פורום הריון ולידה (עמוד 3734)

אין לי ניסיון בעניין הזה.. אבל מקפיצה לך..

וזה הזמן להבהיר לה.
שזה החיים שלכם, בחירות שלכם, ואם היא לא שמחה בזה- פעם הבאה לא תספרי לה, וחבל.. פיספוס שלה.
עוד שלב בבניית המשפחה...

חמותך כן מראה שמחה?

אם הוא בן שנה וחצי שתלדי יהיה שנתיים+ ככה שזה לא כזה צפוף.... אמא שלך בסוף תראה אותו ותהיה שמחה אולי אפילו עוד בהמשך ההריון כנראה היא דואגת מהבחינה הכלכלית בכל אופן זה ממש קשה....

אם בעלך תומך (וגם חמותך) בהריון הזה פשוט תתנחמי בזה...
תחשבי על זה שהקב״ה זן ומפרנס ואתם עושים את ההשתדלות שלכם בעבודה והכל בא ממנו והוא גם דואג לכל ילד וילד...

תשמחי את בהריון הזה תמשיכי לעשות דברים שאת אוהבת את ובעלך בסוף השמחה שלה תתגלה לבד... והכל יהיה בסדר ב״ה

למרות שזה עוד מוקדם שיהיה לך את מי לשתף.
ולגבי אמא שלך הייתי אומרת לה בפעם הבאה שהיא תזכיר את הצפיפיות- כמובן בעדינות- אני לא הולכת להפיל את הילד הזה בגלל שהגדול עוד לא בן 2...

התגובות של אמא זה ככ רגיש על הלב שלנו כנשים
תתנחמי בה' ותמעטי בשיחות שלא משמחות אותך
יבואו זמנים אחרים שתהיו בקשר קרוב יותר בחזרה
בינתיים אני גם בעד לשתף חברה

אם את מרגישה לא נעים עם אמא אל תדברי איתה על זה שום מילה.

זה יעבור לה

וגם היא תרגיש לא בנוח שאת לא משתפת אותה אולי כך היא תבין.

הכי חשוב שאת ובעלך שמחים בהריון ובעז"ה בידים מלאות ושמחות

וכשתינוק/ת יהיו בחוץ כולם יתרגשו ויהנו ממנו/ה

הרבה בריאות

ב'ה בהריון רביעי עם תאומים
אני גם כן חוששת מהתגובה של אמא שלי. הקשר שלנו מלא אהבה אבל בעייתי.. אמא מאוד דואגת וביקורתית, וגם אצלנו מעורבת כלכלית ומחכה לראות אותנו מתיצבים.

כרגע בשבוע 10 וממש חוששת לספר לה, כי לדעתי התגובה לא תהיה חיובית. כמובן שעוד לא נספר שזה תאומים כדי שלא תתעלף...

אשמח לעצות איך להתגבר על החששות ואיך לספר!

בהדרגה, קודם כל על ההריון - בשעה טובה ואת תשמחי אם היא תשמח איתך כי התגובות שלה חשובות לך.וק לאחר כמה שבועות על הריון התאומים בשעה טובה וומוצלחת.

שיהיו רק בשוות טובות הרבה בריאות הצלחה ושמחה.

עצוב וקשה.
בעז"ה עוד תשמח ברך שיוולד...

אך אין מה לעשות.

היא תתרגל עם הזמן לרעיון.

"בשביל מה עכשיו?" - כי הקב"ה החליט שעכשיו - זה הזמן.

 

חבל מאד שהיא לא שכחה את זה, וחבל מאד שהיא לא שמחה עבורך בדבר כה גדול, אך היא עדיין אמא שלך, קבלי אותה כפי שהיא וכדי לקבל שיתוף רגשי - ספרי למישהי אחרת.

 

ואני בטוחה שלא משנה מה היא אומרת - אם תצטרכי את עזרתה - היא תעזור לך בשמחה מכל הלב. כי היא אמר שלך.

אם יש אנמיה, קחי ברזל בנוסף.

 

תלוי כמה מ"ג ברזל רשום לך בפרינטל? ומאיזה מקור?

אין לי מושג מאיזה מקור.

אבל כתוב 25 מ״ג.

 

הרופאה התקשרה לומר שאני ככל הנראה אמנית. המוגלובין 10, פריטין 8 ועוד כל מיני אדומים מחוץ לקו.

עד עכשיו לא לקחתי כלום, ועכשיו התחלתי לקחת את הפרנטל.

בעבר יצא לי לקחת ברזל, ולא היה לי טוב לבטן

צריך לקחת גם ברזל, ברמה גבוהה.
יש כל מיני סוגים, ואם שום דבר לא טוב, תבקשי עירוי, גם ככה את על הסף..

לא לכולן הוא מעלה המוגלובין בצורה מספקת, וגם אם כן, מן הסתם 25 מ"ג ליום לא יספיקו.

 

תוסיפי על זה - אם יש לך זמן עד הלידה, תנסי של ספאטון, או להוסיף כדור ברזל עדין בנפרד.

ואם זה לא מספיק אז להחליף לסוג לא עדין, אבל אז זה בעייתי לבטן .

 

תשתי תה סירפד, מגביר את הספיגה של הברזל ומעלה אותו.

ומומלץ לקחת ביחד עם ויטמין c שהוא גם מעודד ספיגה וגם עוזר שיהיו פחות תופעות לא נעימות.

את בליווי רפואי?

בצורה יעילה עקב בעיה בתאי הדם עצמם.

חוסר בברזל יכול להיות עקב הריון, וחוסר תזונה עשירה בברזל
והוא ניתן לטיפול נקודתי

אנמיה יכולה להחמיר עקב הריונות וכו' וצריכה טיפול קבוע גם לא בהריון ולפעמיים אף עירוי ברזל באופן קבוע

הרופא אמר לי לקחת כל יום 200 מ"ג

המוגלובין 10, פריטין 8 ועוד כל מיני אדומים מחוץ לקו.

לדעת עם זה תקין ?

מישהי נתנה לי את הטיפ הזה וזה פלא. מעביר לי את זה ממש מהר.
זה להבא.
להפעם- נשמע כואב... אני לא יודעת אם מותר את כל המשחות לשרירים תפוסים בהריון אבל אולי שווה לנסות לבדוק. חממי את האזור עם בקבוק חם ושבעלך יעסה את האזור בעדינות..

להניח את הרגל על הרצפה.

שזה מחוסר בסידן, וזה באמת נורא ואיום

מה כדאי לי לקחת? פעם אמרו לי לאכול סרדינים, אבל אין סיכוי....

איך השינה שלך?

 

נסי לרדת בכמות בהדרגה, ובמקום הכדור (מינון גבוה מדי לרוב הנשים) לאכול אגוז ברזיל, חסה, בננות וכו'.

כמו כן לתגבר אשלגן - אבוקדו, בננות, תפ"א, גזר חי

וסידן כמו שכתבו + ויטמין D.

 

אם לרדת במינון לא עוזר, כנראה צריך לתגבר עוד סידן במינון משמעותי.

 

להקלה ברגעי כאב - לדמיין ג'לי, שהשריר הוא ג'לי , ולנשום כמו בצירים, מאוד עוזר.

על כל העצות היעילות. מנסה ליישם אותם.

קרה לי לקראת סוף ההריון.. אין לי טיפים רק הזדהות

ולאכול מזונות עשירים במגנזיום. אם לא יעזור - לקחת מגנזיום כתוסף שבוע-שבועיים.

כדאי לבדוק עם רופאת משפחה
בתחילת הריון יכול להיות הליקובקטור פילורי למרות שזה לא נשמע שזה זה כל-כך
אבל כדאי לבדוק....

זוכרת שהיו לי כאלו באזור השבוע הזה.
בכל מקרה אולי כדאי לבדוק אם ממשיך ומרגיש לך חריג.

תרגישי טוב!

באמת אבדוק אם ממשיך-

ואפנה לרופאת משפחה

מקווה שזה סתם המתחות/ אולי התרגשות

ב"ה שהסתדר לך עם הטסיות

כשהגעתי לבית חולים לקחו בדיקות דם ובסוף ילדתי בלי אפידורל בלי קשר לרמת הטסיות

ואיזה כיף שהייתה לידה טובה!

מה עוד יכול להיות?

ואם מסתדר מיד זה תלוי אישה.

 

היתה לי תחושה שזה מחזור וקיבלתי את זה בשמחה.. רק רוצה לדעת כמה זמן בערך לוקח לזה לחזור להיות סדיר..
וגם אם המחזור עצמו אורך באורך רגיל או יותר מהרגיל..

חיכיתי חיכיתי ובסוף זה הגיע....

הרבה נחת גידול קל ולילות מלאי שינה

כיף לשמוע,
הרבה נחת ובריאות

אבל אין לדעת..בכל מקרה תשמרי על עצמך ותשתי ותנוחי הרבה..

ב2 ההריונות ככה התחיל לי...
אבל באותה מידה גם היו לי וירוסים כאלה...

ראיתי שיש מבצעים על פג באתר מאמא גורו תחפשי שם..

יש לי את הפג ממליצה מאוד
ראיתי שבחרת דגם עם שילדה לבנה.. זה מתלכלך מאוד מהר ממליצה להחליף לשילדה אפורה או שחורה..

אינגליזינה הכי זול באילת המחיר הוא זהה בכל החנויות כי היא בלעדית לשילב אבל באילת בערך 600 שקל פחות..

אולי שווה לך לבדוק אם יש באזור שלך...

אבל אני מוכרת אינגלזינה אביו יד 2 במצב מצויין ב 1000 שקל

אלעד. בני ברק. אבל יש מצב להקפיץ לירושלים כי בעלי נוסע לשם

אין סיבה בעייני לקנות חדש, סתם ביזבוז כסף..

החוק אומר ששעת הנקה מגיעה לעובדת 4 חודשים מיום חזרתה לאחר החופשת לידה- רק אם היא חזרה בזמן.

במידה והארכת את חופשת הלידה- הזמן הזה מתקזז מ-4 החודשים של שעת ההנקה.

החוק קובע שכיום חופשת לידה מוגדרת 26 שבועות (חצי שנה) אשר מתוכם 15 בתשלום. אבל להשאר בחופש 26 שבועות זה לא נקרא להאריך...
לכן מדובר על 4 חודשים לאחר 26 שבועות.

בכל מקרה הכי טוב לברר מול משאבי אנוש במקום העבודה.

בהצלחה!

אצלינו כדאי להדפיס את החוק ולהגיע אליו ולנפנף בדף היטב, ואז בתלוש הבא, לוודא שאכן נהגו איתך כמו שצריך...

שקפים יש בבתי מרקחת

נרות תשאלי את מכון פועה איפה אפשר לקנות באזורך

שפיכה באיברים/בפתח+ נרות
ולהתפלל חזק
ולדאוג שהתור יהיה בול ב 6 שבועות, ואם לא, ללכת לרופא אחר...

הרופאה שלי לא הסכימה להתקין לי לפני שעברו חודשיים מהלידה. אמרה שזו הוראת משרד הבריאות.

כי אז היה לי תור לרופא.
אגב, הרופא אמר לי שהוא לא מתקין אם מקיימים יחסים לפני בלי מניעה..
מזל שהייתי במחזור בדיוק..
אסל בעיקרון ההנחיה שידועה לי זה 6 שבועות.
ו...אפשר ללכת למשהו אחר, כי שבועיים בהקשר הזה זה הרבה זמן..

1) על המוצץ אני לא מכירה כי הוא לא הסכים לקחת!😶
2) קרוב לגיל שנתיים העברתי אותו לחדר שלו למיטת מעבר (בעזרת הספר של הלוחשת לתינוקות שממש עזר לי והוא באמת נרדם לבד) עד ש.. .😱 עלתה לו נמלה קטנה על הפנים בזמן שהרדמתי אותו ואז העפתי אותה כזה והוא כל הזמן הסתכל מאחורי המיטה לראות איפה היא ומאז חזר לישון איתי בחדר 🐜😡 , והוא עכשיו בן שנתיים ו9 חודשים בערך....ולא מסכים לחזור לישון בחדר שלו..

זה ממש גדול שנתיים! לא?
יואו איזה הזוי שעד עכשיו הוא ישן איתכם.. מבינה שאין תינוק קטן יותר אחריו...
תחשבו לישון עם שניים בחדר😱

ממש בקרוב יהיה עוד אחד אחריו אז בכלל נוראי...

בגיל שנתיים בעיקרון כבר ממש צריך להעביר אותם לחדר משלהם...
ברור שעדיף כמה שיותר מוקדם....

לא יודעת איך נעשה את זה ואיך יהיה לי כוח עם תינוק להתחיל להרגיל אותו.. מזל שהוא לא ישן איתנו במיטה ..!

אולי ננסה בסלון כי שמה הוא עוד מסכים...

🐜 רעה!! חח

איך את מסוגלת כל הכבוד לך על הסבלנות..

אולי תתחילו עכשיו שלא ירגיש שתפסו לו את המקום..

הבעיה שעכשיו אני חודש תשיעי אצל אמא שלי וגם כל ההריון כל כמה זמן נסענו אליה כי היה לי ממש קשה אז לא הייתה לי אפשרות להרגיל אותו שוב וגם עכשיו לא...
פה אצל אמא שלי אני מנסה להרגיל אותו לפחות לישון בחדר אחר הלוואי שגם בבית זה יתפוס...

הוא בטוח ירגיש שתפסו לו את המקום ושכולם ישנים ביחד והוא לבד( באמת לא נעים) ננסה הלוואי שנצליח ב״ה... לפחות נלמד לילד הבא חח

תודה!

ומעוצב צבענו בסגול והדבקנו מדבקות קיר

שמנו לה את כל החפצים שלה ועשינו עסק שיהיה חדר שלה בלבד

והיא שמחה לעבור

שלי ישנה רק איתי במיטה בקטע מוזר שהתחיל לה לפני שלושה שבועות בערך...לא יודעת איך ארגיל אותה.. ועוד בחדר אחר..

אם כן אז זה כנראה בגלל זה ואם לא אז כנראה התרגלה לחום גוף שלך... יש כל מיני שיטות להעביר אותם לחדר משלהם בהדרגה... כדאי לך לקרא ולראות מה מתאים לך...
לי ממש התאימה השיטה של הלוחשת יש לה גם שיטות לתינוקות קטנים ... אולי בגוגל גם אפשר למצוא דרכים טובות....

זה הזוי, היא יכולה לישון לילה שלם איתי במיטה, ואם היא בעריסה- צרחות כל הלילה...

גמאני הייתי ככה איתו הייתי מוצץ שלו ישן עם זה בפה כל הלילה... ומתי שרצה התחיל לינוק.. כדי לבדוק שאני לא בורחת היה גם תופס אותי חח

מה שעשיתי קודם זה פשוט להוריד את ההנקות בלילה לאט לאט ולישון לידו בלי לתת הנקה בכלל בלילה
אחר כך עברתי איתו לחדר שלו וישנתי לידו ולאט לאט ניתקתי את המגע הזה(שהם ככ אוהבים😍) ובסוף הוא התרגל לישון בלעדי... עד המקרה עם הנמלה החצופה..
(כדאי לשים לידם בגד שלך כי כשהם מריחים את האמא יותר קל להם לישון ככה...לי אמרו לשים חולצה או משהו שיש עליה קצת חלב וקיבלה את הריח שלי)...

בהצלחה

אני קרועה מצחוק מהנמלה חחח

1.אחד המעצבנים בעלי לא שוטף

אני כן.אבל אם זה באמצע הלילה מנגבת עם טישו או ביד

ומרגישה מזניחה

רק אצל הבכורה הרתחתי וגם רק בהתחלה

 

2.בכורה בגיל שנה במיטת תינוק

הקטנה עוד איתי כל זמן שתינק בלילה

למה את קוראת יניקה בלילה?
אם היא פותחת רווח של 6 שעות נגיד?

מה שלא מפריע לי לישון ולקום

אבל קחי בחשבון שעושה לפעמים כתמים בהנקה ולהעביר

1- שלי לא לקח מוצץ אבל אני מבינה על מה את מדברת
2- מגיל חודש בערך הרגשתי שאנחנו פשוט מפריעים לו הוא קם הרבה סתם בגלל שעון מעורר קימה לשירותים וכאלה אז הוצאתי בערך בגיל חודש וחצי..

יש פעם בהרבה זמן לילות שהוא ישן איתי ואז יש חגיגה בלילה

אני שמה לו חוט למוצץ וזה נהדר..

את הגדול העברנו בגיל 3 חודשים, ואז חזר ב 5 חודשים כי עברנו דירה והיינו צריכים לארגן לו את החדר, אז סופית יצא בגיל שנה וחודש.
הקטן בן 3 חודשים, אני מחכה שהעגלה תהיה קטנה עליו, ואז נבנה את המיטת תינוק בחדר של הגדול.

לא הייתה לנו עריסה הייתה בהתחלה בחדר שלנו במיטה שלה ואחרי לילה שהתעוררה 8 פעמים נשבר לי והעברתי אותה בבוקר למחרת..
מאז ישנה במיטה שלה בחדר שלה... למעט כשמתארחים

לק"י

2. בגיל שנה וחצי.
ישן ממש מעט במיטת תינוק, ועבר למיטה רגילה.

ולנקות את המלוכלך מיד.
2. הגדולה בגיל 3 חודשים, הקטן בגיל 5 חודשים. יכולנו להעביר קודם, פשוט חיכינו שנעבור דירה.
ב"ה החבר'ה ישנו טוב ולא קמו לאכול בלילה, מקסימום פעם אחת.

עם העריסה...
פשוט מכל תזוזה שלו הייתי מתעוררת גם אם הוא המשיך לישון.
לפעמים הוא רק התחיל להתעורר ואני כבר קמתי והייתי מחכה לו 40 דקות עד שממש קם.
אז העברנו לחדר שלו ואז רק שממש קם אני התעוררתי...

או שבאמצע הלילה אני לא שמה לב לשערות...

2. עוד לא העברנו (בת 5 חודשים). היא לא יונקת בלילה, אבל לא מפריע שהיא איתנו בחדר.

וגם אין הרבה מקום בחדר השני.

כרגע העריסה מגמ"ח, אז כשנחזיר אותה נראה מה יהיה במקום, ואיפה.

בילד הראשון מרתיחים
בשני מנגבים
בשלישי מבקשים מהאח ה"גדול" שירים את המוצץ ויתן לתינוק
2. אצלי בסביבות גיל שנה כשמפסיקים לינוק.
הפעם הכל שונה כי הבית צפוף, כרגע אין לי לאיפה להוציא אותה...

אני זוכרת את הפעם הראשונה שנפל המוצץ, והייתי צריכה לקבוע מה המדיניות.

אז אצלנו כשנופל המוצץ- שוטפים במים.

אבל מאז שהתחלנו לחבר את המוצץ עם שרשרת הוא כמעט ולא נופל.

הבעיה שהוא מתלכלך בחיבור בין הפלסטיק לפטמה.

וצריך בכל זאת לנקות מדי פעם...

מכניסים את המוצץ לפה שלך כדי לנקות את המוצץ ואז הפה שלך מלא שערות....

אני חא בנאדם?!?!😲

ולגבי 1,יש עוד מוצצים...

1. בלילה לא רואה ממטר כלוםםםם

בגדול תמיד מקפידה על מיקום קבוע לעוד 2 מוצצים לפחות

והורגת את בעלי כשהוא לא מקפיד על זה, ובארבע לפנות בוקר אני צריכה להתחיל לחפש...

 

2. הגדול- בגיל 8-9 חודשים לערך למיטת תינוק, רציתי שיפסיק לקום בלילות להנקות

הקטן- כבר בגיל חצי שנה, החדר שינה שלי קפוא בלילה והיה ממש חורף קר ואני לא סובלת לישון עם מזגן

בעוד שחדר הילדים הוא ממ"ד מוגן מקור.

1. המוצץ מחובר בחוט
2. בגיל 7 חודשים למיטת תינוק קטנה

אני כן רואה משהו אבל לא בטוחה

אני בבעיה. היום אמורה לעשות היטרוסקופיה אבחנתית. לא מסוכן אם יש הריון? ולצערי עשיתי בדיקת רנטגן לפני חמישה ימים. מקווה שאם חיובי שלא עשיתי נזק.
ומה לגבי הבדיקה היום? לעשות או לא ?

כדי לשלול או לאמת הריון לפני בדיקות.

בשעה טובה!!!
במקומך הייתי עושה עוד בדיקה אם יש לך, ואם לא אז בדיקת דם...

רק השאלה מה לעשות לגבי הבדיקה שאמורה לבצע היום

אולי תעשי בדיקה נוספת מחר על הבוקר?

 

הייתי עושה גם בדיקת דם.

אפילו יש פער בין איך שאני מרגישה טוב לאיך שאני באמת

וגם עד כמה את מוכנה לשהקיע.
יש כאלה שמבחינתן הן חייבות עזרה מקצועית- שזה אומר קוסמטיקאית פעם בחודש להסרת שערות סידור גבות, ציפורניים וכו'.
לעומת זאת יש כאלה שיסדרו לעצמן את ענייני השערות, וכנל לגבי לק למשל בציפורניים או פדיקור ברגליים. כנ'ל לגבי שיער- ללכת לספרית או להסתפר/לצבוע במידה וצובעים, לבד.
בקשר להשמנה- יש כאלה שמצליחות לשמור עת עצמן בהקפדה. יש כאלה שצריכות ליווי של תזונאית ונניח מאמנת כושר אישית. או להרשם לחוגי ספורט קבועים. כל אחת ומה שעובד לה.

בקשר ללבוש- אני חושבת שכן חשוב להקפיד עם עצמנו להתלבש יפה גם אם הילדים ילכלכו את הבגד. ובמידה ולכלכלו ללכת להחליף ולא להסתובב יום שלם עם בגד עם כתמים. ושוב, כל אחת והסטנדרט שלה לגבי מה זה לבוש יפה. במידנ ואת מרגישה שאין לך את זה - אפשר להתייעץ עם יועצת סטיילינג, השוק מוצף בכאלה שרק מחפשות לעזור.

תמיד אפשר להוסיף תכשיטים להופעה וזה מאוד משדרג. אני גם בעד להתאפר קליל בבוקר כי זה לדעתי בהחלט מקפיץ בימים שאני מרגישה חיוורת.

להשקיע בלשים קרם הגנה על הפנים- זה חשוב מאוד ויכול מאוד לעזור בהפחתת כתמים ופגמים בעור, גם בחורף!

ובנוגע למשפט שלך על אמא משקיעה- לדעתי כשהאם נראית טוב ומרגישה טוב ויפה ומטופחת זה משרה אווירה חיובית על הסובבים אותה. הילדים יותר גאים באמא שלהם, הבעל מן הסתם יותר כיף לו וגם לאישה עצמה זה מוסיף אנרגיות חיוביות.

על כל הדברים שכתבת אני קפידה (חץ מההמלחה בשמירה על המשקל) ועדיין זה לא זה, אני רואה שרוב הנשים מצליחות לשמור על עורן ומראן יותר צעיר, נראה לי יש סוד שאני לא מפצחת 

ולשתות הרבה מים
ויש כל מיני קרמים וכאלה שאמורים לעזור וכו'

וכשרואים אותי לא נותנים לי יותר מעשרים.. לומר לך שאני עושה משהו? בדיוק ההפך, (מפוצצת חצקונים לבד ומשאירה לי צלקות חח)יש דברים שהם גנטיקה ולא משנה מה תעשי.. מצד שני אני לא יוצאת מהבית בלי איפור כדי לא להפחיד את הסובבים אותי, אז אולי זה גם מוסיף..
אין סוד. הרוב תלוי בגנטיקה.. אם טוב לך עם איך שאת, אז את בחצי הדרך כי אישה יפה היא אישה שטוב לה עם עצמה.. וכמובן מה שכתבו מעליי, טיפוח מינימלי והכל טוב..

זה בסגנון הדשא של השכן. אולי מי שתסתכל עליך מבחןץ תראה אולי אישה מלאה אבל שכן נראית חיונית וחיננית?

שינה- כמה שתצליחי
ומים- לזכור לשתות, לשתות, לשתות. זה עושה שינוי מאוד לטובה

אני אישית פוגשת הרבה נשים כמוני: אחרי מספר היריונות ולידות, מטופלות בילדים - ומלאות. גם כאלה שהיו פעם רזות (כמוני). וזהו, גם אני משתדלת לשמוח בחלקי, כי אני יודעת שהשומנים האלה הגיעו אליי ביושר והכי חשוב - מסיבות משמחות.

יש עניין לשמור על הגוף ולדאוג לתזונה נכונה, אבל לאו דווקא בגלל המשקל...

אני בת 33, מלאה בהחלט, (גובה 1.78, שוקלת 91.6.. שקילה אחרונה הבוקר...(
אחרי 7 לידות, ב'ה...
ואת יודעת מה- עדיין נראית טוב, מוחמאת לפעמים.. נראה לי,
כי אני חושבת על הלבוש שלי שיהיה נכון עליי(לא בגדים צמודים בבד שרואים תשומנים..צבעים שממש עושים לי טוב לפנים, מתרחקת מצבעים שעושים לי רע.. ), מתאפרת כ-ל בוקר.. לא מייקאפ ואודם, אלא איילינר, מעט סומק, וצללית כחולה מתחת לעין לתחם אותה. שמה מטפחת גבוהה, עגילים, שרשרת, נעליים נאות,יציבה נכונה- זקופה, כי אם לא, החזה שלי נופל וזה לא מראה מלבב..(וסליחה כן..)(כמובן חזיה טובה- תמיד עם ריפוד וברזלים- גם בהנקה, כי עם חזיית הנקה אני ניראת מזעזע....)
וב'ה נראית טוב.
אגב, כשאני לא עושה את הדברים האלה- אני נראית זוועה 😅
ההבדל באותה אישה כשהיא מטופחת וכשהיא לא..-- הבדל עצום...
ותזכרי את מה שאמרו לפניי- יש מצב שרק את רואה את עצמיך כך, ובאמת כולם רואים אישה יפה, חיונית ושמחה

מלבד אי אילו דברים חחח
אבל לידיעתך יש חזית הנקה מרופדת עם ברזלים יפה ונוחה. סתם שתדעי.

והפותחת, קודם כל אשרייך שאת שמחה בחלקך,
נקודת פתיחה נהדרת.
ואני חושבת שאת רואה רק את מה שאת רוצה לראות.
אני רואה מהכל. מטופחות יותר ופחות רזות יותר או פחות.
מלאות במקומות הנכונים
והעיקר לבוש מחמיא!

אני שמתי לב על עצמי, שהגיע הזמן להחליף קולקציה לגמרי..כי עם הבגדים הישנים אני לגמרי נראית זקנה...למשהו אופנתי, סטייל וכו'. זה לא חייב להיות יקר. אבל אפילו ללכת עם שמלה במקום חצאית וחולצה. או חלצה שכבה אחת במקום חולצת בסיס וחולצה מעל, משנה כל כך..
אז לא החלפתי את הקולקציה לגמרי, כי אני סנטימנטלית מדי, אבל הכנסתי גיוון.
גם איפור (בקטנה, מסקרה, עיפרון...) עוזר להרגיש ולהראות קצת יותר טוב

גנטיקה- זה באמת  גורם משפיע.. 

ב"ה אני משקיעה המון כסף (ונהנת מזה) בבגדים, נעליים, איפור ,קרמים הכי טובים וכל חודש אצל הקוסמטיקאית... אבל עדיין זה לא זה.. מרגישה שמפספסת משהו..

דווקא אני באמת מרגישה טוב עם עצמי

מגיל 20 מקבלת הארות מאמא ואחיות שלי שאני חייבת לרזות... ואף פעם  לא מחמיאות לי. אבל הן באמת מהממות...במראה ובאופי

 

עם כל ההשקעה עדין לא הולך לי.. מרגישה שעושה משהו לא נכון 

 

וזה כנראה הכל בראש בגלל ההארות שאת מקבלת מסביב... אני בטוחה שאת נראית מדהים.

שזה רק בראש שלך.

בגלל הערות מהמשפחה שלך על השמנה.
כאילו, לך טוב עם עצמך. אבל אז באה המשפחה, שבסוף זה קבוצת האנשים שמאוד משמעותתית בחיינו. ובעצם גורמת לך להרגיש פספוס ושאת לא נראית מספיק טוב.
אז השאלה היא אם זה כי הן פשוט מקבוצת הלא יודעות לפרגן. שיש נשים כאלה. זה מחלה. או שזה משהו אמיתי בעיניהן של השמנה בעייתית נניח. ואז נכנסת השאלה אם לך זה בכלל מפריע ההשמנה הזאת(מדבריך, נשמע שסוג של כן ולא..) או שזה נטו בגלל ההערות שלהן. במידה וזה באמת מפריע לך, זה לא בלתי אפשרי לרזות. פשוט דורש הרבה כח רצון והתמדה.

אבל באמת אני רואה אצלי את ההתבגרות ורואה בגילי נשים שנישארות צעירות במראה

הן יגידו לך את אותו הדבר😅

יש דבר כזה ושמו 'גנטיקה',

עוד לא נמצאה הדרך לנצח אותו.

גם סביבי יש חברות שנראות בנות 20, ויש שנראות ממש בנות גילן, ויש שנראות עשור יותר מזה...

אז חלק זה מהזנחה או באמת מהשמנת יתר - שנותנת מראה מבוגר יותר תמיד,

אבל הרבה זה גנטיקה!

ויש כאלו עם גנטיקה צעירה לנצח,

מכירה מישהי בת 50 שלא היית נותנת לה יותר -25,

במחשבה שניה, מכירה שתי נשים כאלו.

הן לא סוג שמתאמצות בכלל על קוסמטיקה ותחזוק, זה עובר בגנים.

בקיצור תנחומי, ואני בטוחה שעם ההשקעה שאת עושה - את נראית מעולה,

גם אם לא תואמת גיל עשרה של החברות שלך
(והגיע הזמן למצוא קצת חברות אחרות!!! סתם)

יצטרכו לעזור לנשים לפני הריון (תמיכה נפשית) תחילת הריון (כי יש בחילות) אמצע הריון (כי כאב בטן וגב) סוף הריון (כי אי אפשר לזוז) אחרי לידה (כי אחרי לידה) מניקה (כי צריכה להיות עם התינוק)
ובכלל כל החיים, כל חודש כי זה הזמן הזה בחודש וכל שאר הזמן כי מותר לעזור מידי פעם!!!

צריכים לקבוע מתי באמת אישה צריכה עזרה ומתי לא. יש מאגר מתנדבות מוגבל.
תחילת הריון זה קשה באמת, אבל לא כמו אחרי לידה.
בשום מקום לא עוזרים בתחילת הריון שידוע לי... תמיד יש חוסר במתנדבות ומעדיפים לתת למי שממש קשה...
מתי את מעדיפה לקבל את התמיכה?

ואם יש יכולת כלכלית - למצוא מישהי שתבשל בתשלום עבורך.

ומי שבבטן את לא צריכה לדאוג לו- הגוף שלנו דואג לו הייטב


בנוסף - לא כולן רוצות שידעו על ההריון בשלב כ"כ התחלתי וכו'

אפשר להסתדר גם אחרי לידה ללא עזרה מהקהילה... תתפלאי אבל יש חיים והם יפים גם מחוץ לקהילה.
ובאופן כללי, איפה שאת חושבת שתשמחי לעזרה תתחילי את לעזור לאנשים פעם ראשונה, שניה, שלישית, חמישית
בסוף תראי הדדיות.
אל תצפי שעל כל סיר שאת מבשלת לקהילה תקבלי סיר אחר בחזרה, זה לא עובד ככה.

אני עוזרת כשמבקשים בקהילה ואת השכנות הקרובות אני מפנקת בעוגה מידי פעם סתם כי אני אופה לנו (פשוט מחלקת את הבלילה לכמה אינגליש קייק).
השבוע שהרגשתי רע השכנות יצאו מגדרן לעזור לי, ביקשו לאסוף את הילדים וחברה שלחה לי סיר מרק.


בלי קשר- מעדיפה שלא יעזרו לי עם אוכל, לילדים ולי יש טעם מסויים ולא תמיד זה טעים להם וזה ממש בל תשחית.

גם לי בתחילת הריון יש ימים שלמים שאני יכולה להעביר בחלום כזה רק שמישהו יבשל לי עכשיו או לפחות ידאג לאוכל אפילו לא מבושל, כי אני לא מצליחה לעזור לעצמי...

אבל גם לא היתה לי ציפיה שזה יקרה למעשה (חוץ מקצת ציפיות מבעלי..). באמת מורכב..

לי יותר קשה בתחילת הריון מאשר אחרי לידה.. כמובן שגם תלוי איזה לידה היתה.
אולי עכשיו לא אכפת לי שידעו כי זה הריון תאומים וגם ככה רואים אפילו שאני ממש בהתחלה.. שבוע 10 חח..
פשוט בא לי אוכל! באמת התחלנו לקנות בקייטרינג בשבילי. הבעיה היא שאני כל שעתיים ממש רעבה 😜

לאישה אחרי לידה אסור לעמוד... אז רפואית - לא טוב שתבשל, גם אם היא מרגישה טוב.

התשובה הפשוטה היא כי לא יודעים...
אבל אני איתך, בשבילי תחילת ההריון היתה הרבה יותר קשה מאחרי הלידה פיזית ונפשית! רביצה אין סופית על הספה/מיטה בחוסר יכולת לעשות כלום עם בחילות, הקאות וחולשה, ודמעות, התפרצויות בכי... הרבה יותר מהתנודות במצב רוח שמופיעות אחרי לידה.
כל כך מקווה שההריון הבא יהיה שונה 😔 עושה לי רע רק להיזכר איך הרגשתי...

ממש מבינה מה שאת כותבת,
לי אישית סוף ההיריון היה קשה ועזרה מבחוץ היתה יכולה להקל..
מאז גרם לי יותר לחשוב ולהסתכל סביבי, זה מדהים להרתם לעזור אחרי לידה אבל לראות אם יש עוד מקרים שלשלוח עוגה או ארוחה יכולים לעזור.
במקרה שלך הורים יכולים לעזור? לשלוח כמה מנות שנמצאים אצלם שבת..

אפשר לפנות אלי במסר אישי.

כי אז בלי טיפול היא יכולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית. אולי כדאי לה עוד חוות דעת מרופא דתי

בחיים לא היה לי כזה דימום מסיבי, אני בד''כ עושה הפסק כבר אחרי 5 ימים גג 6...

 

המחזור הראשון אחרי לידה יכול להיות משונה, ארוך, מסיבי וכו...

הגוף עדיין לא חזר לעצמו.

לי תמיד היו שטפונות במחזור/שתיים הראשונים.

פעם קודמת הייתי צריכה להחליף פד כל שעתיים, והפד ספוג לחלוטין בדם.

 

אבל תמיד כדאי לשאול רופא אם את לא רגועה.

ומה המצב בימים האחרונים?

גם אני קיבלתי מחזור ראשון עכשיו 9 חודשים אחרי הלידה, והוא ממש כבד עם המון דם. הבנתי שזה נורמלי למחזור ראשון (ולפעמים גם שני) אחרי הלידה

היתה עם כמויות אדירות של דם. היו כמה פעמים שנעמדתי והרגשתי זרימה של דם כמו שתן.
דימום מסיבי נמשך 4 ימים בערך. והמחזור בכללותו נמשך שבועיים שלמים.