פורום הריון ולידה (עמוד 3668)

בכללי תדעי שאחרי לידה האישה בשיא הפוריות.. מכירה לא מעט סיפורים כאלו.

עדיף ב.דם.

בשורות טובות.

מזל טוב... מצג שני אולי זה שאריות של בטא מההריון? תעשי בדיקת דם הכי בטוח

ב"ה זה אומר שהבת שלך חכמה ויודעת מה נוח לה

תנסי לשים לה צעצועים או תמונות מעניינות וכל פעם שתהיה על הבטן עוד קצת בהדרגה

תרים את הראש.

מתישבת על הרצפה לידה ומנסה לקרוא או לשיר לה.

אולי צעצוע שמשמיע קולות יגרה אותה להרים ראש יותר מצעצוע רגיל.

אני מכירה תינוקת שרק בגיל 6-7 חודשים התחילה להתהפך וכמובן עד שהיא הרימה את הראש היה ממש גיל מאוחר והכל בסדר!!

הבת שלי מאוד אהבה בטיול בעגלה ששמתי אותה על הבטן והרמתי לגמרי את הגג (אם זה אפשרי בעגלה שלכם) ואז הסתכלה על הנוף והיה לה מעניין..

דבר שני, תרגעי...כנראה זה התפקיד של אחות טיפת חלב. כמה שהילד שלך מוצלח תמיד תצאי עם הרגשה שמשהו לא בסדר.
עצתי- תנסי להשכיב אותה על הבטן על הברכיים שלך, ולהחזיק ביד משהו מענין. ככה תגרי אותה להרים ראש ובהמשך היא גם תרים כשהיא על הרצפה.
העיקר בנחת...

א. לא להבהל מטיפת חלב
ב. לא להיבהל מהבכי של התינוקת. נכון, את שמה אותה בתנוחה שפחות מוכרת לה, ושדורשת ממנה להתאמץ יותר, ולכן היא בוכה כי זה לא המוכר והידוע והנוח. אבל את עושה את זה לטובתה!
אז תני לה לבכות 2 דקות, תרימי, תחבקי, תדברי אליה, תסבירי לב מה אתן עושות, ושוב שימי על הבטן. שוב תני לה קצת להתאמץ ואולי קצת לבכות. ושוב תרימי ותחבקי.
אבל תהיי ממוקדת ועקבית במטרה, מטרה שהיא לטובת ההתפתחות שלה!
ותזכרי שתינוקות לא יכולים לדבר, ובעצם הדרך היחידה שלהם להתבטא - זה הבכי. לא כל בכי הוא בכי שצריך להרים מיידית. מותר לילד להיות קצת לא מרוצה. יש גם בכי של שעמום. לפעמים אם מחכים רגע, הבכי נרגע והתינוק מתרגל למצב החדש.
ג. גם אם יש עיכוב קל, אני לא מהרצות לפיזיותרפיה.
מותר לתינוק להתעכב, כל עוד יש התקדמות ואין פער גדול שעשוי לגרום לנזק התפתחותי, תני לה בקצב שלה. כמובן להשקיע בתרגילים ובהתנסות בבית.
ד. הכתובת המקצועית שלך הוא רופא ילדים או רופא התפתחותי, ואם יתרשם שיש צורך, יפנה אותך לאבחון במכון התפתחות הילד או לפיזיותרפיה. אחות טיפת חלב יכולה להמליץ, אבל עדיף לפנות לרופא.




אני לא בטוחה בכלל שבגיל חודשיים זה כזה אסון לא להרים ראש... אבל אני לא אשת מקצוע אז לא אומרת את זה באופן מוחלט.

לא להתעלם מהבכי אלא להתיחס אליו איכשהו מלבד להרים אותה. אפילו להתכופף אליה ולהסתכל אליה ולומר לה אני מבינה שזה לא נעים... או משהו אחר אבל לא להתעלם זה גורם לתסכול לתינוקת. גם רגשית זה לא טוב ומפתח חרדת נטישה.

אבל כדאי לדעת שלפעמים זה נצרך.
הבעיה שדרך קופת חולים זה בדרך כלל פרוצדורה ארוכה וכדאי להתחיל את התהליך. לא כדאי לחכות לזמן שבאמת תהיה בעיה ורק אז לפנות ולחכות המון זמן עד שמתחילים.
לבת שלי היתה בעיה של גמישות יתר, לכן לא הצליחה לזחול על ארבע. בהמלצת רופאה התחלנו פניה לפיזיוטרפיה. במקביל עשיתי איתה תרגילים בבית, הבעיה נפתרה ולא השתמשנו ב פיזיותרפיה. לא הפסדתי שום דבר מזה שפניתי.
אם הייתי מחכה עם הפניה אבל כן היתה בעיה רצינית- אולי הייתי מצטערת

קודם כל לא להילחץ. כן לתרגל ולעבוד אבל לא צריך לפחד ולקחת את זה קשה.
בפיזיוטרפיה בגיל הזה בדרכ עושים מעקב של פעם בשבועיים-שלושה, ומדריכים אותך איך לעבוד עם הילדה ואיזה תרגילים הכי יתאימו לה. בגיל הזה, זה גם פחות פרוצדורה - מבקשים הפניה מרופא הילדים ומתאמים תור.

כמו שהציעו לך, כדאי להניח אותה על הבטן על הברכיים שלך כשאת יושבת, או על החזה שלך כשאת שוכבת.

לנו גם אמרו בחיסון של גיל חודשיים שהוא לא מרים מספיק (לא הזכירו פיזיו' אבל אמרו לשים אותו יותר). עכשיו בדיוק היינו בחיסון של 4 חודשים ואמרו שהוא מרים מעולה. אז הכל יהיה בסדר
כמה עצות-
1. טיימינג- כמו שכתבו כבר, לא לשים אותה על הבטן כשהיא רעבה או עייפה, וגם לא מיד אחרי אוכל. תנסי אחרי האוכל לחכות שהאוכל יירד, אבל שהיא עוד לא התעייפה, ואז.
2. תגרי אותה, שימי מולה צעצוע, משהו מנגן, שימי אותה על קצה הספה/המיטה ותהיי את מולה.
3. לא ניסיתי- אומרים לשים מתחת לחזה חיתול בד מגולגל וכד, עוזר להרים.
4. חצי לשכב על הגב, ולשים אותה עלייך עם הפנים לפנים שלך. לאט לאט לשכב יותר ככה שהיא תהיה יותר בשכיבה על הבטן.
5. על הבטן בעגלה ולפתוח לה לראות את העולם.

כל דבר כזה, כל פעם קצת. אנחנו השתדלנו לא לתת לו לבכות. שירגיש שאנחנו איתו.

בנחת ובהצלחה!

כשהיא על הגב, תלחצי לה קצת על הטוסיק, שיהיה צמוד למשטח. הם מנסים להרים את הרגליים וזה מבזבז אנרגיה, וכשלוחצים לפעמים ממש אפשר לראות תוך שניות איך זה מקל עליהם ועוזר להרים את הראש.

ב"ה
כמובן לא להילחץ, גם אם צריך פיזיותרפיה זה לא סוף העולם.

אפשר לשים כמה שניות של שיר או סרטון לראות אם זה מגרה אותה וכמה מאמץ היא עושה כדי להרים את הראש ואז לבחון האם זה באמת תסכול שלה או קושי פיזי.
אני הרבה שמתי בעגלה ויצאתי לטייל, תהיי את מולה ותקפצי, תשחקי קוקו, שמתי ספרים עם תמונות שחור- לבן.

בשלב מסויים שמתי את הבת שלי כשהחזה שלה על שמיכה קצת מגולגלת כדי לתת תמיכה, לאט לאט השרירים התחזקו עד שלא היה צריך את התמיכה והיא ראתה ששווה להרים את הראש ולהציץ...

לי עזר לשכב על מיטה על הגב, ולהניח את התינוק על הבטן שלי (בטן על בטן), וככה כשהוא מרים את הראש הוא רואה אותי, ואני מדברת אליו, וזה כיף לו...
וגם קראתי פעם שתנוחת בטן לבטן במנשא גם מחזקת את השרירים שעוסקים להרמת הראש, ולזה הרבה תינוקות יסכימו יותר בקלות.

 

מוסיפה הערה בהקשר הזה: הרבה פעמים אני שומעת שאנשים מדברים על שתי תנוחות לתינוק, כאילו אלו שתי אפשרויות יחידות - על הגב או על הבטן. כדאי לזכור שאלו שני הקצוות, וביניהן יש... 180 מעלות. כלומר, המון תנוחות אפשריות.

תנוחת על הגב לא נותנת שום חיזוק לחגורת הכתפיים. תנוחת על הבטן נותנת לחגורת הכתפיים אתגר עצום - כשהתינוק מצליח באתגר זה מחזק אותו מאוד, אבל כשהוא לא, רב התסכול. גם אני ממש לא בעד לתת לבכות... אני בעד לתת אתגר שהתינוק יצליח לעמוד בו, ולא יתייאש ממנו. כמובן לא לוותר על תנוחת על הבטן, אבל להקל עליה קצת עם מגבת מגולגלת מתחת החזה, ולהישאר כך רק עד שמגיע התסכול, ולהפסיק. בין לבין, אפשר להחזיק בידיים בתנוחה זקופה, או במנשא, או כמו שנכתב פה למעלה - להניח את התינוקת עלייך כשאת בחצי שכיבה. כל הדברים האלה תורמים לא מעט לחגורת הכתפיים. בע"ה התינוקת תתחזק, והזמנים שהיא מוכנה להיות על הבטן ולא מתוסכלת מזה יתארכו.

 

 

תשבי על המיטה רו אפילו על הרצפה ושימי את החלק העליון של הילדה עם הגוף על הרגליים שלך קרוב ואז היא תתחיל לרים את הראש . שימי לה משחקים על הרצפה כשהיא על הבטן. תשבי מולה ותדברי איתה
זה שום דבר היא תתרגל. וזה עובר .

מצאתי (אחרי הרבה ניסיונות) שהזמן שהיא הכי רגועה זה אחרי המקלחת, כשאני מלבישה אותה.

ולכן התחלתי כל פעם אחרי שהלבשתי אותה, לשים על הבטן (אפשר לשים מולה משחק או משהו אחר מעניין), ואז לסרק, לסגור כפתורים מאחורה אם יש, וסתם להיות איתה.

זה היה מדהים איך ראינו שיפור תוך כמה ימים ממש! והיא הסכימה מיד, בלי לבכות בכלל...

 

הגיוני שאחרי מקלחת הרבה תינוקות רגועים, אולי תנסי גם.

וחיבוק גם לנו היה אותו דבר בדיוק, היא הרימה ראש מצוין כבר מגיל שבוע בערך, ואז ביום בהיר אחד נמאס לה... ומה שלא ניסינו-לא עזר, הבחורה התעקשה לנוח על הבטן

אתן מדהימות!
הרגעתן אותי, בע"ה אנסה כבר היום מהתרגילים!
מקווה שנצליח ושלא אצור אצל משקעים או משהו

ואם גם זה לא מספיק מוקדם אז ברגע שאת מגלה את ההריון (מקסימום אח"כ אפשר לשנות)

שיהיה לך בתאריך שאת רוצה... מקסימום לבטל לא עולה כסף

אני בשבוע 10. מקווה שלא איחרתי את המועד...

(גם חשוב לי לעשות כמה שיותר מוקדם, כי אני לא עושה שקיפות וסקירה מוקדמת...)

אז יש לך עוד זמן...

אחרי השקיפות זה אחלה לקבוע לרוב לא נתפסים התורים.

אז לקבוע אחרי שבוע 13?

ואין לי כוח לחשב אבל יש מצב שיצאו לך השבועות הרלוונטיים בתקופת החגים? אז כדאי לך ממש לקבוע מעכשיו ויש מצב שכבר פתחו את התורים. בהצלחה!

זו באמת תקופה לחוצה גם ככה...

תודה!

כשמתקשרות נשים בשבוע 20 ודורשות שנמצא להם תור רק לשבוע 22 וזה בדיוק יוצא על סוכות שרוב הרופאים לא עובדים, לי נשאר רק לתלוש את השערות...

בזכותך בדקתי עכשיו, ושבוע 20 וגם 21 יוצא באלול... אז נרגעתי

אגב עד כמה שזכור לי סקירה שניה זה 20-24, אני בדברים כאלה משתדלת לקבוע בערך באמצע הטווח - נראה לי הכי אמין וזו גם המלצת הרופאים לרוב.

התקשרתי לקבוע היום,

ואמרו לי שעדיין אי-אפשר לקבוע לתאריכים שאני צריכה...

אז מקווה להצליח להתקשר לקבוע בדיוק בזמן.

תודה!

מהסקירה במוקדמת, ככה נראה לי הגיוני.. אבל יהיה מי שיחלוק ויגיד שעדיף בהקדם כדי שחלילה אם יש מום וחלילה חלילה האמא תרצה להפיל זה יהיה יותר קל ככל שהשבוע יותר מוקדם. הם אומרים עשאת רוצה חרבוע, שזו בדיקה בין שבועות 20-25, ועדיף המוקדם מביניהם.

היא כתבה שהיא לא עושה את המוקדמת.

נמצא, אני חושבת שאפילו מחקרית, שנשים בטיפולי פוריות שמשתתפות בקבוצות תמיכה וכדומה שמרפה את הלחץ והמתח, יש עליה בשיעורי ההריון.
בהצלחה!

שלוש שנים של טיפולים בלי סיבה. כל הבדיקות תקינות לחלוטין. אבל אין לרופאים מה לומר אז הם מטפלים כי מה נעשה.

בסוף החלטתי ללכת לטיפול, מעט זמן אחר כך נקלטתי.

שיהיה לך בהצלחה רבה!

השלמתי עם זה שמעכשיו לא אכפת לי ואתחיל להנות מהחיים
וכן נכנסתי להריון כבר בחודש הראשון
שהחלטתי שאני יהנה מיום המקווה ולא יחשוב נקלטתי או לא ביוץ או לא
החלטתי שזה מעכשיו לא מעניין
וה ' עשה נס

יש המון סיפורים על נשים שכבר התחילו בתהליך של אם פונדקאית או אימוץ ובעצם כביכול ויתרו על ההריון... ודווקא אז נקלטו טבעי לגמרי.

בס"ד

איך להשתחרר מהלחץ? מה עזר לכן?

לא לבדוק ביוץ, לא לבדוק הריון כל שעה... אני נכנסתי להריון בחודש שהייתי כמעט בטוחה שפספסתי ביוץ(לא על סמך בדיקות) אז לקחתי הכל בנחת וקצת באסה אפילו שאין לי סיכוי החודש... ובסוף ב"ה נקלטתי

לא לשמור בבטן
אני בסוף הלכתי לפסיכולוגית לדבר ומיד אחר כל נקלטתי
גם בחרתי בן משפחה (חות מבעלי כמובן) לחלוק איתו את הקושי שיש בטיפולים ובדרך שאני עוברת והרגשתי שהשיתוף ממש הוציא לי אבן מהבטן ופינה לי את הרחם לקבל תינוק. ממש ככה
ותפילות מאד עזרו לי. לבכות בכותל, בקבר רחל, להוציא את הפחדים שלי שם

במידור שונה- לתכנן חופשה, להירשם לאיזה קורס , דברים שאי אפשר לעשות עם תינוק קטן, והם מזכירים לך שיש בזה גם חלק נחמד שאין תינוק עכשיו ומשחררים קצת את התודעה מהריון הריון הריון
בהצלחה !

אחרי חודשים רבים של ציפיה, בחודש שהייתי בטוחה שאין סיכוי שיש הריון ולכן לא חשבתי על זה..

 

וכך תדעי אם זה צירים או לא.

היה לי באחד ההריונות שקבוע בתחילת ההליכה נתפס לי שריר אבל זה היה ממש בתחילת ההריון.

זו אנדיקציה ממש טוב שטוב להתחיל טעימות

בהצלחה

 

בהנקה מחאה.
התחלתי בגיל חצי שנה כמעט.
צריך לזכור שטעימות מדובר ממש על ליקוקים קטנים. לא כפיות מלאות. (מבחינת כמות מצטברת ביממה).
מגיל חצי שנה- מותר כמויות רגילות (בהדרגה כמובן)

שרוב הנשים לא מקבלות מחזור בכלל עם הגלולות האלו אז סביר להניח שזה דימום הסתגלות... לי היה כל זמן שלקחתי אותם

זה נורמלי לחלוטין

תמיד שמעתי שבדרכ מיד מתחילים לדמם... ואצלי הדימום הגיע רק אחרי 13 ימים.... האמת שמרגיש לי שזה דימום יותר אינטנסיבי ויותר אדום ממחזור רגיל....ואני כבר ביום השלישי שאצלי בדרכ ביום הזה הדימום מתמעט והיום החלפתי טמפונים בכמויות... אבל בכל זאת קיוויתי שאולי זה מחזור והוא יגמר תוך שלושה-ארבעה ימים כמו תמיד.
אז עכשיו אני מבינה שאני צריכה לחכות בסבלנות.... אופפפפפפ!!!!

אפילו כתמים  זה נשמע יותר כמו מחזור  ואם לא נראה לך שזה מחזור תפני לרופא

ויכול להימשך כמה שבועות.

לק"י

אצלי).

זה נשמע לי נורמלי וסליחה שלא עודדתי...אבל אם זה ממשיך יותר מדי לכי לרופא נשים שלך

לא מיד...
וכן, זה יכול להיות דימום חזק ומתמשך...
תנסי כבר עכשיו להיות בסבלנות, כדי לעבור את זה בלי לסבול...

אם ממשיך יותר מדי, להחליף...

וממתי צריכה להדלק אצלי נורה אדומה וצריכה לפנות לרופא?!
אני כבר אחרי ארבעה ימים של דימום אינטנסיבי....

וביום השישי או השביעי כבר הפסיק ויכלתי לעשות הפסק תני לזה שבוע +- ותראי מה קורה

נותת לי אפשרות להיות אופטימית...

ושיהיה לך המון בהצלחה אחרי הדימום הסתגלות ברוך השם יש לי שקט מאז כבר איזה חודשיים

אין לי ניסיון בכלל עם סרזט, עם גלולות כמו מילאן תמיד הסתדרתי בלי דימומים ובעיות קיוותי שגם הפעם אבל הופתעתי...
ב"ה הדימום מתמעט מקווה שיסתיים כבר

הדימום הסתגלות לסרזט (למי שיש).

ארך שבועיים וחצי...הלך והתחזק ונהיה כמו מחזור..
בשורות טובות!

תודה יקרה על העידוד והתמיכה

אנחנו מרוצים ממש

תקני חבילה אחת, תנסי, ותראי אם את אוהבת..

תמיד יש מבצעים ולדעתי טובים יותר מהאגיס.

לגבי מחיר.. אין לי מושג חחח זה בעלי בעסקי המחירים

בשורה התחתונה
טיטולים סופגים הכי טוב

שטיטולים, האגיס ורמי לוי שלושתם מיוצרים ע''י אותה חברה.
ההבדל הוא פשוט במותג אולי גם באיכות ברמה כזו או אחרת.
מניסיון שלי כמטפלת שלושתם טובים. הרבה פעמים זה תלוי ילד ומבנה שלו (בעיקר גודל), האם הוא רגיש לסוג כזה או אחר.

לדעתי האגיס קצת יוצר גדולים מהם. תקני חבילה אחת ותנסי.

מה שכן, לא סובלת את טיטולים במידות הגדולות (5-6) המבנה שלהם קטן ורק הרחיקו את הסקוצ'ים. כל הזמן דולף...

תנסי, עד שתמצאי את מה שנוח לכם.

אנחנו מרוצים מבייביסיטר, ומטיטולים פחות.

זה תלוי בגודל של הילד, ובמבנה גוף.

לפעמים גם בדרגה לא חמורה זה גורם לכאבים וליניקה לא מוצלחת

מניסיון מר....

בדרגה נמוכה, כי נראלי שהוא נעזר בחניכיים לתפוס, כי הלשון לא הכי מצליחה.. ולכן מגיע הכאב והסימן הסגול

אני שמחה כמובן שהוא מקבל את התזונה המספקת לו,

אבל את ממש לא צריכה לסבול.....

וניתוק לשון זה עניין ממש פעוט בגיל הזה, אחר כך זה כבר עלול להיות מורכב.

הצלחות!

היי

יש דבר שנקרא "רפלקס שחרור החלב". הרפלקס יכול לגרום לכאב חד בתחילת ההנקה, קצת אחרי שהתינוק מתחיל לינוק והמוח מקבל פקודה לשחרר חלב. זה יכול לקרות גם כשהשד מתמלא בחלב וגם כשאת רואה את התינוק והזה מאותת לגוף לשחרר חלב. (קורה בדרך כלל אחרי זמן מההנקה, כשיש חלב)

לי היה את זה וזה מרגיש כמו דקירות בפטמה שעוברות אחרי זמן ממש קצר. (כשהתינוק התחיל לינוק)

בהתחלה חשבתי שזו פטריה אבל הלכתי לרופאה וזה מה שהיא הסבירה לי, שזה תהליך תקין.

אני לא יודעת לגבי השטף גם, וגם לא יודעת אם מה שאת מתארת מתאים למה שאני כותבת... אבל אולי זה יעזור

ובכל אופן אם יש משהו חריג או שזה נראה לא תקין אולי כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה / רופאה.

עד 3 שבועות זה נורמלי שיהיו קצת בעיות

מציעה לך דחוף לקחת יועצת הנקה טובה הביתה היא גם תוכל להבחן אם יש לשון קשורה או בעיות אחרות

 

אותו סיפור גם אצלי

מצד שני בדיקת הריון לא תמיד מגלה בשלב הזה

כי הרבה בדיקות הריון אמורות לגלות קצת לפני מחזור. לא?

וזה יכול להשתנות אז תחכי יום יומיים

המחזור גם היה אמור להתחיל היום
ושום דבר..
יש רק כל מיני תחושות והרגשות מוזרות

אבל יש בנות בודדות שבדיקות היריון לא פועלות עליהן. את יכולה לעשות בדיקת דם, או פשוט לחכות עוד.

שבוע מעכשיו אם לא יגיע- כנראה שזה הריון

כך שאם הביוץ היה לפני 14 יום (אתמול כתבת 13) אז יכול להיות שגם רק עוד יומיים תקבלי מחזור

ויכול להיות שאת בהריון ובדקת מוקדם מדי

 

לגבי כל הסימנים שאת מרגישה, מנסיון שלי - כשמאד רוצים הריון זה מאד נפוץ שמרגישים כל מני סימנים.

הרבה מהסימנים של לפני מחזור יכולים להיות גם בתקופת הביוץ או בתחילת הריון

אז אין הרבה משמעות לסימנים

 

 

אבל במצב שלי אני לא לחוצה להריון
רק לא מונעת
וההרגשות שלי הם אמתיות לחלוטין
וכבר עברתי הריונות ובחיים זה לא קרה לי
לכן ממש תמוה העניין.

רק אומרת שלפעמים גם דברים פיזיים אמיתיים שקורים לנו בגוף מקורם יכול להיות רגשי/נפשי ולאו דוקא פיזי נטו

 

 

העיקר - בשורות טובות, בריאות ושמחה!

1. בטח! הם סובלים מהחום אפילו יותר מאיתנו, תחשבי שהם פסיביים, אין להם שום כלי להתמודד עם החום.

כמובן שאם ליד מזגן, אז ארוך ודק

2. לא יודעת לענות...

3. קרה לנו הרבה, יכול להיות מהרבה סיבות: פתאום ל איוצא לה חלב, חם לה, לא נוח לה, אזניים, גרעפס, וכו' וכו'

4. בהנקה תקין, אם עבר שבוע ולא עשתה, תעקבי, הבנתי שעד שבועיים זה עוד בסדר... אצלינו ככה היה, מגיל חודש התחילה לעשות פעם בשבוע כמו שעון ואז היתה עושה כמות גדולה מאוד (היינו בכוננות יום רביעי ), וכשהתחלתי לתת לה שאוב מבקבוק מדי פעם (סביב גיל חודשיים+, לא זוכרת) חזרה לעשותכל 3 ימים בערך, ולפעמים אפילו כל יום, מעניין אם קשור...

אני שאלתי את האחות בטיפת חלב והיא אמרה לי שכשהילד מגיע ל5 קילו אפשר להלביש קצר.
לי נראה לפעמים שממש חם לו אז אני מורידה לו לקצת זמן מכנסיים

ואם היה צורך הלבשתי מעל ארוך
גם כשחם להם זה לא טוב. הם עלולים להעלות חום.

3. גראפס או גזים.

4. בעיקרון אצל תינוקות יונקים זה תקין עד שבוע.
היא עולה במשקל?

עזרת, בדיוק בזמן הנכון!

בסופרים.

והבנתי שהם גם מתחברים בקלות למשאבות של מדלה.

הרי זה לא מיועד מראש להקפאה.

למשל ביספינול A?

למשל אני לא מקפיאה בקבוקי פלסטיק רק זכוכית.

והוא מופרש גם בחום. לא רק בקור.

מים מתפשטים מעט בהקפאה, והבקבוק עלול להסדק.

והתכוונתי בכללי, לא לחלב אם

בגדול את בטוח מודעת לחוק שמשבוע 17 חייב להודיע.
אני התראיינתי בשבוע שלך למקום עבודה וסיפרתי על דבר הריוני. הם אמרו שבכל זאת נתאם ראיון. אך אחרי הראיון לא יצרו איתי קשר (לא בטוחה שזה קשור לזה היה שם גם כמה עניינים נוספים).
בכל אופן לא יכולתי להסתיר. בדקתי ויש חוק שיוויון בהעסקה שאסור להפלות נשים בהריון בקבלה לעבודה כך שגם אם היית מספרת והתקבלת אסור להפלותך. בקיצור אני חושבת שהייתי מרגישה לא טוב אם זה שלא סיפרתי אבל את לא חייבת זה שיקולים אישיים.

את בעצם לא עומדת בדרישות שהם צריכים. להביא מחליפה למחליפה זה לא שייך מבחינת התלמידים.

לא רוצה להתערב בשיקולים שלך
רק מעירה-פעם החלפתי מישהי שיצאה לחופשת לידה. הייתי בהריון, והייתי אמורה ללדת כשהיא חוזרת. ידעו שאני בהריון.
הבעיה היתה שההריון הסתבך, נכנסתי ויצאתי מבתי חולים, ובסוף גם ילדתי לפני הזמן. התלמידות נפגעו כי לא הביאו מחליפה למחליפה...

מאחלת לך את כל הטוב. הריון קל ולידה בזמנה...

נכון שיש את החוק וכו' אבל להתחיל עבודה בהוראה בחודש שישי כשזה מוגדר מילוי מקום זה באמת לא נראה טוב.
אני כאמא לא הייתי רוצה שיתחלפו שלוש מחנכות בשנה אחת לילדים שלי.
השאלה היא האם באמת המורה הזאת תאריך או לא...
אולי דווקא תוך כדי החפיפה תנסי לבדוק איתה מה התוכניות שלה...
בלי לספר בינתיים, רק כדי לבחון את המצב.
זה הגיוני שגם אם לא היית בהריון היית רוצה לדעת כמה חודשים תהיי מועסקת, נכון שרשמית אי אפשר להבטיח לך כלום, לכן זה דווקא תירוץ מצויין לנהל שיחה לא רשמית בנושא.

אגב, סטאז' זה לא חייב להיות חצי שנה רצוף?

לא להעסיק אותך

כי ההעסקה מתחילה רשמית רק ב1/9

למרות שאני מבינה את השיקולים שלהם ואת העובדה שהיא מחליפה שבעצמה יוצאת לחלד.

כי אין לה עדיין חצי שנה ותק

עוגה, אני צודק?
@עוגת גבינה.

ובכל מקרה, בהוראה העסקה מתחילה רק ב1/9
עד אז היא לא נחשבת כעובדת

אבל ברגע שקיבלו אותה חלים עליה חוקים של שיוון זכויות לנשים הרות.
יכולים לפטר אותה גם אחרי שבוע ח"ו.

לא יכולים להפלות אותך בגלל ההריון וגם יש דדליין עד חודש בערך 5 להודיע על ההריון, לדעתי את יכולה להיות רגועה. הייתי גם בסיטואציה הזו התחלצי לעבוד ורק ברביעי סיפרתי וכבר לא היה ניתן וטעם לפטר.. רושם טוב לא נמדד בעניין כזה אלא במקרה שלך ביכולת ההוראה את יכולה לעבןד שם שבוע אם מרוצים ממך ישאירו אותך לטווח ארוך

שההחלטה תלוי בפיקוח ובמשרד החינוך. ואף מנהל לא יתחייב עכשיו לעובד חדש לשנה הבאה כי בקיץ יש מלא שינויים בשעות.
בדכ תשובה סופית מתקבלת רק באוגוסט.

ולדעתי זה ממש לא בסדר לא להגיד.

'אף מנהל לא יתחייב'! יש ניסים אם להגדיר את זה ככה תהיי אופטימית. חבל ככה להוריד מוטיבציה וגם אם הן יחליטו שלא זה לא סוף העולם, צריך לקחת ברוח טובה במיוחד שקשה למצוא סטאז' בהוראה זה כמו מחט בערימת שחט

ולא מקבלים אישורים סופיים עד אוגוסט. 
גם אם המנהל אומר.... 

אבל זה לא אומר כלום. יכול להיות מצב גם שהיא תסיים את ההחלפת חלד' (נניח שהיא לא בהריון) והיא מוצאת עבודה בתנאים יותר טובים מבחינתה היא סיימה איתם את החוזה היא יכולה להגיד להתראות, הרי הם מלכתחילה לא אמרו לה בוודאות שהמורה היולדת תאריך את החופשה. כנל פה היא מתחייבת בראשונה לתקופת החל'ד ואחרכ' היא יכולה להחליט לא מתאים לה להמשיך מסיבותיה ולסיים. האם זה מוסרי? בעיניי אין בעיה המנהל לוקח סיכון בכל מקרה אולי בכלל היא תתחיל תראה שלא מתאים לה המקום והכיתה והקולגות ותחליט לשרוד את תק' החלד' שהיא מחליפה ולהגיד להם שלא נראה לה.. כנ'ל אם היא צריכה ללדת היא לא חייבת דין וחשבון בתחילת שנה היא מן הסתם תספר וגם אולי יראו שהיא בהריון

אנחנו נשים נשואות במעגל של הריון ולידה כמעט תמידי, זה לא הוגן שיפסלו אותנו כל הזמן על המציאות שכזו!
אנחנו רוצות לעבוד ויש לנו זכות! גם אם אנחנו בהריון!
אם נגיד שהריון יהיה סיבה לפסול אז כל הזמן המנהלים יחיו בחרדות כי הם מראיינים אותו במרס+- ועד ספטמבר יש מספיק זמן להפתעות, אז דיי עם הפסימיות והחרדה הזו.. 'אם אני בהריון מה אני יגיד למנהלים!?'
מה מנהל יגיד אם ידחו את אשתו/הבת שלו על היותה בהריון??
אם אה בברנז'ה אז מותר לך לעשות דברים כאלה אבל כשאתה בורג קטן במערכת אז אתה נון למיקוח... לא ייתכן מציאות כזו!

בעיני לא הגון לא לומר זאת, לא כלפי המעסיקים ולא כלפי התלמידים ולא כלפי מי שאת מחליפה שאולי ילחצו עליה לחזור לפני הזמן כדי לא לשגע את התלמידים.
בסופו של דבר הציעו לך עבודה שתארך כנראה חצי שנה ואת בעצם יודעת שאינך יכולה לעשות זאת ולא אומרת.
אז אולי חוקית זה כרגע בסדר (בקרוב בכ"מ תצטרכי להודיע להם וזה יהיה לפני תחילת השנה..)
אבל כמעסיקה לא הייתי לוקחת עובדת שאי אפשר לסמוך עליה שיש לה אחריות ויושרה שבמקרה הספציפי הזה הם בסיסיים בעיני.


(וזה מאד שונה לדעתי מכל מקרה אחר ששם זה לא קריטי ובאמת לא חייבים לספר מוקדם. היום החלפה לחל"ד זה ברור שזה דורש פניות לחצי שנה כל עוד לא הוכח אחרת...)

לא סתם יש חוק שאומר מאיזה שלב צריך לספר.
אין ברירה, את צריכה עבודה, והם יצטרכו לאכול את הלידה שלך בע"ה.
גם לאישה בהריון מגיע לעבוד.

אז מה? אין לה זכות להתקדם כי היא בהריון?
אני ממש בהלם

שמחליפים לה שלוש מורות תוך כדי שנת לימודים אחת.

סתם מעלה נקודה שאלה שאומרות לא להגיד יחשבו עליה,

ציינה אחת המגיבות לגבי הגשה לבגרות וזה נכון מאוד, הייתי עדה למקרה של החלפת שלוש מורות באותה שנה וכל הכיתה נכשלה...

זה אכן מורכב, כי את רוצה לסיים עם הסטאז', ואין לי מושג באיזה כיתה מדובר ואם מדובר בחינוך כיתה.

אבל תחשבו כאמהות מה הייתן חושבות על שלוש מחנכות בכיתה א', עד שהילד מסתגל...

לא יודעת מה להגיד, אך לדעתי יש עניין מוסרי שהוא מעבר לחוק. החוקים הם לא תמיד מוסריים, לכאן ולכאן.

תנסי אולי יש להם באותו בית ספר החלפה של חופשת לידה של מישהי שלא מאריכה...

אם לא היית יודעת שהיא רוצה להאריך ובסוף הייתה מאריכה זו גם בעיה, אבל ניחא.

תחשבי גם עלייך כמנהלת מה היית מצפה...

בהצלחה וסליחה שביאסתי

כך שהדברים הרבה פחות נוראיים. אבל מהצד שלי אני גם לא יכולה להיות מובטלת כי ב"ה נכנסתי להריון.. לא הגיוני..

סטאז' תתפסי את ההזדמנות בשתי ידיים

לא להתחיל עבודה שאת לא עומדת בתנאי הסף של הדרישות שלה...

ככה אני רואה את זה.
ובזה מילוי מקום שונה ממשרה כללית שבה לוקחים בחשבון שאולי מדי פעם תצאי לחופשת לידה וימצאו לך מחליפה בע"ה.

יש פה נשים שיולדות כל שנה,
מה הן אמורות לעשות?
לא למצוא עבודה עד שהילדים יגדלו?
אין מה לעשות, לכן יש חוק שנועד להגן על הנשים שצריכות את זה

לפותחת, אם ככה, אז לשיקולך. תחשבי כתלמידה כמה זה נורא להחליף שאותו תחום/ גיל ותחליטי.

חוץ מזה שכפי שציינתי מוסרי וחוקי זה לא תמיד חופף.

 

ולישנה חדשה, כשאת בתוך המערכת זה הרבה יותר קל, לא מדובר על מורה שכבר בתוך המערכת ומתחילה שנה, יולדת וחוזרת. והמערכת מחוייבת לה.

 

אכן דילמה, במיוחד שלא פשוט למצוא סטאז'...

למנוע רק בשביל להיכנס למערכת?

אם היא הודיעה על הארכה וקבלה אישור, תצטרכי ליידע אותם לפי חוק וזהו.
לשתיכן החוק נתן זכויות, וכל עוד את שומרת על החוק אין לך סיבה להרגיש רע. החוק נועד לאזן בין צרכים שמתנגשים כמו כאן.
אם את מכינה לבגרות אז הילדים ינזקו. ואז יש לך בעיה מצפונית אמיתית. אם זה המצב במקומך הייתי מוותרת.
אבל אם לא, מספיק שתתכונני מאד ברצינות ותשתדלי להספיק קצת יותר מהחומר שאת אמורה ללמד
. אם את איכותית, חבל שיפסידו אותך.
זו דעתי

חוקית היום חופשת לידה היא חצי שנה.

אלא אם כן העובדת מחליטה לחזור לפני הזמן.

זו המציאות. אין מה לעשות
אננ כן חושבת שמחובתך המוסרית להשקיע אפילו יותר, לעשות מאמצים גדולים ייתר לא להחסיר ושלא ירגישו שאת בהריון.

נכון שהמצב רגיש וזה לא נעים ואפילו מרגיש לא מוסרי.

אבל אלו החיים שלך, וכל אחד יעשה את השיקולים שלו,

את לא חייבת להגיד להם כלום עד שבוע מסויים.

 

 

לא אמרו לך בוודאות שהיא תאריך חופשת לידה. אם זה היה הסיכום מראש , שמדובר על החלפה לחצי שנה, אולי היה עניין לחשוב על זה. אבל לא בטוח שהיא תאריך. וגם את צריכה עבודה. אבל אל תחכי לתחילת שנת הלימודים כדי לומר, תאמרי ברגע שאת חייבת לפי החוק, אחרת זה באמת נתפס כחסר אחריות מצד מקום העבודה. כל עוד את הולכת לפי החוק , אף אחד לא יבוא אלייך בטענות ולא יצפה שתאמר לפני.
מנהל בית ספר שמעסיק נשים צעירות אמור להיות מודע להפתעות כאלה.

אבל זה כבר יהיה תלוי בהערכת משקל באותו זמן (עד 4 קילו סביר להניח שלא יזרזו)
לא חושבת שיש לך מה לדאוג... במיוחד שזה עקבי... תעקבי אחרי ההנחיות של הרופאים...

זה מההתחלה ככה שאומרים שהוא גדול בשבועיים, או רק לאחרונה?

לק"י

אצלי העובר היה קטן יותר, והרופאה אמרה לי להגיד לרופא של הסקירות לשנות גם אצלו את התאריך.
(מקרה הפוך משלך...).

את תאריך תחילת הוסת

האיזה שבוע בערך היה האו"ס הראשון?

גדול גדול בשבועיים ענקקקקק
בסוף נולד קטן יחסית להפחדות

והכי קטן מכל התינוקים😝

ממליצה ללכת להכנה ללידה מתאימה לתאומים (גם אם עשית בהיריון הראשון) - אני עשיתי באופן פרטי אצל דולה.

באשר להנקה - שמעתי על כאלה שהיניקו הנקה מלאה תאומים. אני באופן אישי הינקתי אותם בלעדית מגיל שבוע (מאז השחרור מהפגייה) ועד גיל חודשיים, ואז שילבתי בקבוקים. מודה שזה גרם לי להפסיק להיניק אותם מוקדם יחסית לשאר ילדיי (בגיל עשרה חודשים)... אבל נראה לי שלא הייתי שורדת בהנקה בלעדית. (זה אומר שכמעט אי אפשר לצאת מהבית בחודשים הראשונים כשהתינוק יונק מלא... לפחות למי שמשתדלת לא להיניק בחוץ).

יש ספר שנקרא "הריון בגדול" (נדמה לי) שמדבר על הריון ולידת תאומים - את יכולה לשאול אותו. וראיתי לאחרונה בשבוע הספר התורני ספר חרדי/דתי על הריון מרובה עוברים - ספר שנראה חמוד מאוד וכמעט התפתיתי לקנות אותו, למרות שכבר לא רלוונטי לי . אבל לא זוכרת את שמו, לצערי...

בהצלחה רבה!

בדיוק אני מתחילה לחשוב על העניין...

 

ועוד שאלה: אם נניח אני מתאמת עם דולה, ובסוף אני צריכה ניתוח.

אין לי שום עניין שדולה תבוא איתי לניתוח. אני צריכה לשלם בכל זאת את כל הסכום?

לקחתי רופאה פרטית (הדולה שאצלה עשיתי את ההכנה היא אורנה דן מירושלים, אבל לא לקחתי אותה ללידה).

ואני לא יודעת לענות על שאלתך הנוספת...

בהצלחה!

את הזוג הראשון היא הניקה אבל הם לא עלו מספיק במשקל אז מגיל חודש היא שילבה תמ"ל והניקה עד גיל שנה
את הזוג השני היא הניקה בהנקה בלעדית
אז אפשרי בהחלט, אבל לא לכל אחת ולא בכל לידה. עוד משהו להתפלל עליו

יש כאן:

הנקת תאומים — איך עושים את זה?

אישית לא עברתי הכנה ללידת התאומים, אך קראתי הרבה וזה עזר לי להתמודד. כמו שהזכרת יש סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת או בניתוח. אני ילדתי את הראשון רגיל והתחילו ירידות בדופק אז נאלצו לנתח בניתוח חירום כדי להציל את השני,כך שגם אם הלידה מתחילה רגיל יש סיכוי לסיבוכים . ככה זה כשיש שניים.. תתפללי על זה! לגבי הנקה מלאה שמעתי עח כאלה שהצליחו,אל כמו שאמרה מתואמת לא כל אחת מסוגלת. למשל אני ילדתי בשבוע 28 והילדים של היו פגייה חודשים וחצי. חודשיים שלמים רק שאבתי,כי אפלקס היניקה עוד לא קיים כשהם נולדים מוקדם. אחר כך הן היו כל כך קטנים והיה קשה להניק אותם,בטח שלא יחד.. אז הנקתי אחד והשני אכל בקבוק שאוב כמו בפגיה ובארוחה אחר כך החלפתי בניהם. שרדתי עוד חודש ואחר כך שילבתי תמ"ל עד גיל חצי שנה. אחר כך עוד חצי שנה תמ"ל ומוצקים ובגיל שנה עברנו לאוכל בלבד בלי תמ"ל.

אם זו לידה רגילה, את תקבלי את המיילדת הכי מנוסה במשמרת שלי הייתה מהממת, היא הסבירה לי כל דבר מה היא עושה ומה הולך להיות.

בכלל, כשאת מדברת עם מיילדת על לידת תאומים, העיניים שלה מבריקות... הייתי בהרבה ביקורות בסוף ההריון וחפרתי לכל מיילדת עם שאלות אחרות תוך כדי שהיא מנסה לחבר אותי למוניטור, היתה לי מיילדת שנגעה בהם מבחוץ והראתה לי את הראש של כל אחד.

תכיני הרבה כח... זה במילא לא קשה לנוח בהריון תאומים...

הדבר הכי חשוב מהרגע הראשון זה לשמור להם על סדר יום, תמיד נתתי להם לאכול ביחד או אחד אחרי השני.

כך הצלחתי לישון שעתיים רצוף...

אני מאד רציתי להניק מלא את שניהם אבל היו לי כאבי גב ולא יכולתי להניק בישיבה וזה ירד מהפרק.

נתתי להם ארוחה מטרנה ארוחה הנקה.
הנקתי בשכיבה ושמתי את השני לידי עם בקבוק בפה וכך הרווחתי זמן.

יכול להיות שיותר נוח לתת יום הנקה יום מטרנה, כך את לא צריכה לזכור למי נתת וכד'

קרה לי כמה פעמים בודדות שקמתי בבוקר ולא זכרתי את מי הנקתי בלילה...

החודשיים הראשונים הם הכי קשים, אח"כ הם התחילו לאכול קצת יותר מהר ולישון בלילה קצת יותר שעות.

קחי בחשבון שילדתי בשבוע 37 במשקלים יפים מאד והם היו לי ב"ה מאד עירנים ואכלו טוב, זה לא תמיד כך וזה יכול לשנות את כל התמונה.

באיזה שבוע את? בשמירה?

אני רוצה למכור אותו בזול

אם את רוצה תכתבי לי

שבוע 20, מתחיל להיות לי כבד ומגושם, וזאת רק ההתחלה...
אני ממש מקווה לצאת לשמירה בעוד חודש בערך, אבל לא נעים לי לבקש את זה אם הכל ב״ה בסדר...

כדאי לך.

תרגישי אחרת לגמרי.

במעקב הבא תשאלי את הרופא לגבי דעתו על שמירה... תגיעי עם הטפסים מוכנים...


ברור שזו רק ההתחלה

בשבוע 28 את סוחבת משקל של עובר אחד בשבוע 40... נסי לדמיין.

זה רק נהיה יותר קשה וכבד,

אבל!!! כל יום ורגע בפנים שווה ילדתי בשבוע 37 והיה פשוט מושלם.

הקושי בסוף היה גדול מאד אבל שווה.

גם אם לא קיבלת שמירת הריון.
להשתדל לנוח כמה שיותר ולא להתאמץ . ממש להוריד הילוך.
המלצה נוספת. ללכת להריון בסיכון. לא לזלזל. כדי לראות שהתפתחות של שניהם תקינה . גם לקראת הסוף.

חברה שלי עם תאומים בשבוע 38 לא קיבלה הפניה להריון בסיכון ובלידה גילו שעובר אחד מתפתח על חשבון השני.
היתה מצוקה וטיפול נמרץ כמה שבועות ב"ה נגמר בטוב. אבל היה יכול להימנע

עוד המלצה... ללדת בבית חולים רגוע... שמתנסה הרבה בלידות כאלה.

ילדתי בלידה טבעית. עם אפידורל. הצוות במעייני הישועה כל הזמן היה סביבי. וב"ה היתה לידה קלה וטובה.
לגבי הטיפול בהם. לא הצלחתי להניק את שתיהן בו זמנית אז שאבתי . והנקתי כל אחת בנפרד.
וגם הוספתי מטרנה. על אף שבכל הילדים הקפדתי על הנקה מלאה... במקרה הזה ויתרתי קצת וסיימתי את ההנקה בגיל חצי שנה. מאז היה לי הרבה יותר קל.
אני נהנית מכל רגע בגידול.

זאת חוויה מיוחדת שמי שסועה בה זוכה במשהו מאד מיוחד.
בהצלחה!

אחרי התעקשות רבה לקבל הפניה למעקב הריון הסיכון התחלתי כזה לפני כמה שבועות.

באמת אחד הסיכונים בהריון כמו שלי (מונו בי, שהם חולקים שילייה אחת) היא התפתחו של אחד על חשבון השני, כתוצאה ממעבר דם לא אחיד בין חלקי השילייה. צריך לעשות מעקב אחרי זרימות הדם+הערכת משקל כל שבועיים. ב״ה התחלתי את המעקב ובינתיים הכל תקין.

מצער לשמוע על עוד כאלה שלא נשלחו למעקב הריון בסיכון (גם אותי לא הסכימו לשלוח בהתחלה וממש התעקשתי על זה), פשוט כי לרופאים הרגילים אין שום מושג בזה!!! והם חושבים שהם מבינים, כשבעצם הם ממש מסכנים את העוברים!!!!
אצל החברה שלך זה ב״ה נגמר בשבוע מאוחר ובטוב, לצערינו זה משהו שעלול גם לגרום לאובדן ההריון חו״ח וחשוב ממש לעקוב! (כי יש איך לטפל אם צריך)

אני מניחה שבבחירת בית החולים אצטרך לצרף עוד שיקולים. אם הלידה תתפתח בשבוע מוקדם כנראה שאלך לבלינסון, ששם הפגייה נחשבת טובה. אם בע״ה אצליח לסחוב עד ״הסוף״, מעייני הישועה זאת באמת אופציה מועדפת.

והם פחות התערבותיים מבלינסון..
אני מתכננת ללדת בבלינסון(לא תאומים) אבל מכירה מישהי שזה היה שיקול מרכזי בשבילה ללדת במאיר.

אני שואפת ללידה טבעית ככל הניתן, עם כמה שפחות התערבויות וכמה שיותר אפשרויות בחירה לתנוחות.

 

האם יש משהי שיודעת מה הגישה של בתי החולים בירושלים בעניין? יש משהי שעשתה כבר את ההשוואה?

 

התאומים ראשונים כך שאין לי נסיון עם עוד ילדים בבית. בכל זאת אשתף בחוויה שלי.
ילדתי בשבוע 32 בלידה רגילה ברוך השם, עם אפידורל (ממליצים בתאומים בגלל הסיכון לעבור באמצע לניתוח)
היו בלידה שתי מיילדות, שלושה גניקולוגים ורופא ילדים (חלק זה בגלל התאומים וחלק בגלל המוקדם. צריך להתכונן לחשיפה מוגברת לעומת לידה רגילה).
הילדים היו בפגיה 3 שבועות. מהיום השני התחלנו לשלב הנקות, וכשלא ינקו שאבתי.
מהשחרור עברנו להנקה מליאה, חוץ מבקבוק אחד של חלב שאוב שבעלי נתן בלילה וזה נתן לי רווח לשינה משמעותית יותר. ממליצה מאוד אם זה אפשרי!
לא עברתי שום הכנה מיוחדת ללידת או הנקת תאומים. הייתה לי הרבה סיעתא דשמיא שהכל עבר חלק!
אישית לא הנקתי בו זמנית ברוב הזמן, לא היה לי נוח. גם לא תזמנתי ארוחות. הנקתי כל אחד כשרצה. כך היה לי נוח.
מגיל חמישה חודשים חזרתי לעבודה והמשכתי שאיבות. מגיל חצי שנה ינקו בבית ואצל המטפלת קיבלו מטרנה.
בסופו של דבר זה תלוי תנאים אישיים, סדרי עדיפויות, צרכים משפחתיים וכו.
בהצלחה!!!

איפה ילדת?

צרבת משוגעת שלא הכרתי מימיי.. אבל מאד משתנה מאחת לשנייה

אבל יש לי עייפות כזו גם לפני מחזור, כך שקשה לי 'לאבחן' לפי זה...

בכל אופן עייפות של התמוטטות מוות

ממש מותשות, גמורה לגמרי

ודכדוך
זהו בערך

מרגישה החל מהאיחור.

שבוע לפני איחור, היו לי כמה פעמים רפלקס הקאה מהצינור שדחפה לי לפה, כמעט הקאתי עליה..
אחרי ארבעה ימים ראיתי שני פסים, קשור או לא אין לי מושג...
חוץ מזה עייפות וחולשה עוד לפני האיחור, אבלקשה לדעת שזה בגלל זה, חשבתי לבדוק את הברזל, ודי הופתעתי מהפסים שראיתי..

בערך שבוע 6-7, הסימנים- בחילות, עייפות( סוג של חולשה שלא תלויה בכמה ישנתי בלילה)