פורום הריון ולידה (עמוד 3671)

ואומרים שהוא טוב בכלל לריפוי העור, ובפרט באזור הנרתיק. מורחים / מעסים על אזור הפצע.
(יש גם קרם ויטמין e, שמותאם לשימוש חיצוני, בידיים למשל)

יש לי בבית בפנטן או שמן שקדים. זה יכול לעזור!

לא זוכרת בדיוק, בטח בודקות טהרה ידעו.

או שיפשופים? הציעו כאן להכין תערובת של דבש ולבנדר אאל"ט.

 

נסי למצוא בבית מרקחת משחה שמכילה ארניקה ואפשר להשתמש בה שימוש פנימי.

 

 

אם כלום לא עוזר, יש הומאופתיה ללקיחה על הלשון להחלמת פצעים. בהתאמה אישית אצל הומאופת/ית.

מפחדת שאבור למרוח שם..

זה מה שמצאתי. מצד אחד נשמע שהמשחה הכי נייטרלית ונקיה (מכילה שמן בוטנים), מצד שני הם כותבים לא למרוח על פצע פתוח.

באופן אישי, הייתי מנסה בעדינות. 

 

יתרונות ופעילות משחת ארניקה של WELEDA:

• מכיל מיצוי צמח הארניקה השלם
• מבוסס על צמחים הגדלים ללא שימוש בחומרי הדברה או דשנים סינטטיים או כימיקלים
• הצמחים גדלים בשדות אורגניים (בהרים הקרפטים) בחקלאות ביודינמית- בה נלקחים בחשבון מכלול אלמנטים המשפיעים על חייו של הצמח ובהם המחזוריות והריתמוס שמשרה השמש והירח, טיב האדמה עליה הצמח גדל, טיב המים אותן הוא מקבל ובעלי החיים השונים המשלימים את הסביבה האקולוגית בה הוא חי.
• קטיף ידני וללא שימוש במכונות
• ללא חומרים משמרים, בישום או חומרי ריח וצבע מלאכותיים
• ברשיון משרד הבריאות

רכיבים:
Peanut (arachis hypogsea) oil, Arnica montana flower extract, Lanolin, Water (aqua), Beeswax (Cera flava), Lanolin alcohol

 

הוראות שימוש:
יש למרוח שכבה דקה של משחת ארניקה על האזור הפגוע ולעסות, 3-2 פעמים ביום.
אין למרוח את המשחה על פצעים פתוחים. יש לעיין בעלון הצרכן להוראות שימוש מפורטות.

 

ילדתי בלי תפרים..
ניסיתי בצהריים לעשות בדיקה והיה נקי אבל קצת כאב, ולפני השקיעה כאב ממש ובאמת יצא עם קצת דם בצד שכאב...

לשתות המון גם. לי אישית תוספי התזונה לא עזרו.

צמח מגביר חלב וטוב לעוד מלא דברים זה מגיע בכמוסות

יש לסופרהרב נראה לי טובות שלא עושות ריח או תופעות לוואי. בתקופות קשות הייתי לוקחת 6 ביום (2* 3 פעמים) זה מאד עוזר.

כשהייתי צריכה לשאוב ולא יצא כלום, הייתי שותה כמה כוסות מים, וחצי שעה אח"כ שואבת בקלות את כל הכמות

ולשתות.. הרבה

לשתות ולישון.

אוכל בריא גורם לחלב להיות יותר מזין. מומלץ לאכול קווקאר, שקדים, תמרים, והרבה פרות וירקות.
החילבה ידוע שעוזר ורוב מדריכות ההנקה ממליצות עליו.

שיהיה בשמחה ובקלות!
מתרגשת איתך😍

שיעבור בבריאות ובקלות!

?

תינוק לא אמור להיות ער יותר משעה - שעה וחצי.

בדר'כ בגילאים האלה יש להם סבבים של שינה-אוכל-משחק-שינה וכן הלאה כל כמה שעות. לקראת הערב זה באמת מתארך לפעמים.

תני לו לישון כמה שהוא רוצה וכשהוא ער תשימי אותו על הבטן

מעקב זקיקים מתבצע בד"כ בליווי אחיות פוריות.

הולכים בד"כ ביום השלישי למחזור, ומשם לפי התוצאות האחיות מפנות אותך להמשך מעקב, בד"כ כל יומיים או כל יום אם זה ממש לפני הביוץ.

אבל התהליך הוא שהרופא מתווה תוכנית טיפול בתיק שלך, תוצאות האולטרסאונד (ולרוב גם בדיקות דם) אמורות לעבור ישירות לאחיות והן מתקשרות לומר לך מתי להמשיך

אם הרופאה סתם נתנה לך הפניה ושלחה אותך לדרכך בלי הסברים נשמע לי זמן טוב להחליף רופאה...

ואם היא לא חשבה שאת צריכה למה היא נתנה לך?

נתנה כי אני ביקשתי. כי אני דואגת שמשהו שם לא התאזן עדיין.. שבוע הבא יש לי תור לרופא פוריות השאלה..
בדרכ הרוםרה הזו בסדר. מבחינת הרופאים בכללי שאני פשוט אחכה.. מבחינתי זה בזבוז זמן לחכות אם חלילה משהו לא עובד..

בגדול הרופאים צודקים.

אם כבר נכנסת להריון ויש לך מחזור סדיר אז הכל נראה בסדר וקצת סבלנות.

גםאם הגרידה  חס ושלום הזיקה במשהו זה בסיכויי הקליטה ולא בביוץ.

זה תלוי כמובן בת כמה את ואם המחזור שלך באמת סדיר

אבל תאמיני לי מנסיון של מטופלת, הטיפול הרבה פעמים מלחיץ ומפריע. פוגע בזוגיות, פוגע בגוף שלך, משגע את השכל הגוף והנפש.

אם יש צורך זה חשוב, אם אין צורך וסתם מקריזה שלך את עלולה להזיק במקום להועיל. ובאמת שאני מבינה את הלחץ שלך כי הייתי שם.

 

בכל מקרה, טיפול מעקב וכו עושים אצל רופא פוריות ולא אצל רופאת נשים. ממליצה לך לחכות לתור אצלו, ואם הוא יגיד לך לחכות עוד קצת, תנשמי עמוק ותחכי עוד קצת (שוב, אם את לא בת 35 נגיד)

בלי שום סיבה. ככה זה, ורוב הסיכויים שתכנסי שוב להריון בע" הבלי בעיות ותגיעי לסופו בשלום ובידיים מלאות.

זה לא בזבוז זמן לחכות אם אין סיבה לטפל. באמת.

לא אמרה שצריך יותר או משהו

לאכול דברים מלוחים (לא להשתגע).
ככה רופאה אמרה לי כשקרה לי

צניחת סוכר פתאומית פחות מובילה לסחרחורות יותר לבחילות חולשה ואפילו התעלפות ואז צריך משהו מתוק.

אם זה נפילת סוכר אז מתוק.
מלוח נועד למשוך נוזלים לגוף וכך הלחץ דם לא יורד.

אם לא עזר כל העצות לכי לנוח בבית.
נכון זה לא נעים לצאת מהעבודה אבל לפעמים זה הדבר היחיד שעוזר לי. איך את מרגישה עכשיו?
תרגישי טוב בריאות ב"ה.

או כמו בעין כרם על בסיס פנוי.

אני לא הייתי בביות המלא כי הבת שלי היתה באור. מי שלא בביות מלא ולא באור התינוק לידו בין 6 בבוקר ל11 או אחת בלילה.
אז הייתי הרבה בתינוקיה וביקשתי שפ שיקראו לי כשעושים לה בדיקה (בודקים בילורובין בדקירה בעקב), אני קילחתי אותה שם, הן לא התלהבו מזה אבל נתנו לי.
בדיקה לפני שחרור היתה ליד ההורה.

לי לא היה מקום, התעקשתי טיפה, ואז בשניה שהחדר התפנה נכנסתי... לקח 4 שעות בערך... ממליצה

אולי ילקוט הרועים (צמח) יעזור.

אפשר להתחיל בחנות טבע או ברינה פארם או ציון פארם ולשאול שם.

 

והומאופתיה יכולה לשנות את המצב מהשורש.

 

ולעשות שאלת רב. במקרה כזה צריך לשאול רב עם כתפיים רחבות שיכול להוציא מהסבך ההלכתי.

 

ישועת ה' כהרף עין.

 

שבא מהתחום.

 

שבא מהתחום.

 

הביאה לי טיפות רימונים ועוד כדור של סופרהב שיש בו כל מיני דברים כולל ביופלבונואיד הדרים.
מקווה שיעזור.
תודה רבה לכולן!

על ילקוט רועים

לא מסוגלת לעזוב את התינוקת באופן רשמי וקבוע. אני עובדת באופן עצמאיולא לוקחת הרבה עבודות כדי שחהיה לי זמן. תכחס יוצא שבקושי עובדת.

אבל סתם כדי שתהיה לך עוד הסתכלות - לפעמים מאד קשה להיות כל היום בבית ולטפל בתינוק, לבשל לכבס ולהשאר עם פיגמה. כשאת יוצאת לעבוד תחשבי גם על הצד החיובי- את יוצאת, רואה אנשים, מתלבשת, ממלאה את עצמך ויש לך סיפוק , וכמובן פרנסה

ובעיקר בגלל זה אני מחפשת עכשיו עבודה. כמובן שזה גם צורך כלכלי אבל אחרי חצי שנה בבית הבנתי שלא כדאי להמשיך ככה כי כוחותי התחילו להגמר. אבל נראה לי שבשביל זה לא אצטרך משרה מלאה. תודה רבה לך! 

גם מורות עובדות עד 3 בעידן אופק חדש, וגם מזכירות עובדות הרבה פעמים עד שעות מאוחרות.

גם מנהלות חשובונת, אדריכליות וכו.

לא כיף

פה ושם אפשר להשיג חצי משרות אם כי זה נדיר, ויש מקומות שמאפשרים גמישות שאת יכולה לצאת חלק מהפעמים מוקדם יותר ולהשלים וככה להתחלק עם הבעל.

מאד מבינה אותך בקטע הזה ומבאס שזה העולם היום....

נראה לי יש קבוצות ייעודיות לזה בפייסבוק.
במדעים מניחה שיותר קשה למצוא...

ואכן לפעמים אמהות עושות פשרות בתחום הקריירה כדי להיות קודם כל אמהות

תודה.

אני פשוט תוהה אם רק עבודת משרד היא אופציה כי גם אם אני לא רוצה קריירה אני רוצה משהו מעניין שלפחות קצת יאתגר את הראש שלי. ברור לי שיש מיומנויות אחרות שנדרשות ונלמדות בעבודה במשרד אבל אני גם אוהבת להפעיל את הראש.

גם מחפשת עבודה ולא רוצה לעבוד אחרי 2 בצהריים. נכון שהרוב משרה מלאה, אבל יש גם חלקי משרה. פשוט לחפש בלי להתייאש ובלי להתפשר.

הוא היה הילד כמעט היחיד בגן שגמר ב13.30 ולא ב16

ואני אלא אשכח שפעם כשהלכתי להחזיר אותו מישהי שאלה אותי

למה אני לא משאירה אותו, מתוך נק' הנחה שהמצב הטבעי הוא להשאיר

עד מאוחר ובשביל להוציא מוקדם צריך סיבה.. אז לא, זה הפוך, בשביל להשאיר צריך סיבה

 

פעם ראיתי סרטון על חינוך ביתי שאחד האבות אמר ש"אנחנו הנורמלים"

גם אם להוציא מוקדם זה חריג, זאת המציאות הנורמלית והמציאות האחרת היא הלא נורמלית

 

דור משוגע 

הבת שלי מהבודדות שבכלל אל רשומה לצהרון,

והולכת הביתה יום יום ב-13:30.

וגם הקטן חוזר בזמן הזה..

 

ה' ישמור לאיזה מצב הגענו,

שבגלל שהצהרונים מסובסדים, כולם משאירים בלי מחשבה,

ומי שלא- צריך סיבה\תרוץ לזה!במקום שיהיה ההפך..

 

ולא. זה לא תמיד קל

אני ובעלי עושים תמרונים,

 ובעלי הרבה פעמים נמצא אתם לבד בצהריים כי לפעמים אני חוזרת מאוחר מהעבודה,

אבל בעיני זה המצב הטבעי-ילדים חוזרים בצהריים הביתה, לאבא\אמא ולארוחה חמה בבית.

כך גדלתי ומקווה לגדל ככה את ילדי בעז"ה.

 

אני עובדת בכתיבה אקדמית בתחום מסוים, כך שאני עובדת מהבית, די גמישה בשעות, ואני גם עובדת כשהילדים איתי אחרי צהרים.
הרבה שנים הייתי רק בבית עם התינוק התורן ולא עבדתי, חלק מהשנים עבדתי בהוראה שליש משרה.
יכולה להמליץ לך לנסות לחפש עבודה בהוראה, אם מתאים לך. מדעים זה מקצוע די מבוקש בבתי ספר ולא תמיד צריך משרה מלאה.

שלכולם ברור שצריך להיות במסגרת עד ארבע מכיוון שלרוב האנשים והנשים זו המציאות המתחייבת בין אם כי זו העבודה ובעיקר כי זה צורך הפרנסה.
את בהחלט לא היחידה ויש נשים שיכולות לאפשר לעצמן מבחינה כלכלית, מוצאות את העבודה האופטימלית עבורן ועובדות חצי יום.
אשריכן!

תשע וחצי עד שלוש וחצי. שמה את הילד בשמונה ומשהו אצל המטפלת והוא שם עד ארבע..

וזה לא ברור עד ארבע. מתי שאת מרגישה לדעתי. אין כללים. יש ילדים שנשארים בבית גם עד גיל 3.

עובדת במקצוע טיפולי( אם אפרט זה כבר ממש אאוטינג). וכן הילדים שלי מגיל חצי שנה במעון עד שלוש וחצי בערך. היתי מעדיפה לעבד עד אחת , אבל זה בלתי אפשרי כלכלית. לא הייתי רוצה לא לעבד בכלל, צריכה את האתגר, החשיבה, היציאה, ההתפתחות המקצועית.
וחשוב לי לומר שגם להיות עד ארבע במעון זה לא רע. אם זה מעון טוב . לא מרגישה שיש לילדים שלי נזקים נפשיים מכך שהם במעון. ב"ה הם ילדים שמחים רוב הזמן.
זה קריעת ים סוף להשאיר תינוק קטן, ולכן אני עושה שמיניות באויר כדי למשך איתם לפחות עד גיל חצי שנה( מטפלת ליד העבודה באחת הלידות, קצת הארכה בלידה אחרת וכו'...והיו גם מקרים שלצערי לא יכולתי להאריך). מגיל חצי שנה מרגיש לי ממש בסדר, הם גם פחות תלויים בי ( בהנקה) ויכולים לאכול אוכל אמיתי. ברור שעדיף לעבד עד אחת אבל חייבת לומר שילדים גדלים טוב גם אם אמא עובדת עד ארבע. מקריאת השרשור זה נראה שכולן בבית או במשרה חלקית, זו לא המציאות שאני רואה סביבי, וחבל שאמהות שצריכות לעבד משרה מלאה יצאו מפה מלאות ברגשי אשמה(ועברתי הרבה כאלה).

בקשה הרגעה וצידוק לזה שזה בסדר ונורמלי לא להשאיר תינוק עד ארבע,

אלא רק עד 13:00.

 

כי לצערנו מה שאת מתארת נהיה הנורמה, ומי שלא ככה-נחשב לחריג ותמוה.

ומה שאת כותבת הוא בלי קשר נכון ומתאים לכם וזה בסדר גמור, ואני מסכימה שיש מצבים שזה הכרח ואין ברירה.

 

אגב אני גם במקצוע טיפולי, אמנם בתחילת הדרך,

אבל כרגע דוקא רואה שבמקצוע שלי אפשר לעבוד בשעות יותר גמישות\משרה חלקית

ולגבי מה שכתבתי עלינו למעלה,מסכימה עם כל מילה. גם אצלנו - הריון ולידה

אני מבינה לגמרי שיכול להיות שבהמשך זה ישתנה,

וכן נשלח למשפחתון עד 4 כי אולי לא תהיה ברירה.

והיו כמה שנים שעבדתי במשרה חלקית, אבל משפחה גדולה צריכה גם פרנסה משמעותית...
ואני יודעת שהפותחת חיפשה משהו אחר, פשוט מלקרא את התגובות פה נהייתה תחושה שרוב האמהות המשקיעות עובדות מעט ושזה ממש נורא לשלח ילד עד ארבע, ולכן היה לי חשוב להביא את הצד שלי ולומר שזה לא פוגע בילד, יסורי המצפון שלנו מזה סתם מכלים את הכוחות.
זה אחרי שנים שהתחבטתי בעניין וחשבתי שזה נורא ואיום לעבד משרה מלאה וגיליתי שממש לא! גם עכשיו ב"ה יש לי ילדים בריאים ושמחים .

לי אין ברירה, עובדת משרה מלאה

בעל אברך ב"ה

וילדים עד 4 במסגרות (שמחים ומאושרים)

ואמא מלאה רגשות אשמה

 

אז זה עובר מתישהו? הרגשות אשמה האלה? קשה לי מאוד, אבל באמת אין לי אופציה אחרת (צריכה את היציאה ואת הפרנסה עוד יותר)

אין לי רגשות אשמה על זה שהילדים מגיל שנתיים ומעלה במסגרות עד ארבע, יש לי רגשות אשמה על תינוקות. ואני לא חושבת שרע להם במעון( יש במעון שלנו מטפלות מקסימות).
ויש בי קנאה על אמהות שיכולות לחיות יותר בנחת ולעבד מעט, זה באמת קשה לעבד משרה מלאה ולגדל ילדים. אבל כמו שכתבת, לא מוכנה להזדקק לחסדים! ולא מסוגלת לחיות עם ילדים(כולל מתבגרים) בצמצום כלכלי .
ולא חושבת שלא לעבד בכלל זה תמיד טוב( חמותי לא עבדה ומזהירה את הכלות שלה לא לעשות כמוה).
לפני כמה שנים החלטתי שאם זה מה שצריך כדי לגדל משפחה גדולה ברווח( רווח סביר) אז זה רצון ה'. ואם זה רצון ה' , זה יצר הרע לחיות ברגשות אשמה על זה.

קצת רגשות אשמה , זה לא רע, כשזה אוכל אותנו מבפנים זה מזיק ובאמת יצר הרע אם הגענו למסקנה שזה מה שנכון. אבל לפעמים רגשות האשמה גם שומרים עלי לא להגזים, יש לי המון חלומות מקצועיים, רוצה ללמד המון דברים, אוהבת ללמוד, רוצה להתפתח לכל מיני כיוונים, ובזה רגשות האדמה גם שומרים עלי, ומזכירים לי שלכל זמן ועת, וחשוב לי להיות אחר הצהריים בבית כמה שיותר( גם אם אבא יכול להיות במקומי). ממש צריכה לעצור את עצמי לא ללכת בשנה הבאה ללמוד משהו שמאוד מעניין אותי ולהזכיר לעצמי שהילדים צריכים הרבה זמן "אמא" , ושהלימודים ( לפחות רובם) יחכו עוד כמה שנים( למדתי כל מיני דברים במהלך השנים, אבל תמיד מנסה לשמור על האיזון שלא יפגעו הילדים וכאן רגשות האדמה עוזרים לא לאבד כיוון).

ועד שעות מאוחרות, הזדקקנו לפרנסה, זה בסופו של דבר בשביל הילדים... קנינו דירה. זה היה לפני 10שנים.. אני מסתכלת על זה ככה שעדיף שלא נזדקק לחסדי אחרים. יש לי חברות שנשארות בבית ומלבד זה שהן מתוסכלות מהעניין, הן נזקקות לחסדים. אטכל,ביגוד טוב גם אני מעבירה ומעבירים לי... אבל חסדים. נטספים.

השמירה נגמרה שהיא הרגישה יותר טוב

אני לקחתי חודש מחלה ורק עכשיו אני בערך מתאוששת.
רופא ראה אותי ורשם.
אל תתפטרי.
ותרגישי טוב זה קשה ליבי איתך בעזרת ה' הכי חשוב בריאות בריאות בריאות.

לא פשוט... כמה אנחנו עוברים בשביל להביא נשמה יקרה לעולם.
זה מתיש מתיש מתיש ונראה שהסוף לא יגיע אף פעם... אבל הוא יגיע!!
כל כך מקווה שהתרופות יעזרו לך.
כמה שזה קשה, תחשבי עכשיו רק על עצמך ומה יעשה לך טוב, אם יש דבר כזה. או מה יעשה לך פחות רע... הבעל ישרוד והילדים יתמודדו, והבוסית שתתעצבן. הכי חשוב עכשיו שאת תנוחי ותנשמי עמוק... הכל יחכה.
תעדכני איך את מרגישה, דואגת לך

קודם כל מדהימה שאת עוברת זאת שוב עם כל הקושי!
אני חושבת ממה ששמעתי מכמה נשים, שבמידה ואת באמת לא מרגישה כל כך טוב ייתכן ויש מקום לשתף את הילדים, אולי הגדולים, אולי בכלל, תלוי מי מוטרד מהעניין. זה יכול לגרום לדאגות וחרדות למה אמא כל כך חולה.. ואם יודעים את הביבה זה מרגיע, מרגש, וגם גורם להם לעזור ולתמוך.
נקודה למחשבה..,
תרגישי טוב!!

הבנתי היום שהמשימה שלי היא לחייך.
לא להאשים את עצמי בהקאות.
לא להתעצבן על הילדים המתבגרים.
לא על הבעל שחוזר מחו"ל שבוע הבא.
לא על המבנה של העיר שהכל רחוק לי.
לא על ביטוח לאומי שמתעכב עם התשלום למרות שאני ככה כמה חודשים. (בהיפראמזיס תמיד את מרגישה שאת בהתחלה... גם בחודש חמישי אחרי 4 חודשים בבית... שסוף סוף מגיעות התרופות הגואלות והמגעילות)
לא על הבית הפיצי והמלוכלך.
לא על עצמי שאין לי כל להתלבש.
לא על האוכל שרק נכנס וכבר יוצא ברכבות.
לא על הדמומים.
לא על כלום.

רק להיכנס למיטה ולדמיין את הלידה.
את הפיצי/ת שבדרך.
להריח את הריח של הפלא הזה.
לחשוב על שמות לבנים ובנות.
לאהוב את החלומות,
לקנות בגדים קטנטנים,
לקנות משחקים
ולאהוב את החיים!

את החמניות בדרך לרופאה שבעלי הראה,
את הסיפור שהקראתי לקטן,
את השחנש עם הבכורה,
ואת ההודעה המחזקת מהחברה...
ואת המגש של הפיצה שפינטזתי עליו וגם השירותים רצו לטעום ממנו...
את הטעם של הקולה,
את הטיפה שנפלה על האף,
את התינוקת שראיתי בידיים של אישה ברחוב והרגשתי שגם אצלי זה קרוב,

זה הרגעים הקטנים שעושים את החיים לשמחים!

מחכה לעוד יהלומים!

הרבה כוחות ובריאות

וסבלנות

לעצמך

לכוחך

לילדיך

להריונך

לבעלך .

 

ככה אני עושה

תבדקי ברשת בטוח יש

אצלי היה מחזיק שעות יפות...
יש בפוקוס הום, במקס סטוק ובעוד הרבה חנויות צידניות קטנות כאלה עם רצועה שממש נוחות ללקיחה.

מבחינתי זה מחיר סבבה ונראה לי שיחזיק טוב. נבדוק את זה הקיץ בעז"ה.

אם יש לך קצת חלב ספייר בבית אז תביאי כל יום הביתה את החלב של האתמול ולא החדש.
חלב שקפוא היטב כמעט לא יפשיר במיוחד אם הוא עם קרחונים

ממש בלאגן בבטן!
תשתי הרבה ותנוחי..
תרגישי טוב!

בכל מקרה הגיוני לחטוף וירוס/רגישות סתם במעיים

תנוחי הרבה- העייפות יכולה להיות קשורה גם למחלה וגם להריון ואז זה מתעצם

ולגבי תת פעילות- מנסיון אומרת שזה גם מוביל לתחושה של חוסר כוח ותפקוד נמוך, מאוד מאוד חשוב למצוא לך אנדוקרינולוג טוב שייתן לך את המינון התרופתי שאת זקוקה לו והמשך ליווי צמוד במהלך ההריון כי חלים שינויים במהלך ההריון עצמו וממש חשוב להיות מאוזנת

תרגישיטוב…

לק"י

משלמים על אחת מהן סכום לא גבוה (לי יש מגן זהב).
נראה לי שאפשר לקבוע תור דרך מוקד זימון תורים

תשני ותהני .ממש אין סיבה להעיר ומוזר שענו לך ככה זאת לא ההנחיה בדר''כ

מעירים רק כשיש בעיה במשקל

ממש,לא להעיר כל דקה ברכה
אלא אם כן יש בעייה במשקל

אם היא עולה במשקל והכל תקין אצלה אין שום צורך להעיר...
אני בהתחלה הייתי מעירה כל 3 שעות, וראיתי שזה פוגע בי ובה. היא הייתה עצבנית והתקשתה לחזור לישון.
עד שלמדתי לזרום איתה, ולסמוך עליה שכשהיא רעבה היא תתעורר...

פחות מ3 קילו - להעיר,
תינוק ששוקל יותר - אין צורך להעיר.

תינוק קטן חייבים להעיר. אם לא קטן- אין צורך.

ובהתחלה הייתי מעירה אותה.

אבל מגיל שבועיים בערך הייתי נותנת לה לדלג על ארוחה בלילה.

ובהדרגה היא עברה לישון לילה שלם.

זה בדיוק החשש שלי, שהיא תדלג על ארוחות ובסוף תהיה בחוסרים...

הם גדלים בשינה ואם היא גדלה יפה לא צריך להעיר

לא להעיר מעל 3 ק''ג.

נותנים בכל ארוחה יותר.
כמה היא אוכלת בארוחה?
וגם, זה ממש חשוב לה השינה הזאת, ועוד, אם היא תתרגל לקום, זה עלול לדפוק לה את המערכת והיא תמשיך לקום בגיל גדול..

ולא נראה שהיא רוצה יותר כשנפתחים פערים..

לא הבנתי את המשפט האחרון. הכוונה- אם היא תתרגל שאני מעירה כל 3 שעות, זה ימשיך כך בעתיד?

תקשיבי באמת אין שום הנחיה כזאת להעיר כשאין בעיה במשקל.
מיותר לחלוטין

קשה לי לחשוב בכלל על לעשות דבר כזה אני רק מתפללת ההפך- שרק תישן עוד שעה שרק תישן עוד דקה....
להעיר זה חילול הקודש,

היא לאט לאט צריכה לעבור ל 120.
כן, זה קשה. מאוד.
הבן שלי אוהב לעשות לי סרטים בנושא.
אבל הי, הוא בן חצי שנה על 180 (כ 6 בקבוקים ביום) זה ממש נראה לי נס, למרות שהוא אמור לאכול כבר 210..

ולגבי הסוף, כן..
יש לי ילד בן שנתיים, שכמעט אין לילה שלא מתעורר.
הוא לא רעב בלילות, אוכל ב"ה טוב מאוד.
אבל ההרגל המגונה הזה...
טוב.. כשהייתי בחודש שמיני הוא עוד קם פעמיים בלילה, אז השתדרגנו הכל עניין של הסתכלות..
אבל כן, זה ברור לי שזה כי וא היה תינוק הוא ינק בעיקר בלילות, וזה נשאר...
וזה קשה. מאוד. ולא תקין בגילו להתעורר בלילות. כל לילה..
(לא אומר שאין כאלה שקמים.. רק שזה לא אמור להיות..)
ולכן, מנסיון מר, ממליצה מאוד לא לעשות את זה...

הבן שלי בן 7 חודשים ואוכל הרבה פחות כל ארוחה..
בארוחות של חלב שאוב במעון, כשאני איתו אין לי מושג כמה הוא יונק
יכול להיות שלכמויות האלה יש משמעות רק בתמ"ל או שאני מרעיבה אותו?..

חודשים

ומעולם לא עברה את ה180
וגם זה נדיר-לרוב 120-150

גם תלוי אם אוכל מוצקים או לא

לשלי אין עדיין ארוחת מוצקים מבוססת..

עד גיל שנה (ואז הפסקתי לשאוב לו)
תנוח דעתך.

הוא היה בוכה, או אפאתי או חלש ולא מתפתח.
אני חושבת שהכמויות האלה משמעותיות רק בתמ"ל, וגם זה משתנה מילד לילד.
חלב שאוב הבן שלי שתה 60-80 עד גיל 8 חודשים בערך... אחר כך עבר בהדרגה ל90-100.

החלב מתאים את עצמו לתינוק, 100 מל זה נהדר לשאוב.

אבל אצלי אין צורך חח הוא מתעורר לבד
מה שכן כשפעם ב ממש הוא מצליח לישון 5-6 שועת אז הוא אוכל מיד שקם ורוהצ שעה אחרי זה נראה כאילו "להשלים"

תנסי פעם אחת.. תשני בכיף.. 

שתישן. הם מתעוררים מעצמם כשהם רעבים, זהרק עלול לשבש להם את מנגנון השינה והרעב הטבעיים.
תני לה לישון, היא תתעורר כשרעבה ותבקש את שלה. אל דאגה

עולה יפה במשקל, הלילה ישנה פעם ראשונה 8 שעות זה היה תענוג! לא רואה סיבה להעיר, כל עוד היא מספקת מספיק טיטולים רטובים ויונקת טוב.

לק"י

ותקווי שזה יימשך.
כי לפעמים זה משתנה, והתינוק חוזר להתעורר יותר.

הלם! חח.במהלך היום היא אוכלת כל 3 שעות עכשיו...

למה שתפחדי מהלידה 8 חודשים ורק בחודש האחרון תעשי עיבוד לידה ותרגעי? אם אפשר כבר עכשיו, או עוד חודש-חודשיים אז למה לא

עוד הלידה לא בראש שלי.. בקושי ההריון...
ומה עוששים בדיוק בעיבוד לידה?

בזמנו הייתי בשבוע 9כשביררתי..
בהצלחה!
בשורות טובות!

אפילו רופא משפחה, זה לא נשמע תקין, או תופעה רגילה של הריון, לא הייתי מחכה עם זה.

ושבגלל שנפח הדם בגוף עולה. עד שהכל מתאזן..
השאלה מה עושים עם תופעות מביכות כאלה?

או לשים צעיף דק.

גם כאן ממליצים לא לשים, אף פעם לא קרה לי שהתינוק קיבל מכה מהמיטה

המתוק שלנו עושה בלילות סלטות חח.. לפעמים מרוב תזוזות אני מוצאת אותו בסיבוב של 180 מעלות מאיך שהנחתי אותו.
ולא קרה ששמעתי אותו מקבל מכה או בוכה..

הרגעתן אותי, לא אשים. תודה על התגובות המהירות. עכשיו 3 בבוקר אצלי, הולכת לישון רגועה 🙏🏻

ולא רק התחלה. אבל אני לא בטוחה. מציעה לחכות לעוד תגובות

הייתי לדעתי באמצע סוף מחזור..