פורום הריון ולידה (עמוד 3647)

מבחינת יחסי אנוש הוא ממש לא סימפטי..
והוא נוטה לחפש מומים ופגמים ''לחומרא'':
אם יגיד שהכל בסדר את ממש יכולה לסמוך על זה אבל אם חלילה יחשוב שמשהו לא בסדר זה לא תמיד אומר כלום... כדאי לבדוק אצל מישהו אחר ולא להילחץ כי הוא עושה מכל זבוב פיל..
ומעניין שהמליצו עליו במכון פועה.. פעם הם העדיפו לא להפנות אליו בגלל ההחמרות וההלחצות שלו..

שרוצה לוודא שלא יתבעו אותו אח'כ על רשלנות/שלא יידע את ההורים בממצאים וכו'.. קרוב שלי לומד רפואה ואמר שיש לא מעט בדיקות שמפנים אליהם גם אם לא באמת יש סיבה מספיק מוצדקת וזה כדי למנוע תביעות עתידיות.. (לאוו דווקא בקשר להריון)

אם את לא במכבי אולי תשאלי חברה

שבמכבי יש סבסוד אבל זה רק אם אני במכבי שלי, ואני הצטרפתי לא מזמן ועדיין לא זכאית לכל ההנחות האלה..

ממליצה לשאול שם. החלקים שצמודים אלייך- הם חד-פעמיים. אז זה ממש הגייני.
זה חוסך כסף רב...

יש שם משאבות קטנות וקומפקטיות??

אני התחלתי עם כדור שלם שלא עשה לי טוב וירדתי לחצי כדור אז שימי לב שזה לא מוריד לך את הסוכר יותר מידי

כמה ממוצע בנוי, שיש כאלה מעליו וכאלה מתחתיו, לא כולם בנויים בדיוק אותו דבר..

ממוצע בין גבוה לנמוך...
מה המשקל? מה הצפי?
אם זה מדאיג אותו- הוא יבקש להגיע לאולטראסאונד חוזר בעוד שבועיים/חודש להערכת משקל נוספת. 
אם לא סימן שזה נורמטיבי ואין מה לדאוג

ויש עוד 8 שבועות לפחות (ואני בדר"כ יולדת 10 ימים אחרי התאריך)

לא אמר צפי כמה יהיה בסוף

הוא לא הפנה לעוד אולטראסאונד, אז מקווה שאין מה לדאוג

תודה לך!

אחת הבנות שלי הייתה כך בשבוע 32 ואמרו לי גם שהיא גדולה.

בסוף נולדה 2900 בשבוע 39...

אחוזי הסטייה הם 10% ללמעלה/ללמטה.

אז זה בסדר גמור

אם קריטי לך- תימנעי מסוכר

כמו שיש אנשים נמוכים מהרגיל, אנשים 'רגילים' ואנשים גבוהים מעל לרגיל-
יש עוברים בגודל ממוצע ויש מעל ומתחת.

דבר שני- הערכת משקל זה לא מדע מדוייק.
דבר שלישי- הריון בקיץ הוא אכן דבר קשה.... תחזיקי מעמד.

2.300 ואף אחד לא נלחץ.
בעז"ה המשך הריון תקין ובריא ובסוף יצא לך סופגניון/יה קטן💕

את עדיין בהריון או שכבר ילדת וזה משהו היסטורי?

 

ועוד היה חשד לiugr בהריון הזה...
ככה שאני חוגגת על כל גרם נוסף

נולדים תינוקות פיצקים...

אולי אולי זה היה בשבוע 34, לא סגורה על זה,
אבל נולדה במשקל 3500 ב''ה
שמנמנה ומתוקה..
רק טוב, שמחה ובריאות!

אני גם בשבוע 32, עם הערכת משקל 1600... בביח הלחיצו שקטן וצריך מעקב כל 14 יום הערכת משקל. הרופא שלי היה ממש אדיש, אמר שלא מבין למה להלחיץ, כל התינוקות שלי נולדים יחסית קטנים ואני קטנה יחסית, אז לא צריך לצפות למשהו אחר. נראה לי אם זה נכון גם עלייך- שהתינוקות שלך יוצאים קצת גדולים וזה לא חריג אצלך אין סיבה להילחץ..

אמנם זו גלולה שמורכבת מפרוגסטרון בלבד, אבל המינון שלה מאוד גבוה בשביל לדחות מחזור, וזה עובר לתינוק בחלב ויכול להשפיע עליו.

הרופאה שלי אמרה שאסור בהנקה
בנוסף ברגע שתפסיקי תקבלי מחזור ויכול להיות שההנקה עוד מונעת לך וחבל..

אולי תפתיעו אותי עם רעיון שלא חשבנו עליו ;)

פרימולוט נור יכול לייבש את החלב.

חוץ מזה, אם לוקחים אותו לקראת הביוץ זה גורם לדימומים.

 

מציעה ללמוד קצת שיטת המודעות לפוריות ולהתחיל לעקוב. ככה תדעי שבועיים מראש. וגם אם תחליטי כן לקחת, תדעי מתי לעשות זאת.

בכל מקרה כדאי להגביר תדירות הנקה (לתת לתינוק "לנשנש" במרווחי זמן קצרים יחסית, ולא לפי שעון), להיות איתו הרבה כולל מגע עור לעור וגם להיניק בלילה - סיכוי טוב שזה ימשוך עוד זמן לפני הביוץ הראשון.

עובדת משרה מלאה אז פחות רלוונטי להגביר הנקה

מניקה המון בלילה (בערך 3 פעמים נראה לי). שואבת במשך היום

אבל עם הקודמים היו אותם נתונים ובערך בשלב הזה חזר לי.. (אפילו קצת קודם)

ומודעות לפוריות אני רוצה ללמוד.. אבל לא מאמינה שאפשר לסמוך על זה בשלב הזה (אין לי מחזוריות כדי לדעת אם אני בכיוון)

רק על סמך מעקב קליל אחרי הפרשות. זה לא כ-זה מורכב.

לא הייתי סומכת על מעקב כזה למשהו קריטי (מניעת היריון למשל), אבל אם תשלבי עם חום השחר, סיכוי די גבוה שתתפסי אותו. וגם מה כבר יש לך להפסיד? זה לא עניין של חיים ומוות.

(אופציה ג' זה לקפוץ לאולטרסאונד לפני הנופש, תתייעצי עם רופאה מתי, בשביל לבדוק מה המצב ואם יש זקיקים לקראת ביוץ או אם נראה שהיה ביוץ).

בעצם אם אצליח לזהות ביוץ אז אוכל לדחות את המחזור עם פרימולט נור, נכון? (בידיעה שאולי ישפיע על החלב, אבל החשש שזה יחזיר לי את המחזור לא רלוונטי כי יש לי ביוץ)

אז אולי אני יכולה לזהות ביוץ עם מקלוני ביוץ?

נניח החל מ4 שבועות לפני הנסיעה שלנו, אם יש ביוץ כבר יש חשש שלא נהיה מותרים (שבועיים אחרי וסת ושבועיים אחרי טבילה, +-).

זה נשמע הגיוני?

אם כן, איך משתמשים במקלוני ביוץ אם לא לחוץ לי באמת לזהות את היום של הביוץ אלא רק אם היה ביוץ או לא?

פעם ביומיים? שלושה? ומה בדיוק רואים? ב"ה מעולם לא הייתי צריכה להשתמש..

 

אשמח לייעוץ

מעולם לא השתמשתי במקלוני ביוץ.
למיטב הבנתי הם לא אמינים במיוחד...
(מישהי קרובה לי השתמשה בהם אחרי לידה ולא זיהתה ביוץ עד שגילה שהיא בהיריון בחודש שלישי)

ידוע לי שלוקחים ימים ספורים, והמחמירים אומרים 10 ימים לפני קבלת וסת. לא?

מאיפה הבאת את זה?

היה כאן לא מזמן שרשור ארוך בנושא הזה עם ההסברים למה.
לפני ביוץ פרומולט נור גורם לדימום.
אחרי ביוץ הוא מעכב דימום!

ואת טועה לדעתי. רופאי נשים נותנים אותו מהיום הראשון לווסת. או באמצע דימום שלא נגמר...
מוזמנת לשאול רופא, היעוץ בפורום הוא לא במקום הליכה לרופא

מה שכתבת לא נכון בכלל..

הזה בדיוק חזר לי, ככה שזה לא סתם חשש רחוק

וצריך לקחת אחרי הביוץ.
לא חבל לך? אם עוד לא קיבלת, למה שתקבלי בדיוק בחופש..?

בערך שאסורים. זה המון!

וכמו שכתבתי, בשלב הזה בדיוק קיבלתי אצל הקודמים שלי

ולי יש טפשת אחרי לידה,

הוצאתי קפואים מהמקרר להפשיר, מחזיקה ביד, הולכת לארון להוציא קערה לשים בפנים.

יופי.

 

חוזרת מהעבודה, איפה הקפואים? הוצאתי, בטוח!

בסוף הם נמצאו בארון של הקערות... אל דאגה -בתוך קערה....

אחרי הלידה זה פשוט מתעצם

לא תשתפי אותנו...

שעה לשטוף את המברשת אחרי זה מהסבון...

שטפתי את הראש של התינוק עם סבון ידיים במקום הג'ונסונס החביב... למזלנו השטיפה עברה בלי דמעות

כבר כמה פעמים כמעט צחצחתי לבן שלי עם המברשת והמשחה שלי...החריפה מאוד...
אבל אתמול הפתעתי את עצמי,
התכתבתי עם בן משפחה על משהו הפתעה לבעלי, ובגלל שבעלי עובר לי לפעמים על הפלאפון כי אין לו ווצאפ אז כתבתי לאותו בן משפחה שעכשיו אחרבש שטויות כדי שבעלי לא יקרא את ההודעות הסודיות...התחלתי לחרבש שטויות ואחרי שעתיים נזכרתי שיש פונקציה כזו שנקראת 'מחק'....

המוח שלנו זה משו...

היה לי פס ורוד בהיר בהיר, יום א׳ בעזרת ה׳ יש לי בדיקת דם לוודא שאכן חיובי.

כדאי לשאול את הרפאה על זה יש שינויים בנפך הדם שיכולים לגרום לזה אבל לא נראה לי בשלב כ"כ מוקדם

התחיל ממש עם ההריון...

אני תוהה: אם צריך לשאול רב לפני כל צום בהיריון/הנקה, או שאם התנאים לא השתנו מהצום הקודם שבו הייתי בהיריון/מיניקה - אז פשוט לנהוג כפי שרב פסק אז?

כמעט אין כזה דבר תנאים שלא השתנו. החודש של ההריון חשוב, גם הגיל של התינוק היונק חשוב, יש צומות יותר חמורים יש צומות נדחים ויש גם את עונות השנה... לא דומה צום ארוך בקיץ לצום קצר בחורף ולא דומה החומרה של תשעה באב רגיל לי״ז בתמוז נדחה
טלפון לרב לדעת שאת עושה את הדבר הנכון לדעתי זה מאד חשוב.

רב הוא הכתובת כשלא יודעים את ההלכה, ולו יש את הידע והכתפיים לפסוק בדברים שההכרעה בהם לא חד משמעית, אבל לא על כל דבר צריך ללכת לרב.
לא צריך את האישור של הרב לכל צעד בחיים, אלא להתייעץ/לשאול כשאנחנו לא יודעים. הוא לא אלוקים שמחליט אם הוא מרשה/לא מרשה לנו משהו, אלא מתווך בינינו לבין התורה *אם* אנחנו לא יודעים בעצמינו איך לנהוג.

בהריונות/הנקות הקודמים צמתי כרגיל בכל הצומות הגדולים, וגם בחלק מהקטנים, גם הנדחים שבהם (בפעם הראשונה כן שאלנו רב שאמר את ההנחיה ההלכתית, שממנה הסקתי לפעמים הבאות). הפעם אני אפילו לא רואה טעם לשאול. יש לי כבר את הידע/פסיקה באיזה מצבים צריך לצום לפי הרב שלנו ומתי לא, ואני יכולה להפעיל בעצמי את שיקול הדעת.

(במיוחד שבעלי יודע לפסוק הלכה בעצמו, כשמדובר במקומות פשוטים...)

אז כנראה שאם באמת לא השתנו בכלל התנאים, אז אין צורך לשאול.

אבל אם הוא פסק לך לצום מסוים את לא יכולה להסיק מזה לבד לצומות אחרים כי הוא לא שיתף אותך בכל השיקולים.
למשל אם רב אמר לך- בכל צום נדחה אל תצומי בהריון אז את יכולה להבין מזה לכל הצומות הנדחים
אבל אם התקשרת לרב ואמרת לו אני בחודש תשיעי מרגישה מצוין האם לצום ט באב, והוא אמר לך כן, את לא יכולה להסיק מזה שגם ליז בתמוז זה תופס כי זה צום שנחשב קל יותר, ואת לא יכולה להזיק מזה של חודש שישי זה תופס כי יותר מסוכן ללדת בו וכן הלאה.
אז זו הכוונה שלי.
ברור שאם רב אמר לך- בכל מקרה תמימי אלא אם כך וכל אז את יכולה להסיק לבד מה הלאה

אני חושבת שחשוב להבין שאם אסור לצום ומישהי פסקה לעצמה על דעתה זה ממש איסור. כמו לשבור צום בלי היתר. ולצערי בגלל משהו שעבדתי בו פעם, אני מכירה אישית כמה נשים שנפגעו כי תמי על דעתך עצמן כי לא חשבו לשאול בכלל והיו השלכות חמורות ממש. לכן חשוב לי מאד להדגיש לבנות כמו שיש מצווה לצום יש מצווה לא לצום ועדיף טלפון מיותר מפגיה...
צום קל לכולן

או שזה הניק כי היה הריון תאומים בעבר
אבל אם את הפעם בהריון תאומים אז ברווווור במליון אחוז שאת צריכה לשאול ואין בכלל לחלום שזה כמו הריון רגיל ובשום אופן אסור להסיק ממה שנאמר לך בהריון רגיל להריון תאומים

ולכן ברור לי שאני לא הולכת לצום, גם בלי לשאול רב...
אני יודעת מתי הסיבות והמצבים שבהם הרב אמר לי בזמנו לשבור את הצום, ויודעת שעכשיו נקודת הפתיחה שלי היא כזאת, ולכן לא רואה צורך בכלל לחזור ולשאול.
על יו״כ (בע״ה שאגיע עד לשם בהריון!) אשאל, כי זה כבר סיטואציה מורכבת יותר, שב״ה עד היום לא התנסיתי בה ברמה הזאת (צמתי כהריונית, אבל לא בסיכון עמו עכשיו).

אני לא אומרת לצום בכל מחיר, ממש לא! וגם לא להיפך, אגב.
אלא שפשוט יש לנו סמכות גם בעצמינו להחליט איך לנהוג, ולא על כל דבר צריך לרוץ לרב.

שאף אחת לא תחמיר על עצמה ושחשוב להבין שההחלטה לצום היא קבלת אחריות לא פחות מאשר החלטה לא לצום.
לא אומרת לאף
אחת מתי לשאול ואיל לנהוג
רק שחשוב להבין שממש לא בסדר להחליט על דעת עצמך לצום יש מקריח שזה סכנה ממש ונשים מחליטות שלא צריך לשאול והן מרגישות מספיק טוב או שמספיק להם מה שאמרו להם פעם שעברה ולצערי ראיתי לא מעט מקרים כאלו שהסתיימו לא טוב.
וכל אחת תעשה מה שמתאים לה רק רציתי להדגיש את האחריות שיש לכל אחת כלפי העובר שלה ושהחלטה לצום היא ממש לא פשוטה כמו שהרבה חושבות

וגם הוא לא יודע להגיד מתי בדיוק זה מסוכן ומתי לא.
יוצאים מנקודת הנחה שמדובר בהריון תקין ורגיל, ולפי זה יש פסיקות כלליות, כל אחד לפי שיטתו ההלכתית.
כשיש מקרה מיוחד מבחינה רפואית, כדאי להתייעץ עם רופא ולא רק עם רב.

אבל יכולה לומר לך מנסיוני שיש לא מעט מקרים בהם רופא אומר שאפשר לצום ורב פסק שלא.

אבל לא תמיד הרב הוא זה שצריך להפעיל אותו, אלא גם אנחנו יכולים.
אני בסופו של דבר מכירה את הגוף שלי הכי טוב, ויודעת מה טוב ונכון לו. אני יודעת מה ההנחיה של הרב שלי לגבי צומית כאלה להריוניות, ולכן גם יודעת מה לעשות. אם אני מרגישה צורך להקל יותר מבעבר ולא יודעת מה ההחכה אומרת בעניין - יש מקום לשאול רב, אבל אם לא, אז אני לא רואה סיבה ללכת לרב כל פעם...

אצלינו הרב מפרט-
מעוברות ומניקות לא צריכות לצום בצומות הקלים
אז כל צום כל אשאל?
לא...
הבנתי את הכלל.

כה''ל לגבי תשעה באב-
בתשעה באב שאלתי אותו כמה פעמים בהריונות אם לצום-
ותמיד בכל שלב בהריון וכנ''ל בהנקה-אמר בדיוק אותה התשובה -
לצום .אבל ברגע שחלשה או לא מרגישה טוב-לשבור
יום כיפור -כנ''ל-אבל בשיעורין

לא רואה צורך לשאול כל פעם
כשדחוי יש באמת יותר מקום לשאול ספציפית.

למשל - השנה תשעה באב דחוי.
בפעם הקודמת הרב פרסם: מניקות ומעוברות יכולות לשבור את הצום כאשר הן מרגישות חולשה קלה. לא רואה הבדל בין השנה לבין כל תשעה באב דחוי.

שתשעה באב דחוי זה כמו הצומות ה"קלים" ולא צריך בכלל לצום..

אבל אל תפסקו לעצמיכן מהתגובה שלי. תשאלו רב!

ולא למשל למישהי עם סכרת, או למישהי עם תאומים, או למישהי שיודעת שאחרי שעה בלי שתיה יש לה כאבי ראש.
הנחיה כזו היא הנחיה כללית וחובה על אשה שיודעת איל היא מרגישה לברר לעצמה את ההנחיה הספציפית.
ברור שאם את מכירה את עצמך ויודעת שהכל טוב לך ובהריון בה נפלא בלי שום שמץ של חשש אז את לא צריכה לשאול. אבל בכל מקום שיש ספק קטן- לשאול.

הבאתי את זה כדוגמה למקום שאני לא רואה צורך לשאול בו שוב, כי זה לא היה פסק אישי למצבי המיוחד.

לא כל דבר צריך לשאול בדיוק כמו שלא כל בדיקה תלכי לשאול .

אשה עם שכל ובלי מצפון יכולה להחליט לבד אם מתאי ם לה לצום במידה שמרגישה קושי חולשה וכו תשאל אם היא צריכה לצום הוא לא ותעשה לפי מה שהרב ינחה אותה ...

לגבי הההמשך אם אמרו לה לא לצום או לאכול בשיעורין אז כל ההמשך שלך נכון שלא תרגיש עם זה מצפון וכו.....

ב"ה אלף פעם בחסד ה" ההריונות כולל הצומות בהם עוברים עלי מצוין אין שום סיבה שאני יתקשר לרב לשאול אם לצום או לא.

זה דעתי, והיא מסתמכת על דברי רבנים גדולים.
כל אחת תחליט לבד כמובן מה לעשות. אני חשתי צורך להדגיש את האיסור לצום במקרה שאסור . ואני יודעת ממקור ראשון כמה נשים צמות לא לצורך.
הרב שלמה זלמן אוירבעך אמר שעדיף שחמישים נשים תאכלנה לחינם ביום כיפור בשביל אשה אחת שבאמת היתה מסתכנת אם לא היתה אוכלת.

כל אחת תעשה כצו מצפונה וברור שאף אחת לא חייבת להסכים איתי...

חלקתי עליך על זה שכל אחת שהיא הריונית צריכה לשאול רב אם לצום או לא.

שרשמת כל אחת צריכה לשאול רב אם מותר לצום או לא.

תתני לי בבקשה פסק של רב אחד שאומר שכל אשה שבהריון צריכה לשאול אם לצום או לא.

 

אני מסכימה איתך שצריך להפריד בין הרגש לשכל ויש לעשות שיקולי שכל בלבד ואיתם אם צריך לשאול רב שואלים .

אין לי מה להתקשר לרב ולהגיד לו שאני בהריון וב"ה עברתי כמה הריונות תקינים ולידות תקינות ובזמן והכל עובר בסדר ב"ה אם לצום או לא.

לא שאני מלאך דוקא בהנקה מאוד קשה לי לצום ובהריון לא...כל אחת וחבילתה..

שאומר שכל אישה בהריון ומניקה צריכה לקבל הנחיות מותאמות אישית לגבי יום כיפור ותשעה באב. הצומות הקלים מבחינתו אסור לצום בכלל וזו לא שאלה.

שהמצב באמת דינמי ומשתנה מהריון להריון ומהנקה להנקה. לא תמיד אפילו ניתן לשים את האצבע על השוני, אבל מה שעבר פעם חלק פעם אחרת היו קשיים. ותמיד שמחתי שיש לי הנחיות ספציפיות ביד וכל מקרה לגופו. אני שואלת כל פעם מחדש.

תני לי שם של רב שאומר שכל אשה בהריון צריכה לשאול אם מותר לה לצום.

לא אמרתי שמה שהיה בהריון 1 הוא הנחיה לגבי הריון 2 .

אני דברתי על מצב שהאשה מרגישה מצוין בצום ומכירה את עצמה טוב אז אין לה מה לשאול.

וברור שדברנו על צום תעה באב ויום כיפור..ולא על הצומות הקלים.. ..

 

מעתיקה לך מספר אוצר דינים לאישה ולבת שחיבר הראשל"צ הרב יצחק יוסף על פי פסקי אביו הגאון:

 

"....ומעוברות ומיניקות שיש להן חולי, אפילו אין בו סכנה, אין להן להתענות בתשעה באב, ואם יש להן חולשה רבה, יעשו שאלת חכם. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה [הדגשה שלי].

 

ויולדת תוך שלשים יום ללידה יכולה להקל שלא להתענות בתשעה באב, ותאכל מיד בבוקר. 

וכל שכן שיכולות המעוברות ומיניקות, וכן יולדות, להקל באופן שחל תשעה באב בשבת, והתענית נדחה לאחר השבת,..."[שוב הדגשה שלי].

 

 

ולא בכל מקרה שבעולם .

הוא אמר שמעוברת ו...שיש חולי שאין בו סכנה לא לצום .

ואם יש חולשה אז תשאל שאלת חכם.

ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה את מבינה שזה ממה שהוצג לעיל ככה נהוג שרושמים הלכה.. כלומר גם בא" נכון לעשות שאלת חכם....

באמת אני לא מבינה מה כל כך מפריע לך
.
יש רבנים שככה אומרים
ביקשת שם קיבלת
את לא רוצה להקשיב לזה את לא חייבת
יש לך רב שאומר אחרת מצוין
הכל טוב. תעשי מה שמתאים לך.
אבל יש בהחלט רבנים שאומרים לשאול בכל מקרה

תשאלי כל תלמיד חכם שמבין בהלכה  אם לא מדובר בכל מקרה במה שהוצג בשורות קודם מה שהסברתי בתגובה קודמת.

עדין לא הבאת לי רב שאומר שכל אשה שמעוברת או מניקה חיבת לשאול חכם אם לצום או לא.

על תשעה באב ויום כיפור שזה לא דחוי.

בסהכ בכל  הדברים שהבאת צדקת והבנו את המסר ובאמת כל הכבוד  ..

לא יוריד מכבודך אם תרשמי הניסוח ב4 השורות הראשונות בפתיחת השרשור לא היה מדויק.

באמת מבחינתי סימתי עם השרשור הזה כל עוד לא תביא לי רב שאומר שכל מעוברת ומניקה בכל מצב תשאל רב אם מותר לה לצום אולי אני יחזור להגיב,

אני לא רגילה להגיב כל כך הרבה זה כל כך צרם לי אז הגבתי...

שיהיה צום  קל ומועיל למי שכן צמה ..

 

לא מחייבת אף אחת. ממליצה.
ולא כתבתי בהודעה שלי בשום מקום לא עסקה רק בתשעה באב ויום כיפור אלא התכוונתי כל הצומות כולם
לא כתבתי פסק הלכה כלשהו ולכן לא דיקדקתי בניסוח כמו שמתקבל על דעתך אולי.
רציתי לעזור, זה הכל. מי שזה עוזר לה יופי ומי שלא מסכימה איתי גם יופי. באמת
שיהיה לך צום קל

אז את צודקת
הניסוח הנכון הוא-
לדעתי חובה, בעקבות מקרים שראיתי ורב ורופא שאמרו לי. ולא, אני לא יכולה לתת לך שמות בלי אאוטינג.
אם הניסוח הלחיץ מישהי או גרם לה לחשוב שאני פוסקת הלכה אז אני מתנצלת

אני יכולה לספר שבשנה כמו השנה שהצום נדחה, התקשרתי לשאול על מראה שלא הייתי בטוחה לגביו, והזכרתי שסבלתי מדלקת בדרכי השתן, ובלי ששאלתי על הצום בכלל, הרב אמר לי לא לצום בכלל באותה שנה כי הצום הנדחה נחשב ליותר קל גם מהצומות הקלים.

 

אנחנו גם לא תמיד מודעות למה שניתן לשאול עליו, ככה שתמיד כדאי לשאול.

הגיןני מאוד שזה טחורים...
הרבה פעמים בגלל כל מיני שינויים שנגרמים מההריון, ובגלל העומס הפיזי על רצפת האגן יוצאים טחורים לקראת סוף ההריון.
חשוב להקפיד לא להתאמץ בזמן יציאה, להרים רגליים ולהתכופף אחורה ולא קדימה.
לאכול מזון עשיר בסיבים תזונתיים, לשתות המון.
נסי למשש את אזור פי הטבעת ולראות אם את מרגישה בליטה כלשהי.
יש נרות ומגבונים של פרוקטוגלבינול שמאוד יכולים לעזור. גם משחת אלופרופוליס של חברת פוראוור נחשבת טובה לטיפול בזה.

לא חשבתי שקשור😬
עד לא מזמן לא הפריע...
אבל הגיוני שקשור.
בהצלחה לי😥

אולי פיסורה?, כשיש לי טחורים אני מרגישה כמו שאת מתארת...

בזמן שאת מתפנה
בנוסף לנשוף ולא ללחוץ(כמו נשיפות של צירי לחץ)
דמייני שאת נושפת מעלית שיורדת למטה

בעזה"ה יעזור. ..

אז את צריכה למנוע בינתיים.
לידה רגילה אפשרית בהחלט. יש בתי חולים שמאפשרים יותר, ויש שיותר מלחיצים. מציעה לך לבדוק לעומק כשיהיה יותר רלוונטי...
בהצלחה!

כבר מעלה את הסיכוי ללידה וגינלית מוצלחת בפעם הבאה.
לגבי ההמתנה בין הלידה להריון הבא
הדעות קצת חלוקות
רופא אמר לי שמספיק חצי שנה ( אחרי קיסרי אחד)
אבל קצת נלחצתי והמתנתי שנה.

לא נכון כבר הרבה שנים.
יש הרבה נשים שילדו בלידה רגילה אחרי קיסרי ואפילו כשהקיסרי היה הלידה הראשונה.
מכירה אישית כמה כאלה.
ההמלצה היא לא להיכנס להריון במשך שנה-שנה וחצי.
היו פה כמה שרשורים של נשים שנכנסו להריון אחרי כמה חודשים מהניתוח וילדו בלידה רגילה ב"ה.
קראתי גם מאמר של ד"ר חנה קטן שכתבה שהסיכוי שייגרם נזק מאי מניעה אחרי קיסרי הוא יחסית קטן.

אז כמובן שלא צריך לקחת סיכונים וכמובן שגם מניעה לא מבטיחה לך 100% שיהיה בסדר
אבל את יכולה להיות רגועה ובעז"ה תלדי כרגיל

לק"י

מומלץ למנוע שנה.
רב ממכון פועה אמר לנו אפילו שנתיים..

הדעות חלוקות באשר לזמן המתנה עד להיריון הבא. אני חושבת שיש כאלה שאומרים שאפילו לא צריך לחכות בכלל, אבל הדעה הכי פחות מחמירה ששמעתי בעצמי היא המתנה של עשרה חודשים. הכי מחמיר - שנתיים. אבל הרוב (וגם הרופאה הפרטית שאצלה עשיתי את הניתוח) ממליצים על המתנה של שנה.

אמנם לידות אחרי קיסרי נמצאות קצת יותר במעקב, אבל בד"כ (אולי תלוי באיזה בי"ח) ממש לא מדברים על ניתוח נוסף, במיוחד שיש בעברך לידות רגילות.

(גם אני ילדתי שתי לידות ראשונות רגילות, לידה שלישית קיסרית, ואז עוד שתי לידות רגילות ב"ה).

בהצלחה!

מכירה הרבה נשים שהיה להם קיסרי אחד ולאחר מכן הרבה לידות רגילות.
אבל הסיכוי לניתוח שני קצת עולה, כיוון שחלק גדול מבתי החולים לא נותן אחרי ניתוח קיסרי פיטוצין, אז במידה ואין התקדמות בלידה, צירים שמתמשכים הרבה זמן בלי התקדמות בפתיחה וכו... אין ברירה אלא ניתוח נוסף. ולכן אני ממליצה לקחת בלידה הבאה דולה, או כל דבר אחר שיכול לעזור, אלא אם כן את מאלה שיולדות בקלות ובמהירות....
המקובל הוא למנוע שנה אחרי לידה בניתוח קיסרי.

לק"י

מניחה שבמידה שהם לא עוזרים, עלולים להגיע לניתוח.

"אבל לא חייבים למנוע אחרי קיסרי"
בהנחה שהמטרה היא ללדת בבריאות הרבה ילדים, למה לקחת סיכון? למה לדחוף לעוד ילד אחד מהר-מהר אם זה יכול ליצור סיבוכים? קראתי פה סיפורים של נשים שדחפו לקיסריים צפופים ואז לא יכלו יותר ללדת... בשביל מה??
הקונצנזוס הרפואי הוא שעדיף לחכות. אז בעז"ה תחכי קצת ותלדי רגיל, מכירה המון סיפורים מוצלחים, היום מעודדים את זה.
וסליחה אם כתבתי בחריפות אני הורמונלית ועצבנית וחם לי...

צריך מאד להזהר כששואלים שאלה כזאת וכשעונים לשאלה כזאת.

אם את שואלת על חוויות של אחרות סבבה- קשה מאד לעשות השלכה מאישה אחת לשניה וכן מחוויה אחת שלך לשניה של עצמך.

 

מסכימה מאד עם קודמתי - המטרה זה להביא ילדים לעולם, ילדים בריאים?

ישנן הנחיות רפואיות שלא נקבעו סתם- רצוי לקחת אותם בחשבון ולהקשיב להם.

 

יש הבדל מאד גדול אם לפני הקיסרי האישה ילדה לידה רגילה (וגינלית) או לא. 

לרב בניתוח כבר יגידו לך אם לדעתם תוכלי ללדת שוב או לא- זה תלוי בניתוח, בצורת החתך ועוד. לרב משתדלים היום לעשותאת זה בצורה שתאפשר לידות נוספות אך זה לא תמיד אפשרי.

 

ישנם סיכונים בכניסה להריון לפני החלמה של הרחם כגון התדבקויות ברחם. 

והסיכון העיקרי של לידה אחרי ניתוח קיסרי הוא קרע ברחם. (דבר שקורה כמעט רק לנשים שעברו קיסרי)  ישנם דרכים לזהות תחילה של קרע ולתפוס אותו- לכן אומרים בלידה אחרי ניתוח שכשמתחילים צירים להגיע לביה"ח לאפשר מעקב ובמקרה הצורך לרוץ ךניתוח כדי להציל רחם.

 

כדאי להיות בהתייעצות עם רופא מומחה שיכול לתת הנחיות מדוייקות יותר- בעיקר מדוייקות לך ולמצבך!!

 

ולזכור שרופאי הנשים רוצים גם את טובתינו ותינוקות בריאים ושלמים ולא סתם רוצים להקשות עלינו!

 

אני זכיתי ללדת ב"ה בלידה רגילה (לידה שביעית) אחרי ניתוח קיסרי אבל זה היה מפחיד ולא מובן מעליו והייתי מוכנה כל רגע ללכת לניתוח אם יהיה צורך כי כל מה שהיה חשוב לי היה תינוק בריא.

 

זה שיש ניסים לא ואמר שאפשר לנסות את ה' ולסמוך על זה.

בבריאות לכולם!  

יש לי עדיין כרטיס עם שם המשפחה הקודם שלי ואני משתמשת בו ואין עם זה שום בעיה. (מתחילה להתקרב לעשור שנות נישואים)
אם השם שלך מעודכן במחשבים, אז עולה להם השם החדש-בלי קשר למה שמופיע על הכרטיס.

שבחינם אם מאשפזים אותך

בבית החולים עד 24 שעות אחרי הנסיעה
(אם אני לא טועה) זה לא עולה כסף.
בשעה טובה!!
לידה קלה!!

לידה ראשונה?

מתחילה להרגיש צירים ז"א שהם סדירים כבר? כמה זמן סדירים?

אם הם לא סדירים ברמה שכבר חוששים ללידה, למה לא מונית? כמה את רחוקה מהבי"ח?

 

 

אם את מתפנה באמבולנס ובסוף את לא בלידה ולא תלדי ב-24 שעות הקרובות, תצטרכי לשלם.

 

החלטות טובות! ולידה קלה בידיים מלאות!

מתקשרים למוקד אחיות
והן שולחות הפניה למיון..
ברגע שיש הפניה, גם אם את לא מתאשפזת- לא צריך לשלם על אמבולנס..

(אני נסעתי פעמיים באמבולנס בלי ללדת ועוד פעם אחת שזה כבר היה בוודאות לידה ואפילו לא ניסינו להתקשר מרוב שהיה לחוץ לנסוע.. ובאמת הגעתי לביתחולים עם פתיחה מאוד משמעותית)

אולי היא יודעת?
@לב אמיץ

מכירה ברזיל.

שעשיר במגנזיום וסלניום.

 

מעניין. 

מספיק אפילו רבע אגוז בשביל שלשולים קשים,ולכן יורדים במשקל

לא נשמע בריא במיוחד

משלשל בטירוף, למה לקחת משהו כל כך אלים לגוף?

אם זמין לך לגשת למרפאה, אולי כדאי לגשת לבדוק או לצלצל לשאול, אולי אחד התפרים חזק מידי

את כבר תשכחי מזה באמת באמת. אבל הימים האלה הם לגמרי נצח... אולי תנסי אלופירסט? יש כאלה שאמרו שמאוד עזר להן...
חוצמיזה- מזל טוב תהני מהקטן/ה ותחלימי מהר! רק טוב ♥

זה כ"כ כואב, לא יכולה להיזכר בזה... קשה להתיישב, קשה להעמד, קשה ללכת.

גם אני תהיתי אם משהו לא בסדר שם... אבל עבר ב"ה!!

שטיפות שטיפות שטיפות! ותחליפי כל פעם פד כשאת בשירותים, זה גם עוזר.

 

מזל טוב!!

המלצה שלי לגבי התפרים:
חוץ משטיפות שזה ממש טוב לעשות כמה שיותר.
תשתדלי אפילו 2-3 פעמים ביום לשבת באמבטיה. זה משפיע הרבה יותר משטיפות. לא צריך למלא את כל האמבטיה אלא רק כמות כזו שתכסה את מקום התפרים - די רדודים. לשבת נגיד 5-10 דקות. כמה ימים כאלו זה עושה ממש פלאים.
אצלי זה היה מאוד מאוד אפקטיבי

גם לי היו תפרים כואבים מאד (ברמה שהרגשתי רע יותר מאשר אחרי קיסרי)

הלכתי למיון ופתחו שם משהו, דקה אח"כ הייתי בנ"א אחר.

שווה בדיקה לדעתי.

תהיי רגועה שעשית את ההשתדלות שלך.

מזל טוב ובריאות!

יש משחות מעולות לטיפול של קרעים ותפרים. אם זה ממשיך תלכי להיבדק. אני יודעת שזה סבל וזה יכול לקחת זמן אז

וואי זה סיוט. גם אני עברתי את זה.
תרסיס אלופירסט של forever יכול לעזור.
ואם ממש מחמיר- אז כמובן להיבדק.

נשמע שעם התפרים אני פשוט צריכה סבלנות..

אז אחרי לילה שיותר ינקנו מאשר ישנו..(מי אמר קפיצת גדילה בגיל שלושה-ארבעה ימים?)
עכשיו כשהוא משלים שעות שינה נהיה לי כבד וכואב נורא.. וגם כשהוא מסיים לינוק עדיין יש גודש..

איך אפשר להקל?
שמעתי משו על כרוב אבל איך זה עובד? או משהו אחר?

אחרי פעמיים ששאבתי (אחרי הנקה) כבר לא כאב.
חשוב לא לשאוב עד ריקון מלא, כי ככה הגוף יחשוב שצריך לייצר עוד חלב.

כשהחלב מגיע סביב היום השלישי-רביעי שואבת טיפה וזה מסתדר.

הכרוב סופח נוזלים.
אפשר גם לעשות עיסוי עדין תוך כדי מקלחת חמה, ולסחוט קצת בעדינות כדי לשחרר את הלחץ.

לעשות את השד. לסחוט חלב עד להקלה. לשטוף במים קרים.
בין לבין אפשר לשים גם כרוב. לא על הפיטמה. רק מסביב. ולשים לב שלא נגמר החלב.

טוב!!!

לא יודעת את שמם אולי מישהי פה תעזור, הם ממש הצלה

תנסי גם תרסיסים שונים

אבל מצד שני ממש ממש כואב לי.

שורף-צורב כזה

ואני לא יודעת מה לעשות.

הרבה נחת

זה סימן רע, נכון?

איך אני יכולה לדעת אם הכאבים תקינים או שזה כבר חריג? אין איזה הפרשות או ריח רע מהתפרים.. יש נפיחות ממש וכאבי תופת.. אבל תמיד אומרים שתפרים זה כואב, אז אולי ככה זה ודי?

ואם צריך לפנות הלאה- למי? רק רופאת נשים או שרופאת משפחה יכולה לעזור? אני אצל ההורים שלי ויש פה רופאת נשים רק בראשון..
אולי בכלל סה משהו שצריך אחות?

אם יש החמרה כדאי מאד מאד ללכת להיבדק. למה לסבול? זה מקום ככ רגיש. חבל . את יכולה תור מהיום להיום במרכז בריאות האישה. המזכירות קשובות וברגע שאת מבקשת שם רפואת חירום מאד מתחשבות. ומסדרות לך תור מיידי.

בגלל זה שאלתי אם רופאת משפחה רלוונטית גם.....
אני נמצאת קצת בחור.:-/

ואוף מתסכל שאין שום שיפור

אני נמצאת ממש בחור🙂.
כל נסיעה מכאן למרכז הכי קרוב לוקחת לי מעל לשעה נסיעה.
ובכ"ז לפי מה שאת מתארת הייתי מקדישה לכך נסיעה. כאבים יכולים להיות מכמה סיבות יכול להיות סיבות פשוטות ויכול להיות קצת יותר מורכב כמו זיהום שמתפתח. ולכן כדאי להיבדק לא רק כדי לא לסבול עכשיו. אלא גם אחכ .
מכיוון שאת חשה החמרה במקום הטבה. זו ממש סיבה לנסיעה. רפואה שלימה! 🌷

רופאת משפחה זה לא רלוונטי. מקסימום תיתן הפנייה למיון..

או אם יש לך רופא נשים קרוב וזמין

מבינה לליבך, זה כל-כך סיוט נסיעות אחרי הלידה אבל ממליצה בחום פשוט לנסוע למיון אפילו. או לבית החולים שילדת בו.
רופא משפחה ואחות לא יוכלו לעזור לך כאן.רק רופא נשים.
כל-כך הרבה בנות אמרו לי שהיו להן כאבי תופת שנרגעו ברגע ששוחררו שם תפר.

לי הכאבים היו נסבלים ואחרי כמה ימים פתאום התגברו, לא יכולתי לזוז.
כמה ימים לפני כן בדקו לי את התפרים בבי"ח כי ביקשתי, והרופאה אמרה שהכל תקין ולדאוג רק אם יש חום או הפרשות (נראה לי משהו כזה), לכן לא דאגתי.
המשכתי לשטוף הרבה ואחרי כמה ימים הכאבים נעלמו לגמרי..

לא לוקחת על אחריותי רק מרגיעה שזה שהחמיר לא אומר שמשהו לא תקין.

באמת הלכתי למיון נשים.. חתיכת טרטור.. לקחתי איתי את אבא שלי שיישאר עם התינוקי באוטו ואת בעלי שיהיה איתי כי אני מפחדת מרופאים שאני לא מכירה..

וב"ה הייתה רופאה עדינה מקסימה, והיא שיחררה לי תפר אחד וזו הקלה משמעותית! עדיין כמובן כואב ולא נעים, אבל זה כאב שאפשר לסבול ולא כאב שאני מושבתת ולא מסוגלת לזוז ולישון ולנשום..
אז ממש תודה על ההכוונה ועל זה שעזרתן לי להשתכנע שזה לא תקין ושווה את הנסיעה.

כל הכבוד שאזרת את הכח..
משמח שזה עזר.
כאב לא נעים זה הגיוני, בכל זאת המקום עבר טראומה. בעז'ה תוך שבועיים ועדיין כבר תהיה הקלה משמעותית.
תקפידי על שטיפות, מנוחה רבה עד כמה שאפשר

משמח לשמוע.
כל הכבוד שהלכת לבדוק למרות הטרטור.
מנוחה נעימה

ממליצה בחום על משחת עזרקאין.
הדבר היחיד שעזר לי.

בכל החלפה לשים שוב.
לי ממש עזר.

היה לי חתך בשתי הלידות, בראשונה לא שמתי ובשנייה כן הקפדתי על אלוורה. לדעתי, זרז את הריפוי.

ההליך לוקח 2 שניות פעולה פשוטה וזריזה
הוא קיבל אותנו באגריפס

ניראלי שהוא מקבל את כל קופ"ח
תתקשרי לזימון תורים שלכם ותבקשי לדעת אם הוא מקבל את הקופה שלם
ההתמחות שלו זה כירוג.
בהצלחה

בס"ד

זריז ומקצועי. חיכינו חודש בחור אליו.
אנחנו בקופת כללית. הוא קיבל אותנו במרפאת מקור ברוך.

בהצלחה!

מצטרפת להמלצה על פרופסור יודייסין.

 

יש גם את ד"ר פורר אבל הוא פרטי ולוקח בסביבות 800 ש"ח אמרו לי שהוא גם מצוין

קבעתי לו תור דרך הקופה ליום שלישי, הבן שלי יהיה בן כמעט 4 שבועות. זה כבר מאוחר מדי?

ככל שמרגישים שהולכים ליפול בזה יותר ככה להקפיד יותר על ההרחקות. ממש קיצוני.

וראיתי שכתבת למטה על הרצון לעוד ילדים... אז תזכירי לעצמך וגם לו שהקפדה על טהרת המשפחה היא צינור שםע ברכה לעוד ילדים בע״ה ואולי זה יעזור לכם להתחזק.
וזה גם תכף נגמר... את בסוף ממש
בהצלחה

הכוונה העברה מיד ליד וכו

יכול להיות שזה שורש הבעיה

ההלכה מאוד מדוייקת ההרחקות הקטנות זה בדיוק מה שעוזר לבעל
זו תקופה גם ככה מאוד קשה אז אל תייסרי את עצמך על מה שהיה תנסו לעשות תשובה ולפחות בזמן שנשאר על לטהרה כן להקפיד

לא לאסור ולהחמיר על עצמכם בלי התייעצות עם רב.
לשאול על כל דבר, ומוטב לשאול רב שמקל כדי להגיע לטהרה מוקדם ככל האפשר.

כבר עכשיו...
לספור שישה ימים ולדמן זה ייאוש מימכמוני מבינה אותך... יש לו שיטות איך כןצלטבול בזמן למרות הדימום


בהצלחה

לא להגיע למצבים מקרבים.
לעצור את הדברים בזמן זה אומר הרבה לפני שאתם רגשית בתוך זה.
אם זה אומר ללא חיוכים, ללא דיבורים מקרבים,
אפשר לתפקד, לשתף ולחוות זוגיות גם ללא כל מה שגורם בסוף לקרבה פיזית.

להבין עד כמה כל האמצעים כשרים לכיוון ההפוך. כשיהיה לכם בהיר שלא מגיעים יותר בחיים למצבים האלה, אתם לא תגיעו.
לפעמים לוקח זמן לקלוט כמה קשה הניסיון הזה, ודווקא כשמבינים את זה עושים הכל שזה לא יקרה.

תחשבי שיש עוד הרבה זוגות שאוהבים וקשה להם ורוצים הכי להיות ביחד ובכל זאת לא נופלים ולא מתקרבים לזה אפילו במשך חודשים שלמים (מכל מיני סיבות) אז זה הגיוני ואפשרי.

פרקטית: לישון בשעות אחרות, להפריד מיטות לשתי קצוות של החדר או צורת ריש כשיש עוד את מיטת התינוק בינכם.
להקפיד על מרחק פיזי ומרחק נפשי.
להקפיד על דיבורים "עניניים" כשאתם לבד פנים מול פנים.
לא לאכול ארוחה משותפת באווירה מקרבת אחרי שהשכבתם את הילדה לישון.
להקפיד לא ליצור קשר עין מעורר וכל דבר שאתם מזהים שמעורר אצלכם תחושת קרבה שמכניסה אתכם לניסיון.
אם יש צורך בדיבור מקרב- אפשר ביציאה להליכה או בטלפון, ולאחר מכן לסיים את השיחה שוב בעניינים פרקטיים לצנן את ההרגשות.
כנ"ל אם בא לכם לאכול יחד אז לצאת לפיקניק. לא בבית כשאתם לבד.

שכל אחד יקח על עצמו את האשמה והאחריות למה שקורה. קשר נוצר בין שני אנשים.

בנוסף לנאמר תתקשרו היום לבקש עזרה הלכתית, אחד הגורמים שמשפיעים על הפסיקה זה המצב הנפשי של בני הזוג. הרב שפסק לכם שהדימום סתר 7 נקיים ידע על מה שקרה???
אם לא אתם יכולים לפנות לרב אחר ולספר לו, זה בהחלט יכול לעזור לו בפסיקה.

ומחזקת כל מה שכתבת

אפשר להימנע ממגע כשאסורים אבל זו ממש לא הדרך.

להתרחק נפשית?? לא לחייך אחד לשני ולא ליצור קשר עין??

אולי שאחד מהם יעבור לבית אחר בתקופה הזאת וזהו?.. 

מה יישאר להם מהקשר אחר כך כשהיא תטבול בעז"ה??

 

כשאסורים זו ה-התקופה לבנות את הקשר שמעבר למגע ולחזק אותו.

במיוחד אישה אחרי לידה כשצריכה כ"כ תמיכה רגשית.

נכון, זה קשה מאוווווד להיותר אסורים כ"כ הרבה זמן, אבל לא זו הדרך..

אני חושבת שדבר ראשון צריך לחזק אצל שני בני הזוג את הידיעה שאין מצב שזה קורה שוב, זו בכלל לא אופציה שניגע עכשיו..

 

ולך שואלת יקרה- לרוץ להתייעץ עם רב!! ממליצה מאוד על הרב בן שלמה.

 

בהצלחה לכם וזוגיות משמחת ומצמיחה!

מי שיודע על עצמו שכבר נפל, ראוי שילך לקיצוניות השניה מאשר יעמוד שוב בניסיון.
אפשר לתחזק זוגיות בריאה גם בלי כל המוצי פוצי שמביאים לקרבה אסורה, גם אם הלכתית הם מותרים בתקופה שאסורים.

קשר עין הכוונה כמובן למבט שגורם לדברים, לא קשר עין רגיל כמו כל שיחה רגילה.

וממש לא צריך לדאוג ממה שיהיה אח"כ

מי שיודע שכבר נפל ראוי שילכו להתייעץ איך לא נופלים שוב יחד עם תחזוק זוגיות נורמלית.
ממש לא חושבת שיש מקום להפוך לשני זרים ולהרוס זוגיות. זה נסיון, יש הרחקות (ש פותחת אומרת שהם לא הקפידו בזה , אז קודם שתתחיל משם)
ויש יעוץ זוגי לפי ההלכה איך להתגבר על הישנות מקרים כאלו תוך כדי קיום קשר זוגי אוהב.

נשמע מאוד קיצוני. זו תקופה וצריך להתגבר. אבל לא להשמיד זוגיות בגלל זה. יש להם שנים רבות בעז"ה לחיות יחד

להשמיד זוגיות
עוד שבוע/ שבועיים/ שלוש
לא ישמיד שום זוגיות...

הצד השני, לא לשמור נידה???
חמור הרבה יותר.

אם היו יכולים לנהוג רגיל ולא ליפול, לא היו נופלים.
הגיעו למצב מאוד קיצוני שדורש לפעול במהירות לכיוון ההפוך.

ולא יודעת אם קראתן הכל לפני שמתבטאים קיצונית,
אבל אני הדגשתי את העניין של אווירת הקרבה עם הטיימינג והמיקום.

מי שהזוגיות שלו נהרסת כי יצא לפיקניק בשעות הערב, או נפגש לצהריים יחד במקום ערב אז באמת צר לי עליו.

נו באמת

אם בני זוג מעידים על עצמם שעצם הנוכחות באותו בית גורמת לקרבה שהם לא יכולים להתגבר עליה- אז שישהו בבית אחר בנתיים.

כתבתי שהכל עדיף על פני נפילה, לא כתבתי שכל זוג צריך לנהוג כך כדי לא ליפול

והסכמתי איתך. יישר כוח

אם זוג מגיע למצב שעוברים על הלכות מפורשות (ועוד בנידה!) צריך לעשות מעשים... גם אם הם נשמעים לנו קצת קיצוניים.

ומסכימה איתך גם שבזוגיות בריאה- זה לא יהרוס.

 

ולפותחת, יישר כוח על הרצון לתקן וללמוד מה לעשות! ה' יהיה בעזרכם ויתן לכם כוחות, וגם שתטבלי במהרה ויהיה לך הרבה הרבה זמן של שקט מהמחזור ומדימומים

שלזה התכוונה ההלכה..
אני די מזועזעת מתגובה

ברור שלזה התכוונה ההלכה.
ההרחקות נועדו להרחיק!
ומי שיודע שקשה לו יותר- צריך לחזק יותר.
חשוב לזכור שההרחקות נועדו למנוע קירבה. וכששומרים עליהם זה רק גורם להתגעגע לקירבה. זה מונע נפילות, א ב ל ביחד עם זה מעצים את הכיסופים אחד לשני ואת הרצון לקשר.
כששומרים על ההרחקות כראוי (וכל אחד יודע מה ראוי לו)- זה הופך את הקשור ליותר טהור וקדוש וחזק ואמיתי וכיפי

להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו: אז איך עושים תשובה?

 

מעתיקה את פיסקה 2: 

"הוא "מתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו" – כמו המכור, הוא יודע שבקלות הוא יכול ליפול. חז"ל הגדירו זאת יפה: "מי שנכווה ברותחים, יזהר בחמים!", כלומר, אם אדם נכווה ממים רותחים, העור שלו עכשיו רגיש, ושלא כמו אדם שלא נכווה, הוא יכול להיפגע גם ממים חמים, אף שאינם רותחים. לכן, עליו "להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו". גם ממה שרק דומה לחטא עליו להיזהר".

 

וכל זוג יודע מה מקרב ביניהם וממה כדאי להתרחק ולהחמיר עוד על גבי ההרחקות שחכמים קבעו.

 

וליהפך, מתוך שמקפידים ביתר שאת אחרי נפילה, ומתחזקים בטהרה, חוזרים אחד אל השניה ביתר שמחה וקירבה נפשית כי יודעים שהריחוק הרגשי הוא כלי להשגת המטרה.

מעבר לכל העצות הטובות, חשוב לדעת שאם ח"ו אתם נופלים עד הסוף זה סותר את שבעה נקיים וצריך לספור כמה ימים של פולטת שכבת זרע ואז שבעה נקיים

זה לא איזו הנהגה יפה או מנהג חסידות
זה לגמרי דאורייתא
וחמור מאוד

כשנופלים במשהו יש יותר נטיה ליפול שוב..
משהו בטעם האסור לפעמים יותר מעורר את החשק..

שבו יחד ותקבלו על עצמיכם שכמו שלא תאכלו בשר טרף כשמתחשק לכם
אתם לא נוגעים ולא נופלים
אין מצב כזה
זה לא אופציה

ומחזקת את מי שאמרה-
להקפיד על כ-ל ההרחקות
להזהר לא להגיע בכלל למצבי קרבה ומשיכה
זה לגמרי לא אמור לקרות מעצמו- מתחיל מבט אינטימי או מאוהב- להתחיל לדבר על החשבון בנק
מתחיל שיח קרוב מעורר הצפת רגשות -להסיט נושא
לא ללכת למקומות מבודדים
וכל מה שלא גורם לזה להתעורר

ללמוד יחד כמה זה חמור..גם מבחינה הלכתית-ליפול כמה פעמים עד הסוף..לא פשוט..
ובעיקר- זה נותן לכם תדמית על עצמיכם שאחנכם מסוגלים
זה לא נכון
אתם יכולים!!
רק אתם צריכים לבחור בזה יחד בהחלטה ברורה

זה תענוג באותו רגע
אבל אח''כ יגרום לכם רק ייסורים,כעס עצמי,רגשות אשמה..

ומחזקת את דבריה של אמשוני-

 

סתם לידיעה-פעם הנשים היו הולכות לאוהל בזמן הנידה...

 

ככה שהרחקה גם אם זה במובן הפיזי זה לא משהו הזוי בכלל... אם קרה מקרה והלכו לקיצוניות אחת בשביל לא לחזור על האיסור הזה (אחרי שעוברים על משהו אסור ולא קורה כביכול כלום יש נטיה לחזור עליו שוב) צריך ללכת לקיצניות אחרת....

 

פותחת יקרה- תאספי את עצמך.....תחליטי עם בעלך על דרך פעולה משותף של שניכם... תחליטו בינכם מה קרוה במידה ואחד משניכם קצת נופל... איך תשמחו שהצד השני ינהג... ובמידת הצורך תבקשו הדרכה ועצה ממומחים בעניין (רבנים, מכון פועה אולי ידעו לכוון וכו)

 

מעבר לזה במובן הפרקטי- דימומים אחרי לידה זה דבר שכיח במיוחד אם לוקחים מניעה שאז המצב בכלל ניהיה יותר בעייתי. 

אני במקרים כאלו ממליצה לדבר תמיד עם רב והוא ידע לכוון אתכם איזה כתם אוסר... ואיזה לא.. ובדימומים המלצות וטיפים לשיפור (מכון פועה גם מאוד עוזרים בדברים האלו) 

יש שיטות גם לקיצור ימי דימום (תראי בהודעות "הדבוקות" בפורום).

 

ההחלטה צריכה של שניכם ואתם יכולים- אני בטוחה שאתם זוג אוהב וכו אבל תדעו שיש כמוכם עוד המון המון זוגות שאוהבים אחד את השני באותם מידות של אהבה (אם אפשר בכלל לכמת ושומר ונזהר.

 

בכ"א תרגשי בנוח לשתף ולשאול גם באופן פרטי כולנו פה

 

 

 

מעל הכול תבקשי סיעתא דשמיא - ואני בטוחה שהקב"ה ישלח לך עזרה גדולה משמיים להתמודדות .

 

אני רק יכולה להוסיף- שזה קורה המון בלידות ראשונות במיוחד כאלו שההריון הגיע די סמוך לחתונה שהזוג לא הספיק לטעום את ההרחקות..... ואכן זה קשה ולא קל במיוחד לבעל....אני מוסיפה גם התנסות אישית שלי- שזו התמודדות שהיא לרוב לא נגמרת גם אחרי כמה וכמה ילדים ומעל עשר שנות נישואין..... אבל האיפוק צריך להגיע כבר מההתחלה. למרות שאני רואה את בעלי ומאוד בא לי לקפוץ עליו אפילו בנשיקה ואפילו בליטוף.... בזה אני מכניעה את עצמי מהר וכן לפעמים אין לי ברירה ואני בקושי מסתכלת עליו בימים האלו..... 

האם יש לך מחזור סדיר בד"כ כל כמה ימים?

את מניקה?

 

כיוון שיש עובר עם דופק - זה מעודד יותר.

מקווה איתך לבשורות טובות!

האם הוסת שלך לא סדיר באופן קבוע? אם כן, בכלל לא הייתי מתרגשת. אצלי זה בלגן שלם ובילד השני התאריך וסת אחרונה היה רק לפי אולטראסאונד. יצא בסדר
גם אם בדרך כלל סדיר לך, זה כמובן יכול להשתנות ובדרך כלל אין סיבה לדאגה. הרופא אמר משהו? הזמין להמשך מעקב תכוף (עוד שבוע-שבועיים) או כרגיל?

זה באמת מלחיץ מאוד.
הוסתות שלי סדירות..
וגם במהלך חלק מהזמן היו דימומים- והרופאים הספידו כבר את ההריון..
היתה האטה בגדילה שהבתחלה חשבו שזה ביוץ מאוחר..
בשבוע גדל ביומים.. וכן הלאה.
וגם בשבוע 10 היה נראה כשבע.
אבל היה לנו נס, וחקראת שבוע 11 או 12 היתה ׳ קפיצת גדילה ברחם׳ הרןפאים לא יודעים להסביר את זה...
ברוך ה!..
בהצלחה!!!!

אבל אני קצת מבולבלת כי חצי מהתוכן בשפה צרפתית?) ולא ברור לי מה סדר הפוסטים ואיפה הם...
(

קראתי כל מילה בשקיקה.
את אשה גיבורה וחזקה!

מותר לשאול בכנות-
מה שלומך היום...?

עיסוי פטמות אפשר עם משאבה

יחסי אישות
רפלקסולוגיה

דיקור..

תודה

זה שמן שמרכך את צוואר הרחם.
אפשר לקחת דרך הפה (שימי לב שביל זה צריך עם הכשר, וזה יותר יקר)
או לעשות חור קטן ולהחדיר קפסולה לנרתיק. (לא צריך הכשר כמובן, וזה יותר זול)

אם את מכירה מיילדת שיכולה לעשות לך
או לקבוע תור לרופאת נשים.
זה קצת כואב ולפעמים צריך לעשות פעמיים אבל זה גורם לשחרור הורמון שמתחיל תהליך לידה.

את יכולה לנסות חוקן (בבית)
או לשתות שמן קיק.

זה גורם לשלשולים ובעצם מרוקן את הגוף.
אם יש תנאים התחלתיים ללידה, זה כדאי כי זה יכול לקדם.
אם אין, עדיף להימנע, זה רק ייבש אותך ולא יעזור לכלום.

אומרים שמן קיק.
לי אישית מימי דוחה.
בהצלחה יקרה עוד טיפה וזה מאחוריך

ואם אומרים לך הליכות מדרגות וכאלה, הבנתי שזה עוזר רק אם יש פתיחה כלשהי כנל לגבי סטריפינג. שאפשר לעשות רק כשיש פתיחה. אני עשיתי תרגיל מסויים מאמינה שהוא עזר אנסה להעלות תמונה עם הסבר. (לי עשו סטריפינג רק כשהיה לי קצת פתיחה ואחכ עשיתי הליכות קצת, זזתי פשוט. פעמיים בהפרש של כמה שעות-לא חובה, ויום למחרת ילדתי)

וזה היה נראה לי נח ופרקטי.. ושאלתי את אחותי שמבינה בזה קצת היא אמרה שנראה לה סבבה

מקווה שילך לך מהר ובקלות ותנצלי את הרגעים האלה.. אני אחכ התגעגעתי מאוד להרגשה של ההריון ולפני הלידה כי מחכים ומחכים חסרי סבלנות ואז "פתאום" זה עובר
. מין הרגשה כזו שכשאת אחרי זה כאילו כבר מהר חחח

תמצאי מישהי טובה!!

בהצלחה וידיים מלאות. (באיזה איזור את? אולי אוכל להמליץ לך)

.....

לשתות כוס מים עם כפית כמון,

 

שתי בנות מספרות שכמה שעות אחר כך התחילה לידה פעילה והצליחו ללדת ללא אפידורל.

 

אני לא יודעת אם זה עובד כי לא ניסיתי אבל לכי תדעי...

 

 

לידה קלה בידיים מלאות!!!  

נשמע הגיוני בסה״כ..

הם מומחים לאזניים.
ואולי זה בכלל שיניים.

הבן שלי בגיל שלושה וחצי חודשים גם היה רק על הנקה מלאה.
והיה מגיע שעות הערב שבהם היה צורח ולא הבנתי למה
ברגע שהבאתי לו תוספת מזון הילד ניהיה ילד אחר לגמרי.
ואני מקירה עוד מישהי שבשעות הערב החלב שלה יחסית נגמר.
אולי תשקלי תוספת מזון וזה ירגיע אותו

גם אני קלטתי בשלב כלשהוא שבשעות אחה"צ ההנקה פשוט לא מספיקה
החלב לא עשיר בגלל ההתרוצצות במשך כל היום

גם אילו זה היה פורום רפואי, לא היית מקבלת מכאן לא אבחון ולא טיפול,

ואצל הילדים קטנים המצב משתנה כ"כ מהר, וכ"כ מהר הופך למסוכן.

אין טעם לכתוב בפורום - פשוט קחי אותו מיד לרופא.

עדיף שרופא יגיד שהכול בסדר מאשר תפספסי משהו, לא כן?

 

ועוד משהו: אם את יודעת שהוא לא אוהב נסיעות - למה לקחת אותו לנסיעה כאשר גם ככה רע לו? ועוד לקניון - מקום מלא רעש, אנשים זרים וזיהומים.

בניגוד לאוטובוס שהיא עלייך או בעגלה. יש הרבה תינוקות ששונאים את זה. ואין כל כך מה לעשות ... לנסות לנסוע כשהוא ישן ולצמצם את הנסיעות איתו להכרחיות בלבד

בקשר לבכי בהחלט נשמע שכדאי לראות רופא . אוזניים/שיניים וכו.
רפואה שלמה!

תבדקי היטב את הכיסא....
שמעתי על מקרה נורא שנשמע ככ דומה. כל פעם שהילד ישב על הכיסא ברכב צרח. במשך כמה חודשים.

יום אחד האמא בדקה את הכיסא ומצאה בורג שדקר אותו כל פעם. זה הפך להיות ממש כיסא עינויים בשבילו.

לא חייב שזה יהיה דוקא בורג אבל שווה לבדוק את הכיסא מבחינת נוחות. לפעמים החלק של ההקלקה נורא חם . ואפשר ממש לקבל מזה כוויה. לפעמים קוץ קטן שנתפס בטעות בכיסא.

גם לנו היה מקרה עם הבת הראשונה, שהייתה בוכה בכל פעם שנסענו איתה ברכב עם הסל-קל של העגלה.

החלפנו סל-קל (סל-קל שהיה אצל הורי בעלי) - והפלא ופלא, הילדה נרגעה...

מפחיד לחשוב שאולי היה משהו בסגנון הזה בסל-קל שלה...

אם כי אולי סתם המבנה של הסל-קל לא היה מתאים לה...