פורום הריון ולידה (עמוד 3720)

חצי מההריון היא הייתה חברה שלי משבוע 5 ועד 22.
בשיא היא הגיעה לאורך 7 ס"מ.

ממליצה לך לפנות לרופא הריון בסיכון שיעשה את הבירור שהוא חושב ואת המעקב.
אין צורך לרוץ על כל דימום להיבדק ולשמוע חוות דעת מרופא אחר, זה מלחיץ, מבלבל ומיותר לחלוטין.

לגבי מנוחה, הדעה המקצועית חלוקה בעניין. יש הטוענים שלא הוכח שמנוחה עוזרת.
יכולה להעיד אישית שאצלי המנוחה מאוד מאוד השפיעה על החלמת ההמטומה.

כמובן להימנע מהרמת דברים כבדים ל-ח-ל-ו-ט-י-ן!
תחשבי שזה כמו פצע שכשלוחצים עליו אז הוא כמעט בהכרח גדל.
וגם להימנע מכל מה שגורם להתכווצות של הרחם.

בשורות טובות!

והיה לי דימום שהלך וחזר במשך שבועות. אני חושבת שההמטומה שלי הגיעה ל-4 על 5 סנטימיטר - לא בטוחה, אבל זה היה משהו מטורף... ובאמת, לאט לאט, אבל ממש לאט, היא קטנה. צריך להסתכל לפי השטח ולא לפי האורך-רוחב אני חושבת.

ההפרשות החומות היו לי במשך הרבה מאוד זמן - הולכות וחוזרות, וגם כאבים היו לי - אבל דווקא מהן לא דאגתי, כי אמרו לי שאלו הפרשות של דימום ישן שלאט לאט יוצא. לקח זמן רב עד שהיא קטנה. הייתי בשמירה בערך 7-8 שבועות.

במשך כל הזמן הזה, נחתי, שתיתי הרבה מים, וכמובן שאסור לקיים יחסים - אמרו לנו שאסור גם כמה שבועות טובים אחרי שהפסיקו הדימומים. עד שראו באולטרסאונד שההמטומה הופכת לקטנה הרבה יותר וגם המרקם שלה השתנה והיה הרבה פחות שחור - התחילה להיות אפורה כזו.

אני הייתי במעקב של אולטרסאונד כל שבוע, ואחרי זה כל שבועיים. לא רצתי כל פעם שהיה דימום או הפרשה חומה..

וקיבלתי מנה כפולה של זריקה כל יום.. אבל אצלי זה מטיפולים, כך שמראש נתנו לי הרבה יותר זריקות...

בכל מקרה, רוב הרופאים אומרים שאחרי שבוע 13, לזריקות אין הרבה משמעות, כי השליה כבר מתפקדת מספיק טוב. אני המשכתי עד איזה שבוע 17 אני חושבת...

 

בסוף נולד תינוק חמוד בשבוע 42...

 

ליבי איתך, הייתי בסרט הזה לפני שנתיים וחצי.

אמאשוני ואמא ברוך ה..
לגבי ההפרשות הכהות גם אני חשבתי שזה דווקא משהו לא מלחיץ אבל הרופא שראה אותי חשב אחרת והלחיץ אותי. שאלה לי ממה שאולי לך אמרו- מאתמול בבוקר שהיה לי הדימום הכהה זה באמת ממשיך בכתמים חומים כהים אבל (וסליחה על התיאור) מדי פעם זה יוצא בדימום כהה מאוד אבל לא רק כתמים.. (השאלה אם גם דימומים כהים לא רבים בהגדרה של הפרשות)- גם במקרה הזה אמרו לך לא להילחץ?
תודה רבה על התשובות

לא רק"כתמים"..

ובמשך תקופה ארוכה.

לי אמרו לא להלחץ מזה, זאת ההפרשה של ההמטומה שלאט לאט יוצאת.

בכל מקרה, אין מה לרוץ כל פעם - כי אין להם מה לעשות חוץ מלהגיד לך לנוח, ותמיכה את כבר מקבלת.

שיהיה הרבה בהצלחה ובשורות טובות.

 

 

חוזרת על ההמלצה לעשות מעקב אצל רופא הריון בסיכון, הוא יעשה לך סדר.
הסכנה היא רק במקרה של דימום שהוא זרם שאינו מפסיק,
צריך לרוץ למיון כדי למנוע מצב של איבוד דם ואובדן הכרה כמו בכל מקרה של פציעה חיצונית מדממת.
זה המקרה היחיד שניתן לטפל בו והוא נדיר ככה שאין לך מה לדאוג עם כל דימום/ הפרשה חומה.

בהצלחה רבה ומקווה שהכל יהיה מאחורייך בהקדם.
(אגב לרוב ההמטומה נספגת סביב שבועות 15-16, אבל גם במקרה כמו שלי שהייתה לי המטומה גדולה בסוף גם היא נספגה.

גיליתי את ההריון (המפתיע ) הזה בשבוע 7 בעקבות דימומים כבדים שלא פסקו. 

לקראת שבוע 10 הדימום פסק לחלוטין והלכתי למקווה.

שבוע 15, לאחר קיום יחסים, דימום כבד מאד מאד. במיון המטומה גדולה מאד ומצב של "הפלה מאיימת".

לאחר כמה שעות שוחררתי הביתה בהמלצה: לשוב למיון כשהדימום בכמות של יותר מכפית דם.

סחבתי שבועות על שבועות עם דימום מועט\ כתמים, לקראת שבוע 24 הדימומים פסקו והלכתי למקווה.

(בשבוע 22 בהתייעצות אצל רופא פרטי, אמר לי שניתן "לסחוב" את ההמטומה גם עד סוף הריון. הוא אמר שאני בסיכון גדול יותר להפלה או ללידה מוקדמת).

ילדתי בחודש שמיני, 3 שבועות בילינו בפגייה.

כיום, שנתיים אחרי, אין שום סימן לפגות.

ילדה מדהימה, יפהפיה, חכמה ומצחיקה. הייתה שווה כל דפיקת- לב...

ההמלצה היא לשתות הרבה ולנוח- לא להרים ילדים/ לעשות ספונג'ה/ להתאמץ..
ב''ה נגמר בטוב, לידה רגילה אבל במשקל נמוך.

צירים מדומים או לא סדירים שלא מובילים עדיין ללידה

שיתחילו הצירי לידה, את לא תפספסי אותם כנראה.
במיוחד אם חווית כבר לידות ואת יודעת מה זה צירים.

אבל אי אפשר לדעת מה היה לולא..

לא ניסיתי עוד כלום ואני חולמת שזה יסתיים היום

כשניסיתי זה עזר כנראה, למרות שאין לי אפשרות לדעת אם זה היה נגמר גם בלי זה..
עוד דבר- לשים טמפון לכמה שעות שיחסוך לך ניקוי..
בהצלחה!
ואפשר גם לחגוג יום אחרי.. כשעושים בכח לפעמים מתברר למחרת בבוקר שזה עוד לא נגמר וחבל על כל האנרגיות.

לצאת לטיול של כמה ימים עם התינוק. אבל פשוט רוצה לטבול בעיר ולא במקום לא מוכר..
תודה רבה יקרה!!

לימון יותר טוב
ו

שאלת רב?

תשטפי שם, תחכי כמה דקות ותעשי בדיקה. (עכשיו, לא בערב) ותראי מה קורה. ואם אין לך פצעים או משהו אז תעשי בדיקה כח כמה שעות, כדי לראות מה קורה ואולי זה גם ינקה לך את השאריות... ובכל מקרה ממליצה לך לנסות לעשות הפסק, ולא להחליט לבד שהוא אסור! לשאול רב גם אם נראה לך שזה ממש חום. אבל לדעת שיכול להיות שלא ילך אז לא להתאכזב יותר מידי אם לא.

אני עם טבעת. להוציא ולהכניס נראלי סרט..
בלי קשר, אני נפצעת מהר: /

כי יכול להיות שייתן הקלות/יהיה קל יותר להתיר.

הסביר לי איך לעשות. בכל מקרה, הרב שלנו התיר לי לא לעשות מוך דחוק למשל. ואם רואה שנפצעת אז לדבר איתו והוא בדכ נותן הפחתה בבדיקות.
תודה!

מה היה בסוף?

וההוצאנ של הטבעת. כי כאב לי בטירוף.
אז אני כנראה אצטרך להתגבר על עצמי ולראות בודקת טהרה.
לא הצלחתי לעשות הפסק

לפי התיאור של כאב ופציעה, הרב יתיר ללא צורך בבדיקה של בודקת טהרה.

זה יותר בעייתי. מילא זה היה בשבעה נקיים בסדר. אבל במהלך היום היה ךי ורוד עוד לפני שהוצאתי את הטבעת לכן יש ספק.

דיברתי עם בעלי. אני נפשית לא מסוגלת לראות בודקת טהרה. עברתי איתן גיהנום. אנחנו נחכה. הבנתי שלפצע לוקח להתרפא שבוע. אם לא יהיה שינוי אראה רופאה. ולא בודקת.

ממש קשה לי מולן.

חוץ מזה שלקחנו בחשבון שזו פעם ראשונה עם טבעת אז זה יכול לקחת זמן עד שהגוף מסתגל וכו.

אולי הרב יוכל להתיר על סמך התיאור והנתונים.

 

מבינה אותך לגמרי .

רב גדול מאד.
אני לא רוצה לחשוף את שמו מחשש לאאוטינג של עצמי (:
אז אשלח את בעלי אליו עם התיאור.
תודה!

מגיע אל הישיבה הזו בתדירות גבוהה יחסית (:
אבל בהחלט זה יוצא לי טוב.
גם היה לי פעם מראה בבדיקה בדיוק ביום שהוא הגיע..



תודה לכולכן על הכל😘

ממש כדאי לשאול רב.
אצלי תמיד הימים האחרונים של המחזור עם כתמים חומים ואני עושה הפסק בכל זאת. אחרי כמה פעמים ששאלתי רב ותמיד התיר, שאלתי אם אני צריכה לשאול תמיד והוא אמר שכשאני רואה צבע כזה אני כבר יכולה לדעת לבד שזה טהור.
אז תשאלי, חבל סתם להשתגע

שתיתי לימון בסוף וזה הפך לאדום ונחלש בהדרגה. עכשיו זה ורדרד חלש. אז מקווה שאצליח. מקסימום אני לא בלחץ. מתי שיהיה, יהיה. תודה!

הצלחתי לעשות הפסק ושבעה נקיים
עם המון כתמים חומים

יכולים להיות כל מיני תרחישים הגיונייים

כולל הריון.

למה את דואגת?

פשוט לא זכור לי שהיה לי ככה תמיד לפני מחזור..
אם זה הריון אשמח מאוד!
בנתיים מעדיפה לא לבדוק..

הדוחק יכול לגרום לקוצר נשימה
הדחיפות יכולות להגיע לכדי מכה בבטן

הרעש? הוא לא מזיק לעובר
אולי מכניס אותו לסטרס, אבל ממש לא משהו שאמור להפריע

הרעש הוא הגורם הפחות בעייתי,
הוא יפריע לעובר, אבל לא יגרום נזק.
אבל בהחלט ראוי להימנע משהייה במקומות כאלו דחוסים.
הסיכוי שמישהו יתן לך בומבה בטעות עם תיק/ מרפק הוא סיכוי לא מבוטל
האם ייגרם מזה נזק?
או שכן, או שלא

העובר מוגן היטב בפנים

ובמיוחד בשבועות הראשונים הוא ממש למטה

 

אבל מכה חזקה עלולה לגרום טראומה כוללת הפרדות שליה

אני אהיה בשבוע 20

מזדהה עם תיאור המצב ומודה על הפרשנות לטובה.

תודה על השיתוף!

אם תקין זה כבר מעולה

לי היו 2 מוקדים ועוד סימנים אחרים וב''ה הכל בסדר

אבל אל תרוצו קדימה
אקו לב זה דבר ראשון
לפני מי שפיר

וגם צריך לפני הדיקור מי שפיר יעוץ גנטי ואח"כ שיהיה יותר מובן תוכלו להחליט אם לעשות דיקור או לא.

כן שלחו אותנו לבדיקת אקו לב בעזרת השם וגם לייעוץ קודם.. אנחנו פשוט מאוד לחוצים מהחשש מתסמונת כי זה כמה נקודות

היא מכסה את הסיכוי לתסמונת דאון ב-99.9 אחוז. זהיכול להרגיע אתכם. התשובות מגיעות תוך 10 ימים.
שקיפות עורפית עשיתם?, כמה יצא?, זה גם יכול לשלול את הסיכוי לדאון.
כדאי גם לעשות סקירה אצל מומחה כגון פרופסור יגל....
ובכלל ממליצה לכם לפנות למכון פועה, הם ידריכו אתכם מה לעשות.

כן המליצו על אקו לב וללכת לייעוץ גנטי שבעזרת השם נעשה, ונבדוק את nipt תודה רבה
כעיקרון יש מקרים שאתם מכירים שהיו להם גם בעיה דומה והכל היה בסדר?

תינוקות בריאים ב"ה.
כמו שאמרו לפניי, צריך לראות תוצאות שקיפות אם עשיתם, ואחכ ייעוץ גנטי ואקו לב
הרבה פעמים הנקודות נעלמות תוך כדי ההריון
הכי חשוב להתפלל על זה
בהצלחה! בשורות טובות!!

זה ישמע מצחיק אבל דווקא לאחרונה שמעתי על כמה מקרים שהכל היה 100 אחוז ונולד תינוק עם תסמונת דאון, ואפילו לחברה שלי נולד תסמונת דאון עם מום בלב והרופא לא ראה כלום.... ודווקא אני מכירה הרבה שהרופאים הלחיצו אותם והכל היה בסדר. הרבה תפילות...

אבל אני אסביר את הענין, אתם גם יכולים להכנס לקרוא את הנושא ברשת: סימנים כאלה מגדילים את הסיכוי לתסמונת דאון פי 2 מהסיכוי של של אותה אישה. לדוגמא בחורה צעירה שהסיכוי שלה הוא 1:1000, הסיכוי דלה כרגע עולה ל 1:500, שזה עדין סיכוי קטן מאוד, ובמיוחד אם כל הס.ירה היתה תקינה.

בכל קופה יש החזר אחר ויש בדיקות יותר יקרות ויש יותר זולות.
במכון פועה אמרו לי לעשות את הבדיקה הכי זולה. יש לי מאוחדת שיא, הבדיקה עלתה קרוב ל-3000 שח, ואחרי ההחזר יצא ששלמתי רק באזור ה-700 שח.

וכמו שכתבו להתחיל מאקו לב.
מן הסתם הפנו אתכם גם לשם...

יש חדש אצלכם?, נשמח שתעדכנו שהכל בסדר....

אפשר לקבוע תור מוקדם וכדאי כי התורים נתפסים מהר. כשתגיעי תהיי חייבת הפניה... בשעה טובה!

כל כך מוקדם זה יכול להגיע?

מה עוזר להתגבר על ההרגשה?

כבר לא זוכרת.

לאכול הרבה דברים יבשים. קרקרים, צנימים. ארוחות קטנות. לשתות מים קרים או לאכול קרח (קרח היה ממש עוזר לי).
אולי תרופות- אומפרדקס. (לי היה חצי כח)
עכשיו אני כבר בסוף ההיריון ויש לי צרבת, אני לוקחת מאלוקס וזה מדהים ! אבל תבררי אם מותר לך בשבוע מוקדם.

זה באמת מעולה, הרבה יותר מהטאמס.

לאנראה לי שיש בעיה לקחת בתחילת הריון

ממש עוזר לי לשים באזניים צמר גפן עם שמן זית לפני השינה, לילה שקט מצרבת ובבוקר אין לי בכלל צרבת;)
רק שלהקפיד על מאכלים שלא גורמים לך לצרבת..

הציל אותי בהריון האחרון. כל דבר שהכנסתי לפה גרם לי לצרבת נוראית. גם חלב ומלפפונים ושקדים שאמורים לעזור גרמו לי לצרבות. 

סבל בלתי יתואר.  בוקר שבו הייתי לוקחת את הכדור יום שלם בלי צרבות בלי קשר למה שאני אוכלת. יום שהייתי שוכחת לקחת בבוקר תוך שעה/ שעתיים היו מתחילות צרבות ( ב"ה היו עוברות כשעה אחרי שהייתי לוקחת את הכדור )

 

בכל אופן לי לא עזרו שום עצות ( וניסיתי הרבה) רק הכדורים

והצרבות התחילו לי בחודש שני/ שלישי

חשבתי שזה חד"פ ולא נצטרך להשתמש בהם, אבל הערב זה שוב תוקף אותי

כנראה שלא תהיה ברירה לנסות עד שנמצא מה יעזור לי מכל מה שכתבתם.

היום קפצה עלי חתולה ונבהלתי

ובדקתי את הבטן שאני לא בהריון 

אינסטינקט

הלכתי ברחוב

פתאום שמעתי צעקה מאחורי , וילד טס עם אופניים

הוא פשוט שר לעצמו בקול , והבהיל אותי נורא, כי לא שמעתי אותו מתקרב

נשמע קצת פסיכי, אבל זו היתה הבהלה שלי , פשוט קפצתי, לא היה נעים בכלל

אחר כך עצרתי אותו, הסברתי לו שזה מאד מבהיל מה שהוא עושה, אז הוא ביקש יפה סליחה וכ"ו

ועכשיו אני בסרטים...

אם אין דימום אין מה לדאוג לדעתי

אבל צריך להמשיך לעקוב - בדיקת בטא פעם בשבוע ולראות שזה יורד עד שמתאפס - מתאפס הכוונה מתחת 5 או 10 תלוי במעבדה, לפי מה שרשום על טופס התוצאות

לי היה בשבוע 5 ושבוע אח"כ כבר התאפס
אני זוכרת שהרופא אמר לי אז שאם זה לא מתאפס לחזור לבדוק אם יש שאריות

אני לא מדממת.. השאלה אם מותר בכלל לפני התאפסות בטא.. מה עושים??

כמה מוכר לצערי

אצלינו היה זה דגירה של מחלה או מחלה סמויה

כדאי לבדוק

או צורך בגרפס או לעשות יציאה ולא מצליחה או גזים

קשה לא לישון מבינה אותך...

אולי תכיני לה תה קמומיל או מים?

אני חושבת שאיבדתי את השפיות. אין לי כוח.

את יכולה לתת לה משהו להרגעה?

אולי היא סובלת?יש לך משהו לעצמך?

תה קמומיל מרגיע רסקיו מרגיע 

תעשי הכל כדי להרגע

זה קשה מבינה אותך כ כך

איך עבר הלילה?

תולעים
??
אנחנו סבלנו מזה
וזה היה מקור לצרחות....

את נשמעת אמא שנותנת מעצמה הכל עד הנשימה האחרונה,
את מקסימה כל כך!!
תנסי למצוא מישהו שיוכל לקחת אותה לכמה שעות שתוכלי לישון רצוף ולחזור קצת לשפיות...
איך היא עם מוצקים?
שיאכילו אותה לאט לאט בכפית.
תגידי לבעלך/ למשפחה שאם הם רוצים שלילדה תהיה אמא שפויה אז שיתאמצו לעזור לך להירגע קצת
גם במחיר שהילדה לא תהיה רגועה זמן מה.

בהמשך תנסי לראות איך את מורידה את התלות המוחלטת בך.
אצלי גם התחילו לקחת מוצץ רק בגיל הזה, בנחישות ובהתמדה. זה ייתן לך הרבה אוויר.

לגבי בקבוק- ממליצה לך אחרי שאת נרגעת- להתחיל בהדרגה להרגיל לפי השיטה של עדי יותם (חפשי בגוגל איך להרגיל לבקבוק)
אל תחכי למשבר הבא, להיפך השיטה הזאת טובה לתינוקות מכורים לאמא אבל צריך לעשות את זה ממש בהדרגה כשיש לך כח.
ושמישהו יעזור לך עם המוצקים.'

אבל כרגע מה שהכי חשוב זה לקחת הפסקה ולישון!! תנצלי את השבת להיעזר באחרים

שבת שלום!!

פשוט שמתי לה בקבוק ריק בין המשחקים.

וכמו כל דבר שהם מכניסים לפה, גם את הבקבוק היא הכניסה.

ואז הוספתי לתוכו קצת מים....

ומכך היא למדה לשתות מבקבוק...

 

בהצלחה רבה.

עברתי תקופת מבחנים לחוצה ופתאום היא התחילה להתחרפן. אני חוששת שזה שיניים.. כי היא לא אוכלת טוב מוצקים פתאום. נראה כאילו כואב לה.
הכל ערבוב של קשיים... בעלי במילואים לשלושה שבועות ואני לבד. אז אין לי שום מפלט. ואין לי זמן לכל השיטות האלה כי אני לומדת לימודים קשים בטירוף 5 ימים בשבוע . בקיצור ברוך רציני.
עכשיו היא ישנה ב"ה אז הרגעתי את עצמי איכשהו..ץ מקווה לא להשתגע שוב.אולי יש לכן עצות? אני כל כך אוהבת אותה.

שה' יתן לך כוחות!!

להרגיע את שתיכן

כל דרך:

ארוחות משביעות ומרגיעות במהלך היום ולפני הלילה(-מה שהיא רוצה אפילו במבה ומיץ)

הבנתי שבביצה יש דברים מרגיעים

 

רסקיו 

 

אם נח לכן להירדם ביחד תעשי בטיחותי

 

אמבטיה מרגיעה

 

מוסיקה

 

שוקולד בשבילך או כל מה שעושה לך טוב

 

תסמני לעצמך מטרה לעבור את התקופה הזו בשלום ובקלות וזה יעבור 

זה לא קל.באמת התמודדות

(גם עבורי)

 

אגב יש כאן פורום או משהו של נשות חיל .מכירה?

 

 

 

 

יש לי פה ביישוב אח שיכול לעזור וחברות.. יהיה בסדר! אני רק לא מבינה איך עושים את זה עם עוד ילדים...

 

חזקי ואמצי

 

זו הבכורה?

 

 

 

אני לא יודעת ספציפית מה לענות לך

ומה לומר לך על המילואים כי אני לא מנוסה...

בטח בפורום הסגור יעזרו יותר.

 

אבל רק ממה שאצלי בקשיים אני חושבת על כל יום והקושי שלו

 ולא על כל החיים

כל קושי רק חיה את הרגע 

ככה גם בהנקה שהיה לי קשה

לא אמרתי עד איזה גיל אניק כל יום בחרתי מחדש להמשיך.

 

פעם שמעתי סיפור מחכים על רב שעבר דרך ארוכה ב3 כלומים

חילק את כל הדרך ל3 חלקים קלים  שהם כלום בשבילו

וככה עבר אותה בהצלחה.

 

ועוד רב(הסטיפלר )שחיכה למוצאי שבת למעילו שנתלה על העץ כל הזמן אמר עוד דקה עוד דקה

עד מוצאי שבת.ככה הצליח

 

אולי יעזור לך גם?

וואי ריגשת אותי בתגובה שלך!
ממש מסכימה ומצטרפת לגישה שלך,

לפותחת, מתוך ניסיון עבר- בצוק איתן בעלי גויס באופן פתאומי לחודש ובבית היו לי בן שנתיים שובב ומאתגר מאוד, ותינוקת בת 4 חודשים בהנקה מלאה וצמודת אמא,
בנוסף למילואים גם לא הייתה מסגרת לגדול בגלל איום הטילים בוטל המעון,
שבוע לפני תחילת כל הבלאגן אמרתי לבעלי שאני גאה בעצמי שאני מצליחה להעביר שעתיים שלמות עם הילדים.
ופתאום משעתיים בבת אחת ללא כל הכנה מוקדמת זה צמח להיות 24/7.

אז אני מבינה לגמרי לגמרי את הקושי, אני מדגישה שהכתיבה היא לא ממקום מתנשא שהנה אני יכולה להתמודד.. ממש לא, היה קשה ברמות שאני לא יכולה לתאר...
אז איך בכל זאת שרדנו את התקופה הזאת?
קודם כל לתת לעצמי את המקום שאני לא סופרוומן. מותר לי להגיד עד כאן.
עם כל המכלול הזה אני לא מוכנה להתמודד לבד.
תפרקי את ההתמודדות לנקודות ותראי איפה את יכולה להקל.
למשל כמו שאמרו בתחום ניקיון הבית ובישולים- ללכת על הפשוט ביותר פתיתים עם שניצל תירס לצורך הדוגמה...

לגבי החרפון של הילדה זה הכי הגיוני שבעולם, כשאמא לחוצה היא מרגישה את זה ומתחרפנת ואז זה מעגל שמזין את עצמו,
לכן הפתרון הוא לשבור את המעגל, להיעזר במי שאפשר ביממה הקרובה כדי לצבור כוחות ורוגע,
ואז תראי שגם היא תישן טוב יותר.
כנ"ל לגבי הלימודים- את באמת מצליחה להתרכז בשיעורים עם כל הסטרס וחוסר שינה הזה?? הרבה יותר יעיל לוותר על יום לימודים או שיעור פה, שיעור שם, לעצור להירגע. לנשום עמוק ולהיטען מחדש.

תראי גם מה הנקודה שאם את משחררת בה את שוברת שוויון.
האם זה החוסר נעימות לבקש עזרה? לשחרר בלימודים?
לשחרר כלכלית?

ועוד משהו, את כותבת שאת עמוסה ולכן אין לך זמן לשיטות, אז אני רוצה לשתף, שכשהגעתי למצב שבאמצע הלילה אני זוחלת בין חדרי הילדים(אמיתי! רק על 6 הצלחתי לזוז) וממש זעקתי הצילו, אז כולם אמרו לי קחי עזרה לשעתיים קודם שתצליחי לעמוד על שתי רגליים, אז לא יכלתי כי הקטנה לא הייתה מוכנה להסתכל על בקבוק/ מוצץ, רק אמא בלי להתנתק. הייתה צריכה להרגיש שאמא פה מחבקת אותה
אז הבנתי שהמפתח להצלחה היא לנתק במקצת את התלות המוחלטת רק כדי שיהיה לי מה לתת.
אז השיטה ש@בהתהוות
המליצה לי עליה (השיטה של עדי יותם) הכי דיברה אלי כי גם אין צורך באדם אחר, וגם הרגשתי שאני עם הקטנה בתהליך. וזאת אולי הנקודה שהייתה לי כ"כ חשובה, כי אם בכל הניסיונות האחרים התחושה הייתה בואי ננסה משהו אחר כי אמא לא מסוגלת לתת יותר, אז בשיטה הזאת התחושה הייתה בואי נעשה שינוי כדי שלשתינו יהיה יותר טוב.
אז הכל טוב ויפה, אבל עדיין הזמן קצר והמלאכה דוחקת לפינה- אז התחלנו לאט לאט, כי גם מסע לירח מתחיל בצעד קטן.
והאמת- עצם התחושה שיש דרך מוצא מהברוך כי כשהיא תיקח בקבוק אוכל לנוח קצת מה שיתן לי כח וסבלנות וחלב ורוגע מה שיוציא אותנו מהמקום הקשה הזה, עצם הידיעה שהתחלנו בתהליך, זה לבד כבר נתן הרבה כח.

אז לכן אני אומרת שברגע שתזהי מה בדיוק הנקודה שאם תטפלי בה תוכלי להתחיל תהליך של יציאה מהברוך, אז אל תפחדי מהדרך. לא משנה אם היא ארוכה או קצרה, אם תתחילי- גם תגיעי לסופה. (ההתחלה הכי קשה כידוע)

בהצלחה רבה רבה!!

קודם כל,תודה על כל המאמצים בשבילי! את אפילו לא מכירה אותי והשקעת ככה בשבילי... פשוט תודה.
אני מרגישה צורך לקרוא שוב מה שכתבת ואז זה יסדר לי קצת את הדברים בראש... שוב. תודה!!!!!

לא הבנתי מהי השיטה?

אולי יעזור גם לי חח

אז זה לא נחשב איחור.
יכול להיות שתקבלי פעם בחודשיים. יכול להיות פחות.
אחרי לידות והנקות המחזור לא זהה למה שהיה קודם.

בהצלחה.

הבנתי שזה יכול להיות לא סדיר בהתחלה וזה אמור להסתדר.. בחודשים הראשונים הייתי בטוחה שאני בהריון כל כך הרבה פעמים.. באל מקרה אם זה מדאיג אותך אז תלכי להבדק..

לא מדאיג פשוט מוזר
חחח הצחקת אותי עם זה שהיית בטוחה שאת בהריון כל כך הרבה פעמים, זה בדיוק מה שיקרה איתי אם כל פעם המחזור יבוא ברווחים שונים
אז טוב בנתיים אשתדל לא לחשוב על זה... יבוא כשיבוא. (גם המחזור וגם ההריון )

בגלל שפיספסת ארוחה הנקה

אני בהנקה מקבלת פעם בחודש וחצי - חודשיים - שלושה...

אני בתחילת תשיעי

כבר גמורההההה מעייפות, כאבים ועצבים

יש לי אלף סימנים שהלידה קרובה  (אמיתיים או דמיוניים...)

ואני כל כך מחכה שזה יתחיל

ילדתי ב42+2, זה היה מרוח כמו מסטיק והיה לי נמאס כבר לסחוב.
תקשיבי- זה שווה את זה. הם יוצאים כשצריך, וכל יום שהם בפנים זו מתנה להתפתחות המוחית שלהם.
כמובן שיותר מידי זה גם לא טוב...

אבל עוד לא הגעת לתאריך, בעז״ה תלדי בזמן...
ולגבי זירוזים טבעיים למיניהם, ניסיתי הכל ולא עוזר כלום, אז אל תלאי את עצמך בשטויות שמבטיחות הרבה ועוזרות לכלום.

הכי טוב זה פשוט להרגע, לחשוב על דברים אחרים. הלידה תגיע בעז״ה, ותוך כמה שבועות תהיי אחרי הכל

גם אם אין סימן זה לא אומר שזה לא יגיע. לפעמים הלידה פשוט מגיעה, גם בלי דימומים, הקאות ושאר עניינים מלבבים.
וגם- יש לך גג שלושה שבועות וזה נגמר!

לומר כל יום - רק את היום הזה נעבור

עד שתלדי בעז"ה

להוריד הילוך ולהתרכז במנוחה ובמה שעושה לך טוב

 

בהצלחה!

עכשיו שבוע 38+5 , וכלום לא נראה קרוב 😬
הכי מצחיק שעד סוף השבוע יש לי כבר חודשיים צירים בלי הפסקה ופתאום, כלום!!!!

שמעתי שפחות נהנו שם לעומת טלסטון מבחינת האוכל

אני התחלתי את ההריון עם 2 ציסטות, כל אחת בגודל 2-3 סמ.

צריך ללכת לרופא או משהו?

בעיקרון , בהריון את לא אמורה לעבור שום בדיקה וגינלית עד הלידה.
רופאים מציעים את זה הרבה פעמים כרוטינה בתחילת הריון- זכותך לסרב.
גם אולטרא סאונד בתחילת הריון- אפשר לבקש בטני, החל משבוע 8 בערך.

תעשי את השיקול אצל מי את מרגישה נח יותר.

אל תלכי לבדיקה לפני שבוע 8 . משבוע 8 רואים באו"ס ביטני.

ובכל הםעמים האחרות אצל גבר
הכוונה ביקור אחד ויחיד .
ורופאה שנחשבת טובה ונחמדה ומבוקשת וצריך לחכות לתור יותר מחודשיים.
פשוט חא מבינה מה יותר טוב ברופאה מאשר רופא. ממש לא אהבתי אותה, אני הרבה יותר מרוצה מרופאים (נסיון עם כמה)
אז אם יש לך אופציה כזו אני הייתי הולכת על זה.
כמובן שיש גם רופאים לא סימפטיים, תבררי לפני קצת אם הוא נחמד
בהצלחה והריון קל ומשעמם

אומנם היא קצת מיושנת אבל יש לה נסיון והיא גם נחמדה נשמע בסדר גמור

במעקב הריון אין בדיקות וגינליות חוץ מבדיקת gbs, שזה רק בדיקת משטח לנרתיק.
את האולטרסאונד הראשון את יכולה לדחות לשבוע 8-9 ולבקש בטני.
הריון קל תקין ומשעמם;)

קודם כל אין לך מה לחשוש מבדיקה וגינאלית זה ממש שום דבר..
תחליטי עם בעלך ואם את הולכת לרופא גבר ממליצה לך ללכת תמיד עם בעלך.