ממש ממש טוב לי ומרגיע לי לשמוע מכן שאני "בסדר"
הכל נשאר כמו שהוא
הגיסה הגיעה ולא התעלפה,
אני כבר חודש שישי כך שברור לכולם שאני מתפקדת פחות, אבל עדיין...
רגשות האשמה המכרסמים...
באמת עבדתי על עצמי במשך היום לא לחשוב על זה ולא להגיע ממקום "מתנצל". עדיין בלב כשחזרתי הביתה וראיתי הכל הרגשתי כזה "נאכס", אבל לפחות לא אמרתי בקול,
פשוט נכנסתי עם הילדים לישון שעה (נס שהם קטנים והשכבה ב-7, גם ככה זה ",לשרוד" עד שהולכים לישון)
(ומזל שגיסתי היתה צריכה ללכת ולא הייתי צריכה עוד לארח אותה)
וקמתי הרבה יותר רעננה ועליזה ופנויה לנקיון
תודה שאתן עוזרות ונותנות פרספקטיבה
ותודה ל @מקופלת על העצה של המגבונים, אני באמת אקנה ואשים במקום מרכזי (הבעיה היא שצריך גם יד שתנקה איתם, ולפעמים ליד הזאת אין כוח.... זה לא מגיע עם רובוט צמוד לכל חבילת מגבונים?
)
הקטע האבסורדי זה שדווקא לפני כמה שבועות הציעה לי מישהי את המנקה שלה שהיא ממש טובה וולוקחת מחיר סביר,
אני פשוט אמרתי שאני לא צריכה (ולא בקטע הכלכלי) כי באמת הרגשתי שהמצב בשליטה יחסית סבירה
אבל מספיק שבוע אחד של חולשה וקושי וילדים מקיאים בשביל " להפיל" אותי ואת המצב רוח שלי.
תודה שהקשבתן!! אתן נותנות הרבה כוח!!