פורום הריון ולידה (עמוד 3717)

יש משחות שאפשר בהריון ולא צריך מרשם. תקני עד שתגיעי לרופאה ביום ראשון. מניסיון שלי עדיף כבר ללכת לרופאת נשים ( בעבר מה שהרופאת משפחה רשמה לא עזר עד שהגעתי לרופאת נשים והיא כבר דאגה לתת לי מרשם למשהו שעוזר - אני רק לא זוכרת מה זה היה )

פשוט לבקש מהרוקח?

זה טיפול פנימי+משחה למריחה חיצונית.

אבל לא האגיסטן בייבי, יש בו פחות חומר פעיל.

לי דווקא הסבונים למיניהם גרמו לגרד חזק יותר.
החלפתי סוג תחתונית שזה עזר קצת.
לאכול יוגורט ביו (או אפילו למרוח שם..) עזר ממש הרבה.
ואגיסטן

מערכת העיכול שלי די רגישה בהריונות והרבה פעמים יש לי שלשולים וכדו', הפעם זה רק כאבים ולכן קשה לי להחליט מה הגורם.

כדאי להבדק, כדי להיות רגועה. סביר שהכל בסדר... אבל אף פעם לא כדאי לקחת סיכון בהריון.
לכי לרופא נשים/משפחה. (לא ישר למיון - טעות שאני עשיתי, ואח"כ הייתי צריכה לשלם ממיטב כספי, כי לא הלכתי עם הפניה-טופס 17, וברוך ה' בכל היה בסדר, אז הקופה לא הסכימה לממן זאת. )

אם זה שלילי-ועוד לא קיבלת וסת, חכי עוד יומיים ונסי שוב.
זה נכון על כל בדיקת הריון. לאו דווקא של לייף.
בהצלחה! 💕

 

HBA1C זה בדיקה של המוגלובין מסוכרר, שמראה ממוצע של רמת סוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים. 

זה לא ממש קשור למה שאוכלים. אם את בריאה ואכלת שטויות- הסוכר עדיין יהיה תקין. אם יש לך סכרת, או טרום סכרת- הבדיקה תצא מעל הנורמה. 

תודה רבה! הרגעת אותי

האם בכל זאת עדיף את ההעמסה של ה75?
מה את אומרת?
אני בכל מקרה עשיתי.. לא היה כ"כ נורא...

אבל ביקשתי מהרופא הפניה ל75 וזה מה שהוא אמר לי שהוא נותן. ולא היה לי כוח להתווכח איתו..
אני מקווה שיהיה בסדר. בבית עם הגלוקומטר לא נראה שיש לע בכלל. אכלתי מלא שוקולדים ובדקתי אחרי שעתיים והיה לי 114 או 104 לא סגורה כמה..
ואם זה מעל 140 זו סכרת.
כנל בצום. אני עם 80 ומשהו

סכרת הריון?

 

נכנסתי לתוכנית של חלי ממן, אומנם לצערי פחות מקפידה כרגע (המלא שוקולדים שרשמתי זה היה לפני שנרשמתי לקבוצה כמובן, משהו כמו לפני 3 חודשים בערך) אבל יודעת שאני בקבוצת סיכון.
אשמח שתחדשי לי😘

יצא לי בבדיקה 5.3. זה קרוב לערך הגבוה

ולא מכירה את הקבוצה הזו. אבל חשוב לדעת שיש מה לעשות ואפשר לשנות ולצאת מהסיפור הזה לגמרי בע"ה.

אם את או אחרות רוצות עוד מידע אשמח באישי (אני ממש לא אינטרסנטית משום כיוון, רק נחשפתי לזה וחשוב בעיני)

אפילו אולי בשרשור חדש..

יש קבוצה בפייסבוק של גולדי פישר. יש לה גם ספר מדהים עם מתכונים דלי פחמימה

אבל אם הרופא חושב שA1C זה מספיק, מי אני שאתנגד.

חח העיקר שיהיו בשורות טובות.
תודה לכן

אן כן, אז פשוט להקפיד לנקות ממש טוב את האמבטיה לפני כל שימוש עם התינוק.
אם לא אז ממש אין מניעה, פשוט תנקי יסודי בפעם הראשונה וזהו

הם חיים באותו בית. סביר להניח שהחיידקים יגיעו אליו בכל מקרה.
את יכולה להעביר מגבון אלכוהול/לשטוף במעט סבון לפני השימוש בשבילו..

אני אפילו לא רואה צורך לנקות אותה אחרי שהגדולה מתקלחת בה. מספיק לשפך את המים שלה ולתת שטיפה קלה .
היא נוגעת בתינוק, נוגעת בך, הם חיים יחד, למה שכל אחד יצטרך אמבטיה משלו?

א. אני אישית בחודשים הראשונים ממש הפקדתי שכל מי שמתקרב לתינוקת ישטוף ידיים לפני.
ב. ובסוף מקלחת שוטפת מאיתנו לכלוכים שלא נוגעים בתינוקות(אזור הרגליים, אזור התחתונים...) שממש לא הייתי רוצה שיתקרב לתינוק בן יומו.

וחוץ מזה - אם את מניקה , הוא מחוסן לרוב החיידקים שמסתובבים בבית.
( אם יש ילד חולה , כן היתי מקפידה שלא יגע בתינוק, ואני אשטוף יותר ידיים)
לגבי אמבטיה, ממילא שוטפים בה את הילד עם סבון, אז היא כבר נקיה, מקסימום אפשר לתת לה שטיפה נוספת עם סבון לפני הכנסת התינוק.
דבר נוסף- עודף סטריליות הוא לא בריא, יש חידקים בכל מקום! ולגדול בסביבה סטרילית ממש לא בריא , מערכת החיסון צריכה להתמודד עם מה שיש בסביבה( לא מתכוונת לחסוף תינוק קטן לאדם חולה, אלא חיידקים הרגילים של החיים). וזה מפתח את המערכת החיסונית . לא המצאתי את זה , אמא שלי עבדה בתחום המחקר הרבה שנים ואילו המילים שלה.
כמובן באופן סביר, אם ילד יבוא הביתה כולו מלוכלך בחול , לא אתן לו לגעת ככה בתינוק.

אבל צריך לקחת בחשבון שלגדולים עלולות להיןת תולעים לפעמים

נראה לי שהם לא כ"כ יכולות לעבור דרך אמבטיה משותפת. הן יכולות לחדור רק דרך הפה, והדרך העיקרית שלהן להגיע לפה זה בתיווך הידיים. כלומר, אם הגדולה מכניסה יד לא רחוצה לפה של הקטנה, זה יכול להדביק בתולעים. אבל אם הן רק יושבות באותה אמבטיה בזו אחר זו? התולעים לא יעברו מעצמן אל האמבטיה, אם יעברו הן כנראה לא ישרדו שם, ואם נניח יעברו וישרדו - תינוקת קטנה לא יכולה עדיין ללקק את קירות האמבטיה. 

מספיק לשטוף היטב בין מקלחת למקלחת

עזרתן לי.. רק בשמחות אצל כולם

הוא כבר לא משתמש באמבטיה וקנינו חדשה לקטן

אל תגידי שאת לא בהיריון, אומרים שזה לא טוב. תגידי בע"ה.
חמותי אחרי הלידה שאלה אם אני שוב בהיריון כי נשארה לי בטן וצחקתי. אז תצחקי ותגידי בע"ה

חחחח
זה מה שאני אומרת בעז״ה... כל דבר בזמנו. אבל מקשים עליי לפחות פעמיים בשבוע שואלים... וזה מלחיץ אותי

תנשמי עמוק ותהיי רגועה. זה זמני

אני בשבוע 5, ובשבוע וחצי האחרונים פתאום מלא אנשים שואלים ומבררים עם בעלי ואיתי מה עם הריון.. כל השבת אחים שלי אמרו שאני נראת שונה..ואז גיסי לחש לי מזל טוב 😣 ממש לא ברור לי מה קרה ואיך שמו לב ( כמובן שהכחשתי) אכלתי ושתיתי רגיל ואין לי הקאות או משהו :/ אבל פשוט החלטתי שגם אם לא תכננתי לספר אני לא נכנסת מזה ללחץ או לעצבים, מי שחושב שהוא יודע שיבושם לו

ואייי איזה מבאס!
אני רק רוצה להסתיר/:
אנשים חטטנים! אני בחיים שלי לא שאלתי מישהי אם היא בהריון!

אני ?! בהריון?! אמן!!!

 תתפללי עלי....

 

תפילות תמיד עוזרות, וזה יכול לסתום קצת פיות חופרים...

השאלה אם אני כבר בהריון זה בסדר להגיד ככה? שלא א״כ יחשבו שבזכותן אני בהריון...

שיחשבו מה שהן רוצות

זה קשה ומעצבן, שנכנסים לפרטיות ובמיוחד שגם בהריון שביעי שמיני כל הזמן מתחקרים ושואלים כאילו אין לי ילדים, זאת חוצפה שלא מובנת וחוסר טקט, אבל שנים שבעלי מדבר איתה ואין שום שינוי, התיאשנו...
אני עונה בדכ משהו לא ברור כמו בעז"ה, תתפללי...
אבל בדכ היא יותר לוחצת את בעלי ומתחקרת אותו ובעלי פשוט מעיר לה שלא שואלים שאלות כאלה, וכשיהיה לנו משהו לבשר לה ומר לה.
זה ככ מכעיס אותי ברמה שאני לא מסםרת לה עד שרואים ואא להסתיר עם סווטצר וכדומה...

אני מנסה לא להיתבלט שמה רחב...
ובעזרת ה יהיה טוב

זה מעצבן אותי גם ...
אחרי ההריון הראשון אמרה לבעלי תזהר לא להכניס אותה להריון היא אחרי ניתוח😮
הייתי ב-ה-ל-ם! מה אנחנו ילדים קטנים?!
כל הזמן מתחקרת את בעלי כמה הוא מקבל , כאילו הוא אמר לך כבר למה לשאול אלף פעם ?! וכמובן שחופרת על עבודה כאילו דיייי זה מחרפן כבר....

מה נסגר איתן ?! , גם אנחנו נהיה חמות כאלה כאילו זה גזרה כזאת ?! חח


מצטערת על החוצפה אבל שלא עזר שהוא דיבר , אני התחלתי לדבר ולהגיד שזה עניין שלנו..( כמובן שלא בקטע של ריב וסכסוכים אבל כן בקטע של ״תשארו בצד שלכם ואל תתערבו״ . דיי כבר שתקתי מספיק

חמותי מדהימה ולא מתערבת בחיינו, רק במה שאנחנו משתפים (לפעמים שואלת על זה, אבל נראה לי הכי לגיטימי...)
אז בקיצור, זה ממש תלוי בהתנהלות שלך כלפי אנשים, ככה רוב הסיכויים שהתנהלות תהיה מול הילדים..

כי אני אחת כזאת שבחיים לא אכנס לאנשים לחיים ואפילו אם משהו ממש בולט אני לא אשאל כלום עד שיגידו
אז יש לי עוד תקווה חחח

תתעודדי הכל תלוי בך ;)

שאלות חפרניות, אבל לגעת בבטן כבר ממש מוגזם.
לנשום עמוק ולהתעלם ממנה
אצלי גיסי התחתן כשהייתי בשבוע 8 ולא ראו עלי כלום והסתרתי את זה שלא הרגשתי טוב. אבל אז בשבת שבע ברכות היתה לי התכווצות שרירים נוראית במותן וזה כל כך כאב שהלכתי לנוח קצת באמצע הסעודה, וחמותי באה לשאול את בעלי אם אולי אני בהריון...? הוא עשה לה פרצוף של מה פתאום וגלגל עיניים (זה היה 3 חודשים אחרי החתונה שלנו) אבל היא לא השתכנעה, ואחרי חודש כשסיפרנו לה היא אמרה נו בטח כבר הבנתי מזמן... מעצבנת! ועוד שבדרך כלל סבלתי מהתכווצויות כאלה בכלל במחזור, אז אם כבר שהיו חושבים שקיבלתי מחזור מה ישר הריון...

השאלה אם עליי לספר בשלב זה?
ז״א שבוע 10 זה מוקדם { לפני שקיפות..}. זה לא סיכון לספר? בשלב כה מוקדם? או שזה לא מוקדם? לא מבינה בזה..🙊

את מחליטה מתי הזמן הנכון עבורך. אני סיפרתי בשבוע 13 כי לא רצינו לספר לפני שאהיה בחודש השלישי. כל אחד והבחירות שלו

אני לקחתי את הסיכון שאם ח"ו יקרה משהו, ידעו מזה.
אני לא אחת שמסתירה, והיה לי חשוב שדווקא במצב הרע יהיה לי תמיכה.
סיפרתי בסביבות שבוע 8 להורים, ב 10 לאחיות ואז בסביבות 11 לגיסות, ולסבים וסבתות וגיסים ואחים רווקים סיפרתי רק אחרי סקירה בשבוע 16 ישר עם מין העובר...
אני שמחה מזה ממש..
החברות האמת, היו כאלה שידעו מוקדם כי סיפרתי לתמיכה ועזרה, והרוב ידעו החל משבוע 20 כשכבר יצאה בטן.
דווקא לחברות שלא רואות אני ממש לא רצה לספר, אלא אם כן יש לי סיבה רצינית.

תעשי מה שטוב לך

תעשי מה שנוח לך, אין בזה כללים. אני סיפרתי בכל ההריונות לאמא שלי וחמותי די בהתחלה. וגם בהריון הראשון שהיתה לי בו הפלה בשבוע 8 , הן ידעו וזה דוקא עזר לי, הן תרמו מנסיונן( מסתבר שכמעט כל אישה עברה הפלה בחייה), ועזרו לי להרגע ולהרגיש שלא קורה לי משהו חריג.

אני פשוט מכוח הנסיבות ייאלץ לספר לא בגלל שאני רוצה באמת
פשוט דוחקים בי

שכאילו אין לך בחירה מתי לספר.

אבל זה בדיוק הנקודה - שאת תבחרי מתי לספר ולא כי דוחקים בך.

ממש מעצבן שנכנסים לתוך העינינים האיישים
אני צריכה לבדוק אם יש אופצייה להקדים טת השקיפות עורפית... באיזה שבוע זה בדרך כלל??

כדי שלא יקרה שהשכנות ידעו לפניהם... (-;

וגם בכללי להימנע מהחלקה.

( גם אין לזה מקור הלכתי ).

שיש עוד דם בשיליה שיכול להיכנס לתינוק וזה ממש בריא
כדאי לחכות קצת ליפני שחותכים

אפשר לבקש לחכות עד שיהפוך ללבן. הרעיון הוא שבכמה דק אחרי החידה ממשיכים לזרום חומרים מחבל הטבור אל התינוק, זה דם שמכיל הרבה תאי גזע וכד' שיכולים לסייע לתינוק.

שזה יותר מעלה סיכוי לצהבת אחר כך.
אבל חוץ מזה, היתרונות הם כמו שציינו כבר, יותר חמצן, עוד תאי דם מהאמא לתינוק שמגיעים...

יש היום בבתי החולים מודעות רבה יותר לא לחתוך ישר

שזו לא סיבה לא לאפשר השהיית חיתוך.
ואכן חיכינו עם הניתוק עד סיום זרימת הדם וברוך השם לא היית השפעה שלילית יל הילדה (כמובן מקרה אחד לא מייצג על הכלל זה רק דוגמא)

לא בגלל ניתוק מיידי או מושהה של חבל הטבור.
וולא אמרתי שזה לא קצת מעלה סיכון אלא שזה לא סיבה מספקת לא לעשות את זה. (לא זוכרת כבר בדיוק מה שוחחתי עם המיילדת זה היה די מזמן)

אולי לחלק a ולחלק b?
עכשיו מבינה שכנראה לא הבנתי נכון ולבעלך יש ab...

למשל אם יש לאמא a ולתינוק o אין בעיה.

הבעיה היא רק אם לתינוק יש משהו שלאמא אין. למשל לאמא יש o ולתינוק a (או b, או ab). או לאמא rh שלילי ולתינוק חיובי.

את חבל הטבור? המיילדת? הדולה? הבעל?
האם יש בעיה הלכתית עם זה שהבעל יגזור את חבל הטבור או שזה בסדר?!

מהבנה פשוטה שלי. אישה לאחר לידה נמצאתבמצב שהיא אסורה על בעלה וכל קשר של מגע ביניהם הוא אסור. אז גם יהיה אסור לבעל לחתוך את חבל הטבור שברגעים אלו הוא מחובר וחלק מגופה של האישה.

בהתחלה אמרתי שכן ואז כשהיא נתנה לי את המספריים לא הייתי מסוגלת לעשות בעצמי את הניתוק הזה בינינו אז נתתי למיילדת.

זה כדי להוריד סיכון לצהבת.
ואילו להשהיית הניתוק יש יתרונות רבים ומשמעותיים יותר.

אם ככה למה זה הנוהל הסטנדרטי? ומשהים רק אם היולדת מבקשת? אולי יש עוד סיבות שהניתוק המיידי כדאי יותר מלחכות כמה דקות?

וחלק מהמיילדות כבר שואלות מיוזמתן אם להמתין עם החיתוך

והמילדת אמרה לי שזה מה שהם עושים בדרך כלל

שעמוס בחדרי הלידה, ואחרי שהלידה עברה בשלום ב"ה רוצים לפנות חדר ליולדת הבאה.

אבל כמו שכתבו לך, המודעות לחשיבות ההשהיה הולכת וגוברת, ורואים תהליך שבהרבה בתי חולים הסטנדרט נהיה לחכות עם החיתוך.

באחת הלידות אצלי החבל היה קצר, והמיילדת לא יכלה להביא את התינוק לחזה שלי כל עוד הוא מחובר. כבר לא יכולתי לחכות יותר לחבק אותו בידיים, להניק... אז ביקשתי מעצמי שתנתק.

😬
כדי לסיים את הלידה וללכת הביתה אחרי משמרת וכו'

לא נראה לי שזה מה שישנה להם, ממילא את יכולה להשאר בחדר לידה עוד זמן עד שומרים לנקות אותך ואחר כך נותנים להניק בחדר לידה, אף פעם לא מיהרו להוציא אותי מחדר לידה בלחץ כזה שלא היה להם 2-3 דקות לחכות עם חיתוך חבל הטבור.

הכל נעשה בלחץ 😢
וזה היה חצי פריקה, ברור שזאת לא סיבה מוצדקת למהר

בלידה האחרונה שם רק אחרי שלוש שעות העבירו אותי למחלקה.בדר"כ הם משאירים בערך שעתיים להתאוששות במיטה...ואח"כ יורדים למקלחת,מתארגנים ועוברים למחלקה

היום בבתי החולים יש מודעות גדולה לעניין.

בלידה האחרונה שלי המיילדת זו שאמרה שהיא משהה את החיתוך כדי שהקטנה תקבל כמה שיותר גם מחבל הטבור...

לידה פעילה ולהתייעץ עם מיילדות ודולה. אני השארתי עד שלא היה דופק בחבל עצמו.. זה חשוב לדעתי. אלא אם כן את רוצה לשמור דם טבורי

בעז"ה שתזכו לשפע ברכה

כתבת בצורה נורא מרגשת.
בעז"ה מאחלת לך שהקב"ה ירעיף עליכם שפע של אור וטוב!

שתזכי לשפע גדול

כששאלתי אמרו לי שאפשר גם אופטלגין(אקמול לא משפיע עלי בכלל..) ואדוויל/נורופן/אדקס ממש עדיף להימנע.. בשליש שני מותר.

כך אמר לי הרוקח בבית מרקחת שלנו,

שבהריון ממש אסור אופטלגין

ובכנות- לפעמים הוא יודע יותר טוב מהרופאים, אז אני באופן אישי סומכת עליו

וזאת התשובה שקיבלתי.

יש בעיה לקחת אופטלגין בהריון אם לא לקחת לפני, כי יש אחוז מסוים באוכלוסיה שאלרגים לחומר הפעיל שלו וזה מסוכן ממש בהריון.. אז אולי בגלל זה הרוקח אמר לך.

לי יש כדור והוא עזר לי בצירים או כשלא נוח לשבת על כסא.
בחודש 9 נראה לי מיותר לקנות אם לא היית צריכה אותו עד עכשיו

איך השתמשת בו בצירים? זה עזר?

לא עזר לכאבי הצירים, אולי עזר להתברגות ולירידת התינוק.
אבל בעיקר זה היה בחדר לידה..

בקורס הכנה ללידה דווקא עודדו לתרגל מוקדם

קרה לי ובטח לעוד.

מקווה בשבילך שהכל בסדר, אני במקומך (מניסיוני) הייתי חוששת מאוד😐
אבל ניסים קורים ויש כאן כנראה מי שיספר לך על זה.. בשורות טובות!

אני לא נקראת מלומדת בניסים ועברתי שלושה הריונות בלי בחילונת. יש הריונות עם בחילות ויש הריונות עם קצת ויש הריונות עם הרבה.. חבל שתלחיצי אותה כך..

קרה לי גם....הריון אחד שהבחילות לא הגיעו כלל כשבהריונות אחרים הייתי מושבתת לחלוטין בחודשים הראשונים. הכל יכול להיות...

למחרת בבוקר הייתי חייבת להקיא ולא הצלחתי זה היה נורא ומאז יש לי לא מעט בחילות.

שבוע 6 +

הריונות ראשונים לא הפסקתי להקיא, ולא תפקדתי מרוב בחילות.

הריונות אחרונים בלי בחילות והקאות בכלל.

הבחילות יכולות לבוא בעוד שבוע או יותר... (אוףףף)

או לא לבוא בכלל- וזה מצוין ותקין (הלוואי)

תרגישי תמיד טוב!

 

אני באופן אישי מתחיל לי תמיד באזור שבוע 6-7

מכירה כמה תינוקות יונקים ממש שמנים. זה רק מעיד שהחלב שלך מעולה ב"ה
בדרך כלל כשהם מתחילים לזחול וללכת השומן יורד

יש לו לחיים ממש גדולות..
לא חשבתי בכלל על סכרת..

לכן יש עקומות גדילה.
99% שהכל הסדר, והוא ילד מתוק ובריא שמתפתח היטב.
מה אמרו בטיפת חלב? לגבי לחיים, גפיים לא חושבת שזה אומר משהו.
בהצלחה!

גם שלי היה ככה טפו טפו.
כל עוד לא אומרים לך שיש משהו אל תדאגי.
החלב שלך כנראה מצוין ומשביע. תשמחי.

שלי עלה יותר בהנקה מאשר עם התמל. כי עכשיו הוא בגיל שהוא זז יותר אז העליה מתונה. אל תדאגי. סכרת מתבטא בעוד דברים אני לא סגורה מה.

וכך גם אומרים בטיפת חלב, פשוט יש לך חלב מאד עשיר ב"ה

אם את לא שקטה תשאלי בטיפת חלב או רופא ילדים

ככה היה לי עם חלק מהילדים ועבר חלק בטיפת חלב

היתה על הנקה בלבד ועלתה המון במשקל, בגיל חצי שנה כבר שקלה בסביבות 11 ק״ג אם לא טועה. במשפחה שגעו אותי שאני מפטמת אותה, בטיפת חלב הגדילו לעשות ואמרו לי שאני צריכה לעשות לה דיאטה😳 בטיפשוטי שמעתי, יותר מחודש התחלתי להקפיד על הנקה לפי שעות, היא היתה רעבה, בכתה ולבסוף כמעט נעלם לי החלב, אחרי זה ( זה היה בערך כשהיא היתה בת חושיים- שחוש) לא שמעתי לאף אחד הנקתי לפי הדרישה בכיף, כדי להרגיע את בני המשפחה נסענו לרופאת ילדים שהיא גם יועצת הנקה ( בגיל 6 חודשים בערך) והמילים שלה היו ״ כל עוד התינוק על הנקה בלבד לא מדברים על משקל בכלל!״ ההמשך הוא כזה- ככל שהתחלנו עם המוצקים, התינוקת התחילה לזחול וההנקות ירדו המשקל התאזן מעצמו! עם הילד השני היה אוטו הסיפור בדיוק, היה תינוק מלא בהנקה, איך שהתחילו המוצקים וההנקות פחתו התחיל לרדת במשקל. המסכנה שלי- יותר לא מתייחסת להטפות של הסביבה וגם לא של טיפת חלב שכל האינטרס שלהם זה שהילד יתאים לטבלאות שלהם, תניקי בכיף , חלב אם זה הדבר הכי בריא בעולם, ובטח הוא לא יכול לגרום לשום סכרת!!!

מנסיון.
אז אל תלחצי.
בכלל, תינוק שניזון מהנקה (או אפילו תמ"ל) לא אוכל ממתקים ושטויות- אין צורך להילחץ.

(הנקה מלאה, כמובן)
אחר כך עלו פחות ופחות. היום רזים.

שמעתי כלל מרופאת גסטרו ילדים,

שתינוק יונק אין דבר כזה שמן מדי (שלי היו מאד שמנים...)

אם הוא מקבל תוספת מתחליף חלב-  יתכן עודף משקל

 

יש נשים שהחלב שלהן משום מה שומני יותר

 

סתם מעניין אותי- את שמה לב שאת מאבדת מהמשקל שלך מהר יותר?

 

 

אולי זה שיש לי נטייה להשמנה בעצמי גורם לחלב להיות שומני יותר?
בשנים האחרונות אני אוכלת מאוזן וטוב.

בזמנו שנלחצתי ״מההשמנה״ חרשתי את האינטרנט, וזכור לי מאמר ( לא בעברית) שדיבר על כך שהשומן מהנקה הוא סוג שומן אחר מהמזיק שמצתבר אצלנו או לילדים שצורכים פורמולות, שהשומן הזה הוא דווקא בריא, שמערכת העצבים ובמיוחד מוח זקוקים לו להתפתחות תקינה. וגם דובר דסה תקין לגמרי וכך צריך להיות שהתינוק צובר הרבנ שומן בחודשים הראדונים כיוון שהגוף ״ יודע״ שיצטרך הרבה אנרגיה בשלב שיתחיל לזחול ולרוץ

והרגשתי בנח לדלל הנקות לילה מגיל חודשיים, ב"ה עבד.

(הילד המשיך להיות שמן... התאזן עם הזמן)

היא בשלב שאם לא רואים=לא קיים.

תנסי לדבר איתה כשאת נעלמת משדה הראייה שלה.
שתשמע אותך.

משחקי קוקו עוזרים להם להבין

וגם

להגיד מראש אמא הולכת ולמחוא כפים ולחיך ואז לחזור

הוי אמא חזרה

ככה מטפלת מנוסה אמרה לי

לא נותנת מלכתחילה לבכות סתם, אבל אם צריך לבשל/שירותים וכו', אז מותר לבכות קצת. ולא ייקרה לה כלום מזה.

שרותי הולכת זריז כמה שאפשר ומשאירה אותה עם משחק שעוזר לדקה הראשונה..
כשבשלת שמה אותה בטרמפולינה לידי. לא ליד האש

ככה זה 

חמודות אתן את נשמעת אמא מהממת

תודה.. איזו מתוקה😘

תגידי לה אמא לא יכולה עכשיו אמא הולכת כשהיא תוכל היא תבוא

תודה על התגובות את מהממת

שאחר כך הבכור מעסיק את השני

וכולם ביחד כבר פחות חוששים

 

הרבה ביטחון ואימון בעצמך ולעצמך

אני עושה מה שאני יכולה

אם הם בוכים חולים אחר

זה לא בשליטתי

ולא סותר שאני אמא טובה

יש מודל שקוראים לו אמא טובה דיה

אם יש לך זמן תסתכלי בזה..

 

ותודה לכל מי שעזרה לי להגיע לתובנות הללו

הרבה בנות מכאן.

לא הייתי משאירה בחדר שאני לא שם רוב הזמן.
אם זה לדקות בודדות, זה משהו אחר.

באמת לשתי דקות עוזר שאני מדברת אליו מרחוק

ואם אני הולכת ליותר משתי דקות - לוקחת אותו איתי. שמה אותו לידי כשממיינת כביסה, שמה אותו לידי כשמבשלת, וכו וכו.

אבל לפעמים אי אפשר..
בקושי הצלחתי היום לצחצח שיניים

שאם את לא לידה אז הלכת לאנשהו והיא יכולה לחשוש או פשוט רוצה להרגיש בטוחה.. אני הייתי שרה שירים וממשיכה לדבר גם בקול רם כדי שישמעו שאני עדיין פה... וגם כל פעם ללכת רק לשניה וחצי ולחזור וככה לאט לאט 5 שניות ויותר עד שתתרגל שאת יכולה להתפנות בשירותים והיא לא צורחת

זכור לי שזה מגיל מאד צעיר. לא פשוט. מבינה אותך.
היו לי פעמים שהייתי הולכת לפיפי ושמה אותו ביגלה מחוץ לדלת ומדברת איתו כדי שידע שאני שם.. קשה.
כשאני מבשלת אני שמה אותו לידי. תעשי דברים כשהיא לידך..

פשוט לפעמים זה כבר מוציא אותי מדעתי, כי יש לה זמנים שאם אני לידה אבל במחשב נגיד, היא לא מרוצה. שאני אסתכל עליה...
בסדר אין לי ככ בעיה עם זה, רק תהיתי אם כולם ככה...

עכשיו אני מקפלת מולו כביסנ והוא מסתכל עלי ומתלונן

אצלי בגיל הזה זה מה שהפך את הקיפול כביסה למשחק האהוב עליהם...

אנסה בע"ה בפעם הבאה (:

אז או שאי מביאה אותה אלי למטבח, לחדר וכד'.

ואם זה משהו קצר או שאני לא יכולה לקחת אותה- אני מסבירה לה שאני הולכת ועוד מעט חוזרת.

הרבה פעמים אני גם מסבירה לה בתנועות ידיים. מראה לה לאן אני הולכת ומה אני עושה.

לא יודעת אם ככה היא מבינה יותר...

ואז באמת אני חוזרת. או שמדי פעם באה אליה וממשיכה.

 

להתקלח, נגיד, אני ממש משתדלת כשבעלי בבית או אחרי שהיא כבר ישנה.

ואם ממש אין ברירה אני מכניסה אותה איתי לחדר.

 

ויש מצבים שאין מה לעשות והיא תבכה קצת.

אם יש מצב כזה, אני מנסה לפחות לדבר איתה, למרות שזה לא נראה לי עוזר.

ואחר כך אני מגיעה ומנחמת אותה.

 

בקיצור- זה לגמרי נורמלי.

זה מראה שהיא קשורה אליך ומרגישה בטחון איתך.

להסתכל לה בעיניים ולשבת לידה ממש
רק עם האחים שלה היא קצת יותר משחררת
אבל קצת..

מה עושים?
מחכה שתזחל קדימה ושתלך ובעיקר שתגדל

אם את יכולה- כמה שיותר בלי חיתול (שימי אותה על טטרה או משהו)

הבנתי שכדאי לשים באמבטיה גרב דקה (האלו החומות הבהירות, שחרדיות בד"כ שמות) עם שיבולת שועל.

לק"י

ושיבולת שועל- נראה.

זה מה שעזר בסוף, כל המשחות לא הועילו..
אנחנו חזרנו להאגיס.
ומאז מעניין את סבתא שלי שצוחקים עלי שזה יקר ומותרות.
הבריאות של הבן שלי לא מותרות!!
רפואה שלמה למתוקה 😘

מלא זמן, ניסינו כל מיני משחות.

זה מגיע הרבה פעמים ביחד.

אצלינו עזרה רק משחה עם מרשם רופא

לק"י

הרופאה אבחנה שיש פטריה.
רק שיש לי כרגע בעיה עם המרשם, וביקשתי מהרופאה שתרשום אותו על שמי (דרך האתר).

אז בינתיים ננסה להקל בדרכים אחרות.

אגיסטן בייבי ללא מרשם

עזר ממש מהר.

קמח תפוחי אדמה
כמו קסם

בכל אופן, כשאני ניסיתי לא הייתה לו כמעט השפעה.

תנסי להחליף סוג טיטולים.

ממה שכתבת פה בשירשור אחר על רגישות בעור, נשמע שזו תינוקת עם נטיה לרגישות.

אם ההתפרצויות תכופות והעוצמה שלהן מתגברת, יתכן שצריך ריפוי יסודי יותר.

לק"י

נקווה שאכן כך.
נחכה ונראה מה המצב..

ננסה באמת סוג אחר של חיתולים, ונחפש אריזה קטנה של קמח תפו"א.

כי טיפלתי בדרך שלי..

אבל ממה שאני שומעת, עוזר לבד או לערבב קמח תפ"א עם משחה לא רפואית, כמו אורה קרם או אחרות. הקמח תפ"א עוזר לייבש את הרטיבות ולחצוץ בינה לבין העור.

היא לא עזרה כלום

ננסה לערבב

 

והתחיל לה עכשיו נקודות בפה

ואני מפחדת שתדביק אותי בשד אוף

 

מה שכן יש לי תרחיץ עם שמן עץ התה

ואני מתכננת לקנות פרוביוטיקה

 

ואי עד שקלטתי שזה לא תפרחת...

 

האורה כשלעצמה לא עזרה. היא בוודאי לא לפטריות.

התכוונתי שהיא יכולה להיות בסיס שמערבבים איתו את הקמח ומורחים. גם קמח תפ"א לא חושבת שהוא מרפא מצד עצמו, רק חוצץ מרטיבות.

 

תרחיץ שמן עץ התה נשמע לי מאוד יעיל.

 

תרגישו טוב.

אבל בהחלט יכול לעזור עד שתגיע המשחה

תפרחת חיתולים ואודם בלי פטריה קמח תפו''א מעלים, כי זה נגרם מרטיבות.

עזר רק לפריחה רגילה.
כשהיה לו פטריה עזר רק משחה שהרופאה נתנה, אולי זה היה אפילו בייבי אגיסטן שלא צריך מרשם.

קמח תפוחי אדמה ממש לא עזר, כל דבר הזיק לו יותר עד שהבנו שזה פטריה ולקחנו אותו אחרי שבוע לרופאה.

עם הבדיקת דם.
אם את בכללית יש מרכזים לבריאות האישה שלא צריך לקבוע תור אלא לקחת איתך את התוצאה של השקיפות, להראות וישר יקחו לך דם...

ממליצה גם. עולה פחות מ-500 ש"ח.

(לאחרונה טיפה התחיל לחרוק, אבל עדיין נוסע מצוין יחסית לטיולונים הקודמים שהיו לנו...)