שבוע 22+
מרגישה טוב בדר"כ, ברזל 11.6 עד עכשיו שום בעיות ב"ה.
בשעה האחרונה מרגישה קצת מסוחררת, אני בעבודה ולא אשמח ללכת בגלל זה.
לא שתיתי פחות מיום רגיל.
מה יכולה להיות הסיבה? ומה כדאי לעשות?
סחרחורת.. מה כדאי לעשות?איילונת
הברזל די נמוך. את לוקחת כדור ברזל?לבי ובשרי
לוקחת. והרופאה (אתמול) אמרה שזה די בסדראיילונת
לא אמרה שצריך יותר או משהו
זה תקין בהריון. אולי צניחת סןכראנונימית לרגע1
שותה קפאין ולא שתית היום?מוריה
דווקא לא שותה בכלל קפאיןאיילונת
נשמע כמו צניחה של סוכררימון א"י
לשתות הרבה מים. אפילו קפהשרה'לה92
לאכול דברים מלוחים (לא להשתגע).
ככה רופאה אמרה לי כשקרה לי
ככה רופאה אמרה לי כשקרה לי
דווקא מלוח? אמרו לי שכדאי מתוק.. מענייןאיילונת
ללחץ דם נמוך שמוביל לסחרחורות מומלץ לאכול מלוח.מיואשת******
צניחת סוכר פתאומית פחות מובילה לסחרחורות יותר לבחילות חולשה ואפילו התעלפות ואז צריך משהו מתוק.
תלוי מה הסיבה.שרה'לה92אחרונה
אם זה נפילת סוכר אז מתוק.
מלוח נועד למשוך נוזלים לגוף וכך הלחץ דם לא יורד.
מלוח נועד למשוך נוזלים לגוף וכך הלחץ דם לא יורד.
כסובלת מסחרחורות.אבי גיל
אם לא עזר כל העצות לכי לנוח בבית.
נכון זה לא נעים לצאת מהעבודה אבל לפעמים זה הדבר היחיד שעוזר לי. איך את מרגישה עכשיו?
תרגישי טוב בריאות ב"ה.
נכון זה לא נעים לצאת מהעבודה אבל לפעמים זה הדבר היחיד שעוזר לי. איך את מרגישה עכשיו?
תרגישי טוב בריאות ב"ה.
הדסה הר הצופים. יש שם ביות מלא?הריוניתת123
תודה והאם זה מתאפשר תמיד?הריוניתת123
או כמו בעין כרם על בסיס פנוי.
על בסיס מקום פנוימסגרות
אני לא הייתי בביות המלא כי הבת שלי היתה באור. מי שלא בביות מלא ולא באור התינוק לידו בין 6 בבוקר ל11 או אחת בלילה.
אז הייתי הרבה בתינוקיה וביקשתי שפ שיקראו לי כשעושים לה בדיקה (בודקים בילורובין בדקירה בעקב), אני קילחתי אותה שם, הן לא התלהבו מזה אבל נתנו לי.
בדיקה לפני שחרור היתה ליד ההורה.
אז הייתי הרבה בתינוקיה וביקשתי שפ שיקראו לי כשעושים לה בדיקה (בודקים בילורובין בדקירה בעקב), אני קילחתי אותה שם, הן לא התלהבו מזה אבל נתנו לי.
בדיקה לפני שחרור היתה ליד ההורה.
כן, על בסיס מקום פנויפיג'מהאחרונה
לי לא היה מקום, התעקשתי טיפה, ואז בשניה שהחדר התפנה נכנסתי... לקח 4 שעות בערך... ממליצה
עדיין דימומיםבאהבה 3>
היי בנות,
זאת שוב אני, מתוסכלת..
הייתי אצל רופאת הנשים שלי בשבוע שעבר שאמרה שהכל נקי, הרירית דקה ולהתאזר בסבלנות.
אין שום סימן באופק...
אשמח לשמוע מכן על דברים שיוכלו לעזור?
שמעתי על מסטיק תמני אבל אני מניקה והרבה אומרים שזה לא טוב בכלל בזמן הנקה.
מישהי הציעה כדורי ביופלבונואיד הדרים של סולגאר. מישהי שמעה?
בשורות טובות בעז"ה!
ותודה רבה.
זאת שוב אני, מתוסכלת..
הייתי אצל רופאת הנשים שלי בשבוע שעבר שאמרה שהכל נקי, הרירית דקה ולהתאזר בסבלנות.
אין שום סימן באופק...
אשמח לשמוע מכן על דברים שיוכלו לעזור?
שמעתי על מסטיק תמני אבל אני מניקה והרבה אומרים שזה לא טוב בכלל בזמן הנקה.
מישהי הציעה כדורי ביופלבונואיד הדרים של סולגאר. מישהי שמעה?
בשורות טובות בעז"ה!
ותודה רבה.
הנקה?לב אמיץ
אולי ילקוט הרועים (צמח) יעזור.
אפשר להתחיל בחנות טבע או ברינה פארם או ציון פארם ולשאול שם.
והומאופתיה יכולה לשנות את המצב מהשורש.
ולעשות שאלת רב. במקרה כזה צריך לשאול רב עם כתפיים רחבות שיכול להוציא מהסבך ההלכתי.
ישועת ה' כהרף עין.
כן אני מניקה, ילקוט הרועים מותר?באהבה 3>
אני חושבת שכן. הכי טוב להתייעץ עם איש מקצוע או רוקחלב אמיץ
שבא מהתחום.
אני חושבת שכן. הכי טוב להתייעץ עם איש מקצוע או רוקחלב אמיץ
שבא מהתחום.
מותר ואפילו כדאי. בהצלחהתאומים
הייתי בחנות טבע והיא אמרה שלא מומלץ בהנקה.באהבה 3>
הביאה לי טיפות רימונים ועוד כדור של סופרהב שיש בו כל מיני דברים כולל ביופלבונואיד הדרים.
מקווה שיעזור.
תודה רבה לכולן!
מקווה שיעזור.
תודה רבה לכולן!
סליחה היא התכוונה למסטיק תמני... אבל לא המליצהבאהבה 3>אחרונה
על ילקוט רועים
אשמח לעזרה, אני די מבואסת , גם אם זה לא נרגש במילות ההודעה..נינה300
אני לא בטוחה שזה קשור ישירות לפורום הזה אבל נראה לי שאולי תוכלו לעזור לי.
אני 8 חודשים אחרי לידה ראשונה ולפני חודש הבת שלנו התחילה משפחתון לשלושה ימים בשבוע עד אחת ואני מחפשת עבודה בחודש האחרון.
אני מאוד לא רוצה להשאיר אותה במסגרת עד ארבע כל יום. מצאתי עבודה ל3 חודשים הקרובים שהיא מ8 עד אחת ואאסוף את הבת מהמשפחתון ב2 כל יום. לשנה הבאה עדיין אין לי עבודה. בסביבה בה אני נמצאת (אוניברסיטה) אני מרגישה די מוזרה כאילו לכולן ברור שילדים צריכים להיות במסגרת עד ארבע.
רציתי לשאול אתכן במה אתן עובדות?
אני מסיימת תואר ראשון במדעים ורב רובן של המשרות שראיתי הן מלאות.
אני מאד מאד מבינה אותךיונתו
לא מסוגלת לעזוב את התינוקת באופן רשמי וקבוע. אני עובדת באופן עצמאיולא לוקחת הרבה עבודות כדי שחהיה לי זמן. תכחס יוצא שבקושי עובדת.
אבל סתם כדי שתהיה לך עוד הסתכלות - לפעמים מאד קשה להיות כל היום בבית ולטפל בתינוק, לבשל לכבס ולהשאר עם פיגמה. כשאת יוצאת לעבוד תחשבי גם על הצד החיובי- את יוצאת, רואה אנשים, מתלבשת, ממלאה את עצמך ויש לך סיפוק , וכמובן פרנסה
אבל סתם כדי שתהיה לך עוד הסתכלות - לפעמים מאד קשה להיות כל היום בבית ולטפל בתינוק, לבשל לכבס ולהשאר עם פיגמה. כשאת יוצאת לעבוד תחשבי גם על הצד החיובי- את יוצאת, רואה אנשים, מתלבשת, ממלאה את עצמך ויש לך סיפוק , וכמובן פרנסה
צודקתנינה300
ובעיקר בגלל זה אני מחפשת עכשיו עבודה. כמובן שזה גם צורך כלכלי אבל אחרי חצי שנה בבית הבנתי שלא כדאי להמשיך ככה כי כוחותי התחילו להגמר. אבל נראה לי שבשביל זה לא אצטרך משרה מלאה. תודה רבה לך!
רב המשרות כיום הן מלאותמיואשת******
גם מורות עובדות עד 3 בעידן אופק חדש, וגם מזכירות עובדות הרבה פעמים עד שעות מאוחרות.
גם מנהלות חשובונת, אדריכליות וכו.
לא כיף
פה ושם אפשר להשיג חצי משרות אם כי זה נדיר, ויש מקומות שמאפשרים גמישות שאת יכולה לצאת חלק מהפעמים מוקדם יותר ולהשלים וככה להתחלק עם הבעל.
מאד מבינה אותך בקטע הזה ומבאס שזה העולם היום....
יש משרות אםפאז
נראה לי יש קבוצות ייעודיות לזה בפייסבוק.
במדעים מניחה שיותר קשה למצוא...
ואכן לפעמים אמהות עושות פשרות בתחום הקריירה כדי להיות קודם כל אמהות
במדעים מניחה שיותר קשה למצוא...
ואכן לפעמים אמהות עושות פשרות בתחום הקריירה כדי להיות קודם כל אמהות
נכוןנינה300
תודה.
אני פשוט תוהה אם רק עבודת משרד היא אופציה כי גם אם אני לא רוצה קריירה אני רוצה משהו מעניין שלפחות קצת יאתגר את הראש שלי. ברור לי שיש מיומנויות אחרות שנדרשות ונלמדות בעבודה במשרד אבל אני גם אוהבת להפעיל את הראש.
חפשו jobs4momsשרה'לה92
אני איתךאמא ל6 מקסימים
גם מחפשת עבודה ולא רוצה לעבוד אחרי 2 בצהריים. נכון שהרוב משרה מלאה, אבל יש גם חלקי משרה. פשוט לחפש בלי להתייאש ובלי להתפשר.
כשהבן שלי היה בגן הראשוןסדר נשים
הוא היה הילד כמעט היחיד בגן שגמר ב13.30 ולא ב16
ואני אלא אשכח שפעם כשהלכתי להחזיר אותו מישהי שאלה אותי
למה אני לא משאירה אותו, מתוך נק' הנחה שהמצב הטבעי הוא להשאיר
עד מאוחר ובשביל להוציא מוקדם צריך סיבה.. אז לא, זה הפוך, בשביל להשאיר צריך סיבה
פעם ראיתי סרטון על חינוך ביתי שאחד האבות אמר ש"אנחנו הנורמלים"
גם אם להוציא מוקדם זה חריג, זאת המציאות הנורמלית והמציאות האחרת היא הלא נורמלית
דור משוגע
כל מילהדבורית
מסכימה ממשסמיילי12
מסכימה עם כל מילה. גם אצלנויערת דבש
הבת שלי מהבודדות שבכלל אל רשומה לצהרון,
והולכת הביתה יום יום ב-13:30.
וגם הקטן חוזר בזמן הזה..
ה' ישמור לאיזה מצב הגענו,
שבגלל שהצהרונים מסובסדים, כולם משאירים בלי מחשבה,
ומי שלא- צריך סיבה\תרוץ לזה!במקום שיהיה ההפך..
ולא. זה לא תמיד קל
אני ובעלי עושים תמרונים,
ובעלי הרבה פעמים נמצא אתם לבד בצהריים כי לפעמים אני חוזרת מאוחר מהעבודה,
אבל בעיני זה המצב הטבעי-ילדים חוזרים בצהריים הביתה, לאבא\אמא ולארוחה חמה בבית.
כך גדלתי ומקווה לגדל ככה את ילדי בעז"ה.
באמת מתסכל...שמחה
אני עובדת בכתיבה אקדמית בתחום מסוים, כך שאני עובדת מהבית, די גמישה בשעות, ואני גם עובדת כשהילדים איתי אחרי צהרים.
הרבה שנים הייתי רק בבית עם התינוק התורן ולא עבדתי, חלק מהשנים עבדתי בהוראה שליש משרה.
יכולה להמליץ לך לנסות לחפש עבודה בהוראה, אם מתאים לך. מדעים זה מקצוע די מבוקש בבתי ספר ולא תמיד צריך משרה מלאה.
הרבה שנים הייתי רק בבית עם התינוק התורן ולא עבדתי, חלק מהשנים עבדתי בהוראה שליש משרה.
יכולה להמליץ לך לנסות לחפש עבודה בהוראה, אם מתאים לך. מדעים זה מקצוע די מבוקש בבתי ספר ולא תמיד צריך משרה מלאה.
תודהנינה300
אני חושבתברכת ה
שלכולם ברור שצריך להיות במסגרת עד ארבע מכיוון שלרוב האנשים והנשים זו המציאות המתחייבת בין אם כי זו העבודה ובעיקר כי זה צורך הפרנסה.
את בהחלט לא היחידה ויש נשים שיכולות לאפשר לעצמן מבחינה כלכלית, מוצאות את העבודה האופטימלית עבורן ועובדות חצי יום.
אשריכן!
את בהחלט לא היחידה ויש נשים שיכולות לאפשר לעצמן מבחינה כלכלית, מוצאות את העבודה האופטימלית עבורן ועובדות חצי יום.
אשריכן!
אני עובדת קצת יותר מחצי משרהסמיילי12
תשע וחצי עד שלוש וחצי. שמה את הילד בשמונה ומשהו אצל המטפלת והוא שם עד ארבע..
וזה לא ברור עד ארבע. מתי שאת מרגישה לדעתי. אין כללים. יש ילדים שנשארים בבית גם עד גיל 3.
וזה לא ברור עד ארבע. מתי שאת מרגישה לדעתי. אין כללים. יש ילדים שנשארים בבית גם עד גיל 3.
תגובה קצת אחרתאורי8
עובדת במקצוע טיפולי( אם אפרט זה כבר ממש אאוטינג). וכן הילדים שלי מגיל חצי שנה במעון עד שלוש וחצי בערך. היתי מעדיפה לעבד עד אחת , אבל זה בלתי אפשרי כלכלית. לא הייתי רוצה לא לעבד בכלל, צריכה את האתגר, החשיבה, היציאה, ההתפתחות המקצועית.
וחשוב לי לומר שגם להיות עד ארבע במעון זה לא רע. אם זה מעון טוב . לא מרגישה שיש לילדים שלי נזקים נפשיים מכך שהם במעון. ב"ה הם ילדים שמחים רוב הזמן.
זה קריעת ים סוף להשאיר תינוק קטן, ולכן אני עושה שמיניות באויר כדי למשך איתם לפחות עד גיל חצי שנה( מטפלת ליד העבודה באחת הלידות, קצת הארכה בלידה אחרת וכו'...והיו גם מקרים שלצערי לא יכולתי להאריך). מגיל חצי שנה מרגיש לי ממש בסדר, הם גם פחות תלויים בי ( בהנקה) ויכולים לאכול אוכל אמיתי. ברור שעדיף לעבד עד אחת אבל חייבת לומר שילדים גדלים טוב גם אם אמא עובדת עד ארבע. מקריאת השרשור זה נראה שכולן בבית או במשרה חלקית, זו לא המציאות שאני רואה סביבי, וחבל שאמהות שצריכות לעבד משרה מלאה יצאו מפה מלאות ברגשי אשמה(ועברתי הרבה כאלה).
וחשוב לי לומר שגם להיות עד ארבע במעון זה לא רע. אם זה מעון טוב . לא מרגישה שיש לילדים שלי נזקים נפשיים מכך שהם במעון. ב"ה הם ילדים שמחים רוב הזמן.
זה קריעת ים סוף להשאיר תינוק קטן, ולכן אני עושה שמיניות באויר כדי למשך איתם לפחות עד גיל חצי שנה( מטפלת ליד העבודה באחת הלידות, קצת הארכה בלידה אחרת וכו'...והיו גם מקרים שלצערי לא יכולתי להאריך). מגיל חצי שנה מרגיש לי ממש בסדר, הם גם פחות תלויים בי ( בהנקה) ויכולים לאכול אוכל אמיתי. ברור שעדיף לעבד עד אחת אבל חייבת לומר שילדים גדלים טוב גם אם אמא עובדת עד ארבע. מקריאת השרשור זה נראה שכולן בבית או במשרה חלקית, זו לא המציאות שאני רואה סביבי, וחבל שאמהות שצריכות לעבד משרה מלאה יצאו מפה מלאות ברגשי אשמה(ועברתי הרבה כאלה).
זה בסדר גמור. אבל נשמע שהפותחתיערת דבש
בקשה הרגעה וצידוק לזה שזה בסדר ונורמלי לא להשאיר תינוק עד ארבע,
אלא רק עד 13:00.
כי לצערנו מה שאת מתארת נהיה הנורמה, ומי שלא ככה-נחשב לחריג ותמוה.
ומה שאת כותבת הוא בלי קשר נכון ומתאים לכם וזה בסדר גמור, ואני מסכימה שיש מצבים שזה הכרח ואין ברירה.
אגב אני גם במקצוע טיפולי, אמנם בתחילת הדרך,
אבל כרגע דוקא רואה שבמקצוע שלי אפשר לעבוד בשעות יותר גמישות\משרה חלקית
ולגבי מה שכתבתי עלינו למעלה,מסכימה עם כל מילה. גם אצלנו - הריון ולידה
אני מבינה לגמרי שיכול להיות שבהמשך זה ישתנה,
וכן נשלח למשפחתון עד 4 כי אולי לא תהיה ברירה.
גם במקצוע שלי אפשר לעבד משרה חלקיתאורי8
והיו כמה שנים שעבדתי במשרה חלקית, אבל משפחה גדולה צריכה גם פרנסה משמעותית...
ואני יודעת שהפותחת חיפשה משהו אחר, פשוט מלקרא את התגובות פה נהייתה תחושה שרוב האמהות המשקיעות עובדות מעט ושזה ממש נורא לשלח ילד עד ארבע, ולכן היה לי חשוב להביא את הצד שלי ולומר שזה לא פוגע בילד, יסורי המצפון שלנו מזה סתם מכלים את הכוחות.
זה אחרי שנים שהתחבטתי בעניין וחשבתי שזה נורא ואיום לעבד משרה מלאה וגיליתי שממש לא! גם עכשיו ב"ה יש לי ילדים בריאים ושמחים .
ואני יודעת שהפותחת חיפשה משהו אחר, פשוט מלקרא את התגובות פה נהייתה תחושה שרוב האמהות המשקיעות עובדות מעט ושזה ממש נורא לשלח ילד עד ארבע, ולכן היה לי חשוב להביא את הצד שלי ולומר שזה לא פוגע בילד, יסורי המצפון שלנו מזה סתם מכלים את הכוחות.
זה אחרי שנים שהתחבטתי בעניין וחשבתי שזה נורא ואיום לעבד משרה מלאה וגיליתי שממש לא! גם עכשיו ב"ה יש לי ילדים בריאים ושמחים .
אורי8, תודה על התגובה, היא היתה במיוחד בשבילי אמושית
לי אין ברירה, עובדת משרה מלאה
בעל אברך ב"ה
וילדים עד 4 במסגרות (שמחים ומאושרים)
ואמא מלאה רגשות אשמה 
אז זה עובר מתישהו? הרגשות אשמה האלה? קשה לי מאוד, אבל באמת אין לי אופציה אחרת (צריכה את היציאה ואת הפרנסה עוד יותר)
עובר חלקיתאורי8
אין לי רגשות אשמה על זה שהילדים מגיל שנתיים ומעלה במסגרות עד ארבע, יש לי רגשות אשמה על תינוקות. ואני לא חושבת שרע להם במעון( יש במעון שלנו מטפלות מקסימות).
ויש בי קנאה על אמהות שיכולות לחיות יותר בנחת ולעבד מעט, זה באמת קשה לעבד משרה מלאה ולגדל ילדים. אבל כמו שכתבת, לא מוכנה להזדקק לחסדים! ולא מסוגלת לחיות עם ילדים(כולל מתבגרים) בצמצום כלכלי .
ולא חושבת שלא לעבד בכלל זה תמיד טוב( חמותי לא עבדה ומזהירה את הכלות שלה לא לעשות כמוה).
לפני כמה שנים החלטתי שאם זה מה שצריך כדי לגדל משפחה גדולה ברווח( רווח סביר) אז זה רצון ה'. ואם זה רצון ה' , זה יצר הרע לחיות ברגשות אשמה על זה.
ויש בי קנאה על אמהות שיכולות לחיות יותר בנחת ולעבד מעט, זה באמת קשה לעבד משרה מלאה ולגדל ילדים. אבל כמו שכתבת, לא מוכנה להזדקק לחסדים! ולא מסוגלת לחיות עם ילדים(כולל מתבגרים) בצמצום כלכלי .
ולא חושבת שלא לעבד בכלל זה תמיד טוב( חמותי לא עבדה ומזהירה את הכלות שלה לא לעשות כמוה).
לפני כמה שנים החלטתי שאם זה מה שצריך כדי לגדל משפחה גדולה ברווח( רווח סביר) אז זה רצון ה'. ואם זה רצון ה' , זה יצר הרע לחיות ברגשות אשמה על זה.
תודה! בע"ה שאזכה לראות ככה את המציאות אמושית
וואו, תודה!חדשה.
רוצה להוסיףאורי8
קצת רגשות אשמה , זה לא רע, כשזה אוכל אותנו מבפנים זה מזיק ובאמת יצר הרע אם הגענו למסקנה שזה מה שנכון. אבל לפעמים רגשות האשמה גם שומרים עלי לא להגזים, יש לי המון חלומות מקצועיים, רוצה ללמד המון דברים, אוהבת ללמוד, רוצה להתפתח לכל מיני כיוונים, ובזה רגשות האדמה גם שומרים עלי, ומזכירים לי שלכל זמן ועת, וחשוב לי להיות אחר הצהריים בבית כמה שיותר( גם אם אבא יכול להיות במקומי). ממש צריכה לעצור את עצמי לא ללכת בשנה הבאה ללמוד משהו שמאוד מעניין אותי ולהזכיר לעצמי שהילדים צריכים הרבה זמן "אמא" , ושהלימודים ( לפחות רובם) יחכו עוד כמה שנים( למדתי כל מיני דברים במהלך השנים, אבל תמיד מנסה לשמור על האיזון שלא יפגעו הילדים וכאן רגשות האדמה עוזרים לא לאבד כיוון).
כתבת מאד יפה, מזדהה.הודיה60אחרונה
אני מהילד הראשון ישר יצאתי לעבודרנטה
ועד שעות מאוחרות, הזדקקנו לפרנסה, זה בסופו של דבר בשביל הילדים... קנינו דירה. זה היה לפני 10שנים.. אני מסתכלת על זה ככה שעדיף שלא נזדקק לחסדי אחרים. יש לי חברות שנשארות בבית ומלבד זה שהן מתוסכלות מהעניין, הן נזקקות לחסדים. אטכל,ביגוד טוב גם אני מעבירה ומעבירים לי... אבל חסדים. נטספים.
חוזרת לכאן... עד הלידה בידיים מלאות...מאמי5778
היי
הייתי כאן כמה סיבובים בחיים... ועכשיו שוב.
תחילת היריון. ב"ה יש דופק עם איחור בגדילה.
היפראמזיס קשה. 10 הקאות ביום. מתחילה דיקלקטין וזופרן.
עירוי כל יומיים.
מחפשת אחיזה בחיים. מחפשת תקווה.
עוזבת את העבודה שאפחד לא יודע כלום.
הבוסית עצבנית.
הבעל מתמודד והילדים לא מבינים מה נסגר עם אמא...
מקיאה הכללל.. מחפשת כל הזמן אוכל שלא מקיאים-ואין דבר כזה.
העולם מגעיל. אפילו ההגה.
חיים טובים עד לשרשור הפורק הבא
...
הייתי כאן כמה סיבובים בחיים... ועכשיו שוב.
תחילת היריון. ב"ה יש דופק עם איחור בגדילה.
היפראמזיס קשה. 10 הקאות ביום. מתחילה דיקלקטין וזופרן.
עירוי כל יומיים.
מחפשת אחיזה בחיים. מחפשת תקווה.
עוזבת את העבודה שאפחד לא יודע כלום.
הבוסית עצבנית.
הבעל מתמודד והילדים לא מבינים מה נסגר עם אמא...
מקיאה הכללל.. מחפשת כל הזמן אוכל שלא מקיאים-ואין דבר כזה.
העולם מגעיל. אפילו ההגה.
חיים טובים עד לשרשור הפורק הבא
...
למה את עוזבת? חברה שלי קיבלה שמירה במקרה דומהמסגרות
השמירה נגמרה שהיא הרגישה יותר טוב
לא חייב שמירהאבי גיל
אני לקחתי חודש מחלה ורק עכשיו אני בערך מתאוששת.
רופא ראה אותי ורשם.
אל תתפטרי.
ותרגישי טוב זה קשה ליבי איתך בעזרת ה' הכי חשוב בריאות בריאות בריאות.
רופא ראה אותי ורשם.
אל תתפטרי.
ותרגישי טוב זה קשה ליבי איתך בעזרת ה' הכי חשוב בריאות בריאות בריאות.
אוי מאמימחי
לא פשוט... כמה אנחנו עוברים בשביל להביא נשמה יקרה לעולם.
זה מתיש מתיש מתיש ונראה שהסוף לא יגיע אף פעם... אבל הוא יגיע!!
כל כך מקווה שהתרופות יעזרו לך.
כמה שזה קשה, תחשבי עכשיו רק על עצמך ומה יעשה לך טוב, אם יש דבר כזה. או מה יעשה לך פחות רע... הבעל ישרוד והילדים יתמודדו, והבוסית שתתעצבן. הכי חשוב עכשיו שאת תנוחי ותנשמי עמוק... הכל יחכה.
תעדכני איך את מרגישה, דואגת לך
זה מתיש מתיש מתיש ונראה שהסוף לא יגיע אף פעם... אבל הוא יגיע!!
כל כך מקווה שהתרופות יעזרו לך.
כמה שזה קשה, תחשבי עכשיו רק על עצמך ומה יעשה לך טוב, אם יש דבר כזה. או מה יעשה לך פחות רע... הבעל ישרוד והילדים יתמודדו, והבוסית שתתעצבן. הכי חשוב עכשיו שאת תנוחי ותנשמי עמוק... הכל יחכה.
תעדכני איך את מרגישה, דואגת לך
יקרה!ברכת ה
קודם כל מדהימה שאת עוברת זאת שוב עם כל הקושי!
אני חושבת ממה ששמעתי מכמה נשים, שבמידה ואת באמת לא מרגישה כל כך טוב ייתכן ויש מקום לשתף את הילדים, אולי הגדולים, אולי בכלל, תלוי מי מוטרד מהעניין. זה יכול לגרום לדאגות וחרדות למה אמא כל כך חולה.. ואם יודעים את הביבה זה מרגיע, מרגש, וגם גורם להם לעזור ולתמוך.
נקודה למחשבה..,
תרגישי טוב!!
אני חושבת ממה ששמעתי מכמה נשים, שבמידה ואת באמת לא מרגישה כל כך טוב ייתכן ויש מקום לשתף את הילדים, אולי הגדולים, אולי בכלל, תלוי מי מוטרד מהעניין. זה יכול לגרום לדאגות וחרדות למה אמא כל כך חולה.. ואם יודעים את הביבה זה מרגיע, מרגש, וגם גורם להם לעזור ולתמוך.
נקודה למחשבה..,
תרגישי טוב!!
ריגשתם ממש עם התגובות!מאמי5778
הבנתי היום שהמשימה שלי היא לחייך.
לא להאשים את עצמי בהקאות.
לא להתעצבן על הילדים המתבגרים.
לא על הבעל שחוזר מחו"ל שבוע הבא.
לא על המבנה של העיר שהכל רחוק לי.
לא על ביטוח לאומי שמתעכב עם התשלום למרות שאני ככה כמה חודשים. (בהיפראמזיס תמיד את מרגישה שאת בהתחלה... גם בחודש חמישי אחרי 4 חודשים בבית... שסוף סוף מגיעות התרופות הגואלות והמגעילות)
לא על הבית הפיצי והמלוכלך.
לא על עצמי שאין לי כל להתלבש.
לא על האוכל שרק נכנס וכבר יוצא ברכבות.
לא על הדמומים.
לא על כלום.
רק להיכנס למיטה ולדמיין את הלידה.
את הפיצי/ת שבדרך.
להריח את הריח של הפלא הזה.
לחשוב על שמות לבנים ובנות.
לאהוב את החלומות,
לקנות בגדים קטנטנים,
לקנות משחקים
ולאהוב את החיים!
את החמניות בדרך לרופאה שבעלי הראה,
את הסיפור שהקראתי לקטן,
את השחנש עם הבכורה,
ואת ההודעה המחזקת מהחברה...
ואת המגש של הפיצה שפינטזתי עליו וגם השירותים רצו לטעום ממנו...
את הטעם של הקולה,
את הטיפה שנפלה על האף,
את התינוקת שראיתי בידיים של אישה ברחוב והרגשתי שגם אצלי זה קרוב,
זה הרגעים הקטנים שעושים את החיים לשמחים!
מחכה לעוד יהלומים!
לא להאשים את עצמי בהקאות.
לא להתעצבן על הילדים המתבגרים.
לא על הבעל שחוזר מחו"ל שבוע הבא.
לא על המבנה של העיר שהכל רחוק לי.
לא על ביטוח לאומי שמתעכב עם התשלום למרות שאני ככה כמה חודשים. (בהיפראמזיס תמיד את מרגישה שאת בהתחלה... גם בחודש חמישי אחרי 4 חודשים בבית... שסוף סוף מגיעות התרופות הגואלות והמגעילות)
לא על הבית הפיצי והמלוכלך.
לא על עצמי שאין לי כל להתלבש.
לא על האוכל שרק נכנס וכבר יוצא ברכבות.
לא על הדמומים.
לא על כלום.
רק להיכנס למיטה ולדמיין את הלידה.
את הפיצי/ת שבדרך.
להריח את הריח של הפלא הזה.
לחשוב על שמות לבנים ובנות.
לאהוב את החלומות,
לקנות בגדים קטנטנים,
לקנות משחקים
ולאהוב את החיים!
את החמניות בדרך לרופאה שבעלי הראה,
את הסיפור שהקראתי לקטן,
את השחנש עם הבכורה,
ואת ההודעה המחזקת מהחברה...
ואת המגש של הפיצה שפינטזתי עליו וגם השירותים רצו לטעום ממנו...
את הטעם של הקולה,
את הטיפה שנפלה על האף,
את התינוקת שראיתי בידיים של אישה ברחוב והרגשתי שגם אצלי זה קרוב,
זה הרגעים הקטנים שעושים את החיים לשמחים!
מחכה לעוד יהלומים!
מדהימהפי5אחרונה
הרבה כוחות ובריאות
וסבלנות
לעצמך
לכוחך
לילדיך
להריונך
לבעלך .
חלב שאוב בקיץנינה300
אז אחרי שהגעתי הביתה והחלב השאוב היה חמים בתוך הצידנית הקצת מאולתרת שבניתי לו, רציתי עצה לצידנית/ קרחום/ דרך טובה לאחסן חלב שאוב בשעתיים-שלוש מאז שאני שואבת עד שאני מגיעה הביתה. אשמח לא לעבור את המאה שקל.. תודה!
צידנית קטנה עם 2 קרחונים לא עולה יקראמת ואמונה
ככה אני עושה
איפה קנית?נינה300
קיבלתי במבצעיםאמת ואמונה
תבדקי ברשת בטוח יש
למה לא צידנית וקרחונים?באורות
אצלי היה מחזיק שעות יפות...
יש בפוקוס הום, במקס סטוק ובעוד הרבה חנויות צידניות קטנות כאלה עם רצועה שממש נוחות ללקיחה.
יש בפוקוס הום, במקס סטוק ובעוד הרבה חנויות צידניות קטנות כאלה עם רצועה שממש נוחות ללקיחה.
תודה. קניתי צידנית ב40 שקל וקרחום ב25נינה300
מבחינתי זה מחיר סבבה ונראה לי שיחזיק טוב. נבדוק את זה הקיץ בעז"ה.
איפה קנית את הצידנית? מצאתי רק ב80-100 ... לאפיג'מה
בייבי שיק בגבעת שמואלנינה300
יש בחנויות של טיולים צידניות קטנטנותישנה חדשה
הכי טוב להשאיר בהקפאה בעבודה עד למחרתאמאשוניאחרונה
אם יש לך קצת חלב ספייר בבית אז תביאי כל יום הביתה את החלב של האתמול ולא החדש.
חלב שקפוא היטב כמעט לא יפשיר במיוחד אם הוא עם קרחונים
חלב שקפוא היטב כמעט לא יפשיר במיוחד אם הוא עם קרחונים
שבוע 6+4טל 1111
היי לכולן , חדשה כאן.
הריון ראשון ב"ה, פשוט כבר כמה ימים מרגישה ממש ממש חולה. חולשה מטורפת, כאבי בטן, שלשולים. אני כבר לא יודעת אם זה שפעת או ההריון. קצת לא רגועה. הרופאה נתנה לי בדיקת דם חוזרת אחרי שהתוצאות הראו שיש לי תת פעילות בלוטת תריס. אולי זה קשור? בכל מקרה, ממש לא מתפקדת.. הלוואי ומישהו מבינה לליבי.
הריון ראשון ב"ה, פשוט כבר כמה ימים מרגישה ממש ממש חולה. חולשה מטורפת, כאבי בטן, שלשולים. אני כבר לא יודעת אם זה שפעת או ההריון. קצת לא רגועה. הרופאה נתנה לי בדיקת דם חוזרת אחרי שהתוצאות הראו שיש לי תת פעילות בלוטת תריס. אולי זה קשור? בכל מקרה, ממש לא מתפקדת.. הלוואי ומישהו מבינה לליבי.
גם ההיריון שלי התחיל ככה...שרה'לה92
ממש בלאגן בבטן!
תשתי הרבה ותנוחי..
תרגישי טוב!
תשתי הרבה ותנוחי..
תרגישי טוב!
מקווה שאת מרגישה כבר יותר טוב…אם כל חיאחרונה
בכל מקרה הגיוני לחטוף וירוס/רגישות סתם במעיים
תנוחי הרבה- העייפות יכולה להיות קשורה גם למחלה וגם להריון ואז זה מתעצם
ולגבי תת פעילות- מנסיון אומרת שזה גם מוביל לתחושה של חוסר כוח ותפקוד נמוך, מאוד מאוד חשוב למצוא לך אנדוקרינולוג טוב שייתן לך את המינון התרופתי שאת זקוקה לו והמשך ליווי צמוד במהלך ההריון כי חלים שינויים במהלך ההריון עצמו וממש חשוב להיות מאוזנת
תרגישיטוב…
מישהי במכבי ויכולה להסביר על הסקירות?אין לי כינוי
לפי מה שהבנתי מהאתר אני זכאית לסקירה אחת במכבי (מוקדמת או מאוחרת ) ואת השנייה אני יכולה לעשות פרטי ולקבל החזר (מכבי שלי ). אי אפשר את שתיהן במכבי?
תודה
תודה
אפשר את שתיהן במכבי..יעל מהדרום
לק"י
משלמים על אחת מהן סכום לא גבוה (לי יש מגן זהב).
נראה לי שאפשר לקבוע תור דרך מוקד זימון תורים
משלמים על אחת מהן סכום לא גבוה (לי יש מגן זהב).
נראה לי שאפשר לקבוע תור דרך מוקד זימון תורים
תודה!אין לי כינויאחרונה
אשמח אם תוכלו בבקשה לענות על השאלון שלייעל נ
מנהלות יקרות, אם לא שייך - מוזמנות למחוק.
אימהות לילדים בגילאי 0-6,
במסגרת לימודי לתואר ראשון במדעי ההתנהגות, אני עורכת מחקר בנושא הקשר בין מאפייני אישיות, תחרותיות וצרכנות עבור הילדים.
אני מאוד אשמח אם תוכלו להקדיש 10 דקות מזמנכן ולענות על השאלון שלי שהינו אנונימי לחלוטין.
תודה רבה!
מילאתי… בהצלחה!5אם כל חי
מילאתי… בהצלחה!5אם כל חיאחרונה
הומפ. הרסתן אותי עם השרשור על החלב שנשפך לחמות...מיואשת******
לרוב המגיבות יש בנים? אתן תהיינה חמיות פעם?
ואם כן, אתן בטוחות שתהיינה אחרות?
סתם תוהה...
כי לגמרי עודדתן אותי בקטע שיש לי רק בנות
אני קוראת ואומרת לעצמי, אלוהים - אולי מזל שכנראה לא אהיה חמות לעולם... 
לשחררמיואשת******
אם זה מעצבן אותך להיות יחד אולי לאפשר לה לשמור על הילדים וכשאת לא שם שתעשה מה שהיא רוצה ואת תהני מהחופש.
כשהולכים לבקר שם צריך להבין שבבית של סבתא יש כללים אחרים וזה בסדר. אני תמיד אומרת לילדים בבי של סבתא עושים מה שסבתא אומרת. ואם זה מאד מעצבן.... אז הולכים לבקר את סבתא פחות.
אולי אם תכתבי במה זה מתבטא הקשיים שלך נוכל לתת לך עצות יותר מעשיות 
אבל בגדול ממליצה לזכור שגם אם היא "חינכה" את הילדים שלך שעתיים בשבוע, לא קרה כלום, תאמיני לי הם לא יזכרו את החינוך שלך אלא את שלה, וכשהם יותר גדולים אם היא תעצבן אותם הם פחות ירצו להיות איתה והיא תבין לבד.
דוגמא קטנה מאמא שלי- כל פעם שהיא באה היא מתחילה לנקות לי את הבית, לפעמים נחמד לפעמים מעצבן, אבל היא גם צועקת על הילדות לנקות, למה הן לא מסדרות מספיק, מכריחה אותן לקחת סמרטוט ולנקות וכו.
אמרתי לה בעדינו ת פעם שהן לא אוהבות את זה, ולהן אמרתי שצריך לעשות מה שסבתא אומרת כי היא סבתא שלהן, וגם הן הראו לה כשהיא באה שהן הולכות מהר לחברה, , ובסוף היא קצת הבינה את המסר וזה התמתן....
אין עולם מושלם
להעיר או לא להעיר?שרה'לה92
אהלן!
תינוקת ראשונה, בת חודש וחצי.
אוכלת מבקבוק, כל 3 שעות בערך. לפעמים בלילה ישנה יותר. ראיתי שהבנות פה כתבו שהתינוק ישן 6-7 שעות... תאורטית ייתכן והבת שלי יכולה רק שאחות טיפת חלב אמרה לי להעיר כל 3 שעות לתת לה לאכול. אז מה נכון?? (מציינת שהיא במשקל תקין ועולה יפה ב''ה)
תינוקת ראשונה, בת חודש וחצי.
אוכלת מבקבוק, כל 3 שעות בערך. לפעמים בלילה ישנה יותר. ראיתי שהבנות פה כתבו שהתינוק ישן 6-7 שעות... תאורטית ייתכן והבת שלי יכולה רק שאחות טיפת חלב אמרה לי להעיר כל 3 שעות לתת לה לאכול. אז מה נכון?? (מציינת שהיא במשקל תקין ועולה יפה ב''ה)
לא לא לא להעיר!!!!? ממש מיותר אם עולה תקין במשרלמעין אהבה
תשני ותהני .ממש אין סיבה להעיר ומוזר שענו לך ככה זאת לא ההנחיה בדר''כ
מעירים רק כשיש בעיה במשקל
מעירים רק כשיש בעיה במשקל
אוי עצה גרועה ביותר מהאחותאמא לגוזלים
ממש,לא להעיר כל דקה ברכה
אלא אם כן יש בעייה במשקל
אלא אם כן יש בעייה במשקל
אל תעיריTwity442
אם היא עולה במשקל והכל תקין אצלה אין שום צורך להעיר...
אני בהתחלה הייתי מעירה כל 3 שעות, וראיתי שזה פוגע בי ובה. היא הייתה עצבנית והתקשתה לחזור לישון.
עד שלמדתי לזרום איתה, ולסמוך עליה שכשהיא רעבה היא תתעורר...
אני בהתחלה הייתי מעירה כל 3 שעות, וראיתי שזה פוגע בי ובה. היא הייתה עצבנית והתקשתה לחזור לישון.
עד שלמדתי לזרום איתה, ולסמוך עליה שכשהיא רעבה היא תתעורר...
ההנחיה המקובלת היאיראת גאולה
פחות מ3 קילו - להעיר,
תינוק ששוקל יותר - אין צורך להעיר.
תינוק ששוקל יותר - אין צורך להעיר.
^^חדשה.
תינוק קטן חייבים להעיר. אם לא קטן- אין צורך.
הבת שלי נולדה קטנהכן אני
ובהתחלה הייתי מעירה אותה.
אבל מגיל שבועיים בערך הייתי נותנת לה לדלג על ארוחה בלילה.
ובהדרגה היא עברה לישון לילה שלם.
תודה לכל המגיבות!שרה'לה92
זה בדיוק החשש שלי, שהיא תדלג על ארוחות ובסוף תהיה בחוסרים...
אין שום חשש כזהמסגרות
הם גדלים בשינה ואם היא גדלה יפה לא צריך להעיר
ממש אין חשש כזה..מעין אהבה
היא תשלים ביום, אל דאגה.כתר הרימון
לא להעיר מעל 3 ק''ג.
כשמדלגים על ארוחותאל הר המוריה
נותנים בכל ארוחה יותר.
כמה היא אוכלת בארוחה?
וגם, זה ממש חשוב לה השינה הזאת, ועוד, אם היא תתרגל לקום, זה עלול לדפוק לה את המערכת והיא תמשיך לקום בגיל גדול..
כמה היא אוכלת בארוחה?
וגם, זה ממש חשוב לה השינה הזאת, ועוד, אם היא תתרגל לקום, זה עלול לדפוק לה את המערכת והיא תמשיך לקום בגיל גדול..
ברגיל היא אוכלת 90 ml בכל 3 שעות..שרה'לה92
ולא נראה שהיא רוצה יותר כשנפתחים פערים..
לא הבנתי את המשפט האחרון. הכוונה- אם היא תתרגל שאני מעירה כל 3 שעות, זה ימשיך כך בעתיד?
לא הבנתי את המשפט האחרון. הכוונה- אם היא תתרגל שאני מעירה כל 3 שעות, זה ימשיך כך בעתיד?
בוודאי שיכל להמשיך..מעין אהבה
תקשיבי באמת אין שום הנחיה כזאת להעיר כשאין בעיה במשקל.
מיותר לחלוטין
קשה לי לחשוב בכלל על לעשות דבר כזה אני רק מתפללת ההפך- שרק תישן עוד שעה שרק תישן עוד דקה....
להעיר זה חילול הקודש,
מיותר לחלוטין
קשה לי לחשוב בכלל על לעשות דבר כזה אני רק מתפללת ההפך- שרק תישן עוד שעה שרק תישן עוד דקה....
להעיר זה חילול הקודש,
בגדולאל הר המוריה
היא לאט לאט צריכה לעבור ל 120.
כן, זה קשה. מאוד.
הבן שלי אוהב לעשות לי סרטים בנושא.
אבל הי, הוא בן חצי שנה על 180 (כ 6 בקבוקים ביום) זה ממש נראה לי נס, למרות שהוא אמור לאכול כבר 210..
ולגבי הסוף, כן..
יש לי ילד בן שנתיים, שכמעט אין לילה שלא מתעורר.
הוא לא רעב בלילות, אוכל ב"ה טוב מאוד.
אבל ההרגל המגונה הזה...
טוב.. כשהייתי בחודש שמיני הוא עוד קם פעמיים בלילה, אז השתדרגנו הכל עניין של הסתכלות..
אבל כן, זה ברור לי שזה כי וא היה תינוק הוא ינק בעיקר בלילות, וזה נשאר...
וזה קשה. מאוד. ולא תקין בגילו להתעורר בלילות. כל לילה..
(לא אומר שאין כאלה שקמים.. רק שזה לא אמור להיות..)
ולכן, מנסיון מר, ממליצה מאוד לא לעשות את זה...
כן, זה קשה. מאוד.
הבן שלי אוהב לעשות לי סרטים בנושא.
אבל הי, הוא בן חצי שנה על 180 (כ 6 בקבוקים ביום) זה ממש נראה לי נס, למרות שהוא אמור לאכול כבר 210..
ולגבי הסוף, כן..
יש לי ילד בן שנתיים, שכמעט אין לילה שלא מתעורר.
הוא לא רעב בלילות, אוכל ב"ה טוב מאוד.
אבל ההרגל המגונה הזה...
טוב.. כשהייתי בחודש שמיני הוא עוד קם פעמיים בלילה, אז השתדרגנו
הכל עניין של הסתכלות..אבל כן, זה ברור לי שזה כי וא היה תינוק הוא ינק בעיקר בלילות, וזה נשאר...
וזה קשה. מאוד. ולא תקין בגילו להתעורר בלילות. כל לילה..
(לא אומר שאין כאלה שקמים.. רק שזה לא אמור להיות..)
ולכן, מנסיון מר, ממליצה מאוד לא לעשות את זה...
בגיל חצי שנה צריך לאכול 210?😦נרות
הבן שלי בן 7 חודשים ואוכל הרבה פחות כל ארוחה..
בארוחות של חלב שאוב במעון, כשאני איתו אין לי מושג כמה הוא יונק
יכול להיות שלכמויות האלה יש משמעות רק בתמ"ל או שאני מרעיבה אותו?..
בארוחות של חלב שאוב במעון, כשאני איתו אין לי מושג כמה הוא יונק
יכול להיות שלכמויות האלה יש משמעות רק בתמ"ל או שאני מרעיבה אותו?..
לדעתי לכל ילד יש כצות אחרת. הגדוחה שלי אכלה תמ''ל מגיל 7 חודמעין אהבה
חודשים
ומעולם לא עברה את ה180
וגם זה נדיר-לרוב 120-150
גם תלוי אם אוכל מוצקים או לא
ומעולם לא עברה את ה180
וגם זה נדיר-לרוב 120-150
גם תלוי אם אוכל מוצקים או לא
תלוי גם כמה ארוחות ישאל הר המוריה
לשלי אין עדיין ארוחת מוצקים מבוססת..
הבן שלי אכל 100 מ"ל חלב שאובאפונה
עד גיל שנה (ואז הפסקתי לשאוב לו)
תנוח דעתך.
תנוח דעתך.
אם היית מרעיבה אותו היית כבר שמה לב מחי
הוא היה בוכה, או אפאתי או חלש ולא מתפתח.
אני חושבת שהכמויות האלה משמעותיות רק בתמ"ל, וגם זה משתנה מילד לילד.
חלב שאוב הבן שלי שתה 60-80 עד גיל 8 חודשים בערך... אחר כך עבר בהדרגה ל90-100.
אני חושבת שהכמויות האלה משמעותיות רק בתמ"ל, וגם זה משתנה מילד לילד.
חלב שאוב הבן שלי שתה 60-80 עד גיל 8 חודשים בערך... אחר כך עבר בהדרגה ל90-100.
חלב שאוב ותמ"ל זה משהו אחראל הר המוריה
החלב מתאים את עצמו לתינוק, 100 מל זה נהדר לשאוב.
תודה על כל התגובות! הרגעתןנרות
לא הייתי מעירה..צוקולטה
אבל אצלי אין צורך חח הוא מתעורר לבד
מה שכן כשפעם ב ממש הוא מצליח לישון 5-6 שועת אז הוא אוכל מיד שקם ורוהצ שעה אחרי זה נראה כאילו "להשלים"
תנסי פעם אחת.. תשני בכיף..
תודה מקסימות! שרה'לה92
תני לה לחיות פאז
שתישן. הם מתעוררים מעצמם כשהם רעבים, זהרק עלול לשבש להם את מנגנון השינה והרעב הטבעיים.
תני לה לישון, היא תתעורר כשרעבה ותבקש את שלה. אל דאגה
תני לה לישון, היא תתעורר כשרעבה ותבקש את שלה. אל דאגה
תודה רבה שרה'לה92
התינוקת שלי בת שש שבועותתמיד שמחה!
עולה יפה במשקל, הלילה ישנה פעם ראשונה 8 שעות זה היה תענוג! לא רואה סיבה להעיר, כל עוד היא מספקת מספיק טיטולים רטובים ויונקת טוב.
וואו! יפה לך !!שרה'לה92
תהני מזה!!יעל מהדרום
לק"י
ותקווי שזה יימשך.
כי לפעמים זה משתנה, והתינוק חוזר להתעורר יותר.
ותקווי שזה יימשך.
כי לפעמים זה משתנה, והתינוק חוזר להתעורר יותר.
הילדה ישנה בלילה 7 שעות...שרה'לה92
הלם! חח.במהלך היום היא אוכלת כל 3 שעות עכשיו...
מעולה...יעל מהדרום
איזה כיף! שתמשיך ככהמסגרותאחרונה
המלצה למנשאכינוי
קנינו מנשא מאלי אקספרס ומאוד מרוצים! עושה את העבודה נהדר.
עלה 60 ש"ח, ממש בגרושים.
מעלה קישור למי שמעוניין אולי יועיל למישהו במקום שיקנה בכמה מאות שקלים בארץ.
Online Shop Beth Bear 0-30 Months Breathable Front Facing Baby Carrier 4 in 1 Infant Comfortable Sling Backpack Pouch Wrap Baby Kangaroo New | Aliexpress Mobile
עלה 60 ש"ח, ממש בגרושים.
מעלה קישור למי שמעוניין אולי יועיל למישהו במקום שיקנה בכמה מאות שקלים בארץ.
Online Shop Beth Bear 0-30 Months Breathable Front Facing Baby Carrier 4 in 1 Infant Comfortable Sling Backpack Pouch Wrap Baby Kangaroo New | Aliexpress Mobile
תודה צדיקה!יונתו
בשמחהכינויאחרונה
עיבוד לידה..שוב בהריון!
אז.. אני כשנה אחרי לידה ראשונה קשה מאוד וטראומתית מאוד..
ברוך ה בתחילת הריון..
מתי מומלץ לעשות עיבוד לידה? כשנתקרב ללידה? עכשיו עוד אפילו לא מרגישים בהריון...
ומה בדיוק עושים בעיבוד לידה? כי עשיתי עם המילדת שיחה מה היה ולמה וכל תהליך הלידה ברור לי לגמרי.. רק שהחוויה הקשה מפחידה אותי לגמרי ללידה הבאה..
ברוך ה בתחילת הריון..
מתי מומלץ לעשות עיבוד לידה? כשנתקרב ללידה? עכשיו עוד אפילו לא מרגישים בהריון...
ומה בדיוק עושים בעיבוד לידה? כי עשיתי עם המילדת שיחה מה היה ולמה וכל תהליך הלידה ברור לי לגמרי.. רק שהחוויה הקשה מפחידה אותי לגמרי ללידה הבאה..
אני חושבת שכמה שיותר מוקדם יותר טובמחי
למה שתפחדי מהלידה 8 חודשים ורק בחודש האחרון תעשי עיבוד לידה ותרגעי? אם אפשר כבר עכשיו, או עוד חודש-חודשיים אז למה לא
כי עכשיו זה נראלי רחוק מידי..שוב בהריון!
עוד הלידה לא בראש שלי.. בקושי ההריון...
ומה עוששים בדיוק בעיבוד לידה?
ומה עוששים בדיוק בעיבוד לידה?
מקפיצה אשמחלעוד תגובות..שוב בהריון!
גם אני חושבת שכדאי עכשיו או מוקדם ככל האפשר..*כוכבית*אחרונה
בזמנו הייתי בשבוע 9כשביררתי..
בהצלחה!
בשורות טובות!
בהצלחה!
בשורות טובות!
היקירק לרגע2
בהריון וכולי כתמי שטפי דם.. מספיק שנוגעיםבי ויש סימן..
קמתי בבוקר עם סימן של היקי על הצוואר..
אין מצב שיכולה לצאת ככה מהבית.. מה יחשבו..
טיפים אולי מה אפשר לעשות..?
העצות של גוגל- לעשות שריטות בכל האיזור מסביב לא ממש יעזרו לי כרגע..
קמתי בבוקר עם סימן של היקי על הצוואר..
אין מצב שיכולה לצאת ככה מהבית.. מה יחשבו..
טיפים אולי מה אפשר לעשות..?
העצות של גוגל- לעשות שריטות בכל האיזור מסביב לא ממש יעזרו לי כרגע..
נראה לי ללכת דחוף לרופאאורי8
אפילו רופא משפחה, זה לא נשמע תקין, או תופעה רגילה של הריון, לא הייתי מחכה עם זה.
הייתי אצל רופאה.. היא אמרה שזה בסדר גמור..רק לרגע2
ושבגלל שנפח הדם בגוף עולה. עד שהכל מתאזן..
השאלה מה עושים עם תופעות מביכות כאלה?
השאלה מה עושים עם תופעות מביכות כאלה?
נסי לשים מייק אפ?באורותאחרונה
או לשים צעיף דק.
מגן ראש, להשים או לא?רחליבי
אני נמצאת בארה״ב. כאן ממליצים בכל לשון שלא להשים שום דבר במיטת התינוק, לא כריות, לא שמיכות, לא צעצועים ולא מגן ראש משום שתינוקות נחנקו מהמוצרים הללו. במקום שמיכה אנחנו שמים את התינוק בשק שינה (אני מצרפת תמונה) ומאוד מרוצים מהסידור הזה. יש כל מיני סוגים בעווי שונה. בנוגע למגן ראש, אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד הקטני שלנו זז בלילה ולפעמים מגיע עד קצה המיטה עם הראש ואני מפחדת שלא יכאב לו כשהוא מגיע עם הראש לקצה, מצד שני אני מעדיפה שיקבל מכה קטנה בראש מאשר שחס וחלילה יחנק מהמגן. מה אתן ממליצות?
לא לשיםאורי8
גם כאן ממליצים לא לשים, אף פעם לא קרה לי שהתינוק קיבל מכה מהמיטה
^^^^מוריה
גם לדעתי לא לשיםחדשה.
המתוק שלנו עושה בלילות סלטות חח.. לפעמים מרוב תזוזות אני מוצאת אותו בסיבוב של 180 מעלות מאיך שהנחתי אותו.
ולא קרה ששמעתי אותו מקבל מכה או בוכה..
ולא קרה ששמעתי אותו מקבל מכה או בוכה..
המון תודה ❤️רחליביאחרונה
הרגעתן אותי, לא אשים. תודה על התגובות המהירות. עכשיו 3 בבוקר אצלי, הולכת לישון רגועה 🙏🏻
אחרי מלא זמן ...2 שאלותLola_123
קיבלתי גלולות זואלי, מישהי מכירה ?
הרופא אמר להתחיל ביופ הראשון למחזור , אממה...תמיד יש דימום קטן לפני שמתחיל מסיבי ואני לא יודעת האם זה היום הראשון 😞
מה אומרות לקחת עכשיו?
הרופא אמר להתחיל ביופ הראשון למחזור , אממה...תמיד יש דימום קטן לפני שמתחיל מסיבי ואני לא יודעת האם זה היום הראשון 😞
מה אומרות לקחת עכשיו?
אני הבנתי שצריך לקחת ביום שממש יש דימוםשרה'לה92
ולא רק התחלה. אבל אני לא בטוחה. מציעה לחכות לעוד תגובות
תודה. ! אשמח לעוד תגובותLola_123
זה גם מה שאני יודעתברכת ה
אני לקחתי ביום שהייתי צריכה להכניס טבעת חדשהסמיילי12
הייתי לדעתי באמצע סוף מחזור..
תודה. התחיל דימום מסיבי.לוקחת היום Lola_123אחרונה
נשים שמשתמשות בגרביונים אלסטיותברכת ה
אשמח לשמוע מכן-
לתחושתי קשה לי ללבוש הרבה סוגי חצאיות (מבחינת הגזרה ומבחינת סוגי הבדים) זה ממש נתקע עם הגרביונים ומאוד לא נוח ללכת...
יש המלצות????????
לתחושתי קשה לי ללבוש הרבה סוגי חצאיות (מבחינת הגזרה ומבחינת סוגי הבדים) זה ממש נתקע עם הגרביונים ומאוד לא נוח ללכת...
יש המלצות????????
נכון. יש הרבה חצאיות שנדבקות לגרביים...שמחה
ואפילו עולות כשהולכים וזה מאוד מעצבן.
אני פשוט לא לובשת את החצאית האלה,
או לובשת תחתית מתחת- וזה עוזר!
אני פשוט לא לובשת את החצאית האלה,
או לובשת תחתית מתחת- וזה עוזר!
לא התנסתי עם גרביים אלסטיות ב"ה..טארקו
אבל קרם גוף/שיער/וכ'ו על הגרביונים/על הצד הפנימי של החצאית יכול לעזור לחשמל סטטי..
תודה אבל זה לא חשמל סטטי...ברכת ה
תודה על הנסיון לעזור
לובשים תחתיתמחי
פשוט מאוד
איזה רעיון!ברכת ה
מעולם לא חשבתי על זה.
תודה רבה!
תחתית מאיזה סוג בד??
סליחה על ההגדרות אבל כך מכירה.. תחתית מהסוג המודרני שלובשים מתחת לחצאית קצרה, או תחתית מהסוג של פעם שלבשו מתחת לבגד שקוף וכדומה, כמו בד של בטנה?
תודה רבה!
תחתית מאיזה סוג בד??
סליחה על ההגדרות אבל כך מכירה.. תחתית מהסוג המודרני שלובשים מתחת לחצאית קצרה, או תחתית מהסוג של פעם שלבשו מתחת לבגד שקוף וכדומה, כמו בד של בטנה?
לא ממש משנה, שני הסוגים יעילים...שמחה
תודה רבה!ברכת האחרונה
יש ספריי נגד זהrivki
שמרססים ואז חצאיות לא נדבקות. אני לא יודעת אם הוא קיים בארץ, אני תמיד הבאתי מחו'ל, אולי אפשר להזמין ברשת.
סיפור הלידה שלי. אזהרה: קשה! לא להריוניות.נעם א-ל
טוב, אז אחרי ארבעה חודשים מתפנה לכתוב את הסיפור שלי. מזהירה מראש שארוך ולא פשוט בכלל...
חצי שנה אחרי החתונה- הפתעה הריון! מתוק ומשמח..! מקצרת את השלב הזה... בגיל 13 שבועות- אין דופק, העובר הפסיק להתפתח בשבוע 7. הפלה (טבעית ב"ה), בדיקות- מגלים קרישיות יתר.
לוקח עוד שנה עד ההריון הבא..
שמתחיל מדהים ומלא אושר!! ועם הרבה חששות כמובן.. כל פעם שהולכת להתפנות חוששת לראות דם שמסמן הפלה..
אומרת תודה על הבחילות ולוקחת דיקלקטין באדיקות.
באמצע עוזבים את הישוב שגרנו בו שנתיים ועוברים לעיר ליד ההורים של בעלי.
בגלל הקרישיות יתר וההסטוריה שלי- ההריון נחשב הריון בסיכון, ואני בביקורת כל שבוע אצל רופא, לוודא שהעובר מתפתח טוב. לא לוקחת מדללי דם בשלב הזה.
עוברת את השליש הראשון המבוחל והמפחיד, ומגיעה לשליש השני שהוא הגן עדן של ההריון! גם מרגישה טוב פתאום, וגם עוד לא כבדה.. (וגם מתחילים לראות בטן, ש...כולם כבר חיכו לה..)
בינתים אני מבררת הרבה ומחליטה שאני רוצה לעשות הכנה ללידה טבעית. בוחרת קורס מושקע- בזמן ובכסף- וממש מתכוננת לכך נפשית וטכנית. גם בחירת בית החולים נעשית על פי השיקול הזה. הרבה מאמצים ואישורי רופאים- וגם מאושר לי החדר הטבעי! (למרות שלא היה סיכוי עם הריון בסיכון..)
הימים עוברים ואני בהתרגשות שיא! באיזשהו שלב העובר יורד באחוזונים, והרופא כבר רוצה ליילד. הוא אומר שנחכה לשבוע 36, ואז...
מגיעה שבוע אחרי לביקורת (שבוע 35), וב"ה העובר גדל.. אז ממשיכים לחכות להתפתחות טבעית (כי אני ממש מבקשת לא להתערב, כל עוד אפשר).
מגיע 38, 39, 40.. במעקב פעמיים בשבוע- יש עליה קטנה בהערכות משקל, ובינתים אפשר לחכות.
מעכשיו- מעקב הריון עודף בבי"ח.
הולכת פעמיים, ב"ה הכל תקין ומשוחררת...
מגיעה ב41+4 לביקורת שלישית.
הפעם: מיעוט מים ומוניטור לא תקין.
רוצים לזרז ומיד.
מתחילה לבכות, בלחץ. לאא! לא ככה אני רוצה! גם אתמול נפל הפקק הריר, אז רגע! יש התרחשות רחמית, לא לגעת!!
אין ברירה. הרופאים ממש לוחצים. מוניטור של שעה וחצי (כי כל פעם אני מבקשת הארכה)- ולא טוב..
בעלי מגיע עם התיק וכל הדברים.
קוראים לדולה.
מתחילים פיטוצין.
אני עדיין מסרבת לאפידורל, רוצה להשתמש בכלים שלמדתי, עד כמה שאוכל. יודעת שעם פיטוצין קשה מאד לשרוד, כי הצירים חזקים ותכופים, אבל.. ננסה..
ובאמת- הם כואבים בטירוף. ואין רגע לנשום.
והדולה מדהימה!! ממש עוזרת לי בכל התרגילים... ואני גם משתמשת בקול. הייתי מוגבלת למיטה, כי חייבו אותי מוניטור רציף כל הזמן (על החדר הטבעי ויתרתי מזמן, כן?)- אז לא שימוש בתנועה ולא במים. כמה חסר וכמה חבל.
כל הזמן הזה הרופא מגיע כל כמה דקות ולא מרוצה מהמוניטור. מתחיל להזכיר את המילה ניתוח. ואני צוחקת.. מה הקשר ניתוח???
הוא אומר שהלידה לא מתפתחת, אין מספיק פתיחה, העובר גבוה, ויכול להיות שזו תהיה האופציה היחידה.
אני ממשיכה בכלי של אמונה בטוב, מדמיינת את המתוקה שלי יורדת ומתכוננת ליציאתה לעולם.
אבל אין התקדמות בפתיחה.
באיזשהו שלב המיילדת אומרת לי: תקשיבי, אם את לא תקחי אפידורל עכשיו ותתני לגוף להרפות את עצמו ולקדם את הלידה, נבואת הזעם של הרופא עלולה להתקיים. הוא לא יאפשר עוד הרבה זמן מוניטור כזה.
הייתי בשלב הזה 4 שעות בחדר לידה מרגע לקיחת הפיטוצין, כשבאתי עם פתיחה חצי ובלי מחיקה בכלל (לידה ראשונה). היא בודקת אותי- פתיחה 6.
הצילו. אני כבר לא עומדת בכאבים. הם מטורפים!!!
גם הדולה ממליצה אפידורל, ואני זורמת.
מקבלת את הזריקה, ומהרגע הזה- כמה מנוחה, כמה נחת. מבקשת לישון, שיעירו אותי עוד שעתיים, בטח תהיה כבר פתיחה מלאה, ויאללה, נלד את המתוקה..
הרופא מגיע אחרי כמה דקות- רואה את המוניטור, ואומר: ניתוח! אני מתחננת: רגע! אפשר עוד כמה דקות?? הוא אומר לי: עוד כמה דקות כבר לא יהיה לך תינוק. ניתוח עכשיו!
ובאמת- אני רואה שהמוניטור פשוט גרועעע, כבר כמעט ואין דופק. השם ישמור.
אני מתחילה לבכות בטירוף.
הכל קורה כל כך מהר! אפילו לא מפסיקה לדבר עם בעלי..
מורידים לי תכשיטים, ומטיסים אותי לחדר ניתוח. אני שוכבת עם כותנת בי"ח, רואה את הפלורנסטים רצים מעלי במסדרונות בדרך, שומעת את הסכינים והדיבורים של המנתח והרופא בחדר ניתוח- ופשוט מתייפחת בקול.
לא מאמינה שזה מה שקורה לי.
ניתוח קיסרי חירום.
הכי רחוק ממה שדמיינתי.
אני לא מרגישה כלום (אפידורל), ורק בוכה בוכה בוכה. ורועדת מקור, מהיסטריה, מההרדמה.
רואה איך מוציאים אותה בידיים, לחדר מואר ורועש, ישר לוקחים אותה ממני, ואני פשוט ממררת בבכי רם.
אני לבד, בלי בעלי,
שוכבת חסרת אונים וחסרת יכולת לזוז,
חסרת יכולת לדבר (מהבכי),
לא יכולה לגעת בתינוקת שכ"כ חיכיתי לה (ישר הריצו אותה לרופא, בגלל המצוקה הנשימתית שלה),
לא מאמינה שככה זה קורה.
בוכה להשם- למה?? למה?????
תופרים אותי.
ומחזירים אותי לחדר לידה שהייתי בו בהתחלה, מביאים לי אותה, היא יונקת. בעלי שם, מבקשת להישאר רק איתו. ואני לא מפסיקה לבכות. בטירוף. כאילו חלילה הילדה מתה.
בעלי מספר לי מה היה בזמן הזה, איך חיכה בתפילה עצומה מחוץ לחדר (לא ידע אם תצא תינוקת חיה או לא.. נכנסנו כשכבר לא היה דופק כמעט), איך הוא היה עם התינוקת מהרגע שהוציאו אותה מהחדר (ידע שרציתי אפס הפרדה, אז ניסה להחליף אותי כמה שאפשר) ובכל הבדיקות שהיה אפשר שיהיה איתה..
אבל אני לא שומעת, אני לא שם...
משם מעורפל לי.. כנראה נרדמתי מתישהו. התעוררתי בחדר התאוששות, אחות באה לעזור לי לקום. כאבים מטורפים מהניתוח. איך אפשר להתקלח ככה?
איך אפשר לטפל בתינוקת ככה?
אני שוב מתחילה לבכות, ולא מפסיקה חמישה ימים. כל ימי היותי בבי"ח.. מבקשת מההורים ומהאחים לא לבוא. קשה להם, אבל הם מכבדים. בעלי מודיע בטלפון שנולדה לנו תינוקת, וקשה לי לקבל הודעות מזלטוב. מרגישה שלא כזה היה מזל, ובטח לא טוב.... סוגרת את הפלאפון כל הימים האלה. בעלי נישאר איתי כל הזמן- יום ולילה. אני בקושי מניקה אותה. בעיקר סובלת מכאבים, מהסיכות של הניתוח... אז בעלי איתה כל הזמן. מחזיק, מאכיל (שאבתי), מרגיע, מחבק.
אני לא מסוגלת.
סיפור היציאה מהבי"ח, התקופה שאחרי, השיקום....
כבר בהזדמנות אחרת.
כל מהלך הלידה והשבוע שאחריו הם מעין חור שחור מבחינתי, לא זוכרת ולא רוצה להיזכר.
ב"ה עכשיו שמחה בבתי, מחוברת אליה ואוהבת אותה ממש! חזרתי השבוע לעבודה, ואני מוצאת את עצמי מתגעגעת אליה בימים. הרגשה מגניבה ומרגשת!
מאמינה שהלידה השאירה בי משקעים (כלפיה?), וגם בה.. וכנראה שנאלץ להתמודד איתם בהמשך החיים..
כרגע, רק מודה לה' שיש לי בת חיה, בריאה, מתוקה כ"כ.
היינו מאד קרובים לשזה לא יהיה כך.
עיבוד לידה? יבוא בהמשך, חובה לפני הלידה הבאה.
עצם זה שכתבתי את הסיפור עכשיו- זה כבר צעד ענק מבחינתי.
אז תודה לכן על הפורום המאפשר הזה...
חצי שנה אחרי החתונה- הפתעה
הריון! מתוק ומשמח..! מקצרת את השלב הזה... בגיל 13 שבועות- אין דופק, העובר הפסיק להתפתח בשבוע 7. הפלה (טבעית ב"ה), בדיקות- מגלים קרישיות יתר.לוקח עוד שנה עד ההריון הבא..
שמתחיל מדהים ומלא אושר!! ועם הרבה חששות כמובן.. כל פעם שהולכת להתפנות חוששת לראות דם שמסמן הפלה..
אומרת תודה על הבחילות ולוקחת דיקלקטין באדיקות.
באמצע עוזבים את הישוב שגרנו בו שנתיים ועוברים לעיר ליד ההורים של בעלי.
בגלל הקרישיות יתר וההסטוריה שלי- ההריון נחשב הריון בסיכון, ואני בביקורת כל שבוע אצל רופא, לוודא שהעובר מתפתח טוב. לא לוקחת מדללי דם בשלב הזה.
עוברת את השליש הראשון המבוחל והמפחיד, ומגיעה לשליש השני שהוא הגן עדן של ההריון! גם מרגישה טוב פתאום, וגם עוד לא כבדה.. (וגם מתחילים לראות בטן, ש...כולם כבר חיכו לה..)
בינתים אני מבררת הרבה ומחליטה שאני רוצה לעשות הכנה ללידה טבעית. בוחרת קורס מושקע- בזמן ובכסף- וממש מתכוננת לכך נפשית וטכנית. גם בחירת בית החולים נעשית על פי השיקול הזה. הרבה מאמצים ואישורי רופאים- וגם מאושר לי החדר הטבעי! (למרות שלא היה סיכוי עם הריון בסיכון..)
הימים עוברים ואני בהתרגשות שיא! באיזשהו שלב העובר יורד באחוזונים, והרופא כבר רוצה ליילד. הוא אומר שנחכה לשבוע 36, ואז...
מגיעה שבוע אחרי לביקורת (שבוע 35), וב"ה העובר גדל.. אז ממשיכים לחכות להתפתחות טבעית (כי אני ממש מבקשת לא להתערב, כל עוד אפשר).
מגיע 38, 39, 40.. במעקב פעמיים בשבוע- יש עליה קטנה בהערכות משקל, ובינתים אפשר לחכות.
מעכשיו- מעקב הריון עודף בבי"ח.
הולכת פעמיים, ב"ה הכל תקין ומשוחררת...
מגיעה ב41+4 לביקורת שלישית.
הפעם: מיעוט מים ומוניטור לא תקין.
רוצים לזרז ומיד.
מתחילה לבכות, בלחץ. לאא! לא ככה אני רוצה! גם אתמול נפל הפקק הריר, אז רגע! יש התרחשות רחמית, לא לגעת!!
אין ברירה. הרופאים ממש לוחצים. מוניטור של שעה וחצי (כי כל פעם אני מבקשת הארכה)- ולא טוב..
בעלי מגיע עם התיק וכל הדברים.
קוראים לדולה.
מתחילים פיטוצין.
אני עדיין מסרבת לאפידורל, רוצה להשתמש בכלים שלמדתי, עד כמה שאוכל. יודעת שעם פיטוצין קשה מאד לשרוד, כי הצירים חזקים ותכופים, אבל.. ננסה..
ובאמת- הם כואבים בטירוף. ואין רגע לנשום.
והדולה מדהימה!! ממש עוזרת לי בכל התרגילים... ואני גם משתמשת בקול. הייתי מוגבלת למיטה, כי חייבו אותי מוניטור רציף כל הזמן (על החדר הטבעי ויתרתי מזמן, כן?)- אז לא שימוש בתנועה ולא במים. כמה חסר וכמה חבל.
כל הזמן הזה הרופא מגיע כל כמה דקות ולא מרוצה מהמוניטור. מתחיל להזכיר את המילה ניתוח. ואני צוחקת.. מה הקשר ניתוח???
הוא אומר שהלידה לא מתפתחת, אין מספיק פתיחה, העובר גבוה, ויכול להיות שזו תהיה האופציה היחידה.
אני ממשיכה בכלי של אמונה בטוב, מדמיינת את המתוקה שלי יורדת ומתכוננת ליציאתה לעולם.
אבל אין התקדמות בפתיחה.
באיזשהו שלב המיילדת אומרת לי: תקשיבי, אם את לא תקחי אפידורל עכשיו ותתני לגוף להרפות את עצמו ולקדם את הלידה, נבואת הזעם של הרופא עלולה להתקיים. הוא לא יאפשר עוד הרבה זמן מוניטור כזה.
הייתי בשלב הזה 4 שעות בחדר לידה מרגע לקיחת הפיטוצין, כשבאתי עם פתיחה חצי ובלי מחיקה בכלל (לידה ראשונה). היא בודקת אותי- פתיחה 6.
הצילו. אני כבר לא עומדת בכאבים. הם מטורפים!!!
גם הדולה ממליצה אפידורל, ואני זורמת.
מקבלת את הזריקה, ומהרגע הזה- כמה מנוחה, כמה נחת. מבקשת לישון, שיעירו אותי עוד שעתיים, בטח תהיה כבר פתיחה מלאה, ויאללה, נלד את המתוקה..
הרופא מגיע אחרי כמה דקות- רואה את המוניטור, ואומר: ניתוח! אני מתחננת: רגע! אפשר עוד כמה דקות?? הוא אומר לי: עוד כמה דקות כבר לא יהיה לך תינוק. ניתוח עכשיו!
ובאמת- אני רואה שהמוניטור פשוט גרועעע, כבר כמעט ואין דופק. השם ישמור.
אני מתחילה לבכות בטירוף.
הכל קורה כל כך מהר! אפילו לא מפסיקה לדבר עם בעלי..
מורידים לי תכשיטים, ומטיסים אותי לחדר ניתוח. אני שוכבת עם כותנת בי"ח, רואה את הפלורנסטים רצים מעלי במסדרונות בדרך, שומעת את הסכינים והדיבורים של המנתח והרופא בחדר ניתוח- ופשוט מתייפחת בקול.
לא מאמינה שזה מה שקורה לי.
ניתוח קיסרי חירום.
הכי רחוק ממה שדמיינתי.
אני לא מרגישה כלום (אפידורל), ורק בוכה בוכה בוכה. ורועדת מקור, מהיסטריה, מההרדמה.
רואה איך מוציאים אותה בידיים, לחדר מואר ורועש, ישר לוקחים אותה ממני, ואני פשוט ממררת בבכי רם.
אני לבד, בלי בעלי,
שוכבת חסרת אונים וחסרת יכולת לזוז,
חסרת יכולת לדבר (מהבכי),
לא יכולה לגעת בתינוקת שכ"כ חיכיתי לה (ישר הריצו אותה לרופא, בגלל המצוקה הנשימתית שלה),
לא מאמינה שככה זה קורה.
בוכה להשם- למה?? למה?????
תופרים אותי.
ומחזירים אותי לחדר לידה שהייתי בו בהתחלה, מביאים לי אותה, היא יונקת. בעלי שם, מבקשת להישאר רק איתו. ואני לא מפסיקה לבכות. בטירוף. כאילו חלילה הילדה מתה.
בעלי מספר לי מה היה בזמן הזה, איך חיכה בתפילה עצומה מחוץ לחדר (לא ידע אם תצא תינוקת חיה או לא.. נכנסנו כשכבר לא היה דופק כמעט), איך הוא היה עם התינוקת מהרגע שהוציאו אותה מהחדר (ידע שרציתי אפס הפרדה, אז ניסה להחליף אותי כמה שאפשר) ובכל הבדיקות שהיה אפשר שיהיה איתה..
אבל אני לא שומעת, אני לא שם...
משם מעורפל לי.. כנראה נרדמתי מתישהו. התעוררתי בחדר התאוששות, אחות באה לעזור לי לקום. כאבים מטורפים מהניתוח. איך אפשר להתקלח ככה?
איך אפשר לטפל בתינוקת ככה?
אני שוב מתחילה לבכות, ולא מפסיקה חמישה ימים. כל ימי היותי בבי"ח.. מבקשת מההורים ומהאחים לא לבוא. קשה להם, אבל הם מכבדים. בעלי מודיע בטלפון שנולדה לנו תינוקת, וקשה לי לקבל הודעות מזלטוב. מרגישה שלא כזה היה מזל, ובטח לא טוב.... סוגרת את הפלאפון כל הימים האלה. בעלי נישאר איתי כל הזמן- יום ולילה. אני בקושי מניקה אותה. בעיקר סובלת מכאבים, מהסיכות של הניתוח... אז בעלי איתה כל הזמן. מחזיק, מאכיל (שאבתי), מרגיע, מחבק.
אני לא מסוגלת.
סיפור היציאה מהבי"ח, התקופה שאחרי, השיקום....
כבר בהזדמנות אחרת.
כל מהלך הלידה והשבוע שאחריו הם מעין חור שחור מבחינתי, לא זוכרת ולא רוצה להיזכר.
ב"ה עכשיו שמחה בבתי, מחוברת אליה ואוהבת אותה ממש! חזרתי השבוע לעבודה, ואני מוצאת את עצמי מתגעגעת אליה בימים. הרגשה מגניבה ומרגשת!
מאמינה שהלידה השאירה בי משקעים (כלפיה?), וגם בה.. וכנראה שנאלץ להתמודד איתם בהמשך החיים..
כרגע, רק מודה לה' שיש לי בת חיה, בריאה, מתוקה כ"כ.
היינו מאד קרובים לשזה לא יהיה כך.
עיבוד לידה? יבוא בהמשך, חובה לפני הלידה הבאה.
עצם זה שכתבתי את הסיפור עכשיו- זה כבר צעד ענק מבחינתי.
אז תודה לכן על הפורום המאפשר הזה...
וואו, מפחיד!צביה22
ב"ה שבסוף הכל בסדר...
(ואני מכירה גם סיפור של מישהי שהיו ירידות ממושכות בדופק אבל אף אחד לא הסתכל על המוניטור שלה, והיא היתה בלידה ראשונה ולא ידעה שזה בעייתי, אז בסוף כשקלטו את המצב הריצו לחדר ניתוח והתינוקת גם נולדה במצב קשה, והיום היא ב"ה בסדר, אבל ההתפתחות כן איטית והיה צורך בטיפולי פיזיותרפיה ואחרים כדי להדביק פערים, לא יודעת אם זה בגלל מה שהיה בלידה או שהיה קורה בלי קשר. אז במקרה שלה זה היה דווקא הרשלנות של הרופאים...)
זה באמת נושא מורכב, אבל בגדול נראה לי שכולנו בסופו של דבר מסכימות שהעיקר זה הבריאות של התינוק, ואם הרופא אומר בוודאות שצריך לנתח, אז ברור שזה מה שצריך לעשות,עם כל הכאב שבדבר...
(ואני מכירה גם סיפור של מישהי שהיו ירידות ממושכות בדופק אבל אף אחד לא הסתכל על המוניטור שלה, והיא היתה בלידה ראשונה ולא ידעה שזה בעייתי, אז בסוף כשקלטו את המצב הריצו לחדר ניתוח והתינוקת גם נולדה במצב קשה, והיום היא ב"ה בסדר, אבל ההתפתחות כן איטית והיה צורך בטיפולי פיזיותרפיה ואחרים כדי להדביק פערים, לא יודעת אם זה בגלל מה שהיה בלידה או שהיה קורה בלי קשר. אז במקרה שלה זה היה דווקא הרשלנות של הרופאים...)
זה באמת נושא מורכב, אבל בגדול נראה לי שכולנו בסופו של דבר מסכימות שהעיקר זה הבריאות של התינוק, ואם הרופא אומר בוודאות שצריך לנתח, אז ברור שזה מה שצריך לעשות,עם כל הכאב שבדבר...
בעיה וחוסר וודאותהריון ולידה
כאבים באיזור הרחם,כתמים מהבוקר שאני לא יודעת מה הצבע שלהם על תחתון כהה וחולשה.
המחזור הקודם היה 33 יום ועכשיו אני רק ביום ה26 בדכ מקבלת ביום ה27\28. כרגע לא היה לי כל כך תופעות קדם ווסת,רק חולשה וכאבים. והיה הפרשה לבנה אחת היום שכן ראיתי על התחתון
הכאבים ברחם מתגברים.לא רוצה לבדוק בקינוח כדי לא להכנס לספקות סתם אבל לא יודעת מה הדין עכשיו מול הבעל.. מותר לישון יחד? לגעת? מפחדת לקום בבוקר מדממת..
זה נקרא מצב של שאלת רב? הרגשה שצריך לבדוק עם עד?
מבולבלת בעיקר
נשואה טריה
המחזור הקודם היה 33 יום ועכשיו אני רק ביום ה26 בדכ מקבלת ביום ה27\28. כרגע לא היה לי כל כך תופעות קדם ווסת,רק חולשה וכאבים. והיה הפרשה לבנה אחת היום שכן ראיתי על התחתון
הכאבים ברחם מתגברים.לא רוצה לבדוק בקינוח כדי לא להכנס לספקות סתם אבל לא יודעת מה הדין עכשיו מול הבעל.. מותר לישון יחד? לגעת? מפחדת לקום בבוקר מדממת..
זה נקרא מצב של שאלת רב? הרגשה שצריך לבדוק עם עד?
מבולבלת בעיקר
נשואה טריה
למיטב ידיעתייראת גאולה
עד שלא ראית מחזור / מראה מטמא - לא צריך לנהוג בהרחקות, ואפשר לישון יחד.
לא לקיים אישות (גם זה תלוי פסיקה, יש דעות שמותר).
*אל* תבדקי עם עד! (אא"כ רב אומר לך בפירוש)
מה שעוזר לי -
אני מסתכלת הקינוח בשירותים, אבל בחושך!, ככה שאם יש דימום מסיבי לא אפספס, ואם לא - לא אראה כלום.
תשאלי רב,
אבל זה לא דחוף באמצע הלילה.
לא לקיים אישות (גם זה תלוי פסיקה, יש דעות שמותר).
*אל* תבדקי עם עד! (אא"כ רב אומר לך בפירוש)
מה שעוזר לי -
אני מסתכלת הקינוח בשירותים, אבל בחושך!, ככה שאם יש דימום מסיבי לא אפספס, ואם לא - לא אראה כלום.
תשאלי רב,
אבל זה לא דחוף באמצע הלילה.
ואולי זה הריון?יראת גאולה
יש מצב?
הלוואי הריוןהריון ולידהאחרונה
מחכים להריון מאוד
תודה על התשובות
תודה על התשובות
אוף.. תייעצו לי מה לעשותלא קשור
אין לי מחזור מסודר, בכלל לא.. לפעמים מגיע אחרי 37 יום לפעמים 42 לפעמים 47..ממש אין סדר..
אבל הפעם עברו כבר יותר מ65 ימים😟😟😟
עשיתי בדיקות הריון ביתיות - יצא שלילי
עשיתי בדיקת דם - יצא שלילי
מה עושים עם זה??
אני ממש רוצה להכנס להריון אבל גם אם לא אז לפחות שהמחזור יגיע כדי שיהיה עוד סיכוי!
בא לי לבכות...
ואין תורים לרופאת נשים בכל האיזור עד עוד חודש בערך.. 😟
אבל הפעם עברו כבר יותר מ65 ימים😟😟😟
עשיתי בדיקות הריון ביתיות - יצא שלילי
עשיתי בדיקת דם - יצא שלילי
מה עושים עם זה??
אני ממש רוצה להכנס להריון אבל גם אם לא אז לפחות שהמחזור יגיע כדי שיהיה עוד סיכוי!
בא לי לבכות...
ואין תורים לרופאת נשים בכל האיזור עד עוד חודש בערך.. 😟
כמה זמן את אחרי החתונה?קוקילה
ממתי זה ככה המחזורים שלך? תמיד?
לי הכדורים של החתונה יצרו כזה בלאגן.
גם לפני זה היה לי לא בדיוק מסודר אבל הכדורים מלפני החתונה עשו לי בלאגן לתקופה ארוכה.
ממליצה בחום בינתיים לקבוע את התור שכן יש, מעבר לזה לא כתבת כמה זמן אתם מנסים להכנס להריון לכן אני לא רוצה להרחיב עוד כדי לא לכתוב משהו לא תואם למצב.
בהצלחה.
לי הכדורים של החתונה יצרו כזה בלאגן.
גם לפני זה היה לי לא בדיוק מסודר אבל הכדורים מלפני החתונה עשו לי בלאגן לתקופה ארוכה.
ממליצה בחום בינתיים לקבוע את התור שכן יש, מעבר לזה לא כתבת כמה זמן אתם מנסים להכנס להריון לכן אני לא רוצה להרחיב עוד כדי לא לכתוב משהו לא תואם למצב.
בהצלחה.
שלוש שנים ושתי לידותלא קשור
תמיד היו לי מחזורים לא מסודרים.. אחרי הלידות המחזורים התארכו אבל ביומיים שלושה, לא ככה.
לא לוקחת כדורים.
וכבר עשרה חודשים אחרי הלידה האחרונה.. שקיבלתי מחזור אחריה אחרי חודש וחצי..
לא לוקחת כדורים.
וכבר עשרה חודשים אחרי הלידה האחרונה.. שקיבלתי מחזור אחריה אחרי חודש וחצי..
לפעמים גם עם מחזור, הגוף לא יכול להקלט להריון אחרי לידהאל הר המוריה
במיוחד אם מניקים.
לאט לאט.. יש לך 2 תינוקות, סמכי על ה' שיביא לך בזמן הנכון.
לאט לאט.. יש לך 2 תינוקות, סמכי על ה' שיביא לך בזמן הנכון.
אה, בהתחלה ניסחתי אחרתקוקילה
כתבתי " כמה זמן את מנסה? "
ואז חשבתי שמהשאלה שלך מובן שזה פעם ראשונה אז שיערתי שזה הריון ראשון ושיניתי.
לי עזר מאד כדורים של אסטרופם אבל זה רק אחרי שהמחזורים עצמם הסתדרו ואז הבעיה היתה שהביוץ מוקדם מידי.
מוכנה לפרט באישי מה עזר לי לסדר את המחזורים, כדי לא לעשות לעצמי אאוטינג.
בהצלחה.
ואז חשבתי שמהשאלה שלך מובן שזה פעם ראשונה אז שיערתי שזה הריון ראשון ושיניתי.
לי עזר מאד כדורים של אסטרופם אבל זה רק אחרי שהמחזורים עצמם הסתדרו ואז הבעיה היתה שהביוץ מוקדם מידי.
מוכנה לפרט באישי מה עזר לי לסדר את המחזורים, כדי לא לעשות לעצמי אאוטינג.
בהצלחה.
מתי עשית את הבדיקות הריון?מוריה
את הביתיות עד היום החמישים וארבעלא קשור
ואת הבדיקת דם אתמול..
חודש תור לרופאת נשים זה מצוייןאמת ואמונה
לכי אליה וספרי לה על המחזורים הלא סדירים והיא כבר תדע מה לעשות.
רוצה עידוד?....תאומים
כך התחיל הריון התאומים שלי...
מבלאגן במחזור...
אין הרבה מה לעשות, הייתי אצל רופא בסביבות היום ה 70 ונתן לי בדיקות דם לעשות כשיגיע המחזור.
אפשר כמובן לקחת כדורים בכדי להביא את המחזור, אני לא רציתי החלטתי שאם הקב"ה רוצה שכך יהיה אני לא מתערבת.
על הדרך גם מאד נהניתי מהחופשה.
קחי באיזי.
אני החלטתי שאני לא עושה יותר בדיקות הריון ובאמת עשיתי רק כשהרגשתי מאדדד רע...
מבלאגן במחזור...
אין הרבה מה לעשות, הייתי אצל רופא בסביבות היום ה 70 ונתן לי בדיקות דם לעשות כשיגיע המחזור.
אפשר כמובן לקחת כדורים בכדי להביא את המחזור, אני לא רציתי החלטתי שאם הקב"ה רוצה שכך יהיה אני לא מתערבת.
על הדרך גם מאד נהניתי מהחופשה.
קחי באיזי.
אני החלטתי שאני לא עושה יותר בדיקות הריון ובאמת עשיתי רק כשהרגשתי מאדדד רע...
באמת? ומתי גילית בסוף?לא קשור
בסביבות שבוע 10תאומים
והגעתי לרופא פעם ראשונה בשבוע 12
אם את רוצה הריון - הייתי ממליצה על רופא פוריות דווקא.ציירת ענניםאחרונה
זה התחום שלהם...
גם אני עם מחזורים לא סדירים והריונות ספונטניים ומהירים לפני-
בהריון הזה נעזרתי במרפאת פוריות ובאיקקלומין ואוביטרול.
אגב, היה לי דומה כשהגעתי למרפאת פוריות- הרופאה נתנה פרימולט נור כדי להביא את המחזור, אחרי עשיתי בדיקת דם לבירור הורמונלי, ומשם התחלנו...
שואלת שוב..Lian198o
אשמח לעזרה בבקשה.
ב19/4 קבלתי בפעם הראשונה אחריי הפסקת גלולות בדיוק כפי שהיה לפניי הפסקת הגלולות כל 28-29 ימים.קניתי מקלוני ביוץ של לייף והתחלתי לבדוק לפי הטבלה.החל מהיום ה12..אחריי המחזור.ביום הראשון והשני יצא שלילי.שלשום ואתמול(רביעי וחמישי) יצאו לי שניי פסים שתיהם לא חזקים אך באותו גוון. (לפי העלון חיובי) מתי הביוץ? אם ברביעי יצא חיובי??
ב19/4 קבלתי בפעם הראשונה אחריי הפסקת גלולות בדיוק כפי שהיה לפניי הפסקת הגלולות כל 28-29 ימים.קניתי מקלוני ביוץ של לייף והתחלתי לבדוק לפי הטבלה.החל מהיום ה12..אחריי המחזור.ביום הראשון והשני יצא שלילי.שלשום ואתמול(רביעי וחמישי) יצאו לי שניי פסים שתיהם לא חזקים אך באותו גוון. (לפי העלון חיובי) מתי הביוץ? אם ברביעי יצא חיובי??
אני לא מבינה במקלות ביוץבאורות
אבל אם אורך המחזור שלך הוא 28-29 יופ, אז הביוץ שלך אמור להיות בערך סביב היום ה14-15 אחרי שהתחלת לדמם.
תשובהברכה 321אחרונה
לפי מה שידוע לי ברגע שחיובי זה אומר שהביוץ יום יומיים אחרי אבל זה אומר שכבר כדאי מאוד להתחיל...