פורום הריון ולידה (עמוד 3663)

אבל כדאי שתוודאי שמקבלים הפניה לאו"ס מרופא משפחה, כי יש מקומות שדורשים הפניה רק מרופא נשים.

דרך האתר לא יודעת, אני מכירה רק את האופציה של בקשה לחידוש מרשמים קבועים וזה אוטומטי. לא בטוחה שאפשר ממש להעביר פניה במלל חופשי

בעבר כבר עשיתי א"ס עם הפניה של רופא משפחה... אז זה יהיה בסדר

אלו תוספים של ויטמינים וכו שנועדו לחזק את הגוף

על פלורויטל. זה נוזלי וסבבה ממש. לוקחים לפני אוכל. תמצאי את זה בחנויות טבע. פרנטאל לא אמור לעשות בחילות זה כדור גם בלי טעם... מוזר. בכל מקרה חומצה פולית גם חשוב מאוד

לק"י

הרופאה אמרה לי לקחת רק ברזל, והמליצה על פריפול, שהוא עם טעם סביר.

(הפראנטל דוחה..אני לוקחת עכשיו משהו דומה, ובלי הריון יש לו טעם מגעיל. והוא גם ענק ממש..
מי המציא דבר כזה לנשים בהריון?!).

והמשקל שלך ממש נמוך..
אבל לא חושבת שזה קשור לויטמינים.

אני לא מבינה איך אני לא עולה במשקל

את אוכלת כל שלוש שעות?

לא מצליחה....

אני ממלאת את הפה מים ואז מכניסה את הכדור כדי שלא ארגיש אותו ושותה עוד ממש מלא מים ואז הכדור נבלע עם המים כמעט בלי להרגיש... אני עושה הכל ממש מהר כדי לא להספיק להיגעל

הכי חשוב: בבדיקת דם הכל תקין?

את יוצאת מהשבועות של תחילת ההריון עם הבחילות, הקאות, אובדן תאבון.

אם שקלת 40 לפני ההריון, המשקל שלך היום נשמע סביר.

בעז"ה בהמשך תעלי באופן משמעותי יותר.

 

אם הבדיקות היו תקינות לפני שהתחלת פרינטל וברזל, יתכן שהתוספים מיותרים.

תהיי עם האצבע על הדופק - א ם התוספים עושים לך לא טוב, תורידי את הפרינטל לכל הפחות, ותמשיכי להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה.

ואני יעלה רק בגלל האוכל או בגלל התינוק?

אין צורך לעלות במשקל בגלל אכילה עודפת.

 

לאכול מזין כדי לשמור על המאגרים שלך ולהרגיש חיונית ועם כוחות.

היא רוצה שאני ילך לדיאטנית שתכין לי תפריט אבל אני אוכלת כל היום ולא שומן ועושה הפסקות זה לא שאני לא אוכלת בכלל

תישקלי בעוד שבוע שוב. או בעוד שבועיים.

היא שאלה אותך את כל השאלות שאנחנו שאלנו כאן? 

 

כנראה נלחצה מהמשקל הנמוך, אבל אם לוקחים בחשבון את התשובות שנתת לגבי משקל לפני הריון, ותקופת בחילות, ושעכשיו את אוכלת ב"ה, נראה לי אין מה להילחץ במיוחד.

בערך 10 קילו בשלוש ארבע חוגשים הראשונים כי היא הייתה מקיאה המוון! בערך שלוש בפעמים ביום.. אם את מקיאה הרבה הגיוני שירדת

כמה שקלת לפני ההריון האם זה מצב תקין אצלך (תלוי בצורת גוף ובגובה) או שאת נחשבת ממש תת משקל?

שגם הרופא לא נלחץ מזה 

ואני רזה מאז ומתמיד אני קומפקטית אני קטנה רזה אני מטר 53 ושקלתי לפני ההריון 40

נשמע שהיא מלחיצה אותך וחבל, כי נראה לי שאת גם ככה לחוצה ולא צריכה עזרה בלהילחץ עוד ;) אני מבינה את נקודת המבט שלה - מבחינתה יש לה הריונית במשקל נמוך. וזה מלחיץ אותה כי יש לה אחריות. אבל הסיפור שלך שונה, ואם היא יודעת מה המשקל ההתחלתי שלך ועדיין מלחיצה עדיף למצוא מישהי מרגיעה יותר או פשוט להתעלם מההלחצות שלה. לרדת שני קילו בהריון זה מאוד הגיוני כשמקיאים הרבה וקורה להרבה נשים (מכירה מישהי שבחודש שביעי התלוננה שאנשים לא מאמינים שהיא בהריון). אם הרופא לא התרגש אל תתרגשי גם את. הרבה הצלחה!

איך את הבוקר?
אולי תכיני משהו אחד ותספרי לנו פה מה הכנת?
מחכה לשמוע

גם אני מרגישה תשישות נוראה למרות שאני לוקחת ברזל מהרגע שידעתי שאני בהריון, הגוף שלנו עובד 24/7 הוא כנראה זקוק למנוחה...לדעתי את לגמרי נורמאלית או ששתינו לא נורמאליות ובטח יש עוד כמונו

עובר, זה רק בשליש הראשון אצלי. אבל שתדעי שכמעט בכיתי מהתיאור של ההרים... אבל התורה נתנה על הר סיני... סתם לא קשור... שליש ראשון...

מקווה שאני לא בהריון!! 😵

גם אם זה קרקרים חסרי טעם, לחם טוסט בלי כלום
או אפילו ביגלה

אח"כ תתחילי להוציא דברים מההפשרה, להשרות, וכל ההכנות האלו,
אח"כ מנוחה ושוב להמשיך חצי שעה, מנוחה ועוד קצת וזהו.

לבשל בתחילת הריון זה באמת סיוט.

גם לחתל ובטח שלשטוף כלים.

זה הזמן לחשב מסלול מחדש ולחלק את התפקידים בבית קצת אחרת.
בלי ריחות ודברים שדורשים מאמץ עם הידיים.

את יודעת מה את הולכת לבשל בלי להשתגע מהריח של הפלטה? אם כן מצבך קסום,
אם לא תחשבו איפה אתם שמים פלטה

תרגישי טוב!

גם בלי הריון

חם וכל המזג האויר הזה עושה רע

ועוד אני הולכת להיות בשיא ההריון בקיץ.. הצילו😱😰

ולפותחת @מחי
הצחקת אותי עם התיאור שלך, אבל זה ממש ככה!
אבל אחרי ההר של השליש הראשון יגיע מישור בעזרת ה'...
הייתי שם לא מזמן וקשה לדמיין שפתאום זה יגמר אבל בדרכ זה עובר בשליש השני ואז מגיעה החלק הכיף...
החזיקי מעמד😘

מקווה שיהיה מישור חלקלק וקליל בעזרת ה'!!

אענה פה לכולן ביחד.
דבורית, ב"ה אני מרגישה הרבה יותר טוב הבוקר! בערב/לילה הכי קשה... הבעיה שלא תמיד אפשר להרשות לעצמנו לעזוב הכל וללכת לישון.
אז כן, בסוף הצלחתי להכין אתמול קינוח קורנפלקס בשוקולד לפחות משהו אחד.
צריכה לנצל את האנרגיה של הבוקר ולמהר להכין עוד כמה דברים לפני שהכח יגמר.
חייוך ומהלחוצות קצת, אני באמת מקווה שזה יעבור אחרי השליש הראשון! אני לא זוכרת איך הייתי בהריון הקודם... רק זוכרת שהרגשתי שההריון הופך אותי לנורא עצלנית. אבל כנראה שהשליש הראשון בכל זאת היה יותר קשה.
אמאשוני, אני אוכלת משהו כל בוקר, זו ממש עבודת ה' לאכול כשזה הדבר האחרון שאת רוצה לעשות תודה על העצות! נכון זה קשה לבשל, אבל יחסית מצליחה בכל זאת. הסיוט הכי גדול שלי זה טיטולים רציניים של התינוק, על הבוקר הקיבה מתהפכת 10 פעמים תוך כדי החתלה, למרות שאני מקפידה לעשות את זה רק אחרי שאכלתי משהו.
ומסגרות, אין אפשרות לקנות אוכל מוכן...

אני בשבוע 8 וקשה לי ממש. כל יום לסמן וי. מרגישה כל הזמן לא טוב ומרגישה שבעלי לא מבין את הקושי. אנחנו ממש רחוקים מבחינה נפשית בגלל זה וזה מקשה על העניין עוד יותר.

לילדים מגיל קטן מאוד מאוד יש חרדת נטישה
ברגע שההורה הולך וחוזר אז הילד סוג של "כועס" על הנורה שכביכול הזניח אותו
טבעי מאוד מאוד

הילדים שלי כבר 4 שנים ככה. כבר התרגלתי...
אל.תקחי קשה

הזה הם כבר ממש יודעים לעשות  מניפולציות נשמע ילד חכם בלי עין הרע גם שלי רצים לסבתא ביתר התלהבות ואלי בכלל לא והם לא בקשר יומיומי..

שום דבר לא יחליף אותך!!!

כשהגדול שחי היה פעם קטן,
בד"כ בעלי היה מחליף את הבייביסיטר (אני הייתי חוזרת יותר מאוחר)
פעם אחת חזרתי מוקדם (20:00) וכשהבייסיסיטר יצאה
הוא צרח ודפק על הדלת: אנה, אנה, צה אנה
(חנה, חנה, רוצה חנה)

עכשיו את רגועה? 😁

אבל במקרה שלך הילד לא היה נמצא איתך לרוב(בלי לשפוט!)
אצלי ,הוא תמיד איתי,משהוא חוזר מהגן ועד מקלחת אוכל למיטה.

הוא לא חרד מהפרידה ממך משום שהנסיון שלו מלמד אותו שאת תמיד שם, גם אם הולכת תמיד חוזרת. אין לו פחד שתיעלמי. הסבתא זה אחרת, לפעמים היא הולכת ולא חוזרת עד למחרת או לעוד שעות ארוכות או אפילו כמה ימים...
תתעודדי, יש לך ילד חכם ונבון ואת כאימא מעניקה לו תחושה של ביטחון שאת תמיד שם

הכל טוב. גם הבן שלי היה ככה ממש עד לא מזמן
עד שהתחלתי להעלם לו קצת יותר..😐

היה דבוק מלא לאמא שלי, אבל מאז שאני עובדת יותר הוא רוצה רק אמא. רוקד משמחה כשרואה אותי, בוכה כשהולכת וכן הלאה...

וסבתא לא.. אז הוא מפחד לפספס את הרגעים איתה
בטח שהוא אוהב אותך חכי שיכנס למעון/ לגן

כנראה באמת לקחתי את זה קשה/קיצוני מדיי.
אגב,אנונימית לרגע1 ,הוא כבר חצי שנה בגן,זה לא מה שהשפיע עליו ;)
אסתכל על זה מנקודת המבט שלכן,מהניסיון הרב שלכן.
תודה אהובות

קחי את הזמן. תני לגוף להתאושש

ולהתכונן לעוד זמן די ממושך של דימום.

יש אפשרות לעשות שאיבה של שאריות הדימום/ההיריון (פרוצדורה רפואית קל יחסית, לא ניתוח), אבל נשמע שזה עוד לא הזמן...

בשורות טובות!

בתחילה חשבתי שזה מחזור.

וערך לי לפחות עוד שבוע/עשרה ימים להתנקות.

תני לרחם את הזמן לנקות את עצמה באופן טבעי.

את אמורה ללכת לביקורת? עשית בדיקות דם?

@תאומים, היה לך בשבוע ככה צעיר? למה חשבת שזה מחזור? איך גילית שזו היתה הפלה?
עשיתי ב.דם בראשון היה בטא 4. הרופא חא אמר שיש לחזור על הבדיקה... אבל אני יכולה לבקש הפניה מהרופא משפחה... חושבת שצריך? האמת שזה יעשה לי רע ללכת להיבדק לבטא לוודא שהיא שלילית... יעשה לי ממש רע...

אולי רק אם יש בעיות אח"כ בכניסה להיריון נוסף.

אני לא עשיתי בדיקת דם אחרי ההפלה, בכל אופן. (ב"ה חצי שנה אח"כ נכנסתי להיריון תקין עם תינוקת נהדרת בסופו).

של 4 לא מספיק טוב? זה לא שהיה לי 20...

נראה לי בגלל זה... אם היה לי גבוה יותר באמת הייתי אוזרת כוחות ללכת... ואולי גם הרופא בעצמו היה אומר...

לא הלכתי למעקב רפואי בזמן ההפלה המסיבית. (הלכתי למיון כשהתגלה בא"ס שההיריון לא מתפתח, והם ניסו לשלוח אותי לציטוטק וזהו. אני העדפתי לתת להיריון ליפול לבד, ואכן כך היה. ב"ה בלי בעיות בכלל, רק בסוף, כשהדימום לא הפסיק, הלכתי לרופאה מומחית ששאבה את השאריות. וגם היא אישרה לי שזה בסדר שחיכיתי להפלה הטבעית, ולא שלחה אותי כלל לבדיקת בטא).

והבטא של הפותחת הוא 4 - כלומר כמעט מאופס. מניחה שאחרי שהדימום יסתיים הבטא תתאפס לגמרי...

קיבלתי פעם אחת ואחרי חודשים היה דימום וחשבתי בתחילה שזה מחזור

אין לי מושג באיזה שבוע הייתי.

הגעתי לרופא אחרי שבוע של שטפונות והוא ראה שק הריון ברחם!!!

נתנו לזה ליפול לבד.
הוא אמר לי לעשות אחרי שבוע בדיקת דם לראות שזה יורד ולהגיע לביקורת לראות שהרחם נקייה.

אל תאיצי את העניין.
וכמו שציינו צריך לבדוק שהבטא התאפסה. יש מצבים שעלולים לקרות שהבטא שוב עולה, וזה עלול להיות מסוכן.. שתתבשרו בטוב בקרוב!!

3 ימים הכתמות קלות בניגוב. ביום השלישי בערב התחיל דימום של מחזור
אמרו לי לא להתייאש כי זה יכול להיות אבל לעשות בדיקה עוד שבוע

אז יכול לקחת זמן עד שהגוף חוזר לאיזון הורמונלי. והמחזור יכול להשתגע קצת

מוזר שזה לא דימום אדום. וגם אין כאבי מחזור

לק"י

כלומר, גם אם כאב לך קודם, יכול להיות שעכשיו לא כואב.

כי את גורמת לצביעה של הפס

זה נקרא צובע

יש הרבה כאלה שמרזות בהנקה...

תהני מהכיף הזה...

אלא מים שיורדים מנפח הדם אבל אם את מניקה יכול להיות מאוד שתרזי במהירות

איזה כיף. אם באמת ארזה!

לשרירי הבטן שלי המסר לא חלחל ואני נראית די שמנה למרות שאני שוקלת 10 קילו פחות... עכשיו אני בהריון כמעט חודש רביעי ונראית חמישי...

נראה לי שעלית על משהו כי יש לי כאבים מכיוון שרירי הבטן בזמן שאני מתהפכת במיטה או מתעטשת וכו'.

tammychaim

וזה גורם לזה שהם יתרחקו אחד מהשני. הרבה פעמים זה אחד הדברים שגורמים לזה שהבטן רפויה. כדאי ללכת לרופא לבקש הפניה לפזיותרפיסטית של רצפת האגן, היא תוכל לבדוק אותך מכל הכיוונים..

כשילדתי ממש חזרתי לעצמי בברית כולם החמיאו לי
איך חזרתי לעצמי ולא רואים שילדתי.
ועכשיו 3 שבועות אחרי ממש השמנתי בחזרה.
ככה אני תמיד בתקופת הנקה משמינה.

תהני לך שזה ככה אצלך.

מקווה שעכשיו גם ארזה למרות שיש רק אחד..

עכשיו לקראת הפסקת הנקה מפחדת מאוד לעלות הכל בחזרה..

אם את אומרת שהרגשת יובש ולא נוח
תצייני את זה לרב
אולי זה יספיק ואולי ישלח אותך לבודקת

שולחים לבודקת במקרה כזה? אף פעם לא יצא לי ללכת.
היא עושה בדיקה פנימית?

שולחים לבודקת שתעשה בדיקה פנימית ובעצם תראה אם יש פצע
ולפעמים הרב מסתפק בתיאור שלך,לגבי זה שהרגשת יובש ואי נוחות בבדיקה
מאמינה שזה שיש לך הפסק+מוך+ בדיקה של יום הראשון נקיים-יקל על הפסיקה

איך לנהוג ב7 נקיים? כי אחרי לידה יכולות להיות הרבה הקלות שיכולות לעזור מאוד בהטהרות במיוחד אם יבש לך האיזור להמעיט בבדיקות/לעשות בדיקות עם עד רטוב ללכת עם תחתון צבעוני וכ'ו כדי לברר את כל אלו ולא רק לשאול על בדיקה ספציפית.

אחרי שהיה בעד דם אמרתי לו שעדיף שמחר ילך להראות לו הכל ונראה מה יגיד.

יש כאלה שמקלים אחרי לידה לא לעשות

א. לשאול רב לפני שבכלל מנסים להטהר אחרי לידה.
לא בטוח שאת צריכה בדיקות כל יום. וגם לא מוך דחוק.
ב. אם יש הפרשה חשודה, לרוב ההנחיה היא לא לבדוק את הבדיקה שאחריה... כמובן שוב תלוי ברב וכו' אבל זו הנחיה קיימת ולמיטב ידיעתי נפוצה ביותר. לכן כדאי להתקשר לרב לשאול מיד כשיש שאלה ולא להמשיך ו"לרכז" שאלות כי את עלולה לסבך את עצמך
(גם במקרה שהרב יכול להתיר משהו מדין מכה, אבל בבדיקה נוספת כבר לא... יש הרבה דוגמאות.)

אחרי לידה, חודשיים וחצי אחרי (!) את צריכה ללכת יד ביד עם רב, כי זה פחות שגרתי ופחות אמור לקרות שלא תצליחי.
(וגם לי לקח 2.5-3 חודשים, אבל באמת שהרבנים שהגעתי אליהם אמרו שזה לא תקין ועשו את המקסימום להתיר... דברים שלא היו מתירים כמובן אחרי חודש וחודשיים)

ממש מבאס!
מטעויות לומדים. מקווה שיהיה בסדר בעז"ה
תודה רבה!

עד שהרב לא אוסר את ההפרשה שראית את עדיין בתוך שבעת נקיים.

אף פעם אל תפסלי לעצמך שבעת נקיים על דעת עצמך.

 

יובש זה מאד טבעי אחרי לידה וסביר להניח שהבדיקות פוצעות אותך

 

דברו עם רב כמה שיותר מהר שייתן הנחיה איך לנהוג

 

יש גם מצב אחרי לידה שהולכים לבודקת והיא זאת שעושה לך את ההפסק ובדיקה ביום הראשון והשביעי 

זה תלוי במצב שלך, אם הבדיקות פוצעות אותך. תבדקו את זה עם הרב

 

גם לא בטוח שההפסק שניסית לעשות אסר אותך, אם בודקת היתה מוצאת פצע אחרי זה יש מצב שהרב היה מתיר את זה וההפסק הראשון היה עומד על כנו.

תשאלו על הכל.

 

בכדי שאם הרב יאסור, תהיה כבר אחרי הפסק ולא תבזבז יום

במקרה של ספק יכול להיות שמספיק לעשות בדיקה רגילה,בלי מוך וזה יחשב כהפסק במידה וקודם לכן היה משהו בעייתי.

ושתי בדיקות- ביום הראשון והשני והפסק בלי מוך.
עדיין יש לי הפרשות קטנות בתחתונית ולא יודעת מתי לנסות שוב.
כמה זמן מומלץ לחכות?
תודה רבה!

ביום שלישי חזרה לך ההפרשה הדמית והיום יום חמישי

גם אם זה פצע הוא יכול עדיין לדמם

 

מכיון שאת כבר חודשיים וחצי אחרי לידה נראה לי שאני במקומך הייתי הולכת לבודקת.

אם היא רואה פצע היא עושה בשבילך את ההפסק שיצא נקי

היא יכולה לראות האם הדם הוא מפציר או מהרחם. אם זה פצע היא יכולה לעשות לך את ההפסק , כך שיצא נקי.
ואם ידוע לרב שיש פצע ( הבודקת נותנת לך מכתב) תהיה סיבה להתיר גם בדיקות עם דם, דם לא מהרחם לא מטמא בכלל!

זה נראה יותר גרוע מאתמול, כאילו זה לא הולך להגמר. לא דמי כמו הדימומים שהיו לי אבל עדין הפרשה דמית יחסית ובכמות, הפרשה דמית יותר בהירה.
מפחדת ששוב הדימומים חוזרים. לא רואה שזה הולך להגמר פשוט נורא!
למי שהיה פצע ויכולה לומר אם זה היה אותו דבר אשמח לשמוע

כבר קרה לי פצע שכל כך דימם שהייתי בהלם שהבודקת אמרה שזה פצע אבל היא הראתה לי את המקלון שאיתו היא בודקת. ההפרשה מהרחם היתה נקיה. יש פצעים שמדממים מאד. זה נפוץ אחרי לידה.

 

לא נשמע לי כל כך סביר שהדימומים חוזרים.

את מניקה?  אם לא אז יכול להיות שכבר חוזר המחזור. אם את מניקה ולא סביר שזה מחזור אני ממליצה בחום ללכת לבודקת. חבל על כל יום.

 

במקביל - תקפידי על שתיה מרובה. כ 2 ליטר מים כל יום. זה עוזר למנוע פצעים וכדומה 

בת שנה וארבע.
מאוד מקווה שזה פצע.
אחפש בודקת באיזור.
תודה רבה!

יש רשימה של בודקות באתר של מכון פועה 

 

וגם כאן

מקוה.נט - מאגר בודקות טהרה

יש גם פצעים שהן לא ממש פצע, לא נפצעת, זה מוגדר פצע מבחינה הלכתית וזה בעצם מעיין מקום על צוואר הרחם, שמדמם לפעמים כתוצאה משינויים הורמונליים( נקרא אקטרופיום, אם אני לא טועה). לא יודעת לגבי אופי הדימום, נראה לי שאין לך מה להפסיד כרגע מללכת לבודקת( חוץ מכסף, ויש בודקות שמקבלות דרך קופת חולים). וזה ממש יכול לעזור אם היא תגלה פצע כזה.

אבל ללא כסף זה רק למאוחדת

תשאלי גם מה המחיר כולל

במידה ויש פצע ואת צריכה שהיא תעשה לך את ההפסק+בדיקת היום הראשון למחרת+בדיקת היום השביעי תשאלי אם המחיר כולל את הכל

אני הצלחתי להיטהר ואז הגיע דימום של בערך שבוע מפצע, ממש כמו מחזור... אז אל תשללי ישר!

לא צריך מי יודע מה. רופא משפחה גם טוב.
אם לא מפריע לך כלום כנראה אין לך (בנתיים..) פטריה וגם הרופא לא יראה כלום. אם מפריע לך משהו ואת לא בטוחה מה זה אפשר אצל רופא משפחה לאבחן או כל רופא עור (אם זמין לך, לא כדאי להמתין הרבה זמן)
בכל מקרה אם יש לתינוק ההמלצה לתת טיפול משולב לתינוק ולאם עד שהפטריה חולפת אחרת יש הדבקה חוזרת.
וחוץ מהמשחה הטיפולית להקפיד על החלפה יומית של חזיות והרתחתן, החלפת רפידות הנקה בכל הנקה, הרתחה יומית של בקבוקים, משאבות, מוצצים וכדומה, כל מה שבא במגע עם פה התינוק.
מסייע לטיפול מבחינה טבעית זה להפחית כמה שאפשר סוכרים ושמרים, ולקחת תוסף פרוביוטיקה (בכדורים או ביוגורט ביו)
המשך הנקה כרגיל!
תרגישו טוב!

תודה אקבע תור כמה שיותר מוקדם!

לה הייתה פטרייה בפה, וחשבתי שיש לי גם כי הרגשתי גם... הלכתי לכמה רופאי משפחה שונים (זה מה שהיה זמין) וכולם אמרו לי שהם לא יודעים ולא מבינים בזה, ולא הסכימו להגיד כלום...

מישהי מהפורום פעם המליצה לי לטפל על ידי חומץ.
נראה לי מערבבים חצי כוס חומץ וחצי כוס מים מטבילים חיתול בד ומניחים על המקום.
עזר מאוד!

לעשות את זה אחרי כל הנקה? או פעם פעמיים ביום?
לכמה זמן להשאיר את החב'ד כך, או מספיק לנגב היטב ולתת למקום להתאוורר..

לנגב היטב ולתת למקום להתאוורר,
אפשר להשאיר כמה דקות על המקום של הפטריה.
נראה לי שעשיתי את זה 2-3 פעמים ביום, לא ממש זוכרת

פעם אחרונה שהיה לאחד  מילדי פטריה בפה אז הרופא ילדים רשם להם משחת דקטרין ( שאת אמורה גם לשים על עצמך)

ולי הוא במקביל רשם כדורים של דקטרין. אפילו לא הלכתי לרופא משפחה

אבל אולי במכון פועה יידעו

לפעמים הפסקה מונעת את הכתמים בפעם הבאה

לקבל מחזור, ואח"כ שמה חדש, וחוזר חלילה, זה כמו איתות של הגוף שעד פה חיבור טבעות...

אני שלושנ חודשים משתמשת עם כתמים כל החודש סיוט וחודש שעבר הקדים המחזור

רק לאחרונה? אולי עוד יתייצב..

לא לקחת שוב.. ההנחיה..

ומה שקרה או יקרה ודאי הוא ברצון ה'.

מסרתי נפש וכ''כ השתדלתי

ולא יכולה להכיל את המחשבה שאם חלילה יקרה משהו האצבע המאשימה כאילו תופנה אלי.

כרגע זה רק כתמים חומים בניגוב. לא משהו נורא.

אבל מפחדת

גם לי היו בתחילת ההריון כתמים חומים. פעם אחת אפילו שיטפון חום חח ובה ילדתי בת מתוקה ממש ובה בריאה ..
תבטחי בקבה שהוא מחייה את התינוק שלך כל רגע!! הכל זה הוא.. מנש לא אנחנו.. ותתפללי שיהיה לך המשך הריון תקין ובריא וקל בעה . בריאות איתנה לך ולעובר :-*

זה לא פעם ראשונה ההריון הזה

נחתי קצת והצלחתי להרפות אז קצת יותר נרגעתי.

לוקחת אוויר ומתפללת לטוב.

ממש תודה על המילים.

הרב שלנו אומר שיש עניין של *השתדלות סבירה*.
אנחנו לא יכולים לעשות השתדלות מושלמת, ואנחנו גם לא נדרשים לזה. אנחנו נדרשים לעשות השתדלות סבירה, בגדר מה שאנחנו יכולים. אם לא עשינו זאת, אז התוצאה באמת על אחריותנו. אבל אם כן כך עשינו- אז מה שיוצא זה רצון ה'.
בע"ה שיהיה בבריאות ובלי ייסורי מצפון!!

כל פעם שהאשמה עולה.
את כותבת שניסית, אז זהו. עשית מה שאת יכולה, ואני בטוחה שעשית את זה מרצון טוב.

היה לי משהו קצת דומה, עשיתי משהו ואח"כ ראיתי למה זה הוביל ואמרתי לרב, אולי עשיתי מפזיזות. לא ידעתי שככה זה ייצא בסוף. והרב ענה לי את מה שכתבתי לך- עשית מעשה הגיוני, סביר. אז המציאות הולכת לפי רצון ה'.

ושהסכנה היא קלושה ממש...
אז באמת לא חשבתי...

ומצד שני הרגשתי שאולי קצת לא מספיק נזהרתי ואולי באותו רגע אמרתי לעצמי שזה בסדר למרות שהיה לי ספק..


אבל את צודקת שברור שזה מתמימות ובחיים לא מזלזול


מנסה באמת להזכיר לעצמי שזה נסיון להאמין שהכל מאת ה' גם כשזה נראה שזה רק אני...

תודה רבה רבה

תחודה קשה!
תנסי לנוח ולהרגע.. תזכרי שגם הסטרס/לחץ והחרדה משפיעים...
כמה שזה נשמע פלצני.. את הנעשה אין להשיב,ואת עשית את מה שהיה נראה לך נכון באותו הרגע! את בסדר גמור!!
בשורות טובות🌷

אבל הכי טוב פשוט להכנס לישון איתה גם ביום כשהיא ישנה (ולהיניק בשכיבה בלילה)

זה נפוץ אצל הרבה תינוקות...
עצות:
במשך היום לא לתת לידון שינות ארוכות.
להעיר אחרי מקבימום שלוש שעות.
להשכיב בחדר מואר ששומעים בו את הקולות הרגילים של הבית.
אחרי שהיא אוכלת לנסות בכוח להחזיק אותה קצת עירה...
במיוחד בשעות הערב לנסות לא לתת לה להרדם או אם נרדמת לא לתת לה לישון שעות ארוכות.
כדאי לקלח לפני השנה. זה מעייף ומעודד שינה טובה

בלילה:
להניק בחדר חשוך.
לא לתת תשומת לב ויחס בזמן ההנקה ואחריה.
להחליף חיתול רק אם עשתה גדולים וחייבים. החלפה הכי מהירה ועדינה שאפשר..
אם היא נשארת עירה אחרי ההנקה אפשר לשכב איתה בשקט וללטף. אבל לא להדליק אורות או לשעשע אותה.

בדרך כלל תוך כמה ימים זה מסתדר..

מנסיון, עד גיל שישה שבועות כמעט תמיד כבר התינוקות מבינים איפה היום ואיפה הלילה..

בהצלחה! לא קל...

לדעתי, פשוט תישני איתה ביום כמה שאת יכולה.
וסליחה כשהיא ערה תעשי דברים בבית.
פעם כשהתחלתי לעשות ככה עם תינוקת שהיתה ערה הלילות זה הוריד לי את כל התסכול מהענין.

כל מה ש @רק עונה עכשיו כתבה לך,
אבל גם לדעת שככה זה בגיל הזה..
לנסות לישון איתה בבוקר כמה שאפשר, כן לנסות להרגיל ללילה אבל מצד שני להרפות.. ככה זה, זה זמן של עייפות,צריך להוריד הילוך ולנוח מתי שאפשר גם אם זה לא לילה

לא חושבת שצריך להעיר, אבל לא להחשיך ולהשקיט את החדר ובלילה לא להדליק אורות וזה אמור להסתדר באופן טבעי.

ספר שמדריך איך לסדר את היום עבור התינוק ומשפחתו.

מזל טוב!

גם לי יש ילד אחד שנולד בסוף החופש הגדול זה לא קל ואין ברירה חייבים עזרה אפילו שזה פוגע בפרטיות...

ממש מבינה אותך אמרת שיש לך ילדים גדולים ב"ה נסי לדבר איתם לקראת הלידה להגיד להם איך את מרגישה לחלק לכל אחד איזשהו תפקיד קטן. אולי משהו מהם יכול לדאוג לקטנים בבוקר לתת קורנפלקס או פעילות קטנה ולתת לך להשלים קצת שעות שינה.

בקשר לצומי שרשמת.. לכלנו יש את המצפון הזה  אבל באמת אי אפשר הכל לפני לידה ואני תמיד מזכירה לעצמי שכמו לגדולים היה את כל הצומי שבעולם הנקה מלאה וכו גם לתינוק הקטן מגיע בדיוק כמו שהם קיבלו אולי יהיה לילדים שלך פחות זמן ממך אבל זה בטוח ישפיע לטובה על החינוך שלהם 

שיהיה בהצלחה ובקלות!

קודם כל בשעה טובה!
הצפת הרבה תהיות... אנסה להתייחס לחלקם.
א. לגבי הילדים- אני חושבת שלערב אותם כמה שיותר יכול להשפיע לטובה גם עלייך וגם עליהם. כמובן בהתאמה לכל גיל. ממש מראש עוד לפני החופש הגדול לערב אותם בשמחה הצפויה, ובהשלכות הצפויות. לבקש את עזרתם בתפעול הבית, האחים הקטנים, עצמם.. אולי הגדולים יכולים לעשות קייטנה לקטנים, להוציא אותם לשעתיים לגינה או לפעילות אחרת, להכין ביחד ארוחת צהרים באופן חווייתי וכו.
כל אחד בהתאם לגילו מקבל אחריות על מטלה בבית, קבועה או בסבב.
להסביר שיהיו פחות יציאות וטיולים משפחתיים בשל הלידה.
את הגדולים אפשר גם לשתף בצורך לצמצום כלכלי בשל הוצאות הלידה.
ב. מבחינה כלכלית- לנסות כבר מעכשיו לחסוך, לחשוב על מה אפשר לוותר, גם בקיץ לצמצם בפעילויות שעולות כסף. במידת האפשר דווקא לנסות לגייס אפילו ממתנות אולי 3 ימי הבראה בשבילך או משהו כזה, יכול מאוד לחזק לפני החזרה הביתה, או אחרי הברית.
בנוסף או לחילופין וכדי שלא תרגישי תחנת רכבת, אולי למצוא בחורה שתבוא בקביעות כל יום שעתיים או משהו כזה אם זה לבייביסיטר או לעבודות בית קלות וכו.
לגבי הצומי- אני כן משתדלת תוך כדי הנקות להיות מרוכזת דווקא בילד אחר- לשחק או לדבר. אפשר כל פעם ילד אחר.
שיהיה בהצלחה ורק בשמחות!!!

אני דווקא ממליצה.
לא הייתי צריכה לקום בבוקר לתקתק לבי"ס גנים וכו'.. קמתי בנחת וגם הם התארגנו כל א. בוקר קטנה לבד.
בשבוע הראשון שבעלי היה בבית הוא יצא אתם יום טיול יום לגינה.. ככה היו לי כמה שעות שקט למנוחה. הגדולים פחות הפריעו לי כי הם העסיקו ת'צמם. שלחתי לחברים מידי פעם.
הראשון לספטמבר היה לי קשה. לקום, לפזר את הקטנים לדאוג שיצאו בזמן.
לקראת סוף החופש יצאנו ליום פעילות שלא דרש ממני תזוזה גדולה יום אחד חמותי התגייסה ולריה את הקטנים ( אפילו לגינה)
אוכל-הכנתי ראש מנות במקפיא, נעזרנו בגמ"ח ארוחות ליולדת ב"ה.

והכל תוך כדי ארגון בר מצווה מייד אחרי סוכות...
הערכתי חל"ד בחודש כדי באמת לנוח עוד קצת.
היה כיף חבל שנגמר..

את חושבת כמה חודשים קדימה ומוצפת חששות בגלל כל העומס והמטלות שמצפות לך
אבל כל זה לא קורה ביום אחד, לא בשבוע אחד ואפילו לא בחודש אחד!
הכל נראה כמו אוורסט גבוה ובלתי עביר.
כשיש לי תקופות כאלו אני מחלקת את העומס למנות ומתמודדת כל פעם עם מה שצריך.
"מחר נחשוב על כך וכך ", "שבוע הבא נחליט אם כך וכך".
פרה פרה!
קודם כל, שהלידה תעבור בעז"ה בשלום ובבריאות.
אחר כך לדאוג לברית ולכל הקניות.
כל דבר בזמנו.
גם כל הילדים בבית בחופש- תעברי כל יום וכל שבוע בלי לחשוב קדימה. יש גם ילדים גדולים שיכולים לעזור, יהיה בסדר!
אל תחשבי עכשיו על הבישולים לחגים, יש עוד ארבעה חודשים!
ככה תפרקי לך את העומסים ותמודדי כל פעם עם מה שיש. את לא לבד במערכה! יש בעל וילדים גדולים.
גילוי נאות- את החמישית ואת השישי שלי ילדתי בחופש הגדול. היתרון- כל העול של בית הספר יורד.
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!
וכמובן תתפללי לקב"ה...

אומנם אני כן מסכימה שצריך לחלק ל"פרה פרה" ושכשמסתכלים עכשיו על הכל ביחד זה נראה מפחיד. מסכימה גם שכשהיא תהייה שם אחרי הלידה כדאי לחשוב על דבר דבר.

אבל עכשיו דווקא כן הייתי חושבת על המכלול ומתחילה להיערך.

למשל-
ספרי לימוד, מחברות קלמרים וכו'- אפשר לדאוג לזה כבר בתחילת החופש.
כנ"ל לגבי הדברים שצריכים לפנימיה.
אפשר לתאם אולי אם יש בני דודים בגילאים מתאימים שילד נוסע אליהם ללילה או שניים.
אפשר ללכת למקסטוק ולקנות כל מיני הפתעות/יצירות לשעות קשות שפתאום תוכלי לשלוף לילדים ולהעסיק אותם עם זה.
אפשר לשבת עם הבעל ולהתכונן כלכלית, לעשות סדרי עדיפויות, לחשוב איך מצמצמים הוצאות - דברים מיד 2 וכו' וגם לדבר על זה עם הילדים הגדולים.
בגדול הערכות מראש חוסכת המון כסף כי כשאת חייבת עכשיו טיטולים/בקבוקים/בגדים את קונה ישר את מה שיש, וכשמתארגנים מראש אפשר לחפש מבצעים וכו'. זה נכון גם לגבי ההערכות לשאר ההוצאות ולא רק לתינוק.

אפשר לבשל הרבה אוכל ולהקפיא.

אפשר לקבוע שבראשון לספטמבר את ובעלך שמים את הילדים במסגרות ויוצאים לבוקר של כיף זוגי אחרי כל הטירוף.
ממש ממליצה לך לשבת ולכתוב דבר דבר ולראות למה את מוצאת פתרונות.
ומה שלא- תדחיקי כמו שאם יהודיה אמרה ;)

אה וגם דבר אחרון, למרות שאני שונאת- אפשר להיעזר בקצת סרטים לקטנים בשעות הקשות. נכון רובנו נגד מסכים אבל אנחנו גם בעד תינוק חדש ואמא שפויה. החופש ייגמר ואז תחזרו לשגרה.

בהצלחה ולידה קלה!!

רק שהילדים אצלי קטנים ולבעלי אין חופש...
לא יודעת מה אני אעשה! ממש אובדת עצות...
זו תקופה כבר בלי קיטנות. מקווה שאלד לפחות כמה ימים לפני שיסתיימו כדי שיהיו לי כמה ימי שלווה.

וגם אצלנו בע"ה ברית. נצטרך רכב גדול. צריך עגלה וסלקל חדשים שאין (עם עגלה אולי נוכל לחכות מעט).
אנחנו גם ככה בהוצאות כלכיות גבוהות עכשיו וצריכים לחסוך ככה שלא יודעת מאיפה נחסוך
את העוד כסף לתקופה הזאת...

די חוששת מהתקופה הזאת, ולצערי גם על עזרה משפחתית קשה לבנות.
מניחה שאכן יבשלו לי ארוחות לשבוע בערך אבל החופש עוד ארוךךךךך

כנסי לאתר אגורה, יש שם הרבה עגלות משומשות במצב טוב...
ואם יש לך בסביבות ה500 שקלים אז יש בפייסבוק קבוצות של מכירת עגלות יד 2 בהצלחה!

מעכשיו יש לשתיכן  זמן לחפש ציוד לתינוק וגם לבוגרים שיוצאים לפנימיה במצב חדש או מצוין באתר יד 2 וכו' יש שם ממש מציאות! צריך רק ליפול על היום המתאים ולכן עוד יש זמן.

לגבי צומי תוך כדי הנקה כדאי מאוד לספר סיפור לילד אחר או לכל הילדים יחד. ילדים קטנים יותר יכולים להנות מלהדביק מדבקות על הגב של התינוק. שמעתי שילדים מאוד אוהבים לעשות את זה. תחפשי לפני הלידה  מדבקות שלא משאירות סימנים על בגדי תינוקות. עם הגדולים אפשר לשוחח תוך כדי הנקה על כל הפרידות וגם על הקשיים שלך. כן. אל תתפלאי. זה מצוין. זה נותן להם הרגשה של אנשים בוגרים. גורם להם יותר לשאת בעול. עוזר גם לך כי יש כאלה שינחמו ויעודדו ובכלל זה לא גרוע שהגדולים יבינו את החיים קצת. שהבנים ידעו שאחרי לידה זו תקופה לא קלה ואישה צריכה עזרה והגדולות קצת ידעו לקראת מה הן הולכות. יש לי חברה שילדה בזרוז ובסוף גם עברה ניתוח, כשהיא חזרה מבית החלמה אחרי כמה ימים, יולדת של פחות מחודש, בעלה שאל אותה "למה לא בישלת? יכלת להספיק חזרת כבר ב12 בצהריים!" ולא בגלל שהוא בן אדם רע הוא פשוט לא הכיר את המציאות. אצל ההורים שלו מחביאים מהילדים כל קושי אפשרי כולל קושי כזה. כמובן הכל בגבול המתאים ולכל ילד יש גבול אחר! השיחה עם הגדולים רלונטית גם בזמנים אחרים לא רק הנקה. כמובן.

אם את מרגישה לחץ גדול מידי יש להשיג טיפות רסקיו שיעזרו לך להרגע. יש לי נסיון עם זה ומותר בהנקה. לא להתבייש.

תנסי להקל על עצמך בכל מה שאפשר, לשתף את הילדים בנקיון ע"י מגבונים, חד פעמי, אוכל מוכן, אוכל שקל לבשל כמו קוסקוס מחבילה ופתיתים, כל מה שיכול להקל עלייך. תפתחי שרשור קרוב יותר ללידה ותראי שתקבלי עוד מלא רעיונות להקל על עצמך בעבודות הבית.

חוץ מזה תחשבי יותר על נקיון בסיסי ופחות על סדר מוקפד. למשל אל תקפלי כביסה תשמשי  בשיטת הסלסלות וכל הסגנון הזה. את יכולה לתת לקטנים להסתבן לבד אל תתכופפי אליהם זה יקל עלייך.

מעכשיו או קרוב יותר ללידה תלמדי את הקטנים להסתדר בעצמם במה שאפשר. להסתרק, להתלבש, להכין אוכל בסיסי כמו סנדביץ וכל זה. למדי אותם להסתדר עם מה שיש. דוגמה "משעמם  לך? אני מבינה. מה אפשר לעשות כדי שיהיה לך תעסוקה נחמדה? בואי נראה ביחד, את רוצה לצייר? הנה הארון של הצבעים! את צריכה גם דף, נכון? את יודעת איפה הדפים? בואי נראה לך כדי שפעם הבאה תוכלי לקחת לבד. יופי. את מרוצה? לא? אז בוא נראה איזה משחקים יש לנו בבית. נלך לארון המשחקים ותבחרי לך מה שהכי מענין אותך ואולי תשחקי עם אחיך הקטן. תלמדי איך משחקים בזה, מה דעתך? עדיין לא מרוצה? מה יכול להשביע את רצונך? אולי יש לך רעיון מתאים? כי הרבה פעמים אני רואה שיש לך כאלה רעיונות טובים שאף אחד לא חשב עליהם" תוך כדי שידור כיוון של "מה שיש בבית הוא בגדר האפשר לא מה שיש בחנות ואפשר אולי לקנות...

תחליטי על חדר אחד בבית אפשר הכי מבולגן או הכי פחות מבולגן, מה שאת מעדיפה. ותלמדי את הקטנים (והגדולים) לשמור על הסדר בחדר הזה. לדוגמה: מטבח "סיימתם לאכול? יופי! אני שמחה ששבעתם ומקווה שהיה לכם טעים! מי זוכר מה עושים כשגומרים לאכול? נכון! שמים את הצלחת והמזלג בכיור או בפח תלוי אם חד פעמי! כל הכבוד! בא נראה מי יזכור פעם הבאה לבד...". הרגילי אותם לנקיון וסדר שקשורים בחדר הזה. לאסוף פרורים שליד הצלחת, אם נשפך או השפריץ מנגבים מיד (צריך חבילת מגבונים זמינה בלי לקום מהשולחן). אם תרצי אתן לך דוגמאות לחדר אחר בבית.

תלמדי את הגדולים יותר איך מבשלים דברים פשוטים לכל בני הבית כך הם יוכלו לעזור לך עם הארוחות. גם להעמיד מכונת כביסה זה לא קשה.

מה שאפשר לעשות עכשיו או בכלל לפני הלידה לא לדחות לאחרי  הלידה. לדוגמא: אוכל שאפשר להכין בכמויות ולהקפיא. ציוד שצריכים הגדולים לישיבה ולאולפנה. אני חרדית ולא מכירה את הסגנון אבל אצלינו מקובל לשלוח לפנימיה עוגות או עוגיות מאפה בית ואם גם אצלכם זה מקובל לא כדאי לוותר על זה כי זה הרגשה של בית. אחרי הלידה יהיה לך קשה אבל לפני את יכולה להכין ולהקפיא.

תקני לפני הלידה תעסוקה לילדים תוך שיתוף הילדים: "מה אתה חושב שיעסיק אותך?" את לא חייבת לקחת אותם איתך לחנות אם הם ינדנדו לך וישגעו אותך. אבל אם אפשר ולא יהיה לך קשה אז כן כדאי כי יש חנויות יצירה שיש רעיונות שאת לא יכולה להציע להם בבית ולקנות לבד אבל אם הם יראו אותם יכול להיות שיאהבו ויתעסקו. חוברות צביעה ועבודות גם מצוין. לכי לחנות לא יקרה כדי שלא תתקמצני על כל דבר. אם את קונה גואש שלא יורד מהבגדים בכביסה תקני מיד גם סינרים ומפות שולחן. הילדים לא יכולים להתגרות מגואש שנמצא בארון. אם הגואש עושה לך מתח אל תקני כי זה הדבר האחרון שיהיה חסר לך. חוץ מזה לקטנים תקני משחקים של אמבטיה ותני להם לשחק בתוך גיגית בחצר או במרפסת( זה החדר שהכי קל לנקות לא צריך להזיז רהיטיםלשטיפה) שימי מראש סמרטוטים בפתח כדי למנוע רצפה שחורה ומגעילה. את יכולה מראש ללמד אותם איך משחקים: "הבובה הזו הרביצה, אסור להרביץ! מה עושים למי שמרביץ? הוא הולך לפינה!" תגווני לפי הגילאים. את תראי שיש להם דמיון מפותח והם נהנים עד הגג! צריך רק לכוון אותם. המים גם מוסיפים נופך לחויה! המשחקים ישמשו אותם גם באמבטיה (הבת שלי מתעסקת עם הברוזים האלה שעה כל יום וזה מקל עלי מאוד כי אני בתחילת הריון) אם הברוזים מתחילים להריח לא נעים שימי אותם במכונת כביסה עם חומץ במקום אבקת כביסה עם סחיטה טובה אבל מעלות לא גבוהות. באותה קניה תקני גם מדבקות כמו בטיפ של הצומי.בכל מה שכתבתי דוגמאות חשוב שתדעו שהעיקר זה הטו והמנגינה! לא מנגינה של יאוש או מתח מנגינה רגועה ובטוחה שנותנת אמון בילד. מנגינה שמחה ועליזה.

על החגים אל תחשבי כי זה רחוק עוד ועד אז יכולים לקרות הרבה דברים שישנו את המצב לטובתך.

תרפי את רק אישה אחת ומה שאת יכולה את עושה ועוד מעט יהיה קל יותר. מה שאת לא יכולה לעשות כנראה שה' רוצה שלא יעשה כי ככה עדיף. חויה אישית שלי הייתי פעמיים רצופות בהריון בבין הזמנים ובעלי שמאוד רצה לצאת עם חברים לא יכל. אבל לא נורא העיקר להנות ממה שאפשר ויש. ובעזרת ה' עוד נצא פעם אחרת.

ב"ה הכל מסיבות שמחות!! תרגישי טוב! מקווה שעזרתי לשתיכן.

אהבתי..

בגלל שאנחנו כל כך עמוסים גם ככה מצב הנקיון כרגע לא מזהיר...
אבל אני באמת לוקחת לי את הרעיון של להרגיל את הילדים לעשות לבד כמה שיותר דברים כבר מעכשיו.

ואני באמת רוצה גם להצטייד בדברים בשביל החופש.
בעבר הבנתי שניתן לקנות בחול דברים כאלה כדי להעסיק את הילדים
האם יש כאן מישהי שמבינה בזה ותוכל לתת לי הפניה לאתר?
(אני לא מספיקה להגיע לקניות בכלל... זה מצד אחד חסכוני ומצד שני....)

המון תודה!

אהבתי במיוחד את הרעיון ללמד את הילדים לסדר חדר אחד.

תמיד מרגישה שאני במרדפים אחריהם מה צריך לעשות ולשים איפה... בכל רחבי ההבית

תודה!

חשבתי רק על יד 2 במצב הנוכחי 😏
וגם כמה מאות זו כרגע עוד הוצאה...

מה הכוונה קבוצות של מכירות לעגלות? איך הן נקראות?

גם אני, בלי כל מה שאת מתארת, כי אני אלד בחשון שזה זמן ממש מוצלח. (למרות שזה יכול להדפק עם לידה של עוד מישהי או סתם שפעת של מישהו שבניתי עליו... פעם קודמת שני אחיי התארסו והלכתי לשבירת צלחת שבוע אחרי לידה. כמובן שאף אחד לא פינק אותי...)

מפחדת!! אני לא יודעת איך אתמודד עם החולשה והצורך הקריטי בנקיון ובאוכל שיחזק אותי. ועוד כל מיני... כנראה שזה הורמונים שגם אשמים בפחדים האלה... לא שאני מזלזלת בקושי שלך או שלי (אמורה ללדת בניתוח מתוכנן פעם ראשונה) אבל כדאי שנקבל את עצמנו שאנחנו פוחדות מהעתיד שקצת לוט בערפל, ונרגיע את עצמנו שבסוף הכל עובר ואנחנו נצמח מזה ונצחק על עצמנו שפחדנו ונחשוב שאם נפחד ונדאג זה לא באמת יעזור למצב להיות בשליטה ויותר חכם לעשות מה שכתבה גו ושכתבו כולן ובעזרת ה יהיה בסדר. אם עברנו את פרעה...

תתעודדי. ה ישלח לך כוחות לכל השלבים הקלים יותר ופחות...

תרגעי כי זה עדיף...

לא קראתי את כל התגובות אז אולי כבר כתבו את זה
רק לגבי תעסוקה לילדים- אף אחד לא קבע שחייבים לבדר את הילדים בחופש.
שיהנו מהזמן החופשי בבית וימצאו איך לרענן את עצמם. יש לילדים מספיק רעיונות!

עוקבת לתובנות

זה כל כך מרגש האכפתיות והשקעה של כולכן,

הארתם לי הרבה, והעצות שלכן נפלאות.

אני לוקחת איתי את הדברים, וממש טוב לי שכתבתם דברים שונים, זה מאזן אותי.

אני מרגישה שבאמת זה עניין של בטחון והשתדלות, 

מצד אחד להשתדל ולהתכונן מה שאני יכולה, ומצד שני, ללמוד להרפות ולבטוח שיהיה טוב, ולהתמודד עם מה שיבוא/ לא יבוא בעיתו ובזמנו.

תודה תודה תודה לכולכן,

כל אחת ואחת מכן!

לא מובן מאליו הזמן שהקדשתן לענות ולכתוב ולפרט ולהבין.

חיזקתן אותי 

 

וכמובן, אם עוד נשים מוכנות להוסיף אני אשמח מאוד

שבועות זה יום הדין כמה רוחניות נקבל לכל השנה. מה זה התורה והרוחניות של אמא יהודיה?

הכח לטפל בילדים, לאהוב אותם ולתת להם את הרוחניות של הבית.

בתכלס, מה שנותן לנו באמת את הכח להתמודד ולהרים את הראש גבוה מעל המציאות כשקשה לפעמים זה הכוחות הרוחניים הפנימיים שלנו.

את לא סתם אישה, את אמא יהודיה בתפקיד, ובעז"ה יהיה לך הרבה סיעתא דשמיא. תכוונני את הלב למקום של עשיה מתוך אהבה, מתוך גודל, מתוך הכרה בעוצמה של מה שאת עושה.

אני לא אומרת שאסור להרגיש שקשה, רק מזכירה מה נותן לנו באמת כח.

 

חוץ מזה, שההורמונים לשרותך... תמיד מדברים לרעה על ההורמונים של אחרי לידה, ושוכחים שיש גם הורמונים טובים, שעוזרים לנו,. אחרי הלידה בעז"ה יהיו לך הורמונים שידחפו אותך לטפל, לאהוב, להגן, לשמור על התינוק, לקום אליו כשהוא בוכה.

יש הורמון (לא זוכרת איך קוראים לו) שמופרש בגוף כשאמא שומעת בכי של תינוק וגורם לה לרצות להרגיע אותו, יש הורמון (אוקסיטוצין?) שמופרש בהנקה וגורם לתחושות של רוגע ואהבה.

עכשיו את מנתחת בשכל מה צריך להיות בחופש, כשתהיי שם, תוכלי לעבוד יותר מהבטן, מאהבה.

 

וגם הדברים שאת מתכוננת עכשיו, כדאי לעשות אותם לא בתור 'משימות' ברשימה שצריך לעשות עליהן V, אלא לנסות להתחבר למהות שלהן, לעשות אותן מאהבה, זה יתן לך יותר שמחה ונינוחות בהתכוננות.

למשל, קניות של בגדים, לחשוב באהבה על הילד, ואיך זה יהיה יפה לו, וכמה את שמחה שזכית להיות אמא שלו.

לברך את הכסף, לשמוח שמוציאים אותו על דברים טובים, להודות על כל מה שיש.

להאמין שאת האמא הכי טובה לילדים שלך, שה' שלח אותך, והוא איתך, בהחלטות, בהכנות.

ה' הוא השותף השלישי ביצירה של כל ילד. ואצלך זכית שה' יהיה השותף שלך הרבה פעמים. כמה שאת עשירה! כמה שאת מבורכת!

אני בטוחה שה' שלח לך ילדים מדהימים, תני להם את ההזדמנות לגלות את עצמם ולעזור לך, תני להם לגדול, להרגיש שזקוקים להם והם חשובים ומשמעותיים, שהם חלק מהמשפחה, שהלידה הזאת לא רק שלך, אלא של כולם. שכולכם 'רקמה אנושית אחת חיה...'.

את לא לבד, ה' איתך, בעלך עובד למענכם, הילדים איתך. אל תתמודדי לבד, הרשי לעצמך להיות מקבלת, לא להיות במיטבך ובשליטה תמיד, לא לתפקד 100%, לתת לעצמך להיות. זה גם מקום של כנות, להיות מי שאת באמת, בלי לנסות להיות משהו שאת לא מסוגלת. (זה גם קשור להוצאות, להוציא בכנות רק מה שאתם יכולים).

שה' יתן לך כוח, ילדת כבר כמה וכמה פעמים, ואת חיה... תראי שיהיה טוב, רק תני לעצמך לחיות, להיות, לאהוב, תני מקום לאחרים ותהיי פשוטה.

להיות פשוטה- לקבל את זה שהעולם והחיים לא בידים שלך תמיד. אז החופש הזה יהיה אחר, ככה ה' רוצה. אז לא יהיו טיולים ונסיעות, בסדר. אז הבישולים לא יהיו מתוקתקים, אולי יהיה בכי וקושי ולחץ, בסדר. יהיה בסדר. מותר לחיות, לרדת, לעלות, להיות.

 

(גילוי נאות... ילדתי פעמיים בחופש, והשנה אני הולכת ללדת בחופש פעם שלישית.. אני בהחלט סוברת שזה שטות ללדת בחופש, אבל מתברר שהמחשבה האלוקית היא שזה מה שהכי טוב לנו, אז בעז"ה מתפללת לזרום, וכל מה שכתבתי זה כמובן גם בשבילי).

תבורכי חיזקת גם אותי.
בריאות לכולנו ולידה קלה קלה ובידיים מלאות בעזרת ה'.

אם אפשרי שלא תהיי בבית,
נניח אחרי האשפוז ללכת לבית החלמה, אח"כ לשהות עם התינוקי ואם יש לך שם עזרה אז לקחת איתך עוד ילד קטן...

כמו יולדת צעירה 😅

הגדולים ובעלך יסתדרו עם האמצעיים והבית יהיה תחנת רכבת מה אכפת לך...
אולי אפשר לקחת חוץ מהתינוק והקטן גם אחד בינוני ולהחליף בינהם...

סתם לדוגמה, עם בן ה6 שלי לא הייתה לי שום בעיה להיות איתו אבל דווקא בת ה4 היה יותר קשה כי היא פחות עצמאית,
וגם ביחד זה מריבות אינסופיות.

נגיד אחד בינוני יכול לעזור לך עם אחד בן שנתיים- כי אין להם תחרות בינהם על המקום בבית וכו'
ואם אצל ההורים יש עוד יד עוזרת בבישולים, מקלחות והכנסת מכונה
זה יהיה לך יותר קל מהרבה ידיים קטנות עוזרות אבל הרבה יותר בלאגן.

והטיפים הקבועים שלי: אף אחד מהילדים לא יפתח בעיות תזונה משבועיים שחיים על לחם עם גבינה, קרונפלקס וחלב
ולצהריים פתיתים עם שניצל תירס.

כל אוכל מעבר לזה- רווח נקי.



הטיפ השני זה לבשל מראש ולהקפיא.
אם אפשר לאחסן אצל השכנות ולהכין רשימה לבעל/ הגדולים שידעו ממי לקחת ומתי

היה לי בלידה האחרונה, אפשר לזוז איתו בחופשיות , אפילו להתקלח

או בשכיבה על הצד שזה ממש מקל על הכאבים.

כי בזמן ציר הרחם מתכווץ, אם חס ושלום יש בעיה עם חבל הטבור (אם יש קשר או אם חבל הטבור מסובב) אז פחות דם מגיע לעובר.
זה בעצם המשמעות של האטות בדופק... פחות דם שמגיע לעובר.
וזה בעצם הדרך (הכמעט) יחידה לדעת מה המצב של העובר בזמן הצירים.

אם מוניטור זה משהו שמציק לך וחשוב לך אפידורל אז יש לך שתי אפשרויות, להגיע בשלב מוקדם כשעוד לא מאד כואב ואז לעשות מוניטור ובהתאם לפתיחה לקחת אפידורל, או ללכת לבית חולים שמאפשר מוניטור על כדור או מוניטור אלחוטי.

העשרים דקות האלה זה עינוי מבחינתי, כשאני רק רוצה להסתובב ולקום ולהקל על כאבי הצירים.
בשתי לידות הצלחתי להיות בלי. שתיהן היו עם אותה מיילדת, שהיא מיילדת מנוסה בגישה טבעית.
היא נתנה לי חופש גמור לעשות מה שרציתי, ומדי פעם הצמידה את במוניטור, כשאני בעמידה, לחצי דקה בערך, וזהו. לא הציקה לי...
מצד שני, לידה אחת הייתי עם אפידורל במוניטור. וממש דקה לפני הלידה הדופק ירד והאחות שהייתה שם התחילה להילחץ אבל המיילדת השתיקה אותה, אולי שלא תלחיץ אותי, ואחרי עוד שתי לחיצות התינוקת נולדה.
בקיצור, כנראה במוניטור זה חשוב אבל לא חייב להיות צמוד אליך כל הלידה

לא פשוט בכלל..
שהקב"ה ימלא חסרונכם ותזכי לבשר לנו בשורות טובות במהרה!!!

בריאות בריאות בריאות ורפואה שלמה של הגוף והנפש.
ושהקב"ה ימלא חסרונכם בקרוב.
איך נוכל לעזור לך? רוצה המלצה על רופאים על כיווני מחשבה אחרים של המצב.
ניסית דיקור רפואה משלימה? אולי פשוט תקחי מנוחה ארוכה אם מתאפשר לך באמת חופש מחלה מהעבודה לתקופה שלא תעשי כלום חוץ ממנוחה שלמה.
באמת מאחלת לך בריאות במהרה ב"ה.

ממליצה אולי ללכת לטיפול רגשי אלטרנטיבי להרגיע את המערכת ובע"ה גם את הגוף איתה..

ולהניק-תלוי בכוחותיך את יכולה להמשיך עד שתרגישי שקשה לך- כשתרצי להפסיק מפסיקים בהדרגה. נגיד מורידים הנקות לילה וביום מפחיתים..
ובאמת כדאי לשלב מעכשיו קצת מטרנה שיתרגל לבקבוק

וגם בגיל חצי שנה אפשר להתחיל מוצקים ואז זה גם יהיה חלק מהארוחות שלו.

ממליצנ על נוטרילון, הכי קל לעיכול והכי קרוב לחלב אם מבחינת יציאות, מאמינה שגם בעוד דברים זה יותר טוב.

אבל לא נראה *לי* נכון להקפיד על זה.
בשאר הדברים אמשיך להקפיד גם לילדים לא חלב נוכרי.

ואגב, לסימליאק כן יש מהדרין, די חדש.
אם יהיה ביקוש, גם נוטרילון יהיה מהדרין.

ונכון שאם הילד זקוק דווקא לנוטרילון בגלל בעיות עיכול או כל סיבה אז ברור שאתן.
אבל אם מסתדר עם חברות אחרות אז כן מעדיפה...

ברור לי שזה לא חובה. באמת כתבתי רק על עצמי
כשהייתי צריכה לגדולה שלי התבאסתי על זה. אבל היה לה בסדר עם סימילאק אז זרמנו

כי זה יותר טוב לתינוק.
לא אנסה לתינוק בן יום את כל סוגי התחליפים, אלא אתחיל בהכי טוב..

שיכולןת להיות לו טובות.
ואצלי כידוע הם מאודדדדד רגישים בעיכול וסימילאק עבד מצויין וגם מטרנה דל לקטוז החדשה.
אז נכון שאולי מחקרית כתוב שנוטרילון אבל זה לא עניין של לנסות על חשבון הילד
זה לנסות בשביל הילד בעיני. אם תמ''ל אחר טוב לו ומתעכל בקלות וגם הוא מרוויח את הסגולה של חלב ישראל וכשרות יותר מהודרת.
בעיני זה רק רווח.

מה גם שמן הסתם גם הדעה שנוטרילון הכי טוב זאת דעה ולא עובדה שאין עליה עוררין...אחרת כל החברות האחרות היו פושטות את הרגל


קיצר לגמרי אחלה הבחירה שלך ומבינה אותה.
רק הסברתי את עצמי

אצלי זה עובדה.
כששמעתי אתמול ממניקה- איזה קקי טהור של תינוקים, התרגשתי.
כן, זה לא רק אני אומרת את זה.
בעייני יציאות מלמדות המון, כי זה אומר איך זה מתעכל במערכת העיכול.

את יכולה לגמול אותו מתי שתחליטי 

עדיף להוריד הנקות בהדרגה

מזל טוב את גיבורה

כי אם לא אין עניין לתת מטרנה שיתרגל.... אם תראי שאין לך כוח בהמשך אז לא תהיה לו ברירה והוא יתמודד. לעניות דעתי אם את רוצה להמשיך להניק אין שום בעיה עם זה. גם מבחינה רפואית כל עוד ההריון תקין ומותר לך לקיים יחסים אז גם אפשרי להניק.
חשוב שתי המון מים, ושתנוחי ותאכלי כמו שצריך. וכל פעם תחשבי מסלול מחדש... בהצלחה יא אלופה!!

בהריון קורה שהחלב מתמעט, אז יכול להיות שגם אם לא תרצה להפסיק להניק בכל זאת החלב שלה לא יספיק לו ויהיה צורך בתחליף.
(אני הנקתי בהריון, הרגשתי איך החלב מתמעט, אבל זה כבר היה בגיל גדול יותר שההנקה היא ממש לא התזונה העיקרית אז לא היה צורך בתחליפים, אבל בגיל הזה המצב יכול להיות שונה).
אבל לא בטוח שצריך להתחיל להרגיל כבר מעכשיו, יכול להיות שאפשר לחכות ולהתחיל רק אם יתעורר צורך.

תרגישי טוב!
בדיוק השבוע שאלתי פה אותו דבר ובמקביל חיפשתי במידע על תרופות באתר כללית, והיה כתוב שבטוח לשימוש בהריון והנקה.

רק משו אחד שהפנו את תשומת ליבי אליו פה-לוודא שזה גרד/גירוי נקודתי, ולא כללי כזה בכל הגוף, כי גרד כללי יכול להעיד על בעייה בתפקודי כבד או רעל..

ככה היה אצלי לידה ראשונה..
עם זאת, לקח עוד יום וחצי עד הלידה הפעילה.

בשעה טובה וידיים מלאות בעז"ה!

קשה לי להאמין שמחכה עד אחרי החג
אם כבר, עדיף שיוולד לפני החג ולא במהלכו, לא?

קשה לי לחשוב על לידה בשבת

בשורות טובות

וגם אם כן, מעדיפה את זה על כל הפיקשושים שהיו לי עם חברות אחרות...

בכ"ז הכל עדיף מלהחליף לקטנצ'יק את כל הגרדרובה כי הטיטול לא סופג מספיק טוב....

בגדולים לא קרה לי..

מעניין למה זה קורה..

אבל יש את זה גם הגדולים נראה לי
הגדולים יותר של האגיס לי ספגו לנו טוב.. אז הרגיל לא מתקרבת אליהם

אני ראיתי שזה קורה בשלב 1 ו2.

ואגב, את האגיס, טיטולים וטיטולי רמי לוי מייצרים חוגלה קימברלי..

יש פסי ייצור שונים באותו מפעל, עם חומרים שונים ואיכויות שונות..

(למשל-יש צימקאו ושוקולד 70% מוצקי קקאו שמיוצרים באותו מפעל.. זה אומר שיש מקום להשוות באיכות שלהם?)

לא מכירה טיטולים ולא מבינה בהבדלים בין הסוגים.. רק הגבתי לעובדה שהם מיוצרים באותו מפעל..

בעבר שמעתי שכשהאגיס מוציאים גירסא חדשה, הגירסא הישנה עוברת לטיטולים.
לא יודעת אם נכון.

גם לי זה קורה. וגם כל הזמן נוזל לו 😏 וצריכה להחליף לו את כל הבגדים

כל תינוק והמבנה גוף שלו.

ועכשיו כבר לא. בחיתולים של האגיס.
לדעתי הוא גדל ועכשיו הם יותר צמודים לו ולכן זה לא נוזל..
אז אולי אתם צריכים עדיין מידה קטנה יותר. (שלנו בן 3 חודשים ורק לא מזמן עלינו למידה 1..)

מתנחמת שמה שמעצבן אותי בהם זה רק שהסגירה נדבקת לי בתוך הצרכים שלה בזמן החלפה לא נעים אבל לפחות החלפתי טיטול ונגמר הסיפור

בקודמים הייתי עם פמפרס. אהבתי אבל גיליתי שהם מטורקיה והאגיס מיוצרים בארץ, אז מעדיפה אותם.
מוצלחים מאוד בעיני ושווים את המחיר

אף פעם, כבר ילד רביעי עם האגיס