פורום הריון ולידה (עמוד 3729)

אבל על פניו עם היסטוריה כזו + סביבת עבודה מסכנת יש סיכוי סביר שתקבלי שמירה

ולבדוק כבר עכשיו מה ההזכויות שלך. 

הן כהריונית בשלב התחלתי [אם מותר לפטר לפני וכו'] הן על שמירת הריון והן על שני הדברים ביחד.. 

 

בהצלחה!

קודם כל, שבוע 16 זה המקסימום של המקסימום, הבחילות יכולות לעבור גם שבוע 12-14..

דבר שני, יש פה בנות שממליצות על כדורים לבחילות.. תעשי חיפוש.

דבר שלישי, אם את מול המחשב (כך הבנתי שאת עובדת), זה עד כדי כך קשה?.....

ודבר אחרון - אם מאוד קשה, אפשר לקחת עובדת ולהמשיך להרוויח....

 

לק"י

מתנצלת שאני לא מעודדת.

יש כדורי ג'ינג'ר שאמורים לעזור.

גם ככה אני פשוט בדכאון מרוב ייאוש..

זה לא הריון ראשון שלי,

ואף פעם לא הרגשתי ככה, ובחיים לא הקאתי!!!!

בקשר לכדורים - הם די מסממים את המוח, והעבודה שלי מחייבת חשיבה חדה ויצירתיות, לא יכולה.

ומול המחשב - שוב, זו עבודה שדורשת יצירה, זה לא משהו רוטיני... אני צריכה ליצור, לחשוב, להמציא.

קשה לי!!!!

ואין עובדת שיכולה לעשות את זה במקומי לצערי.

היא צריכה להיות אני פשוט
בחלקים שאני כן יכולה לקחת עזרה, אני לוקחת

ומרגישה שאני רק משלמת ומשלמת ולא מצליחה להרוויח כלום

ושוב בעלי לקח הלוואה

מרגישה חנוקה נורא....

אנסה..

למרות שזה לא רק הבחילות

זו גם חולשה מטורפת ועייפות נוראה

הבדיקות דם תקינות ברוך ה',

פשוט שליש ראשון..

לק"י

זה בהחלט עשוי להשתפר בעז"ה.

את טיפת הכח שיש לך כרגע תשאירי רק לעבודה, עד שתרגישי יותר טוב. הבית וכל השאר יחכה

 

יש לך עזרה עם הבית והילדים - בעלך/אחיות/משפחה/חברות?

 

אני מבינה שבעלך אברך או שאני טועה? אם כן, אולי הוא יכול להוסיף קצת הכנסה ע"י שיעורים פרטיים, הכנה לבר מצווה וכאלה?

 

הבית לא יכול לחכות, כי ברוך השם יש ילדים והם צריכים את שלהם

וכשהכל הפוך - אני נכנסת לדכאון ממש.

בעלי עוזר מאד! במידת האפשר, הוא ממש עוזר.. אבל כמה הוא יכול?
אחיות-משפחה - לצערי לא רלוונטי,

אחיות עמוסות בפני עצמן מאד, ומשפחה - לא אמא שלי ולא חמותי יבואו לעזור.

באמת לצערי אבל זו האחריות שלי והמשפחה שלי ואני לא מטילה את זה עליהן,

אם הן לא רוצות... (והן לא)

חברות הייתי שמחה לאמץ כמה שגרות קרוב, הלוואי. אבל אין.

בעלי אברך, והוא לומד מאד מאד מאד רציני

לא מעזה להציע לו לקחת עליו משהו.

הוא יודע לבד את האופציה הזו...

אני באופן אישי הגעתי למסקנה שאני צריכה להכנע לזה שהכל יהיה הפוך. כן, אין בררה. גם אני הייתי נכנסת לדכאון כשהכול הפוך ולימדתי את עצמי לשחרר את זה. לקבל את חוסר היכולת הזמני ולעצום עיניים. ממש לעצום עיניים. להזכיר לעצמי שזה זמני ומסיבות טובות ובינתיים אין בררה אחרת.

עושה את המינימום האפשרי, כביסות - כי חייבים משהו ללבוש. באוכל - הכי בסיסי שיש. טבעולים ופסטות, פיצות קנויות (מכירה את המשולשים הקפואים האלה בשקל וחצי?) פסטרמות, מה שאפשר ומה שבעלך מצליח לעזור.

ולזכור שאוטוטו בעז"ה יהיה יותר קל

 

 

לא כזה פשוט..

הכביסות עצמן זה הר על הראש, תאמיני לי

ואם לא אקפל ואסדר, אמצא את עצמי כל בוקר במצוקה מחדש!

ולגבי האוכל, יש לי פה בבית כמה רגישויות שבקושי מאפשרות אוכל קנוי 

צריכה באמת להכין המון.

לא מוצאת מקום לעצמי מרוב טשטוש ועייפות וחוסר מנוח

הכל רע לי כזה בגוף ומשובש.

 

 

זה משהו ידוע כאפקטיבי?

לאור כל הנ"ל, מצבנו הכלכלי מידרדר לו..

במיוחד בגלל משכנתא וחובות שיש לנו על הצוואר

כך שזה לא רק לחם וחלב

אז אני מבררת לפני שאקנה.

לק"י

 

נראה לי שהכדורים עזרו לי קצת.

זה נורא חריף, לא?

לשים חתיכה קטנה בכוס עם מים חמים, לכסות לרבע שעה ואחר כך לשתות עם דבש או לימון

ואם את בכ"ז רוצה להפטר מהבחילות באופן קצת יותר רציני אולי שווה לך לשקול דיקלקטין אפילו שזה "מסמם". לא ניסיתי אז לא יודעת עד כמה זה באמת מטשטש... אולי בנות שניסו יגידו...
לי בשבוע 17 זה טיפה עבר.. אבל עדין הקאתי וסבלתי מריחות לאורך כל ההריון, פשוט יותר ברגוע...
מאד קשה. ממש מבינה אותך ומזדהה. זה יעבור. אל תדאגי.

בדקת?

מעצבן אבל זו המציאות.

 

ההבדל בין שכיר לעצמאי זה הסוציאליות.

אצל שכיר, השכר הוא "נקי" ועל השכר הוא מקבל הפרשות סוציאליות.

אצל עצמאי, הסוציאליות מגולמות כבר בשכר. 

זה אומר שאם היית שכיר במקצועך היית מקבלת לשם הדוגמה 5000 ש"ח לחודש, אבל היית מקבלת גם מחלה, חופשה וכו.

כעצמאית את ממקבלת נניח 7000 ש"ח לחודש, שהם כבר כוללים את כל הנ"ל.

 

מצד שני, פסיכולוגית את מרגישה שאין לך מחלה, אבל בפועל, את מקבלת אותה כל חודש.

זו התנהלות אחרת, וחשוב לזכור זאת, כי אין סיבה להיכנס לתיסכולים ולעבדות מכך שאת מוגדרת "עצמאית" ולא "שכירה".

 

 

יש מקרים שמביאים טופסיאדה וזוכים למענקים כלשהם..

כפי שאמרתי אני לא מספיק מבינה בזה. אבל שווה אולי לשאול מישהו מהתחום. למרות שנשמע שבדקת היטב..

 

בהצלחה, מבינה לליבך! ההתחלה היא סיוט

אנסה לברר

למרות שאני מוצאת את עצמי דוחה דברים מיום ליום

הכי פשוטים

כי אין לי כוח אליהם בכלל..

אני בעיקר שכירה ומעט עצמאית, לכן לא הייתי בלחץ על זה אבל גם אני בחודשים הראשונים לא הצלחתי לעבוד בכובע העצמאי שלי. מבאס.

מזדהה מאוד, למרות שאני לא עצמאית.. העבודה כשמרגישים כך דורשת המון משמעת עצמאית.
מציעה לך אולי לחלק את העבודה למטלות קטנות שביניהן מנוחות. כלומר, להגדיר שעכשיו את עושה רק את זה ואז נחה שעה/ חצי שעה ואז עוד משהו וכו'. כך ההתקדמות תהיה אולי איטית אבל לפחות תצליחי לעשות משהו.
מאחלת לך שתרגשי טוב בקרוב!

בהצלחה ובבריאות!

אני התלבטתי בדיוק בנקודה הזו כשהייתי בת 38 וגם כתבתי כאן. לקח לי עוד זמן התלבטות והפחד שלי היה להביא ילד לא בסדר בגלל הגיל. בסוף החלטנו ללכת על זה . נכנסתי להריון ועכשיו חזרתי מאשפוז עקב תהליך הפלה.
אני משלימה עם האובדן אך מפחדת להיכנס לזה שוב. גם אני צריכה קצת דיעות לכאן או לכאן ואשמח גם לעידוד

סליחה שאני חריפה, אבל תשמרי על עצמך בשביל הילדים שבבית.

כך שצריך לעשות בירור רפואי אישי לכל אישה בפני עצמה...

זה שיש מקרים של יותר - ב"ה.
אי אפשר להתעלם מזה שזה סכנה ליולדת.

אני בכוונה לא רוצה להביא פה מקרה לא חריג של קיסרי רביעי, כי חבל סתם להלחיץ ממש לפרטים.

שתעשה את הבירור שלה,
אני הרגשתי מחוייבות לכתוב גם את הצד הזה.

הייתע ממליצה למצות את הברור ואז לשקול... לא פשוט שני ילדים מיוחדים...

יש עוד בדיקה אחת שעלינו לעשות. אבל גנטי זה כנראה לא. ילדתי אותו בגיל 37.את האחרים בגיל יותר צעיר...

רק הוא יודע מה טוב עבורך

הרי יש בחירה חופשית. תראי, גם לי וגם לבעלי יש בעיית פוריות קלה שעם דיקור או תזונה יכול להשתפר. משהו קל. העניין הוא שאני רוצה ולא רוצה לעשות השתדלות. בעלי אמר לי ככה: בואי לא נטפל. העניין שאני חייבת לטפל כי זה משהו גניקולוגי... אמר לא נטפל חוץ מקטע בריאותי וגם לא נמנע וניתן להשם לעשות את שלו. רוצה ילד או ילדה בריאים. הבעיה: מי מבטיח לי?

התקן זו לא אופציה (אני מתחלחלת מהרעיון מדי..), ודיאפגרמה עוד יותר בעייתי הלכתית..

בעייתי הלכתית בעינייך או בעיני הרב שלך?

בעיני הרב.. (שאם גלולות או התקן לא מתאים ומאוד רוצים למנוע- אפשר נרות ודיאפגרמה, עם עדיפות לנרות בלבד.. ועל שני התנאים אני לא עונה)

לק"י

אבל הנקתי גם.

אני יודעת שבטח יש מקרים לכאן ולכאן, אבל אני לא רוצה לסמוך על הנס.. ומהרופאה היה נשמע שרוב הסיכויים שזה לא יעבוד. אני לא יודעת אם היא חושבת ככה כי היא פוגשת יותר את אלו שעושה להן בעיות, או שבאמת ככה...

לק"י

הבן שלי קיבל בקבוק עם חלב שאוב ולפעמים גם תמ"ל ואכל מוצקים.
וחוץ מדימום הסתגלות קצר בהתחלה וקצת כתמים בהמשך (שעברו מעצמם)- הכל היה בסדר.
אבל זה תלוי אשה לגמרי..

להבנתי כשמפסיקים להניק יש יותר סיכוי לכתמים.

שנתיים בלי מחזור בכלל (בלי דימום הסתגלות) מתוכם כמעט שנה שלא הנקתי בכלל רק לקראת הסוף היה לי מעט כתמים שבוע במצטבר שלא אסר אותנו. אם בכל זאת הולכים על הורמונלי לדעתי כדי לנסות סרזט כי יש כאלה שהוא מעולה להם. (גם אם יהיה דימום הסתגלות של שבוע זה עדיין שווה את האין מחזור לתקופה שאחר כך)

חבל שאין לי דרך לדעת מראש.. השאלה כמה זה ה'יש כאלה', אם זה בסיכוי נמוך אני לא רוצה לקחת סיכון

לק"י

אבל יש כאלה שזה עושה להן דימומים או כתמים.

פשוט אם ארצה להמשיך אחרי ההנקה (או כשכבר אניק ממש מעט) אז הגיוני שאצטרך להחליף. ואז זה שוב תקופת הסתגלות.. ואני קצת בסרטים מזה.

 

והן יותר פוגעות מבחינה הורמונלית מגלולות אחרות? (בחשק המיני וכו..)

לק"י

 

אבל נשמע לי הגיוני (ואני לא מבינה גדולה), שאם כבר הן פוגעות פחות. נראה לי שיש בהן רק הורמון אחד, בניגוד למשולבות.

טוב נראה לי באמת אז אני אלך על סרזט ונתפלל לטוב...

 

תודה רבה לכל מי שהגיבו!

לי היום דימומים נוראיים איתו

מחזור או דימומים רציניים (מעבר לשבוע הסתגלות) תוך כדי הנקה בלי הנקה זה באמת יותר נדיר ממה שהבנתי.

שבועיים והווסת שלך פחות משבוע אז אולי עדיף מבחינת טהרה גלולות משולבות כי את יכולה לכוון איתם שהתקופה שאסורים תהיה על הזמן שאתם לא נפגשים (לעומת כתמים ודימומים מסרזט שאי אפשר לדעת מתי יגיעו) אבל אז צריך לראות שזה לא פוגע בחלב אני יודעת שבהנקה עדיף טבעות ולא גלולות ושהם פחות פוגעות במיוחד עם כבר עבר חצי שנה מהלידה.

אולי אתן יודעות אם יש סיכוי להחזיר את המניעה הטבעית של ההנקה?

כלומר- אם אשאב יותר, יש סיכוי שהמחזור יצא שוב להפסקה? או שאם כבר חזר אז חזר..?

(או שיש דרכים אחרות להפסיק אותו..?)

לא מעיד שבהכרח היה מונע.
בביוץ לפני המחזור הראשון היית יכולה להכנס להריון בלי לדעת שהיה ביוץ.
אצלך הגיע מחזור אבל זה ממש לא אומר שאת מוגנת וגם לפני שתתחילי כדורים תצטרכי לעשות בדיקות דם לראות שאת יכולה לקחת.

זה "סיכון" שהייתי מוכנה לקחת כדי להימנע מאמצעים הורמונלים. אני לא בלחץ מלהיכנס להריון, רק רוצה שזה יבוא עם יותר רצון..

 

וכן, הרופאה שלחה אותי לבדיקות דם לוודא שלא נכנסתי להריון בינתיים או משהו

לא יודעים.
או עושים מעקב זקיקים וכו'.

זה אחת הדברים החשובים ביותר שאת יכולה לתת לילדך.

את ולא אחר.

אני משתמשת במגבונים רגילים.
יש מגבונים רטובים יותר ובהם אני לא משתמשת בשבת.
לגסי שטיפה- בקיץ זה יותר סבבה. בחורף מסורבל.

נסיתי אותם פעם אחת בלי קשר לשבת וממש התפוררו לי

לא יידוע לי על התפוררות.
אני לא משתמשת כי אני משתמשת ברגילים.
אבל הגיוני שזה תלוי חברה..

מצאתי חברה שאסור אצלה. אבל בשאר מותר.

ואמרו שזה סותפ להם את המסננים כמוממגבונים רגילים.
אם אומרים לך הסתייגות של עד 2 מגבונים בשימוש זה מרמז שמשהו לא ממש תקין

במים או לא- פשוט שימי כמה (חדשים ונקיים) בכלי עם מים לכמה ימים וערבבי מידי פעם.
נייר טואלט יתפרק לחתיכות קטנות וכו'
מגבונים לא
אני לא הצלחתי למצוא סוג שמתפרק
גם לא האקלוגיים.
(חלק מהאקולוגיים מתאימים לקומפרסים וכאלה אבל לא מתפרקים במים ויגרמו לסתימה בסופו של דבר)

ואני באה ממשפחה עם כמה רבנים.. שהם בעצמם כשהיו להם ילדים החליפו עם מגבונים בשבת..

לבעלי לבדוק את זה שוב....
כי הבנתי פעם שיש איזה משו בעייתי אבל האמת שאף פעם לא יצא לנו לבדוק לעומק...
אולי זה חומרה🤔 לא יודעת אבל נבדוק

תודה על ההארה

ב"ה הרב שלנו אומר שאפשר

יש גם כאלה שמקפידים לפתוח טיטולים לפני שבת.

שפשוט מרססים מים ישירות על הילד ואז מנגבים וככה אין חשש סוחט כי המים לא באו מהמגבון...

אבל בחורף רחמים על הילד כי זה קר...:/
ולהתחיל ״למרוח״ עליו מים חמים עם היד ואז לנגב זה לא משו..

ראיתי על החשש הזה שבאמת יש הרבה דעות וחילוקים.... 😶

אבל לי לא מתאים.
ביוה"כ וט' באב אני יותר משתדלת.

דבר שנועד לזה - הוא בבקבוק שפריצר כמו שהיה ''סנו מוד'', וכתוב שזה תחליף למגבונים.

בדר"כ הזולים יותר באמת בעייתיים מהבחינה הזו כי הם מלאים נוזלים.
אנחנו משתמשים בשל שופרסל כי הם יותר יבשים.
פעם היינו 'מייבשים' את המגבונים לפני שבת ( מוציאים כמות של מגבונים מהחבילה החוצה לכמה זמן ואז מכניסים שוב) אבל זה די בלאגן.

רגע ייבשתם מגבונים ממש ? או שהשארתם קצת לח כזה כי במקורי הם היו ממש ספוגים?

אחרת זה כבר כמו נייר טואלט רגיל.
בעיקרון צריך לבדוק אם זה 'טופח על מנת להטפיח', כלומר השאלה היא אם כאשר את מרטיבה בעזרת המגבונים את היד ( לדוגמה), היד גם יכולה להרטיב משהו אחר. רק אז יש בעיה עם סוחט.
מקווה שהובנתי..

ראיתי שיש באמת כל מיני תנאים לזה....וגם עוד חילוקים אם נוח לו בסחיטה או לא... אם זה תינוק קטן שהיציאות רכות ואז זה יותר קל או לא...😶 יש הרבה דעות .. מבלבל!

טוב אין ברירה ונצטרך לבדוק שוב
תודה

וגם אפשר לנגב בעדינות.
בדר''כ המגבונים שבתחתית החבילה יותר ספוגים מכל השאר, ואז באמת עדיף לא להשתמש בהם.

זהו נראלי ששם הסתבכנו עם ההגדרה מה נחשב ״בנחת״/״בעדינות״ כנראה זה באמת תלוי בכמה המגבון ספוג...

תודה

לפני שבת להוציא מהחבילה, לסחוט ולהכניס לשקית או קופסא אטומה.

מצליחה להתמיד בשאיבות. כי אצלי זה היה כבר מעל גיל חצי שנה, וכבר לא עמדתי בשאיבות.

ולחשוב ולהרגיש את התינוק

7 לאכול טוב ולשתות

ולחזק את הגוף עם ויטמינים 

 

רק קחי בחשבון שזה הריון הרבה יותר קשה, עם סיכון הרבה יותר גבוה, ושקשה יותר להתאושש מהלידה. לא יודעת אם במקומך הייתי לוקחת את הסיכון הזה במיוחד שאת אומרת שיש עוד ילדים בבית.

בהצלחה

אפשרי ספונטני.

שמעתי מפורשות מרופאת נשים שאפשרי, וגם מכירה כמה נשים שהרו אפילו בגיל 49.

שיא החמוד
פשוט להלביש אוברול חלק באיזה צבע שבא לך ולתפור לו בצדדים גרבי ילדים ממולאות בצמר גפן


או חיפושית- להלביש אדום ובגב לתפור צורה של כנפיים של חיפושית מלבד עם נקודות
או כנ''ל תות

או לקנות מוכן כל אוברול של חיה לתינוקות...

תחפושות אוברול עם כובע
דוגמאות חמודות
100 אחוז כותנה

סתם היה נראה לי חבל להשקיע כסף על בגד שהוא ילבש פעם אחת..
וגם הוא ממש לא אוהב כובעים, ובלי זה אין קטע לתחפושת ;)
אבל תודה בכל מקרה!

אם יש לך בגד צהוב כלשהו - זה ממש קל. קונים או תופרים גם כובע צהוב, מדביקים עליו עיניים זזות ומקור אדום מסול (או משהו כזה) - והנה לך אפרוח נוח!

ובן עשרת החודשים שלנו מתחפש לארנב - קניתי אוזניים של ארנב ומכנסיים לבנות פרוותיות. נשים לו גם חולצה לבנה (אולי נדביק לה "בטן" ורודה או תכולה), וזהו זה. [אבל זו כנראה תהיה תחפושת פחות נוחה. אני מניחה שהוא יוריד את האוזניים די מהר...]

צריך לתפור כובע של גמד(מבד שנעים לתינוקי, זה ממש קל-שני משולשים..)
ועושים חגורה כזו עם ריבוע מבריסטול זוהר מושחל עליה-שנראה כמו אבזם גדול.. שמים את זה מעל לבגד רגיל של תינוק וזה לא מציק.

דלמטי- לכובע לבן של תינוקות(הכי פשוט מסוג שאת יודעת שסבבה לתינוקי שלך) תופרים 2 אוזניים מבד שחור רך, אפשר אפילו מלבד.. בגודל שכזה ייפול..
ועל בגד לבן שלא אכפת לך להפוך לתחפושת- תופרים/מציירים עיגולים לבנים..

תות- אפשר עם כובע ואפשר גם בלי אם כובע מציק לתינוק שלך.. בגד גוף בצבע אדום ולתפור לצווארון משולשים ירוקים-שייראו עלים..
אם רוצים להשקיע עודיותר אפשר להוסיף נקודות שחורות על הבגד, בעיני ממש לא חובה.
אם הילד זורם עם כובע אז אפשר את העלים על הכובע ולא על הבגד..

על בסיס הכיוונים האלה אפשר לעוף למלא רעיונות.

אם אני זוכרת נכון.
ולפותחת- מדיבור שהיה לי עם אחות שהתעסקה בזה, היא אמרה שרוב התרומות לא מצליחות, לא מצליחים לאסוף כמו שצריך/לשמר. וככה יוצא שאנשים בונים על זה, משלמים אלפי שקלים, ולא יוצא כלום. מה גם שאומרים שהתוכן של הדם הטבורי חשוב מאוד לתינוק.

ואין לך שום קשר אליה.
הבנתי שאם לא הצליחו לאסף כמות מספקת לא משלמים.
ודבר נוסף- למה הכוונה שהדם חשוב לתינוק? לכך שכדאי לחכות עם חיתוך חבל הטבור ושהתינוק יקבל אותו? אשמח אם תוכלי לפרט

חבל הטבור מזרים חמצן ודם מועשר לתינוק. בין רבע לשליש מכמות הדם של התינוק מוזרם לתינוק לאחר שהוא נולד, אם חבל הטבור לא נחסם מיד.
חיתוך מוקדם של חבל הטבור מפריד באכזריות את התינוק מחלק לא מבוטל מהדם שלו. במצבי קיצון זה יכול לגרום לבעיות לב, ריאות, RDS (respiratory distress syndrome מצב נשימתי קשה אצל הילוד), אנמיה והיפווילמיה אפילו בדקות הראשונות לחיי התינוק.

המחקרים האחרונים בנושא של חיתוך מוקדם של חבל הטבור מראים רמת ברזל נמוכה אצל תינוקות שנעשה אצלם חיתוך מוקדם. בספר של ד"ר רוברט מנדלסון "איך לגדל ילד בריא" הוא מדבר גם על הנושא של סוג דם מינוס; גרימת הרגישות אצל האימא נובעת מזה שחוסמים את חבל הטבור מוקדם. דבר זה גורם ללחץ על השליה שבעקבותיו יש מעבר דם עוברי לתוך מחזור הדם האימהי.

דם שלייתי שייך למחזור הדם של התינוק הנולד.
מחקרים מצאו שחסימה מוקדמת של חבל הטבור מאריכה את השלב השלישי של הלידה, כלומר ניתוק השלייה מהרחם, ובכך גם מגבירה את הדימום אצל האישה.

בלידות בית ובמרכזי לידה בכל העולם ניתוק מאוחר של חבל הטבור נעשה מספר רב של שנים. הניתוק נעשה לאחר שאין זרימה בחבל הטבור. אין עצבים בחבל הטבור ולכן חיתוך חבל הטבור אינו כואב לתינוק או לאם, התינוק הרבה פעמים בוכה בזמן חיתוך חבל הטבור וזה אולי בגלל שהוא מרגיש שמנתקים אותו ממקור החיים שהיה לו עד כה. את הסוגר של חבל הטבור ניתן להוריד לאחר כ-14 שעות כאשר הבדל מתייבש וכלי הדם נסגרים לחלוטין. הבדל נושר לאחר 7-10 ימים.

לפי מחקרים עיכוב ניתוק חבל הטבור ב-2 דקות מספיק כדי לעשות שינוי בחיי התינוק לאורך חצי שנה.

חוסר ברזל (אנמיה) היא בעיה רצינית בארצות הלא מפותחות. במחקר שפורסם על ידי אוניברסיטה בקליפורניה נמצאה עליה משמעותית ברמת הברזל עד גיל חצי שנה בילדים שנעשה אצלם ניתוק מאוחר (לפחות שתי דקות).
נמצא שניתוק מאוחר של חבל הטבור גם שיפר את מצבם של תינוקות שנולדו במשקל נמוך, או לאמהות שסבלו מחוסר ברזל.

היום אנחנו יודעים שדם בחבל הטבור עשיר בתאי גזע. הם ניתנים לאיסוף ויכולים לעזור בחידוש מח עצם אצל ילדים שחסר להם (כגון ילדים החולים בסרטן). הדם שניתן לאסוף מחבל הטבור הוא בערך CC300 והוא יוכל לעזור לילד רק עד גיל 10 בערך.
לדעתי, הרבה יותר חשוב לדאוג שהתינוק שנולד יקבל את תאי הגזע הטריים ששייכים לו. יש לעודד את האימא להישאר קשורה ככל שאפשר לתינוק .
ד"ר אנדרו וויקס, מרצה בכיר במיילדות באוניברסיטת ליוורפול אנגליה, אומר שכאשר יש סיבוכים בלידה יש חשיבות יתרה שהתינוק יישאר מחובר לאם. הוא טוען שעדיף שאפילו את פעולות החימום וההחייאה הפשוטות יבצעו כאשר העובר עדיין מחובר לאם ונמצא על בטנה. מדובר במיוחד על תינוקות פגים ולאחר ניתוחים קיסריים.

זו עובדה מוכחת שניתוק מוקדם נעשה בבתי חולים בעולם ללא הוכחה של כדאיותו. זאת ועוד, נמצא שניתוק מוקדם גרם לתינוקות להפסיד בין 25% ל 40% מנפח דמם.

הוא לא על חשבון התינוק.
השתתפתי פעם במחקר ולכן אספו לי דם טבורי.
בגלל זה היו צריכים לחכות עם ניתוק חבל הטבור עד שיגיעו אנשי המקצוע שמטפלים בכך.
לכן דווקא זה מאריך את זמן השהיה של התינוק עם חבל הטבור.
לגבי יעילות- לצערי לא יודעת לענות

והמיילדת אוספת שפ את הדפ. לכן כן מנתקים מיד, כי אם אין מספיק דם המנה לא שווה כלום

כי סוג הדפ שלי שונה מהתינוקות ולכן יש להם צהבת יילודים. לכן לא בכל המקרים עדיף שכל הדם ילך לתינוק.

ככה אמרו לנו בסיור בתל השומר ששם יש את המרכז לשימור אחד הגדולים..
אפשר להשהות את החיתוך וגם לשמור דם טבורי.
זה מה שאני יודעת, הדיון העיקרי על היעילות של זה אני לא בקיאה וגם לי היה נשמע מעורפל ורווי אינטרסים

אני חושבת שיש איזשהי הנחה על זה במכבי שלי.אולי גם בשאר הביטוחים. שווה לבדוק.
בהצלחה!

לגבי המימון יש החזר חלקי גם הכללית פלטינום, על חשבון הסל הריון שלהם שזה אומר שזה גומר את סל ההריון( לא נורא, אני כבר בת 40). השאלה אם זה יעיל, ויכול באמת להביא תועלת

אני הייתי עם מירנה והיה לי מצויין.

עברתי אליו אחרי שהייתי עם סרזט שעשה לי נפשית רע מאד.

הרופאה בדקה אותי באולטראסונד לפני ההתקנה וראתה שהרירית מאד דקה ואמרה שרירית דקה+הנקה רוב הסיכויים שבקושי יהיו כתמים / מחזור.

היה דימום מההתקנה ביממה הראשונה שלא אסר.

אחרי כמה ימים התחילו כתמים שאחרי 3 ימים התגברו לדימום, יומיים דימום ואז שוב כתמים.

לקח לי 5 שבועות להיטהר בגלל הכתמים שאם לא היה לפניהם את הדימום שאסר, הם עצמם לא היו אוסרים.

הלכתי לרופאה אחרי 3 שבועות היא אמרה שעד 3 חודשים זה נורמלי וכדאי לחכות עד חודשיים לראות אם ייגמר לבד, אם לא אז לקחת חזרה למשך שבועיים סרזט להצליח להיטהר ולהפסיק חזרה את הסרזט.

(זה אותו הורומון, אז זה על אותו עיקרון שלוקחים כפול אם יש דימום הסתגלות בסרזט).

בסוף כמו שכתבתי אחרי 5 שבועות כבר טבלתי.

זהו. מאז היה שקט.

מה שכן - כשהוצאתי אותו היה לי דימום כי כנראה נפצעתי בהוצאה שלו.

מתי לקחת סרזט אחרי שהיא שמה לך התקן? כי דיממת?

ובגלל שהסרזט עשה לי רע מבחינה נפשית החלפתי להתקן.

הרופאה הציעה במידה ואני לא יצליח להיטהר אחרי ההתקנה לתגבר חזרה שבועיים בסרזט, אבל בסוף לא הייתי צריכה כי כבר נטהרתי לפני כן בלי להוסיף סרזט חזרה.

המירנה עלה לי 400 ועוד 400 ההתקנה, אבל המחיר של ההתקנה תלוי בכל רופא/ה.

היא עלולה לגרום לדימומים ותופעות לוואי לא נעימות, ואין מה לעשות במשך 3 חודשים.

כי אם היא עושה בעיות, את תקועה איתן 3 חודשים בלי יכולת לשנות כלום, ובאמצעים אחרים יש לך יותר שליטה. לי היה נסיון מצוין ב"ה עם מונה ליזה. הוא לא מונע וסת , אפילו קצת מאריך אותה.

אני בקופ"ח כללית.

ואם מדברים על התקנים הנ"ל מה כבר עדיף?
אני רוצה להיות סגורה על עצמי.
ולהחליט!!

יש לי חברה עם מונה אמרה לי בגלל שזה יותר זול ממרינה. אבל הייתה מעדיפה מרינה.

מה אומרות?

חברה שלי לקחה והווסת נעלמה לה ל-9 ח.

לי יש נסיון מעולה עפ המירנה, לא היו לי דימומיםמוכשהוצאתי נכנסתי מיד להריון.

שאלתי גם בסביבתי... ויש המלצות נוספות טובות על מרינה.

תודה לכן.

בנוגע לתהליך טהרה עם ההתקן הזה.
בהתחלה יכול לגרום לדימומים רבים בשילוב עם פסיקה מחמירה עלול להיות בעייתי.
שמעתי (לא ממידע אישי אלא אני חושבת ממכון פועה) שעלול לגרום להיות אסורים כמה חודשים בהתחלה.
לא אומרת בגלל זה לא להשתמש, אלא לברר את זה כדי לחסוך הפתעות.

לא כדאי לך לנסות.

היא עלולה לא להתאים בכלל לנשים שומרות טהרה.

לפעמים זה סימני קדם ווסתיים.

ויכול להיות שגם היה ביוץ מאוחר..

תחכי ותראי מה יהיה.

בשורות טובות!

חכי שבוע ורק אם לא תקבלי תעשי עוד בדיקה.

😪😢😭
אולי לא חישבתי את סמן הביוץ? תוך כמה זמן מהביוץ הבטא עולה?

יכול להיות שלא זיהית את הביוץ. והוא היה מאוחר מהרגיל.
לפעמים שינוי בתזונה, מתח וכו' עלולים לגרום לשינוי בזמן הביוץ.

חכי לפחות שבוע ותראי מה קורה.
בשורות טובות.

הכי עזר לי לנוח... לשים נעלים ממש ממש נוחות שתומכות ברגל
להזיז מידי פעם את הרגליים (גם בתנועות סיבוביות כאלה)

תרגישי טוב

לפעמים  פשוט חסר סידן,אבל יכולות להיות כל מיני סיבות, וכל סיבה והדרך לעזור שמתאימה.

בעיקר באזור העקב..ואחרי כמה זמן של ככאב זה גם עובר לרגל עצמה

נשמע כמו דורבן. זה בשתי הרגליים?

מדרסים יכולים לעזור הרבה לדורבן.

 

ואם תרצי, יש טיפולים אלטרנטיביים שיכלים לעזור.

 

 

מעניין אם יש באמת קשר להריון. אם זה מעודד זה עבר לבד אחרי חודשיים בערך. יש תרגילים שאפשר לעשות. הרופא איבחן לך מה זה?

תבדקי את זה. ואז רק גרביים אלסטיות.
לפחות חורף עכשיו. אני הייתי איתן לאורך כל הקיץ והיה לי נורא (!!) חם אבל זה הדבר היחיד שעזר לי

(כמדומני צריך אישור מרופא)

אצלנו במעון בעקבות אלרגיה מסכנת חיים בחלק מהכיתות לא מכניסים מוצרי חלב כלל.

רק אם היה אירוע ברמה של סכנת חיים בעבר?

התקן מונע הריון בתוך הרחם , לא מונע הריון חוץ רחמי

הסיכוי לחוץ רחמי זהה למצב אם לא מונעים.
יש ביוץ, יש תאי זרע ברחם, רק לא מתרחשת הפרייה ברחם בגלל החומר בהתקן (יוני הנחושת)

זה מתפרש כאילו עם התקן יש יותר חוץ רחמיים, אבל זה בגלל שיש פחות תוך רחמיים, לא בגלל שהוא גורם לחוץ רחמיים

לפי זה, בפועל- למי שנמצאת בסיכון גבוה יותר להריון חוץ רחמי, עדיפה מניעה שמונעת כל הריון.
כי להיות עם התקן ומצד שני להיות בלחץ שאולי יש הריון למרות שאני מונעת- זה מעייף מדי...
לפחות בשבילי.
תודה לכן.

אז אולי זה לא כזה מלחיץ
אבל שקט נפשי זה בהחלט משהו מאוד חשוב.
מקווה שתמצאי מה שמתאים לך.

אגב, יכול להיות שהתקן הורמונלי פועל אחרת.
אני עניתי לפי ההסבר המפורט שקיבלתי לפני התקנת התקן הנחושת.

בהצלחה רבה!

באיזה שבוע את אמורה להיות?
הלכת כל הזמן לאותו רופא? או שניסית חוות דעת אחרת? כמה חיכו לראות בכל זאת אם מתפתח משהו?

חיכו כמה ימים. הבטא התחילה לרדת אזזה כבר ברור שההריון לא תקין .

יש טיפול ב'ציטוטק'. אפשרי רק בשלב מוקדם (בערך עד שבוע 9 - אז תזדרזי.. ). לכי למיון נשים בבית חולים שאת מעדיפה ואת יודעת שיש שם (אני יודעת על שערי צדק), הם יציעו לך את האפשרויות.

הבטא חזרה והיא התחילה סוף סוף לרדת. הצילה אותי מניתוח גרידה.
אני בבית חולים כבר מיום שישי בצהריים. משתחררת כנראה היום . אני אהיה במעקב של בטא עד שתתאפס . בדיקה לוודא שאין שאריות ונקווה שפה הסתיים ההריון.

שמראש לא נצפה שק. כנראה לא התפתח מלכתחילה או שהתמוסס ונפל. הרחם גדוש בקרישי דם ואני צריכה לחכות ולתת לטבע לעשות את שלו. נקווה בע"ה לטוב

אם זה תחילת תהליך של הפלה- הדימום ילך ויתגבר, וכנראה יהיו בו גם גושים, ומלווה בהתכווצויות...
זה תהליך שהרחם מתרוקנת, ויש בה עובר בן 8 שבועות, זה לא ייתכן שיצא כסתם מחזור (שבד"כ מרוקן רק את רירית הרחם...)

מקווה שתעברי את זה בקלות ובמהירות ובאופן טבעי!
ה' ימלא חסרונך!!

רק רוצה כבר לסיים עם זה ולהיות טהורה...
הכל טוב. יש לי ילדים מתוקים... השלמתי עם זה.. גם את זה נעבור...

לפני הרבה שנים..

חיבוק וחיזוק לפותחת.

אני לא יודעת אבל כן שמעתי שזה צריך לצאת עם גושים...

בע"ה בשורות טובות במהרה!

אם, נאמר, תוך שבוע זה לא קורה - אולי תפני לייעוץ רפואי.

בשורות טובות!

אני מאמינה שהגוף מתחיל לשחרר אותו וזה לוקח קצת זמן... בסוף הכל יצא בעזרת ה' והחודש גם אולי שוב אזכה בפרי בטן... בעזרת ה' יתברך..

שזה יוצא...
לי אישית היה שבוע כתמים ודימום חלש ואז
יצא בגוש אחד עם צירים כאלה....

מאחלת לך לעבור את זה מהר ובקלות!

בכל אופן כדאי להתייעץ עם רופא לפעמיפ מומלץ להמתין 3 חודשים כדי למנוע הפלות חוזרות. מתפללת איתך שבע"ה תבוא נחמה במהרה

אם כבר חודש וגם זה שנוי במחלוקת

המלצה לחכות

אמרה לי שלושה חודשים...שמומלץ אבל לא חייב

הרופאים המליצו 3 חודשים, ואמרו בפירוש שאין לזה שום סיבה מחקרית..
מכון פועה אמרו שכן כדאי חודש אחד, לראות שהכל יצא והרחם חוזר לעצמו

1. מה הסיכויים שלא הכל יצא? בהפלה טבעית...
2. למה צריך לחכות חודש או יותר ולמנוע? מבחינת חולשת הגוף?
3. ואם לא יצא הכל וטבלתי... יש בזה סכנה?

1) בשבוע כזה בדר״כ הכל כן מצליח לצאת לבד... לא יודעת כמה סיכויים יכול להשאר אבל הבנתי שכן אפשרי..

2) לי המליצו 3 חודשים ,(אבל זה לא חובה) נראלי שכן שהגוף צריך להתחזק , ולקחת ויטמינים/ חומצה פולית , מה שצריך... לעשות בדיקות דם וברזל וכאלה....(בפועל לא חיכיתי בכלל)

3) לא נראלי שיהיה מצב כזה כי כל עוד לא יצא הכל יהיו בד״כ דימומים..

2. אומרים שזה על מנת למנוע הפלות חוזרות. לתת לגוף להתאושש
3. לא יודעת אם זה מסוכן מבחינת טבילה וכל המשמעויות הנלוות. כן חשוב שהרחם תתרוקן ובדכ אם היא לא עדיין יש דימום

היו לי שטפונות שבוע שלם אבל בלי כאבים בכלל.

לא ידעתי בכלל שאני בהריון כי זה היה תוך כדי הנקה.

הגעתי לרופא אחרי שבוע של דימום והוא ראה שק הריון!

אחרי יומיים יצא גוש והדימום הפסיק לאיטו תוך כמה ימים.

מאחלת לך שיעבור בקלות גופנית ונפשית.

לוודא שיש כוחות נפשיים להריון נוסף.
הכוונה היא, לצערי, גם להפלה נוספת.

זה כן נתן לי איזה "כאפה" לפנים.. כן עורר אותי שזה נס שהיריון מתפתח טוב וזה לא מובן מאליו. אז עכשיו בעזרת ה' שאכנס להיריון לא אצפה שהכל יהיה מושלם... לא אקח הכל כמובן מאליו... אתפלל ל-ה' וארפה... יש לי ילדים מתוקים.. 4 מדהימים. ברוך ה'.. אז כל ילד נוסף כזה זו ברכה זו מתנה עצומה... אני לא מצפה.. לא מגיע לי כלום... הכל חסד מה'. אלה תחושותי. ומאמינה שאם אסתכל ככה יהיה לי יותר קל בהיריונות הבאים...

הסתכלות כל כך אמיתית.

זה כלכך נכון... גמני עברתי (שלא תשוב גזרה) והיה לא קל.. ומאז כל הריון מביא איתו חששות. אבל מן הצד הטוב: שום דבר לא תלוי בי, רק בה', ולכן אני תלויה לגמרי בו. אני לא אחראית פה ולא קובעת. כל דופק, כל תנועה היא מבורכת.. כמה צריך להוקיר על מה שניתן עד עכשיו בקלות ועל מה שיינתן בהמשך... בטוחה שה' ייתן לך כזו מתנה טובה וגדולה.. ובכלל כמה טוב יינתן לך מעתה על עצם הגישה וההסתכלות האמונית!!

זאת הייתה חוויה מזעזעת..
אני ממש בטראומה..
ה' יעזור לי לצאת מזה מהר.
לא ציפיתי לדבר כזה. חשבתי יהיה לי דימום מוגבר קצת יותר ממחזור...
היו לי ממש צירים מטורפים לא הרגשתי התכווצויות של מחזור רגילות..היו כאבים נוראיים.. ומה שיצא ממני במשך שלוש שעות היה פשוט נורא ..
אחסוך את התיאורים.... פשוט מנסה להתאושש מהמראות.. ולהתאושש הורמונלית........

קשה....

אבל ב"ה שזה מאחורייך...

רק בשורות טובות!! תרגישי טוב!!

אולי כדאי ללכת לדבר על זה עם מישהי מקצועית? אל תעברי את זה לבד. נשמע ממש חוויה לא נעימה.
מאחלת לך שתזכי לפרי בטן וידיים מלאות בקרוב.
רפואה שלמה

תני לעצמך זמן לנוח ולהתאבל ותחזרי אחינו קרוב עם בשורות טובות

נשמע קשה מנשוא.
מאחלת לך התאוששות מהירה, והריון בריא בקרוב.

שה' ישלח לך כוחות פיזיים ונפשיים לעבור את הנסיון המטורף הזה!!!

 

בע"ה שימלא כל חסרונכם במהרה!!!

נשמע ממש קשה.
מאחלת לך התאוששות מהירה ומעתה רק בשורות טובות. חיבוק .

וברגישות של הרופא המוציא. מניסיון, לא היה לי דימום בהוצאה, ויש לי רופאה מקסימה שבזכותה לא כאב לא בהכנסה ולא בהוצאה
וגם לי היה מונה ליזה,אני שאלתי רב לפני ההכנסה וההוצאה מה עושים בדימום, האם אוסר, האם נחשב פציעה, אני כבר בודקת, כתבתי לי מה אמר ואכתוב פה

אצלי היה דימום בהוצאה והיה לי חשוב לעשות. לפני 7 נקיים, התקשרתי וביקשתי להכנס בין התורים ונתנו לי.

הנחיות הוצאת התקן: דימום לא אוסר כי זה פצע.(אני חושבת אם זה מיד אחרי.. אם עבר זמן ואז, אז צריך לשאול ..)
אם יש פתיחה של צוואר הרחם 3 מ"מ ומעלה אוסר.

יש גישות שונות.

ותנסי להרים טלפון למרפאה ולבקש שאם יש ביטול שיודיעו לך/לבדוק אם אפשר להיכנס בין התורים.
בהצלחה.

עזרתן