פורום הריון ולידה (עמוד 35)

זה אין אני בחיים לא מזהה

הפרשות יכולות להיות שבועיים פוריות כמו ביצה

וכאבי בטן אין לי ברוך ה'

זיהוי הפרשות+ מדידת חום בבוקר (בעצמך או עם מכשיר שנקרא טמפדרופ) אולי יש סיכוי יותר טוב שתוכלי לזהות.

אני לא מספיק מבינה בזה😅 אבל אולי יש פה מישהי אחרת שכן, או שאפשר להתייעץ עם מישהי שמלמדת שמ''פ ולשאול אם זה רלוונטי לך?

לבן שלי היו 12 חורים, מתוכם כמה הזדקקו לטיפול שורש. היתה לו חרדה מהטיפול, עשינו פעמיים עם גז צחוק, ואחר כך הרופאה המליצה לעשות בהרדמה ולגמור בפעם אחת עם הכל. התלבטנו מאוד, בסופו של דבר זו הרדמה כללית וזה מלחיץ. בסוף הלכנו על זה וב"ה היה מוצלח.

ההתאוששות מההרדמה היתה לא נעימה, הוא היה מבולבל, הקיא, לא רצה לאכול ולשתות שום דבר אז לא שחררו אותנו במשך כמה שעות עד שהוא הסכים לשתות והסוכר שלו התייצב. אבל בסוף טיפלנו בהכל ביום אחד וזה היה שווה. 

בת שנתיים

עברה עכשיו טיפול מורכב בהרדמה מלאה בשניידר

גיסתי מאוד מרוצה

והתוצאות נראות מאוד טובות

(כל השיניים הקדמיות היו רקובות לגמרי ועכשיו הן יפות ממש)

זה רגיש ויכול להישבר בקלות

אבל זה זמני... שיני חלב

והיא ממש פחדנית

מתוקה

בת 3

יעבוד בסדציה?

יחס טוב ומקצועי היינו מאוד מרוצים

שעתיים סידרו לו את כל הפה

ממליצה 

הלידה, אחרי טבילה. היו מעט הכתמות לא אוסרות בשבוע הראשון לדעתי, ואחר כך ב"ה שקט. כנראה קשור לכך שאני מניקה הנקה מלאה עדיין..

ברוך השם הולך ממש טוב, הרבה יותר טוב ממה שהיה לי עם גלולות הנקה והתקן לא הורמונלי

בהתחלה היה דימום הסתגלות שהתחיל שבוע אחרי ההתקנה ונמשך בערך שבועיים

מאז בגדול ממש שקט ולא מרגישה כמעט השפעות הורמונליות

כן היה איזה שלוש פעמים במהלך השנה שהיו כמה ימים של כתמים אבל זה היה ממש בקטנה ולא אסר 

התקן נחושת עשה לי החמרה בדימומים שגם ככה היו מרובים וגם ההתקן לא היה יעיל עבורי (נכנסתי להריון, פעמיים)

לאחר ייעוץ הבנו שזאת האופציה היחידה ומאז - חלום!

הפחית דימומי ווסת עד כמעט כלום, היו לי הכתמות ודימומים אבל למדתי איך להתנהל עם זה כדי שלא יאסור (רוב הפעמים)

מה שכן, ואין לי איך להוכיח - נראה לי שזה עצר לי ירידה במשקל.

חוץ מזה לא הרגשתי שום תופעות לוואי.

אני יודעת שזה משתנה מאחת לאחת אבל אני ממש ממליצה

התקנתי אחרי שגלולות הנקה עשו לי כתמים. ביעוץ עם רופאה לקחתי פרימולט נור לפני ההתקנה כדי לייצב את הכתמים מהגלולות ואז המשכתי לקחת עוד שבועיים אחרי ההתקנה.

היו כתמי הסתגלות (לא הגיע לדימום של ממש בשום שלב). אחרי כחודש הם נעלמו. מאז עוד לא קיבלתי מחזור, אבל פעם בחודש בערך יש לי כתמים לכמה ימים.

מבחינת תופעות לוואי - אני מרגישה שחזרתי לחיים אחרי שעברתי להתקן מגלולות הנקה. לא מרגישה תופעות לוואי בכלל.

כמעט שנה וחצי עם ההתקן

בהתחלה היה ממש מאתגר להיטהר איתו (אצלינו ההתקנה אוסרת)

ועד שלא לקחתי פרימולוט נור שבוע לא הצלחתי לטבול.

לאחר מכן היו לי כתמים מידי פעם שהלכו ופחתו עם הזמן

נזהרת תמיד לא לתסכל.

היום אין כתמים, רק פעם בחודש טיפה ממש זה כנראה במקום המחזור.

אין תופעות לוואי הורמונליות

אני כן מרגישה שעליתי במשקל ולא מצליחה לרדת ויש לי הרגשה שזה קשור להתקן.

אבל בגדול זאת מניעה מצוינת. 

התקנתי אחרי שנה וקצת של גלולות, ככה שרירית הרחם שלי היתה דקה כי חיברתי חבילות לכמה חודשים ברצף.

אחרי ההתקנה הרופאה אמרה לי להמשיך עוד חודש עם הגלולות במקביל כדי להשאיר את רירית הרחם דקה ולהפחית/למנוע את הסיכוי לדימומים מההתקן.

ההתקנה עצמה לא אוסרת לפי מכון פועה. לוקחת כ10 דקות מההתחלה עד הסוף. לא הכי נעים בעולם אבל לגמרי סביל. אחריה היו לי יומיים בערך כאבי מחזור בעוצמה נמוכה-בינונית, לא נורא בכלל. אפשר לקחת כדור חצי שעה לפני ההתקנה.

כמה ימים של כתמים שבאים והולכים ואז שקטטטטטט תעשייתי 5 שנים.

יצא כמה פעמים בודדות ממש שהיו לי כתמים לכמה ימים, אבל משהו באמת בקטנה וגם פעמים בודדות מאד בתוך 5 שנים.

חשוב מאד ללכת לאולטרסאונד לביקורת להתקן כל חצי שנה.

אני הייתי פחדנית רצח בהתחלה שיפלט ולא אדע, ולכן בהתחלה הלכתי כל חודש, אחרי שנה ריווחתי לחצי שנה.

לא לזלזל ולא להתעצל.

חשוב מאד לשאול רב מראש איך מתנהלים במקרה של כתמים/דימומים.

בגדול, ממליצה מאד.

בהשוואה לגלולות הנקה ומשולבות שהרגשתי בהם הורמונלית בטירוף, עם ההתקן אני לא מרגישה הורמונלית.

הרופא שלי אמר שבחו"ל מקובל שהתוקף של המירנה הוא ל7 שנים ולא 5 שנים כמו בארץ, לכן הוא אמר שאפשר להשאר איתו גם אחרי שעובר לי 5 שנים, אלא אם מתחיל דימומים.

זאת אני @כבתחילה

לא רציתי לכתוב מהיוזר שלי.

מאמינה שבזכותי יש פה כמה נשים ששמו התקן הורמונלי. מגיע לי אחוזים

הוא מגיע והיא מתנפלת עליו ומצפה למלא יחס

מעניין הן באותו גיל, כנראה זה קשור לגיל

אולי יעזור שייתן לה כמה דקות יחס רק לה וממש יהיה איתה ואז לאט לאט ירפה ויעביר אותה הלאה

אחרי שהיא כבר הרגישה שהוא היה שלה היום

אף שאני לא זוכרת את זה בעוצמה כזו מהקודמים. (אבל אולי אני סתם לא זוכרת🤔)

הוא באמת החזיק אותה הרבה על הידיים, ואז נכנס איתה לחדר כדי לעבוד, ואז היא הסכימה לשחק לידו עד שבאתי להשכיב אותה לישון...

בזמן שהוא מקלח את הילדונת?

ככה זה 2 ציפורים במכה אחת😉

ולא הייתי כ"כ נחרצת שזה ילדה של אבא

נשמע לי יותר כמו פעוטה שלא ראתה את אבא שלה רוב היום ופשוט מתגעגעת ורוצה להשלים איתו את החסר

( ככה זה אצלנו לפעמים... לפעמים מולי כשעובדת עד מאוחר ולפעמים מול בעלי כשהוא חוזר מאוחר יחסית.. הכל יחסי כן?🤭 כי שנינו איתם רוב היום)

בכל אופן, יש סיכוי שאת צודקת... גם כשהבן הגדול בא היא מבקשת שירים אותה (הוא חוזר מאוחר). פירשנו את זה שהיא מבקשת ממנו כי היא יודעת שהוא לעולם לא יסרב לה🤭 אבל יכול להיות שזה פשוט כי היא לא ראתה אותו כל היום...

ולפותחת,

לדעתי כדאי לכוון לרמה שכן צריך תיווך של מבוגר בהתחלה,

ואח"כ הן יכולות לשחק לבד.

חוץ ממשחקי דמיון, כדי לפתח יכולות צריך תיווך והדגמה קודם,

אחרת הרמה לא מאתגרת ולא מפתחת וחבל.

אז למשל לוטי קרוטי זה משחק שצריך לשחק בו קודם עם מבוגר, ורק בהמשך אפשר לשחק בו לבד.

משחק נוסף:

אצבעוני

אבל גם בזה צריך להוריד בהתחלה רמה, לתווך ורק אז לעבור למשחק עצמאי מלא.

המשחק עם הפריטים קוראים לזה דאבל.

וגם כדאי משחקים של יצירת דגמים, זה מאוד מפתח.

ודווקא מחפשת דברים קצת מאתגרים כי הן ממש אלופות

הגדולה כבר הרבה קוראת.

משאת אומרת יצירת דגמים? מגנטים ולגו? כי זה יש לנו מאת 

ויש לזה נטיה להפוך לבניה חופשית (מהדמיון) ולא לפי דגם (לפי הוראות בניה)

בהעתקה של דו מימד שומרים בד"כ על העתקת הדגם.

הכוונה שיש ציור/ תמונה של משהו

וצריך לבנות לפי הציור.

למשל:

צורה יצירה

משושים

פטריות

הך פטיש

כפתורים

פסיפס

צורות בחשיבה

יש כל מיני רמות, מה שחשוב זה לשמור על העתקת הדגם.

הבן שלי בן 5 ונהנה מצורה יצירה (בניה ממשולשים ישרי זווית וצריך לשים לב לאיזה כיוון פונה היתר כדי למקם נכון את המשולש)

לגיל קטן יותר מתאים דברים אחרים ולגיל גדול יותר גם יש אתגר תואם גיל.

ממש טוב כי הוא גם שיתוף פעולה בין המשתתפים, אין מנצח אחד אלא מנצחים יחד או מפסידים יחד.

דאבל

פאזלים

משושים

דאבל

אצלנו אוהבות משחקי דמיון האמת...

בובות וכל מיני...

זהו גם אצלנו כל היום מטבח אמא אבא/תינוק בבטן

מידי פעם מכבאי אש או בונים בית.

אבל אני ממש רוצה לחשוף לדברים אחרים. 

באיזה גיל מדובר?

לפעמים זו דוגמה אישית,

ולפעמים זה גיל (גיל ההתבגרות למשל),

ולפעמים זה מין (בנים באמת נבוכים יותר),

ולפעמים זה פשוט אופי...

אבל נראה לי שבאמת הדרך היחידה היא דוגמה אישית... ואם באמת מדובר בבנים גדולים, אפשר לשאול אותם - "איך היית רוצה שאחמיא לך? כי לי חשוב להחמיא לך, זה לגמרי בשביל שתרגיש טוב עם עצמך. וגם לי כיף להחמיא למי שמגיע לו..."

ובאמת אצלי רק הבנים הם ככה...

רוצה שישמחו ויגידו תודה אמא

שהרבה אנשים לא יודעת לקבל מחמאה בצורה טובה

ילדים מחקים את המבוגרים

הדרך ללמד לקבל מחמאות זו דוגמא אישית

לומר תודה על מחמאות

להנות מהן

להסכים איתן

אצלנו הילדים יודעים ואוהבים לקבל מחמאות

כי גם אני וגם בעלי מחבבים מחמאות ומגיבים בהתאם 

מוזר שככה הבנים שלי יצאו.

אולי לנסות להחמיא בדרך אגב ולא משהו מוגזם.

לא - וואו, תודה למשה על הארוחה הטעימה שהכין לנו! 👏👏💪

אלא- יצא טעים, תודה משה. 

גם אותי מגעיל כלבים, זה כיף ויפה אצל השכנים. לא אצלי בבית
הילדים בכל יום מתחננים לכלב, לאחת מילדיי כלב אפילו יכול לעזור לה בכל מיני קשיים שיש לה.
מרגישה רעה שלא מביאה להם כלב, אבל לא מסוגלת ליצור כזה בבית. (בקור הרי ובחום הוא לא ישאר במרפסת...).
אני יודעת שלילדים כלב יעשה טוב, בעיקר לחלקם. עדיין נמנעת מזה.
אבל כל הכבוד לך על הצעד הזה, אני במקרה שלך הייתי מתנחמת שזה טוב לילדים נפשית מאוד מאוד. ילדים שגדלים עם כלב זה לא כמו ילדים בלי כלב, זו חיה טיפולית חד משמעית!!!
אז לפחות שזה יהווה נחמה.
מה דוחה אותך? יש דברים שיש להם פתרונות...
נשירת שיער?
לכלוך מבחוץ?
פשוט כי זו חיה בבית?
למה שלא תבנו לה מלונה שווה בחצר? אם יש לכם חצר גדולה...

מכירה גם מדפחה שהאמא שןנאת אבל נאלצה בגלל שהילדים והאבא חולים על זה להתרגל לרעיון בעל כורחה.. אמרו שיהיה רק בחדר וזה ובסוף ממש לא..

היא פשוט התרגלה לזה למרות שלא אוהבת ...

והילדים ממש קיבלו מזה המון....

היא המשיכה לא לאהוב אבל לא סבלה מזה....

לק"י

מצטערת שאין לי עיצות.

לפחות הבעתי אמפטיה....

אני האמת הייתי מתעקשת להחזיר, זה קו אדום מבחינתי. לא חושבת שזה מה שקובע אם את אמא טובה..

את קודמת לכלב

אצלינו בגיל הזה כבר לא ישנים איתנו בחדר

אבל אם הוא מתעורר ולא מצליח להרגע

אז בעלי עובר לשכב לידו וזה מרגיע אותו, יש לנו שם מיטה משולשת נפתחת ורק 2 בשימוש.

לרוב אחרי כמה לילות זה נרגע

ואני מפרשת את זה שהוא כנראה מרגיש ביטחון ופחות דורש בלילה.

שירגיש נוכחות

אני עייפהה

וזה גם לא ירגיע אותו, כמו שלא מרגיע כשאני מלטפת.. הוא צריך שארים אותו לידיים שלי

הוא אולי יבכה כמה דקות

אבל תדברי איתו תגידי שאת לידו הוא ישמע את הקול שלך.. ברור שאת עייפה זה אמצע הלילה וסיוט

אבל צריך לפתור את הבעיה מהשורש

יש מצב שככה הוא ירגיש ביטחון וירגע אחרי כמה פעמים.

הכי טוב זה שתנסי לישון לידו כי ככה את גם לא לחוצה לחזור למיטה שלך 

שוב בקבוק?

זה מה שמוזר, הוא כבר גדול ואוכל מלא פעמים בלילה

ולפעמים הוא אוכל ואח"כ בוכה וצריך ידיים

בלילה לבקבוק

לדעתי זה סתם כי זה מה שמרגיע אותה 

כי היא לא לוקחת מוצץ

ובימים שהיא אוכלת יותר טוב היא צורכת פחות בקבוקים בלילה

אז אני כרגע במאמצים להאכיל אותה הרבה במהלך היום

ולדלל לה את הבקבוקים בלילה

לא יודעת מה ההגדרה שלך לכשרות מהודרת.

שם יש מהדרין ירושלים והמשגיח ירא שמים.

חדרים נקיים ויפים. אוכל ברמה גבוהה מאד. בשפע רב.

ממליצה לבקש קומה נמוכה אם אתם לא נוסעים במעלית שבת

כי אנחנו פעם עלינו 21 קומות ברגל....

זה מרחק הליכה מהממילא/רובע יהודי והכותל כמובן

מלון מצוין נוסף---

יש מלון חדש בעכו- חוף התמרים. כשרות מצוינת-ברמה גבוהה מאד!

, נוף מטריף- כל הים פרוס מתחת. אוכל מעולה, חדרים חדשים מטופחים ונקיים.

בשבת הגישה לחוף סגורה בשל בעיות עירוב

כל קומה כמעט בכינו....

באמצע השבוע אפשר לקבל פינוקים במלונות השונים - טיפולי ספא לסוגיהם.

במלונות של הציבור הדתי (כינר, לביא, ניר עציון, לאונרדו פלאזה בירושלים) - הרמה של החדרים והאוכל רחוקה מלהיות מפנקת..

הכי מעצבן אותי, והיינו בכולם במהלך השנים -  ההסתערות וההתנפלות על האוכל בארוחות שבת. ממש כמו בפנימיה במוסד חינוכי … והדברים נגמרים מהר.  המלצרים מביאים ומחדשים מלאי, אך האוירה בגדול סביב האוכל רועשת ולא נעימה בגלל הצפיפות והדוחק סביב עמדות המזון.  

בבתי מלון לדתיים כולם מגיעים ביחד אחרי התפילות, ואין את הפיזור של כניסת האורחים לאורך שעות כמו בבתי מלון שאינם מכוונים לדתיים.  

לכן, אם פינוק ואוירה של חופשה וכייף - שבת פחות "מפנקת" מאשר אמצע שבוע.  

עשינו שבת כזוג במלון

אבל ההורים שלי אהבו ללכת ללביא

והיו גם בכינר כמה פעמים

מדברת מנסיון של שתי השיטות.

היא מקבלת גם בזום

מירה050-447-9445

אם את רוצה לשמוע יותר מוזמנת בפרטי

שלחתי לך

תודה רבה!

היה לי דימום חזק רק בחודשים הראשונים אח"כ התאזן לגמרי

והייתי משתמשת בטמפון + פד בימים הראשונים שהזרימה חזקה

לא מתחברת לטמפונים בכלל

תודה רבה

אני עם מירנה הורמונלי וכמו פרח,

בהתחלה היו לי דימומים ארוכים כבדים + חגיגה של דימומים בין וסתיים (ברמה שהצלחתי לעשות הפסק ויום למחרת שוב מחזור)

אחרי שלושה חודשים בערך התאזן לגמרי.

למזלי אין לי דימומים בין לבין

שמחה ממש שהתאזן אצלך

מקווה שילך וירגע גם

זה אחת התופעות המעצבנות של התקן.

שמה 2 פדים גדולים, מחליפה הרבה פעמים.

ממליצה לנסות ללמוד שיטת שרמן,  לי עוזר חלקית.

עזבי שקר לי ואני חלשה על כל הדם הזה שאני מאבדת

טוב אלך לחפש את הפדים הכי גדולים בסופר פארם

איכות חיים אחרת

לפחות בלילה

את יכולה לנסות את הכי קטן ולבדוק אם את מסתדרת

אני בלי טמפון הייתי מתחרפנת כמויות של דם

והרגשתי שאני לא מצליחה להשתלט על זה חח

כמובן טצפון עם פד ביחד

ולהחליף בתדירות ממש גבוהה

אפילו כל חצי שעה בהתחלה לפחות

כן אני לא מכירה את התדירות הזאת בכלל

זה חדש לי

לאחרונה גיליתי שיש לאולוויז פדים יותר גדולים מהכחולים של הלילה, אז קניתי אותם ומאז המצב יותר טוב. שמה אותם כמעט לאורך כל הוסת.

האמת שאחרי הלידה הקודמת שמתי התקן לא הורמונלי והיה דימום חזק (אחרי שנה נגיד מאז שחזר המחזור זה התמעט)

ועכשיו אני בלי התקן (אחרי שנה וחצי הנקה כזה חזר המחזור ועדיין מניקה) וגם יש דימום חזק.. אז לא יודעת מה התרומה של התקן בכלל..

אחפש אותם

אצלי בוודאות לא היה ככה אף פעם

מעניין מה יהיה אחרי שאוריד אותו

לא יכולתי עם הדימום הכבד. עשה לי ממש רע. וגם לקח לי מלא זמן להיטהר ואז ריווחתי עם פרימולט נור..

ברגע שכבר חודש אחרי חודש לקחתי פרימולט נור הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

גלולות לא מתאימות לי

בנתיים ההתקן בסדר חוץ מהדימום המוגזם הזה

אני פסע מלשים את התחתון של קוטקס של אחרי לידה😅

לגמרי מבינה..

גם הגלולות לא היו לי מושלמות בכלל.. והיו להן תופעות לוואי אחרות..

אבל עיניין של סדרי עדיפויות.. מה מול מה בכל פעם...

גם גרם לי לדימומים כבדים וגם ארוכים

נחלשתי נורא 

יש יום אחד של דימום מאד חזק

משתמשת בפד 100% כותנה שמחזיק ספיגה גם ל12 שעות ביום כזה

אשמח גם לשמוע פירוט לגבי זה.

הייתי משתמשת פעם בתחתוניות 100% כותנה חדפ והיו מתפרקות די מהר..

סיוט.
יש לי חברה שלא יוצאת לעבודה בגלל הדימום המוגבר במחזור. היא פשוט חייבת שרותים צמוד.

וחדש לי.

מסכנה החברה שלך, נשמע סיוט 

בלי התקן אמנם אבל הדימום שלי די מאסיבי

אני אוהבת את הפדים של 'גוד קאר' הם סופגים לי פי כמה מהרגילים

מצד שני ביבוא רישמי יש איזושהי בקרה

לא יודעת מה בדיק אבל יש

מאוד תלוי מהו חומר הייצור...

כלים לאוכל שמיובאים לארץ עוברים אישור של מכון התקנים שהם מאושרים למגע עם מזון.

בפרט כשמדובר בכלי לחימום.

אין קשר לזה שדבר מיוצר בסין, אותו מפעל יכול לייצר מספר מוצרים למספר חברות על פי דרישות החברה והדרישות באותה המדינה.

יש בדיקות שעושים רק לאחד מבני הזוג כי אם אחד לא נשא אז גם אם השני נשא אין לזה משמעות.

אבל יש בדיקות אחרות שגם אם רק אחד מהם נשא זה מעלה את הסיכון משמעותית.

אני הייתי מסתכלת על זה בתור השתדלות הכרחית עבור הדורות הבאים.

בעבר היה שרשור על בדיקות גנטיות ונכתבו שם דברים ממש חכמים, אולי אם מישהי תמצא היא תקפיץ.

זה מחלות שרק אם שני בני הזוג נשאים יכול לצאת עובר חולה.

בעבר האישה הייתה נבדקת, אם הייתה נמצאת נשאית היו מתקשרים כדי שהבעל יבוא לבדיקה.

לפני כשנה נכנס סקר מורחב מאד שכולל המון גנים, ולכן הסיכוי להימצאות מוטציה הוא גבוה,

מבקשים משני בני הזוג לבוא לוקחים דם לשניהם אבל בפועל בודקים קודם את הדם של האישה, רק אם היא נמצאת נשאית בודקים את הדם של בן הזוג. וכך בני הזוג מקבלים תשובה משותפת .

זה מוריד את הלחץ במקרה שהאישה נמצאת נשאית מכיוון שהיא מקבלת תשובה רק אחרי שבן הזוג נבדק.

כמו כן אין קשר בין הבדיקה לבן לסקר הגנטי.

בודקים דברים שונים לגמרי

שיהיה בהצלחה!!!

אצל אחות סקר בקופםה או גנטיקאי בבית חולים?

ואם יש נגיד רק לגבר נשאות למחלה (גם כזאת שמושתקת), למה לא בודקים מראש גם/רק אותו?

לק"י

אני כל פעם חושבת שנעשה, ובסוף לא מגיעים לזה.

ואני תוהה אם יש תועלת לעשות אם מסיימים עם ההריונות (בהנחה שנגיע לזה, שנולד הילד האחרון ולא עשינו....).

במידה וחלילה תגלו שיש נשאות, תוכלו לבדוק את הילדים ספציפית לנשאות שגיליתם אצלכם

וככה לפתור את הבעיה עבור הנכדים

לא חושבת?

כשמדברים על מחלות רצסיביות (שזה מה שבודקים בסקר שעליו אנחנו מדברים פה) - אין שום משמעות לעצם זה שהאדם נשא.

למעשה, יש המון אנשים שהם נשאים לאיזושהי מחלה רצסיבית (אולי אפילו כמה) וזה לא משהו שמשפיע על שום דבר בחיים שלהם, כל עוד הם לא נושאים לבן זוג שגם הוא נשא לאותה מחלה.

לכן זה גם לא משהו ש'מטפלים' בו. גם אם אני אדע שאני נשאית למחלה מסוימת, אני לא אתחיל בתהליך של PGD וברירת עוברים כדי לא להוריש להם את הנשאות. כי גם אם אני אוריש להם את הנשאות, הם יהיו בריאים כמוני. זה ישנה להם רק בשלב בחירת בן הזוג.

חולה.

כמו למשל יש כמה סוגי סרטן, סכרת סוג 2 (אולי גם 1 אני יודעת על סוג 2)

אולי כדאי לשאול מישהו שמבין בזה.

אחד מספיק בטוחה אילו מחלות בודקים שם, ומה המשמעות של נשאות רק של ילד מבני הזוג.

ובכל מקרה זה קצת יותר מורכב לעשות ברירת עוברים במקרה כזה.. במקרים כאלה בדרך כלל מדריכים לעקוב או לנתח ניתוחי מנע וכו.

ובכללי יש הבדל בין סקר גנטי שבודק מחלות רצסיביות לבין בירור גנטי שבודק גם מחלות דומיננטיות, מוטציות וכו שיכולים להשפיע גם אם רק אחד ההורים נשא להם.

סליחה שהגבתי לך ולא בשרשור הכללי..

רק אם יבואו עם בני זוגם בעז"ה. אין שום משמעות לנשאות סתם כך

אין משמעות לנשאות של הגבר כל עוד האישה לא נשאית לאותה מוטציה.

בודקים את האישה קודם כי מוטציות על כרומוזום X אצל האישה יכולות להיות משמעותיות גם אם הגבר אינו נשא (בהורשה לבנים) .

בודקים גם מחלות כמו הx השביר, שהילד יכול לחלות גם אם יש אותה רק לאמא.

לכן גם בודקים קודם כל את הדם של האם ורק אם יש בעיה בודקים את של האב

להיות נשא למחלה גנטית

זה לא פשוט בגיל 40 לחטט בדנא 

הרי ברור שיותר מפחיד ילד חולה...

בכל אופן, אפשר שתעשי את ראשונה ואז אם את נשאית למשהו, שיעשו לו את הבדיקה הספציפית וזהו

(ואני דוקא מבינה את החשש שלו. זה לא שכלי, ועם רגש קשה להתווכח).

אקסום לילד?

ואם יעלו על משהו אז להריץ אותכם?

(אני לא באמת מבינה בזה)

השתנו מאז,

כשמנסים לאבחן את הילד מריצים 'טריו אקסום', אקסום משולש, בודקים את הילד ושני ההורים יחד.

מה שהסבירו לנו, לפעמים מוצאים באקסום אזור שיש בו שוני, אבל זה שוני שהגיע בתורשה מההורה. ואז במידה וההורה בריא, יודעים שהשוני הזה הוא לא המקור לבעיה. זאת אומרת מכיוון שחלק מהממצאים לא מובנים עד הסוף, יש להם משמעות רק בהשוואה להורים.

אין לי מושג אם על זה פותחת השרשור מדברת, היא לא כתבה שהם מבצעים אקסום אלא סקר. 

יש איזורים שמותר לעשות בהם בהריון/הנקה?

אני לא בהריון עכשיו אבל אנחנו מנסים כבר תקופה ובעז"ה מקווים שזה יקרה בקרוב.

הבנתי שבראון ממש מוצלח

מתכננת לקנות בעתיד

לגבי הריון לא יודעת, אבל בהנקה מותרהכל חוץ מבית שחי

ועוד משהו- הבנתי שלא עושים בפנים

במכשיר הכי פשוט של בראון

מהטיפול הראשון ראיתי דילול ואיטיות בצמיחה

ככל שמתמידים התוצאות יותר טובות

נראה לי שאסור לשימוש בהריון

כל כמה זמן משתמשת? לכמה זמן זה מחזיק?

מה העלות?

לעשות פעם בשבוע ב3 חודשים ראשונים ואח"כ ע"פ הצורך

עשיתי 3 חודשים פעם בשבוע ואחרי זה פעם בחודש

זה מחזיק לבערך שבוע איזור חַלק גם אחרי שבוע או יותר

רוב השערות לא צומחות אלא רק חֵלק קטן

המכשיר עלה 1000₪ וזה המכשיר הכי זול שלהם

דמיינתי שוב את האזעקה המוזרה של אותו לילה וכל כך נבהלתי

במלחמה עם איראן האזור שלנו ספג כמה פגיעות ישירות וזה היה מלחיץ מאוד.

היום בבוקר קמתי וכבר הרגשתי הרבה יותר רגועה

גם כי בלילה דברים מרגישים יותר מלחיצים

וגם קראתי קצת בחדשות ונשמע שהאיראנים די אבודים וסופו של המשטר שם קרב..

ימות המשיח..

רק תפילות וביטחון

אין משהו אחר שיכול להחזיק אותנו כעת

לחוצות..

לא צופה בחדשות
לא קוראת חדשות
החיים עמוסים בשביל להשקיע עכשיו מחשבות במלחמה.
אבל טוב לדעת.

ההבדל העיקרי בין בדיקת צהבת מהעקב (קפילרית) לבדיקה מהווריד (וורידית) נעוץ בדיוק התוצאה ובנוחות הביצוע. הנה פירוט שיעזור לכם להבין מה עדיף ומתי:

1. בדיקת דם מהעקב (Heel Prick)

זוהי הבדיקה השכיחה ביותר בבתי יולדות ובקהילה למעקב שגרתי אחרי צהבת יילודים.

* איך זה עובד: דוקרים את העקב של התינוק ואוספים כמה טיפות דם לתוך צינורית דקה.

* יתרונות: מהירה מאוד, פחות פולשנית מבדיקת ווריד, וקלה לביצוע טכני.

* חסרונות: לעיתים התוצאה עלולה להיות פחות מדויקת. אם לוחצים חזק מדי על הרגל כדי להוציא דם ("סחיטה"), תאי דם עלולים להתפרק (המוליזה) או שנוזל בין-תאי יתערבב עם הדם, מה שעלול להטות את התוצאה.

2. בדיקת דם מהווריד (Venipuncture)

נחשבת ל"תקן הזהב" (Gold Standard) מבחינת דיוק במעבדה.

* איך זה עובד: שואבים דם ישירות מווריד (לרוב ביד או בגב כף היד) באמצעות מחט.

* יתרונות: זו הבדיקה האמינה והמדויקת ביותר. היא נותנת תמונה נקייה של רמת הבילירובין בדם ללא הפרעות של נוזלי רקמה. בנוסף, מחקרים מראים שבאופן מפתיע, דקירה אחת מהווריד עלולה להיות פחות כואבת לתינוק מאשר דקירות חוזרות וסחיטה של העקב.

* חסרונות: דורשת מיומנות גבוהה יותר של האחות/רופא, ולעיתים קשה למצוא ווריד אצל תינוק קטן מאוד.

שורה תחתונה: מה הכי אמין?

בדיקה מהווריד היא האמינה ביותר. עם זאת, ברוב המקרים בדיקת העקב מספקת בהחלט. אם קיבלתם תוצאה מהעקב שנראית גבוהה מאוד או שהרופא מתלבט לגבי טיפול, לרוב הוא יבקש "אימות וורידי" כדי להיות בטוח ב-100% לפני קבלת החלטה.

טיפ קטן: אם עושים בדיקת עקב, מומלץ לחמם מעט את רגל התינוק לפני (בעדינות!) כדי לשפר את זרימת הדם ולמנוע את הצורך ב"סחיטה" של הרגל

=================

בקצרה:

בדיקת צהבת מהעקב (כף הרגל) היא בדיקת סקר פשוטה,

ובדיקת צהבת דרך הווריד היא בדיקת דם מעבדתית מדויקת יותר.

להסבר מסודר 👇

⸻

בדיקת צהבת מכף הרגל (עקב)

🔹 נקראת לעיתים בדיקת דקירה

🔹 נפוצה מאוד אצל יילודים

🔹 לוקחים כמה טיפות דם מדקירה קטנה בעקב

יתרונות

•מהירה

•פחות פולשנית

•קלה לביצוע

•טובה כבדיקת סינון ראשונית

חסרונות

•פחות מדויקת מבדיקת וריד

•מושפעת יותר מגורמים טכניים (לחץ על הרגל, כמות דם קטנה)

•אם הערך גבולי או גבוה – צריך בדיקה נוספת

⸻

בדיקת צהבת דרך הווריד

🔹 בדיקת דם רגילה

🔹 נשלחת למעבדה

יתרונות

•הכי מדויקת ואמינה

•מאפשרת מדידה מדויקת של רמות הבילירובין

•ניתן להבחין בין סוגי בילירובין (ישיר / לא ישיר) אם צריך

חסרונות

•יותר פולשנית

•פחות נוחה, במיוחד לתינוקות

⸻

אז מה עדיף?

✔️ לסקר ראשוני – בדיקת עקב מספיקה

✔️ להחלטות רפואיות, טיפול, או מעקב – בדיקת וריד עדיפה

✔️ אם יש ערך חריג, גבולי או החמרה → תמיד עוברים לבדיקה ורידית

⸻

סיכום קצר

•👣 עקב = נוח, מהיר, פחות מדויק

•💉 וריד = מדויק, אמין, קובע

•כשיש ספק – בדיקת וריד היא ה־Gold Standard

לברית בד"כ בכף הרגל מספיק

עכשיו הקטן שלי היה עם צהבת ובדקו בווריד כי רצו לראות איזה צהבת יש לו.

הוא כבר לא היה תינוק בן כמה ימים

הרבה פעמים שלקחו אצל הילדים מהעקב הדם לא הספיק/לקח הרבה זמן להוציא/התייבש בדרך למעבדה.. מה שתרצי.

בוריד לא נתקלתי בבעיות הללו 

לק"י

(וכל החמישה היו עם צהבת).

אבל לא יודעת מה פחות מציק לתינוק.

מהעקב נראה לי פחות נורא, אבל אני לא תינוק. וכשעושים לתינוק כמה פעמים, אז הייתי מנסה קודם מה שפחות מציק.

כמה פעמים ניסיתי עם הגדולים מהעקב..

היו צרחות, עד שיצא כמות דם מספיקה, היה נראה כמו זירת קרב וכל פעם הייתי צריכה לחזור שוב.

מאז הווריד זה 2 אחיות ושלום על ישראל.

לק"י

אני למשל לא ידעתי שיש אפשרות מהוריד.

נראה לי שווה לנסות מהעקב, ורק אם לא הולך- לבקש מהווריד (גם בפעמים הבאות).

הקטן שלי כנראה כל כך התרגל, שיצא שעשו לו בשינה, והוא אפילו לא התעורר...

וכל אחד יכול לעשות

בוריד - כואב לתינוק. צריך הרשאה מיוחדת כדי לעשות, לרופאי ילדים מותר ורק לאחיות מסוימות (אולי עברו איזה קורס או משהו כזה). ואם קשה למצוא לתינוק וריד זה בכלל סיוט.

לק"י

ואפילו לא התעורר מזה.

אבל נראה לי שהוא פשוט התרגל כבר מרוב בדיקות (שזה החלק הפחות מעודד😅).

או לינוק ולא הגיבו בכלל לדקירה.

אם בכו זה בגלל ניסיון לסחוט את העקב כשצריך יותר דם.

ולקחו לו גם מהוריד?

כי לפי הצרחות אני משערת שזה כואב פי כמה... בפרט אם מי שעושה את זה לא הכי מיומן ולוקח לו זמן למצוא את הוריד.

העדפנו לבדוק במכשיר באוזן

גם אם זה אומר לדחות בעוד יום

ברגע שהברית כבר דחויה- זה פחות קריטי

כי של המצח לא מדוייק.

אבל למה צריך דיוק?

אם יש ספק - דוחים בעוד יום

(הרופא שלנו אמר לנו שהגבול הרפואי הרבה יותר גבוהה מהגבול "ההלכתי" כך שסיכון רפואי אין פה)

לק"י

לא רק בשביל הברית. אלא בכלל לדעת.

אני באמת שואלת, כי במכשיר של האוזן לא נתקלתי, ועל של המצח אני לא סומכת...

(והגבול ההלכתי והרפואי משתנה בין דיעות שונות ותלוי גם בגיל של התינוק).

לא כ"כ זול

ואגב גם ברמי לוי יש כבר פחות ערבים (יש, אבל פחות) והם מעסיקים הרבה עובדים זרים עכשיו.

היו תקופות שסיימנו מטרנה כל 5 ימים..

וגם כל שלב מטרנה נועד לחצי שנה בערך, אז אם קונים לשלב שעכשיו זה עוד 9 חודשים כבר לא יהיה רלוונטי גם ככה (לא אסון להשתמש בשלב נמוך יותר, אבל לרוב לא מגיעים לשם) 

נשמע לא פשוט

קטונתי, אבל אני מנסה לחשוב כמה זה ריאלי שהוא ייפתח בפני אישה

מצד שני אין לו אמון בגברים כנראה

אולי בטלפון ? 

אולי זום?

יש כזה דבר?

אם אישה הייתי חושבת בכיוון של אישה מבוגרת חילונית. אולי יהיה לו פחות סיטואציה מביכה כשזה סבתא בעצם...

והוא בסדר גמור

אבל זה נושא מאוד רגיש

והוא חושש לפתוח את זה מול גבר

חילונית הוא לא רוצה כי היא לא תבין את המקום הדתי בנושא הזה

קיצור בעיה

אוף עד שהוא בכלל חושב על לטפל

עד עכשיו לא היה על מה לדבר

כדי להבין נקודות של מורכבות.

לכל אדם יש בעיות שהמטפל לא יכול להזדהות איתן אלא רק להבין שהן נקודות של מורכבות.

גם אדם חסר ביטחון עצמי וביקורתי לעצמו שיושב מול מטפל שאין לו מחשבות ביקורתיות ובעל ביטחון עצמי ושלווה, גם הוא לא מובן למטפל, אבל עדיין יכול לעבור תהליך מדהים.

בלי להיכנס לפרטים, להגיד שלא רלוונטי מטפל גבר ומה לעשות

של טיפול מביך אותו

ולא נעים לו לשאול

סביב גיל 60 כזה

שתיכם תרגישו יותר בנוח

אנחנו גם יותר סומכים על מישהי עם הרבה ניסיון

ואני ממש רוצה בשבילו מישהי מעולה

כי אם זה לא ילך הוא לא ינסה שוב 

מכשירה. 

היא אישה מאד מקצועית , יראת שמיים ובהחלט מבינה את המקום הדתי שצריך מענה. 

רק רוצה להגיד שבטיפול צריך לדעת שהחיבור עם איש המקצוע הוא חשוב. לא במובן חלילה שעלולים להגיע לידי ניסיון, אלא שבסוף צריך להיות מרחב בטוח ומאפשר לפתיחת הלב בלי שיש תחושה שהמטפל/ת לא מבין או שיפוטי או בגישה לא מקדמת. ולפעמים צריך לנסות כמה עד שמגיעים לאיש הנכון. אז מה שאפשר לברר מראש כדי להבין שיש סיכוי לחיבור שמאפשר טיפול- לברר מראש. אבל לבוא בראש פתוח לאופציה שהמפגשים הראשונים זה עדיין חלק מהבירור ולא בהכרח יהיה בינגו כבר בפעם הראשונה.

בהצלחה! 

בהצלחה גדולה לכם! נשמעת התמודדות לא פשוטה בכלל

יש היום מלא מטפלות שמקבלות בזום

אני חושבת שזה מייצר מרחק ויותר נעים

בפרט לגבר שמור שלא רגיל לזה..

וזה לא פחות מקצועי

ובאמת לברר שהמטפלת מקצועית וכדאי גם קצת מבוגרת (יש יותר פסיכולוגיות בנות 60 מאשר בנות 30)

כי חלק ממקצועיות זה לא לייצר קרבה מדי גדולה

יש לך אולי המלצה?

לא משנה מי המטפלת

שזה יהיה בזמן קבוע בשבוע (יום ושעה)

ושבזמן הזה יהיה לו מקום לגמרי פרטי בשביל זה. בלי חשש ששומעים מבעד לדלת או עשויים להתפרץ לחדר.

אני מטופלת בזום (ולפעמים באה פיזית), וזה ממש משמעותי.

(ברור שאם קורה משהו אז אפשר להזיז זמן חדפ, אבל שסהכ זה יהיה קבוע)

זה מעלה סימן שאלה גדול על המקצועיות שלו

להבהיר מבחינת הזמן הקבוע, הצורך במרחב אינטימי...

אני לא מצפה שהמטופל ידע עד הסוף בתחילת הטיפול איך יוצרים תהליך טיפולי

אולי יתאים לו שתגיעי איתו ותהיי בחדר בזמן הטיפול?

מטפלת אישה או מטפל גבר, זו חוויה אחרת כשהן הזוג נמצא.

כמו שנשים מגיעות עם הבעל לרופא נשים