פורום הריון ולידה (עמוד 3707)

תחכי עוד כמה ימים ותעשי שוב.
או תבקשי לעשות בדיקת דם לבטא.

והשאלה מה עוד יכול להיות?!
כי זה לא סתם שמחזור מאחר בלי שאני יודעת מתי היה ביוץ. הוא לא אמור לאחר למיטב ידיעתי משבועיים אחרי ביוץ! אני טועה?

אצלי הביוץ הוא לא 14 יום לפני המחזור.. זה משנה מאישה לאישה ויכול גם להשתנות מחודש לחודש..בעיקרון בדיקות הריון כיום מזהות הריון משהו כמו 3-4 ימים לפני איחור, אבל זה שיצא שלילי לא בהכרח שאין הריון. תחכי עוד כמה ימים ותראי אם המחזור מגיע, אם לא תעשי עוד בדיקה.. בהצלחה

אז אם זה היה סטיקים לביוץ, יכול להיות שיש שם טעות.

אבל למיטב ידיעתי-אם התוצאה שלילית באיחור של יומיים- הגיוני שזה אכן שלילי...
לפעמים הקו הנוסף הוא מאוד מאוד בהיר, אך קיים.
אם בכל זאת לא תקבלי בימים הקרובים- נסי שוב.
מאחלת לך בעז"ה הריון קרוב ובריאות! ! (-:

1. בדיקות ביוץ לא תמיד מדייקות (בגדול האמינות שלהם די נמוכה)
2. מחזור אמור להופיע 12-16 יום אחר הביוץ.
משתנה בין אישה לאישה ושבועיים זה הממוצע...


בקיצור יש כל מיני אפשרויות..
או שהבדיקת ביוץ לא היתה אמינה, או שמוקדם מדי לזהות הריון
או שאצלך הזמן עד למחזור ארוך יותר...

במקומך אם הייתי במתח אכן הייתי נבדקת מחר שוב בבדיקת דם או סטיק

בע"ה בשורות טובות

קיבלתי אחרי שבועיים.
ונגיד שזה לא אמין הבדיקת ביוץ, אבל אני מרגישה תמיד איזשהו כאב בזמן הזה,
וכאב לי מאוד באותו יום שישי בבוקר לפני שבועיים.
זה לא קבוע אצל כל אישה ההפרש בין הביוץ למחזור?
פשוט אף פעם לא היה לי איחור כזה מאז שאני עוקבת מתי הביוץ.
לכן זה מעלה לי המון ציפיות ותהיות

וזה יכול להיות הרבה דברים ייתכן שהתחיל הריון אך לא צלח, לפעמים לחץ גורם לעכוב במחזור, ועוד הרבה סיבות

שוב שלילי😕

כך שיכול להיות שדוקא המתח גורם למחזור לאחר למרות שאת לא בהריון

 

אבל בדקת הריון עם בדיקת ביוץ או עם בדיקת הריון?

בשבוע שעבר סיפרה לי חברה בלימודים שאחרי איחור של שבוע(!!!!) לא ראתה שני פסים ורק אחרי שבועיים עכשיו גילתה את ההריון (גם בבדיקה ביתית) 

הכל יכול להיות.... ואם כן שתמיד יהיה בשעה טובה

אז לא עשיתי בדיקות מיום ראשון בבוקר, ולא קיבלתי.
עכשיו עברו 18 יום בערך מאז הביוץ, כך שלכל הדעות אפשר לומר שהמחזור מאחר...
עכשיו השאלה היא מתי כדאי לעשות בדיקת דם כדי שבטוח כבר יראו את ההורמון?
שאני לא אצטרך פעמיים ללכת..

אפשר לעשות כבר מכמה ימים (לא זוכרת בדיוק) אחרי הביוץ. אני עשיתי בשלב כזה בערך והיה לי כבר 17000....

יש מקלונים של חמש בחבילה, מאד זולים, אצלי וגם אצל אחותי הם לא גילו הריון גם כמה ימים אחרי האיחור, ורק מקלון מחברה יותר יקרה זיהה מיד.

קחי בחשבון שלעיתים יש שיבושים הורמונליים שאינם הריון ומעכבים את המחזור...
לכן אם בדיקות סטיק עדיין שליליות כדאי לעשות את בדיקת הדם לכמה הורמונים ולא רק בטא...
בקשי מרופא הנשים הפניה ותספרי לו
בשורות טובות בע"ה

ומזל טוב! שיהיה בשעה טובה

בהזדמנות אספר את סיפור הלידה המדהימה שהייתה לי

לא כל כך גדול, לדעתי

אי אפשר לקבוע מראש אם יהיה קשה או לא, זה תלוי בהמון גורמים:

מבנה גופני של האמא, שיתוף הפעולה שלה, עברה המיילדותי, היקף ראש העובר, ועוד הרבה...

לא התכוונתי קשה.. התכוונתי מבחינה רפואית, האם יש בעיה ליילד עוברים גדולים בצורה טבעית? 

טבעי טבעי, אם כי לא מהיר כל כך (~ 10 שעות)

אחותי ילדה גם 4.5 במצג עכוז

(הערכת משקל הייתה 3.7 למזלה... אחרת לא היו נותנים לה)

בקיצור, זה קיים ואפשרי 

 

 

אם יוצאת תקינה, אז לרוב אין בעיה בטבעי. 

סכרת + עובר גדול = התוויה לקיסרי.

בהסתייגות,

כי יש דברים נוספים שמשפיעים (אגן צר, ניתוח קיסרי בעבר, סוכרת הריון)

וזה ממש לא קורה בכולם ונשים יולדות תינוקות מאוד גדולים הרבה פעמים שיוצאים בשלום

מטורף

אפשר ללדת בקלות תינוקות גדולים.

אם האמא סוכרתית קל ללדת עוברים גדולים?

 

ללדת עוברים גדולים

זה היה נשמע משונה

כשהעובר סוכרתי, זה עלול להיות מסוכן ללדת אותו טבעית אם הוא גדול. כי לעוברים סוכרתיים יש נטייה שהרבה שומן הוא בכתפיים, ואז יש חשש לכתפיים כלואות.

מה שיכול להיתקע במהלך הלידה ולהסתבך.
אם זה עובר גדול והאמא בריאה ניתן ללדת בקלות גם עוברים מעל ארבע ק"ג.

ילדתי 4.400 בלי שום קרע/תפר. שלב הלחיצות מהיר וקל. גם הקודמים שלי היו קרובים לארבע קילו בלידה והיה די מהר וללא תפרים.
גם אחותי ילדה משקלים כאלו ללא קושי.
זה תלוי בכל מיני פרמטרים.
מומלץ לעשות התעמלות שמתאימה להריון, נשימות, פילאטיס מומלץ מאד. שמן שקדים - אני לא הולכת בלעדיו לחדר לידה. כבר חודשיים מראש מתחילה בעיסויים עם השמן. ויש לי גמישות מפרקים טבעית שבמקרה הזה עוזרת...

אם לא עשיתי לעצמי עיסויים עד עכשיו (שבוע 39) יש עניין להתחיל? כמה פעמים ביום? 

אם אני מחליטה לא לעשות בכלל לפני הלידה, יש עניין להביא כזה לחדר לידה שהמיילדת תשים לי?

תראי, אני צריכה קצת הדרכה  לזה

אבל לא נעים לי כל כך לדבר על זה...

יש לך איזה קישור לכתבה שמסבירה איך? (לא הסרטה)

בעיניי יש טעם להתחיל עכשיו אם כי תקחי בחשבון שייתכן שזה יהיה פחות אפקטיבי מאשר כאלו שמתחילות בשבוע 34.
תנסי אפילו פעמיים ביום. וכמובן תביאי לחדר לידה רק שתדעי שלחדר לידה חייבים להביא בקבוק חדש וסגור. אחרת המיילדת לא תסכים להשתמש.

הבאתי לחדר לידה ושם המיילדת עשתה לי...

ברור שזה יכול לעשות יותר סיבוכים שיצטרכו אחר כך התערבות... אבל המון נשים יולדות תינוקות גדולים והכל בסדר...

התינוק שלי נולד 4 וקצת וההערכות משקל היתה 3.700 וילדתי טבעי ב״ה בלי וואקום ובלי מלקחיים ב״ה ועם הרבה הרבה שמן שקדים
ויש לי רק תפר אחד קטן ב״ה.
אבל לידה של 20 שעות...

אם כן, הגיוני 20 שעות.

לידה ראשונה היא הכי ארוכה בדר"כ

עד כמה שידוע לי גודל העובר לא משפיע על אורך הלידה

היו לי עוברים גדולים מאוד עם לידות של כמה שעות בודדות.

לא כואב בכלל. קצת לא נעים.. זה חמש דקות

לי זה בעקבות קרע דרגה 3b מהלידה , לך ? יכולהלענות בפרטי

זה באמת לוקח זמן..
אבל הבדיקה עצמה ממש לא ארוכה.
אני גם. דרגה 3 c..
אם יש לך פייסבוק יש קבוצה סגורה בשם "נקרעתי מאהבה" יש שם מלא מידע ותמיכה!!

ובאינסוף בדיקות. אשמח לשעת מה ההשלכות ואיך מתמודדים.תודה❤

כבר אמורים לראות אותו בכל שעות היום, אני ביום של האיחור בדקתי בערב והסטיק כבר זיהה.. בהצלחה

אם יצא חיובי זה חיובי.
אם שלילי, לא בטוח שזה שלילי.

ב"הצלחה! (:

אצלי זה היה ככה פעמיים ורק אחרי יותר משבועיים של איחור היתה תשובה חיובית

אבל לפי החישוב של גיל ההריון ידעתי שהיה ביוץ מאוחר

בהריון הראשון שלי עשיתי בדיקה כמה ימים לפני האיחור והיא יצאה שלילית, למחרת עשיתי עוד אחת והיא יצאה חיובית!
לפעמים יום בהחלט עושה את ההבדל בתשובה (:
תהי רגועה, זה בע"ה יבוא בקרוב מאוד!
תחכי כמה ימים ותנסי שוב.. 
ב"הצלחה!
שבע"ה תבשרי לנו בשורות טובות בקרוב!

לרופא משפחה כן

אפשר קודם להיעזר ברוקח גם בלי להראות

וגם לרופאה לומר:יש לי פצע בפיטמה שנהיה לי בהנקה

 

לי נשמע שננשכת

ובמקרים כאלה אני שמה משחת ביפנטן

או לנסנינו-רפאל

 

אין צורך להפסיק הנקה

יש צורך לטפל

והכי חשוב לשמור שלא יזדהם.

(אני פעם רק אמרתי ולא הראיתי ואחרי יומיים כשהייתי אצלה שוב הפצע כבר היה מזוהם והייתי צריכה אנטיביוטיקה ומשחות, לדעתי כדאי כן להראות ולהתגבר על הפדיחה...)

אפשר לבקש הפנייה מרופא/ת משפחה לבדיקת שתן
חבל לחכות שיחמיר (מניסיון כואב) וכדאי שיהיו לך תוצאות עכשיו שץוכלי להתחיל אנטיביוטיקה אם צריך.

לא יודעת מזה כדורי חמוציות - לי אמרו שאפשר לשתות מיץ חמוציות בלי בעיה גם אם אין דלקת

לוקח לתוצאות זמן להגיע.
תבקשי הפניה מרופא משפחה.

הבדיקה ביום חמישי זה אצל רופא או במעבדה?
אם התכוונת לבדיקת רופא שאז יביא לך הפנייה,
תוכלי לעשות בדיקת מעבדה רק ביום ראשון ועד התוצאות ועד שרופא ייתן לך משהו זה יותר משבוע!
יש לך אפשרות לבקש מרופא משפחה הפנייה לבדיקת שתן דרך הטלפון/ אתר?
זה עדיף
תעשי מחר בדיקה ואם יש משהו כבר בחמישי הרופא יוכל לתת משהו לטיפול.
במקביל את יכולה להתחיל עם החמוציות זה לא סותר

זה לא יעשה נזק אם אין דלקת.

אבל נשמע שכן זו דלקת.

 

אם את רוצה לטפל בזריזות בצורה יעילה - לכי תקני ראשי סלרי (הפקעת) ותאכלי 3 ליום.

ממה שאת מתארת את המצב, הדלקת קלה, או בתחילתה, ואפשר להחלים ממנה עוד היום בעזרת הסלרי.

הסלרי עתיר נוגדי חימצון ומינרלים שמחזירים למערכת האקולוגית במעיים את האיזון שלה וככה מביאים את המערכת החיסונית למיטבה.

את יכולה בינתיים להיבדק, אבל אל תבזבזי זמן ריפוי.

עדיף על להיכנס לסיחרור של אנטיביוטיקה ושוב דלקת.

 

כדורי חמוציות ומיץ חמוציות זה מצוין, יכול להעביר את הדלקת אם היא ישנה, ואם לא לא יזיק בכלל.
בנוסף תשתי המון מים ומומלץ גם לקחת הרבה ויטמין סי

אז לא צריך גם מיץ

מומלץ לשתות המון מים שבושלו עם פטרוזליה
זה מעביר מדהים את הדלקת
היה לי בעברי בגלל סיבוך בלידה
המון דלקות בגוף ודלקות בדרכי השתן בלי סוף
שתיתי המון מיי פטרוזליה
ומשם הדלקת לא חזרה

אז אולי לא מומלץ

לא מתאים בהריון!!!

(הכוונה לכמות כמו בחליטה, ולא קצת באוכל לתיבול...)

לאחיין שלי היו הפסקות נשימה, והשכירו לו מיד שרה מכשיר שמצפצף בזמן האטות נשימה, ככה אפשר לישון קצת יותר ברוגע :/ וממליצה כמובן לפנות לרופא

מהבן שלי הפג

שמרכז- הנשימה במוח לא היה בשל עד הסוף, ובתמרונים כמו לינוק + לנשום לא תמיד הלך חלק...

אני יודעת שיש תינוקות שנולדו במועד שזה ככה גם אצלם. 

לכי לרופא ילדים ותשאלי אותו

 

אל תשכיבי אותו על הגב, ושיקפצו כל המצקצקים
את רואה את הילד שלך נחנק ותמשיכי לפעול לפי ההוראות שלא מתייחסות למקרה ספציפי?
אני הרמתי אותה במצב מאונך לפחות חצי שעה אחרי האוכל,
הרמתי את המשענת של הטיולון לזווית נוחה, כל גוף התינוק היה בעצם על המשענת ככה שהגוף היה ישר, אבל לא מקביל לרצפה ככה שבעזרת כח המשיכה הפליטות לא חזרו על הפה והאף.
קשרתי בחגורה רק למקרה שלא תחליק, אבל בתכלס היא לא גלשה. היא הייתה בתנוחה הזאת כל עוד היו עיניים עליה ולא היה כח להרים.
בלילה ישנה מעולה בהתחלה על הצד, ואח"כ על הבטן.
אם יש מי שיקח אותה במנשא שתוכלי לישון רגוע במהלך היום זה יהיה מצויין.

בעלי כל ערב שם במנשא וטיפל בילדים.
בלילה אני הייתי מרימה אחרי האוכל.

בהצלחה ובבריאות!

במיטה שלה שמתי הגבהה של שני ספרים כדי שלא יקרה.
מקווה שלא יחזור יותר. ממש התקף לב!

לק"י

וטופחים על הגב כלפי מטה, לכיוון הראש.
אלו ההנחיות במקרה של חנק (מקווה שהסברתי נכון).

איתה

הרופא אמר לי שזה כלום
הנחיה להפוך את התינוק
להכניס את היד בין הרגליים כשהבטן שלו מונחת על כף היד שלך
והראש ממש כלפי מטה באלכסון ולתת דפיקות חזקות עם היד על אזור השכמות
ואז את תראי את כל ההפרשות יוצאות החוצה


היום היא בת 3 חודשים עד היום היא עושה את זה מידיי פעם
בהתחלה זה יכל להיות 3 4 פעמים ביום
נלחצנו כל כך

ואני ישנה עם צמוד אליה ממש!! כל צליל קופצת. מפחדת שמעייפות לא אשמע ואלוקים ישמור!

שנית כל להגביה את המיטה באלכסון
להשכיב על הצד
לשים שיר המעלות סגולה ושמירה על התינוק (והיולדת)
בגיל חודש יהיה יותר קל
וכשהיא עושה את זה לנקות כמה שיותר מהר מהפנים את ההפרשות שתנשום יותר בקלות
כלכךךךךך מבינה את הפחד
עברתי ממש את הסיוט הזה
היום לפעמים פתאום שמתי לב כשזה קרה לה ולא ראיתי פשוט ההפרשות נזלו הצידה או למטה
כי היא לא במצב שכיבה ישרה אלא אלכסון/סל קל

המון הצלחה
ובריאות

אמרה שכנראה זה ריפלוקס. אבל היא יחסית רגועה ואחד התסמינים זה אי שקט היא לא פולטת בצורת קשת. זה פשוט יוצא לה.
הגבהתי לה את המיטה עם שני ספרים, יש לה שיר למעלות.
גם הלילה למרות הגבהה המשיכה.
ממש מלחיץ!
תודה על השיתוף והעזרה!

אני מכירה המון רופאים בירושלים. במרכז ממש לא מכירה. נראה לי שהמאוחדת פחות מפותחת באזור המרכז...

זה קורה גם אצלינו. .. ובמיוחד שאני מתכננת פתאם קמים לי.. מפיפי מכאבי שינים מכאבי אזניים מכאבי ברכיים מכאבי נעלים ממה לא..קיצר מזדהה לגמרי.. תמיד מעודד לחשוב שהכל זה כפרת עוונות .. מחר יום חדש... לכי לישון עם איזה כוס תה חם.תחשבי על משהו מצחיק.. משמח.. מעודד.. הכל יעבור... בעזרת ה'

מקווה שבאמת מחר יהיה יום חדש ובריא!!!

לפחות אצלי...

"אסור" שאמא לא תתפקד...

זה מה תמיד עושה בלאו הכי...

אז אולי אפשר להסתפק בלמעוך במזלג או לגרד במגרדת?

למעוך עם מזלג.
לתת חתיכות קטנות.

בן כמה הילד?

בננה אבוקדו לא צריך בישול

ותפוחי אדמה קישוא בטטות בבישול ולרסק עם מזלג

קציצות ביד

טונה ועוף ביד

בננה אבוקדו לא צריך בישול

ותפוחי אדמה קישוא בטטות בבישול ולרסק עם מזלג

קציצות ביד

טונה ועוף ביד

בלנדר מוט זה מעולה ואת יכולה למצוא של חברה לא מהיקרות גם ב-50 ש"ח

אני משתמשת בהכי פשוט שקניתי ב-40 ש"ח כבר 4 וחצי שנים

לאחרונה קצת מזייף

אבל בשביל שבוע אחד של פסח זה לא נראה לי בעיה

העניין הוא שמרק טחון היא אוכלת כמות ממש יפה.
וירקות מעוכים במזלג וחתיכות עוף קטנות - בקושי אוכלת.
נראה לי שאחפש בלנדרמוט...
או קערה חדשה לבלנדר קנווד שיש לנו.

תכלס גם לפירות אצטרך.. כי כבר יש פחות ופחות בננות.

תודה יקרות.

וזה בוודאות ייצא לך זול יותר מקערה.. קירות מקוריות עולות כמה עשרות לכיוון המאות שקלים
ובלנדרמוט, הטובים(בראון ממש מעולים, למשל) אפשר למצוא בסביבות 100, ופשוטים יותר בהרבהה פחות..

אפשר להכין  עכשיו ולהקפיא בחד פעמי ואז לתת

כנל בננות אפשר להקפיא מעכשיו ולהוציא כשרוצים

יש כזה מועך פירה בזול יוצא כמעט כמו טחון

אין בעיה עם קצפת

אלא עם גלידות ביתיות

מוסים 

וכד'

בקצפת על בסיס ביצים- בד"כ לא שמים פודינג
ואם זה קנוי (כמו קרבו, מיונז) הביצים עברו פיסטור והן בטוחות לאכילה.
ואם זה נשיקות- זה עבר בישול (אפייה) מלא וזה בסדר לאכילה

החשש הוא מחיידקים מסוימים שעלולים לפגוע בך ובהריון.

כמו כן- סושי בעייתי (בכלל. גם כזה צמחוני כי אולי עבדו על אותו המשטח של הדגים וכו'- מה שעושים ברוב המקומות)
המבורגר - לבקש וול-וול דאן ולא מדיום.

ויש כאלה שלא אוכלות חומוס קנוי.

וכמובן - אלכוהול בעייתי, יש כאלה שכן שותות מעט (קצת יין) אבל כל אחת והבחירה שלה בנושא.

העוגה לא אני הכנתי
אבל הבנתי שהמרכיבים שלה זה איסטנד פודינג חלב ואכ בסוף היא הוסיפה קצפת שהקציפה במיקסר מלמעלה... הקטע אם זה בסדר שאכלתי?

נשמח אם תשתפי אותנו בסיפור הלידה

כשתרגישי רצון לכך

ותראי שנשארים פה גם אחרי הלידה

בילד ראשון נלחצים מזה, בילדים הבאים כבר לוקחים את זה בחשבון מראש... ככה זה תינוק. לפני כמה שבועות עוד הרגיש מגע אנושי סביבו כל רגע ורגע, עכשיו לאט לאט לומד להסתדר חמש דקות בלי, בגיל חצי שנה יסתדר גם עם חצי שעה בלי... הוא לא נולד מבוגר.

וברור שזה לא שאת לא מצליחה למלא את תפקיד האמא אלא בדיוק להפך. אם לא היית מצליחה למלא את תפקיד האמא - אצלך הוא היה בוכה וכשהיית מעבירה אותו לעגלה היה נרגע, נכון? אבל זה הפוך, הוא רוצה להיות אצלך כי את אמא שלו ומספקת את הצרכים שלו הכי טוב שיכול להיות.

לפעמים תינוקות משתגעים מדברים שאנחנו פשוט לא קולטים- פתקית בבגד לדוגמא, גרב שגרבת לו לא נח

אולי הוא קצת רגיש יותר למגע 

נסי לצאת מהקופסא ולבדוק כל מיני כיוונים אחרים חוץ מגזים, רעב ועייפות

וחוץ מזה- פשוט תתפללי 

את אמא שלו, רוצה שיהיה לו טוב, תבקשי שילמדו אותך משמיים איך לעשות לו טוב

שתינוק צורח ולא יודעים ממה, לנסות להפשיט אותו.
לחפש אם יש שערות מלופפות. באצבעות הרגליים או בידיים או באיבר המין.

לא מצאתי אף שערה, אבל מעצם ההפשטה והמגע שלי בגוף שלו כשחיפשתי - הוא נרגע מההיסטריה.

אז שווה לנסות בכל מקרה.

בטח שמעת על זה

מגיע של עור לעור בין האם לתינוק

מעודדים את זה מאד בפגיות, אבל זה טוב לכל תינוק

יש מחקרים שזה טוב למלא דברים

וזה מאד מרגיע את התינוק, 

(וגם את האמא אגב )

 

 

לפני כן חשבתי ש'מגע עור לעור' זה רק אם גם אני בלי חולצה, וזה כמובן לא משהו שאני אעשה בסלון כרגיל...

אבל עם התינוק הזה הבנתי בהמשך שמספיק לי להשחיל כף יד מתחת לגופייה שלו, להניח לו על החזה - והוא נרגע כמו קסם (לא תמיד אבל הרבה).

מומלץ בחום לנסות!

שמה הם עוטפים את התינוקות במהודק בשמיכה, מהכתפיים ומטה, עם הידיים ישרות לצד הגוף,

והם ישנים כמו מלאכים

נראה לי זה מרגיע אותם, מזכיר להם את הרחם של אמא

רק צריך לראות מתי מגיע הגיל שכבר לא נח להם עם זה,

והם מנסים להשתחרר מהעטיפה

הם לא חייבים לסחוב את זה איתם.
לפעמים הפתרון הוא מסאג מרגיע על כל הגןף- רק לעשות אותו מאוזן לשני צידי הגוף. ולא לעסות את עמוד השדרה.

ויותר חשוב. אל תתמודדי עם זה לבד.

פני לחברה, לאמא, לארגון "אם לאם" , זו תקופה לא פשוטה ואת לא צריכה לעבור אותה לבד.

(ואם המצב מעייף אותך מאד, 

נסי למצוא פיתרון שיאפשר לך כמה שעות מנוחה, גם אם זה על חשבון ההנקה

זה מאד מאד חשוב לשניכם. 

עייפות ותסכול הם חברים טובים.)

כמו שכתבו לך פה, וממליצה ללכת לרופא לשלול אוזניים וכד'.
וגם, בגיל הזה יש קפיצת גדילה, אם אני לא טועה, הם רוצים לינוק כל הזמן. הוא יונק או בקבוק?

וחיבוק גדול! זה גיל קשה, אבל אם אין לו כלום, זה עובר...
תהיי חזקה!! תבקשי עזרה ממי שאת יכולה!

אנסה ליישם בזמן בכי את כל העצות החכמות שלכן ומקווה שבעז״ה אצליח לקלוע

אל תחכי לבכי, נסי לתפוס את האי נוחות עוד לפני הבכי, ככה הכי קל להרגיע

זה גיל שצריך הרבה ידיים ומגע.
אנחנו מגדלים אותם בגיל הזה בעיקר במנשא

אחרי כל ארוחה צריך להוציא בין 1 ל-3 

חשוב מאד להקפיד על כך ולא לוותר.

בגיל חודש וחצי הוא עוד לא שולט על הידיים שלו, ולא יכול לכוון אותן,

אז השריטות/ צביטות/ משיכה בשיער זה לא בכוונה

ואנחנו גרים במקוום קרררר והיה אמצע החורף..
מסתבר שהייתי צריכה לשים לו פחות שכבות...

זה באמת מתסכל וקשה.
אבל אם שללת את כל מה שכתבו לך לפני, והוא עדיין בוכה, אז תעשי משהו מאוד טבעי- פשוט תחזיקי אותו. ביד, במנשא.
לא כל התינוקות מרוצים בעגלה בגיל הזה.
יש כאלה שפשוט צריכים להרגיש את אמא יותר.
אל תלחצי מזה. תקשיבי ללב שלך ובע''ה תדעי איך להתנהל איתו הכי טוב.
ואחרי הילד הראשון כבר יודעים-- הכל עובר....כנראה שצריך לעבור את הילד הראשון כדי לדעת את זה.

לא להרים מיד שבוכה. לחכות קצת ואז להרים.

את יכולה לשים אותה על הבטן ולשכב מולה.
לשים לה שמיכה מגוגלת מתחת לבית השחי.

אפשר לעזור לה כשאת שמה את היד שלך על הטוסיק שלה וככה האנרגיות שלה מופנות למקום הנכון ולא למאמץ מיותר בכל הגוף.
לשים לה דברים מעניינים מולה, לדבר איתה.
לאט לאט היא תאריך את הזמן שהיא מסוגלת, זה הגיוני שהיא בוכה כי זה באמת קשה לה כרגע..
וזה חשוב ממש להתפתחות גם לטווח הרחוק, חיזוק כל גפה עליונה

דברים אחרים שאפשר לעשות - לשכב על הגב ולשים אותה על הבטן שלך

להניח על הספה לידך ופלג הגוף העליון מוגבה על הברך שלך

לשים מתחתיה מגבת מגולגלת

להיות מולה ולעשות לה פרצופים

כשבוכה להרים, ואחרי דקה להניח שוב, וכך עשרים פעם ביום - זה מצטבר להרבה זמן על הבטן גם בלי לתת לבכות

 

להחזיק הרבה במנח אנכי, בידיים ובמנשא - זה אמנם מחזק פחות מהנחה על הבטן, אבל זה כן מחזק הרבה יותר מהנחה על הגב - וזה גם לא מתסכל ולא מייאש כמו הבטן, אז יש לזה הרבה פוטנציאל לעזור ולחזק אותה.

הפכנו והפכנו.... שוב ושוב..
עד שהיא מגלה עניין ושיש לה יכולת תנועה, ועכשיו (חצי שנה) היא ממש נהנית.
הרבה סבלנות

מצטרפת להמלצה לשים לה מגבת מוגולגלת מתחת לזרועות

זה מקל על הרמת הראש,

ובאמת כדאי כל פעם לזמן קצר...

תזכירי לעצמך שאת עושה את הכי טוב עבורה גם אם היא "מתלוננת"

הצלחות.!

😓

מגלגלים מגבת קטנה

שמים לה מתחת לזרועות- מתחת לבית השחי

לרוחב החזה

זה מרים את פלג הגוף העליון

 

מקווה שהצלחתי להסביר

תודה

לידה זה ארוע די נשי...באופן מסורתי, גברים היו מודרים מלידות בדר''כ.
אני רוצה לייעץ לך משהו, ברשותך.
כתבת שהוא כמובן יכנס כי זה מה שאת רוצה ויעזור לך.
אני חושבת שיותר נכון לאפשר לו לעשות מה שנוח לו, ובהחלט להשאיר אופציות אחרות פתוחות. .את גם לא יודעת איך הוא יגיב. אולי זה ילחיץ אותו, את לא רוצה בעל לחוץ לידך בלידה ראשונה...אולי יביך אותו. לא יודעת...יש הרבה סוגי תגובות אפשריים.
אני מציעה לך לתת לו לבחור מה לעשות. זה גם לא לייב להיות הכל או כלום. הוא יכול להיות איתך עד ללידה עצמה ואז לצאת, או להפך- להתפלל בחוץ ולהיכנס ללידה, או כל אפשרות אחרת.
בלידה הראשונה שלי אמרתי לבעלי שיעשה מה שמרגיש. והוא נכנס יצא נכנס יצא. היה לו קשה לראות אותי סובלת בלי יכולת פיזית לעזור לי. בלידות אחרות כבר היה נוכח יותר, כמעט בכל התהליך אם לא בכולו.
לכן אני אומרת- לא בכוח. בנחת.
שתהיה לך לידה טובה!

וזה עלול להשאר איתו גם בהמשך..

לא לכל בעל טוב לראות את אשתו בלידה. 

מסכימה עם בת 30

עם תקחי דולה או את אמא שלך אז הוא יכול לצאת ולהיכנס 

בעלי היה ויצא קנה שתיה קצת התפלל הרבה דאג

בסוף הוציעו אותו למזלי

ועדיין שמע אותי בחוץ

אה וישר אחרי הלידה נכנס והחזיק את התינוקות ושר להן

והצלמנו ביחד והודענו לאנשים

מהניסיון שלי זה.לגמרי תלוי בך ובצורך שלך בלידה..

לי היה חשוב שבעלי יהיה נוכח בלידות-ואחרי הלידה הראשונה שהרגיש חוסר אונים והיה לו קשה לראות אותי סובלת בלי יכולת פיזית לעזור 'ויתרתי לו' ואיפשרתי לו לא להיות נוכח ובהריון האחרון קלטתי שאני ממש חוששת מהלידה בגלל זה, מההרגשה להיות לבד (לא לקחתי דולה והייתי בלי אמא/ אחות) אז הודעתי לו שאני צריכה אותו ושיתכונן נפשית לזה... והיה לי ממש מעולהאיתו..
ואני ממש שמחה שהקשבתי גם לצורך שלי בעניין..

בהצלחה!

כל הלידה זה תהליך מורכב. במיוחד לידה ראשונה.
באופן אישי בעלי נכנס איתי בכל הלידות כך רציתי ומסתבר שגם הוא.
אני חושבת שכדאי לך לפתוח איתו, למה הוא חשב לא להיכנס איתך? הוא חושש?
אני לא מקבלת שאח"כ קשה להם. הם אמורים לראות את הלידה מהזווית שלך וזה מרגש ומעצים.
לא דנה מי שלא מסוגל, ב"ה שבעלי מסוגל וכיף לנו יחד בתהליך הזה.

לפני כ30,שנה היה הרבה פחות מקובל שהבעלים היה נכנס לחדר הלידה,בשערי צדק לא הרשו להכניס בעלים.גם ממלווים אחרים לא כל כך התלהבו שם.גם בעלי לא רצה להכנס,בלידות של הגדולים זו לא היתה אפשרות.בלידה השלישית הוא היה בסוף בקשתי שיעדכנו אותו והוא נכנס אחרי.בבאות הוא לא רצה וכבדתי את זה.חשובלדבר על זה,בכדי לא להגיע למשקעים.יש יולדות שרוצות להיות לבד וזה בסדר גמור.כל יולדת צריכה לעשות מה שנכון לה .כשעוברות השנים מקבלים ראיה אחרת ופרופורציה.
מה שחשוב שיהיה ידיים מלאות ובקלות.

מה שחשוב לך ומה שאת מצפה ממנו (עכשיו ובמהלך הלידה)- תאמרי לו בפירוש.

הרבה ציפיות שאנחנו תולות בבעלים שלנו- הם לגמרי לא מבינים מעצמם, למרות שהם אוהבים באמת וחכמים ומבינים....

הם לא נביאים!

לידה זה עיתוי רגיש ומורכב לכל מערכת זוגית,

קבלי על עצמך לא לסבך אותו עם רגשות רוגז על הבעל ש"לא מבין אותי" ו"לא תומך בי כמו שאני רוצה", "למה הוא לא מבין מעצמו ש..."

את רוצה שייכנס, שייצא, שייגע, שיעזוב, שיביא שתיה- פשוט תאמרי.

בעלי היה איתי בחדר לידה עד פתיחה 6 ואז יצא. ותוך כרבע שעה אוחצי שעה הגעתי לפתיחה 10.

ולא זה לא מוזר. אולי הוא חשב לעצמו שאין לו יכולת לעזור לך בפועל, או שהוא חושש להלחיץ אותך וכד.

אצלי לדוגמא,

אמא שלי האהובה (!) שיש לנו קשר מצויין ביומיום,

בלידות היא פשוט מקשה עלי. 

אבל היא כל כך רוצה להגיע לכל לידה... אין לי לב לומר לה לא... 

התלבטות רצינית  

או להחליט לקרוא לה בכל זאת,

לשם מצוות כיבוד הורים

ושיהיה לי לזכות ללידה קלה בשלום... 

וברגעים מסויימים פשוט היה לי רע עם זה

הגישה שלה מאד מאד שונה משלי 

היא יכולה לומר פתאום בלי להתבלבל את הדבר האחרון שטוב לי לשמוע עכשיו  

 

מצד שני,

יש לה כל כך הרבה כח עלי

אם היא מרגיעה אותי או עוזרת לי זה הכי חזק שיש.

(כמה עמוק בנפש אמא נמצאת אצל הבת שלה. סתם מעניין... ) 

 

כלומר,

היא באה עם כל כך הרבה רצון טוב

אבל מאד לא מכוונת

את מבינה?

ותגידי לה איך היא כן נותנת לך כוחות ומה את כן רוצה לשמוע בלידה.
נשמע שהיא יכולה לעזור רק צריכה הכוונה.

היא פשוט טיפוס שקשה מאד לדבר איתו ישירות

 

אני רגילה לנהל תקשורת מאד גלויה, רגישה וזורמת עם אנשים

אבל עם אמא שלי זה מערכת אחרת

 

אמהות ובנות זה יכול להיות מורכב

את בטח יודעת

 

 

והיה לה מאוד קשה עם החוסר יכולת לעזור.
אז לי היא כבר אמרה תודיעי לי אחרי שאת יולדת.. ובכל זאת בלידה הראשונה האחיות אמרו לי שאמא שלי התקשרה לחדר לידה לשאול אפ אני שם (לא אמרו לה) והיא הדליקה נר והתפללה עלי.
ילדתי את כולם עם בעלי בלבד.

אבל עכשיו כל שלוש שעות אני מקבלת טלפון ממנה שמוודא איפה אני, כשאהיה בחדר לידה היא תתפלל עלי.

משהו של מפגש אחד. ותדברי את עם המדריכה קודם ותסבירי לה איזה דברים את זקוקה להם

עשיתי את זה עם אמא שלי וזה ממש עזר לה לדעת מה יהיה לי טוב. וזה שונה כש'המדריכה' אומרת את זה ולא את אישית.

בעלי משרה עלי אנרגיות ממש טובות. הכי קשור אלי בעולם ומרגיע ותומך. אבל החלטנו שיצא בגלל אותו מקור שאני לא זוכרת אותו.

ממה שראיתי הדעות חלוקות בין הרבנים לגבי נוכחות הבעל. יש בזה משהו מעכב. בלי קשר לאיזה אנרגיות הוא משרה על האישה.

יש כמובן הבדלים בין שלב הצירים והפתיחה לבין השלב של הלחיצות, כידוע לכולם....

זה בוודאי.

לא משנה, שכל אחת תעשה מה שנוח לה. אצלי ואצל חברה שלי זה עבד. מרגע שהבעל יצא הלידה התקדמה במהירות. מבאס שהבעל לא נוכח איתנו אבל היה עדיף לשתינו ככה.

הבעל לא נמצא שם כדי שאם לא הקפידו על הטהרה שלא יהווה לה קיטרוג.
זה מה שאני יודעת

לדעתו זה עניין בקבלה.

לא יכולה לדמיין את זה אחרת

את רוצה לקנות כרטיס חדש? מאמינה שלא...׳אז אין לך הרבה אפשריות
מקסימום תקיא בטיסה. תצטידי במלא שקיות להקאה
אולי תשתי קולה

הייתי בשלב שלך ולא האמנתי שאני אלד בסוף , ממש ככה. ובסוף זה קרה בלי התראה מוקדמת בול התאאיך המשוער ירידת מים בבום...
אז אני אעודד אותך שאת ממש אבל ממש קרובה, תנסי לנוח כמה שיותר , כשהגוף ברגיעה יותר קל לו לפתח לידה. בהצלחה לידה קלה בידיים מלאות

אני קוראת אותו 3 פעמים ביום מהתחלה ועד סוף

זה מעודד אותי

(ולא שלא הייתי שמחה ללדת היום...)

ואני עוד רציתי ללדת אחרי פסח...
אבל כבר קשה כל כך...

וכזה חם היום...

שפשוט נוזלים...

 

מצבי כמצבך ומתפללת שיגמר מהר לכולנו...
בינתיים מעודדת את עצמי בכל יום נוסף שעובר שהנה הספקתי עוד פינה קטנה לפסח שלא חשבתי שאעשה השנה..
לא יודעת אם זה מצליח לעודד...
שיהיה בקלות ובידיים מלאות, ובע"ה כמה שיותר מהר...

למרות שזה לא ממש משנה את המציאות .
מעודד שלא מתמודדים לבד

תאמיני לי שאת לא רוצה ללדת עכשיו

(ותסלחי לי על ההתנשאות)

 

אבל את הרצון שלך לגמור אני מבינה מאד מאד

אני מקווה בשבילך שיהיה קל יותר!

וזה לא שכבד לי או משהו.. פשוט בא לי כבר להחזיק אותה!!

ואין לך מושג כמה שלא בא לי ללדת עכשיו!!! הייתי שבוע שעבר בחדר לידה עם פתיחה 3 ס"מ וריחם עלי ה', הכל נעצר, חזרתי הביתה עם הפתיחה. מאז לא זזה מהמיטה מתפללת למשוך כמה שרק יותר כדי שהתינוק שלי יוולד עם תנאי הפתיחה הכי הכי מעולים שיש ושבוע 35 זה לא תנאי פתיחה אידיאלים לחיים (גם שבוע 36 לא) אז גם אם קשה, שווה לסבול עוד כמה שבועות בשביל שהוא ייולד הכי הכי בשל שאפשר (יש דברים עדינים שהם לכל החיים!)

זה התפקיד שלך היום בתור אמא.

כל יום משמעותי.

נראה לי את יכולה לחכות לאחהצ

מהעוצמה של המכה (גם אם המכה ממש לא בבטן).

תנועות לא קשור לזה, אם ח"ו לא תרגישי תנועות זה כבר מאוחר מדי חלילה.

החשש הוא עד 24 שעות.

מקובל לומר במקרה כזה שעדיף להיבדק סתם מאשר ח"ו...
אחרי נפילה ההנחיה היא להגיע מיד להיבדק. אפשר למיון נשים או למרכז לבריאות האישה.

זה תוך פחות מ24 שעות..
(האמת גם שמיון נשים/מרכז בריאות האישה נמצא ככ רחוק..)

הכוונה היא שאחרי 24 שעות כבר אין למה לבוא...
אולי תתקשרי למוקד אחיות או לאחות נשים לשאול?

ואף אחד לא נלחץ ומכניס אותך ראשונה בתור או משהו,

כל עוד את מדווחת על תנועות רגילות

יכול להיות שהתור הרגיל אצל הרופאה כבר יגיע יותר מהר

אולי תתקשרי לרופאה לשאול?

יש מצב שהיא בעצמה תגיד לך שאין לה אפשרות לבדוק את זה ותלכי למוקד...

גם אם המכה לא בבטן. אם זה היתה החלקה רצינית עדיף ללכת להיבדק מיד.

 

 

תלכי להיבדק.

נפילה יכולה לגרום להתקצרות צוואר הרחם/צירים/דימום/הפרדות שליה.
את בשלב קריטי ביותר ובטח לא רוצה לסכן את ההריון שלך.
אני במקומך הייתי יוצאת מהלימודים הולכת למיון.

התקשרתי לרופאה, אמרה שאם אין דימום אז לבדוק בערב.

הייתי אצל הרופאה, הכל בסדר ב"ה..
קיבלתי הנחיה לא להתאמץ ואם יש תחושות חריגות(דימום, כאבים..) ללכת למיון.

תודה