פורום הריון ולידה (עמוד 36)

הבאנו איש מקצוע מטעמינו שכתב חווד שהתקלה נגרמה בגללם ומה בדיוק צריך לעשות

והחברה קבלה את זה.

שילמנו לו 500 שח בערך וזה היה שווה.

לגבי המקצועיות גם אם לא יהיה מקצועי ויחזור תתבעו אותם שוב.

אין לכם דרך לדעת.. 

שהם משפחה שממש מחנכים להכרת הטוב, ומאחלת גם לנו להיות ככה יותר.

אז השיח על אמירת תודה הוא מאוד נוכח, וקודם כל כלפי הקב"ה.

להודות על הטוב, על הקשיים. וככה הם בעצמם משתדלים לחיות.

עוד משהו שעלה לי לדוגמא- הם עשו בחופש קופסת תודה. שבמהלך השבוע כל ילד מכניס פתק עם משהו טוב שמישהו אחר עשה שאפשר להגיד לו טובה על זה ואז בשבת פותחים את הקופסא, מקריאים ואומרים לו תודה.

שכל ערב כל ילד יגיד 2 דברים טובים שהיו לו היום, לא הלך כל כך אולי כי הם קטנים מידי.

והם בעצמם לא תמיד זרמו על זה.

אבל אחזור לזה ואולי אתן מדבקה לכל ילד שיגיד ואחרי מספר מדבקות אתן פרס.

דעתי כדעתך-

בעיקר דוגמא אישית.

היתה תקופה שהנהגנו בבית שבסעודת שבת כל אחד אומר 2 דברים שהוא רוצה להודות עליהם.

כשילד בא לספר לי משהו פחות טוב שקרה היום אני מקשיבה, מכילה ותומכת ותמיד לאחר זמן כשאני רואה שהוא רגוע

מבקשת ממנו למצוא משהו טוב/שמח שהיה היום, זה נותן לו לראות את התמונה בפרספטיבה אחרת.

אני מרגישה שזה בעיקר שפה אחרת שמנחילים בבית. למשל:

ב"ה נשארו לי מספיק ביצים לארוחת ערב לכולם

איזה כיף הספקתי לשטוף כלים וגם לשמוע אותך תוך כדי.

לדבר על כל דבר בנימה חיובית ושמחה

לאט לאט הם משנים את החשיבה לחשיבה חיובית ושמחה יותר.

מבאס שכנראה למדו את זה ממני 🙄

ואהבתי את הרעיון לבקש אחכ לשמוע גם משהו טוב.

את מזכירה את השיתוף הפחות טוב שלו או שאומרת לו למצוא משהו טוב בלי קשר לכלום?

כמו שאם היד כואבת, טבע האדם לחשוב עליה ולא על האוזן שמרגישה טוב.

מבאס שאצלכם זה הבכור, וכך האחרים לומדים ממנו...

אבל אל תאשימי את עצמך - מעצם השאלה שלך ברור שחשוב לך שיח חיובי ושאת בעצמך מתנהלת כך❤️

תמשיכי לתת דוגמה אישית, ולפחות הילדים שזה לא האופי הטבעי שלהם ילמדו לנהוג כך בסוף. ויש סיכוי שגם הגדול ילמד בסוף - בסופו של דבר הוא קטן...

צריך להפריד בין הרצון שלך לגדל ילדים שרואים טוב בכל דבר, לבין הרצון לגדל אותם שכשיגדלו הם ייראו טוב.

כי אלו שני דברים שונים

זה שילד עכשיו מתלונן, לא אומר שהוא יגדל להיות כפוי טובה.

זה גם עניין של גיל ולא רק של חינוך.

אז זה מבאס, אבל לא חותמת קבע לכל החיים

לגבי מה לעשות עם זה - דבר ראשון, שינויים לא קורים ביום אחד. לפעמים אנחנו מנסים לחנך את הילדים למשהו מסויים, ונראה שזה לא עובד. ואז ממשיכים ממשיכים ממשיכים, וגם אום יום בהיר אחד שמים לב שמשהו השתנה.

האם זה קשור להתמדה? לבשלות של הילד?

אני לא יודעת.

אבל כן שמתי לב שזה לפעמים לוקח זמן, ולא תמיד זה אומר שאנחנו לא עושים משהו נכון. לפעמים לדברים לוקח זמן להבשיל ולהיטמע.

במה הייתי מתמקדת?

דוגמה אישית שלנו ההורים בעיקר

נגיד כשיוצאים, לפרגן "תודה לאמא שאירגנה לנו כזה יום טיול מוצלח!"

לנסות בעצמנו לשים דגש על הטוב, יותר לזרום ופחות להתלונן. אבל שוב, לפעמים אנחנו עושים את זה, ועדיין הילדים בשלב אחר בחיים. וזה גם הגיוני

וגם, זה סבבה להתלונן לפעמים. וואלה, באמת כיף במידבריום. אבל היום החלטנו ללכת לגן חיות, בא ננסה להנות כאן.

על דברים שהם מותרות, אני לפעמים גם מחזירה בשאלה.

מקבל חטיף ומתלונן למה לא סוכריה? זה בסדר גמור, אתה לא חייב לאכול מהחטיף. יישאר לנו יותר

החזרות מהגן - לפעמים ככה, לפעמים ככה. מנסה לשדר גמישות ושלא תמיד הכל אותו דבר.

אני קודם כל למדתי מזה לעצמי -

בתור אמא זה מאוד תסכל אותי שאני יכולה להשקיע בכל כך הרבה טוב לילדים, אבל כשיש משהו אחד לא לכולם, הם רואים רק אותו ושוכחים מכך מה שהשקענו.

אבל אז קלטתי שגם כשבחיים שלי משהו לא הולך כמו שרציתי, זה תופס נפח גדול, ואני לא תמיד זוכרת להודות לקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לנו מעבר לזה.

אז זה ממש עזר לי להתבונן על זה ככה, ולהבין שאולי הם עושים את זה גם כדי ללמד אותי לשים לב יותר להודות לקב"ה, ולקבל את הניסיונות באמונה ומתוך הכרת הטוב על כל הטוב שיש מסביב.

יש לנו ספר חמוד שממש מעביר את המסר הזה. הוא נקרא 'פרצוף אוף ופרצוף צוף'. הילדים אוהבים אותו כי הוא כתוב קליל וחמוד כזה, אבל לפעמים גם יוצא שהם מתלוננים על משהו, ואז אני מזכירה להם שאולי לא כדאי להיות ב'פרצוף אוף' ולחפש על מה להתלונן, אלא להסתכל על כל הטוב שיש לנו.

מצד שני. לקפוץ איתם ישר להסתכלות כזו זה לפעמים לא נכון ולא נותן מקום לרגשות שלהם. נראה לי שבאמת כשילד מאוכזב או מתוסכל מישהו שלא לרוחו, דיבורים שכליים לא ממש יעזרו, ומה שהוא צריך זה יותר שיהיו אמפתיים כלפיו ויבינו שמשהו באמת קשה לו פה. לפעמים רק באמפתיה כבר מאפשרת להתקדם הלאה. לפעמים צריך עוד זמן. ולפעמים אחרי שקצת נותנים מקום, אז אפשר גם להזכיר את הספר וזה לפעמים עוזר.

(מצאתי פה קישור לקנייה של הספר, אם מעניין אותך. נטבוק - קניון הספרים הישיר אבל אפשר לדעתי באותה מידה להמציא איזה סיפור שממחיש את העניין, ואז להשתמש בסיפור הזה בתור נקודת התייחסות שאפשר לדבר עליה בהקשר הזה. כי לפעמים לראות את הדברים מהצד דרך סיפור עוזר להבין יותר).

אומרת את הטוב בקול, המון.

"איזה כיף היה לנו היום (ומפרטת)"

"איזה כיף שאבא שלנו כזה ולקח אותנו ל…, ושאמא יודעת לבשל… ואיזה יפה הבית שלנו.."

באמת על כל דבר כמעט (כשאני במוזה, אבל זה קורה לא מעט)

לא יודעת אם בגלל זה, אבל בקושי מתלוננים.

מתלוננים לפעמים כשמשעמם - ואז אני אומרת את המשפט הכי מעצבן של אמהות- שלהשתעמם זה ממש חשוב, ככה באים הרעיונות הכי טובים ואני בטוחה שהם ימצאו דרך להעסיק את עצמם.

אלא תהיי את זו שמובילה

גם אם הוא מתלונן, איזה כיף שיצאנו לספארי! איזה חיות מיוחדות ראינו! בירכנו.. על הפיל והקוף

אין כמו לצאת אתכם לטיול, אתם השותפים הכי טובים שלי והכי כיף לי איתכם בעולם

גם אם הוא מתלונן - תמשיכי ואל תתני לזה להשפיע עלייך. ילדים לפעמים מתלוננים גם מתוך רעעב/ עייפות/ קושי רגשי אחר שלא קשור בכלל לפעילות עצמה

האם לילד הזה יש רגישות תחושתית?

רגיש למרקמים, או קולות חריגים?

האם הוא "ילד רגיש מאוד"?

שואלת כי יש ילדים שמשהו מציק להם כל הזמן,

ובגיל הזה עוד אין בדרך כלל את הכלים והמילים להביע את זה.

אז הם מתלוננים על הכל,

כי לא נוח להם בעולם....

מכירה אפילו ילד שגילו שאסור לו גלוטן. ברגע שהפסיק לאכול, הפסיקו כאבי הבטן והוא פתאום הפך נחמד ונעים בכל התחומים 

זה לא חוסר ראיית הטוב,

זה להבין שהחיים מציבים בחירות,

וכשאתה בוחר בא' אתב למעשה מפסיד את ב'

אם הולכים למדבריום, מפסידים ספארי

ואם הולכים לספארי מפסידים מדברים.

לך זה ברור, להם לא.

וצריך להכיל את זה ולהיות איתם בכאב של הבחירה, אם כי להיזהר לא לשקוע.

הדוגמה הכי טוב זה אם באים לאסוף אותו ראשון או אחרון.

אין פה עניין של טוב ופחות טוב, וצריך להסתפק בפחות טוב,

זה בהכרח שבכל אפשרות אין את האפשרות השניה, וזה קשה.

תחשבי על עולם המבוגרים,

כשאת צריכה לקבל החלטות קשות, עצם הדילמה היא קשה והיית רוצה שיעזרו לך להחזיק את הדילמה, ולא ידברו איתך על לראות את הטוב..

הייתי פשוט אומרת לו, נכון זה מבאס שכשהולכים למדבריום לא הולכים לספארי, כל פעם נבחר אטרקציה אחת.

כשאוספים אותו להגיד נכון זה מבאס כשאוספים אותך ראשון ואתה לא יכול להמשיך לשחק עם כל הילדים, ונכון זה מבאס שאוספים אותך אחרון, איזה מצחיק זה,

גם זה מבאס וגם זה מבאס, איזה קטע..

כאילו להיות איתו בתהליך המחשבתי כשצריך לעשות טרייד אוף.

וגם לשקף לו שאפשר להחליף את הבחירה בהזדמנויות שונות, כלומר זה שעכשיו בחרנו באפשרות א', לא איבדנו לחלוטין את הטעם המתוק שבאפשרות ב', רק דחינו אותו קצת.

זאת דרך להביע רגשות/ לשתף ומחפש את התיקוף של הסביבה. ממש לא כדאי ולא צריך להסיק מזה על האופי.

כדאי להתחיל ללמד אותו להביע רגשות בצורה אחרת.

השתמשתי בדוגמאות שלך- איך לתקן בעדינות. אם תהיי עקבית השיח ישתנה בעז"ה.

הולכים לספארי, למה לא למדבריום

אני מבינה שאתה מאוד מאוכזב מהספארי. רוצה לספר לי מה רצית שיהיה? מה אתה אוהב בספארי? בוא נדבר על ההבדלים בין הספארי למדבריום הם באמת ממש דומים. זה מעניין שאתה מעדיף את המידבריום. רוצה להסביר לי למה?

מביאים לכולם קובית שוקולד, למה לי זה יותר קטן

אני רואה שאתה ממש אוהב את השוקולד הזה. אתה יכול לבקש: אמא אני רוצה עוד שוקולד, זה ממש טעים לי. אני אשמח לתת לך עוד, כיף לי לתת לילד שמבקש יפה עוד.

מביאים לו חטיף, למה לא סוכריה

אני מבינה שאתה מעדיף סוכריה ולא חטיף. אפשר להגיד יפה: אמא ממש בא לי סוכריה עכשיו. לפעמים אמא מחלקת חטיף כי זה פחות מלכלך וגם יותר בריא. ולפעמים אמא מחלקת סוכריה. אבל עכשיו אני יודעת שאתה יותר אוהב סוכריות. אני שמחה שאמרת לי!

מחזירים אותו מהגן ראשון, למה אני ראשון

מחזירים אחרון, למה אני אחרון

וואי אני שמה לב שזה ממש חשוב לך הסדר של מי מחזירים קודם מהגן. מה אתה מעדיף? להיות ראשון או אחרון? מה מרוויח מי שראשון? מה מרוויח מי שאחרון?

לדעתי ברגע שתקפידי לא למסגר את זה כתלונה אלא כהזמנה לשיח ותזרמי עם זה, זה יפסיק להפריע לך 

לקחתי לי...

את מיוחדת! תודה על זה!

שאלה, יש לך ילדים קטנים ואת באמת מצליחה בזה?🤭 נראה לי מהמם בתאוריה אבל קשה להתמיד בזה בשטף ועומס החיים..

אבל אצלי זה לא הופך לשיח כי הוא עסוק בלבכות ולקטר שוב ושוב עד שאני מעבירה נושא

נגיד עם השוקולד, כבר 300 פעם עשיתי את זה עם כל מיני סיטואציות.

ועדיין זה קורה

זה שיח מהמם.

אבל אצלי לילדים לא תמיד יש סבלנות לזה והם כבר מסתכלים עליי במבט של "טוב טוב, בואי נעבור נושא אמא".

זה חשוב, אבל גם המינון והדרך חשוב.

לפעמים ילד רק רוצה שיגידו לו איזה משפט מצחיק וקצר.

לא בכל פעם שיח כזה מתאים (ושוב, זה באמת שיח חשוב בעיניי. אבל כן צריך גם להקליל לפעמים ולא לכל דבר להתייחס כזה ברצינות תהומית)

כותבת באופן כללי, זה אפילו לא ממש מכוון לתגובה שלך.

שמייחסים חשיבות ויחס לכל מה שהילד אומר/ רוצה

זה גורם לילד להתעקש יותר

אם סיטואציה חוזרת על עצמה שוב ושוב

כמו עם השוקולד

הייתי חותכת אותה ואומרת

'לפעמים מקבלים קטן ולפעמים גדול

מה שיוצא

אם שוקולד גורם לך לתלונות כל פעם

לא תוכל לקבל שוקולד'

ואם זה היה ממשיך לא הייתי נותנת לו שוקולד

עד שהוא היה מפסיק עם התלונות

כי יש הבדל בין תלונות/ ביקורת חד פעמית לבין כזו חוזרת ונשנית שנהית דפוס התנהגות

לא הגיוני שילד מקטר ובוכה כל פעם וצריך להסיח את דעתו

שזה טוב שילד מתלונן

זה אומר שחוש הביקורת שלו מפותח

זה יותר טוב מילדים שסופגים ואחרים מנצלים אותם

אני מנצלת את השיח כדי ללמד להשתמש בביקורת בצורה נכונה:

1. לבקר במידה נכונה

2. על דברים חשובים

3. לראות את הדברים הטובים למרות הביקורת

בספארי הייתי אומרת- 'כדאי לך להנות ממה שיש פה כי כשנחזור הביתה כבר לא תוכל להנות'

על השוקולד- 'לא נורא שמקבלים קצת פחות אבל אם זה חשוב לך אני אביא לך עוד'

על החטיף- 'אפשר גם בלי חטיף

אתה מעדיף בלי או עם חטיף?'

על הגן- 'לפעמים אתה ראשון ולפעמים אחרון

למה זה חשוב לך?'

קראתי הכל ולא הגעתי להגיב עד עכשיו.

אני דווקא לא חשבתי שזה אופי אלא משהו נרכש ולכן מנסה להבין איך אפשר ללמד אותו להתנהל אחרת.

אז אם נגיד שזה אופי- זה לא בר שינוי?

אני מנסה להכיל את הקושי/באסה שלו וגם להסביר לפעמים למה עכשיו זה ככה ולא אחרת.

אבל לא נראה שיש שינוי ועדיין *כל* היום הוא רק מתלונן.

אולי אני גם צריכה קצת לשחרר ולזכור כמו ש @אמאשוני שהוא עוד ילד וקשה לו להכיל דברים ולהשלים איתם וזה לוקח זמן ללמוד.

מודה שזה משגע אותי לשמוע אותו על כל דבר בוכה ומתלונן ולא מרוצה.

וגם אני צריכה להזכיר לעצמי שאומנם הוא הגדול שלי אבל עדיין הוא רק בן 5 🫣

אני זוכרת שתמיד כשלמדתי על עמ"י שהיו מתלוננים במדבר וכד' לא הבנתי למה זה כ''כ חטא חמור. סך הכל להתלונן...

ואז כשנהייתי אמא, וראיתי כמה התלונות זה מחרפן והפוך מהמציאות!! כאילו, הבאתי לכם כל טוב דמשק ובסוף זה מסתכם בבכיות ותלונות ואני כאילו 😳😳😳 לא הבנתי!! איך מכל הטוב הזה מצאתם רק רע?!?! ואז נפל לי האסימון למה חטא המתאוננים זה כ''כ חמור.

כי זה פשוט חוצפה מתוך כל הטוב לחפש רע.

אז קודם כל,

ילדים זה עם אגואיסטי בתכליתו, מרוכזים בעצמם, דואגים לעצמם שיהיה להם הכי הכי, וככה הקב"ה ברא אותם, זה אגב הסיבה שכתוב 18 לחופה, כי זה הגיל שאפשר לצאת מהאגואיסטיות ולראות את הזולת ואף לדאוג לו.

דבר שני, תנסי כמה שיותר להגיד דברים טובים על המציאות, כמו - תראו את השקיעה, איך ה ברא לנו עולם יפה, תראו את הפרחים היפים האלה, איזה צבע מדהים יש לבצע הסגול - תסתכלו... וגם אפשר לשחק משחק בשבת נגיד סביב השולחן, כל אחד אומר תודה על משהו להורים או לה', או לאח, ואז מקבלים נגיד עיגול של בעלי, ואז ככה כמה סבבים. זה גם תרגול וגם פותח את המחשבה.

אבל כן, מבינה מאוד זה ממש מעצבןןןן. משתדלת לזכור להיות פחות כזאת... אני מוצאת את עצמי מתלוננת לא מעט, נגיד עם הכאב שיניים שטני מתבכיינת לי פה במקום לראות את כל הטוב שיש לי, בית, שפע, בריאות, משפחה.... ואז אני מרוכזת רק בכאב שיניים... קיצור, הבנת.. 

דיסקים של רחלי הקטנה, ולראות את הטוב

ותשמעי יחד איתו בנסיעות ואחה"צ

להכניס לשפה בבית

בא נגיד תודה

את באה לקחת מהגן- תודה להשם שיש לי ילד כזה חכם

עושים קניות- תודה להשם שנותן לנו כל כך הרבה דברים טובים! איזה כיף שיש לנו כל מה שאנחנו צריכים!

מביאה לו משהו- תגידי בעצמך, בקול שהוא ישמע- וואי אמא תודה איזה כיף שאת מפנקת אותי

הוא רוצה סוכריה ולא חטיף- תגידי בעצמך- וואי כל כך היית רוצה סוכריה אבל עכשיו יש חטיף אז אומרים תודה על החטיף....

את יודעת מה המין של התינוק שייוולד? יש לך בגדים מתאימים למין ולעונה הזו מילדים קודמים?

מוצרי התינוקות מהילדים הקודמים עדיין במצב טוב?

כל השאלות האלו הן כדי שתצליחי לכוון את הצרכים הספציפיים שלך🙂

לגבי רכב - אצלנו המצב היה שונה, אז לא אענה לך...

בשעה טובה!

את סבבה עם נהיגה?

בעיניי אם את סבבה עם נהיגה עדיף שני רכבים, אבל תלוי גם איך הילדים שלך בנסיעות ובני כמה הם, אם יש לכם הרבה נסיעות ארוכות וילדים שצריכים עזרת מבוגר בנסיעות-עדיף רכב גדול...

אין לנו הרבה נסיעות ארוכות

אנחנו מתלבטים בעיקר מבחינה כלכלית

כמה זה יותר יקר 2 רכבים מאשר 1 גדול

עוקבת.

בכל אופן מה שהשפיע לנו על ההחלטה זה בעיקר העובדה שזה מאוד יקר להחזיק 2 רכבים ואין לנו את האפשרות (ביטוח, טסט דלק כפול לכל נסיעה משפחתית) וגם העובדה שהם קטנים וזה אומר כל נסיעה להיות בלי עזרה ובלי יכולות שמישהו מאיתנו יהיה עייף

והדלק בכלל . העובדה שצריך על כל נסיעה משפחתית לשלם כפול דלק

נכון שרכב גדול פחות חסכוני אבל עדיין חושבת שזה משמעותי ההפרש

פשוט צריך לשים לב שהוא טיפה יותר ארוך. זה משהו הלומדים עם הזמן, אני חושבת שאחרי חודש כבר ידעתי להעריך טוב אלו חניות אני נכנסת.

תעשו מיפוי של הצרכים שלכם. לפעמים שני רכבים יכולים להיות יתרון מבחינת הגמישות שזה מאפשר. 

שאם יש לרכב מצלמת רוורס זה ממש פשוט לדעת לאן נכנסים ולאן לא

אפשר גם להתקין את זה בנוסף אם אין

לא יודעת מה יש לכם עכשיו

לאנשים סביבנו שיש 7 מקומות יש מיצובישי אאוטלנדר-

עד כה היו לנו 3 רכבים 5 מקומות 2 מתוכם באורך שלו.

לגבי העלות- אני גם לקראת לידה רביעית ובנתיים לא חושבים לקנות רכב גדול יותר.

סליחה אם זה נשמע נורא, אבל הנסיעות של פיזור איסוף אצלינו זה 10 דקות כזה

ואני יודעת מנסיוני שלפחות 4 חודשים עובדתית כל נסיעה מתחילה עם תינוק בסלקל ונגמרת כשהוא עלי (תינוקות לא רגועים ברכב...)

וזה יקר הרבה יותר בדלק, משמעותית. ורב הנסיעות הארוכות הן לא משפחתיות... אז בנתיים מחכים.

(מצד שני יש לנו חברים עם רכבים גדולים יותר עם אופציה להחליף איתם רכב כשכן נוסעים לשבת נסיעה רצינית. וברור שעל זה מסתמכים.)

את נוהגת עם תינוק עלייך?

ואין לנו ממי לקחת רכב לנסיעות משפחתיות, מצד שני אנחנו כמעט ולא נוסעים לשבתות מחוץ לבית.

ממש נדיר

או לקחת הסעה?

ביומיום אתם צריכים רכב לשניכם? מה עשיתם עד עכשיו?

כשאני עם הילדים בלי בעלי- יש מקום לכולם (נהג+4. מבטלים כרית אויר ושמים תינוק נגד כיוון הנסיעה מקדימה)

כשאנחנו בהרכב משפחתי- הוא נוהג והתינוק עלי.

יכול להיות שאם זה ככ נדיר שאתם נוסעים שווה לכם גם לשכור רכב גדול לנסיעות כאלו.

זה אומר שכל נסיעה עולה לך יותר יקר בדלק.

אם אתם חושבים על לקנות רכב חשמלי זה משהו אחר, כי העלות של השימוש זניחה 

(אנחנו תוהים אם זה מה שיקרה כשנהיה חייבים לעבור לרכב גדול יותר)

(ניסיתי לשתוק ולא מסוגלת... לא תעמוד על דם רעך)

שאת מסכנת את החיים שלו.

במקרה שחלילה יש תאונה הגוף שלו לא יעמוד בעוצמת המכה. לא סתם המציאו כסאות בטיחות.

כדאי לנסות לקנות כסא לרכב שמתאים מגיל לידה (לא סלקל. משהו דו צדדי שישמש אותו גם כשיגדל.) היה פה לא מזמן גם טיפ של לשים גרביים בכל מיני מקומות בסלקל כדי שיהיה לתינוק נוח יותר.

בבקשה תחפשי פתרון שלא כולל להוציא את התינוק מהסלקל!!💗

א. מבחינה כלכלית רכב אחד של 7 עדיף. לא מכירה את שאר הנתונים שלכם.. אם אתם חושבים שזה יכול באמת לשפר את התנאים לעבודה שלו ולאפשר לו להיות שם יותר, או שזה יהיה לכם יותר נוח ויש לכם את האפשרות הכלכלית ל2 אז נפלא 😉

ב. יש לכם מצלמת רוורס? אם לא דחוף להתקין!! זה עושה את החניות כל כך הרבה יותר קלות!!

ג. נסיעות משפחתיות ארוכות עדיף רכב אחד - ככה יכולים להתחלף בנהיגה. בנוסף אני אחרי הלידה לא אוהבת לנהוג.. (אבל אולי אם זה לנסיעה חדפ אפשר לקחת רכב משכנים. אני ילדתי עכשיו לידה רביעית, לקראת החגים.. נסענו הרבה וזה היה קצת קשוח לי..)

ד. כמה שיותר מוקדם להתחיל לחפש!! ממה שהבנתי (עכשיו כשהתחלנו לחפש..) קשה למצוא רכבים של 7 מקומות כי יש הרבה ביקוש ומעט דגמים מומלצים... אנחנו דחינו את זה והנסיעות בחגים היו די קשוחות.. רוב הפעמים אני נהגתי ובעלי נסע עם ילדים בתחבצ וטרמפים.. קצת שכרנו רכב.

לגבי הילדים- אני לא שיניתי כלום לפני הלידה.. גם כל הילדים באותו חדר, ובתקופה הראשונה גם ככה התינוק עם ההורים בחדר. דאגתי להביא ארונית לבגדים של התינוק ועריסה וזהו נראה לי.

בעיקר תעסוקה לאחים הגדולים לאחרי הלידה 😊

אנחנו מאוד התלבטנו. היינו לפני הלידה עם שני רכבים קטנים, התלבטנו אם להחליף את אחד הרכבים ל7 מקומות.

לא הייתי בלחץ שזה יקרה לפני הלידה כי יכולנו לנסוע בשתי המכוניות, אבל כן בפועל היה לי קשוח הנהיגה לברית..

אם את לא נוהגת מחוץ לעיר זה אומר שלא תוכלו לנסוע כולם יחד לשום מקום, זה שיקול מאוד משמעותי. כן קנינו כמה חודשים אחרי הלידה רכב של 7 מקומות, זה רכבים נדירים יותר כי יש פחות בשוק אז יכול לקחת זמן למצוא רכב מתאים לכם.

השיקול העיקרי שלנו היה נסיעות להורים שעה וחצי/שעתיים נסיעה, זה קשוח לנהוג בלי אופציה להחלפה. גם אם בפועל אני נוהגת ברוב הנסיעות האלו, הידיעה שבעלי יכול להחליף אותי אם אתעייף מאוד מקלה.

אצלנו ברור לי שזה קצת פינוק, שיכולנו להסתדר עם שני רכבים קטנים, אבל יותר נוח לנו קטן וגדול.

בסוף זו שאלה שאתם צריכים לבחון אותה כמה את זקוקה לרכב ביום יום? וכמה כשתחזרי לעבודה? איפה יהיה המעון? בעלך נוסע לעבודה עם רכב?

עד עכשיו הסתדרתם עם רכב אחד, איך היה?

יש יתרונות לשני הצדדים, אבל זה מאוד תלוי בכם. ויכול מאוד להיות שברגע שיהיה לך רכב צמוד די מהר תלמדי חניות ותצברי ביטחון בנהיגה.

השוטף יותר נוח שני רכבים, לנסיעות משפחתיות אחד גדול..

השאלה מה ישרת *אתכם* הכי טוב

החלטנו להחליף לרכב גדול.

לגבי חניות- בפועל הרכב לא הרבה יותר ארוך מהרכב הקודם שלנו, אפשר לבדוק את זה לפני הקניה (בקודם היה בגאז' גדול ובנוכחי הבגאז' קטן, כמו בהרבה רכבי שבעה מקומות. כשיש צורך שמים צ'ימיגג).

השיקול המרכזי היה נסיעות משפחתיות. גם נסיעות להורים או לשבתות וגם סתם באמצע שבוע, שתהיה הספונטניות של להכניס את כולם ברכב ולנסוע יחד..

והבנו שכמו שהסתדרנו עד עכשיו בלי שני רכבים, ככה נמשיך להסתדר. ההפרש בדלק לא מרגיש משמעותי.

בפועל אחרי שנה עברנו דירה למקום ממש רחוק ואנחנו מאוד שמחים מההחלטה, זה מאפשר לנו לנסוע למרכז בלי להיות לחוצים מעייפות במהלך הנסיעה.

רעיון מצוין — בשר טחון יכול להפוך להרבה דברים טעימים שגם מחזיקים יפה על פלטה בלי רוטב. הנה כמה אפשרויות שמתאימות בדיוק לזה:

🥩 1. קציצות בשר אפויות / מטוגנות

מה מיוחד: נשארות טעימות גם אחרי חימום, אפשר להניח בקופסה סגורה על הפלטה.
מה צריך:

500 גרם בשר טחון

בצל מגורד

2 שיני שום קצוצות

ביצה

2 כפות פירורי לחם / קוואקר

מלח, פלפל, פפריקה, כמון
אופן הכנה:
לערבב הכל, ליצור קציצות, לטגן קלות או לאפות בתנור עד הזהבה.
להניח על נייר כסף סגור על הפלטה – נשמר מעולה.

🥔 2. פשטידת בשר ותפוחי אדמה (מעין “שפרדס פאי” יבש)

מה מיוחד: לא עם רוטב, אבל עסיסי.
איך:
שכבה תחתונה – בשר טחון מתובל מטוגן עם בצל.
שכבה עליונה – פירה תפוחי אדמה (עם ביצה כדי שיתייצב).
לאפות עד הזהבה.
נחתך יפה לקוביות ולשבת בבוקר זה מעדן.

🧆 3. מאפה בשר עם ירקות קצוצים (בלי בצק)

כמו לביבות עבות:

בשר טחון

בצל, קישוא, גזר – מגורדים

ביצה, מעט פירורי לחם

תיבול (מלח, פלפל, כמון, פפריקה)
לאפות בתבנית קטנה – יוצא כמו קציצת ענק עסיסית.
אפשר לחתוך לריבועים, מחזיק יפה על הפלטה.

🍆 4. "מוסקה יבשה" — חצילים ובשר

לטגן פרוסות חציל, לשים בתבנית שכבות של חציל–בשר–חציל, לתבל היטב.
בלי רוטב עגבניות – רק שמן, תיבול, אולי טיפה שום.
נשמר מצוין ומתחמם נהדר על פלטה.

🥙 5. קבבונים בתבנית

ליצור קבבונים קטנים מהבשר (עם תיבול מזרחי: בצל, שום, פטרוזיליה, כמון, כורכום, פלפל).
לאפות בתבנית עם מעט שמן זית בתחתית.
אפשר להגיש בבוקר עם חלה וסלטים.

רוצה שאכוון אותך למשהו יותר לכיוון “מאפה” (כמו פשטידה) או יותר לכיוון “קציצות / קבבים”?
כך אוכל לתת מתכון מדויק ומותאם לשבת בבוקר.

אפשר רק לטגן בלי הרוטב. זה המתכון שאני עושה:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.mako.co.il/food-weekend/kitchen_queen_yonit_zukerman/Recipe-306bd88a4ede661006.htm&ved=2ahUKEwjFjqnpo92QAxXr_7sIHSWzOrYQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw0MbhtbXGiCY5fYzxx1ykbf

מכינים תערובת כמו של קציצות,

עם בשר טחון, בצל מטוגן, פירורי לחם, ביצה ותבלינים.

משנים תבנית שופכים את כל התערובת.

אפשר לשים מעל פסים של קטשופ.

אופים מכוסה בתנור, ועוד קצת בלי כיסוי.

חצי שנה / שנה / שנה וחצי / שנתיים - ולראות איך את מרגישה ואיך אתם מרגישים עם כל הנקודות שהעלית? יכול להיות אפילו שיהיו התפתחותיות בנושאים השונים ושזה יוסיף לכם בהירות לכאן או לכאן…🤍

כרגע כמובן מחכה.. לא יודעת למה (ל-בסגול..)

אבל השעון הביולוגי כבר מתחיל לתקתק קצת😬

קצת קשה להבין אם את מרגישה שאת לא רוצה אבל תינוק זה המקום "לברוח" אליו מהקושי של הגדולים, או שיש לך רצון בלי קשר.

אולי הפסקה של עוד תקופה והתמקדות בהתמודדות עם הגדולים ועם הקבלה של השינוי בהורות יעזרו לך למצוא בתוכך את התשובה

ויש כמובן גם את השיקולים ה"גשמיים" שכתבתי בהתחלה.

נראה לי שמתאים שתביאי עוד ילד רק אם את רואה את זה כאידיאל

כי בשביל חווית ההריון לידה וגידול תינוק זה לא מספיק סיבה

זאת תקופה יפה (וגם קשה לפעמים) שעוברת, ויפה שאת כבר יודעת שככל שהם גדלים העומס גדל ובאמת לא פשוט היום לגדל ילדים מכל מיני בחינות.

אם באידאל שלך חשוב כמה שיותר ילדים בגבול היכולות שלך כמובן

אז בוודאי שכן

חלק אחר הוא היה אחרי חיסוני שיגרה שלא קיבל תקופה כי היה חולה...

זה לא היה מזלזול

וזה עדיין עושה לי מצפון

השנה הוא גדול יותר, אז יש סיכוי כזה בעז"ה.

בינתיים זה אותם תסמינים משנה שעברה 1 ל1..

רק שבאמת אצל תינוק בן חצי שנה זה עוד יותר מלחיץ

ומבינה אותך מאד

אני לא מצליחה לתת לו חיסון חצבת כי הוא רק שומע/ מרגיש שאני מתכננת לצאת לטיפת חלב הוא מעלה חום......

כבר מערב יו"כ הוא ככה.

ואני בלחץ מזה....

זה באמת מאוד מלחיץ

תשאלי את הרופא אולי כן לתת לו גם אם לא 100 אחוז מרגיש טוב

אני לא רוצה להפחיד אותך ולהלחיץ כי אני מאמינה שאת כבר מספיק

אבל יש מצבים שאולי מבחינת ניהול הסיכונים זה עדיף.

חיסון ביום ה8 לאנטיביוטיקה על כל צרה שלא תבוא...

רק בריאות לכולם

בגיל הזה הם באמת מתחזקים ומתרפאים מהר יותר...
בע"ה גם אצלו.

מה זה בעצם שפעת? סוג של מחלת חום  וצינון לא?

השנה הוא גדול יותר בע"ה הוא יתרפא מהר יותר

שלשולים חוסר תאבון

ולפעמים זה גורם לסיבוכים כמו דלקת ראות 

החשש הוא שזה מסתבך לדלקת ראות חיידקית וכו'

אני התחלתי לתת להם תוסף לחורף שהמליצו פה

הרגליס משהו כזה

אני בגיל הזה נותנת לפי דרישה...

הם פיצים ורעבים מהר

והכ מובן שתתעייפי בערב

הגוף מותש הרגע ילדת...

חיבוק

כי מבקבוק קל יותר מאשר בהנקה.

מקסימום לא תאכל הכל.
אולי תוכלי להשאיל משאבה מחברה לראות אם את מסתדרת עם משאבות אחרות?
והכי הגיוני שתרגישי חלשה ומותשת בערב. את רק ילדת וכל הכבוד לך שחזרת לתפקוד מלא. אבל אל תהססי לקחת עזרה עם הילדים או בארוחות, וכמובן להיות עם יד על הדופק ואולי לעשות בדיקת דם לברזל והמוגלובין כי לפעמים אחרי לידה יש ירידה בברזל.
אם כי, החולשה קשורה לנסיבות של אחרי לידה, אבל לעולם לא מזיק לבדוק שהברזל תקין. (בעצם עכשיו נזכרת שכשמשחררים מבית החולים אומרים רמת ברזל עדכנית ואם להמשיך לקחת תוספות בכדורים, אז מה שאמרו לך.

וחד משמעית אני תמיד שביעיים אחרי לידה מתחילה להרגיש את הקושי והקריסה. (בהתחלה אני עוד עם אדרנלין...וכוחות משום מה)
 

עשיתי בדיקות דם

צריכה להקפיד לקחת אותו..

לאט לאט תתחזקי בע"ה 
ותנוחי כשהתינוקת ישנה

בהם שני בני הזוג עובדים.

האבא אחראי להתארגנויות בבוקר - לבוש, אוכל, פיזור, האמא יוצאת מוקדם וחוזרת מוקדם, היא עם הילדים אחה"צ- מוציאה מהמסגרות, שיעורי בית עם הגדולים יותר ואבא חוזר בערב. 

אני מפזרת בבוקר, בעלי אוסף הצהריים

אני חוזרת בערך חצי שעה - 40 דקות אחרי הילדים

מבאס אבל אין מ הלעשות.

ב"ה שמאחרת רק ב 40 דקות ולא יותר.

בעיניי אם בכלל לא רואים אותו כל יום זה מבאס

אם הוא חוזר חצי שעה שעה לפני ההרדמות או שיש לו זמן בנחת איתם בבוקר זה אחלה

גם אצלנו זה ככה.. אבל הוא לרוב חוזר לפני ההשכבה שלהם, ואת הפיזור בבוקר מחלקים בינינו. בנוסף יש הרבה שבועות שיום אחד הוא אוסף אותם ואני עובדת עד מאוחר 

הקטנים בטח כבר יהיו ממש לקראת שינה.

אני מבינה שפשוט התרגלנו לאיזשהו פינוק וצריך לשנות את הראש.

האמת שזה יותר קשה לו מאשר לי.

האם הוא משמעותי מבחינת ניסיון/ משכורת. 

לכל השבוע מהמשרד. 

וקשוח לי. 

השאלה פה היא עלות מול תועלת- אם זה משמעותי, 

אז כן כדאי לחשוב איך מתייעלים בסיטואציה החדשה.

זה מעבר לא קל

ואומר שתחזרי הרבה יותר עייפה

השאלה אם הנושא של ההגעה למשרד לא גמישה בכלל

לי אישית זה היה יותר שיקול מאשר נושא הבעל, כמו שאמרו פה זה קיים הרבה שחוזרים לקראת ההשכבות

שזה קשור לסדרי עדיפויות שלך.

הכל לגיטימי, השאלה מה את רוצה להיות, מה חשוב לך.

יש אנשים שרוצים קריירה, חשוב להם ההתקדמות גם לטווח הארוך, הקידום, העניין, האפשרות לעלייה בשכר ועוד.

יש מי שהעבודה היא נטו פונקציה בשביל לפרנס את הבית, ולכן הקידום פחות מעניין אותם וכל עוד השכר מאפשר להם רמת חיים כמו שהם רוצים, הם לא צריכים מעבר לזה. מעדיפים להיות עם הילדים יותר גם אם זה על חשבון קידום.

השאלה היא איפה את ממקמת כל אחד מהדברים האלו, ואין כאן תשובה נכונה.

רק לקחת את כל הדברים בחשבון, ולפי זה לבחור.

וגם מצב כלכלי

מה עומד כרגע בראש סדרי עדיפויות?

יש תקופות (ילדים קטנים וכו) שמאוד חשוב לי להיות בבית כמה שיותר וגם חשוב לבעלי

יש תקופות (כמו פוש לזמן קצר של קידום לצורכי נסיון או לימוגים, מצב כלכלי קדוח וכו) שדוקא העבודה הופכת להיות בראש סדרי העדיפויות

דרך אגב זה בא בעוד הרבה שיקולים כמו מקום מגורים (עברנו מקהילה שאהבנו קרוב יותר למקומות העבודה כי הגענו למסקנה שלא בא לנו לבזבז את הזמן על הכביש והרווח של להיות יותר בבית גובר על הקהילה)

גם לא דומה העבודה שלי לעבודה של בעלי

אנחנו נשקיע יותר בקידום שלו כי בכל זאת על שעת עבודה שלו שווה פי שתיים משלי

ואני עוד אוסיף שגם לתחושת ההגשמה העצמית יש חשיבות...

לא יפגשו אותו פחות

כי הוא יפזר אותם

אולי קשה לו לארגן/ לפזר אותם

נראה לי מחיר הגיוני כדי שאת תוכלי לקבל קידום

הזמן של הבוקר הוא בעיקר זמן התארגנות ופחות זמן להנות ולשמוע בנחת כמו אחרי צהריים.

מעבר לזה שיציאה מאוחר יותר לעבודה גורמת לו לנסוע בפקקים שאין לו אם הוא יוצא מוקדם בבוקר.

ברור לי שזה מחיר סביר לקידום אבל זה וויתור שצריך לבוא ממנו (יותר זמן כביש ופחות זמן בית עבורו).

איך מתארגנים

אני רואה את האינטראקציה של בעלי כשהוא מארגן/ מפזר/ משכיב

זה זמן איכות נהדר שלהם ביחד

יותר זמן כביש זה אכן מחיר

אבל גם פיזור (ואיסוף?) בלעדי שלך וויתור על קידום

זה גם מחיר 

עדיף שזה יבוא ממנו

אבל כדאי לראות את התמונה המלאה

מקווה שנגיע לאיזון הנכון של בית-עבודה-ילדים

שווה לשאול האם את רוצה את הקידום הזה? איך זה יהיה בשבילך?

אם הסיבה היחידה שאת מתלבטת זה הזמן של בעלך עם הילדים, אז תכלס לדעתי זה סביר. בעלי חוזר קבוע הביתה בשעה הזו בערך...

אבל שוב, השאלה מהם השיקולים הנוספים

חייבת לומר שבתור ילדה אבא שלי היה קבוע חוזר בשעות הערב לאורך שנים. והוא לא היה מפזר אותנו בבוקר. לי ולאחים שלי זה לא כ"כ הפריע, ובאותן שנים גם ההורים שלי מצאו דרכים אחרות להשלים את הזמן איכות הזה (יום שישי, שבת, חופשות), אבל זה תלוי בכם, בילדים, ובכמה הקידום הזה חשוב ויעזור לכם. רק רוצה להרגיע שזה באמת יכול להסתדר, ובתור ילדה זה ממש היה בסדר ולא הרגשנו שחסר לנו הנוכחות של אבא אחה"צ.

היה לנו מתקן ייבוש מנירוסטה מובנה בארון מעל לכיור במטבח. עם הזמן נהיה מגעיל, פורק והוחלף בסטנדרטי מפלסטיק.  

לפותחת- לנו עשה את זה הנגר. אולי כדאי לך להתייעץ עם נגר?

אבל לנו יש משהו כזה-

KSP

וזה לא מחליד

לק"י

יש בזה משהו קצת מוזר.

אבל זה נחמד.

דעתי על הסדרה לא השתנתה: שזו סדרה מבוימת ולא אותנטית לציבור החרדי, אבל היא מרתקת וכיף לראות אותה כי היא *יחסית* נקייה🙂

(יש בפורום לקראת נישואין וזוגיות דיון בעקבותיה, בעקבות האמירות המפורשות של המדויטים בסדרה על מראה חיצוני. לא רציתי להתערב שם בשרשור, אבל אני לגמרי סוברת שהאמירות האלה לא במקום בכלל ולא משקפות את הציבור התורני באמת...)

היא תמיד מבוימת

גם אם יש בה חלקים אותנטיים

הציבור החרדי מזמן אינו מקשה אחת והוא מחולק לתתי חברות שונות

יש את החרדים המודרניים

שזה יכול להיות בסדר מבחינתם להשתתף בתוכנית כזו

מהמעט שראיתי בטיקטוק מהסדרה

היא דווקא מאד משקפת את העולם החרדי המודרני 

בכל מגזר חסידי/ ליטאי/ חבד וכו יש מודרנים

כשהם אומרים בציבור החרדי

הם מתכוונים בציבור שלהם (המודרני)

הם לא מרגישים צורך לפרט שיש ציבור חרדי אחר

וזה הגיוני

לצופה הממוצע זה לא ממש משנה הדיוקים הנ"ל

בעיניי זה כן משנה, כי זה מטעה את הצופה הממוצע (שלא מכיר באמת את הציבור החרדי, וחושב שהתוכנית משקפת את כולו).

אבל לא נתווכח על זה🙂

אם בחור היה אומר לי את זה בפגישה ראשונה (לא שהיה חשש לזה🤭) - הייתי בורחת ממנו כמו מאש...

אז אני נשואה כבר כמעט 20 שנה, ואולי דברים השתנו בשנים האלה, אבל עדיין לא נראה לי שבציבור התורני (בין חרדי ובין דתי לאומי) יש כאלה שמדברים כך...

(יש מצב גדול שגם בסדרה הם אמרו כך רק מכיוון שהם מצולמים, ובמציאות זה לא היה קורה להם...)

לא הדבר המרכזי בכלל!!

חסר לי לשמוע את המדוייטים מדברים שיחות עומק יוצר על השקפה. משהו מאוד שטחי, ואני תוהה אם מישהו יתארס בסוף אם באמת מבררים כמו שצריך. 

בציבור החרדי

יש משקל מאד גדול גם על חיצוניות

לא סותר שיש גם משקל גדול על דברים נוספים

הם כנראה רוצים להראות ש"גם אצל חרדים יש אהבה", אבל זה לגמרי מעוות את המציאות☹️

ובאמת חסרה מאוד ההתקדמות האמיתית בפגישות, של שיחות העומק שמדברות על החיים עצמם. (יש, אבל לא מספיק)

גם אם נראה שבעונה הזו יש יותר התאמה בין הזוגות - אני לא בטוחה שלא יתפוצץ הכול בהמשך (אפילו אחרי הסדרה) אם הם לא יגיעו לעומק...

(רוצה לשכנע את עצמי שפשוט לא הראו את השיחות האמיתיות על המסך🤷‍♀️)

לא בהכרח מגיעים לשיחות עומק

לא בטוחה ששיחות עומק הם שיעזרו שהזוגיות אח"כ תהיה טובה..

אם לא מגיעים לשיחות עומק על החיים ועל הדרך שבה רוצים לחיות אותם - איך אפשר להתחתן?

הרי כל המהות של פגישות לפני החתונה היא לבדוק אם יש התאמה בהשקפות החיים ואם יש היתכנות לבנות בית ביחד.

בשביל לבדוק התאמה גופנית מספיקה פגישה אחת......

לדרך חיים בודקים לפני הפגישות

דרך בירורים מעמיקים

עם מי שמכיר טוב את הבחור/ה

הפגישות נועדו לבדוק שיש זרימה

מציאת חן פנימית וחיצונית

רצון משותף

זה לא אומר שזה בהכרח מספיק בשביל להתחתן

אבל לרוב ככה זה עובד בציבור החרדי 

מאשר בציבור הדת"ל התורני...

אבל הבעיה העיקרית שבסדרה ווארט *אין שום בירורים* מצד המשודכים ומשפחותיהם... שזה הכי הפוך מהמציאות, ובמצב כזה לפחות הייתי מצפה שבפגישות עצמן הם יבררו את כל זה...

אבל הם יכולים לברר בלי לתעד

אם זה חשוב להם

אצל החרדים המודרניים קיימים מצבים בהם פחות מבררים ויותר מתרשמים מהפגישות

לא בהכרח משיחות עומק

אלא נואנסים דקים של התנהגות/ תגובות

ובסוף הצלחה של זוגיות לרוב לא נופלת על דרך חיים אלא על יכולות בין אישיות

שזה אפשר לראות בשיחה קלילה ובבילוי משותף 

אז אי אפשר לברר עליו...

אבל אולי באמת הם מבררים בהמשך🤷‍♀️

אני באמת לא מכירה איך זה אצל חרדים מודרנים, אז תודה על החידוש. (לי אישית זה נראה מוזר, אבל אני פשוט מציבור אחר...)

מאוד צרם לי כל השיח על היופי

גם זול, גם לא צנוע

וחשוב לא פחות, גם לא בריא... אם אתם הולכים באמת לסגור שידוך ולהתחתן אחרי 5 פגישות, זו בדיוק הדרך להסתנוור ולאבד את שיקול הדעת!

 בעלי אמר לי את זה ברמז של רמז רק אחרי שהתארסנו.

אם היו אומרים לי בפגישה ראשונה הייתי בורחת.

לק"י
 

"איך אני אזהה אותה?"

"תראה את הבחורה הכי יפה..."

מה?!🤷‍♀️

והסחבק בין השדכנים... נראה שהם מנסים להתאים את עצמם לכלל הצופים בטלוויזיה.

השדכנים מסתכלים על התמונות, ומציינים כמה הם חתיכים/ חמודים (אני באמצע הפרק הראשון).

מהעונה הראשונה פרשתי באמצע

הפעם נראה שיש יותר עניין והתאמה 

והוא משחזר את הפגישות רק בשביל הצילומים ...

מדובר על הגרושים עם הילדים.

מציצנות שאני לא אוהבת

מה אני צריכה להיכנס בתוך רגעים אינטימיים של אנשים? לא יודעת פחות מדבר אליי

(נניח שיש דבר כזה.. אבל שהו ביניים. לא חרדים מודרניים בשום צורה, אבל כן עובדת נוהגת לומדת גולשת באינטרנט מסונן...)

הסדרה בגדול באמת מייצגת אם בכלל את הציבור המודרני

לצערי, וזה צער גדול בשבילי- זה מגזר בפני עצמו. עולם שלם שגם לי הוא זר לחלוטין.

עדיין אני חושבת שלמרבית האנשים שם טלוויזיה היא דבר זר (הגם שיתכן שרואים הכל בפלאפון..)

וכן זה מגזר שמנקודת המבט שלי בחיים האמיתיים- לא בסדרה- יש שם הרבה שטחיות, הסתכלות בחיצוניות,

בגדול זה אנשים שהתפיסה שלהם זה 'בא נהנה במקסימום אבל נעשה את זה באופן שיהיה מותר'. 

נניח יש איזה סיטואציה בסדרה שהבחורה אומרת לבחור שיעזור לה לקום אבל באויר (משהו משונה לגמרי, סליחה)-

זה דבר ממש אותנטי ומשקף את האוירה וההלך רוח הכללי.

בלי קשר לזה, פגישות זה דבר מרתק. אני חושבת שהליך השידוך שלי היה צצובר רייטינג הרבה יותר גבוה, אין סיכוי בעולם אבל שהייתי מסכימה..

בכל מקרה כיום (אני בת 20+ נשואה 5 שנים) באמת ההתמקדות בפגישות פחות שיחות עומק והשקפה וכו' אלא יותר באמת לבדוק שיש זרימה, שיש חיבור טוב,

וכן- גם לבדוק את ענין המשיכה חיצונית.

התפיסה מאחורי זה שבסוף מבחינה השקפתית אין פערי עולם.. וזה פערים שאפשר להסתדר איתם, מה שאין כן אם אין תשתית של משיכה, של חיבור אפילו הייתי קוראת לזה אינטלקטואלי, התאמה ברמת השיח, זה מאד מרקשה ביומיום. וגם, יש אצלינו מאד כבוד לרבנים והרבה סוגיות מכריעים ככה והדיעה האישית קצת 'מתכופפת' בפני הרב.

אגב פעם היה מקובל להתחתן בלי לאהוב. העיקר שאין 'דחיה'. היום זה לא כך וכן תהליך השידוך קצת התארך.

לגבי הבירורים- יש שם למשל בתוכנית שדכנית אחת שאני מכירה בעולם האמיתי, היא פוגשת כל בחור ובחורה שהיא משדכת, ואם היתה מציעה לי בחור- לא הייתי עושה יותר מדי בירורים בשביל להגיע לפגישות, וגם ההורים שלי לא. אז יכול להיות שזה חלק מהקונספט, שזה שדכנים שההורים מכירים וסומכים עליהם, או המשודכים עצמם, ואת הבירורים כביכול עושה השדכן.

אני תמיד הבנתי שלפגישות החרדים מגיעים אחרי מלא בירורים

ופה ממה שראיתי שדכן אחד מציג תמונה של בחור כולם מחייכים "הוא חתיך" שדכנית אחרת מוציאה תמונה של בחורה, כולם מבסוטים "היא יפה, הם ממש מתאימים" והופ- נהיה שידוך...

לא מדברים על אופי ולא שום דבר מעבר (או שלהגיד שהוא "גבר" זה נחשב לאופי?)

לא שהוא כזה עמוק..

אבל מביאים כמה נקודות התאמה מבחינת סגנון, השקפה, אורח חיים

ואז כולם "מרימים" לתמונה.

כמו שפעת..

הקטן שלי עם שפעת וזה לא נעים...

וככה התחיל

כי יש אז כבר בעזרת ד' ילדים שנישאים ותקופה של הרבה הוצאות

יש לנו בן גדול כבר בן 10 ובת בת 8... (ועוד אחריהם)

כאילו אם יגדלו ההכנסות ואפשר יהיה להגדיל החזר חודשי?

רק עד שזה יקרה מחירי הדיור ממשיכים לעלות אז מה שתחסכו בריביות מעכשיו ועד ירידת הריבית,

תשלמו את זה במשכנתא גדולה יותר.

כלומר עדיף לקנות עכשיו לשלם את ערך הדירה מכון להיום, לקחת משכתנא ל30 שנה (או 25, זה לא או 20 או 30).

ריבית בנק ישראל צפויה לרדת כבר בחודשים הקרובים לפי כל ההערכות, היא בטח תרד בהדרגה, לדעתי תוך שנה מהיום תוכלו כבר לבצע מחזור למשכנתא ולקצר אותה.

וגם אם לא תצליחו לקצר הרבה, תוכלו בהמשך לעשות מחזור נוסף.

כלומר אם מה שמונע מכם לקנות את הדירה היום,  זה התזרים בעוד 20 שנה, אז זה לא שיקול נכון.

כי זה לא שאם אתם לוקחים היום משכנתא ל30 שנה, זו המצב שיישאר בעוד 20 שנה..

זה דברים שמותר וכדאי לשנות במהלך הזמן לפי תנאי השוק ולפי המצב האישי.

(יש תחנות יציאה מובנות ויש פירעון מוקדם, ככה זה עובד, זה לא שזה איזה טריק..)

אם היית אומרת שבמצב של משכנתא ל30 שנה אתם בחנק ובקושי תצליחו לעמוד בהחזר

יש פה סיכון גדול,

אבל זה לא מה שאת אומרת..

את אומרת שמשכנתא ל30 שנה תצליחו לעמוד יפה, ול20 שנה זה חנק.

כלומר אתם לא בסיכון גדול לקרוס תחת נטל המשכנתא.

לוותר על רכישת דירה בסיטואציה הזאת נשמע כמו פספוס.

כדאי לא לוותר ולקחת יועץ שיעשה לכם סדר בדברים.

באותה תקופה ..

אבל אני ממש לא באה לשכנע לא מבינה בזה מספיק ואם אתם חושבים שלא תעמדו בזה אז למרות שזה מבאס ברמות ברור שהדבר הנכון לעשות הוא לא לקנות..🤍

אני רק שולחת חיבוק גדול גדול ומתפללת איתך לניסים ומלא שפע♥️♥️♥️

א. אם המשכורות שלכם צפויות לעלות משמעותית בשנים הבאות, אז תוכלו לקחת היום משכנתא ל-30 שנים אבל בפועל לסגור אותה הרבה יותר מוקדם בעזרת ההכנסה העודפת.

ב. אם אתם צפויים לקבל ירושה משמעותית ב-20 השנים הקרובות, אז כנ''ל.. תוכלו לסגור את המשכנתא לפני הזמן.*

ג. אם בעוד 20 שנים תראו שזה גדול עליכם, שאתם לא מצליחים לסגור את המשכנתא אבל אתם כבר חייבים לחסוך יותר בכל חודש, תמיד אפשר למכור ולעבור לדירה זולה יותר. בינתיים במשך 20 שנה את גרה בדירת חלומותייך, מה רע?

בקיצור,

אפשר לקחת משכנתא ל-30 שנה כדי שההחזר החודשי לא יכביד מדי, ובכל זאת לא באמת לשלם במשך 30 שנה.

*אני יודע שיש כאלה שלא מרגישים בנוח לבנות על ירושה, אומר מראש שזה לא מיועד לכולם, גם אני לא עושה שום מהלך בחיים מתוך התחשבות בירושות עתידיות. אבל יש כאלה שיודעים שהם יקבלו ומרגישים בנוח להכניס את זה לתקציב.

כמו שאמרתי בסוף בעיני זה החלטה של בעלי

אחרי כמה שנות נישואין קבלתי החלטה שאני לא מתערבת בכספים כי זה עשה לי רע באופן בלתי נסבל.

אבל לא חושבת שתהיה לנו ירושה מתי שהוא... ברוך השם משפחות טובות ותומכות אבל כסף אין

(קבלנו עזרה בתחילת החיים מעל ומעבר, אבל לא חושבת שיהיה משהו בסוף אחרי 120, ולחלק את זה ליותר מ10 אחים... בכל מקרה זה לא איזה סכום מרגש)

המחשבה לקנות ואם לא יעבוד- נעבור- זה רעיון.

אני אציע לו לשקול את זה..

תודה!

ומקסימום לעבור...
ככה אנחנו התחלנו וזה היה הליך נכון וטוב לנו.
קנינו ומכרנו , היה לנו רווח על הדירה.
קנינו במקום אחר
ואנחנו מאוד מרוצים.

מלא אנשים קונים דירות ככה אתם ממש לא היחידים, ואם יש לך יועץ טוב הוא יוכל לתת לך תכנית מפורטת איך להסתדר גם בהמשך

אם תרצי מספר פני בפרטי

אבל משכנתא ל30 שנה זה משהו שהרבה אנשים לוקחים.

(וכמו שכתבו לך בתגובות כאן זה לא בהכרח שבפועל תשלמו לאורך 30 שנים).

וגם חלק מהמסלולים נסגרים במהלך השנים, ואז גם אם אומנם משלמים משכנתא 30 שנה, הסכום לא בהכרח יהיה באותו גודל כמו שהתחלתם. יכול להיות הרבה יותר קטן.

ומצבכם טוב כשאתם קונים דירה כשהילד הגדול בן 8. יש הרבה אנשים שמגיעים לזה בשלבים יותר מתקדמים. 

שיש את עניין המינוף- לפי יועצים הכי טוב לקחת משכנתא לתקופה כמה שיותר ארוכה כדי למנף במקסימום, לא מבינה בזה אבל שווה להתייעץ.

וגם אם לוקחים ל30 שנה חלק מהמסלולים קצרים יותר ואז בשנים האחרונות נשאר סכום לא גבוה.

אנחנו לקחנו לפני 10 שנים משכנתא ל20 שנה, ערך הדירה מאז לפחות הכפיל את עצמו, ועוד 5 שנים מסלול אחד מסתיים וירד מעט ההחזר של המשכנתא, עוד 7 שנים יסתיים עוד מסלול "כבד" שיתן לנו הקלה משמעותית בדיוק בזמן לחתונות של הילדים בעז"ה

למה בעצם לחתן חייבת להיות הוצאה גדולה?

אומרת בתור נשואה יחסית טרייה, צעירה ובהחלט נעזרת בהורים בצורה קבועה ומשמעותית. (מעריכה שרק לי ההורים עוזרים במצטבר ב60-70 אלף בשנה. שזה ים כסף)

אבל באמת, קודם כל מאמינה שזוג שבוחר להינשא, ה*אחריות* הכלכלית היא עליו. ואם זה אומר להעמיס עבודה ומה לא, אז זה מה שיעשו. (על הוצאות האירוע בכלל לא מסתכלת, זה ככ חד פעמי הערב הזה, הלוואי שתרבות החתונות בארץ היתה שונה. ועדיין. כשאין כסף אז עושים אירוע מאוד שמח בתקציב מאוד מצומצם).

ובכללי, אם העזרה מההורים היתה באה בצורה ככ משמעותית על חשבונם, מאמינה שהיה לי קשה לקבל מהם.

מאוד מאוד מעריכה את העזרה שלהם. מאוד. ושמחה בה. והיא נותנת לי המון ועוזרת לי ככ הרבה ביומיום. אבל באמת, הילדים שלך יאהבו אותך אותו דבר גם אם לא תעזרי להם כלכלית בתחילת הנישואים וגם אם כן. והם יעריכו אותך עדיין באותה המידה.

ובכללי, אם חלילה זה שלא תקנו כרגע דירה, וכן תעזרו בהיקף כלשהו שתבחרו לילדים, יוביל לזה שתחיו בצמצום בפנסיה (שלא לדבר על להצטרך עזרה כלכלית מהילדים וכו), זה פשוט לא שווה בעיניי. אבל כמובן, לשיקולכם…

בעיני , היא רוצה לתת לילדים שלה ומודעת להשלכות (אפילו אם לתת סכום קטן יחסית זה עלול להיות משמעותי עם משכנתא) ,

כן אולי שווה לחשב את עלויות השכירות או קניית בית אחר , ולהשוות לעוד 20 שנה ...

אני אדייק את הסיטואציה

ברוך ה' יש לנו אפשרות לקנות בקלות יחסית דירה שתתאים לנו למגורים גם לטווח של שנים

אבל מצאנו דירה ממש כמה רמות מעל עם פלוסים שמאד מאד שבו את ליבי

ואת הפער הזה- אנחנו מתקשים לשלם.

זה לא שחלילה נשאר בלי דירה בגלל זה, או שבסוף נקנה דירה במחיר כזה עוד כמה שנים- זה בטח לא שווה להמתין בקצב עלית המחירים פה בארץ..

אנחנו לא מסכנים באמת, ברוך ד' אלף פעמים מצבינו הכלכלי סביר. 

אבל אני בבאסה כי ראיתי קרוב אלינו חלום (והתקדמנו איתו בבירורים והתחלנו תהליך כי חשבנו שנוכל להשיג את הסכום וכעת מתברר ששגינו בפער)

והחלום מנופף לי לשלום...

זהו זה המצב..

ולכן בגלל שזה לא קורת גג אלא שדרוג (כבר ככה נראה לי זיהו אותי פה אז לא מפרטת)

אני מקבלת את ההחלטה של בעלי בהבנה, שלא נכון להיחנק בשביל התוספת הזו,

ושאם בסוף יהיה לנו את הבית הזה אבל נהיה בתחושת מחנק כלכלית זה לא יהיה שווה..

אז זהו, מנסה להתחזק באמונה שזה פשוט לא שלנו אבל קשה לי...

לא הצלחתי להבין וזה היה נשמע מסקרן

מזדהה איתך מאד!!

יש לנו דירה משלנו ב''ה ואנחנו רוצים לשפר דיור ולעבור לדירה יותר גדולה. מה שאומר שנצטרך משכנתא גדולה.. יש לנו ילדים גדולים וזה גם פרמטר בהחלטה שלנו. בע''ה עוד חמש שש שנים נתחיל לחתן ומלחיץ אותי לחשוב שאת כל החסכונות שלנו נוציא עכשיו על הדירה.

אני מרגישה שזו החלטה ממש גורלית וקשה לנו לקחת אותה.. 

לא כדאי לקחת משכנתא גדולה בשביל לשדרג

ובאופן כללי כדאי לחיות תמיד ברמה יותר נמוכה ממה שאפשר

זה יותר נכון כלכלית

ובסוף אפשר להנות יותר מהכסף

כי גם חיים בנחת

וגם אפשר לחסוך ולהשקיע

ואז אפשר לצרוך ולשדרג יותר

ממילא גם אם תתני את ההמלצה זה לא יעלה או יוריד

אם הקב"ה מייעד לך את הפרנסה הזו היא תישאר שלך

ואם ייתגלגל שאותה אישה תקבל את המשרה הזו

זה יהיה לטובתך בלבד.

כי זה מאת ה'.

בהצלחה!

ולכן עשיתי מה שעשיתי. 
ועכשיו מבואסת

אל תדאגי

יצא מזה טוב.

חיבוק!

אם את רוצה

יש קו שאפשר להאזין לו

מדהים

שינה לי את החיים הרוחניים והגשמיים!

‏‪02-301-1300‬‏

כל יום יש שיעורים חדשים (תלוי שלוחה, אבל כ 5 דקות האזנה)

ואפשר גם לבחור שיעורים קודמים

באחריות

את תהני ממנו

וזה אחר לגמרי! 

האמת שמאוד היה לי קשה, ואודה באמת ניסיתי להגיד לה את הדברים הפחות טובים שבמקום- לא משהו נורא אלא בקטע- "את מחפשת לעשות תיקים מסוג X ואצלנו אין תיקים מהסוג הזה, סתם שתדעי.. "

אבל היא התעקשה בכל זאת. 

וכן, הבאתי לה טלפון.. 

ואז כשהיא באה לראיון עבודה היא אמרה למנהל שהיא באה דרכי ושהיא חברה שלי- הוא שאל אותי לפני כן, מה דעתי עליה- אמרתי שהיא אחלה.. אני עוד לפני מבחנים והיא כבר עברה אותם.. וחששתי... 

אבל ידעתי שאין לי מה לעשות נגד זה. אם זה שלה- זה יהיה שלה, לא משנה אם זה דרכי או בדרך אחרת. מה שצריך לקרות יקרה. 

ואז היא התקבלה.

והיא עבדה איתי בערך שנתיים. 

לא כ"כ אהבתי את זה. היה לי קשה. הייתה פה תחרות סמויה של איזה תיקים נותנים לה ואיזה לי. 

אז למדתי לנטרל את זה, כי הבנתי שהתיקים שהיא עודת עליהם- מאתגרים וקשים ככל שיהיו שמקנים לה נק' זכות- בסוף המשכורת שלי לא נפגעת. זה לא שהוא יוריד לי במשכורת בגלל שהיא עושה תיקים כאלה.. אז סבבה.. אני מקבלת את השכר שלי על X שעות עבודה וזהו. 

וגם, אחד הרגעים ששברו אותי- זה שהיא בקושי הייתה נמצאת, יוצרת מוקדם, יום רביעי יום חופשי, ובסוף.. אני ביקשתי העלאה במשכורת אחרי שחזרתי מחל"ד, ואז הוא הביא לי העלאה של X ולה (בלי שביקשה!! פשוט הוא לקח רגע ועשה חישוב ואז הבין שהרבה זמן לא העלה לעובדים במשכורת אז כבר עשה סיבוב העלאות לכולם) לה הוא העלה ב X+1000 ש"ח. 

נפגעתי, רציתי לעזוב. ומשכתי ומשכתי (עד היום חח) .. 

אבל אז הגיעה תפנית בעלילה, 

הוא פיטר אותה. 

כי הפריע לו ימי העבודה שלה שהיא לא נמצאת הרבה ולא מודיעה מראש כשלא מגיעה.. 

לא שמחתי שהיא עזבה, כי היא גם מצאה מקום טוב יותר מזה חח 

אבל וואלה. ב"ה, טוב לי בקונכיה שלי כרגע. 

אז לא לפחד. 

מה שצריך לקרות יקרה. 

מה ששלך- שלך. ומה ששלה- שלה. 

אכן דומה ממש לשלי, רק שלי זה גם יוריד בשכר.
אעדכן בהמשך מה עשיתי

והייתי מתייעצת עם רב. 

אומרת בכבוד אבל באסרטיביות שאין לי יכולת לעזור, מצטערת.

חייך קודמים. זאת טובה ממש גדולה לעשות לבנאדם, לא הייתי עושה את זה אם יש חשש שזה יפגע בי איכשהו.

לא הייתי עושה משהו אקטיבי כדי לעצור אותה, אבל וודאי לא מקצרת לה את הדרך 

פשוט יקח לה יותר זמן...

אני גם עבדתי במקום מסויים עם מישהי

הכנסתי אותה ( ביקשתי מהבוס שתעזור ותמטרף למחלקה שלי)

לבסוף, לא רק  שלא נהניתי לעבוד איתה

והרגשתי תחרות מולה

היא אחרי כמה זמן עזבה (העזיבו אותה כמו הסיפור של @הילושש , היא באה והלכה בלי להודיע לאף אחד )

אני נשארתי בסוף

והיה לי באמת יותר קל.

אז הכל יכול להתהפך

אל תקחי שום דבר כמוחלט

תראי שה' יהפוך לך הכל לטובה ולברכה.

אמן.

אז הבאתי בהנהלה את המספר שלה כפי שהיא ביקשה וגם מעט מילים חמות עליה (שזה נכון, היא באמת יותר מתקדמת ממני בתחום).

עברו כמה שבועות והודיעו שהיא מתחילה בשבוע הבא לעבוד אצלנו
חלק מהשעות שלי הביאו לה
ירד לי בשכר
יודעת שהכל לטובה, יודעת שפרנסה משמים והכל מסתדר בסוף על הצד הטוב ביותר. 

אבל עצוב לי כי אני אוהבת את העבודה הזו, ועכשיו אני אהייה פחות שם.

(אגב, החברה שבה אני עובדת מכוסה מבחינת חוק בעניין הזה...)

אם כעת זו משרה חלקית

את יכולה להוסיף עבודה קטנה מהצד

במקום אחר?

קשה.. 

אבל בע"ה ה' ישלים מכיוון אחר. 

מאחלת לך שבזכות החסד שעשית תגיעי למקום טוב יותר ותרויחי יותר ותהני יותר!

ואיזה צדיקה את שעזרת לה בכל זאת!! את מיוחדת, לא בטוחה שהייתי מצליחה... בע"ה שתראי בעיניים בקרוב איך הקב"ה שולח לך עוד שפע ממקומות אחרים!

נשמע ממש הזוי ..

אם זה נכון אז ממש מבאס ולא הוגן מבחינתם

מקווה שתמצאי מקום עבודה שיותר יכבד ויעריך אותך 

אין לי שום דרך לתביעה או משהו

שיקבלו אותה?

שהיא תהיה יותר טובה ממך?

לא תמיד ניסיון מבחוץ מועיל למקום חדש ולא תמיד נוצרת דינמיקה חיובית

קרה מה שחשבתי...

היא מודעת לזה שבסוף זה פוגע בך ובא סוג של על חשבונך? נשמע לי ממש מזעזע מהצד שלה לבקש ממישהי עזרה שתפגע לה בפרנסה

אבל מהצד שלך באמת להבין שמה ששלך יגיע בכל מקרה, ואולי לנסות למצוא משהו אחר שאת אוהבת לעשות בזמן שהתפנה כדי שתרגישי טוב עם זה

ידעתי שהיא טובה ומתקדמת ממני.
אבל סמכתי על ההנהלה שלא יפגעו בי.
והתבדיתי.

מישהי בחברה שלי עם יותר שנות ניסיון ממני שאלה אותי מה דעתי על המנהל שלי. אמרתי לה דברים טובים למרות שידעתי שזה עלול לפגוע בי.

בפועל היא קיבלה את התפקיד שלי ואותי העבירו לתפקיד שלא רציתי.

אבל לי לפחות לא הורידו בשכר. מבאס ממש מה שקרה לך! לא יודעת מה הייתי עושה במקרה כזה.

אולי גם היה לי לא נעים לשקר והחברה תבין את המניעים שלי.

שלי בדיוק אז לא. מה הקטע בעצם? לוותר על העבודה שלך בשבילה? ממש לא חסד שהייתי עושה וסליחה שאני לא פוליטקלי קורקט

אבל אצלנו זה עובד אחרת כי הסכם קיבוצי וכו ויש תקנים לכל משרה. לא יודעת איך זה עובד בחוץ

ובכל זאת - אם אין דרישה ספציפית המקום העבודה שלך לעוד עובדת בתחום שלך, אז לא

הורידו לי מספר שעות מצומצם ולא משרה שלמה.
לא חשבתי שאלו יהיו ההשלכות המיידיות, למרות שידעתי שהיא חזקה יותר בתחום

כשיש יחסי אישות טובים אני תמיד אומרת

אבל אם יש פעם באמת לא מוצלחת

שמפריע לי- אפילו דברים מסביב

נניח שאני רוצה אחרי קצת להשאר בזה והוא יכול להתיישב ולםתוח טלפום ולהסתכל בחשבון בנק וזה פוגע בי קצת..

אז מה, לחכות לפעם אחרת שבה זה לא יקרה ואז להגיד לו תודה שאתה נשאר איתי אחרי?

למה להביא למצב שסביר להניח שהענין יחזור על עצמו פעם הבאה ואז אני שוב אפגע?

טוב לי איתו לא רוצה שיירד לי החשק בגלל חויות לא טובות. (עד שהגענו לתקופה שהיא לא הורמונלית ויש חשק..)

להגיד לו חיימשלי תקשיב

בוא תגיד לי

איך הכי טוב שאני אגיד את זה?

כי אני ככ אוהבת אותך

ואיזה כיף שאנחנו מותרים ויש חשק

ובכלל אתה כזה רגיש אליי ורוצה שיהיה לנו הכי טוב

אז איך להגיד לך?

(ואולי הוא יגיד יאללה פשוט תגידי ותוציאי את זה וזהו 🫶)

בהצלחה נשמה

איזה אלופה את על הרגישות 

כמה פעמים כבר אמר לי

למה את מורידה לי למה אני צריך לצאת בטעם רע

והוא אוהב אותי

אבל גם אני אוהבת אותו ורוצה שיצא בטעם טוב

אבל לא על חשבון הטוב שלי

לא להגיד מיד אחרי ואז באמת נשאר טעם פחות טוב.

לזכור לעצמך את הנקודות החשובות לך להגיד לו, ואז אחרי כמה זמן (או לקראת הפעם הבאה) להגיד לו - יש כמה דברים שאני מרגישה שאם נשנה בהם קצת זה יכול ממש להוסיף לחוויה שלי, אפשר לשתף אותך?

(ואת יכולה גם להוסיף שזה לא אומר שלא היה טוב עד עכשיו, אבל אלו דברים קטנים שאת מרגישה שהשינוי בהם יכול ממש להוסיף לך יותר).

את משתפת אותו. מגיע לך יחס

נשמע שלא נח לו לקבל ביקרת

גם שלא נח צריך להיות איתך בהבנה

לפני היחסים אל תתקרבי מהר מידי

תדברו לפני על מה שחשוב

לא להגיד לו

זה פוגע בי שאתה הולך

ועושה דברים שאני רוצה להמשיך להישאר במיטה

אלא להגיד

אני כל כך אוהבת שאתה נשאר איתי עוד קצת

זה גורם לי הרגשה טובה זה גורם לי להרגיש שאתה נהנה איתי

ולא רק מסתפק בי

בכללי שבאים להגיד ביקורת

להגיד רק מה אני מרגישה סביב זה

לא לתת הרגשה של האשמה

או אתה לא בסדר

אלא אני יותר אוהבת ככה

לי יותר נעים כך וכך

שאתה עושה Y

זה גורם לי להרגיש X

וזה נעים לי וכו...

אלא נניח יום למחרת "אתמול היה לי ממש כיף איתך, אבל אני אוהבת שאתה נשאר איתי אח"כ עוד קצת ולא הולך לטלפון" גם מבאס מדי?

כמובן להדגיש ספציפית את מה שמפריע

זה משהו שיכול להיות לא מספיק ברור עבור בן הזוג

כי דברים שקורים אחרי

זה לא כמו דברים שקורים לפני

יכול להיות אי הבנה לגבי מה מצופה וכמה זמן

שמקבלים הערה על משהו שהוא לא מספיק מובן זה יכול לתסכל

אני רוצה כך וכך

יותר נעים לי כך וכך

בלי ביקורת

ביקורת זה לא דבר נעים, והוא מגיב כמצופה ממנו - מסתגר. בטוחה שגם את היית מתכווצת אם היית מקבלת ביקורת בנושא ככ רגיש

ולכן, העצה שלי - לנהל שיח פתוח על מה את כן רוצה ולא על מה היה פחות טוב

שיטת הסנדביץ- לפני ואחרי כל ביקורת לפרגן ולהביע הערכה

לדבר בשפת ה*אני* במקום *אתה* -"פחות נעים לי מגע במקום x" במקום "לא נעים שאתה נוגע במקום x"

קודם כל אסייג - אם משהו ממש *רע* לך, ברור שתגידי באותו הרגע. (למשל אם כואב לך ואת ממש רוצה להפסיק)

אם מדובר במשהו כמו לפתוח את הפלאפון שניה אחרי, או אפילו מהצד השני - היית רוצה שהוא יעשה כך וכך או יגע בך שם או לא משנה מה,

כלל מאוד חשוב, זה שהרבה מאוד פעמים עדיף לדבר על אישות מחוץ למיטה.

מה זה אומר תכלס? שאתם יושבים לדייט זוגי במטבח/בחוץ על כוס קפה. ואשכרה מדברים על זה. אני אוהבת כך וכך, הייתי רוצה שננסה גם כך וכך, אני ממש אשמח אם תשתדל לא לעשות כך וכך כי זה פחות נעים לי… וכנ"ל הוא.

כשנמצאים בתוך הסיטואציה, או אפילו רק במיטה, מראש אנחנו יותר מונעים מרגש ופגיעות. ודווקא כשאנחנו לבושים לגמרי, במקום נייטרלי, ברוגע, כשהראש מיושב יותר, אנחנו יכולים ויכולות לנהל שיח מיטיב, עם כנות ופתיחות להקשבה. 

כל להוריד לחץ

דבר שני,

לא יודעת אם זה מתאים בגיל הזה.

אנחנו באיזשהו שלב התחלנו להשמיע שירים באנגלית (lingokids ביוטיוב)

ובכל גדול יותר יש להם אפליקציות של משחקים, שדרכם לומדים אנגלית.

הם די קטנים, ויש להם אוצר מילים יפה באנגלית.

(צבעים, חיות, כלי רכב, מקומות, פירות ועוד כל מיני)

הדבר המשמעותי זה החשיפה.

לא יודעת אם מגיל 8 חודשים

אבל לא לחכות לגיל שבו מתחילים ללמוד בבית הספר

אז מה?...

אנגלית זו שפה חשובה ושימושית, אבל אפשר להסתדר גם בלעדיה בחיים...

ואני אומרת לך את זה בתור אחת שדווקא טובה באנגלית ואוהבת שפות זרות ושיש לה חמות דוברת אנגלית. אבל יש לי ילדים שלא בעניין ללמוד אנגלית, ומבחינתי זה בסדר גמור.

יש לי כמה אחים שלא יודעים אנגלית טוב, והם מסתדרים מצוין. אחד מהם לא סיים תואר בגלל שנכשל באנגלית, ובכל זאת הוא עובד במגוון עבודות מרתקות כעצמאי ומצליח היטב בחיים.

זהו, רק ניסיתי קצת להוריד לך את הלחץ🙂

אפשר להסתדר בלעדיה - נכון

אבל היא מאוד משמעותית, במיוחד בעולם היום.

נכון, יש היום גם הרבה יותר כלים שמאפשרים לגשר על הפער.

אבל אם אתה רוצה לעסוק בתחום מדעי (רפואה, מדעים למיניהם, הנדסות, מדעי המחשב), אנגלית תיתן לך יתרון גדול.

שוב, כתבתי לה ממקום שדווקא מעריך ומחבב אנגלית. ובכל זאת אני חושבת שהיא נכנסה ללופ של לחץ בשלב מוקדם מאוד-מאוד...

הנה, אני למשל טובה באנגלית, ולא נחשפתי כלל לאנגלית לפני כיתה ד' (חוץ מהאנגלית שהוריי דיברו ביניהם כשלא רצו שנבין אותם😉). לא חושבת שבשביל לדעת אנגלית בבגרות צריך לחשוף לאנגלית בינקות... בטח לא אם זה גורם לחץ ותסכול להורה.

יש לנו כהורים מספיק דברים לדאוג להם בשביל הילדים שלנו, לא צריך להוסיף משימות מיותרות ומעיקות🙂

על כל מילה לגבי הלחץ.

אבל זה לא סותר את מה שאני חושבת לגבי החשיבות.

אני ממש שוברת שיניים על אנגלית

וכן יש בי מקום שקצת מצטער שההורים שלי (שניהם דוברי אנגלית) לא חשפו אותי לאנגלית מוקדם יותר.

בלמידת שפה יש גם עניין של כישרון מולד, ולמי שזה קל באמת אין צורך בחשיפה מוקדמת כנראה.

אבל למי שיותר מתקשה, זה כן יכול להיות משמעותי

בשלב מוקדם, למקרה שאין להם את הכישרון המולד לכך.

אבל כמו שהסכמנו - הכי חשוב לעשות את זה בלי לחץ ובלי רגשות אשם🙂

אבל זו הייתה בחירה חצי אידאולוגית שלה, חצי לא ראתה בזה את החשיבות כמו שרואים בזה היום

לאחרונה נתקלתי בסיפורים של יוני ובובי.

והקטנים בחבורה שומעים אותם.

וכשצריך פותחים גוגל טרנסלייט כדי להבין.😅

למד אוצר מילים שלם מסרטונים באנגלית

גם את האותיות

אני מתכוונת ללמד אותו לקרוא כדי שירחיב את הידע שלו עם ספרים

אני עם אנגלית בסיסית

בגלל שהוא קלט מגיל קטן מילים אני משערת שהוא יוכל להיות עם אנגלית טובה יותר משלי

המון ביוטיוב קידס

באנגלית יש שפע גדול איכותי הרבה יותר מעברית

כמו בליפי קוקומלון ודומיהם

מכירה מישהי שכשהייתה קטנה ההורים פשוט שינו את ההגדרות של הטלוויזיה לאנגלית והיא מדברת וקוראת מעולה. גדלה במדינה אחרת, אבל שאינה דוברת אנגלית.

ובכללי - אני חושבת שזאת מתנה גדולה שההורים יכולים להעניק לילד. ומסכימה עם קודמותיי - בלי לחץ.

הכל תלוי בכמה כוחות וזמן יש לכם להשקיע בזה.

למשל - להחליט שאם כבר היא מול מסך (כשתגדל..) אז שזה יהיה באנגלית, זה לא כזה גובה כוחות.

להקריא כל יום סיפור באנגלית, ובהמשך ספרים ארוכים - בהחלט מאתגר.  

אז תלוי. אם זה זורם לכם וסבבה לכם אז מעולה, אם לא, הכל טוב היא יכולה לשחק בבובות ולהדביק מדבקות כל היום, לשמוע שירים בעברית, ולגדול בשמחה להיות אחלה של ילדה. 

מקווה שאני לא טועה.

מחשבים או ממוצע 3 חודשים או 6.

אבל אני יכולה להגיד לך שהם נורא מתחשבים

לי היה חודשיים שלא עבדתי בקושי

ולא הכניסו לי את זה לממוצע כי כתבתי להם שזה היה בגלל חולשה בהריון.

אם מביאים אידור מחלה, גם אם לא היה לך בפועל ימי מחלה- הם מתחשבים

עד היום ב"ה יותר מחל"ד אחד וגם פעמיים אבטלה- בחויה שלי הם ממש חפשו לי את החישוב הכי טוב.

והוסיפו לי כסף.

לא יודעת אפילו איך הם עשו את החישוב החדש כי עבדתי באותה עבודה

אבל לא מתלוננת

את ממש לא צריכה להשקיע ביקרים..

900-1000 וואט יכול לעשות את העבודה

גודל קערה עד 7 ליטר יספיק לך בכיף

אולי תשלחי כמה דגמים שראית ותקבלי המלצות 

מה עם הדגם הזה? נראה לך מספיק טוב?

https://www.cell-tec.co.il/product/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%A8%2D%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%2D5%2D%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%A8%2D%D7%93%D7%92%D7%9D%2Dkmix%2Dkmx753%2D%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D%2D%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA%2Dkenwood%2D%2D%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%93?aff=Zap&aff_a=1

עושה לרוב חצי קילו והוא מתמודד מעולה

אפשר גם קילו

(גם אם מתישהו תצטרכי 2 קילו קמח פעם באף פעם, פשוט תעשי 2 נגלות או משהו, לא צריך להוציא בשביל זה עוד מלא כסף)

עובד ממש טוב. לטעמי אולי אפילו יותר מהקיטשנאייד הרגיל.

הקצפות ועוגיות גם עושה בצורה טובה. 

גם לי בתקופה ממושכת בה לא יכלתי ללכת (מסיבה אחרת), נתנו כל יום קלקסן.

אין תנועה ולכן יש יותר סיכון לקרישי דם.חשוב להקפיד לקחת

אבל זה היה לפני הריונות ולידות

אולי גם שבר שונה ואחרי כמה שבועות הלכתי עם מגף אז אולי כי זה פחות זמן ? 

הפחד מהזריקה יותר מלחיץ מהזריקה עצמה...

ומשקל

ויש עוד מלא שיקולים

כמו אם את בהריון

אם את מונעת בגלולות משולבות

אם יש לך נטיה לקרישות

אז כן, שישה שבועות זה הגיוני😜אבל באמת זה לא מפחיד כמו שזה נשמע. מתרגלים מאוד מהר. אם ממשיך לכאוב אפשר לשים קרח על המקום לפני, ולשים לב שאת עושה במיקום לפי ההנחיות ובנקודה שונה כל פעם.

בהצלחה!