בהדסה עין כרם אני די בטוחה שלא, לפחות אני הייתי שם עם הערכה מעל 4 קילו והם הכריחו אותי לעשות העמסת 100 כדי לדעת בוודאות שאין לי סכרת לפני שיסכימו ללידה רגילה (אולי זה מקרה קצת שונה, כי הייתי בסוף 42 והייתי צריכה זירוז, והם לא הסכימו לעשות זירוז עם הערכה כזו בלי לדעת בוודאות שאין סכרת)
דווקא בשערי צדק, שם ילדתי בסוף, אמרו שלא היו מחייבים העמסת 100, כי ה-50 יצאה תקינה, אבל גם שם נראה לי שאם היו יודעים בוודאות שההערכה מעל 4 לא היו נותנים ללדת רגיל. גם תלוי לפעמים על איזה רופא נופלים שם במשמרת..
בביקור חולים - היום ההנחיות דומות לשערי צדק, אבל עדיין נראה לי שיותר מאפשרים שם.
בכל מקרה, את צריכה להיות מודעת גם לסיכון (אני בטוחה שאמרו לך..). יש חשש בסכרת, יותר מאשר בהריונות רגילים, שרוחב הכתפיים גדול יותר. הם מפחדים שהתינוק יתקע בדרך. אצלי הוא לא נתקע, למרות שילדתי בסוף 4.380 (ושוב, בלי סכרת). אבל - וכאן האבל - יום למחרת ראיתי שהוא לא מזיז את היד כמו שצריך. לדעתי המיילדת אשמה בזה, היא ממש לא רצתה לחתוך אותי ונסתה בלי תפרים ואני חושבת שהיא עשתה איתו תנועה לא טובה. בסוף היא כן חתכה.. אבל לא משנה, ואולי אני טועה, וזה כן כי פשוט הוא היה גדול מדי.. התחושה הזו שלקחתי איזשהו סיכון ובסוף הילד סובל - זה לא קל.
הלכנו למעקב של אורטופד ובסופו של דבר הכל הסתדר בלי שום פיזוטרפיה, כי כנראה זו היתה פריקת כתף קטנה.. אחרי שבוע-שבועיים הוא כבר הזיז את היד כרגיל, ברוך ה'. אבל ראיתי אצל האורטופד את המקרים שלא הסתדרו ככה.. זה לא קל.
לכן, אני מאוד מקווה שתצליחי למצוא את האפשרות ללדת טבעי ושהכל יהיה כמו שצריך, אבל אם כן ידרשו ניתוח - לפעמים זה מה שצריך כדי ללדת ילד בריא - וזה בסוף מה שהכי חשוב...
אמרו לי שבהריונות הבאים, גם בלי סכרת, פשוט לא יתנו לי להגיע ל-4 קילו ויזרזו לפני. (הם לא יקחו שוב סיכון)
)
