פורום הריון ולידה (עמוד 36)

מצד שני ביבוא רישמי יש איזושהי בקרה

לא יודעת מה בדיק אבל יש

מאוד תלוי מהו חומר הייצור...

כלים לאוכל שמיובאים לארץ עוברים אישור של מכון התקנים שהם מאושרים למגע עם מזון.

בפרט כשמדובר בכלי לחימום.

אין קשר לזה שדבר מיוצר בסין, אותו מפעל יכול לייצר מספר מוצרים למספר חברות על פי דרישות החברה והדרישות באותה המדינה.

יש בדיקות שעושים רק לאחד מבני הזוג כי אם אחד לא נשא אז גם אם השני נשא אין לזה משמעות.

אבל יש בדיקות אחרות שגם אם רק אחד מהם נשא זה מעלה את הסיכון משמעותית.

אני הייתי מסתכלת על זה בתור השתדלות הכרחית עבור הדורות הבאים.

בעבר היה שרשור על בדיקות גנטיות ונכתבו שם דברים ממש חכמים, אולי אם מישהי תמצא היא תקפיץ.

זה מחלות שרק אם שני בני הזוג נשאים יכול לצאת עובר חולה.

בעבר האישה הייתה נבדקת, אם הייתה נמצאת נשאית היו מתקשרים כדי שהבעל יבוא לבדיקה.

לפני כשנה נכנס סקר מורחב מאד שכולל המון גנים, ולכן הסיכוי להימצאות מוטציה הוא גבוה,

מבקשים משני בני הזוג לבוא לוקחים דם לשניהם אבל בפועל בודקים קודם את הדם של האישה, רק אם היא נמצאת נשאית בודקים את הדם של בן הזוג. וכך בני הזוג מקבלים תשובה משותפת .

זה מוריד את הלחץ במקרה שהאישה נמצאת נשאית מכיוון שהיא מקבלת תשובה רק אחרי שבן הזוג נבדק.

כמו כן אין קשר בין הבדיקה לבן לסקר הגנטי.

בודקים דברים שונים לגמרי

שיהיה בהצלחה!!!

אצל אחות סקר בקופםה או גנטיקאי בבית חולים?

ואם יש נגיד רק לגבר נשאות למחלה (גם כזאת שמושתקת), למה לא בודקים מראש גם/רק אותו?

לק"י

אני כל פעם חושבת שנעשה, ובסוף לא מגיעים לזה.

ואני תוהה אם יש תועלת לעשות אם מסיימים עם ההריונות (בהנחה שנגיע לזה, שנולד הילד האחרון ולא עשינו....).

במידה וחלילה תגלו שיש נשאות, תוכלו לבדוק את הילדים ספציפית לנשאות שגיליתם אצלכם

וככה לפתור את הבעיה עבור הנכדים

לא חושבת?

כשמדברים על מחלות רצסיביות (שזה מה שבודקים בסקר שעליו אנחנו מדברים פה) - אין שום משמעות לעצם זה שהאדם נשא.

למעשה, יש המון אנשים שהם נשאים לאיזושהי מחלה רצסיבית (אולי אפילו כמה) וזה לא משהו שמשפיע על שום דבר בחיים שלהם, כל עוד הם לא נושאים לבן זוג שגם הוא נשא לאותה מחלה.

לכן זה גם לא משהו ש'מטפלים' בו. גם אם אני אדע שאני נשאית למחלה מסוימת, אני לא אתחיל בתהליך של PGD וברירת עוברים כדי לא להוריש להם את הנשאות. כי גם אם אני אוריש להם את הנשאות, הם יהיו בריאים כמוני. זה ישנה להם רק בשלב בחירת בן הזוג.

חולה.

כמו למשל יש כמה סוגי סרטן, סכרת סוג 2 (אולי גם 1 אני יודעת על סוג 2)

אולי כדאי לשאול מישהו שמבין בזה.

אחד מספיק בטוחה אילו מחלות בודקים שם, ומה המשמעות של נשאות רק של ילד מבני הזוג.

ובכל מקרה זה קצת יותר מורכב לעשות ברירת עוברים במקרה כזה.. במקרים כאלה בדרך כלל מדריכים לעקוב או לנתח ניתוחי מנע וכו.

ובכללי יש הבדל בין סקר גנטי שבודק מחלות רצסיביות לבין בירור גנטי שבודק גם מחלות דומיננטיות, מוטציות וכו שיכולים להשפיע גם אם רק אחד ההורים נשא להם.

סליחה שהגבתי לך ולא בשרשור הכללי..

רק אם יבואו עם בני זוגם בעז"ה. אין שום משמעות לנשאות סתם כך

אין משמעות לנשאות של הגבר כל עוד האישה לא נשאית לאותה מוטציה.

בודקים את האישה קודם כי מוטציות על כרומוזום X אצל האישה יכולות להיות משמעותיות גם אם הגבר אינו נשא (בהורשה לבנים) .

בודקים גם מחלות כמו הx השביר, שהילד יכול לחלות גם אם יש אותה רק לאמא.

לכן גם בודקים קודם כל את הדם של האם ורק אם יש בעיה בודקים את של האב

להיות נשא למחלה גנטית

זה לא פשוט בגיל 40 לחטט בדנא 

הרי ברור שיותר מפחיד ילד חולה...

בכל אופן, אפשר שתעשי את ראשונה ואז אם את נשאית למשהו, שיעשו לו את הבדיקה הספציפית וזהו

(ואני דוקא מבינה את החשש שלו. זה לא שכלי, ועם רגש קשה להתווכח).

אקסום לילד?

ואם יעלו על משהו אז להריץ אותכם?

(אני לא באמת מבינה בזה)

השתנו מאז,

כשמנסים לאבחן את הילד מריצים 'טריו אקסום', אקסום משולש, בודקים את הילד ושני ההורים יחד.

מה שהסבירו לנו, לפעמים מוצאים באקסום אזור שיש בו שוני, אבל זה שוני שהגיע בתורשה מההורה. ואז במידה וההורה בריא, יודעים שהשוני הזה הוא לא המקור לבעיה. זאת אומרת מכיוון שחלק מהממצאים לא מובנים עד הסוף, יש להם משמעות רק בהשוואה להורים.

אין לי מושג אם על זה פותחת השרשור מדברת, היא לא כתבה שהם מבצעים אקסום אלא סקר. 

יש איזורים שמותר לעשות בהם בהריון/הנקה?

אני לא בהריון עכשיו אבל אנחנו מנסים כבר תקופה ובעז"ה מקווים שזה יקרה בקרוב.

הבנתי שבראון ממש מוצלח

מתכננת לקנות בעתיד

לגבי הריון לא יודעת, אבל בהנקה מותרהכל חוץ מבית שחי

ועוד משהו- הבנתי שלא עושים בפנים

במכשיר הכי פשוט של בראון

מהטיפול הראשון ראיתי דילול ואיטיות בצמיחה

ככל שמתמידים התוצאות יותר טובות

נראה לי שאסור לשימוש בהריון

כל כמה זמן משתמשת? לכמה זמן זה מחזיק?

מה העלות?

לעשות פעם בשבוע ב3 חודשים ראשונים ואח"כ ע"פ הצורך

עשיתי 3 חודשים פעם בשבוע ואחרי זה פעם בחודש

זה מחזיק לבערך שבוע איזור חַלק גם אחרי שבוע או יותר

רוב השערות לא צומחות אלא רק חֵלק קטן

המכשיר עלה 1000₪ וזה המכשיר הכי זול שלהם

דמיינתי שוב את האזעקה המוזרה של אותו לילה וכל כך נבהלתי

במלחמה עם איראן האזור שלנו ספג כמה פגיעות ישירות וזה היה מלחיץ מאוד.

היום בבוקר קמתי וכבר הרגשתי הרבה יותר רגועה

גם כי בלילה דברים מרגישים יותר מלחיצים

וגם קראתי קצת בחדשות ונשמע שהאיראנים די אבודים וסופו של המשטר שם קרב..

ימות המשיח..

רק תפילות וביטחון

אין משהו אחר שיכול להחזיק אותנו כעת

לחוצות..

לא צופה בחדשות
לא קוראת חדשות
החיים עמוסים בשביל להשקיע עכשיו מחשבות במלחמה.
אבל טוב לדעת.

ההבדל העיקרי בין בדיקת צהבת מהעקב (קפילרית) לבדיקה מהווריד (וורידית) נעוץ בדיוק התוצאה ובנוחות הביצוע. הנה פירוט שיעזור לכם להבין מה עדיף ומתי:

1. בדיקת דם מהעקב (Heel Prick)

זוהי הבדיקה השכיחה ביותר בבתי יולדות ובקהילה למעקב שגרתי אחרי צהבת יילודים.

* איך זה עובד: דוקרים את העקב של התינוק ואוספים כמה טיפות דם לתוך צינורית דקה.

* יתרונות: מהירה מאוד, פחות פולשנית מבדיקת ווריד, וקלה לביצוע טכני.

* חסרונות: לעיתים התוצאה עלולה להיות פחות מדויקת. אם לוחצים חזק מדי על הרגל כדי להוציא דם ("סחיטה"), תאי דם עלולים להתפרק (המוליזה) או שנוזל בין-תאי יתערבב עם הדם, מה שעלול להטות את התוצאה.

2. בדיקת דם מהווריד (Venipuncture)

נחשבת ל"תקן הזהב" (Gold Standard) מבחינת דיוק במעבדה.

* איך זה עובד: שואבים דם ישירות מווריד (לרוב ביד או בגב כף היד) באמצעות מחט.

* יתרונות: זו הבדיקה האמינה והמדויקת ביותר. היא נותנת תמונה נקייה של רמת הבילירובין בדם ללא הפרעות של נוזלי רקמה. בנוסף, מחקרים מראים שבאופן מפתיע, דקירה אחת מהווריד עלולה להיות פחות כואבת לתינוק מאשר דקירות חוזרות וסחיטה של העקב.

* חסרונות: דורשת מיומנות גבוהה יותר של האחות/רופא, ולעיתים קשה למצוא ווריד אצל תינוק קטן מאוד.

שורה תחתונה: מה הכי אמין?

בדיקה מהווריד היא האמינה ביותר. עם זאת, ברוב המקרים בדיקת העקב מספקת בהחלט. אם קיבלתם תוצאה מהעקב שנראית גבוהה מאוד או שהרופא מתלבט לגבי טיפול, לרוב הוא יבקש "אימות וורידי" כדי להיות בטוח ב-100% לפני קבלת החלטה.

טיפ קטן: אם עושים בדיקת עקב, מומלץ לחמם מעט את רגל התינוק לפני (בעדינות!) כדי לשפר את זרימת הדם ולמנוע את הצורך ב"סחיטה" של הרגל

=================

בקצרה:

בדיקת צהבת מהעקב (כף הרגל) היא בדיקת סקר פשוטה,

ובדיקת צהבת דרך הווריד היא בדיקת דם מעבדתית מדויקת יותר.

להסבר מסודר 👇

⸻

בדיקת צהבת מכף הרגל (עקב)

🔹 נקראת לעיתים בדיקת דקירה

🔹 נפוצה מאוד אצל יילודים

🔹 לוקחים כמה טיפות דם מדקירה קטנה בעקב

יתרונות

•מהירה

•פחות פולשנית

•קלה לביצוע

•טובה כבדיקת סינון ראשונית

חסרונות

•פחות מדויקת מבדיקת וריד

•מושפעת יותר מגורמים טכניים (לחץ על הרגל, כמות דם קטנה)

•אם הערך גבולי או גבוה – צריך בדיקה נוספת

⸻

בדיקת צהבת דרך הווריד

🔹 בדיקת דם רגילה

🔹 נשלחת למעבדה

יתרונות

•הכי מדויקת ואמינה

•מאפשרת מדידה מדויקת של רמות הבילירובין

•ניתן להבחין בין סוגי בילירובין (ישיר / לא ישיר) אם צריך

חסרונות

•יותר פולשנית

•פחות נוחה, במיוחד לתינוקות

⸻

אז מה עדיף?

✔️ לסקר ראשוני – בדיקת עקב מספיקה

✔️ להחלטות רפואיות, טיפול, או מעקב – בדיקת וריד עדיפה

✔️ אם יש ערך חריג, גבולי או החמרה → תמיד עוברים לבדיקה ורידית

⸻

סיכום קצר

•👣 עקב = נוח, מהיר, פחות מדויק

•💉 וריד = מדויק, אמין, קובע

•כשיש ספק – בדיקת וריד היא ה־Gold Standard

לברית בד"כ בכף הרגל מספיק

עכשיו הקטן שלי היה עם צהבת ובדקו בווריד כי רצו לראות איזה צהבת יש לו.

הוא כבר לא היה תינוק בן כמה ימים

הרבה פעמים שלקחו אצל הילדים מהעקב הדם לא הספיק/לקח הרבה זמן להוציא/התייבש בדרך למעבדה.. מה שתרצי.

בוריד לא נתקלתי בבעיות הללו 

לק"י

(וכל החמישה היו עם צהבת).

אבל לא יודעת מה פחות מציק לתינוק.

מהעקב נראה לי פחות נורא, אבל אני לא תינוק. וכשעושים לתינוק כמה פעמים, אז הייתי מנסה קודם מה שפחות מציק.

כמה פעמים ניסיתי עם הגדולים מהעקב..

היו צרחות, עד שיצא כמות דם מספיקה, היה נראה כמו זירת קרב וכל פעם הייתי צריכה לחזור שוב.

מאז הווריד זה 2 אחיות ושלום על ישראל.

לק"י

אני למשל לא ידעתי שיש אפשרות מהוריד.

נראה לי שווה לנסות מהעקב, ורק אם לא הולך- לבקש מהווריד (גם בפעמים הבאות).

הקטן שלי כנראה כל כך התרגל, שיצא שעשו לו בשינה, והוא אפילו לא התעורר...

וכל אחד יכול לעשות

בוריד - כואב לתינוק. צריך הרשאה מיוחדת כדי לעשות, לרופאי ילדים מותר ורק לאחיות מסוימות (אולי עברו איזה קורס או משהו כזה). ואם קשה למצוא לתינוק וריד זה בכלל סיוט.

לק"י

ואפילו לא התעורר מזה.

אבל נראה לי שהוא פשוט התרגל כבר מרוב בדיקות (שזה החלק הפחות מעודד😅).

או לינוק ולא הגיבו בכלל לדקירה.

אם בכו זה בגלל ניסיון לסחוט את העקב כשצריך יותר דם.

ולקחו לו גם מהוריד?

כי לפי הצרחות אני משערת שזה כואב פי כמה... בפרט אם מי שעושה את זה לא הכי מיומן ולוקח לו זמן למצוא את הוריד.

העדפנו לבדוק במכשיר באוזן

גם אם זה אומר לדחות בעוד יום

ברגע שהברית כבר דחויה- זה פחות קריטי

כי של המצח לא מדוייק.

אבל למה צריך דיוק?

אם יש ספק - דוחים בעוד יום

(הרופא שלנו אמר לנו שהגבול הרפואי הרבה יותר גבוהה מהגבול "ההלכתי" כך שסיכון רפואי אין פה)

לק"י

לא רק בשביל הברית. אלא בכלל לדעת.

אני באמת שואלת, כי במכשיר של האוזן לא נתקלתי, ועל של המצח אני לא סומכת...

(והגבול ההלכתי והרפואי משתנה בין דיעות שונות ותלוי גם בגיל של התינוק).

לא כ"כ זול

ואגב גם ברמי לוי יש כבר פחות ערבים (יש, אבל פחות) והם מעסיקים הרבה עובדים זרים עכשיו.

היו תקופות שסיימנו מטרנה כל 5 ימים..

וגם כל שלב מטרנה נועד לחצי שנה בערך, אז אם קונים לשלב שעכשיו זה עוד 9 חודשים כבר לא יהיה רלוונטי גם ככה (לא אסון להשתמש בשלב נמוך יותר, אבל לרוב לא מגיעים לשם) 

נשמע לא פשוט

קטונתי, אבל אני מנסה לחשוב כמה זה ריאלי שהוא ייפתח בפני אישה

מצד שני אין לו אמון בגברים כנראה

אולי בטלפון ? 

אולי זום?

יש כזה דבר?

אם אישה הייתי חושבת בכיוון של אישה מבוגרת חילונית. אולי יהיה לו פחות סיטואציה מביכה כשזה סבתא בעצם...

והוא בסדר גמור

אבל זה נושא מאוד רגיש

והוא חושש לפתוח את זה מול גבר

חילונית הוא לא רוצה כי היא לא תבין את המקום הדתי בנושא הזה

קיצור בעיה

אוף עד שהוא בכלל חושב על לטפל

עד עכשיו לא היה על מה לדבר

כדי להבין נקודות של מורכבות.

לכל אדם יש בעיות שהמטפל לא יכול להזדהות איתן אלא רק להבין שהן נקודות של מורכבות.

גם אדם חסר ביטחון עצמי וביקורתי לעצמו שיושב מול מטפל שאין לו מחשבות ביקורתיות ובעל ביטחון עצמי ושלווה, גם הוא לא מובן למטפל, אבל עדיין יכול לעבור תהליך מדהים.

בלי להיכנס לפרטים, להגיד שלא רלוונטי מטפל גבר ומה לעשות

של טיפול מביך אותו

ולא נעים לו לשאול

סביב גיל 60 כזה

שתיכם תרגישו יותר בנוח

אנחנו גם יותר סומכים על מישהי עם הרבה ניסיון

ואני ממש רוצה בשבילו מישהי מעולה

כי אם זה לא ילך הוא לא ינסה שוב 

מכשירה. 

היא אישה מאד מקצועית , יראת שמיים ובהחלט מבינה את המקום הדתי שצריך מענה. 

רק רוצה להגיד שבטיפול צריך לדעת שהחיבור עם איש המקצוע הוא חשוב. לא במובן חלילה שעלולים להגיע לידי ניסיון, אלא שבסוף צריך להיות מרחב בטוח ומאפשר לפתיחת הלב בלי שיש תחושה שהמטפל/ת לא מבין או שיפוטי או בגישה לא מקדמת. ולפעמים צריך לנסות כמה עד שמגיעים לאיש הנכון. אז מה שאפשר לברר מראש כדי להבין שיש סיכוי לחיבור שמאפשר טיפול- לברר מראש. אבל לבוא בראש פתוח לאופציה שהמפגשים הראשונים זה עדיין חלק מהבירור ולא בהכרח יהיה בינגו כבר בפעם הראשונה.

בהצלחה! 

בהצלחה גדולה לכם! נשמעת התמודדות לא פשוטה בכלל

יש היום מלא מטפלות שמקבלות בזום

אני חושבת שזה מייצר מרחק ויותר נעים

בפרט לגבר שמור שלא רגיל לזה..

וזה לא פחות מקצועי

ובאמת לברר שהמטפלת מקצועית וכדאי גם קצת מבוגרת (יש יותר פסיכולוגיות בנות 60 מאשר בנות 30)

כי חלק ממקצועיות זה לא לייצר קרבה מדי גדולה

יש לך אולי המלצה?

לא משנה מי המטפלת

שזה יהיה בזמן קבוע בשבוע (יום ושעה)

ושבזמן הזה יהיה לו מקום לגמרי פרטי בשביל זה. בלי חשש ששומעים מבעד לדלת או עשויים להתפרץ לחדר.

אני מטופלת בזום (ולפעמים באה פיזית), וזה ממש משמעותי.

(ברור שאם קורה משהו אז אפשר להזיז זמן חדפ, אבל שסהכ זה יהיה קבוע)

זה מעלה סימן שאלה גדול על המקצועיות שלו

להבהיר מבחינת הזמן הקבוע, הצורך במרחב אינטימי...

אני לא מצפה שהמטופל ידע עד הסוף בתחילת הטיפול איך יוצרים תהליך טיפולי

אולי יתאים לו שתגיעי איתו ותהיי בחדר בזמן הטיפול?

מטפלת אישה או מטפל גבר, זו חוויה אחרת כשהן הזוג נמצא.

כמו שנשים מגיעות עם הבעל לרופא נשים

אצלינו המקום היה הסיבה המרכזית למה לא. תחשבו כמה אנשים בערך יבואו, וכמה מ"ר פנוי מרהיטים יש לכם בסלון, המקסימום שאפשר להכניס אני חושבת זה אדם בכל מטר נניח יש לכם סלון של 30 מ"ר אז המקסימום זה 30 אנשים (וזה יהיה צפוף, אבל אפשרי)

חוץ מזה צריך לחשוב איך את מושיבה את כולם לאכול, אם זה אפשרי מצד המקום והמבנה.

ואם את הולכת על זה אז ממש חשוב שתהיה לכם עזרה גם בארגון ובניקיון של הבית לפני הברית שיהיה נעים לארח בו (ושאת היולדת לא תנקפי אצבע בשביל זה) וגם בארגון ובניקיון של הבית אחרי האירוע. שלא הכל יפול על בעלך כי זה מאוד מתיש.

כל הסלון, כל אחד ייקח לעצמו ויישב

מה דעתך?

אנחנו לא עשינו ברית אבל ימי הולדת אנחנו עושים עם משפחה די גדולה אצלנו בבית באופן די דומה. מעמידה שולחן כמו בופה צמוד לקיר וכיסאות סביב כל הסלון וילדים משחקים באמצע. כל אחד לוקח משהו וחוזר לשבת במקום שלו או אחר. זה לא כזה רשמי.

מה שכן, אני מרגישה צורך להבריק את הבית לפני מפני האורחים ואחרי בגללנו, אז השאלה אם יש מישהו שיכול לעזור לך בזה סמוך ללידה. 

ממש אהבתי את הקונספט

הברית עצמה הייתה במבואה של הכניסה לבית

היה שם קצת כיבוד קנוי - עוגיות ושתיה

התחילו בדוק בזמן

ואז כל האורחים הרחוקים יותר הלכו ונשארו רק המשפחה המצומצמת

פתחו בר מגשי אירוח חלביים

וכמובן שכולם עזרו בפירוק האירוע 

תדחפי את השולחן של פינת האוכל לקיר, תשימי עליו את האוכל (בופה), וכיסאות בסלון כזה, באמת בופה ומי שרוצה שישב

אם אין הרבה אנשים זה מושלם

אם יש המון יכול להיות קצת צפוף

ואני חושבת שיש בזה הרבה נוחות לאמא… יש לך במרחק פסיעה חדר פרטי להניק, לנוח, לטפל בתינוקי…

אולי תביאי מישהי שתעזור בארגון הפרקטי של האוכל וזה? אפשר סתם נערות או אחייניות, לא צריך להשתגע

אצל ההורים

היה סופר מצומצם

השכנים נורא רצו לברך וריגשו אותנו

אבל...

בקושי היה כיבוד, המשפחה הקרובה כולם מיהרו ללכת

מה שהיה מאוד נחמד כי הייתי מותשת ורציתי להניק בשקט

לק"י

א. צריך לדאוג שיהיה מסודר. (נניח הבית שלנו הפוך, ולא הייתי רוצה להצטרך לסדר אותו לכבוד אורחים אחרי לידה).

אז אם אתם עושים בבית, מציעה לדאוג למי שיסדר לפני ואחרי.

ב. לדאוג למספיק מקומות ישיבה. (בבריתות שהיינו לא היה מספיק מקום. אז לצעירים זה אולי מתאים לעמוד חלק מהזמן. למבוגרים/ נשים בהריון- פחות).

אבל בקיץ, ויש לנו חצר, אז זה שונה ממש.

אבל כן היה כיף נורא שיכלתי להניק בשקט בחדר שלי, ובכלל שלא צריך לטרטר את עצמי ואת הילדים הגדולים שהרגישו מאוד בנוח.

הזמנתי נערות שינקו את הבית לפני ואחרי, ולי זו היתה חוויה נהדרת.

כלומר בעלי והבכורה הכינו וערכו וסדרו לפני ואחרי ואני יותר הייתי על תקן מעודדת ומכוונת מהצד.

זה היה מרגש וכיף גדול להיות עם הבייבי אחרי הברית בחדר בנוחות שלי.

היה צפוף מאד אבל משפחתי, חם ושמח

וסעודה בבית עם מניין. בעלי בישל, היה מקסים ממש ומרגש ואוירה מיוחדת.

(בלי משפחה בכלל אבל, מניחה שאצלכם זה לא המצב)

ומחזקת שזה פשוט מקסים מתוק וטבעי.

לשים לב להביא מנקה לסוף הברית, אחרת זה הסבתות והדודים עובדים לנקות כי לא רוצים להשאיר את הבית ככה ליולדת

תודה שכתבת.

ב"ה שאצלנו זה עובד.

לק"י

בגיל פיצי מעניין אם זה עלול להשפיע.

אבל אצלנו הוא לא לוקח בקבוק.

ולא חושב לוותר על ההנקה...

חבל לא הכרתי את זה לפני כמה חודשים

משופץ ממש מהחודשים האחרונים הבנתי שמטורף שם.

אני לא יודעת להגיד לך שעות פתיחה, כדאי לברר כי אמרו לי שפתוח רק שבת (בהתחלה, לא יודעת אם כעת אחרי מספר חודשים הם שינו שעות פעילות או לא)

אם תרצי ולא תמצאי דרך לברר אנסה לבדוק לך עם חברה שגרה באזור

פתאום כשמעכלים שזה אמיתי ומעבר לפינה צפים דברים שהדחקנו.

יש לך זמן להתכונן נפשית ללידה? הכוונה זמן עם עצמך, לשבת לעבד, לדבר עם חברות או משפחה?

כי זה נראה לי הדברים שהכי עוזרים, לדבר על החששות, לפרק אותם, לגעת בהם- זה כבר מקטין אותם קצת ממפלצות לדברים קונקרטיים. אולי לחלק מהדברים תוכלי גם למצוא דברים שיקלו עלייך

ממליצה לך בחום לפנות לעיבוד לידה קצר לפני הלידה.

אני הלכתי ליעל גריינר (מיילדת ודולה) וגם לבת שבע סדן (מטפלת באומנות) - אצל כל אחת מהן מפגש אחד - ושתיהן עזרו לי מאוד.

עדיין היה לי קשה לקבל את זה שאני הולכת להניח את עצמי על שולחן הניתוחים, אבל הצלחתי להתייחס לזה הרבה יותר טוב מאשר קודם.

ואם תרצי - כתבתי שני שירים לעצמי כדי להכין את עצמי ללידה. אשמח לשתף אותך בהם באישי, אם תרצי...

ילדים בני עשרה אי אפשר להשכיב מספיק מוקדם בשביל  להתארגן בזמן למקווה...

הנס שלי הוא יחידת הורים. אפשר ללכת "לנוח" בזמן שהבית עוד שוקק חיים, ואז להתארגן בנחת...

מתארגנת וטובלת מוקדם

כשהקטן ער

(בעלי אחראי עליו בזמן הזה)

בעלי שומר עליה בזמן שאני מתארגנת וטובלת

בעבר גרנו עם מקווה חדיש ומפנק. הילדים היו קטנים יותר ואהבתי להתארגן שם בנחת בזמן שבעלי משכיב את הילדים.

היום הילדים קצת גדלו והערב הזה שונה. אני מעדיפה לעשות את רוב הארגונים יום קודם (הורדת שערות וכדו').

מתארגנת כמעט הגל בבוקר כשהילדים במסגרות או ערב קודם.

ככה שבערב עצמו של המקווה, מחכה שבעלי יחזור מהעבודה וכשהוא בא ישר מצחצחת שיניים וכו

ואם נשאר דברים קטנים וזהו! עפה למקווה.

החיים שלי השץנו מאז, ממש

ובחורף מעדיפה לטבול מוקדם.

לק"י

אולי רק אם יוצא חג- שבת צמוד.

(לא בקיאה בזה).

אבל אפשר להוריד שיער/ לגזור ציפורניים וכדומה יום לפני. ואז ביום המקווה להתקלח/ להסתרק/ לצחצח שיניים.

כולל השיער ומסדרת אותו אסוף ושמור

במקווה כשאני באה אני עושה שטיפה זריז ורק מסרקת את השיער (בלי לשטוף אותו)

כמובן עיון

וזהו

אם התקלחתי ערב קודם אז כן משאירה את השיער ושוב מקלחת טובה לערב המקווה

אבל גם אז, הכל הרבה יותר מהר כי אני יודעת שאתמול עשיתי ממש בנחת ויסודי..

כי אז ההשכבות לחוצות והכל מאחר

למדתי שעדיף לצאת כמה שיותר מוקדם..  ממש ברגע שאפשר...

אבל כן, גם למדעי שלא לצפות לשום דבר ביום הזה ואם מתאחר לא להתעצבן שהתוכניות שלי משתנות...

כשיוצאים מוקדם

אז את מהטובלות הראשונות

הבשלניות לא לחוצות

את יוצר בכוחות

המתח מאחורייך...

וגם, אם בעלי לא יכל להגיע מוקדם היה כמה פעמים שהזמנתי בייביסיטר לשעה אמרתי שיש לי תור יצאתי לטבול וחזרתי לפני שחזר.. 

גם אם לא נרדמו אני הולכת. יש להם אבא מדהים שנמצא איתם  

אצלנו קובעים תור מראש ככה שלא יכולה לאחר..

מסייגת שאני כולה עם שני קטנים, לא מצליחה להבין איך אמהות למתבגרים מנתבות ביום כזה

בקיץ בדרך כלל אני הולכת אחרי שהילדים הולכים לישון, או שאני הולכת ובעלי בינתיים משכיב אותם.

בחורף המקווה פתוח יותר מוקדם, ואז אני הולכת לפני ההשכבות. בעלי שומר עליהם בינתיים.

אנחנו דואגים שבעלי יתפלל ערבית בזמן שלא מתנגש עם המקווה. לפני או אחרי.

כשאני הולכת מוקדם, יותר קשה לתרץ לילדים את זה שאני יוצאת, וגם את ההכנות שלפני.

אני הולכת בכל מקרה כמה פעמים בשבוע לחדר כושר/ סטודיו אז ביום של מקווה קובעת את האימון בשעה מוקדמת ומיד אח"כ מתקלחת כבר שם ומיד ממשיכה למקווה (את ההכנות שדורשות הרבה זמן כמובן עושה יום לפני, כמו שהרבה כאן כתבו).

ככה גם אין שאלות מצד המתבגרים- הם לא מרגישים משהו שונה מכל יום אחר.

אכן הבחילות זה שלב קשוח ביותר!

לרוב יש הקלה משמעותית בשבוע 16.

תזכרי שגם זה יעבור! 

תאכלי רק מה שאת מסוגלת, אל תכריחי את עצמך.

אצלי עבר בערך בתחילת השליש השני ברוב ההריונות

וואי את מחזירה אותי אחורה לתחילת ההריון, הייתי ניזונה מפרוזן יוגורט, תפוח ירוק, קצת בייגלה וביסקוויטים. בבשרי ודגים לא הייתי נוגעת (האמת שעדיין מתנזרת מהרוב).

לפעמים כשהייתי מתארחת, אז אם היה משהו שקרץ לי הייתי אוכלת.

מתי יעבור? אומרים שבתחילת שליש שני (אצלי לא, אבל ב"ה אני מהמעטות🫣), לקחתי ועדיין לוקחת בונג'סטה ויכולה לומר שאין ספק שזה מקל מאוד על הבחילות.

קרטיבים

גלידות (אבל אז היו לי שוב בחילות...כי זה עם שוקולד בדכ)

אוכל כמו קרקרים, בייגלה, ביסקוויטים.

סודה עם לימון

מים עם קרח

והרגשתי שבזכות זה הצלחתי לתפקד, אבל עדיין הייתי עם בחילות והקאות.

חוץ מזה הצלחתי להקפיד כמעט כל הזמן על סנדביץ לעבודה כל בוקר. בהתחלה עוד הצלחתי עם קוטג ועגבניה. בהמשך כשזה הגעיל אותי עבד לי כריך עם חציל במיונז (קנוי). ובהמשך היום נישנושים קלים כמו שוקולד מריר 80%, יוגרוט, בננה, תפוח, אגוזים, תמרים ,בוטנים.

לפעמים בערב גלידה בשביל הבחילה של הערב.

בזמנים שגם כריך לא יכולתי אז עברתי לפרכיות עם יוגרוט.

ארוחות ערב לרוב לא אכלתי כלום. צהריים מעט מאוד בעיקר הנישנושים כמו שכתבתי.

מתישהוא בערך בסוף השליש הראשון הצלחתי לאכול מעט בשרי ודגים, וקצת אורז/קוסקוס. בהמשך גם ירקות יותר יבשים כמו קולורבי, כרוב, חסה.

ולהוסיף עם הזמן בהדרגה לפי ההרגשה.

בהצלחה והרבה כוחות!!! שלב קשוח אבל גם הוא עובר בסוף. 

אז הכל בסדר🫂

יש דרך לבדוק שאין זעזוע מוח או משהו כזה - אני לא יודעת אם היא באמת נכונה, אבל תנסו:

תחשיכו את החדר, ותאירו לעיניים שלו בפנס. אם האישונים מתכווצים אז זה אמור להיות סימן שהכול בסדר.

בכל אופן, הכי חשוב לעקוב שהוא לא מקיא. אם הוא מקיא אז צריך ללכת למיון.

אבל רוב הסיכויים שהכול בסדר!

אני לא יודעת מה כדאי לעשות, אבל את זה בטוח לא.

רופא שמאיר לעין עושה זאת עם פנס באורך גל אחר ובאופן מבוקר. אני לא חושבת שכדאי לעשות זאת באופן בלתי מקצועי בבית. 

זה מה שלמדנו לעשות כהורים צעירים, אבל כמו שכתבתי - אני לא בטוחה שזה נכון...

בכל אופן, הניסיון שלנו לימד אותנו שכאשר הנפילה פגעה במשהו - אי אפשר לפספס את זה...

תעקבי בשעה הקרובה שנראה בסדר ולא מקיא, בד"כ לא קורה כלום

ופעם הבאה לתקוע בחור איזה מזרן הפוך או משהו בסגנון שיפריע לו להתגלגל לשם

למעון?

ללכת לרופא?

הוא נרגע וחזר לישון ומגיב כרגיל

אם עברו שעתיים והוא מתנהג כרגיל - אז נראה לי שאפשר לשלוח.

בעיקרון ידוע לי שאומרים לא לתת לישון בחצי שעה-שעה שאחרי הנפילה כדי לוודא שהכול בסדר. (אבל גם בזה אני לא בטוחה שזה נכון)

שלא נפל פעם מהמיטה של ההורים...

זה כואב ומבהיל. אבל אל תתני לזה לפתח בך ייסורי מצפון ותחושת אשמה❤️

פעם אחת בגיל חודש, נפלתי במדרגות, והוא נפל לי מהידיים, והתגלגל 3 מדרגות.

אז כמובן נסענו למיון בנט"ן, אבל גם אז ב"ה הכל היה בסדר גמור.

אגב, שם, הרופא מיון סיפר לי, שהוא נרדם עם הבת שלו בת 3 חודשים על הידיים, והיא נפלה לו מהיד. האחות במחלקה סיפרה לי שהיא הפילה בטעות את אחיין שלה בן שבועיים...

לקראת גיל שנה הוא זחל לקצה המיטה שלי ונפל, הרופא שדיברנו איתו בטלפון הרגיע אותנו ואמר לנו שלא צריך לבוא להיבדק.

אני אמא זהירה מאוד. זה יכול לקרוא לכולם!! אל תלקי את עצמך.

לק"י

נפילה על החלק האחורי של הראש- עלולה להיות מסוכנת.

והסכנה מנפילה מגובה של פי 2 (או 3. לא זוכרת) מהגובה של האדם.

אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?

וקרה גם לנו שנפלו מהמיטה. זה מלחיץ.

פעמיים אני חושבת.

לדעתי אם עברו שעה-שעתיים והוא מתנהג כרגיל - אפשר לשחרר את הפחד.

מזדהה לגמרי עם ההלם והכאב, אבל הבנתי שזה בסה"כ לא כזה גבוה אז לא אמור להיות מסוכן מדי.

בדקו אותו ואמרו שהכל בסדר ותקין ב"ה!!

בכל זאת העדפתי להשאיר איתי ולא לשלוח למעון היום..

ובשורות מצוינות. 

אגב,גם אצלנו נפלו לא פעם לצערי. דברים כאלו קורים כמעט כל הזמן.

עגיף להימנע, אבל זה קרה וכנראה עוד יקרה. 

קרה משהו דומה לבן שלי, וגם הלכתי
אין כמו להיות רגועה... שווה את הכל.

ניצחתי בתחרות ייסורי המצפון האימהיים? 🤦‍♀️

דמיינו יולדת טריה עם כל ההורמונים... חיבקתי אותו ובכיתי את חיי תוך כדי הצרחות שלו. זה היה מפחיד ביותר, אבל הוא היה בסדר גמור. התקשרתי לרופאה, היא שאלה מה הגובה של המיטה ואמרה שאין צורך לבוא להיבדק. אגב לדעתי הצרחות ההיסטריות שלו היו בעיקר מבהלה ולא מכאב.

כדאי ללכת לרופא כמה שיותר מהר

כדי שאם הוא צריך אנטיביוטיקה שלא יחכה עם זה ויתחיל מיד

ובגדול שייקח משככי כאבים וכד'

ובעזרת ה' הוא יתאושש מהר

ולעשות את המינימום, שבת מינימלית, שהילדים יאכלו משהו בקטנה, בלי מקלחות וכו'

אולי היה מוקדם מדי

אמר שלא צריך כלום והסתכל עלינו כמו על זוג היפוכונדרים (העיקר התיק הרפואי של בעלי ריק כי אף פעם לא הלך לרופא..)

נעשה את המינימום ונתפלל חזק

ובעיקר נפשית אני דואגת כי הלחץ לא עושה לי טוב

ב"ה הילדים שלנו טובים וזורמים אבל עדיין יש שגרה בבית ובסוף יום יש בלגן נורא והכיור מלא כלים ועם הבטן אין לי מושג איך אני אמורה לשטוף סיר

שישאר מלוכלך

איפה נשים את זה?

אין לנו אפילו מרפסת

בדרך כלל על השיש או על הכיריים.

אפשר לשים בפנים קצת מים, שיהיה יותר קל לנקות אחר כך.

בתנור הוא גם ככה לא פעיל וככה לא רואים את זה כל השבת

כמובן כשהוא קר

אם אנחנו מגיעים לשבת ויש עומס בכיור של דברים גדולים שלא יישטפו בשבת

אנחנו מניחים אותם באמבטיה בכניסת שבת, בהשריה.

וגם אני חושבת שממש כן לגיטימי להביא נערה אפילו רק לשטוף כלים.

עשיתי את זה כשהייתי אחרי לידה ולבעלי נתפס הגב רציני(קיבל זריקה אבל זה לקח זמן) הבית היה במצב לא טוב בכלל אבל הכלים שברו אותי, אז מצאתי נערה צעירה ששטפה כלים בלבד, והצילה אותי.

הקבה יודע שהוא צריך אותך בע"ה הוא יחלים בדיוק בזמן

וזה באמת מלחיץ בעל חולה ובית בלגן לפני לידה.

מרגיש כאילו לפני הלידה הכל צריך להיות פסח ומוכן.

ומקסימום בלידה הוא ייקח כדור ויהיה מאופס בשבילך

נורופן 500 מ"ג עושה פלאים מנסיון 🤣

הוא כל שיעול נראה כאילו הוא בציר

מחזיק חזק את עצמו ונגמרר

וגם שיעולים אבל לא כמו שאת מתארת

וזה עזר לי לכל ההרגשה הכללית

גם דקסמול קולד זה ממש טוב כדאי לבדוק

ודקסמול קולד

רופא

ולקחת כל תרופה שתעזור

הרבה פעמים אם מתפתחת מחלה ונחים טוב זה עובר יותר מהר, שיקח 2 נורופן וילך לישון ממש מוקדם

זה בדיוק הזמן לעזרה בתשלום להביא מנקה, לקנות את האוכל לשבת ולהתמקד במנוחה.

אם יש אחיינית, או דודה או בת דודה נחמדה שמעוניינת להגיע לשבת לשחק קצת עם הילדים זה ממש מבורך.

וכמו שכתבה @שירה_11

השם מתכנן הכל לטובה

והעל יהיה בדיוק בזמן הנכון

זה מחמם את הלב..

אין ממש על מי ליפול והלוואי והיתה מנקה נחמדה שמסכימה לבוא (אתמול התחננתי למנקה שהיתה אצלי לפני שנה שתבוא אשלם כמה שתרצה אמרה לי ש'כבר עזבה את המקצוע')

שאיזושהיא נערה תסכים לעשות קצת כביסה וכו'

ואין, פשוט אין..

לנסות לפרסם עם מחיר?

נגיד:

מחפשת מישהי לשטיפת כלים

70₪ לשעה (כן, זה יקר. אבל אם ממש נצרך וזה אפשרי, נראה לי שווה את זה)

אם זה רלוונטי לך אז אולי שווה להציע מחיר גבוה קצת יותר ממה שמקובל

בסוף אפילו שעתיים יכולות לשנות את כל התחושה בבית

לנשים ולבקש עזרה.

לכתוב קצת את הסיטואציה ולהגיד שממש תשמחי שמישהי תגיע לעזור לך לאפס את הבית קצת.

פעם אחת עשיתי את זה, ושילמתי לה (היא לא הייתה מוכנה לקחת והתעקשתי) וזה היה הצלה של ממש.

זה מביך. אבל בטוחה שיהיו מי שתוכל ותרצה לעזור.. 

אם כן, זה הזמן לבקש עזרה.

לא משנה מה שיכינו אוכל לשבת שיבואו לנקות.

ובעז"ה עד הלידה הוא יחלים

שניים ביום לפחות

אבץ וויטמין די..

ואם יש שיעול אז אולי תמצאו איזה משהו בחנות טבע לידכם אם יש או אם מישהו יכול לקנות לכם...

זה עוזר להחלים מהר.

ותרופות סבתא...

קבלנו שבת עם כלים בכיור, הם לא התרגשו וגם אנחנו לא

האוכל נדפק לי אולי מהלחץ (שכחתי מלח/שמתי מדי הרבה/המרק לא היה חם..)

אבל הילדים היו חמודים

ובעלי ב"ה מרגיש קצת יותר טוב

ובעז"ה, נצלח את זה..

איזה יופי לשמוע שאתם יותר בטוב!! ממש משמח

והכל משמיים! גם עם האוכל...

איזה כיף שהילדים חמודים!

בע"ה שתהיה לך לידה קלה ותינוק בריא!! והכל יהיה בבריאות ובקלות!!!

ומכירה עוד הרבה כאלו.

רציתי להמליץ לנושא השיעול לבעלך,

(כלומר לא לאישה בהריון) יש תרופה מצוינת שעוצרת שיעול.

בדר"כ רופאים נותנים ובצדק תרופות תרופות למחלה עצמה, אבל לפעמים השיעול חזק, ממושך ובלתי נשלט שכבר עדיף לקחת תרופה ולעצור את השיעול כדי לתפקד בבית והמחלה עצמה תעבור אח"כ.

מדובר בתרופות בממשפחת הקודאין, השם המסחרי הא קודיקל ( לא דבר מומלץ בדר"כ) אבל כמובן כדאי שרופא ישמע, יבחן ויחליט.

לדעתי כדאי רק בשעת הדחק כשהחולה או אשתו כבר ממש לא מסוגלים.

שוב מדובר בתרופת מרשם ובסוף הרופא יחליט. 

המגיבה אינה רופאה. וטוב שכך. 

בהצלחה

הוא חולה כל שנה לפחות 5 פעמים

וכל לידה קבוע בנוהל

חולה בימים לפני

מתאושש בלית ברירה אחרי....

ואחרי שאני טיפה מתאוששת..נגיד אחרי שבועיים הוא חולה שוב

גם לי אין אף עזרה

וזה תמיד מתסכללל ומלחיץ אותי ממש

זה קרה לפחות ב4-5 לידות

האין ברירה עוזר להתאושש מהר יותר

כי בדר''כ מושבת מכל צינון

וב''ה בלידה עצמה זה לא משפיע הוא איתי..

אבל נגיד בלידה האחרונה ילדתי בבוקר מוקדם אחרי אפס שינה שלי ויום שלם של אשפוז וכמה לילות מחוסרי שינה

הגעתי למחלקה ..ומראש דבר י איתו על זה שלפני שחוזר לילדים ואני לבד כל האשפוז

שאני רוצה לנוח ושישמור לי על התינוק

הוא היה עיף וכנראה קצת מבולבל מהמחלה

אשכרה פשוט תוך דקה אמר לי שהולך לנוח שעתיים בחדר שמיועד לזה ליד הבי''ח..וגם בלילה ישן שם שעתיים עד שנכנסתי לחדר לידה

כאילו ..הלווו אני ילדתי אני אמורה לנוח

נשארתי בפה פתוח

באמת

הוא לא כזה

רק המחלה פשוט משבשת

אל תכנסי לתסריטים

תדאגי לעצמך ללידה לתינוק

ה' יסדר הכל וזה לא עליך

מממש תנסי לא להתערבב

הפעם התנועות לא נעימות, מכאיבות, מרגישות כמו בוקס בבטן וגורמות לנשימה שלי להעתק.

השילוב של הכאב התמידי וחוסר הנוחות התמידי מתחילים לגרום לי להרגשה קשה כלפי העובר ואני אוכלת את עצמי על זה.

לא טוב לי כרגע.  

אני כבר מפחדת שזו אני שכתבתי באמצע הלילה בלי לשים לב

כולל ההערות שהוספת אח"כ

חיבוק גדול

מזדהה מילה במילה משהו מפחיד

בכל אופן אני לא הייתי מחפשת את האבחנה הספיציפית, למה זה יעזור?

לא יודעת...

אולי שאם זה יחמיר אוכל לקבל שמירת היריון, אולי שכשאגיע ללידה ב''ה אני לא אצטרך ''לשכנע'' את הצוות אלא יהיה לי מסמך רפואי רשמי עם האבחנה.

אני לא יודעת. 

מסיבה אחרת

אבל שמירה מקבלים רק כשלא עובדים ואם זה יותר מ30 יום. אם את לא עובדת אז מסכימה איתך שזה שווה

אבל אם לא אז הטרחה לא שווה את זה

וגם מאוד קשה בימינו לקבל שמירה לצערנו 

זה לא הריון ראשון והתופעות מחמירות

כאבים משתקים בעצמות ובתנוחות מאוד מסוימות (סיקול וכולי) אבל כאמור רק רופאות אמרו לי שזה נשמע כמו סימפיוליזיס בכמה מההריונות אבל לא אובחנתי ע"י אורטופד. קראתי תודה

ואין מה לנסות לקבל אבחנה רשמית.. הרבה אורתופדים בכלל לא מכירים בזה... בכללי סימפי בהדרגה היבשה זה מצב מאוד קשה וחמור, כל ההריוניות שאומרות שיש להן סימפי בעצם מכוונות לכאבי אגן באזור הפוליסה אבל לפי ההגדרה היבשה זה לא בימפי זה פשוט נהיה השם של זה בסוג של סלנג... בכל מקרה לכאבי אגן האלה יש איך לעזור ובדרך כלל זה יוצר דרך פיזיותרפיה ורפואה משלימה...

ב''ה אין לי ניסיון עם זה. 

שעלולים להחשיד לרעלת הריון

כדי לשלול כדאי לעשות עוד בדיקות כמו לחץ דם, בדיקת שתן לחלבון וכו.

צריך לגשת להיבדק.

עוד סימנים שעלולים להיות ותרגישי אותם זה טשטוש בראיה וכאב ראש חזק

כואב לי הראש קצת, אבל יותר בקטע של שפעת מאשר משהו אחר. (נראה לי...)

אוי, ה', אין לי כוח לזה. 🤦🏻‍♀️

קודם כול, כאב ברום הבטן, ממה שאני מבינה, זה דבר די נפוץ. לפעמים זה יכול להעיד ח"ו על בעיה, אבל לפעמים זה פשוט כי כל האיברים הפנימיים נמעכים ומשנים מקום כדי לפנות מקום לרחם. זה מעצבן כואב אבל תקין.

יחד עם זה, כל השרירים הכואבים והתנועות הלא נעימות של העובר שתיארת - לפעמים זה כי יש שרירים תפוסים באיזור הבטן - אגן - מותניים. אני גם הייתי עם כאבים מטורפים, ועשיתי טיפול אקווילבריו, שזה כמו עיסוי אגן ורחם והאיזור הזה, וזה פשוט עשה לי פלאים ושחרר ברמה מדהימה!!

לא יודעת אם זה מתאים לך, אבל אולי היא מכירה מאיזור השומרון.

אביה: 0586920324

סימפי כשהוא ככה זה סיוט סיוט סיוט!!!!

וצינון בהריון זה קשוחחחח

גם לי הוא פשוט לא עבר עד הלידה,

וגם לי היה סיוט להשתעל ולהתעטש כי פשוו יצא לי פיפי כל פעם כי רצפת אגן בחודש תשיעי זה לא משהו לבנות עליו....

ושפעת בהריון שתדעי שזה לא משהו פשוט שעובר על הגוף, לשא נדע יש מקרים שזה מסתבך וב"ה שאצלך לא אבל זה ממש שהגיוני שעדיין לא חזרת לעצמך שבועיים אחרי!!! אז דבר ראשון לנוח הרבההההה ולשתות הרבה תה ואולי גם לקחת דברים מחזקים- תוספים וכזה...

לגבי הסימפי- זה סיוטטטט וטוב שהבנת שזה! ממש! איזה יופי שה' סידר את זה שתגיעי אליה והיא תגיד לך כי יש מלא שפשוט לא מכירות!!

אז ככה, לי מאודדד עזר להגיע למישהי בשם ריקי שמומחית לנושא, היא הכינה חוברת מידע שנותנת המון מידע על הנושא מכל זווית- ממה להימנע, איזה פעולות מחמירות את המצב, איזה אנשי מקצוע יכולים לעזור וכו וכו... ובנוסף היא מנהלת קבוצת מייל של 'סימפיות' שם אפשר להתייעץ על כל דבר , לקרוא הרבה מידע שמאות נשים משתפות על הנושא, להיתרם גם פרקטית וגם נפשית שם מבינות אותך ואת גם קוראת על נשים בול במצבך ועל הרבה שהרבה יותר גרוע ומתעודדת 😆

אבל באמת שפרקטית יש מלאאאאא מידע...

בהריון אין איך להעלים את הסימנים אבל אפשר ללכת לאקווליבריו/כירופרקטית/ אוסטאופטית ולטפל ובע"ה לפעמים מקל משמעותית!!! לי זה ממש עזר, אמנם לזמן קצר והייתי צריכה לעשות טיפול כל 3 שבועות אבל זה ממש נתן שפיות...

ולריקי פשוט שולחים מייל ל simfi.help@gmail.com

בהצלחה גדולה!!

ואם יש לך עוד שאלות בשמחה!!

קודם כל הכאבים נשמעים לי שרירים,אם את משתעלת אז זה עוד יותר ברור למה יש כאבים.

לגבי הסימפו, תפני לכתובת מייל ששלחה לך אוהבת את השבת,זה ייתן לל כיוון.

אבחנה מאורטופד בלי שמירת הריון ובלי שום טיפול יעיל לפי דעתי לא שווה את המאמץ היא מיותרת,החוברת שהמליצה לך אוהבת את השבת תעשה לך טוב יותר,

בהצלחה

בעז''ה מחר תור לרופא נשים ונראה אם יש מה לעשות.

תודה על התמיכה והעצות. 

לא טוב בכלל. 

עדיין השפעת? או הסימפי?

תשלחי מייל ל simfi.help@gmail.com

היא אלופההה בתחום, תכתבי לה מה את מרגישה ומאיפה את ועל מי היא ממליצה והיא פשוט תכוון אותך למי כדאי ללכת..

הולכים ומשקיעים עת ה300 שח ובדרך כלל יש הקלה אפילו לזמן קצר אבל זה לגמרי שווה את זה...!!!!!

הסימפי נוכח לגמרי ומשפיע על הכל.

ברמה של לחשוב פעמיים אם לקום מהספה/כיסא/מיטה או שזה לא שווה את הכאב שבוודאי יתלווה לתזוזה. 

הסימפי מרמה מסויימת משבית והוא גם מאוד מפשיע על המצברוח.. גם כי כואב וגם כי זה מגיע ביחד מבחינת הורמונים...

סיוט ממש!!

ממש ממליצה ללכת לאוסטאופטיה או כירופרקטיקה לעזרה ראשונה להקל..

מאיפה את? אולי אני מכירה...

רוצה שאשאל בשבילך?

יש בטוח עוד

בסנטר 1 יש מישהי ממש מספר 1 בתחומה כירופרקטית  , ד"ר ברודי, ביקור רק 200 שח, 0505690551

וליליאן, אוסטאופתית, עולה 300 שח, בניני האומה +972 52-472-5470

כירופרקטיקה יותר עובד על העצמות ואוסטאופתיה על הרקמות. 

לא יודעת איש מחליטים לאן ללכת.. 

יש כאלה שהולכות לשם ויש לשם, ובכל תחום יש כאלה שרואות יותר תוצאות ויש שפחות..

כירופרקטיקה כן הבנתי שזה סיכון אצל מישהו לא מספיק מקצועי אבל ברודי היא ממש   ממש מומחית..

עוד משהו נראלי ברודי בטוח תעזור אבל אולי לפחות זמן... לא יודעת באמת..

האמת שצהובה הכי מקצועית תקבלי מריקי של המייל,

אבל אם אין לך כוח לפנות אליה פשוט תלכי לאחת מאלה ובע"ה שהיו שיותר טובות עבורך ויביאו לך הקלה! פשוט לסבול זה חבל ממשמש

ברודי- הייתי אצלה אחרי הלידה הקודמת והיא אמרה שאין לי תזוזה של העצמות אז לא לקחה כסף.. ישרה ברמות..

מה יכול להקל מעלייך, אפילו קצת?

מתפללת עלייך עכשיו לרפואה שלמה במהרה ב"ה 🙏

ועוד חיבוק

בעזרת ה' שישתפר מהר!!!

ובינתיים כמה שיותר תשתדלי להקל על עצמך ולפנק את עצמך💗