אז מילא, לא תאומות, אבל לפחות בת.. היא לא מסתדרת עם האחים (חוץ מהקטן ממש)

טוב, אני אצטרך להתרגל ולעכל (טוב שיש זמן) ובע"ה שיגיע הזמן גם לשמוח וליהנות מהמצב

היא ממש רצתה תאומות כי נמאס לה מכל הבנים שמסביב..

אז גיליתי רק לה שזה בן..

גם כדי שתתכונן וגם כדי שתרגיש שהיא מיוחדת.

ובכלל לפנק אותה ושתרגיש איזה כיף שהיא בת יחידה. 

אני לא אומרת שזה קל, אצלנו דווקא בעלי היה זה שהיה יותר מאוכזב ממני.. וגם הבת, אבל זה עשה לה משהו ששיתפנו רק אותה (והיא שמרה בסוד שהיא יודעת במשך כל ההריון ואפילו אחריו, כי גם ההורים לא ידעו מה זה)

גם אצלי המחשבה הזו עלתה בראש, אבל פחדתי שחס ושלום יהיה משהו לא תקין בסקירה ולא רציתי שאם זה יקרה אז היא תהיה ממש לידי..

אז סיפרתי לה כשחזרתי והראיתי לה תמונות..

נראה לי זה היה בעידן תמים יותר שלי וגם באופן כללי - היו הרבה פחות בדיקות והפחדות.

יש כרטיסים נטענים, אולי זה יפתור לך את הבעיה הפרקטית.

את מזמינה מחברת אשראי כרטיס לילדה, ומטעינה בכל פעם כמה שאת רוצה. היא לא יכולה להוציא יותר ממה שהטענת לה.

מן הסתם השאלה החינוכית הרבה יותר משמעותית, אבל אולי יעזור בכל זאת.

רעיון טוב ואבדוק את זה

לא חשבתי על זה

לא הייתי עושה עניין ממה שכבר קרה.

אם זה סכום ממש משמעותי תבקשי ביטול עסקה והחזרת מוצר.

אם זה רק עניין של חינוך הייתי משחררת את מה שהיה ומהדקת את הפיקוח להמשך.

כן הייתי מדברת איתה שהיא עשתה משהו שאת לא מרשה והפתח הזה קיים לצורך מסויים והיא לא השתמשה לפי הכללים ולכן האפשרות נסגרת.

לא הייתי מבקשת את הכסף חזרה ממנה או משהו כזה.

סכום קטן, בעיקר העניין העקרוני

הייתי שמה דגש על ההתנהלות להבא ולא חופרת מדי במה שהיה.

לדעתי להתעקש על מה שהיה זה להיכנס לפינות.

אני חושבת שיותר חינוכי ללמד להסתכל הלאה מאשר להתעקש על מה שהיה.

ככה אני גם מחנכת את ילדי.

אם ילד קטן מצא פרצה והרס משהו לאחיו, עדיף לשים את הדגש לשים את החפץ היקר במקום בטוח מאשר לחפור עכשיו מול האח על מה שנהרס.

אני לא אומרת לא לדבר בכלל, אלא שהשיחה צריכה להיות:

לאור מה שקרה ודיברנו, והחלטתך לחייב את האשראי ללא רשותי, מעתה ואילך תוכלי להשתמש באמצעי החיוב כך וכך.

אם אראה שאת מפנימה ומסוגלת לעמוד בפיתוי ומכבדת את מרחב ההחלטה, אשקול להרחיב בחזרה את אמצעי התשלום שיעמדו לרשותך.

זהו בלי אובר חפירות. אם היא רוצה לפתוח מעבר, אפשר לדון.

אם לא, בלי התנגחויות מיותרות.

אין לי ניסיון עם משפחה מורכבת, זה בטח אתגר בפני עצמו.

בקשר למקה הספציפי, למתבגרת הזאת יש דמי כיס, עבודה קטנה או סכום כלשהו יכולה לרכוש לעצמה דברים שהיא רוצה גם אם את לא ממליצה?

אם לא חשוב למצוא דרך שיהיה לה.

אם היא רוצה משהו מתוק מסוים הרבה זמן שאת לא מאשרת בגלל המחיר, זה נורא מתסכל בגיל הזה, ובכלל, היא חצי מבוגרת חצי לא.

אולי תשקלי פיתרון כזה, ובמידה והיא רוכשת בלי רשותך, זה יבוא על חשבון דמי הכיס, לא כעונש נקמה, סיבה ותוצאה בקור רוח.

תודה ❣️

והקניה זה לא רק מבחינה כספית אלא כי זה נראה לי מוצר מיותר ולעומת זאת לה זה נראה משהו שחשוב לקנות

באמת חשבתי על להגיד לה להחזיר או שירד מכספים שלה אבל תמיד יש לי את הקושי מול זה שהאבא שלה קונה לה (בגדול קונה מה שהיא רוצה, בין אם היא צריכה ובין אם לא) ואני הרבה פעמים זאת שצריכה להגיד לא

זה גם לא מוצר יקר כל כך, זה יותר העניין החינוכי שלא מתאים לי שתקנה את זה, אז אני מרגישה חוסר נעימות כזאת להגיד לה שאני רוצה שה20 שח האלו של המוצר הזה יחזרו אלי (היא כמובן קנתה בסכום גדול יותר עוד כל מיני דברים אבל דווקא הקניה הזאת מכעיסה אותי)

לבקש ממנה שתחזיר מכספה את הכסף. זה מה שהייתי עושה עם הילדים שלי.

אבל לא בכעס, בקור רוח.

זאת לא התחשבנות קטנונית זה חינוך.

ובאמת מורכב הנושא של חינוך שונה בין אמא לאבא. עדיין לדעתי הייתי פועלת ככה.

זה לא עונש, זה סיבה ותוצאה ולקיחת אחריות.

יש כאן אמירה ברורה וחשובה-

אין לקנות בכסף של ההורים משהו מבלי רשותם

קנית? תשלמי.

בנחת, בנעימות, בגבול ברור.

ולא לעשות השוואות מול האבא. בסוף היא מבינה טוב מאד מי דואג לה ביומיום, מגדל אותה, מחנך אותה על אמת..

את יכולה כאילו לנטרל את הקטע הרגשי סביב המחיר, ולומר בצורה הכי פשוטה שהיא קנתה משהו שלא מקובל עליך, אז זה מהכסף שלה.

היא תגיד: נו אמא מה את עושה עסק על 20 ש''ח. ותוכלי לענות לה: אני באמת לא עושה עסק על 20 ש''ח, אני רוצה לחנך את הבת שלי שאני לא מוכנה שהיא תקנה בלי לקבל את רשותי.

אבל מצד שני, אם להבא הבעיה תיפתר בכרטיס נטען, או שאפשר לומר שזה פעם ראשונה,

לפעמים מספיק פשוט לומר להם: זה לא מקובל עלי שקונים מהכסף שלי פריט שבעיני הוא מיותר. (משהו ששמעתי מאיש חינוך ואימצתי, לא תמיד יש לנו באמת 'נשק' איך לגרום למתבגרים לשלם מחיר, ולפעמים עדיף/ מספיק פשוט לומר שזה לא בסדר / לא מקובל עלי)

מעבר לזה אני רוצה לומר לך שנשמע שהקמת משפחה נפלאה, וטוב לכם ב"ה!! ואולי באמת כדאי לך, בשביל עצמך ובשביל התחושה שלך סביב הנושא, למצוא יועצת מקצועית שתוכלי לפרוק אצלה להתייעץ ולקבל את התמיכה הזו.

ועוד משהו, לתת כרטיס אשראי למישהו, גם ילד שלך, זה בעיני מראה על רמת אמון גבוהה במיוחד. אז כנראה בסוף באמת יש לך את האמון בבת, ב"ה. ונקווה שלא יצטברו לך מקרים כאלו שיהרסו את האמון. אולי גם את זה אפשר לומר לה.

בקשר להתייעצויות, אולי יש איזה יועצת מתאימה שאפשר להתייעץ איתה? ואת הדברים הקטנים אפשר להתייעץ כאן

בשר לקניות עכשיו, מבינה שמה שבעיקר מתסכל אותך זה שהיא קנתה דברים שהיא יודעת בפירוש שזה לא לרוחך. נכון?

כאילו אם היא היתה קונה דברים קטנים שלא אכפת לך שיקנו, זה לא היה מכעיס אותך באותה רמה

ונראה לי אפשר לעשות שכל קניה באשראי מחייבת אישור של בעל הכרטיס, נראה לי שמשהו כזה יכול לעזור לך גם אם הכרטטיס בפועל אצלה, או לתת לה כרטיס נטען ולא אשראי רגיל

בת כמה היא?

זה קרה בעבר והבהרתי לה טוב שאני לא מוכנה שתקנה בלי לעדכן אותי קודם ולקבל את האישור שלי, אז הרבה זמן זה באמת לא קרה

וגם ספציפית זה שהיא ניצלה את זה לקנות את המוצר שאני לא רוצה לקנות

על משהו בסגנון שהיא תחזיר את הכסף, אבל אם זה העניין העקרוני של מה שהיא קנתה, לדעתי להחזיר את הכסף זה רק יזיק כי זה מראה

שההתנגדות היא בגלל הכסף ואם היא תקנה מכסף שלה זה בסדר

אישית חושבת שגם אם בשגרה היא צריכה את הכרטיס שלך כם הייתי לוקחת את הכרטיס לשבוע ודואגת לה לכסף או מה שלא יהיה בדרך אחרת

כדי להבהיר שאת מביאה לה את הכרטיס כי את סומכת עליו שהיא תשתמש בזה רק למה שהוא נצרך ולא סתם לקניות חופשיות.

דווקא. אני הייתי מעדיפה להוציא להם אשראי נטען משלהם וזהו.

מכל מקום נאה שאת צריכה לדבר איתה ולהגדיר גבולות מחדש.

לגבי כל השאר שסיפרת - אני מכירה כמה משפחות משולבות, חלקן זה באמת כמו שסיפרת שהבעל קצת יותר מרוחק ובחלקן הוא ממש הפך להיות אבא שני.

אני חושבת שאם עד עכשיו לא הלכתם - כדאי ליוויי זוגי ולקבל הכוונה אם את מרגישה לא בנח או לפחות לעצמך שיהיה לך איפה לאוורר רגשות ולהגיד בנח מה שאת מרגישה ולעבד

חיבוק♥️

באמת מעולם לא הלכנו לטיפול זוגי

ב"ה הדברים אצלנו הולכים ממש טוב מכל הבחינות ואנחנו מדברים ומתקשרים אבל לא משנה מה הוא לעולם לא יהיה אבא שלהם. גם הם מרגישים ככה, כי יש להם אבא, אבל מבחינה חינוכית אף אחד מהם (לא האבא ולא בעלי) עושה כלום עם הילדים ואני מרגישה שרק אני צריכה להתמודד עם הכול לבד וזה ממש קשה (אני כן מתייעצת עם בעלי מידי פעם וזה לרוב עוזר או מכוון איתי אבל אני עדיין מרגישה שזה לא תמיד העזרה שאני צריכה או אפילו הפריקה והתחושה שמישהו איתך)

להעביר

האבא הביולוגי של הילדים הוא רק "מארח" בימים שלו

בעלך הוא לא האבא הביולוגי

ןאת נשארת באמצע בתפקיד גם האמא האוהבת אבל גם בתפקיד האמא המחנכת שהוא לא תמיד תפקיד נעים ונוח, בטח אם רק את במקום הזה

ובטח כשזה מתבגרת, שיכולה לעשות עליך מניפולציות בנושא (אבא מרשה לי, אני אלך לאבא, אני אבקש מאבא וכו)

ממליצה ממש למתוא מנחת הורים או יועצת שאת יכולה להגיע אליה למפגשים והתייעצות במקרה הצורך

חיבוק!

זה באמת העניין שהכי קשה לי

אבל בפשטות,

קנית על דעת עצמך - שלמי על זה מכספך. לא משתמשים בכסף של מישהו אחר ללא רשותו, גם אם זו אמא.

חוצמיזה, חיבוק גדול על ההתמודדות של ההורות לבד, נשמע מאתגר בודד שכזה 💔

וכל תגובה ותגובה נותנת לי תחושה טובה שמבינים אותי

לגבי המקרה- הדודגמה הכי קרובה שאני חושבת עליה זה שנגיד הילדה קנתה משקה חלבון ואני חושבת שאפשר לצרוך מספיק חלבון מאוכל רגיל שמכינים בבית

לא משהו מזיק אבל משהו שלדעתה הוא נצרך ולדעתי לא.

בבית של אבא שלה יש לה יחסית בחופשיות את המוצר הזה

לכל אלה שכתבו להחזיר, מרגיש לא נעים להגיד לה שתחזיר סכום כזה על משהו שהוא בעיקרון אוכל

שכדאי לשחרר

בגיל מסוים העניין של חינוך כזה

להגיד מה מרשים ומה לא

כבר הרבה פחות רלוונטי

יש ילדים שיצמדו יותר לדעה של ההורה

ויש ילדים שלא

חבל על האנרגיות

במיוחד שאת במצב שמצריך שמירה מיוחדת על האנרגיות

וגם יש טריגר של צד שני

עד מתי את חושבת שתוכלי להתעקש איתה

בסוף מתבגרים וילדים מםתחים רצונות, גם אם הם שונים משלנו

.לא חריג לרצות לקנות משקה חלבון. או משו טעים בחוץ. גם אם יש חומרי גלם בבית. זה חלק מלהתפנק לפעמים

והאמת יש לי אח מתבגר דצורך את זה באופן קבוע כחלק מתזונה מותאמת אישית שהוא ירד איתה 17 קג

אני חושבת שלפעמים עדיף קצת לחרוג מהעקרונות מאשר שהילד יעשה מה שבא לו כי חנוק לו מדי

לא מכספה.. חושבת שזה שונה.

מוצר אחד היה בקטגוריה הזו

לא הייתי מגדירה את זה 'לקנות בלי רשות'

היא ילדה

מותר לה לשכוח או לרצות לשכוח

שאמרו לה לא לקנות כזה

היא החליטה ללכת לסופר ועשתה קניות של פינוקים לה ולאחותה

אם היא היתה מבקשת לפני הייתי מסכימה בשמחה ואומרת מה הסכום שמקובל מבחינתי

אבל הקטע שהיא לא שאלה (אבל היא לא עשתה קניה מטורפת, פחות מ70 שח..)

אז כל הקניה הכעיסה אותה אבל במוצר הספציפי הזה במיוחד

כי המדקה הוא כן בעיה מבחינתך

וזו היתה הסיבה למה לא לקנות

אם היה ביניכן שיח שנגיד היא יכולה לקנות עד 50 שח מה שבא לה בחודש מכספך, והשאר משלה זה משו אחד

אבל אין שיח. ממה שאני מבינה כן? את לא מרשה וזהו. אז היא החליטה לעקוף

זה מה שנקרא עולמם של מתבגרים

כשמתנגדים להם - הם מץנגדים בחסרה כל אחד בדרכו

הרי אם היא הייתה אומרת שהיא רוצה לקנות משקה היא לא הייתה נענית ב- בטח ילדה שלי, לבריאות. אני צודקת..?

אז צריך להבין שזה חלק ממכלול

או למקום עם אוכל ואז היא שואלת לפני (אחרי הפעם הקודמת שבה היא קנתה בכרטיס שלי ואמרה רק בדיעבד)

אם היא היתה שואלת היתי אומרת לה לקנות עד תקציב מסויים וזהו לא הייתי אפילו בודקת מה היא קנתה

אבל עכשיו כן הסתכלתי כי הופתעתי שקיבלתי פתאום קבלה לפלאפון ואז גם פתאום אני רואה את המוצר הזה

מצד אחד היא קונה משהו שסך הכול הגיוני לקנות, גם אם אני לא רואה צורך בזה וכבר אמרתי בעבר

אבל מצד שני- יש לה כסף משלה! חמה היא קונה בכרטיס שלי ובלי לשאול אותי? זה מה שמעצבן כל כך

אני משתדלת לתת לה חופש ולקנות את רוב הדברים שהיא מבקשת גם אם סתם ככה לא היתי קונה אותם לבית

על ממש מעט דברים אני אומרת שלא

בכלל לא הייתי מתייחסת לשאלה מי שילם.

פשוט הייתי מסבירה את דעתי, אבל מכבדת גם את מרחב הבחירה שלה.

בעינייך מיותר משקה חלבון

בעיני אמא אחרת מיותר לק גל

והשלישית בגדים ממתוגים.

הקשר עם הילדה חשוב הרבה יותר מאשר שהיא תעשה דווקא מה שאת חושבת.

אם יש בעיה כלכלית הגיוני לחלק איכשהו את התשלום. גם אני בתור נערה כשרציתי לצאת עם חברות לטיולים שילמתי חלק מעלות הטיול.

אבל אם זה סתם כי זה מיותר בעיניך ממש הייתי משחררת.

ילדים עולים כסף, וחלק מזה זה רכישת התדמית ופיתוח האישיות.

ברור שאי אפשר לתת הכל, נגיד אם תתעקש על מלון באילת עם חברות זאת סוגיה אחרת, אבל מותגים/ טרנדים מטופשים, שיהיה להם לבריאות.

כדאי לקבוע מנגנון מוסכם איך עומדים בהוצאות שבעיניך הם מיותרות ובעיניה לא,

במקום לדון על הצורך עצמו.

אתן לא תגיעו להסכמה בנוגע לשאלה אם זה נצרך או מיותר. השאלה מה עושים מפה כשיש אי הסכמה ואיך מכבדים את שני הצדדים.

אותה שהיא רוצה משהו כזה

ואותך שאת רוצה להשקיע את הכסף באפיקים קצת יותר נצרכים.

אפשר לקבוע מנגנון של דמי כיס, או מנגנון של 20/80 וכד'.

באמת מכל התגובות פה אני מבינה שאני לא צריכה לעשות עניין

אמרתי לה רק שוב שאני לא מרשה לקנות בלי לעדכן אותי, אמרתי את זה גם לאחותה שהיתה איתה וזהו

ואולי גם פעם הבאה שתבקש אגיד לה שאני מוכנה לקנות את המוצר הזה פעם בחודש ואם היא רוצה יותר שתקנה מכספה

יותר מביאמבה

מאד לא מומלצת להגברת החלב. היא לא מרוקנת את השד עד הסוף ומאותת כך לגוף לייצר פחות חלב..

שאיבה לא דומה להנקה. הגוף צריך להתרגל לשאיבה כדי להתחיל להוציא חלב זה ממש נורמלי שבהתחלה כמעט לא יוצא

אגב 120 בשאיבה זה יפה מאוד

ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה היא תסביר לך באיזה תזמונים ובאיזה הדרגה לשאוב כדי שהשאיבה תהיה יותר אפקטיבית.

בקשר למשאבות אני לא מכירה ספציפית אבל אני יודעת שיש משאבות שממש פוגעות בחלב

כמה זמן שאיבה כל פעם?

רבע שעה בערך

רבע שעה זה לא מעט ליונק מיומן

ובטח החיקויים שלה

תנסי לשאוב עם משאבה ידנית, היא מרוקנת הכי טוב ויעיל

באמזון היא נמכרת בזול

100 שח

amazon.com/gp/product/B0CLF59ZKF/ref=ox_sc_act_title_1?smid=A2XZ7JICGUQ1CX&psc=1

ראיתי שהרבה ממליצות על ידנית של אוונט. לא רק עכשיו, גם בעבר.

זה לא מתיש לשאוב ידנית- מבחינת היד ללחוץ ככה מלא זמן...? כמה זמן לוקח נגיד מנה של 120-180 בערך? עם החשמלית יכול לקחת לי נגיד 20 דק אבל זה רק להחזיק בלי ללחוץ ולאמץ את היד...

וחוץ מהיד, זה לא יותר כואב בשד עם ידנית?

כשאני שואבת המשאבה ידנית אני יכולה לשלוט בעוצמה ובקצב.

בדרך כלל זה יותר מהיר מאשר המשאבה חשמלית.

היו פעמים שהייתי מלאה מאוד והצלחתי לשאוב כמות, סביבות 250, בכמה דקות בודדות.

תודה.

את גם שאבת עם אוונט או עם ידנית אחרת?

יש לי ידנית של יד שרה. נראה לי בערך פעם אחת השתמשתי בה..

אחת של אוונט ישנה (לא נטורל), ואחת של לייף.

השתמשתי בהן כששאבתי בעבודה פעם/ פעמיים ביום.

כששאבתי בלעדית השתמשתי בחשמלית של קליניקר, אבל אחר כך חזרתי לידנית.

בעבודה היה לי יותר נח לשאוב בידנית.

במשאבה מתלבשת לא ניסיתי לשאוב.

בעבר הן לא היו קיימות, ובלידה האחרונה קניתי את החשמלית כי הייתי צריכה משהו מתאים חשיבה בלעדית.

יותר מבביאמבה

וזה לא מתיש את היד, לחיצה אחת, מחכים איזה חצי דקה לחוץ, כל הזמן הזה יוצא חלב וחוזר חלילה בערך 10 פעמים.... ושאבת מנה

תודה רבה!

אז למה בעצם לא כולנו עם הידניות אם הן הרבה יותר טובות?!

יש כאלה שיותר קל להן לשאוב בידנית, ויש כאלה שלא.

בידנית הידיים לא פנויות, וצריך לשאוב כל צד בנפרד.

טוב שיש את כל הסוגים, שכל אחת תמצא את מה שהכי מתאים לה.

את עושה ככה ישר או קודם מנסה לשחרר את הרפלקס בלחיצות צפופות וקצרצרות?

פעם השתמשתי והיה מדהים ועכשיו ממש מתאמצת איתה . כשמגיע איזשהו שלב של שחרור חלב זה מצמצם מהר את הפער כמו שכתבת, אבל זה כמעט ולא קורה במהלך השאיבה, ואם כן זה רק לכמה שניות .

ככה נוצר מצב שהמשאבה נטו סוחטת אותי ולא ממש מרוקנת היטב

וזה לא היה ככה לפני שנתיים

יש כאלה שפשוט לא מצליחות לשאוב הרבה. הפעולה של השאיבה שונה מיניקה.

אני הייתי מאוד מתוסכלת עד שגיליתי את זה וויתרתי על שאיבות. אבל אני לא הצלחתי לשאוב גם עם משאבות טובות של בית חולים.

דווקא ביאמבה היתה הכי טובה מכל אלו שניסיתי

ממליצה לך לנסות משאבה ידנית, אפשר גם אחת ממש פשוטה מעליאקספרס

הן מוציאות יותר

העניין רק שאת לא יכולה לעשות כלום בזמן השאיבה

אני יודעת שלא לכולן זה סבבה או עובד,

אני זנחתי את המשאבה מּאז שהתחלתי לסחוט.

והיה לי ממש מעולה, פרט לרעש שלה

היא שואבת מהר והרבה יחסית, הייתי שואבת 150 בעשר דקות בערך

כמו צביעה לפי מספרים או הדבקת יהלומים.

זה תעסוקה נחמדה, אפשר לשמוע דברים מעניינים ברקע, קל מאוד לעשות ותוצאה יפה.

זו עוד דרך מבחינתי סתם להעביר את הזמן... לא כ"כ ניצול..

אני מהרגע שחוזרת לבית אחרי פיזורי הילדים אני מקדישה לסידור הבית- ניקיון, כביסות וכשיש צורך מעמידה איזשהוא סיר שיהיה לילדים כשחוזרים. ואז זהו נגמר הזמן וכבר צריכה לצאת לאסוף אותם...חחח

אני בד"כ עובדת, ככה שאת כל עבודות הבית יודעת גם להכניס בתוך הלו"ז של הצהרים-ערב. ברור שעכשיו כשאני בבית, אני עושה את זה בבקרים, אבל זה לא לוקח לי את כל הזמן... ועדיין אני נשארת עם כמב שעות טובות בבוקר של ריק.

אבל פחות מחפשת משהוא שימלא אןתי. מאד מקל עלי ועושה לי טוב כשהילדים חוזרים לבית והבית מסודר ויש אוכל מבושל טרי.

לא כתבתי אבל חוץ מזה אני כן הולכת לפילאטיס שבועי כי זה חשוב לגוף (סבתות עוזרות עם התינוק).

לישון!

ברצינות, לפחות חצי שעה- שעה, זה עושה פלאים אחכ כשהילדים חוזרים.

ועוד דברים- עשיתי לעצמי רשימה של דברים בבית שצריכים סדר\ ניקיון שאני לא מגיעה אליהם ביום יום, כשממש משעמם מכינה עוגות מיוחדות, מקשיבה לפודקאסטים, יוצאת לתפילה במקום מיוחד..

אני אוהבת לנצל את זה לפרויקטים שלא מגיעה אליהם בשגרה.

מיון תמונות ופיתוח אלבומים.

סידור עומק של פינות בבית שלא מגיעה אליהם בד"כ.

פילאטיס/ תרגילי ספורט דרך סרטונים מהבית.

לנסות מתכונים חדשים, ובכללי ארוחות יותר מושקעות.

כל יום לצאת מהבית לסיבוב קצר עם העגלה - סתם לנשום אויר ולראות עולם.

שיחות טלפון ומפגשים עם חברות / משפחה.

כמו שכתבו - לישון! משפיע מאוד על ההרגשה בהמשך היום.

לימוד - גם לימוד תורני, פשוט לפתוח ספר וללמוד. וגם העשרה אישית אם יש תחומים שמעניינים אותך.

עוד דבר, זה שיש יותר פניות וזמן להקדיש להתבוננות אישית, ולמחשבה על התקדמות של כל ילד. אני אוהבת לשבת עם מחברת ולכתוב באיזה תחומים הייתי רוצה להתקדם. מבחינת עבודת המידות, בריאות, פיתוח יצירתיות ותחביבים.. לכתוב נקודות קטנות שאני יכולה להכניס ביומיום כדי לקדם את זה, ולעקוב לאורך הזמן אחרי ההתקדמות.

כנ"ל לגבי הילדים - אוהבת לחשוב בזמן רגוע עם עצמי על כל ילד - אם יש נקודות של קושי שדורשות השקעה, איזה תחומים הוא מוכשר וכדאי לפתח.

בשגרה זה די נדחק ולא מצליחה להגיע לזה כמו שהייתי רוצה, וחופשת לידה זו הזדמנות פז בשביל זה. וזה ממש נותן סיפוק.

כמה ספרים אני אקרא,

אלבומים שאני רוצה מלא זמן לעשות

לקחת את הרכב ולנסוע, אם קרובים לים אז ללכת לשבת להסתכל קצת

בכללי פשוט לצאת, עכשיו ממש נעים, עדיין לא קר בבקרים

אפילו לגלגל בטלפון על ספסל בגינה עושה יותר טוב מהספה בבית.

וכמה זמן זה חלד שאת מיולי עוד לא חזרת לעבודה?

חשבתי שזה קצר יותר

3.5 חודשים.

אם היא ילדה בסוף יולי, יש לה חופשת לידה עד אמצע נובמבר.

ואפשר גם להאריך.

כש15 מתוכם הם בתשלום, ועוד 11 שאשה זכאית לקחת ללא תשלום, עם שמירת הזכויות שלה, הפרשות לקרנות השתלמות, פנסיה וכו'..

אבל מקובל להתייחס לחופשת לידה בתשלום כחופשת לידה, ולהמשך שבלי תשלום כהארכה.

אצלנו מקובל להגדיר את 26 שבועות כחל''ד והתוספת לשנה כהארכה

הולכת לכל מיני סדנאות שיש פה לנשים אחרי לידה

ניקיונות ובישולים

מפגשים עם חברות

קניות

בתכנון לסיים אלבומים דיגיטליים, עוד לא הגעתי לזה בינתיים

קצת קריאת ספרים בנחת הספורט אונליין בבית

תורים לרופאים! מלא כאלה שאין להם זמן ביום יום

ימי כיף עם הילדים, כל פעם ילד אחר

בדרך כלל לא רואה סרטים באופן עקרוני אז זה היה לי ממש כיף....

בחל''ד האחרון שידעתי שיהיה אחרון הייתי כמעט שנה בבית וממש נהנתי, באותו חל''ד התחלתי להקים קליניקה, לא יודעת אם יש לך עסק קטן שבא לך לקדם

הלכתי לבקר את ההורים שלי לא פעם, היה לי זמן לקרוא ספרים, ללכת לטייל כל בוקר עם התינוק להליכה ארוכה.

אצלנו בישוב באחד החל''ד הצטרפתי לקבוצת לימוד נשית, וזה ממש היה כיף

עשיתי גם אלבומים לילדים

הייתי מכינה ארוחה חמה כמעט כל יום, והילדים היו חוזרים מוקדם כי הוצאתי אותם מהצהרון, אז היה לי הרבה זמן עם הילדים

נשמע פסטולי, אמא משקיעה

קציצות ברוטב

שווארמה

עוף מוקפץ

חזה ברוטב פטריות

שניצלים

דגים

מרקים שונים (כתום, אפונה, עוף זך וכו')

אורז אפשר להקפיא, גם אפונה ברוטב אבל בעיניי הכנת תוספת זה חמישית מהעבודה...

בני כמה הילדים שלך?

שווארמה וחזה ברוטב פטריות הם לא יאכלו.

את השאר אולי כן.

אורז מבושל אפשר להקפיא? יוצא טוב בהפשרה?

כשאי אפשר לקום מהמיטה אז גם להכין תוספת זה הר בלתי עביר.

כמה ילדים בגילאי 3-9

שהם איסטנט - קוסקוס משקית, פירה מאבקה..

סלט, את מסוגלת לשבת איתך במטבח ולהראות לבן ה9 איך להכין פסטה ופירה? ולחתוך סלט?

אם הם אוכלים קוגל תפו"א אז הוא יוצא מצוין אחרי הקפאה

אורז לא ניסיתי אבל שמעתי הרבה שמקפיאות

שיפודי חזה גם אפשר להקפיא

והם יכולים להכין גם נקניקיות

ופעם בשבוע אפשר גם לתת להם לחמניה עם פסטרמה או טונה, שגם זה כמובן הם יכולים להכין

ועידוד על הקושי, אמן שזה יעבור מהר ותרגישי נפלא!

מתייגת פה את @מאוהבת בילדי שמתעסקת בזה אאלט

חוצמיזה,מה עוד היית מכינה להם? בעלך לא מבשל?

אני לא ממש מתעסקת בהקפאת אוכל, אלא יותר בבישולו...

בכל אופן שניצלים, חזה עוף מתובל (מבושל או לא- ואז רק לשים על הפלנצ'ה), כרעיים ברוטב או בתבלינים, עובר מצוין הקפאה. בעצם נראה לי כל בשרי.

לגבי תוספות אני יודעת שאפשר להקפיא אורז, קינואה, קטניות ברוטב (שעועית, אפונה וכו)

אולי תעברי להבישול בסיר אחד? יקל עלייך?

נגיד להכין עוף ברוטב עם אפונה ולקראת סוף הבישול להוסיף אורז לסיר.

כנ"ל עם עוף ופסטה, דגים ואורז...

לחתוך סלט. אצלי כבר מגיל 5 יודעים לחתוך.

אפשר גם להרתיח ביצים קשות ותפ"א וזה יושב במקרר 3 ימים בכיף.

מישהי שתבשל לה. חשבתי שיש מישהי שמכינה לה...

אז כן, אני עובדת בבישול בבתים וזה יכול להיות בשבילך רעיון טוב.

אפשר לבקש מהמבשלת גם שתעשה לך הכנות לאוכל. כלומר- קיצוץ ירקות, הכשרה של עלים, תיבול...

זה ממש קשוח.. בע"ה זו רק תקופה קצרה ותקבלו מתנה ענקית ומדהימה בסוף בע"ה בע"ה!!

שהכל ילך בקלות ובבריאות😍😍

אז היא יכולה להכין לך סיר גדול שיעזור לחצי שבוע בכיף

או מקסימום לשים קטשופ מעל

אז להרתיח מים ולזרוק את הפסטה לסיר זה משהו שאולי תצליחי לשרוד או שהבעל יספיק להכין

חוץ מזה את מחפשת רעיונות לעיקריות שטובות בהקפאה?

בכל ארוחה...

האמת שאפשר ללמד את הילדים לחתוך ירקות בעצמם, אצלי מגיל 7 הם עושים את זה לבד, לרוב אני מעדיפה לעשות לבד כי זה יותר מהר ופחות בלאגן, אבל בגדול , זה ממש לא מסובך. אם יש לך סכין חדה אבל לא חדה מידי, אפשר לתת בזהירות.

אפשר להקפיא: אפונה, שעועית לבנה, שעועית ירוקה, תירס (למרות שלבשל תירס זה רק לזרוק למים ..), פולים, עדשים מכל הסוגים, חומוס... קיצור כל הקטניות. חיבוק על ההריון הקשןח , איתך באותה סירה...

תירס השעועית לבנה ברוטב אפשר פשוט לפתוח קופסת שימורים וזה תוספת מעולה לארוחה...

יש שאלון her של היפראמזיס

יכול להיות ששילוב של תרופה נוספת יוכל להקל עלייך.

הכי טוב שהיא תכין את מה שהילדים רגילים לאכול.

זה לא יהיה בדיוק כמו האוכל שלך, אבל את יכולה להגיד לה באיזה סגנון להכין ובאיזה תבלינים להשתמש.

דברים שקל להכין כמות ולהקפיא- שניצלים, קציצות עם רוטב או בלי, עופות, חזה עוף, בולונז'.

לגבי תוספות- אפשר להקפיא אורז, פשטידות, מרקים.

באיזו תדירות היא אמורה להגיע אליכם?

הרבה דברים אפשר לבשל ולהשאיר כמה ימים במקרר.

אם בעלך או הילדים הגדולים יכולים לעזור בישולים, הם יכולים להכין דברים פשוטים כמו קוסקוס משקית, פסטה, אורז, תפוחי אדמה מבושלים.

אפשר להוסיף קטניות מקופסת שימורים.

ירקות חיים, אפשר ללמד את הילדים לחתוך.

ואם יותר קל אפשר לאכול חתוך גדול ולא סלט.

אפשר להיעזר גם במאכלים מוכנים או חצי מוכנים כמו שניצלים קנויים, נקניקיות, מוצרים של טבעול, צ'יפס קפוא, פסטרמה, טונה וכד'.

אגב היום הגדול חתך סלט וערך שולחן

1. נערות

2. תלוי מי, בטווח שבין 50-80

3. 4 שעות נגיד זה קיפול כביסה, מטבח, כלים, סידור רצפה בכל הבית ושטיפה בכל הבית כולל שירותים. לא מחליפה מצעים, לא מסדרת דברים "במקום" אלא שיראה מסודר (נגיד לא תיקח חלקי צעצועים כל אחד לתוך הקופסא שלו ותתחיל למיין ולחפש, כן תאסוף את הכל לקופסה של משחקים)

4. יכול להיות. אבל זכותך גם לומר לה לא... היא מתכוונת ריק לגמרי או בלי ילדים למשל? אני תמיד בבית כשהן שם כדי לעסור למצוא דברים אם צריך, לדייק ולהסביר מה בדיוק אנינרוצה וכו.

1. עובדת זרה בערך הגילי לדעתי.

2. 60

3. שטיפה של כל הבית שירותים ואמבטיה, ועוד משהו קטן נגיד, חלונות, דלתות וכאלה. שעתיים. לצערי לא מוכנה יותר מזה.

4. אני מעדיפה שכולם לא הייו סתם מפריעים לה. בגלל שהיא לא יהודיה לא משאירה אותה לבד.

עונה גם ל @כורסא ירוקה.

דיברתי עם עוזרת בית יהודיה, מבוגרת (הבנתי שיש לה איזה 20 שנות נסיון בנקיון בתים)

לוקחת 400 ש"ח לפעם ונמצאת 4 שעות, ורוצה בית ריק שלא יסתובבו לה בין הרגליים, אולי היא התכוונה רק לילדים? לא יודעת...

זה היה נשמע לי מוגזם

אז מנסה להבין האם זה הסטנדרט (המחיר והדרישה שהבית יהיה ריק) וגם מה היא אמורה להספיק בשעות האלו...

אולי אם את גרה בתל אביב אז הגיוני.

תדברי עם עוד 2-3 ותראי מה הסטנדרט באזור שלכם.

נקרא הריון בטוח,

לא מתעסק רק בהריון יש שם גם הרבה סיפורי לידה (אם מעניין אותך)

חינוך ילדים

אימהות ועבודה

כל מיני נושאים של ילדים- אכילה דברים כאלו

אני נהנית מאד לשמוע

אני כאן כי זה פורום פעיל וכיפי ויש כאן נשים נהדרות ואני מאוד אוהבת, הצטרפתי כשהילדים היו קטנים וגדלו ב"ה, ולצערי לא זכיתי לעוד קטנים...

של ציפי ריין ותמר ניזרי. קליל ועמוק גם יחד.

בתנ"ך - אני אוהבת את השיעורים של הרב עוזי ביננפלד. זה לא םודקסט אבל בעיניי מעניין. יש אותםתבאתר של ערוץ מאיר.

אבל את כל הפודקסטים הדתיים, וכמובם את השיעורים, אי אפשר לשמוע בעבודות בית שדורשות להיות בשירותים/באמבטיה... אז אני שומעת פודקסטים על הארי פוטר ודיסני🤭 אם התחומים האלה מעניינים אותך אז אכתוב לך המלצה ספציפית...

שמעתי חלק מהעונות של פוטרקאסט, בעברית, ואז ממש התחשק לי לשמוע את הספרים עצמם, אז עשיתי איזה מנוי ניסיון לאתר אמריקאי כלשהו ושמעתי את השישי באנגלית בגרסת full cast וזה היה מצויין! אבל אז התקמצנתי להמשיך את המנוי למרות שמאוד רציתי לשמוע גם את שבע.

ואחר כך שמעתי בעברית את הארי פוטר והגישה הראציונלית שזה נחמד אבל לא ממש הארי פוטר

הם כבר בעונה השביעית, אז יש הרבה לשמוע...

ואם את רוצה לשמוע את הספר עצמו, אז אני מצאתי הקראה באנגלית של ג'ים דייל. עקרונית בלי תשלום, אבל לא בטוחה... (אני חולמת לקנות את ה-full cast אבל בינתיים לא הצלחתי למצוא איך...)

יש גם פודקסט מבית פוטרקאסט - "מבוא לקסם". בכל פרק דנים בנושא או בשמות מהארי פוטר. מרתק ממש.

על דיסני יש את "דיסני 30", שאלה שני אנשים פריקים של דיסני שבכל פרק מנתחים סרט של דיסני או דנים על משהו כללי שקשור לדיסני. ויש גם כמה פרקים של פודקסט שנקרא "דיבוב צפוף" - בכל פרק הם מראיינים שני מדבבים מפורסמים (בעברית) ויש שם כל מיני פינות חמודות ומצחיקות. זה לא רק על דיסני, אבל הרוב על דיסני...

אז מצאתי כמה הקראות יפות מאוד של שר הטבעות באנגלית, גם ביוטיוב וגם בספוטיפיי, בליווי מוזיקה וקולות רקע וכו'.

וגם ראיתי שיש פודקסט בעברית של מישהי שקוראת לראשונה את שר הטבעות. אני מתכננת לשמוע אותו אחרי שאסיים לשמוע את ההקראה של שר הטבעות.

"להקשיב לה" רפואת נשים בגובה העיניים

הוא מאוד מגוון ויש הרבה נושאים מעניינים וחשובים, אז תבחרי את הנושאים שמדברים אלייך. זה הפודקאסט שאני הכי נהנית לשמוע תוך כדי עבודות בית

שלי אהבו רק בקבוקי מאם, אבל זה ניסוי וטעיה למצוא את הבקבוק שעובד לתינוק

אם את שם, אין לו סיבה לזרום...

לחפש פטמה שדומה לשלך

ניסיתי לנסינו

נתתי לו לשחק עם זה כשרגוע

לא הבין את הקטע

ננסה בערב עם בעלי

תודה לכן

אם יש עוד טיפים אשמח ממש

בסוף מה שעובד זה להתמיד.

לנסות שוב ושוב ושוב. (לבדוק שאין לשון קשורה)

היו לי ילדים שעשו שביתות רעב כמה שעות

אבל בסוף כולם השתכנעו לאכול מבקבוק.

אני התמדתי במאמ, כולם הסתדרו

אם הוא יונק טוב?

נתמיד אבל יש לי דד ליין 🙈

יום ראשון הוא מתחיל מטפלת אני לא יכולה להביא אותו בלי שהוא לוקח בקבוק...

אל תילחצי מהדד-ליין

עם הבקבוק הזה הבת שלי יותר זרמה בבקבוקים.

קשה ממשבהצלחה

בסוף זה מגיע

כשהיא שעונה על הרגל שלי (הרגל מונחת על כיסא)ותוך כדי נדנוד שלי.

לאט לאט התרגלה ולא היה צריך לעשות פילאטיס בשביךל שתאכל.

וגם- להתמיד ולא להתייאש

(תנסי שבוע שכל יום בעלך מביא לו לאכול) ואם צריך א בהתחלה לעזור לו ולטפטף קצת על השפתיים והלשון שיבין שזה אוכל

מה שעזר אצלנו:

לא להיות באזור

לחמם את פטמת הבקבוק

להחזיק פריט עם ריח שלך (אני למשל הייתי נותנת בהתחלה חולצת פיגמה משומשת עם כל ריח החלב שנזל בלילה..)

וגם לנסות להחזיק את הבקבוק בכל מיני צורות ותנוחות, אצל ילדה אחת עזר למשל לתת בקבוק רק כשהיא על טרמפולינה לא כשמחזיקים בידיים

לתת לו בתנוחת הנקה, בעמידה תוך כדי תזוזה

עשיתי יום שהנקתי אותה רק אחרי שהיא אכלה 30-50 מ''ל מבקבוק. היה יום עם המון ידיים ומעט מאוד פעמים שהיא אכלה (מבקבוק והנקה אחד אחרי השני).

מה שעזר לה לקבל בקבוק היה שהחזקתי אותה עם הגב אלי, תוך כדי שאני עומדת וזזה. אחרי שהיא תפסה ונכנסה לאכילה התיישבתי. בקבוק של לנסינו כמובן. אבל רק כשהיא היתה כבר ממש רעבה היא הסכימה ואכלה ממנו.

אגב, למרות שידעתי בוודאות שהיא מקבלת בקבוק, ומאותו יום הקפדתי לתת לה לפחות פעם ביום בקבוק, היא עדיין לא הסכימה לקבל מהמטפלת... רק אחרי שהיא בנתה יחסים איתה היא הסכימה. הצד הרגשי היה מאוד משמעותי.

(וגם- כשהיו דלקת אוזניים או כאבי שיניים היא שוב לא הסכימה).

בהצלחה🫶🏼