פורום הריון ולידה (עמוד 3662)

אני מסתכלת על סבתא שלי. שכבר עברה את ה-90, עד מאה ועשרים, וב"ה עוד פעילה במידת מה, לומדת, קוראת, אפילו התחילה לאחרונה לצייר... אני מסתכלת עליה וחושבת - כמה זמן עבר מאז שהייתה משועבדת כולה לצורכי תינוקות, פעוטות, ילדים? עשרות שנים! עשרות שנים שהייתה ב"ה 'שייכת לעצמה'. וזה אחרי מרוץ גידול הילדים שנראה בשעתו כאילו אין לו סוף... יש סוף, לטוב ולרע, ומתחילה אח"כ תקופה חדשה. בע"ה שה' ייתן חיים ובריאות - עוד נספיק המון! בנחת! אז לא נורא אם במקטע הזמן שנמצאים בו עכשיו מחמיצים כמה דברים, דוחים כמה חלומות ל'יום אחד...', משתעבדים ברמה מסוימת. זה זמני, זו תקופה חולפת,שהכי כדאי להפיק ממנה את המיטב כמו שהיא.

אותי אישית הפרספקטיבה הזאת מעודדת. מקווה שיעזור גם לך.

מה שאפשר להספיק עכשיו
אי אפשר אחרי הלידה
באמת קשה למכור סיפור אחר
וגם אין צורך
לכל זמן ועת...
החיים ממשיכים אחרי הלידה אבל מסוג אחר
ובקצב אחר
צריך לקבל את זה
אבל חיי את עכשיו עזבי את אחכ
אחרי הלידה ממילא הכל מקבל תפנית ומקבל קצב אחר

חודשיים זה לא כל החיים,
נכון יש את ההתאוששות אחרי לידה
אבל אח"כ אני חושבת שחוזרים די מהר למסלול.
המעבר מ2 ל3 לדעתי יותר קליל מהמעברים הקודמים.
את כבר רגילה לקצב של ילדים,
גם יש לך יותר ניסיון בגידול תינוק, אז לא הכל סביבו (אם תרצי ואם לא)
אפשר להספיק לעשות דברים אחרי. זה דורש עזרה מהמשפחה אבל אפשרי בהחלט

לי היה בערך 10 מפגשים עם קלינאית תקשורת אחת לשבוע, ואח"כ עוד 7 שיעורי נהיגה, כמה מפגשים רפואיים, טיפולי שיניים בקצב שהפסקתי לספור אבל נראה לי 20 לפחות.

כל זה תוך 4 חודשים מהלידה. (אח"כ היה פסח והשאר היסטוריה)

בקיצור מה שצריך עושים. החיים לא נעצרים. הם כן משתנים אבל לא בהכרח יותר קשה (בהריון עצם ההריון יותר קשה וכל דבר נראה כמו הר)

בהצלחה רבה!

ובשבילי חופשת לידה זה זמן שאני מחכה לו כדי לעצור, לנשום, להיות עסוקה רק בתינוק, בילדים ובמשפחה שלי בלי כל העומס הטכני והרגשי של העבודה שלי, לא חייבת כלום לאף אחד, רק למשפחה שלי.
נהנת מאוד... מהבקרים השקטים בבית, סוף סוף זמן לעצמי, לחשב, ולקרא תוך כדי ההנקות. כמות של זמן לעצמי שאין לי בשגרה.
נכון שיש טיפול בתינוק, אבל זה הרבה יותר רגוע מלעבד( לפחות בעבודה שלי).
כמו תמיד תכננתי מלא דברים להספיק בחופשת לידה ולא מספיקה כלום. אבל נראה לי שצריך לקבל את זה שזה זמן להתמקד באמהות ולא לרוץ כל הזמן.
החיים לא נגמרים, הם פשוט משנים פאזה. ונראה לי שעוזר לקבל את זה ולא לנסות להספיק מליון דברים בחופשת לידה, אלא להנות ממנה( אומרת גם לעצמי).

כנראה שכל אחת מאוד שונה בחוויה האישית,

@אמאשוני , מעודד אותי לקראו את תאורי ההספקים שלך בחל"ד , זה אומר שאולי יש תקוה?!

ומצד שני @אורי8 את מדברת על שינוי פאזה....

אז אולי אני בעצם צריכה לשחרר ולזרום עם החיים ולתת לכל דבר את המקום שלו בזמן שלו מבלי לתכנן?!

פשוט להיות את ההוווה בלי לתכנן את ההמשך...

תודה @דבורית על מתן התוקף לתחושות שלי, זה באמת משמעותי להבין שאני חושבת (עדיין) בהגיון

ו @<מריומה> תודה על החשיבה המעניינת על סבתא שלך. אנסה לזכור זאת, למרות שאני באופי פשוט כאן ועכשיו, בריצות, ובאמת קשה להסתכל מכזה מרחק...

צריכה פשוט להפסיק להיות בתסכול מעצמי. תודה שעזרתן לי....

בחיים אנחנו כל הזמן נדרשים לקבל החלטות ועדות סדרי עדיפויות. וכמעט תמיד מה שנבחר יבוא על חשבון דבר אחר.
אז גם אם כל מה שכתבת נכון, ואחרי הלידה תהיי מוגבלת, ובכלל- ילדים זה דבר שלוקח לנו המון אנרגיה וגוזל את זמננו החופשי,
עם כל זה, הרי שיש לנו פה בחירה ללדת עוד ילד ועוד ילד ועוד ילד...
זאת אומרת שסידרנו לנו את הדברים החשובים בחיים, ואיפשהוא בראש הרשימה עומדת משפחה גדולה כערך שאנחנו מאמינים בו.
ולכן,אין ספק שזה יבוא על חשבון דברים אחרים.
אבל בתוך הקושי- צריך לזכור את הערך הגדול הזה שהצבנו בראש הרשימה.
לא לבטל את הערכים האחרים, כמובן...
אבל לזכור שבעצם אנחנו כן רוצות את זה.
ועם כל הקושי עד גיל שנה (אני מזדהה עם ציון הזמן הזה) הרי שזו מתנה בשבילינו- בעולם כ''כ עמוס, להתענג בפשטות על מתיקות וחמידות של התינוק. פשוט להנות מהרגעים האלה.
לא להיות בנקיפות מצפון על כל הדברים שטרם נעשו. הרי גם בלי תינוק יש רשימה ענקית של על מה שטרם נעשה...
רק תשמחי במה שיש, תחבקי ותנשקי ותהני,
וכשיבוא הזמן והכוח תחזרי למירוץ...

באמת זה הערכים לפיהם אני הולכת ובוחרת את צעדי...

תודה על המבט הנכון,

חיזקת אותי!!

שיהיה לך חג שמח!

אני לא חושבת שמלכתחילה הייתי מתכננת כ"כ הרבה יציאות בתקופה מיד אחרי לידה,
אם תשימי לב לרשימה שלי, שום דבר זה לא איזה תחביב או קורס
הכל זה דברים דחופים וחשובים שהחיים מזמנים.

(השיעורי נהיגה היו באמת הקרבה בחלון הזדמנויות מאוד צר ועשיתי את זה בדחיפה מאוד חזקה של בעלי שלחץ עלי כי להיות עם אוטו ולא לנהוג עם שלושה ילדים זה באמת קשה והחשבון הכללי יצא הרבה יותר בזבוז שעות)

כל השאר זה היה דברים שהייתי חייבת, אז אני אומרת שמה שחייבים מוצאים לזה זמן ופתרונות.
ולא לדאוג מעכשיו.

זה באמת מאכזב ומדכא,

במיוחד כשיש ציפיה כלכך גדולה...

לא משנה מה יש בבית 

אני מעריצה את כוח החיות שלך והרצון להוסיף להעניק ולהיטיב...

מתפללת עלייך-

אולי בחודש הבא?!

זה יגיע בעז"ה...

אבל כשקראתי את הדברים שכתבת, אז חשבתי שזה מעניין איך אנחנו עוברות את אותן דברים את חוות את זה אחרת.
לי באופן אישי דווקא יותר קשה עם השנה השניה של התינוק. איכשהו בשנה הראשונה אחרי הקושי של ההתחלה וההתאוששות מהלידה, יש זמן כזה שכל מה שצריך לעשות לתינוק זה להניק ולחתל, ובשאר הזמן הוא מתלווה אלי במה שאני עושה. אני משתמשת הרבה במנשא, בחוץ על הבטן ובבית מהרגע שאפשר עוברת לגב, ואז אני יכולה לעשות איתו המון, ומידי פעם לעשות עצירות להנקות והחלפות. יש בשלב הזה גם את חופשת הלידה (שאני לרוב מאריכה כמה שמתאפשר) אז הכל יותר בנחת, ומידי פעם אני יכולה גם לקפוץ לביקור בעבודה לפי הצורך עם הקטן במנשא.
מגיל שנה (אפילו קצת לפני) יש לי כבר ילד, עם רצונות משלו, יותר צורך להסתובב באופן עצמאי ככה שהוא לא תמיד מוכן להיות במנשא, ומצד שני הוא עדיין תינוק, לא יודע להעסיק את עצמו, ורוצה להתעסק בכל דבר מסביבו. ואז בשלב הזה כשאני בבית אני לא מספיקה לעשות הרבה, הכל עובר ללילה, יותר קשה לצאת איתו ומצד שני קשה להשאיר אותו לבד (אפילו עם אבא זה קשה, כי הוא יותר רוצה אותי).
עכשיו כשהקטן נהיה בן שנתיים אני מרגישה איך הכל יותר רגוע, יותר קל לו להישאר עם אבא, הוא מאפשר לי לעבוד במטבח ובבית כשאני איתו (וכמובן רוצה תמיד להשתתף), הכל יותר זורם...
לא יודעת אם זה עוזר לקרוא את זה, אבל לי דווקא עשה טוב לקרוא שלדעתך השנה השניה נהיית יותר רגועה, עזר לי לראות את הדברים בפרספקטיבה אחרת, אז אולי באותה מידה ההסתכלות שלי על השנה הראשונה תוכל לעזור לך...

אבל האמת- לא הצלחת "לשכנע" אותי

כנראה שכל אחת וכוחות הנפש שלה,

אבל  בשבילי הנקה זו ממש הענקה לא מובנת מאליה...

ובעיקר זה הקטע הכובל-

מורכב להשאיר עם ביביסיטר (במיוחד כזה פיצי... אמאלה, וגם בעלי לא ממש מסתדר עם בקבוקים וחימומים)

שאיבות ושאיבות...

הזמן שזה לוקח,

הכאבי בטן,

התינוק שצריך רק אותי!! גם אם זה במנשא... א"א לתלות כך כביסה, לבשל...

ילד יותר גדול גם האחים מעסיקים,

הוא יכול ללמוד להמתין וקצת לדחות סיפוקים...

נכון שזה "זנב" שנתלה על החצאית, אבל מרגיש לי שיש עם מי לדבר...

 

בקיצור- כל אחת וחווית האמהות שלה

זה לגיטימי להרגיש אחרת,

ותודה ששיתפת אותי....

זה שיש עוד בבית לא גורע מהרצון העז.
בעזרת ה' בפעם הבאה!
ה' יודע מתי הזמן הכי נכון ומתאים.
בשורות טובות ומשמחות בקלות!

זה באמת מאכזב ומדכא,

במיוחד כשיש ציפיה כלכך גדולה...

לא משנה מה יש בבית 

אני מעריצה את כוח החיות שלך והרצון להוסיף להעניק ולהיטיב...

מתפללת עלייך-

אולי בחודש הבא?!

זה יגיע בעז"ה...

מופיע פס נוסף ובחיובי הוא קצת יותר כהה אם כך זה יכול להיות משנה הבדל השעות... אבל תנסי מקסימום יצא שלילי תעשי עוד אחת גם בערב..

על תינוקת בת שבוע, כשהיה רותח, והוא אמר שבשום פנים ואופן לא לתת מים, אבל כן להניק כל שעתיים...

רופאה אמרה לי פעם שאפשר לתת מקסימום 5 מ"ל בין הארוחות.

אבל קראתי שכדאי להציע יותר הנקות..

אז לתת יותר ארוחות של מטרנה?

אסור לתת מים רק יותר הנקה או תמ"ל... תוספת מים יכולה לפגוע במאזן המלחים בגוף של התינוק

ובגיל שהם אוכלים מוצקים-
אפשר לתת כרגיל? במקום תמל?(10 חוד')

בקשר לשאר השאלות תלוי בגיל זכור לי שעד גיל שנה ממשיכים תמ"ל או הנקה ולא נותנים מים במקום אבל אם הוא אוכל גם מוצקים אז אפשר להוסיף גם מים

מאיפה יודעים שילדת וכמה זמן את בחופש??
כל עוד לא בקשת לרשום את הקטן מאיפה הם יודעים?
אותי אף פעם לא שאלו...
כשרציתי לרשום קטן כשעוד הייתי בחופשת לידה אז ביקשו אישור חזרה לעבודה.
לגבי הגדול אף פעם לא שאלו ולא ערכו שינויים בדרגה.

רשמתי את התינוק לשנה הבאה וחוץ מזה הבנתי שהם מקבלים דיווח ממשרד הפנים. בלידה הקודמת רצו ממני אישור חזרה מחופשת לידה כדי להמשיך את ההנחה לילדה הגדולה יותר שהיתה במעון, קיוויתי שמשהו השתנה.

לא בקשו כלום אז כנראה שלא עובר דיווח אוטומטי.
אם לא הייתי רואה פה את השאלות החוזרות בנושא אפילו לא הייתי יודעת שיש איזה עניין בנושא..

טפסים לפני ולפנים..... סיוט איתם!

ולפותחת- בתקופה שאת מאריכה נראה לי תצטרכי לשם מלא.

טובה יותר

ככה היה אצלי.
מן עונש כזה למי שמעיזה להאריך חל''ד. .

יש את החופשה בתשלום שהיא 15 שבועות, אבל בהגדרת החוק את זכאית לחופשת לידה 26 שבועות (חצי שנה). בטווח הזה זה לא נחשב הארכה. מעבר לזה כן.

מעבר ל15
ככה היה לי לפני 3 שנים. אולי השתנה.

שעבר חוק יותר חדיש מאז, אבל לא מתחייבת..

במידה ותרצי לרשום תינוק לשנה הבאה צריך להוכיח שחזרת..

אם לא חזרת את משלמת מחיר מקסימלי..

אם את לא זקוקה למעון שנה הבאה.. את לא צריכה להביא להם שום אישור.. אין להם דרך לדעת שלא חזרת.. ואת ממשיכה לשלם על הפעוט העכשווי את המחיר שקיבלת מלכתחילה..

בהצלחה

האם משהו השתנה? שמעתי דיבורים על זה, אבל לא ידעתי אם השתנה משהו. ממש לא בסדר ומקשה על הארכת חופשת לידה, בתמ"ת לא שמעו שחופשת לידה יכולה להיות יותר מ15 שבועות.

אני בחופשת לידה עכשו ויש לי ילד במעון.

חייבים לחזור למעון בשביל להמשיך לקבל דרגה.

 

היה ניסיון לשנות את החוק לפני איזה שנה, אבל משרד האוצר לא נתן לזה תקציב ולכן הורידו את זה לבנתיים.

 

בלידה הקודמת שלי באמת לא עידכנתי, אבל המשמעות שממשיכים לשלם דרגה גבוה יותר (אם מוסיפים ילד ההכנסה לנפש יורדת וכך גם התשלום למעון)

 

בהצלחה

לק"י

ואני גם בסרט הזה..
צריכה להביא אישור כשאשוב לעבודה, אבל זה יוצא כבר בתחילת החופש הגדול (אני מורה).
מקווה שלא יעשו בעיות.

מה באמת הם יעשו?!
יתנו דרגה אחת רטרואקטיבית על החל"ד בתשלום.
ואז יורידו לגמרי על החל"ד בלא תשלום.
ואז יחזירו לשני חודשי הקיץ??

ואז היו חודשים עם הנחה וחודש או חודשיים בלי
בלי קשר לחופשות לידה. אבל אולי גם עם חופשת לידה יעשו כך

לק"י

ההגיון אומר שכך יעשו.
מקווה שיעשו זאת ביעילות רק...

אבל כדאי לברר טוב טוב
כי מבחינה חוקית חופשת לידה למי שעבדה יותר משנה רצוף היא בת 26 שבועות.
קרי קצת יותר מחצי שנה.

אולי שווה להתעקש ולנסוע אליהם
כי זה סך הכל החלטה של פקיד מה הדרגה שלך

זה באמת החוק היבש
מה שהצעתי זה לנסות להתעקש
כי כאמור. זה בסך הכל החלטה של פקיד מה הדרגה

התמ"ת הוא אחד הארגונים האטומים שפגשתי, אין לאן ליסוע, רק לדבר עם פקידות בטלפון, שיכולות רק לומר לך חוקים יבשים , מבקשים טפסים ללא הגיון, אין מקום להגיון, לא תתני להם את הטפסים שביקשו, לא תהיה לך הנחה, אין שם עם מי לדבר בהגיון.

וכל פקידה אומרת משהו אחר.

אני כבר חצי שנה שולחת טפסים , וכל פעם משהו אחר לא נראה להם. יצאו מכלל הגיון, הקטע שאין עם מי לדבר, הפקידות בעצמן לא הבינו את החשב כמו שצריך.. סיוט . אני משלמת אלפי שקלים כל חודש בגלל שטות גמורה!

כבר כמה שנים, אני עובדת שלושה - ארבעה חודשים בתחילת השנה אצל התמת, שולחת טפסים, בטוחה שהנה אוטוטו הדרגה מגיעה, ואז הם דורשים עוד טופס הזוי, ועוד אישור ועוד חתימה. וחוזר חלילה, מעולם לא קיבלתי דרגה על הפעם הראשונה ששלחתי, אפילו שאני כבר מומחית של ממש בדרישות שלהם. 

לא נתקלתי מעולם במשרד הזוי כזה, פניתי אפילו לח"כ מקלב להתלונן, והוא ביקש ממני לשלוח לו במייל את התלונה כי פונים אליו המון הורים עם תלונות כאלו והוא רוצה לטפל בזה. (זה היה כבר לפני יותר משנה, לא רואה שהיה שיפור מאז)

היה מצב שרציתי לשבת על פרוט חשבון של ש"ש שהיה לי ברור שהוא שגוי!! (עבדתי במס' מקומות וזה היה מורכב)

בסוף פשוט התיאשתי!

כנראה שהפקידה לא יודעת חשבון,

עם החשב אסור לי לדבר, ("אני מעבירה את השאלה לחשב, ויחזרו אלייך עם תשובה". מי חזר מתי חזר?!)

לשבת עם ניירת ומחשבון פנים מול פנים- א"א

 

אז תרמתי למדינה/ לתמ"ת עוד 400 ש"ח בשביל הבריאות הנפשית שלי (מזל שזה רק היה הסכום...)

מזדהה לגמרי!!

וזה ממש מבאס שאין החזר על הארכה,

אני גם חושבת אולי אחרי הלידה להאריך

אבל אם זה יוצא גם חל"ת וגם מעון מלא- אז נראה לי אבוד לי... 

בפעם הקודמת אמרו לי שאם אני צריכה לחזור בחודש מסוים, יש לי את כל החודש, לדוגמא- אם את צריכה לחזור בתחילת / אמצע חודש יוני, יתנו לך את הדרגה לכל החודש.
אולי אם תחזרי בחודש שאחרי בסופו( לדוגמא לקראת סוף יולי, תקבלי גם את כל יולי) שווה לבדוק, ככה אפשר להאריך בעוד כמה שבועות.

קודם כל שאלד 

אני רק בתחילת שביעי

אבל כבר מתחילת ההריון חולמת על החל"ד...

 

האמת שהבנתי מחברות לעבודה שאפשר גם "לחזור" ואז לקחת ימי מחלה וזה מקובל לעשות זאת,

אז אולי זו גם דרך לצאת עם מינימום נזק כלכלי...

 

ומתכוונת לנסות להאריך קצת עם ימי מחלה

אצלי היתה תקופה שהייתי נתקפת בגירוד מטורף בבית השחי תוך כדי הנקה, אמרו לי שזה הורמונלי... אני לא יודעת אם זה מה שיש לך

כדאי לבדוק שזה לא התחלה של סתימה בצינוריות בשד או חלילה של דלקת בשד..
האם בלוטות הלימפה בבית השחי נפוחות?
יש פצע הפיטמה? כאב?
אם לא עובד הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה..

בלוטות הלימפה ואם הן נפוחות?

לא מרגישה משהו נפוח מדי...

תודה

תעשי מקלחת למה ותעסי את השדיים, אם יש סתימה זה יעזור לשחרר, אםשר גם לחמם מגבת ולהשים באזור. אם זה לא עוזר אולי זה לא קשור להנקה...

היא כדי לודא שהאישה לא בהריון אם טרם קיבלת מחזור ואת לא מניקה או אחרי לידה כדאי שתפני לרופאת נשים

יש בקינג גורג ואולי בעוד מקומות- לא יודעת...

במלכי ישראל חנות ששכחתי את שמה.. בקומה השניה יש בגדי הריון, מלא סוגי חצאיות ולא יקר

את יכולה לקנות חצאיות עם גומי בחנויות רגילות, המחיר הרבה יותר זול מ'חצאית הריון'. יש בכל החנויות בעיר, במיוחד בקיץ

מקסימום קונים עוד מידה מעל..

יש שם מלא חצאיות גומי- דגמח-גומי בצבעים. תענוג

יש אולי נקודות אור?
כמו שהבית מסודר יחסית?

אולי תדמייני את האוכל מתבשל.
ותעשי לך טיימר של 10 דקות לעשות משהו. לפעמים זה עוזר להיכנס לזה..

אתמול באמת בעלי התגייס למשימה וביחד השתלטנו על הרוב וזה עזר ממש..
לדעתי יש מצבים שכן, הבית יותר חשוב מדברים אחרים..
אולי אפשר חצי? שרק יעזור לך להתחיל ותמשיכי לבד?

לי ממש עוזר שאני עושה רשימה סופר מפורטת של מה אני צריכה לעשות. נגיד לא "להכין עוף" אלא- לטגן בצל
ומסדרת לעצמי בראש או בכתב איזה כלים אני צריכה ואת הסדר של מה אני מכינה..

ברוך ה' כמעט הכל מוכן..
חלות שמחכות לתנור שיתפנה..
להכין שניצלים ועוגה...
בעלי באמת עזר קצת להכניס אותי למרץ..
הבעיה זה שממש ממש חם לי..
ויש לנו רק מאוורר שמזיז את האויר החם ולא מקרר... רעיונות לקירור?

אולי לשטוף פנים כל כמה דקות, ולאכול הרבה שלוקים אם יש..

לשטוף את הראש.

אבל עד שאתפנה לראות תגלי לי בשקט בשקט אם הם בעד או נגד החיסונים....,

שששששש....
הוא מביא נתונים די מבהילים. על קשר בין ועדות רפואיות לחברות התרופות, על זמני ניסוי קצרצרים, ועל שלל נתונים מעניינים.

בטח מחקר מאוד אמין. מדינה מתפרנסת ממעבר סמים בשטחה ...

ואיך הוא הכפיל במאה כמות הנפטרים מחיסון וניזוקים. באמריקה סה''כ מתו השנה שני מליון איש , אם 40000 מהם היו מתים מחיסונים, זה כנראה אומר שכאילו ילדים שם מתים רק מחיסונים  או שאפילו מתים מחיסונים יותר ממה שמתים בכלל כי מצאתי שבאמריקה סה''כ מתים בשנה 25000 ילדים, וברור שכל הבעיות מחיסונים. והוא לב אמיץ שרוצה למות בעד חופש כמו שאמרו בסוף. ואיך הוא השווה את עצמו עם אבות המייסדים, ותוכנית חיסונים כמובן לגרמניה הנאצית, בן אדם צנוע ואמין, באמת.

אבל הוא מביא שם נתונים.
קשרים בין ועדות רפואיות לחברות התרופות ועוד.
אני מסכימה שלחלק מהדברים הוא נותן פרשנות שלא בטוח שהיא נכונה.
אבל יש שם נתונים שא''א להתווכח איתם.
כמו עליה מדאיגה במחלות כרוניות אצל ילדים, אותן מחלות שאכן רשומות כ'-תופעות לוואי'' בעלון לצרכן המצורף לחיסון.
ועוד כאלה.
טוב לא באתי להתווכח.
רק למי שמענין אותה התחום.

אוף ראיתי הרצאה יפה היום באתר של המרכז לרפואה על פי הרמבם ופתאום הוא נעלם
והייתי באמצע!

האם לחסן ילדים? - המרכז לרפואת הרמב״ם
תעבירו את ההתחלה של האישה שמדברת זה סתם...

שילמתי כמובן,

הכנסתי את הארנק לתיק,

לקחתי את התיק ואת עצמי

והסתובבתי ללכת ולהשאיר את האייס על הדלפק....

 

ואני השארתי היום עודף מכובד מאד והלכתי לי לדרכי

המוכר צועק אחרי: אם את רוצה להשאיר את זה פה בשבילי אז בכיף,

אבל העודףףף שלךךךךךךך!!!!!!!

במלא שטויות שדברתי לאחרונה וייחסתי את זה לעייפות ועומס,

זו פשוט טפשת הריון?!

סוג דברים הזויים לגמרי...

נזכרתי בגלל שכתבת שבירכת פעמיים, זה קרה לי ביממה האחרונה כמה פעמים יותר מדי,

וכן בלבול טוטאלי בימות השבוע - דבר שהוביל לטעויות פסיכיות לגמרי

ומילים, מילים...

סוג שרציתי לשאול את המוכר איפה יש נר נשמה, ושאלתי איפה יש קישואי זוקיני

לא ברור מה עובר

מה שאפשר לתלות בטפשת אני תולה בשמחה רבה

מזכיר לי שאחרי לידה חיפשתי מספר של חנות עגלות לברר על מחיר של עגלה.

אחרי שהשגתי אותו השיחה נשמעה כך:

- "שלום, רציתי לברר מה המחיר של עגלה בייבי ג'וגר"

 

- "גברת, כאן תחנת מוניות"........

 

להוציא את הזה מהזה כי הוא מוכן והזה צריך להיכנס..

(להוציא את הפשטידה מהתנור כי הדג צריך להיכנס..)

ולא משנה באיזה מבט מבולבל הוא הסתכל עליי, פשוט לא הצלחתי להיזכר איך קוראים לזה!!

והלכתי לחדר לארגן משהו, ואני חושבת-'יקח לבצל זמן להטגן' אז יש לי זמן..
ואני חוזרת וקולטת שלא שמתי בכלל את הבצל......
..
או שאני הולכת לחדר ושוכחת בשביל מה(אוך, זה מעצבן..)

יש לי נתיה בזמן האחרון תוך כדי שיחה לשאול שאלה לא קשורה, ושני אחרי שאני שואלת לא להבין למה שאלתי אותה😅

לא זוכרת מספרים/תאריכים חודשים/ איזה יום היום.
אז למה לעזאזל שואלים נשים בריון שאלות מסובכות.
כל פעם נתקעת עם המרפאה על הקו כששואלים אותי תאריך לידה או ת.ז.

מוציאה באלגנטיות מהארון מסננת בשביל לסנן את המרק שעכשיו על הגז.
פגישה חשובה מאוד- משאירה את כל החומר בבית על השולחן, מרחק של חצי שעה נסיעה.

סידרתי את השולחן ולקחתי את הץעק שלי ותליתי אותו על המתלה מגבות במטבח.

זרקתי סכום אמיתי לפח- עד היום לא נמתאו עקבותיו🙈

בעלי החז׳יק את הקטן שבכה אז הלכתי להביא את המוצץ והכנסתי לבעלי -שהסתכל עלי במבט המום- את המוצץ לפה😅

עם התאריכים, כל כך נכון...
והצחקת אותי לגמרי עם התיק ועם המוצץ!!

חשבתי על פסטה עם רוטב + סלט.

רק נראה לי שצריך עוד משהו (חלבי או פרווה)

אם חלבי אפשר במקום פסטה לזניה או פשטידה אחרת, תפוח אדמה מוקרם...

תפוח אדמה מוקרם נשמע טוב.

גם אשמח על מתכונים לפשטידות.....

את יכולה לתת מתכון?

עושה קליל כדי שהילדים גם יאכלו

חותכת בצל שלם לקוביות ומטגנת
כוס וחצי אורז
מערבבת הכל
שופכת 4 שיני שום חתוכים גם (לא מורגש בכלל)
מוסיפה כוס עדשים
3 כוסות מים רותחים
מערבבת טוב
כמון מרק עוף מלח מעט ופלפל שחור

יש כאלה שאוהבות עם פטרוזיליה או כוסברה. אני פחות

זה יוצא טעים והסיר מחוסל אחרי שעה

כמו אורז
ששופכים את המים הרותחים וזה מבעבע מנמיחים לאש קטנה 20 דקות ומכסים טוב טוב עם מגבת ורק אחרי 10 דקות פותחים ומערבבים

לא לשכוח להשרות את העדשים
אני לא משרה כל הלילה אלא מים רותחים במשך חצי שעה מסננת טוב

-מוקפץ: עוף חתוך לרצועות, ירקות מכל מיני סוגים, ואטריות ביצים.
- קציצות ברוטב כלשהו (אדום, חמוץ מתוק, וכד') עם קוסקוס/אורז
-ספגטי בולונז
-שניצלונים עם תפוחי אדמה ובטטות בתנור. אני אוהבת להביא עם זה סלט חסה גדול שאפשר לשים בתוכו את השניצלונים ואז זה כמו סלט עוף גם על הדרך
-חזה עוף על מחבת פסים

אני אישית משתדלת להכין דברים מאוד בנאליים ולא עם יותר מידי תוספות של ירקות מיוחדים וכד', בשביל שאם הילדים מפונקים אז שהם גם יוכלו לאכול. (למשל, מביאה אורז לבן ולידו ירקות מבושלים שאם רוצים אפשר לשים מעל).

לקחתי למשך חודש 2 כדורים ביום ו2 ספאטון ביום וזה העלה ב"ה..

ואחרי הלידה המשכתי לקחת רק ספאטון..

וזה גם לא עשה לי עצירות...

ולעקוב אחרי מבצעים שלפעמים עושים כי זה די יקר

לקחתי 2 ביום כי היה ממש נמוך, ותוך חודש עלה ל12

אני אנסה שבועיים ואבדוק מה המצב.

פעם אחרי ניתוח שאיבדתי בו המון דם, הספאטון העלה לי מ9 ל11 תוך שבועיים.
אז אולי כן תהיה אינדיקציה אחרי שבועיים

אבל נשמע שאם איבדת הרבה דם, והתאוששת חוזרת לעצמך, הברזל גם ככה עתה קצת בלי הספאטון, והספאטון רק עזר, לא?

אני לוקחת ברזל שנים, וכדי לבדוק עליה כשאני משנה את הסוג של התוסף ברזל תמיד הרופאים אומרים לי לחכות בערך 3 חודשים לראות אם עלה...

שאת לא יכולה לחכות 3 חודשים...
ובתכשירים טובים ויעילים, גם תוך חודש רואים שינוי

בהצלחה

אם יש המלצה ברורה מרופא אל תדאגי
אני מכירה מקרה דומה שיצאה

בהצלחה

יכול להיות דלקת אוזניים (זה כואב נורא וקשה לינוק ככה), או שיניים...

תרגישו טוב!

מזג האוויר הפכפך יכול לשגע עם קטנטנים רגישים.
רוב הסיכויים שזו לא דלקת גרון. בדלקת גרון יש חום בדר''כ ובכלל, הוא פיצי.
אולי אזניים, אולי הנזלת מעצבנת אותו.
תנסי לטפטף קצת חלב שלך לאף.
מציק קצת אבל יכול לעזור

יכול להיות הרבה דברים אחרים.
רפואה שלמה!

תחשבי על זה שכל יום שעובר בלי דימום מגביר את הסיכוי לטבילה בעז'ה כי התרחקת ממועד הלידה.
תתפללי לה' שיעזור... בשבילך, בשביל בעלך, בשביל השמחה והקרבה שלכם .
בהצלחה ממש!

לי חודשיים וחצי אחרי לידה כבר הפסיק, טבלתי, אחרי המעשה היה דימום במשך שבועיים נוספים

כת כך פחדתי לפני שזה יקרה וזה פשוט קרה
פשוט תנסי לא לחשטב על זה בכלל בכלל תאמיני שהכל יהיה בסדר

הייתי שותה לימון כדי שלא יהיו כתמים בטוח. לפחות ביומיים הקרובים

ואם לא מפריע לך לשתף את אמא אז כדאי, שלפחות חלק מהלחץ הנפשי ירד
ואני בטוחה שאמא שלך תבין אם בסוף לא תצרכי את העזרה
אל תשכחי שגם היא אישה אחרי לידות ושומרת נידה כך שהיא מכירה את העניינים.

ותפילות, הרבה תפילות שלא יהיו כתמים או דימום
בהצלחה אהובה

הרבה זמן*

קודם כל, אשרייך שאת רוצה לבנות סטוק, זה אכן ה-דבר הנכון לעשות.
החשיבות בשאיבות זה התמדה, ותדירות (כשזה במקום הנקות), ולא הזמן של השאיבה!
כלומר, צריך לשאוב גג גג חצי שעה (כל צד) ולהפסיק.
את צריכה למצוא מתי נח לך לשאוב בשביל הסטוק.
יש שנח להם לשאוב על הבוקר כי הם מלאות, יש ששואבות תומך כדי הנקה (כי ככה החלב יוצא בקלות. ואין לחשוש שזה יגמור לתינוק את החלב, כי הם יונקים טוב יותר ממה שהמשאבה יכולה לשאוב),
ויש ששואבות בין הנקות.
בכל המקרים, לא מצופה לשאוב מנה שלמה. יכול לקחת יום ואפילו יומיים עד ששואבים מנה. ככה זה בניית סטוק.
כשאת לא עם הקטנה, חשוב מאד לשאוב כל 3 שעות.

כמו שכתבה מעליי, החשיבות היא בהתמדה לשאוב באותה שעה.
הקטן שלי פותח בלילה בד"כ פער של 5-7 שעות, אז החלטתי שבזמן הזה אני שואבת. זה יוצא בד"כ בערך ב11 בלילה, לפני שאני הולכת לישון. בגלל שאני מתמידה בזה באותה שעה ב"ה הגוף התרגל ולאט לאט הוא מייצר יותר חלב בשעה הזאת (אפילו שלפני כן הוא התרגל לא לייצר בשעה הזאת כי אין אז הנקה). התחלתי מקצת ועכשיו אני יכולה לשאוב בשעה הזו ב25 דקות 70-80 מ"ל.
אז תמצאי זמן שנוח לך להתמיד בו, מספיק גם פעם ביום! ולאט לאט וזה יגיע!!

אולי הבנתי לא נכון?
חצי שעה כל צד?
זה לא נכון.
חצי שעה בסך הכל.
רבע שעה כל צד.
יש עדיפות לשאוב במחזורים של חמש דקות כל צד הלוך ושוב שלוש פעמים. מגביר את הייצור והתפוקה בדרך כלל.

לפי מה שאני למדתי מותר עד חצי שעה,כלומר אם את עם משאבה דוצ, אז את גומרת חצי שעה של שאיבה בחצי שעה, אבל אם את עם יחיד, זה יכול לקחת שעה..

זה מה שאני יודעת.
זה די שוחק מעייף ויכול להיות גם כואב חצי שעה בכל צד.
חצי שעה בסך הכל עושה לרוב את העבודה.
כמו שכתבו בהתחלה יוצא קצת ולאט לאט מתגבר. בהחלט מומלץ להקפיד על זמן קבוע ואז הגוף מייצר בהתאם.

כך שגם בדו"צ אין עניין לשאוב יותר מ-20 דקות. זה רק מכאיב....

ולגבי המשאבה- לפעמים יש דגם מסוים שטוב לאחת שאינו טוב לשניה. למשל יש לי חברות  שרק ידנית טובה להן ,ואני מצליחה לשאוב רק בחשמלית, ובידנית- כלום...

ניסית סוג אחר של משאבה?

 

 

הנקה אולי היא תגיד שאת מאלה ואולי היא תעזור לך לשאוב, אם כל העצות לא יעזרו... אולי המשאבה לא טובה? תנסי לסחוט ביד ולראות אם יש לך חלב ורק השמאבה היא הבעיה.

אם את לא מצליחה לשאוב, זה ממש ממש ממש לא אומר שאין לך חלב!

את יכולה גם לגשת לרופאת משפחה...

מעדיפה לא לגשת אליו בעניין כזה..

ואם כן, את יכולה לסרב.
אני ביקשתי פעם מרופא נשים גבר והוא לא ביקש לבדוק. רק אמרתי שאני חושבת שיש לי פטריה.

ואגיסטן זה ללא מרשם, אבל ייתכן שזו רק המשחה החיצונית.

גם את הדפים בתוך הקופסא של המשחה שיותר מפרטים. אם שמרת אותם.

וב"ה כל העסק נרגע