אבל דווקא בגלל שיש לך את 2 הצדדים, תחזקי את המחשבות הטובות, שזה ברכה ומתנה וכו' שאת בטח יודעת יותר טוב ממני.
בקשר לקשיים: אני לא אומרת שאין קשיים, והכל פשוט, אבל אני כן יכולה לומר לך שזה עניין זמני. הילדים גדלים מהר, ובעוד כמה שנים יהיו לך כמה ילדים גדולים, לא רק אחד, שיוכלו לעזור לך, ויהיו יותר עצמאיים והחיים ייראו אחרת לגמרי.
גם אני כשהיו לי 3 צפופים קטנים לא הבנתי איך אנשים מתמודדים עם יותר מזה, אבל היום אני רואה את עצמי ורואה שהקשיים שהיו אז היו הרבה יותר קשים מהיום, והיום יותר קל לי.
ושלא תביני לא נכון, הילדים לא עובדים אצלי, ולא מחליפים אותי בעבודות הבית, אבל בעצם היותם גדולים יותר הם יכולים לעזור לי, וגם הם יותר עצמאיים, אני לא צריכה לקחת אותם לכל מקום שהם רוצים (חברים, בי"ס, קניות וכו') וגם אני יכולה לצאת אחה"צ או ערב אם צריך, בלי להשתגע לחפש בייביסיטר. מה שאני מתכוונת לומר, זה שכל הקשיים של התקופה הזו הם זמניים לגמרי, למרות שלפעמים נראה שזה לעולם, זה יעבור מהר מאוד בעז"ה... כמה זה 5-7 שנים מתוך 120?!...