לתכנן מראש (תחביבים, דברים שרציתי להספיק לעשות בבית)

כרגיל, רק שמכינים תיק לידה וחושבים על כל האופציות, מי יסע איתך, אם יש ילדים מי יהיה איתם. אני חושבת שאי אפשר אחרת חוץ מלחיות כרגיל. להוסיף תפילות, תהילים... להשתדל כמה שיותר לא להשאיר בלגן.. לכבס, לשים בארון, כלים.. להשתדל ביתר שאת שהבית יהיה נקי ומסודר.. להכין אוכל ולהקפיא לאחרי הלידה... רק לא להשתגע ולהשתעמם.. לגבי פגישות וכו', או לקבוע ולציין שזה בעירבון מוגבל, או לדחות

אני נכנסתי אחרי 4 סבבים של איקקלומין בפעם הראשונה

ואחרי סבב אחד בפעם השנייה

ואחרי 7 סבבים בפעם השלישית

וספונטני בפעם הרביעית...

ההמתנה לא קלה, והאיקקלומין לא תמיד עובד.

האם את עוזה גם מעקב ביוץ? ממש מומלץ למרות שזה די סיוט...

מאחלת לך בקרוב ממש בשמחה ועם ידיים מלאות

 

אבל אצלך זה בככ קצת...
לא יודעת מה המשמעות של זה.

1. כן. יש שם והם מעודדים למי שעושה טוב
2. כעקרון אין הרבה זמן לבעל. חצי שעה לפני שעות הביקור הרשמיות. אבל אם תהיי בקומה 5 הם פחות שומרים שם על השעות. קומה שלוש ממש לא נותנים להישאר.
3. מאד מאד מרוצה שם. כל פעם רואה איך הם יותר ויותר באים לקראת הצרכים של היולדות

בקומה 3 המחלקה ישנה יותר ומאושפזות שם כל אלה שעברו קיסרי ועוד כמה שרוצות שקט. מאוד רגוע בקומה 3 ויש גם השגחה צמודה יותר של האחיות.

אשמח אם תשלחי לי

הקומות הן לפי אופן הלידה והתאוששות. קומה 2 אם אני לא טועה ניתוחים קומה 3 ביום הראשון של לידות רגילות וקומה 5 יולדות ללא בעיות אחרי התאוששות. לי החוויה היתה מזעזעת ובזמן האחרון שמעתי שלעוד כמה...

את מי לשים ב3 ואת מי ב5?


ואי גם אני ממש מתחבטת אם ללדת שם בעה, ועכשיו את מלחיצה אותי:/

אפשר לשאול למה לא היה לך טוב?

אם הלידות שלך רגילות אז אני לא חושבת שיש לך ממה לדאוג, אבל אם יש קצת מעבר לנורמה לדוג' עובר גדול או בעיות בריאותיות אחרות ממש לא הייתי ממליצה לך ללדת שם מניסיון! בלידה האחרונה הייתי ממש במצב קשה ולא ידעו מה לעשות איתי נתנו לי 4 אבחנות שגויות עד שהפנו אותי לתל השומר. שלא לדבר על זה שהיו הרב טעיות כמו להביא לי המון עירויים מה שגרם לעומס רב על המערכות כמעט עד קריסה☹. גם חברה שלי וגיסתי שילדו שם לפני שבוע סיפרו את אותו דבר. בעלי ממש רצה לפנות לעיתון גדול ולהזהיר בנושא עקב המחדלים שם

1. לי לא הציעו ולא ידעתי עלזה, סבלתי המון עד האפידורל
2. שעות ביקור הזויות, זרקו את בעלי ואמא שלי כמו סוהרים רשעים. לא הגיוני שהשעות של הבעל זה כמו השעות ביקור של כולם, אבל את הבעל של זאת שהיתה לידי משום מה לא תפסו והם בירברו לידי שעות והבעל התנגש לי במיטה מלא פעמים וממש הציק לי.
3. מהלידה כן מהאישפוז ממש לא, פעמיים שהייתי הם בדיוק היו בשיפוצים וקדחו חופשי ליד התינוקות והחדר שלי היה תחנת רכבת לנטילת ידים לחדר אוכל

הלידה עצמה מצוינת.
האשפוז אח''כ מבאס וחסר מנוחה

לא רוצה לפרט פה אם תרצי בפרטי

אבל יש לי חברות שיולדות רק שם ומרוצות

מיילדת נחמדה, קומה 5 חדשה וכיפית, אוכל טוב וממש לא עשו לי בעיות עם הבעל והאורחים... ממש באו מתי שרוצים.

על שעות ביקור. מי שרוצה להיות עם המבקרים מעבר לשעות, יכולה לצאת מהמחלקה פשוט לקומה אחרת..

לי לא הביאו... לא הייתה מישהי שמתמצאת ועד שכן ילדתי.
כעיקרון הם די מעודדים לידה טבעית
יש שעות ביקור מבאסות זה אלד המינוסים מצד שני, לכאורה שקט יותר
יש לי יותר חוויות חיוביות משליליות (5 לידות)
יש מצב שהייתי מנסה עין כרם או לנידאו אבל זה רחוק לי ובעלי ממש מתקשה בנסיעות בלילות וחשוב לי הביקורים שלו.
אם יש לך עוד שאלות בשמחה

כמה קיסרי שמעתי שעשו שם על שטויות,יש שם כ"כ הרבה לידות והם צריכים שיתפנו מהר חדרי לידה

ויש לי המון משפחה וחברות שילדו שם

אני לא מתקרבת לשם

לא היה זוועה אבל לא נראה לי שאלך ללדת שם שוב.
לא הרגשתי שם לגמרי ביטחון בצוות
ולא אהבתי את המחלקה
(בכלל רציתי מחלקת ביות מלא, התקשרתי לפני לוודא שיש ואמרו לי שכן ובסוף הסתבר לי שאין מחלקה אבל מיש רוצה יכולה. אז כמובן שעשיתי ביות מלא ואפס הפרדה אבל בגלל שאין מחלקה כל הזמן הייתי צריכה ללכת לתינוקיה לבדיקות ואם היו לי שאלות...)

ברמה טובה? מישהי מעודכנת מהזמן האחרון?

אלא אם כן היה שינוי דרסטי ממש בחודשים האחרונים.

וביתי היתה בפגיה לשם שינוי זאת החוויה הטובה היחידה שהיתה לי שם. צוות מקצועי מאוד בפגיה

1. מביאים שם גז צחוק.. הלידה הדלישית נתנו. לי לא ממש עזר! וצרחתי לאפידורל.. והמילדת המקסימה למרות שהייתי רק בפתיחה של 2 וחצי(צירים של זירוז) קראה למרדים לאפידורל.
לידה ראשונה לא זוכרת רק היה לי ואקום וחתך יזום. לא זוכרת איך היתה המיילדת! לא באתי מספיק מוכנה!
לידה שניה מיילדת טובה קרע קטן ןלא חתך ביות מלא ללא מקלחת לתינוקת בלעדי וחיסונים רק כשהגעתי באתי מוכנה וכל ההוראות היו כתובות על הדף הן בלידה והן לתינוקיה.
לידה שלישית היתה נלידה הכי טובה שלי שם מיילדת מדהימה זרמה איתי בהכל. הילדה יצאה בשקט מרחה אותי בשמנים וגם את הראש של התינוקת.. ללא צורך בתפרים וללא קרעים כלל.. לידה מדהימה כמובן עם אפידוראל ולחיצות אפקטיביות ללא שום כאב!

לידה רביעית מהירה וכמה שמהירה כך גם מזעזעת.
יש לציין כיבדקתי לפני שמאפשרים אפס הפרדה לאחר שבשניה ובשלישית הייתי רק בביות מלא. אבל התעקשתי על אפס הפרדה.
הייתי במחלקה 24 שעות עם ירידת מים ללא התקדמות(כמו בכל הלידות) והגעתי לזירוז.. ירדתי לחדר לידה ואחרי פחות מרבע שעה התינוק היה בחוץ וכמובן שכל הזמן הזה אני צורחת את נשמתי מכאבים והיא צורחת עלי..חיכיתי שאמא שלי תגיע כדי לבקש להחליף מיילדת אבל לא הספקתי! ואחרי הלידה היא מתחילה להטיף לי שלא אכפת לי מהתינוק כי אני לא מסכימה שיחסנו אותו ואני מסבירה לה באסרטביות שחיסונים ובדיקות רק לידי ועל דעת זה באתי לבית חולים. אם לא נוח להם עכשיו אז עוד שעה אני יהיה איתו בתינוקיה..

והיא ממשיכה להקניט.. בקיצור זה לא נראה לי המקום לאפס הפרדה.

בניגוד גמור ללידות האישוז האחרון היה הכי טוב ואני שונאת אישפוזים..

אני ממש סובלת באישפוז ואחרי הךידה הראשונה ששהיתי שלוש לילות בבית חולים. היום אני עוזבת אחרי 48 שעות!

ואני מסבירה לאמא שלי יפה שאם קשה לה אני אלך לבית.. ואני לא מסוגלת לחשוב על בית החלמה..
אני צריכה את התינוק שלי לידי!

בעלי היה מתי שבא לו ביום! אבל בהתחשב שיש עוד ילדים בבית הוא כבר לא ממש הספיק!
הם לדעתי מקצועיים מאןד! ולא לוקחים סיכונים מיותרים כלל!(לי זה מאוד חשוב למרות שיהיו דיגידו שהיד רלה על ההדק הכי חשוב זה ילד ואמא בריאים ושלמים)

אבל לא נראה לי שאני אלד דם שוב.. אלא אם כן זה יצא בזמנים של חגים וזה קרוב להורים שלי..

אם הלידה הבאה שלי תהיה בימי חול אני מעדיפה ללדת קרוב לבית!
מה שהבנתי אחרי 4 לידות זה שלא משנה באיזה בית חולים את.. משנה אך ורק הצוות שנמצא איתך. ובכל בית חולים יש טוב ופחות טוב..
אבל אם חשוב לך אפס הפרדה זה לא הבית חולים בשבילך. ולמי שפה שאמרה שאין חדרי ביות. אז לפני חצי שנה כשילדתי היה חדרים מהחדרים החדשים והיפים והתיחסות מקסימה והבנה ןאהדה! הרבה יותר טוב מפעמים קודמות! נראה שהם צועדים לכיוון הזה...

להקל מאוד וגם לצאת לגמרי מהמקום הזה עם הומאופתיה.

ללכת למישהו טוב/ה.

ממליצה מאוד, חברה שלי הייתה שם והשתפרה פלאים!

לא פשוט בכלל.
אז קודם כל- חיבוק.

ועכשיו, לפנות לעזרה לגורמים מקצועיים שיעזרו.
ממליצה גם לפנות לארגון ניצה.
או לרופא, או לאחות טיפת חלב.
ולא להתבייש לבקש עזרה מ מאנשים מוכרים.

בהצלחה ❤

יש לי חברה שבעקבות הלידה התפרץ אצלה דיכאון אחרי לידה, ברקע ocd. היא הלכה לפסיכיאטר בקופה שנתן לה טיפול תרופתי בנוסף לשיחות טיפוליות וב"ה זה עזר לה מאוד והיא השתפרה פלאים.
מציעה ללכת לפסיכיאטר שיסייע בהקדם.

את מדהימה שלמרות המצב את מסוגלת לרצות לצאת מזה, את רואה עתיד טוב יותר.
בהצלחה רבה! מקווה מאוד שתמצאי מה שיעזור לך

שיהיה לך הרבה כוח,
שבוע טוב!

בקצה המנהרה
תודה רבה לכולכן. חיזקתן ממש!!!
אני מטפלת בשיטת nlp+ כדורים ומקווה לחזור לעצמי כמה שיותר מהר..

אשמח שנשוחח בפרטי
מניסיון.תזכרי שזאת תקופה... בע"ה

מהן כן נקודות האור בשבילך?
את לבד בבית במהלך היום עם התינוק?

אבל אמא שלי ובעלי משתדלים להיות איתי כמה שיותר ובאמת עוזרים לי המון. ועדיין קשה לי אני כל כך רוצה להנות בעצמי מהקטנים, לטפל בהם ולטפח אותם. כל כך חוששת שהמצב הזה יפגע בגדול...אוף קשה לי כל כך

גם אם מבחוץ זה נראה כך את עדיין לא הרבה זמן אחרי לידה

תדאגי לעצמך זה הכי חשב כרגע  וגם אם את במצב נפשי פחות טוב כרגע ולא נהנית מהגידול שלהן זה לא יפגע בהם 

 

יש טיפות חלב של משרד הבריאות.
ויש טיפות חלב של הקופה.

בהצלחה.

יש לי חברות שחיסנו כך אבל אין לי יותר פרטים

קונה את החיסונים במחיר מלא בקופת חולים והיתה מביאה לרופא שלה שחיסן

הלכתי לאוסטאופט שהראה לבעלי תרגיל שהוא יכול לעשות לי. זה לפעמים חוזר אבל אני יודעת איך לטפל נקודתית..
קצת קשה להסביר בכתב מה לעשות..

מה זה אוסטאופט? איך מגיעים אליו?

קישורים להבנת התחום + המלצה למטפל אוסתופאת דתי שמקבל בבית חולים לניאדו.

http://www.dyada.co.il/page/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%94

בהריון הזה יש לי ברמה קלה ב"ה, בפעם הקודמת היה נורא.
מסז' בגב עוזר, אבל רק ליום- יומיים. יש תרגילים שאפשר לעשות בשביל להקל (למשל לשכב על הרגליים עם רגליים למעלה על כסא או על ספה בזווית של 90 מעלות, לקמר את הגב בתנוחת חתול, לשכב ולמתוח את הגב כשהראש מתוח לצד ימין והרגליים לצד שמאל ואז להיפך, הליכות)
אבל הטיפול הכי טוב הוא מניעה. לשים לב מה גורם להתפרצות אצלך ולהימנע מזה. לשמור על הליכה יציבה, לא לשבת הרבה זמן. אצלי זה נגרם בעיקר מישיבה ממושכת וכפופה ליד מחשב. אני מרגישה איך זה מתחיל עם עקצוצים בגב ומיד מחליפה תנוחה או קמה, אחרת הדרך קצרה לכאבים חזקים. בהריון הקודם עבדתי מול מחשב כמה שעות ביום ולכן המצב היה ממש קשה, עכשיו שאני יודעת כמה זה מחמיר את המצב אני משתדלת להימנע מישיבה מול מחשב עד כמה שאפשר.

מעולה. 

אם תרצי, בפרטי תקבלי פרטים

היה לי גם לפני ההריון וגם בזמן ההריון
עזר לי מאוד לשים כדור טניס מתחת האזור הכאןב בישבן ופשוט לתת לכאב לזרום עד שהוא מתעמעם תוך כשבועיים כבר עברו הכאבים לחלוטין והשריר השתחרר

היובש גם יכול לגרום לכאב
תשתמשי בג'ל או שמן

פטריה אמור לכאוב רק בזמן יחסים? כי סתם ככה לא מציק כלום

שיכאב קצת המקום עבר טראומה רצינית זה עובר עם הזמן

תשתמשו בהרבה ג'ל סיכה עד שהאזור יחזור לעצמו יותר

אני לא ממליצה על ג'ל סיכה למיניהם.. לפעמים זה גורם לפטריה או דלקת:/
שמנים זה מעולה וגם אני שמה לב שתרגילי חיזוק רצפת אגן ממש עוזרים לעניין הזה גם מבחינת הסיכה הטבעית של הגוף

זה גם 'עוזר' ליובש...

בשעה טובה בעז"ה!

רגילים לחזור עליה מציעה לך להגיע בשבוע 7-8 ולא ב6 זה סתם יכול להלחיץ

עשיתי אולטרסאונד היום והיה שק הריון בגודל 12 מ"מ עם שק חלמון ולא נצפה קוטב עוברי..
מה שמדאיג אותי זה שהשק הריון לא כ"כ עגול אלא יותר אליפסה כזה..
אני ממש מפחדת במיוחד שיום שבת היה לי כתם חום כזה שלא המשיך ברוך ה'
אני כבר שבוע 5+6
מה אי רות מהניסיון שלכם? אני ממש מפחדת ולא יודעת מה לחשוב

לא כדאי להגיע לאו"ס כזה מוקדם הרבה פעמים האיכות של המכשירים אצל הרופאים לא משהו 

מקווה בשבילך שהכל בסדר

כתמים חומים זה ממש נורמלי בתחילת הריון

אבל שאלתי אותו והוא אמר שאני צודקת וזה צריך להיות עגול אבל שצריך לחכות לפחות עוד שבוע

אם הוא עגול אז רוב הסיכוי שההריון תקין
אם הוא גדול ביחס לשבוע ההריון ולא סמטרי זה לא טוב
ככה הסבירה לי הרופאת נשים

השאלה מה הגודל התקין לשבוע הזה?
ואני הבנתי שכל עוד יש עובר עם דופק אז החורה של השק לא חשובה.
בכל מקרה קיבלתי המלצה לחכות לשבוע הבא לעוד אולטרסאונד ואז לראות

בהפרש של יומיים ככה תדעי אם ההכפלה תקינה

לי עזר להחליט שעכשיו אני מכינה אוכל מסויים. ואז גם אוכלת.

תנסי מרקים. בורגול עם עדשים. ביצה קשה. טוסטים.

זה עוזר לכל תחושת הגועל ולא רק להקאות

וגם אם את אוכלת גנקפוד לא נורא העיקר שאת מכניסה אנרגיה ונוזלים 

שאמא תכין לך אוכל בקופסאות ורק תצטרכי לחמם ולאכול?

אוכל אינסטנט שהוא קצת יותר בריא ממלוואח- נקניקיות טבעול, שניצל תירס, ציפס במיקרו, קורנפלקס עם חלב, מעדנים (תנסי יותר בריאים פחות שוקולד)..

 

גרים רחוק משתי המשפחות.. 

 

תודה על הרעיונות לגיוון, ינוסו בעזרת השם! 

לבקש משכנה או מבשלת מקצועית, תמורת תשלום -

שפעם בכמה זמן תבשל אצלה או אצלכם בבית כמות ותקפיאי לפי מנות. אתם קונים את המצרכים ומביאים לה, התשלום בד"כ שעתי.

או לתת לבעל ספר מתכונים.. ללמד אותו לבשל בכמויות לחלק לקופסאות ולמקפיא או למקרר לפי מנות

פעם ראשונה שאני שומעת על רעיון כזה!

מה שאת מתארת נשמע כמו צירים מדומים

צירים אמיתיים לא חייבים להיות סדירים אבל הם כן מתגברים ולא מפסיקים... אם למשל כשאת נחה או עושה מקלחת זה נרגע כנראה שזה צירים מדומים ובמיוחד אם כבר היה לך בעבר ככה ורופא כבר ראה אותך.. בכל מקרה אם יש לך ספק  לכי להבדק

לא מרמז על קיצור צוואר או משהו?

ספק אם הם מדומים גשי להבדק

איזה שבוע את?

מזהה על ידי הרגשה של הבטן. אם כל הבטן (הרחם) מתקשה ונשארת קשה לפרק זמן אני מזהה זאת כציר.
אם רק צד אחד או חלק מהבטן מזהה זאת כתנועה/תנוחה של העובר.
מה שאת מתארת שזה קורה אחרי מאמץ מתאים להיות צירים.
צירים מוקדמים הם לא בהכרח סדירים.
ההנחיה המקובלת היא שאם יש יותר מארבע בשעה ללכת להבדק.
בכל מקרה מציעה שברגע שזיהית את הראשון ממש לנוח בישיבה או שכיבה ולשתות הרבה. בדרך כלל זה מרגיע את העסק. אם בכל זאת עם המנוחה ושתיה לא חולף אז יש לגשת להבדק.
לגבי קיצור צוואר- ציר פה ושם לא יגרום לזה, אבל מספר צירים רצופים לאורך מספר שעות כן יכול לגרום ולכן ההנחיה ללכת להבדק אם זה משהו רציף. גם אם ברור לך שזה לא ברמה שאת יולדת עכשיו. כי זאת המטרה לזהות שינוי ולטפל לפני שמתפתח לצירי לידה ממש.
תרגישי טוב!

ציר מדומה זה הגדרה לציר שלא מוביל ללידה. ציר של פעם ב.. הוא למעשה כזה.
צירים רצופים ותכופים הופכים מצירים מדומים לצירים שמשפיעים על הצוואר...

ואין קשר בינם לבין צירים אמיתיים 

צירים אמיתיים יכולים להופיע פתאום ולא מציר מדומה שהתפתח

אבל צירים מדומים יכולים גם להתפתח לצירים אמיתיים. או כמו שציינו פה מתחתי לגרום משך הזמן לקיצור צוואר..

חייבים לגשת להיבדק פעם אחת בכדי לוודא את זה.

גם צירים שכמעט לא מורגשים ובטח שלא כואבים יכולים להביא לקיצור צואר וללידה מוקדמת!!

אני במצב הזה כבר חודשיים, 
ורק כי חברות שכנעו אותי ללכת להיבדק גילו לי קיצור צוואר משמעותי ויצאתי לשמירת הריון. 
בדיוק כמו שאת מתארת,התקשויות,התכווצויות..

מעט יין אדום יעביר אותו (נו, זרקו עגבניות!)

שגם אם לא היית מציינת שזה ל-'נשים בלבד',
גברים לא היו יכולים לעזור לך

לקחתי את התינוק איתי ללימודים לא קל אבל אפשרי   אי אפשר להכניס למסגרת בגיל כזה

אם בעלה לא עובד אולי הוא יוכל לפחות במבחנים לעזור

אני חושבת על להיסחב עם תינוק קטן כל כך...
ולנסות ללמוד ובו זמנית לתת לו את המענה שהוא צריך...וזה עוד בלי להתייחס להתאוששות עצמה של הגוף והנפש שלה של אחרי הלידה.
זה כל כך קשה!

הרבה פעמים יש מטפלות או מעונות בתוך מקומות הלימוד.

שווה לבדוק.

או לחפש מטפלת צמוד ללימודים שתוכל לבוא להניק או שמטפלת תבוא אליה כדי שהיא תניק.

הייתי צריכה לחזור אחרי שלשה שבועות אבל שבועיים עוד היה בין הזמנים כך שבעלי שמר עליה
אז תכלס נכנסה למטפלת בגיל חודש וחצי
השתדלתי לבוא רק לנוכחות חובה כמובן
ושאבתי ושאבתי..
זה היה קשה, אבל בסדר

לפי מה שהתקנון מאפשר. לבדוק טוב טוב את התקנון, כדי לראות אם יש דברים שיכולים לעזור...
לקחתי אותה איתי ללימודים. קניתי עגלה שקל מאז לפרק ולהעמיס על האוטובוס, והיא הייתה עלי המנשא בזמן הנסיעה, מה שאפשר לי לשחרר את הידיים...
בלימודים עצמם, כשהיא בכתה או הייתה רעבה יצאתי איתה החוצה, וזה היה מקובל על המרצים. וכמובן - שאבתי המוון...

ילדתי באמצע סמסטר.. הראש בסוף ההריון ואחרי הלידה כבר ממש לא היה בלימודים.. נסעתי עם הקטנציק בטרמפים והמון עשו את זה..

למדתי לימודים אינטנסיביים מאוד ובעלי גם היה סטודנט במשרה מלאה. זאת היתה לידה ראשונה שלי באמצע מבחנים של סמסטר א' בשנה הראשונה. הכל חדש ובבת אחת.. שבועיים אחרי הלידה כבר הלכתי למבחנים, לא היתה לי אפשרות אחרת.. בהמשך הבאתי את הבן שלי איתי למכללה עד סוף השנה. גרתי מאוד רחוק מהלימודים, נסעתי יותר משעתיים לכל כיוון באוטובוסים והבן שלי היה במנשא. במכללה השארתי עגלה ישנה שהיתה אצל ההורים שלי ובה השתמשתי כשהייתי שם. זה חסך לסחוב עגלה כל יום. גם אני ילדתי בשיא החורף, הלבשתי טוב את התינוקי וגם כיסיתי אותו ב 2 שמיכות עבות, השארתי רק פתח לאוורור.. קל זה ממש לא היה אבל בסופו של דבר, אם רוצים, אפשר לצלוח זאת. ועזרה מהמשפחה, אם בשמירה קצת על התינוק ואפילו בלשלוח אוכל ליולדת, יכול לעזור ולהקל מאוד.. בהצלחה!

תודה על הפירוט...הרעיון של להשאיר עגלה נשמע ממש רעיון טוב..

יש חוק חדש, אם אני לא טועה שייך רק למכללות, שאפשר להעדר 40% בשנה הראשונה של הילד. שתבדוק היטב מה מגיע לה.
הכל אפשרי אם רוצים. זה לא פשוט, אבל מסתדרים.
אני גם גרה רחוק מהלימודים ונסעתי המון שעות עם תינוקת פיצית. דווקא כשהם קטנים זה יותא קל כי הם לרוב ישנים בנסיעות;)
מבחינה כלכלית- נשמע קלישאה אבל זה פשוט ככה - כל ילד מביא את הברכה שלו. מסתדרים.
ותמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, ואז פ'וט רואים שהכל בסדר.
שיהיה בשעה טובה!

לקחתי אותה איתי. בגיל הזה הם שקטים ואין בעיות. באופן כללי אצלנו במכללה לא מתרגשים מזה. מכללה דוסית כולן יולדות וכולן מביאות את התינוקות..
היה לי כיף שהיא הייתה איתי וגם מבחינת הלימודים היה סבבה

את אף פעם לא יכולה לדעת איזה תינוק יוצא לך

ובנסיעות הם הכי גרועים,מגיל חודש לא גומרים לבכות בסלקל

אני לא הייתי עומדת בזה

נותן כח ומראה שאפשרי לעשות את זה (בעז"ה).
מקווה שיהיה לה בקלות, כמה שיותר...

גם אני עברתי את זה, לימודים *מאוד* קשים וילדתי ממש במבחנים.. הלחץ והאינטנסיביות וגם סוף ההריון שהיה לא פשוט יצרו לי המון עומס רגשי וזה לדעתי הסיבה העיקרית שהיה לי דכאון אחרי לידה. אמנם הוא עבר ואני בטוב ושמחה ב"ה, אבל לדעתי צריך לקחת את זה בחשבון. לא להימשך רק אחרי אמירות ש"זה קשה אבל אפשרי" אלא להיות כל הזמן עם יד על הדופק מה בכוחות שלך. גם ככה אחרי לידה הרבה פעמים הכל מעורער.
המון בהצלחה❤

ואמרה בטח אני אביא את התינוקת,מה הבעיה

המציאות היא שהיא נשברה והפסיקה אחרי חודשיים להביא אותה,התינוקת בוכה בלי הפסקה,האמא כל הזמן מניקה אותה ולא מרוכזת

האמא לא נהנת והבת לא נהנת

אני לא יודעת מה להגיד לך,יש תינוקות שקטים ורגועים שקמים כל 3 שעות ואוכלים 5 דקות והאמא מסתדרת יופי עם ההנקה על ההתחלה

אבל לדעתי בתינוק ראשון אין לך מושג מה יהיה

אני לא מתכוונת לייאש,אלא רק לאזן פה את התמונה

בהצלחה בכל החלטה

זה בהחלט נמצא במחשבה שלנו, וחשש שלא יתפתח גם קושי רגשי ודיכאון.
לכן, כתבתי כדי לראות אם יש טיפים איך אפשר להקל מעט.
אבל אני חושבת שהיא תצטרך לדעת, שגם אם תפרוש/תפסיק לבינתיים את הלימודים זו יכולה להיות גם אופציה ולא סוף העולם.

לי היה מאוד קשה במקום שמאוד לא מעודד את העניין וחשבתי לפרוש הרבה פעמים אבל אני שמחה מאוד שסיימתי 

אם הייתי פורשת הייתי מאוד מצטערת על זה היום.. יכול להיות שיש  נשים שזה לא עשה להן טוב אבל למדו איתי הרבה אמהות שילדו לפחות במהלך שנה אחת (אם לא כמה ) ורובן סיימו בהצלח

עוד דבר להבדיל מהזמן שאני למדתי היום יש הרבה מאוד מודעות ושומרים על הזכויות של הסטודנטיות האמהות

 

אני חושבת שלפחות שווה לנסות ולא לוותר מהתחלה

אחרי הכל גם הלימודים הם בשביל הבית שתהיה אחר"כ פרנסה טובה יותר וכו

 

לפרוש ליותר שנים זו אופציה טובה ולא צריך לפחד ממנה.
בעיניי הכי חשוב זה שאפילו יותר משהיולדת תשתדל להיות עם אצבע על הדופק, זה שתהיה סביבה מעטפת תומכת שתשים בשבילה לב אם הסיטואציה טובה לה או מעל כוחותיה. אני לא אומרת להתייאש לגמרי מהלימודים, אבל השפיות שלה חשובה יותר מלגמור את התואר תוך x שנים.

עדיף להתאמץ עכשיו ,לא?

דיכאון אחרי לידה זה לא דבר פשוט.

גם ויתור על הלימודים בגלל התינוק יכול לגרום לדיכאון

לכן זה תלוי ביולדת, בסיטואציה, במיליון גורמים.
אני רק אמרתי מהניסיון שלי, שחשוב לשים לב לזה.

היא אמרה לי שהיא ממש הצטערה שלא המשיכה אז כי עכשיו עם ילדים גדולים זה יותר קשה

אבל בהחלט כל מקרה לגופו

הרבה פעמים הדיכאון הוא כי נמצאים כל היום בבית עם התינוק

פשוט יכול להיות גם הפוך, ולכן צריך לשים לב לפי הסיטואציה

אבל כדי לא להגיע לקריסה, חשוב מאוד שתקבל עזרה עד כמה שניתן. הבעל יתמוך ויעזור, גם בטיפול בתינוק וגם בצורכי הבית ושאר המשפחה תתגייס במה שצריך. אצלנו כמו שציינתי גם בעלי למד לימודים אינטנסיביים אז הבית היה נראה זוועה כי לא היה משהו פנוי לנקות, כל שבת נסענו להורים כי לא היה זמן להכין אוכל לשבת וכו' אבל היה לנו אוכל במקפיא מההורים ליום יום, מידי פעם אחת האמהות הגיעה לנקות, עשו קצת קניות וכו', אחרת בטוח הייתי קורסת. ולמרות העזרה הזאת, הייתי בוכה כמעט כל לילה מרוב שקשה לי (טיפול בתינוק, חוסר שינה, שאיבות, לימודים ומטלות וזוגיות שנדחקה לה). שנה אח'כ עברנו למקום קצת יותר קרוב ללימודים שלי, עדיין היה לא פשוט אבל הקל מעומס הנסיעות. כתבתי בבלאגן וקשה לי לערוך זאת, רק חשוב לי לומר, קל זה לא. נקודה! אבל אם הלימודים חשובים לאחותך, שלא תוותר! אח'כ זה לא יהיה יותר קל. שווה לגייס את כל הכוחות שלה ושל המשפחה מסביב כדי לצלוח את האתגר הזה בהצלחה..

בהנחה שהיא תרצה עוד ילדים, הבעיה תחזור על עצמה. וכשיש עוד ילדים בבית, זה לא נהיה קל יותר.

שחשבתי שאחרי הלידה לא תהיה לי בעיה להשאיר אותו כמה ימים בשבוע עם חמותי. אפילו שפיזית נאלצתי לחזור רק שהיה סביב גיל 3 חודשים. אבל אחרי הלידה לקח לי מלא זמן לחזור לעצמי ולא רציתי להשאיר אותו עם אף אחד. אם זאת לידה ראשונה אפשר לתכנן תוכניות מכאן ועד הודעה אבל צריך להיות מפוכחים ולהשאיר טווח לכל מיני דברים שיכולים לצוץ.

אני אישית לא מסוגלת להיות ככה בלימודים עם תינוק קטן, ולפחד מכל רחש שהוא מוציא..והדרכים..
או בחורה שתהיה איתו מחוץ לכיתה והאמא רק תצא להנקות..
אצלינו לא נתנו גם ככה להיכנס עם תינוק לכיתה.
אני כן חושבת שאפשר לשרוד את זה, הייתי בלימודים ממש אינטנסיביים, אבל צריך לחשוב גם על האמא, ומה שטוב לאמא טוב לתינוק.

קודם כל, בכל מוסד אקדמי אמורה להיות רכזת הורות ומגדר. כדאי לפנות אליה ולהתייעץ איתה לגבי הזכויות והאפשרויות.

שנית, בתח"צ הרבה יותר קל לנסוע עם תינוק מאשר ברכב פרטי, כי התינוק לא צריך להיות חגור בסלקל - אפשר לקחת במנשא ולהיניק בדרך. אני לקחתי את הבן שלי בשנה הראשונה כל יום למעון בקרבת האוניברסיטה, זמן נסיעה ממוצע כשעה באוטובוס. דוקא היה לנו ממש זמן איכות. עדיף לוותר על עגלה, אבל גם אם יש זה לא נורא. ממליצה על טיולון ולא אמבטיה כי יותר נח לקפל ולהכניס לבגאז' (לנו היה בייביג'וגר). עדיף להסתפק במנשא, זו גם דרך מצויינת לשמור על חום גוף בחורף בדרכים.
כתבו כאן להשאיר עגלה באוניברסיטה - רעיון מעולה.
בנוסף, באוניברסיטאות מנסיוני הרבה יותר גמישים עם הכנסת תינוקות לכתה מאשר במכללות, ובאופן ככלי יותר מתחשבים, כנראה כי תינוקות באוניברסיטה הם די נדירים. כדאי להתארגן על מנשא נח ואיכותי, אם התינוק לא רגוע אפשר לעמוד איתו מאחורה.
כמעט בכל אוניברסיטה יש תינוקיה, הבעיה היא שהרבה פעמים היא יקרה, בלי הנחות תמ"ת. כדאי בכל זאת לברר, שתדע מה האופציות. אם המערכת שלה מאווררת אפשר לבדוק אפשרות שחברה תעשה לה בייביסיטר בשעות חלון. אפשר תמורת תשלום, אבל באמת אנשים שמחים לעזור עם תינוקות קטנים.
אני ממש ממליצה כן לנסות שהילד יהיה איתה כמה שאפשר. יהיה לה יותר קל עם ההנקה, ההתקשרות ובכלל זה נותן נחת מסויימת. קשה להשאיר תינוק קטנטן רחוק למשך כל כך הרבה שעות. ושאיבות זה גם לא קל.
אפשר למשוך ככה עד סוף הסמסטר ואז תהיה חופשת סמסטר, ואח"כ הוא יהיה גדול יותר, ומזג האויר ישתפר, ויהיה אפשר לשקול אופציות נוספות.

קודם כל מגיעה לה חופשת לידה כלשהיא( לא זוכרת כמה, כשלמדתי היה חודש, זה היה מזמן).
לקחתי את התינוקת איתי ללימודים ונכנסתי איתה לשיעורים. זה היה עם הילדה הראשונה, למדתי באוניברסיטה, לא היה לנו רכב, נסעתי איתה בתחבורה ציבורית. נסיעה של שעה בערך.
זה הרבה אנרגיות, אבל היתה לי רק ילדה אחת, וגייסתי את כל כוחותיו כדי להצליח ללמוד ולקחת את התינוקת איתי.
כשהיא היתה בת 3 וחצי חודשים , נגמר הסמסטר. ואז מצאתי מטפלת שגרה בבניין שלי ושמרה עליה, למדתי בבית ובאתי להניק.

זה לא קשור לשירשור שהגבת בו.

1. @תחיה דולה
2. לפנות ל @ש.א הלוי היא אחראית עליהם.

באמת פחות נוכחת כאן, נכנסת מידי כמה ימים אבל כבר לא מצליחה לענות כמו פעם. 

אפשר למצוא אותי יותר בפייסבוק או לשלוח לי מיילים.
כששולחים לי מסר אישי משתדלת לענות תוך כמה ימים. 

בכל מקרה בהצלחה בכל, שבוע מבורך