פורום הריון ולידה (עמוד 3667)

כדאי ללכת לרופא נשים, לא תקין לקבל מחזור פעם בחודשיים..אני הפסקתי גלולות לפני חודשיים וזכיתי לקבל כבר 3 מחזורים.

את יכולה ללכת לרופאת נשים שתעשה לך אולטרסאונד לראות אם זה באמת שחלות פוליצסטיות, וגם אם המחזורים כל חודשיים אפשר להיקלט וזה בסדר גמור, הקושי העיקרי בשחלות פוליצסטיות זה לזהות מתי הביוץ.מתרחש. בכל מקרה ממליצה לך לפני שרצים לטיפולים הורמונליים למינהם קודם כל לשנות תזונה (אם את.רוצה עזרה בזה אשמח לעזור) ולעשות ספורט, לי זה ממש עזר וסידר את המחזורים (לא קיבלתי חצי שנה אחרי החתונה בכלל ורק אז הבנתי שיש בעיה)

ואם הבד של הסלקל לא נעים ונןשם הייתי שמה גם עליו אולי

בגלל שכיוון הסלקל הוא נגד כיוון הנסיעה ואז לא מגיע כמעט אוויר בנוסף שהתינוק מקובע חזק לסלקל
יוצא שממש חם שם


מה שאפשר לעשות כדי שיגן זה לשים פלנל על החלון במקום לסגור את הגגון של הסלקל
לא תראי ממש ממש שיפור אבל יותר טוב מכלום

יש כיסוי לסלקל מתי שהילד לא שם.
כך מתי שהוא נכנס פחות חם בפנים

יש ילדים שפשוט מזעיים יותר. הבת שלי היתה מזיעה ככה קבוע בכל נסיעה, גם בנסיעות קצרות בתוך היישוב בחורף (וגרנו במקום ממש קר).
אז אולי הבד של הסלקל יותר גרום להזעה, והוספת ריפוד תעזןר לזה אבל זה לא אומר שהיא סובלת.

קנינו מלון ממש טוב לחלון ליד הסלקל וזה כבר שיפר.
דבר שני שאפשר לעשות זה לקנותמחר קטן שעובד על usb או בטריות ולשים מול הסלקל, וככה זה יעזור קצת לצנן.
ובאמת לכסות את הסלקל שלא יהיה רותח כשאתם מחוץ לאוטו

וזה גם תלוי במשקל ההתחלתי... קשה להלחם בהורמונים

 

הפרש של קילו/שניים..
ואני לא מלאה.

אלא אם את במשקל תקין 

שתכין לך תפריט מסודר מתאים להריון? שתשארי שבעה אבל שלא תאכלי סתם שטויות? כי זה מה שגורם לך גם להיות רעבה, אוכל כזה הוא לא מזין ולא משביע, אתה רק רוצה לאכול עוד ועוד..
לדעתי כן שווה להלחם בעצמך, כי אח''כ נשארים אחרי הלידה עם המון משקל עודף שקשה מאוד להוריד, וזה מבאס לאללה.
נסי לפחות לקבוע לך כלל שאת לא אוכלת ג'אנק,. שגם אם תאכלי הרבה, שלפחות זה יהיה אוכל בריא.
תקני לך המון ירקות ופירות שאת אוהבת ונסי כשאת רעבה קודם לאכול אותם.תקני גם חטיפי אנרגיה, כל מיני שקדים ואגוזים. בכללי שיהיו אופציות אחרות זמינות מלבד הג'אנק.

משתנה מאישה לאישה ומהריון להריון

משבוע 24 בערך יש מעקב תנועות

היו תננועות חזקות ממש בבוקר!
ואז שקט להמוןןן זמן..
.
עכשיו..בארבע ורבע בערך הרגשתי משהו.. אבל ממש חלש חלש...

אותי הנחו לעקוב שיש תנועות 3 פעמים ביום(גם ממש חלש זה תנועות..) ורק משבוע 26
אני עם שיליה קדמית.

אם חצי שעה אחרי שאכלת מתוק, ושכבת על צד שמאל ועדיין אין תנועות - אני חושבת שצריך להיבדק.

אם כל הטרטור שבעניין, אם התנועות לא חוזרות או בקצב שאת רגילה, שווה להיבדק ולגלות שהכל בסדר, מאשר ההפך.

מהסיבה שלפני כן העובר קטן, ומספיק שהוא ישנה תנוחה בשביל שלא תצליחי להרגיש אותו בבירור.
ב. גם תנועה חלשה נחשבת כתנועה

רק בלי לחץ.. הוא לא עושה טוב אף פעם...

אני יודעת שזה לא קל והציפיה הורגת, אבל תנסי להסיח את דעתך, לטובתך ולטובת העניין

 

ואגב, את בודקת לפני האיחור, תנסי לבדוק בערך 3 ימים אחרי האיחור, אז תקבלי תשובה יותר ברורה...

יש היתרים הלכתיים למצב כזה

וגם אני לקחתי ועוד אלפי נשים ובעזרת השם היא תיקלט

לעשות הפסק טהרה ביום הרביעי למחזור.

היתרים לנהוג כמו שמתירים גדולי הפוסקים מעדות אחרות.

 

צריך התייחסות זהירה במקרים כאלה. יכול להיות פוסק עם כתפיים רחבות שיתיר לאישה אחרת מהפסיקה הרגילה שלה, אבל היא תחשוש כי בפורום ראתה ששואלים איזה רב יתן היתר.

גם לא לכל אחת מותר הורמונים כמו אלפי נשים אחרות. 

 

הכוונה שלרב מעצם בקיאותו בפוסקים יש זוויות ראיה שאנחנו לא היינו חושבות עליהן מהיכן ניתן להקל.

מחזור שאוסר מדאורייתא זה בעצם רק הימים שבהם יש זרם (בד"כ יומיים- שלושה)
אח"כ זה כתמים,
ותאורטית אין בעיה לספור שבעה נקיים בזמן הזה.
כל העניין הוא שההפסק והבדיקה הראשונה צריכים לצאת בצבע טהור.

אם לוקחים בחשבון את הנ"ל+ שיטות לקיצור המחזור+ במקרים חריגים יש הוראות הלכתיות מקלות לביצוע הבדיקות, יש סבירות לא נמוכה לטבילה לפני היום ה12

סבלנות ואמונה

יכולה לבדוק איתן איזה רבנים התירו. כמובן שזה תלוי מקרה, בגלל שפה ספציפית מדובר על רק חצי שנה הגיוני שיגידו לה לחכות עם זה.
ולא תמיד התערבות הורמונלית זה דבר בריא תקין ורצוי, כשיש פתרון אחר.

חצי שנה שבה הביוץ יצא לך לפני הטבילה זה אומר שלא ניסית בעצם בכלל. כי לא היה סיכוי

ועכשיו יש סיכוי, וחצי שנה עד שנה זה נורמלי לחלוטין עד שנקלטים באופן טבעי בטח בפעם הראשונה.

את תמיד יכולה לבקש גם מעקב ביוץ באולטרסאונד מהרופא שלך כדי לדעת מתי באמת יוצא הביוץ,אבל ככל שתתעסקי עם זה יותר תלחיצי את עצמך יותר וזה משפיע לרעה.

בע"ה תיפקדו במהרה!

והביוץ יוצא ביום ה12 למחזור. ככה גיליתי את זה והמחזור שלי מאוד סדיר

ותראי אם זה עוזר ומתי זה יוצא.

ואם זה עוזר תמשיכי עם האסטרופם , תני לזה כמה חודשים, רב הזוגות לא נקלטים בחודש-חודשיים הראשונים

בלי להיכנס לעניין הרפואי , כי אני לא מבינה בזה.. רק אני שומעת ממך שאת נורא לחוצה להיכנס להריון.. זה טבעי, נורמאלי, הגיוני.. אבל,
אני יכולה להגיד לך שגם אני הייתי כזאת, ונכנסתי להריון שנה ומשהו אחרי החתונה . בדיעבד, זה היה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות. זמן לעצמכם, לזוגיות, לבנות את הבית בנחת.. עם ילדים הזוגיות צריכה לפנות הרבה מקום לכבוד הילד החדש שנולד ןככל שהוא גדל אז עוד יותר.
אני רק רוצה להאיר לך את הנקודה הזאת, שתהני מהזמן הזה שלכם יחד. עם הקושי שלקבל מחזור, תחשבי על הצד השני החיובי שבזה. ועוד דבר- תרפי, תרפי... לחץ לא עוזר להיכנס להריון...

בע''ה בהצלחה רבה!!

אני מנסה כל גך חזק להרפות וכל פעם שאני מרגישה שאני משחרתת טיפה יש שאלות של אנשים שמרשים לעצמם להכנס לי לרחם. ואז שוב חוזרת ללחץ .
בעזרת ה׳ שנראה ישועות . מאמינה באמת שהכל לטובה.

למה להכניס סתם הורמונים בלי לבדוק אותוו?

גם לא יודעת איך לבקש ממנו להבדק וגם הרופא אמר שרק אחרי שנה נותנים הפנייה לבדוק גם את הבעל.

לא פשוט לבדוק את הבעל אחרי חצי שנה, כשברור כרגע שיש סיבה כנראה. למרות שיתכן שזו לא הסיבה היחידה.
רק מעירה...

למה עכשיו גם הבעל?

ולמה כל המתח הזה והבדיקות וההורמונים?

פשוט פספוס של תקופה. 

קצת סבלנות ותפילות.

עד שנה זה נורמלי!

שטחית גם את הבעל

להכניס ככ הרבה הורמונים כשאולי הבעיה אצלו, זה ממש בזבוז

ולא סתם אומרים לחכות שנה לפני שמתחילים לטפל

מה הלחץ?

האסטרופם דוחה בערך במספר ימים דומה למספר הימים שלקחת, כך שהגיוני שההפרשות של הביוץ היו ביום הטבילה.
רק תזכרי שההפרשות של הביוץ מסתיימות יום או יומיים לפני הביוץ עצמו ולכן אם הן הסתיימו זה לא אומר שפספסת אלא ההפך שאת ממש בדיא הפוריות ביומיים שאחרי ההפרשות!
הדרך היעילה ביותר לדעת אם פספסת הוא להוסיף מדידות של חום השחר. החום עולה ביממה שאחרי הביוץ. ככה תדעי מה היה מצבך ביום הטבילה...
המצב הנורמלי הוא שהחום עולה כשלושה ימים אחרי שיא ההפרשות. הביוץ מתרחש בחלון שבין לבין...

לקחתי את האסטרופם מהיום השני למחזור למשך 5 ימים כלומר ביום ה7 למחזור. זה היום שהיו הפרשות צמיגות וזה היום שהתחלתי לספור 7 נקיים.
זה אומר שהביוץ נדחה ב5 ימים והמחזור הבא(לא יבוא אמן) נדחה גם ב5 ימים בערך?

במידה ולוקחים תרופות? לא בטוחה יכול להיות שהוא בכלל לא רלוונטי לעניין. צריך לשאול רופא.

האם את לחוצה להריון בגלל גילך?
כי אם לא. תהני מהמניעה הטבעית. די עם הלחץ הזה. חצי שנה נשואה והספקת כ"כ הרבה!!! בדיקות, מעקבים, רופא. שתהיי בריאה, זה ממש קשה לנפש בעיקר.
זה ממש מתסכל.
אני הייתי במצבך, נהנתי מהחיים. הרגשתי שאני יודעת למה אין הריון אז אין לחץ.
בפועל ילדתי אחרי שנתיים מהחתונה, טבעי בלי כלום.
תענוג!
לגבי הבדיקות, אצלי רק שההריון מובהק אז הבדיקות הביתיות עוזרות. יצא לי בשתי פעמים שלילי ובבדיקת דם חיובי.
אז זה עדיין אפשרי.
ותנשמי עמוק, הכל טוב

הלוואי וידעתי איך להרפות ולשחרר לחלוטין .
קשה ובמיוחד שכל אחד חושב שהוא יכול להכנס לי לרחם.

כשלוקחים הורמונים ההפרשות יכולות ממש להשתנות,
זה שהיה לך הפרשה יכול להיות מהאסטרופם שלקחתי,
ולא מעיד על ביוץ.
אז אל תדאגי..
ואת יכולה להסתכל על זה הפוך, שהגוף שלך קלט את האסטרופם ולכן הפריש דברים, אז זה גם עזר לביוץ להידחות ושדברים טובים יכולים לקרות 🙂🙂

מזדהה עם המקום שלך מקרוב,
עם להיות אחרי חצי שנה מהחתונה אחרי כל הבדיקות האלה... באמת לא פשוט. ולא קל לשחרר.. מניסיון.

בהצלחה!

אצלי גם היה ככה. הרופאה שלי (יראת שמים) בכלל לא הסכימה לתת את התרופה הזאת עד שלא יעברו כמה וכמה חודשים.

זה ממש לא טוב לגוף להכניס סתם הורמונים.. היא אמרה שזה יכול להסתדר לבד ואם לא שנחזור אליה.

אחרי כמעט שנה היא הביאה לי מרשם. 

ועוד לפני שהשתמשתי היה הריון. טבעי. למרות ש'כביכול' לא היה סיכוי.. 

עד שנה זה נורמאלי. עד אז תני לה' לעשות את שלו.. יהיו לך עוד הרבה שנים לגדל ילדים בע"ה. 

זה הזדמנות לחזק את האמונה שהכל מושגח והכל בעתו. (מנסיון, לא פשוט.. עד שהתחתנתי לקח הרבה שנים ואז כבר פחדתי שאצטרך שוב לחכות)

2 טיפים נוספים-

1.רוב הפעמים הבדיקה לא מראה לפני איחור.. תנסי להעסיק עצמך ולחכות לאחרי.

2. יש כדורים אחרים טבעיים שיכולים לעזור. לי אישית אחרי כל לידה היה לי ביוץ מוקדם מידי וכל פעם אני צריכה ל'סדר' את זה מחדש. לי ממש עזר כדורים של ציון פארם.

בכל מקרה מה שתעשי, שיהיה בנחת.. זה הכי חשוב. (לא מזמן היה פה שרשור על לחץ כדוחה הריון)

בהצלחה!=)

 

בכל אופן תושה רבה לכל העונות ולכל המחזקות.
אתן מדהימות

גם לי יצא ביוץ לפני טבילה והייתי מבואסת מזה מאוד כי ממש רציתי היריון מהר...
אבל החלטנו בעלי ואני שעד שנה לא עושים כלום בשביל זה.. אלא להיות בנחת.. (אמא שלי לחצה מהצד אז זה היה קצת קשה.. אבל השתדלנו)
ואז באמת הפסקתי לחשב מתי ביוץ.. כן שמחתי כשהצלחתי להיטהר מהר.. אבל ניסיתי לא לחשוב על זה.. ונכנסנו להיריון שמונה חודשים בערך אחרי החתונה...
מעבר לזה שצריך לשחרר את הלחץ... כי לוקח זמן! אני בראייה לאחור מודה לקב"ה על התקופה הזאת!
זה ממש בנה לנו את הזוגיות, הכרנו אחד את השני באמת.. תחילת ההיריון לא תפקדתי.. בכלל.. ישנתי והקאתי כל היום.. תחשבי מזה להתחיל ככה חיי נישואין...
וכמובן הרבה תפילות! לקב"ה שידע לכוון אותנו לראות את הטוב בזמן הזה של הציפייה, שיודע מתי הכי טוב לך להיות בהיריון ולהיות אמא... ושתצליחי לראות את הטוב בתקופה הזאת....
בהצלחה יקרה!

תודה רבה אתן כל כך מחזקות

דבר ראשון לנסות לקצר את המחזור וככה לעשות הפסק מוקדם יותר- לנסות לימון, כדורים הומואפתיים מבית מרקחת רינה פראם- קיצורין, זה עוזר לקצר את המחזור.
ולנסות שיטת אביבה הבנתי שזה מאוד מומלץ ועוזר הרבה פעמים לשפר ממש את הפוריות
בהצלחה!

יש לתינוקות קטע שברגע שמספרים עליהם משהו שהוא אחלה, הוא מפסיק..

נשמע תקין. במיוחד אם בשעת העירות היא חיונית ונחמדת.

כמו שאומרים רגעים מתוקים עוברים מהר, אז אני מכינה אותך שיהיו גם ימים שהיא לא תהיה כזו מלאכית זה ענין של תקופות...גם אני ככ שמחתי כשהן שלי בן שלוש חודשים נהיה מלאך ועכשיו חודש וחצי אחרי הוא ממש נודניק....

קמים באמצע להנקה קצרה/בקבוק.
אבל מאוד מסודרים.

הלוואי עלייך!

גם אצלי הקטנציק ניהיה בן שלושה חודשים! ושמה לב שהוא מתחיל לעשות לילות של יותר מ6 שעות!
בעז״ה שימשיך כך

יש לה משהו מגניב שהמשענות של הרגליים עולות למעלה וכאילו סוגרות את העגלה חוץ מזה שהיא מגיעה עם כיסויים שסוגרים את אזור הרגליים אז זה ממש כמעט כמו אמבטיה.

בעליות וירידות בכלל.... יהיה לך כבד בכל מקרה.

וזה בטיחותי מאוד לדעתי, כמו שכתבו לך אפשר להרים את אזור הרגליים בקוקו ויש מן כיסוי כזה, וזה ממש כמו אמבטיה. אני מאוד אוהבת את ביבה, ולא הייתי מחליפה (והתנסיתי בכמה עגלות תאומים אחרות, ופשוט לא הסתדרתי איתן).

אצלי זה לא תאומים אלא אחים צמודים, אבל העיקרון די דומה לדעתי...

ראיתי הרבה כאלה והתלהבתי..
מתעניינת למה היא לא ברשימה..
מה החסרונות שלה לעומת מה שכתבת?

אפשר לשים מזרן בעגלה, אפילו מזרן של עגלת אמבטי, וכך להשכיב על הבטן.

ב24-12 שעות הקרובות

הביוץ תוך יום יומיים עד 48 שעות  אבלך זה אומר שכרגע הזמן הכי נכון היום וביומיים הקרובים

נקווה שיקלט בעזרת ה! כל כך מחכים לגוזל קטן

זה לגמרי יכול להיות קשור למעון, ילד שיש לו אחים גדולים שהדביק את הבת שלך.. וזה לא חייב להיות מהזנחה של ההורים, הדבקה יכולה לקרות בשניות ומספיק יום-יומיים כדי שזה יגיע לקטסטרופה..

הבנתי שלפעמים כינים נמשכים לריח של סוג דם מסוים..(כמו שיש כאלה שנעקציפ יותר מיותושים וכאלה שפחות, ככה גם בכינים..)

והם דווקא מעדיפות ראש נקי

אחרי חפיפה עם מרכך להשכיב אותה כשהראש שלה על הברכיים שלך ולסרק עם מסרק סמיך. הבן הקטן שלי גם נדבק מאחיו הגדול שנדבק בגן. ילדים מדביקים אחד את השני בקלות רבה. השתמשתי במסרק שנקרא אסי2000 ממש נעים ולא כואב ויעיל בצורה לא רגילה. תעשי לך הרגל כל כמה ימים לעשות בדיקה כזו אחרי מקלחת. אפשר לשיר לה שיר, לדבר אליה ברכות, ללטף, שזה יהיה זמן איכות כיף לשתיכן. אצלנו עבד מעולה ב"ה.
אגב, המסרק הזה יקר יחסית. נראה לי 60 ש"ח. אבל לא משתווה לסוגים אחרים. קניתי בבית מרקחת של הקופה וקיבלתי חמישים אחוז הנחה.

ממש כך!
יקר אך שווה כל שקל!!!
לא מחליפה בשום מסרק אחר. היחיד שמוציא גם ביצים כמו שצריך וגם לא מכאיב מדי לילדים...

זה מגיע לפעמים מהדבקות במעון, ילדים שיש להם אחים גדולים יותר מגיעים עם כינים ומדביקים גם את הבת שלך....

או אם הייתה במגע עם ילדים אחרים (הבן שלי נדבק בגיל קצת יותר משנה אחרי שבת עם בני דודים)

אני מאוד אוהבת את הדרין once

זה תרסיס שהורג את הביצים ומאוד יעיל, טיפול אחד (ולפעמים צריך עוד אחד) והן מתות ואז צריך רק להוציא את החיות עם מסרק סמיך.

השאלה אם מותר מתחת גיל שנה. תשאלי בבית מרקחת... אני חושבת שזה מותר מגיל 6 חודשים אבל לא בטוחה

הדרין וואנס-
טיפול אחד ונגמרו הכנים.
תבררי אם מתאים לגיל, אבל בעיקרון החומר הזה לא רעיל ולא פועל באופן כימי כך שבד"כ הוא לא מסוכן לילדים.
הבנתי שיש לאותה חברה גם שמפו מונע,
לא ניסיתי בעצמי.

סקרנת... תהיי חייבת לנו סיפור לידה מתישהו

בשעה טובה ומוצלחת, הרבה נחת מהנסיך הקטן, ונשמח בהמשך לשמוע פרטים נוספים...

מחכות לסיפור לידה....

2 וחצי בלילה ישנה לי בשקט בטוחה שעוד שבת נעבור בהיריון (כבר חודשיים בבית בצירים מוקדמים בטוחה שמקסימום שבוע 37 הוא בחוץ..)

פתאום פלופ יידת מים מבהילה במיוחד היי לא תיכננתי ככה!! מכינה דברים אחרונים אוכל בגדים לקטנה הגדולה שלנו.
מעירה את בעלי קוראים לסבאסבתא שיבואו.
בנתיים יש ציר מעומעמם כל עשר דקות בערך.
נוסעים לביח ממתינים קצת לפני כניסה אולי יגיעו צירים טובים.
מיון יולדות- לא אציין את שם בית החולים אבל נפלנו על משמרת..איך אומרים- פחות טובה..תפקוד לקוי ומעצבן. מוניטור עם צירים בודדים פתיחה בקושי 3 (שיואווווו למה ככה... ) האחות מבקשת שנפנה את החדר עי יש עומס. התעצבנתי ולא הסכמתי לצאת למסדרון שאני עם צירים ועוד מטפטפת מים!! התנחלנו בחדר אחר בלי מיטה התחננתי לכדור פיזיו קיבלתי יש. התחילו צירים סוף סוף לא האמני שאשכרה אמרתי תודה עלהצירים (רק שלא נגיע לזירוז..) .

שעה 7 כבר הצירים תכופים וכואבים יותר בדיוק החלפת משמרת..אין יחס..זרקו לי חלוק להחליף לא הסכמתי. נשארת עם הבגדים שלי.

פתאום משמיים הופיעה מיילדת דתייה עם עיניים טובות ואנרגיה חיובית הבינה שאני "על אמת" מבקשים שאכנס לבדיקת רופא. לללללללא!! רק לא זה אפחד לא נוגע בי כואב לי אין לי איפה להישען לזוז לצעוק. והרופא שיהיה בריא לא אפוי לגמרי כנראה סטאזר מתחיל..אז המייחדת בודקת שאכן ירדו המים ופתיחה 5.. האחות ממשמרת ליחה כבר עייפה ומרוטה עושה לי הערכת משקל ידנית 3.600 חחח כמה צחקתי אין מצב סתם זרקה מספר.

מתלבטת על אפידורל מבינה שרוצה אבל כבר בגבול. נכנסת לחדר לידה טבעי עם 2 מיילדות מקסימות פלוס חברה טובה שבאה לתמוך (שהיא בעצמה שבוע אחרי לידה!)
פתיחה 7. ופתאום לחיצות לחיצות וווואו איזה כאבים צועקת בלי שליטה המיילדות מאפסות אותי לנתב את באנרגיה ללחיצות.
עוד ועוד והופ הנסיך בחוץ עם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר הודו לה' כי טוב (מסביר את חוסר התנועות שהיו בימים האחרונים ואת האטות במוניטור בלידה עצמה).
עוברים להתאוששות לא מאמינים שזה נגמר!!

עכשיו באתגר ההנקה ככ כואב נקווה שנצליח גם את זה


ברכה והצלחה לכולן

באיזה שבוע ילדת?

את עם אמצעי מניעה?

לא רשמת אם התיעצת עם רב גם אם את הולכת לבודקת זה לא במקום רב

חוץ ממה שהרב יגיד, חשוב שתרגישי טוב עם עצמך, עשית מאמץ, השתדלת וזה מה שקרה..
לא זלזלת חלילה בשום אופן, ואם אין ברירה צריך לחכות עוד יום.
בהצלחה!

להיפך, גם הלכתית עדיף לא להרבות בבדיקות בדיוק בגלל שזה פוצע,
עושים השתדלות- אם הולך אז יופי, אם לא מחר יום חדש

עוד לפני הבודקת מחר, תשאלי רב מה לעשות, תנסי במהלך היום לבצע את ההפסק ולא לחכות לפני השקיעה שאם תהיה בעיה כן תצליחי לקבוע עם הבודקת.

אבל יכול להיות שרב יתיר לך לעשות הפסק עם בד לח או פתרון אחר שלא תפתחי את הפצע

יום כ"כ הרבה נסיונות... מקסימום 2, גג 3.זה מייבש ופוצע... את ממש ממש רוצה להצליח אבל חייבים רוגע ונחת עם הגוף... ותפילות! בהצלחה!

אבל זה גורם לפצעים ומסבך את כל העסק

מנסים פעם פעמיים, אם רואים שמשתפר ועדיין לא מספיק טוב אז מנסים עוד פעם

ואם לא הולך בקלות אז משחררים ומחכים למחר

 

וגם לא לעשות שטיפות פנימיות זה ממש מייבש ומאד פוצע

ממש שמתי לב שזה מייבש

לשים ג'ל ky ואחרי 10 דקות לעשות את הבדיקה. אם צריך לעשות עוד בדיקה לחכות בערך 10 דקות בין הבדיקות.
בזמן הנקה המקום שם ממש יבש ובכלל זה איזור רגיש ועדין.
בהצלחה רבה.

למה יש עם זה בעיה? הבנתי שמי שיש לה יובש והבדיקות פוצעות אותה זה ממש עוזר.

לכל אישה זה אחרת

אבל יודעת על מישהי שעובדת על חוברת כזו עכשיו...

אבל ייקח לה זמן, מן הסתם.

מקווה שתמצאי בינתיים דרך מתאימה אחרת!

החוברת נקראת ''לגלות את הפלא שבך''

תני לו בקבוק ותראי אם המצב משתפר.

אם לא משתפר לכי לרופא אולי אזניים או גרון.

אבל כמובן שהלכתי איתה לרופאת ילדים שאמרה שהכל בסדר...

לדעתי קחי אותו לרופא. נשמע שאולי מציק לו האוזניים או שינייםם
רק בהנקה הוא לא רגוע או במהלך רוב היום?

ובמהלך ההנקה תשימי לב אם יוצא חלב, יכולות להיות כל כך הרבה סיבות. אבל בטוח משהו מפריע לו.
לפי התיאור של המעבר דירה יכול להיות שהתאמצת פיזית ולא נחת מספיק ויש לך פחות חלב עבורו ובגלל זה זה מפריע לו. אם הרופא לא ימצא כלום קחי יום שלם שאת רק איתו במיטה, הבית יחכה, תשתי הרבה מים ותפקידי על אוכל שמגביר ייצור חלב.

הרבה הצלחה

אוכלת טוב?

מזכיר ערב שבת כזה...

אני לא במחזור או בהריון כי אני לוקחת גלולות, בתחילת השבוע לא הרגשתי טוב, כנראה שפעת. אני באמת מרגישה שאין לי מספיק חלב...שותה הרבה ומשתדלת לאכול...להשאר איתו במיטה יום שלם זה לא אפשרי כי הוא לא רוצה, הוא רוצה רק על הידיים בעמידה!!! קבעתי לו תור לרופא ליום ראשון ונראה אם הוא עולה במשקל, אני אשתדל לאכול יותר טוב ומקסימום יתן לו תוספת של בקבוק בערב.
בינתיים אני כבר באפיסת כוחות, לא מסוגלת כבר לשמוע את הבכי שלו😥😭

לקחתי אותו לויבק אחרי ניתוח קיסרי אחד, הוא היה מאד סבלן, נחמד ומקצועי.

בהצלחה רבה!!

בשערי צדק. תומך מאוד בויב"קים.
ממליצה בחום מנסיון.

שיהיה בהצלחה ומשאלתך תתגשם!!

לא מכירה אותם.

אבל במקומך הייתי נפגשת עם שתיהם ובודקת למי אני יותר מתחברת.

חברה שלי ילדה בבית חולים במרכז הארץ בלי רופא פרטי.

דרמה במערכת הבריאות: רופאים לא יוכלו להפנות לעצמם מטופלים לניתוח פרטי

 

http://www.israelhayom.co.il/article/493011

 

אני לא יודעת בדיוק איך זה עובד כי לא בדקתי עדיין אבל ממה שאני מבינה אם הולכים לפגישה אצל רופא במסגרת קופח אסור אחר כך תוך חצי שנה לקחת אותו בפרטי.

חשוב מאד לבדוק את כל הפרטים כדי לא להיתקע!

אישר את זה...
בכנס של מכון פועה זה היה אחד הנושאים שהועלו, ובהרבה בתי חולים מאשרים את זה אפילו בלי רופא פרטי...

לחלוטין- מבדיקה אישית

כגון אם היו לידות או לידה אחת רגילה, לפני הניתוחים או בניהן, העובר לא גדול ועוד...
והיולדת צריכה לדעת שהיא לוקחת סיכון של קרע של הרחם 1:100 או 1:70.

ללדת וגינאלי?! או לקיחת רופא פרטי?

ועוד עם רופא פרטי!!!!

בכלל לא ידעתי שזה אפשרי בארץ....

הרופא הגדיר לי את זה כך הסיכון גדול אלפי מונים מהסיכוי

 

 

אבל לחברה שלי פרופסור סמואלוב משערי צדק אישר ללדת וגינאלי אחרי שני קיסרי...
וגם ד"ר פלוטקין בשערי צדק מלווה הרבה לידות כאלה...
דווקא היום יותר מאפשרים מפעם.
אני לצערי פחדנית ואין לי אומץ לקחת את הסיכון הזה...

אני לקחתי אותו מסיבה אחרת, אבל כשביררתי עבור קרובת משפחה שרצתה ללדת טבעי לאחר קיסרי קיבלתי עליו המלצות בכל המקומות ששאלתי בהם.
בדיוק חברה שלי סיפרה לי שקרובת משפחה שלה לקחה אותו ללידה אחרי שני קיסריים, אבל בסופו של דבר הלידה הזו גם נגמרה בקיסרי (לדעתי גם אומר עליו שהוא יודע לקחת אחריות בלי לקחת סיכון, כשבאמת צריך אז מנתחים, וכנראה שבאמת היה צורך).

ותעשי על הבוקר ולא בשעות הערב

אבל גם יכול להיות שזה מוקדם תנסי מחר בבוקר

בדיקות שמעצבנות אותי
מה זה 2 הפסים האלה על הפס בקרה?

פס משמאלו

אלא 2 קטנים עליו תראי בהגדלה בתמונה

זה לא אומר כלום יש חומר שקולט את ההורמון וזה פס בעובי של הפס בקרה ובמקביל אליו

אבל לדעתי 4 ימים לפני זה מוקדם מאוד לתשובה כנה במיוחד שזה בערב ולא בבוקר

בסוף הזמנתי מהאינטרנט באתר בשם ביו גאיה.

להשתמש במדחום זכוכית מהסוג הישן? הוא מאוד מדוייק, ונראה לי שמוכרים אותו בזול ברוב בתי המרקחת.

 

 

יש לך ילד שאת עסוקה איתו

ההריון הראשון היה חדש ומעצם העובדה הזו כל שלב וכל צעד בו היה חדש ולא מוכר ומפתיע ומרגש

עכשיו הכל יותר צפוי, את יותר יודעת לקראת מה את הולכת, אז זה שונה

זה לא פחות משמח ולא פחות מרגש אבל בצורה אחרת, הכל טוב

 

מזל טוב ושיהיה בהצלחה!

רעיון שאולי יוכל להועיל. מסמנת לי ביומן 40 שבועות. וכך כל פעם שיש צורך.
כמו קביעת תורים בעיקר. אני יודעת להגיד בדיוק באיזה שלב אני נמצאת.
ו...רק מדגישה את הצד החיובי של העניין ...
עם הבחילות וההקאות שיש לי אין מצב שלא ארגיש את ההריון..... אם את לא מרגישה... זה סימן שאת עוברת את זה בטוב ב"ה.🙂
שיהיה המשך טוב וקל!

אחרי שכמה וכמה פעמים התבלבלתי ולא ידעתי לענות באיזה שבוע אני....

ולפותחת- זה מעיד על זה שאת ב"ה עסוקה וזה נהדר!

לכל זמן ועת-

בהריון ראשון להמון מעקב ו,חפירות"

ובהריונות הבאים- לכיף של הזרימה ....

אני חושבת שאצל הרבה זה ככה...

ובאמת כשמתחילות התנועות מתחברים יותר.
ככה אצלי לפחות

אבל אחרי הלידה אהבתי את שניהם בדיוק אותו דבר..
שניהם אהבת חיי.. כשגיליתי את ההריון כמעט לא התרגשתי ולא הבנתי מה נסגר איתי...
אבל בלידה התרגשתי בטירוף עם שניהם.. ממש אושר עילאי.. ובגידול אני שרופה על שניהם אותו דבר.. לא חייבים להתרגש בהריון..

אם נראה לך שהוא רעב או מתעורר בלילה את יכולה לתת עוד משהו קטן לפני השינה

שלפעמים הור נרדם בקלות ולפעמים לא..
לפעמים מתעורר בלילה ולפעמים לא..

תתני לו עוד משהו לפני השינה בננה או קצת דייסה

מנסיון ומכל הסיפורים לא משנה איפה יולדים זה עניין של מזל כמה עומס יש כשאת מגיעה איזו מיילדת את מקבלת וכו

זו לידה ראשונה? למה את חושבת ללדת דוקא שם זה הכי קרוב?

היו נחמדים אלי, הגענו במצב רוח מבודח והם ממש זרמו איתנו. מהרושם שלי הם גם היו מקצועיים. היו לי תפרים אבל התאוששתי מהם מהר ב"ה- שזה קשור גם ליכולת של המיילדת לכוון אותך ולאופן שבו תופרים אחר כך.

גם במחלקה הייתי מרוצה, אחיות נחמדות, ידעו לענות על מה ששאלתי.

בקיצור- ממליצה

הבנתי שפחות מומלץ. הם נחשבים לבית חולים מאוד התערבותי.

מאוד לא בכיוון טבעי...
מקצועיים ואחראיים, אבל ימהרו להתערב

והיו מאוד מאוד מרוצות!

לחצו לאפידורל למרות שממש לא רציתי והיו ממש בכיוון של התערבויות (לא התחלתי ללחוץ והמיילדת כבר הזכירה קיסרי אם לא אצליח ללחוץ. ולא היו האטות או משהו)

מאיר ותה"ש יותר בגישה טבעית.

האשפוז שם לעומת זאת היה מקסים ונעים.

הרגשתי בידיים טובות בלידה. אם כי האישפוז היה מאד לא נעים. במיוחד בלידה ראשונה.
היחס של חלק מהאחיות
חוסר הרגישות בשבת. נכון ללפני קצת יותר מ10 שנים. אין סעודת שבת ואפילו לא התאמה של הארוחות .השהות שם אחרי לידה ראשונה היתה סיוטית. האחות הראשית ( מבוגרת) ייאשה אותי לגבי הנקה. נתנה לי הרגשה שלא אצליח ושאני עושה נזק לתינוקת.
עד שחברה הציעה לי לשאוב. ואכן נפתרה הבעיה. התינוקת נולדה קטנה והיתה נרדמת בהנקה. 2.495
גם כששאבתי היא נכנסה להגיד דברים שהרגשתי שמפילים אותי. ולהגיד שאין לי חלב ואתן מטרנה.
בקיצור חזרתי לשם עוד פעמיים כי המשפחה שלי גרה קרוב. וכי ידעתי שהם מקצועיים. בשתי הלידות הבאות היה יותר נסבל מבחינת היחס.
כי ידעתי לעמוד על שלי. כבר ידעתי מה זה תינוק.
ומה זו לידה
אם כי נושא השבת היה עדיין מאד לא מתחשב.
שעות הביקור מאד לא הוקפדו ולא היה אפשר לנוח.

מאז ילדתי לא מעט. ולא חזרתי לשם יותר.
כשיילדתי במעייני הישועה הרגשתי מה זה יחס מכבד.
ואיך שבת בביח יכולה להיות מדהימה.
היתה כל הזמן הקשבה . והרגשתי שאני יכולה לטפל בתינוק שלי בנחת ובשמחה.
גם הלידות שם עברו ממש בטוב. בין היתר לידת תאומים טבעית ומדהימה.

ו....עם כל מה שכתבתי. תשקלי מה חשוב לך!
וגם יכול להיות שהרבה שם השתנה מאז.

אני חושבת שזה השתנה קצת מאז. אני ילדתי שם לפני חודשיים וכל האחיות עזרו לי בשמחה לגבי ההנקה. יש להן גם יועצת הנקה במחלקה שאפשר להתייעץ איתה. הן היו ממש מקסימות עם מלא סבלנות. 

\כמובן שזה גם יכול להיות תלוי בצוות, אבל זאת הייתה החוויה שלי  

שמעתי כבר 2 מכרות שהיו שם והרגישו שלחצו עליהם ניתוח למרות שהיה אפשר לתת עוד קצת זמן ולנסות.

 

אחת היתה אחרי קיסרי אחד, והשלב של הלחיצות טיפה התארך

 

והשניה אני כבר לא זוכרת את הסיפור בדיוק אבל גם הצטערה שלא היתה חזקה מול הצוות.

 

ויכול להיות שהכל עשו שם בסדר..

 

אבל זה התחושות \שהן יצאו משם