פורום הריון ולידה (עמוד 3735)

אם יש שינוי חריג פתאומי נראה לי שהייתי הולכת להיבדק.

איפה נבדקים?

בהנחה שזה יחסית דחוף ולרופא/ה שלך ייקח זמן להגיע...
בשורות טובות לרפואה שלמה!

היא גם נראית אחרת? נפיחות, אדמומיות..

היום יחסית נרגע ב"ה, אז קצת נרגעתי גם אני.
היא נהייתה קצת יותר כהה, בורדו יותר מאדום..

אני במכבי @יעל מהדרום

לק"י

אם תצטרכי רופא.

אבל הבנתי שלפעמים הצלקת כואבת בשינויי מזג האוויר...

אבל כיוון שנשמע מהתיאור שלך שזה חריג יותר - אולי כן כדאי להיבדק.

תרגישי טוב!

ללכת איתה כל יום לחצי שעה או שעה לחברים קרובים. לשבת שם קצת ושתכיר את הילדים שלהם
לקחת אותה לביח זה לא לעניין. כשתסבלי מכאבים תרצי את בעלך לידך ולא תרצי שהבת שלך תראה אותך במצב כזה
חוץ מזה שאני יודעת שאמבולנס לא יסכים להעלות אותה

זו אופציה שיכולה להתאים לכם? יש בית חולים קרוב אליהם שתרצי ללדת שם?

אצלנו אין אפשרות של עזרה מצד ההורים גם בלי קשר לשבת וחברים שמרו עליהם.

אולי יש דמות שהיא מכירה , כמו אחת האחיות שלכם אולי , שיכולה לבוא אליכם לשבת למקרה כזה?

שקרוב אליהם

ואם הם לא היו יכולים הייתי נוסעת לבד ובעלי היה נשאר עם הילד
בתכלס הוא חזר מוצ"ש להיות עם הילד. (ילדתי בשישי)

אנחנו אירחנו בשבתות שהיה כבר יותר סיכוי ממשי שאלד אצלנו.

זה כמובן במידה והחלטנו ללדת קרוב לבית.

בשבתות שלא אירחנו, סגרנו עם חברים שבמקרה הצורך נזעיק אותם, למרות שזה גם מבחינתנו היה פחות מוצלח..

לדעתי - לא שייך לקחת ילדה קטנה.

(בלידה השניה לא היה אכפת לי ללדת ליד אמא שלי, כי גם ככה הלכתי אליה אחר כך אז פשוט היינו אצלם בשבת. ובאמת ילדתי בשבת והקטן נשאר אצלם..)

סוף הריון חמישי. ליל שבת. 12 בלילה. לא הרגשתי תנועות. אחרי סעודה, אכלתי מתוק, נכנסתי למיטה, ולא מרגישה כלום... לא יודעת מה לעשות. כל מה שחשבתי עליו הוא שאם חלילה אחכה למוצש, לא אסלח לעצמי אם יהיה מאוחר מידי, ח"ו...
דפקנו אצל השכנים ( גרים באיזור ממש חילוני, בנס היו לנו 2 משפחות דתיות בבניין), הבנות שלהם היו ישנות כמובן, והאמא, שהערתי אותה, ישר הבינה למה דפקנו, אבל היתה חולה ואמרה לנסות אצל השכנים הדתיים השניים. דפקנו אצלם, והבת הגדולה שלהם התעוררה, ופתחה לנו, והיא באה בשמחה לישון אצלינו ולהיות עם הילדים, עד הבוקר בעלי כבר חזר הביתה ברגל, כשראינו שהכל בסדר ב"ה ... וכשהיה צריך לצאת לתפילה , השכנה שוב באה להיות איתם...
כל זה כתשובה לשאלה אם קרה למישהי...
בכלל, כדאי לסכם עם שכנה אחת או שתיים, או בחורה בייבי סיטר וכד', שאת מזעיקה אותה מתי שאת צריכה , בין אם זה שבת, לילה, או כל זמן אחר. אנחנו בתור בחורות עשינו את זה לנשים בקהילה, היו מבקשות שנהיה זמינות, והיינו...

ובלי קשר, לידה יכולה גם להתפתח מאד מהר (בפרט לידה שניה) אז בכל מקרה כדאי שיהיה לכם גיבוי ולא תצטרכו להסתמך על ההורים שיגיעו אחרי כמה שעות.

ואפשר לשאול שאלה לא קשורה?
למה היית צריכה לכתוב את הפוסט הזה דרך המשתמש האנונימי? חשבתי שפתחו אותו רק בשביל שאלות שקשה לשאול, אינטימיות, חשש לזיהוי וכו'.

במיוחד אם זו ניקית מוכרת.

ואורות - מה זה אם לא חשש לזיהוי?

לכן שאלתי. כי לאחרונה אני רואה המון פוסטים שלא ברור לי למה כותבים אותם מאנונימי, וזה דיי מפריע ברצף התגובות, ולכן תהיתי מה הסיבה לזה..

שאני לא ירגיש לבד

הרחתי פלאפל פעם אחת והתחרפנתי!! מה זה רציתי, ואני שונאת מטוגן ופלאפל בכלל... בעלי לא הבין מה עובר עלי...😁

ששכחתי לכתוב שלא סתם בא לי את זה, עוד בא לי את זה מטוגן ולא סתם לחמם.

כמו שכתבת - לא יכולה לסבול טיגון, לא להריח אותו וגם הבטן שלי סובלת אחר כך.

אבל... בא לי!!!

😘
יאללה שניצל מטוגן!!

שלא פתאום מישהי כאן תפגוש מישהי בסופר קונה שניצל מוכן ותחשוד שזאת אני

לכי על זה!!

בהריון של הבן שלי רק שניצל תירס (לא יכולתי להריח בשרי)
יצא ילד מהמם ;)

פעם אחת במשך צהריים שלם חלמתי על חביתת הקוטג' בתוך פיתה שאכין לי לארוחת ערב.....

(בהחלט מעדן מיוחד ששווה לחלום עליו)

הסוף-

כן, אכלתי. היה חביב....

 

אבל לפני הסוף-

כשבעלי ניסה להניא אותי מלהכין לעצמי (לא זוכרת כבר למה. היה סיבה)

אני כמעט התחלתי לבכות-

כל הצהריים חיכיתי לזה

בעבודה אם מישהי עם אוכל מגרה, מיד אחרי העבודה אני חוזרת הביתה לאכול את המאכל, אם אין בבית הולכת לחנות.
ואז יום למחרת מגיעה עם אותו מאכל, כדי שלא אתגרה. אבל יום למחרת מישהי אחרת באה עם מאכל אחר מגרה, אז שוב חוזרת הביתה רצה לאכול את המאכל.. וחוזר חלילה...

אני כל היום חושבת על בשר בקר! תבשילי קדרה רותחים עם בשר רךךךךך

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​

ואני בד"כ מאוהבת בחלבי, ומתחילת ההריון אני לא יכולה לטעום חלבי 

תרגישי בנח.

לק"י

אני בהריון הראשון בגדול לא אכלתי עוף.
שניצל כן

ובהריון השני היו דברים שנגעלתי רק מלחשוב עליהם, אבל בפועל לא היתה לי בעיה לאכול אותם.
זה באמת היה מוזר

כאילו לא בדיוק, אבל דומה

עקרונית אנחנו לא מכניסים בצק עלים הביתה. בכלל.(בעלי יותר פנאט ממני בעניין אבל שנינו בזה לגמרי)
בשנות נערותי ממש ממש אהבתי מלאווח.. ודי נגמלתי.

אחהצ אחד, כשהייתי עוד בתחילת ההריון, התחלתי יחסית לא להקיא כל היום בזכות הדיקלקטין...
ולא היה לי חשק לאכול כלוםםםםם
ופתאום, משומקום, פשוט היה בא לי מלאווח!! עם רסק וזה. עדיין לא ברור מאיפה התשוקה הזו הגיעה..
בעלי ניסה לשכנע אותי שהוא ילך למכולת לקנות כי חבל שאני אלך וכזה.. ואני ממש התעקשתי שאם זה שיגעון שלי-אני צריכה ללכת.
הקטע האבסורדי זה שהיינו צריכים גם חלב, ביצים, לחם-סתם ככה דברים לא קשורים.. ואיכשהו כל הסחורה הרגילה במכולת נגמרה!פשוט צחקצי על עצמי בטירוף שחזרתי הביתה עם חב' מלאווח עגבניה..

היה טעים, אגב.
ובכיתי ממש לבעלי שזה לא פייר, וזה ככ חשוב לו ואיך אני מקלקלת אותו ככה!(הוא אכל גם..)

היו ימים שהייתי מסוגלת לאכול רק מלוואח. אני כן אוהבת אבל לא מכניסה הביתה בדרך כלל בגלל הבריאות... ובהריון שלה היו לנו חבילות במקפיא

אבל אין בבית שום דבר דומה וגם לא חנות פתוחה (בוכה)
ואני בכלל בדרך להקיא כבר חצי שעה...

וגם לי היא ממש עשתה חשק למלאווח עם רסק

גם אני בהנקה קיבלתי כל חודש וחצי בערך. לא היה סדיר. בסוף כשנכנסתי להיריון זיהיתי לפי הבחילות שבאו פתאום. כי כמוך-חשבתי אולי זה סתם מאחר קצת.
ומחזור לא תמיד אומר ביוץ.

אם יצא שלילי, תחכי עוד שבועיים. ואם לא תגיע הווסת תנסי לבדוק שוב.

ומחזור שמגיע כל חודש וחצי הוא מחזור סדיר. פשוט של 45 יום ולא של 30 יום.

שבוע ויותר לפה שבוע ויותר לפה. בטח לא הסדיר שהייתי רגילה אליו לפני הלידה. שאז היה מקסימום הפרש של ימים בודדים וידעתי פחות או יותר מתי לצפות לו

2. אחרי לידות הווסתות משתנות. ולכן האורכים והכמויות לא אותו הדבר.

בערך חודש וחצי. יכול להיות חודש ושבוע או חודש ו3 שבועות. לא חושבת שזה סדיר...

בכל מקרה מה שהגבתי רלוונטית גם במקרה כזה.

אם מניקים סביב השעון לפי דרישה, גם כשזה נראה כאילו ברור שכבר אין כלום להציע לה,

זה לוקח 24 שעות.

עדיף לא להתערב בתהליך עם תמ"ל, עד כמה שאפשר.

אבל - זה מצריך להיכנס למיטה ולשמור על הכוחות, וכמה שהקטנטנה מאפשרת, לישון!  לשתות הרבה ולאכול.

 

 

עד גג יומיים.
השלב הקשה מאחוריכם.
ראיתי את הקפיצות גדילה ממש בעיניים כששאבתי לבת שלי. היא לא ינקה עד גיל 4 חודשים . והיו קפיצות גדילה שהייתי צריכה לשאוב לעיתים תכופות יותר.זה לקח 24-48 שעות והגוף ייצר עוד חלב!! ממש מדהים לראות את זה.

אשרייך על המאמץ.

תחזיקו מעמד! אם לא משתפר אז כדאי אולי לבדוק אצל רופא שאין לה כאבי אוזניים או משהו בסגנון

אני הרגשתי כבר משבוע 15

אני כבר שבוע 12 הרגשתי והייתי בטוחה שאני הוזה..

יכול להיות שאלו ורידים.

את בהיריון? זה עובר בד"כ אחרי הלידה...

החלפת א. כביסה? מרכך?

ומשתמשת במגנים לעיתים רחוקות, לא ביומיום...
(בעצם החלפתי מרכך כביסה, אבל זה התחיל הרבה לפני כן)

ואפשר לעשות משטח אצל הרופא נשים
ו אאל"ט ראיתי שאפשר גם לעשות משטח בבית.. אנסה לברר בדיוק

אני פשוט שתיתי חומץ תפוחים וזה חיסל את זה

המינון הנכון לחומץ תפוחים- 3-2 כפות על כוס מיץ
בטן מלאה
לשתות כמה ימים עד שנעלם.
אפשר להוסיף לסלטים/שמן זית ןלאכול עם לחם עו משהו לא חייב לשתות
הטעם בשתיה- דוחה.

המינון לשטיפה הוא נראה לי רבע כוס חומץ ל2 כוסות מים
ועם צמר גפן או משהו כזה

אומרים שפטריה וגינלית היא הרבה פעמים בכלל ביטוי לפטריה שממוקמת במערכת העיכול ולכן יש הדבקה חוזרת כל כמה חודשים בנרתיק מהצואה..
תודה על הטיפ של שתיית חומץ תפוחים, לא חשבתי על זה עד עכשיו הולכת לנסות!

מהצואה.

פטריות יכולות לבוא לידי ביטוי בכל מקום בגוף - בכפות הרגליים, הידיים, בפה וכו'

ההדבקה היא לא מהצואה.

כמו שכתבת זה ביטוי של מערכת חיסונית חלשה - כל חולה בנקודת התורפה האישית שלו.

אני הבנתי שזה הסיבה שגם אם מחסלים נקודתית באזור הנרתיק, תהיה למעשה הדבקות חוזרת מכיוון מערכת העיכול ולכן עד שלא מטפלים במע' העיכול זה לא יעבור.

האקולוגי במעיים - את המאזן בין חיידקים טובים/פטריה/בקטריות וכו' - כל המשתתפים במאזן האקולוגי שלמעשה מהווה חלק חשוב במערכת החיסונית.

 

ברוב המקרים זו אינה הדבקה אלא התפרצות של פטריה מקומית כביטוי למאזן אקולוגי שהופר במעיים.

יתירה מזו, מי שאיזון במעיים שלו נשמר, גם אם הוא יבוא במגע עם פטריה - בפה, בנרתיק וכו', לא ידבק.

שטיפות מותר?
אם שותים- עוזר גם לפטריה ברגל?

שתיתי אישית לעצמי

שטיפות מותר ככל הידוע לי

לא יודעת לגבי הרגל- נסי שמן עץ התה- תבדקי אם מותר בהריון כי הוא חזק.

אני לא יודעת מה רופאה תגיד לך,
אבל לי היא אמרה שזה פטריה, ומגרד בחוץ בגלל שהפטריה מפרישה הפרשות שגורמות לגרד בחוץ. המשחה של אגיסטן לא פותרת את הפטריה אלא רק מרגיעה את הגרד. לכן כדאי לך להשתמש בנרות אגיסטן שבעז''ה יעלימו לך את זה מהשורש.
כמובן- לא להשתמש בסבון באיזור הזה ולדעתי מגיני תחתון רק גורמים לעוד חוסר נוחות.. להחליף תחתונים הרבה ולשמור על הגיינה.
תרגישי טוב!

הרוקחת אמרה לי שזילוב של שניהם (אגיסטן והנרות) אמור לגמור את זה.
הנרות נגמרו ואת המשחה המשכתי למרוח וזה פשוט לא עובר.
לא נראה לי שזה בנרתיק. גם אין הפרשות מוזרות..
קיצור, רק רופאת נשים תוכל לעזור לי?:/ שונאת דונאת שונאת בדיקות וגינליות...

אני סבלתי כל ההריון מפטריות חוזרות ונשנות אבל היו פעמים שידעתי בברור שזה לא פטריה וגרד לי בטירוף ואז התברר לי שהפסוריאזיס שאני סובלת ממנו הגיע לשם..

את יכולה לעזור לעצמך.

חפשי דיאטה לפטריה ותשתדלי לתקופה להימנע ממה שממליצים.

 

 

ולשלול אצל הרופא/ה מחלת עור או פטריה

תודה רבה רבה לכולכן!

יש פרוביוטיקה פימייל. של סופרהרב שהיא טובה.
וכמובן שזה צריך להיות מלווה בשינוי התזונה.

ואחרי קריאה באינטרנט, מציעה לך ללכת להיבדק ולדרוש משטח (כמו משטח גרון) כי יכול להיות שזה זיהום חיידקי ולא פטריה ולכן המשחה לא עזרה, במיוחד שזה כבר כמה זמן...פטרייה עוברת לבד בסוף.
שווה ביקור אצל רופאה אבל תבקשי משטח כי מנסיון שלי הן לא עושות האופן רוטיני...
בהצלחה!

קודם כל למדתי מניסיון את זה מאחותי היקרה ז"ל שמדה את הכל ברידמן ואני יודעת בוודאות מוחלטת שזה עוזר.

זה פיטריה. באיגסטן את צריכה במשחה לשים עשר ימים 2-3 פעמים ביום ונר או 3 ג'ל וגינלי. מה שאחותי היקרה לימדה אותי שיהיה לעילוי נשמתה, קודם כל אם ממש בלתי נסבל יש כדור שלוקחים מהרופא, יש פרוביוטיקה שלוקחים של סופרהב ,ביופיימל, כל יום אחד לא לפספס, תמיד היה לי כל ההיריון מלא פטריות וכשעשיתי את הביו פימייל הכל נגמר ואולי רק פעם אחת כי לא הקפדתי. המוצר הוא חלבי וגם חלב נוכרי, שאלתי, אבל אין בעיה כי זה כדור שבולעים ללא טעם. יש דרך גם להכניס אותו לבפנים במקום אגיסטן וגינלי , תסתכלי באתר. להחליף הרבה לבנים וכמה שיותר מקלחות באיזור.

 

בעזרת ה כשמקפידים על הכדור הגוף נשמר, בדוק

אבל זה תקף לכל הבדיקות לדעתי..

הרבה פעמים עולה פה שאלה על שקיפות עורפית. האם לעשות והאם לא.
והרבה פעמים אין לי זמן לענות ארוך, אז אני כותבת פעם אחת ופשוט אעשה העתק הדבק.
אתן מוזמנות להעתיק את התגובה שלי לנשים אחרות, אם תתקלו בשאלה דומה.

אז מה זאת בעצם הבדיקה הזו?
בודקים על ידי אולטרסאונד את עובי האזור השקוף.
אצל עובר תקין הנוזל הצווארי נספג בגוף, ולכן ככל שעובי הנוזל הצווארי דק יותר, כך סיכויי העובר להיות נשא של פגם כרומוזומלי הקשור במערכת העצבים קטן יותר.

אקדים ואומר שב"ה שביצעתי את הבדיקה. חסכתי מעצמי סבל רב יותר ממה שנגרם לי.

הריון שני, הלכתי לרופא. שניה לפני שאני נכנסת בעלי אומר לי- את זוכרת שזאת בדיקה שלא רק רואים את העובר ומתלהבים? זאת בדיקה שבאה לגלות מומים.
נכנסנו והשקיפות מעל טווח הנורמה (אם הנורמה עד 2-3 מ"מ, אצלנו היה -4 בערך)
ואז הרופא רואה שאין חלוקה של חדרי המוח, צ'יסטה במצח, האיברים כולם בצקתיים.
רק המרכז שאחראי על נשימה עובד לכאורה תקין, ולכן העובר שלנו חי.
נשלחנו לרופא מומחה, יום למחרת היינו בתל השומר ונתנו לנו אבחנה חד משמעית שאין חלוקת קו אמצע. העובר ימות במהלך ההריון או מיד לאחר הלידה.
לאחר התייעצות עם רב הוחלט על הפסקת הריון.
מכיוון שזה תהליך, מהרגע שהוחלט ועד לביצוע הפסקת ההריון עברו 3 שבועות. הייתי כבר בתחילת רביעי. הבטן יצאה. חלק מהחברות כבר ידעו וראו..
אם הייתי מחכה לסקירה, סביר להניח שהרבה יותר היו יודעים, יכול להיות שהייתי צריכה לעבור לידה ולא גרידה.
גם למעט שידעו, לא היה קל לספר על זה.

הבדיקה הזו נועדה לגלות מומים כומוזומליים

בתסמונת דאון כרומוזום 21 מופיע 3 פעמים במקום פעמיים. עליהם שומעים הכי הרבה כי המום "קל" יחסית ואפשר לחיות איתו.
אצלי כרומוזום 13 הופיע פעמיים (בדיקה שנעשתה לאחר הפסקת ההריון), לא שומעים על זה הרבה כי הם לא ברי חיות. הם פשוט מתים במהלך ההריון או מיד אחריו.
גם בטריזומיה 18 זה קורה, וגם אותה בודקים בשקיפות.


בקיצור,
שקיפות עורפית היא בדיקה לא פולשנית. אין לה סיכונים, והיא ממש לא באה לבדוק רק תסמונת דאון (לכל מי שטוענת שאין לה מה לבצע אותה כי היא במילא לא תעשה הפלה).

זה קרה לי בגיל 25.
זה סטטיסטי לחלוטין.
אין לזה קשר לגנטיקה, 1 מכל 5000 נשים תעבור את זה. ואני הייתי האחת הזו.


אני ממליצה לכל מי שמתלבטת-
לכי ותעשי.

האם בדיקת חלבון עוברי לא היתה נותנת אינדיקציה לזה?

יצא לא תקין.
אבל יש מקרים שא"ס תקין וחלבון לא וזה יכול להיות שהעובר בסדר גמור.. (למשל תאום שלא התפתח ומשפיע על תוצאות בדיקות דם, לפעמים לא יודעים בכלל שהיו 2. ויש עוד מקרים..)

א. לגבי הביטוח- זהב זה לא בסיסי. זה ביטוח משלים. אם יש לך מושלם זהב זה מספיק בשביל לבצע את כל הבדיקות המומלצות הללו בעלות סבירה (שקיפות ללא עלות, חלבון 62 שח, סקירה 114 שח או משהו בדומה)
ב. לגבי היחס בין הסקירה לשקיפות ולחלבון-
שקיפות עורפית פחטס בדיקת הדם הנלווית פחוס תבחין משולש או מרובע הן בדיקות שמצטרפות אחת לשניה וביצוע כמה שיותר מהן מעלה את האחוז של הדיוק הסטטיסטי.
הן בודקות סיכון לתסמונת דאון, טריזומיה 18, תפקודי שליה. זה בעיקר.
סקירת מערכות בודקת האם התפתחות המערכות היא תקינה. יש מומים שנמצאים בקורלציה לתסמונות מסויימות, אבל לכאורה ייתכן ליקוי בהתפתחות של כל מערכת (וזה הנס הגדול שרוב ההריונות מתפתחים תקין!) וזה לא קשור לתסמונות. ולכן ייתכן שהבדיקות לעיל יצאו תקינות אבל יש בעיה בסקירה שמצריכה ברור בלי קשר.
בנוסף יש לזכור שהבדיקות לעיל הן סטטיסטיות. כך שבכל מקרה גם לגבי מה שהן בודקות זה לא תשובה וודאית.
כלומר סקירת מערכות מאוחרת לפחות זה ממש קריטי לפי דעתי. יש ממצאים שחשובים גם לתכנון מקום ואופן הלידה. לא דווקא כל ממצא זה שאלה להפלה.
שאר הבדיקות זה תלוי בך ובגישתך.
אמנם אידית מסכימה לחלוטין עם מה שכתבה רסיס אמונה, וגם מכון פועה ממליצים לבצע כל הבדיקות הנל שלפעמים זה עוזר להפחית חששות וספקות ביחס לממצאים ערטילאיים בסקירות, או לחילופין לכוון לביצוע בדיקות יותר מדוייקות כגון ניפטי או מי שפיר.
בהצלחה!!

ועדיין לא יודעת להחליט מה לבצע,

דווקא בגלל שבהריונות קודמים היו ממצאים ששלחו אותי להמון בדיקות משלימות, כולל מי שפיר.

 

דבר ראשון לכל מי שתקרא- אני הראשונה שממליצה, מניסיון אישי ניסי, לערוך סקירה מאוחרת אצל מומחה! (אצלנו כנראה שאת הממצא לא היו מגלים בסקירה מוקדמת.)

 

אבל בגלל מה שעברתי בעבר, אז הרופאים עצמם לא הסתפקו בסטטיסטיקה של השקיפות והחלבון, זה ממריד בי משהו: למה לעשות? הרי אם לא יצא 1:10, או פחות- כמה סיכוי יש שנעשה הפלה?

שוב, בשקיפות היה תקין מבחינת מה שאפשר לראות- המוח, עצם האף (או גשר? או איך שלא קוראים לזה)

והחלבון זה ססטיסטי. אם אהיה ה1 מתוך 400? אין לי דרך באמת לדעת.

 

בגלל הסיפורים האלה, אני סקפטית לגבי 

סקירה מוקדמת

וחלבון עוברי

 

ואגב זכור לי שגם מכון פועה לא ממליצים על ה-כ-ל.

א. לגבי מכון פועה- יש הרבה תשובות בארכיון השות. הם כן ממליצים על שקיפות, חלבון ושתי סקירות.
ב. לגבי תשובתך- לעניות דעתי יש הבדל בין חלבון ושקיפות לבין סקירות. גם אם לך היה מקרה שלא היה מתגלה בסקירה מוקדמת, יש דברים שכן.
ג. אינו דומה מצבך שבו יש הסטוריה ספציפית לבין אישה אחרת בלי הסטוריה שכזו.
ייתכן שאצלך ספציפית ההנחיות למה מומלץ באמת שונות.
בשורות טובות!

מבין הבדיקות- אפשר לוותר על סקירה מוקדמת.

אם השקיפות תקינה ואין חשש מסויים למשהו- היא לא נותנת הרבה מעבר לסקירה המאוחרת, חוץ מהשלב בו היא נעשית. בנוסף, העלות שלה גבוהה יחסית.

 

חלבון עוברי הוא בדיקת דם. לא פולשנית, ומהווה השלמה לשקיפות העורפית (בודקת סוגים אחרים של פגמים ח"ו).

בגלל החשיבות שלה, וגם בגלל הקלות שבה היא נעשית (אפשר להצמיד אותה לבדיקת דם אחרת, לא יקרה, נעשית בכל מרפאה)-

אני לא הייתי מוותרת עליה.

עלויות- זה כנראה משתנה בין קופות ורמת ביטוח.. בכללית פלטינום זה עולה חמישים ומשהו שזה אפילו פחות ממה שאני משלמת לחלבון עוברי.. כך שזה לא שיקול למשל במקרה הזה.
וכמו שאמרו פה אחרות, התזמון הוא דווקא כן משמעותי מאוד בסיטואציות מסויימות... כך שגם זו לא סיבה לבטל את הבדיקה..

דוקא עלתה על משהו שלא ראו בשקיפות.
ואחרי ההפסקת הריון שעברנו דוקא הסקירה המוקדמת וחלבון עוברי היו יותר משמעותיים מהשקיפות והסקירה המאוחרת

לכן היום אני עושה את כל הבדיקות

ונותנת גם אינדיקציה לגבי בעיות במערכת העצבים.
סקירה מוקדמת בכלל סוקרת את האברים לראות שהכל טוב, וגם, על הדרך מצביעה על דברים שיכולים להעיד על תסמונת.
יש דברים שאפשר וצריך לטפל בהריון, וחבל לא לבדוק..
אישית גם אוהבת כי זה דש לתינוק, ולדעת מה מינו...

וזה תלוי באופי של כל אחת.
השאלה שצריכה להישאל לפני כל בדיקה היא מה התועלת ומה הנזק מקבלת תשובה "מדאיגה"
אם התשובה מרגיעה, אז ברור שבדיעבד טוב שעשינו את הבדיקה, ולכן תרחיש כזה לא רלוונטי לדילמה.
אני באופן אישי מעדיפה לבדוק, על מנת לטפל במה שצריך.
אבל, במקביל, כל הזמן מכניסה לי לשכל- זה רק בדיקה מקדמית, זה רק בדיקת סקר... לא אומר כלום עדיין, יש סיכוי גבוה מאוד שהכל יהיה בסדר...

וגם המלצה חמה שלי זה ללכת לרופא מומחה עם המלצות בכל תחום, לא לרופא ממיין. הכוונה שאם רופא הריון בסיכון חשד למשהו ושלח לבדיקות דם שהם בתחום של המטולוג/ ראומטולוג או כל תחום אחר,
אז לעשות את הבדיקה ומיד ללכת לרופא מאותו התחום.
המומחה מסביר את מטרת הבדיקה ובדיקות ההמשך ומאוד ומאוד מרגיע.
תחשבי על זה כמו על פירמידה, בבסיס שלה כל ההריוניות נבדקות, הרוב מקבלות את התשובה המרגיעה ולא ממשיכות לשלב הבא, אלו שכן, עולות רמה בפירמידה, מתוכן הרוב ינשרו,
אלו שקיבלו תשובה לא טובה ברמה השניה, יעלו עוד רמה בפירמידה, שם יבצעו בדיקות נוספות, והרוב ינשרו מהפירמידה בשלב הזה...
עד שמגיעים לאבחנה.
אז השאלה מה עדיף תלויה בכל אחת.
אני חושבת שאם מראש מבינים טוב טוב איך זה עובד ולא נלחצים מכל עלייה בפירמידה אלא מתמקדים בתפילות שנפרוש ממנה בשלב כזה או אחר- אז זה שווה.

תחשבי שזה הפוך מתהליך קבלה לעבודה בשלבים. האם כשעוברים את השלב הראשון שמחים כאילו התקבלנו לעבודה? לא, כי יודעים שיש עוד שלבים מהם אולי נפרוש...
אותו דבר רק הפוך בקשר לבדיקות.


הרופאים מלחיצים לעשות הכל, כי סטטיסטית מתוך כל מי שבהריון, יהיו כאלו עם בעיות, וכדי לאתר אותם צריך לבדוק את כל האוכלוסיה אחרת יאשימו את הרופאה ברשלנות.
מכיוון שההמלצה היא כללית, תחשבי עם עצמך מה אישית מתאים לך.

אחד הדברים שגרם לי להחליט כך היה כשלמדתי שישראל היא אחת המדינות שעושים הכי הרבה בדיקות במהלך ההריון (ישראל וגרמניה במקומות הראשונים בנושא הזה).
החלטתי שאין לי סיבה להישאב לסחרור הזה רק בגלל שזה מקובל בסביבה פה, ואם הייתי גרה במקום אחר בכלל לא היו חושבים שצריך לעשות כל כך הרבה בדיקות.
מבחינתי, הסקירה המאוחרת היא באמת קריטית, ונכון שכשיש משהו קריטי היה אפשר לגלות אותו כבר בשקיפות (כמו שכתבה פה רסיס אמונה) אבל זה לא שנפספס אותו בסקירה המאוחרת, פשוט נדע על זה בשלב יותר מאוחר כשהתהליך של סיום ההריון יותר מורכב פיזית וגם נפשית.
מצד שני, הרבה יותר נפוץ מהמצב שרסיס אמונה תיארה, זה מצב שבו בדיקות הסקר האלו נותנות תוצאה 'בעייתית' שמכניסה את ההריון ללחץ כי יש סיכוי של 0.3% לתסמונת דאון או משהו בסגנון...
אז אני מעדיפה לא להיכנס לזה מלכתחילה, ואם ח"ו בסקירה המאוחרת יהיו ממצאים קשים, אז נתמודד עם זה אז, ל"ע.
ובינתיים עברתי אצל שלושה רופאים ואף אחד מהם לא ניסה לשכנע אותי לעשות את כל הבדיקות האלו. רק שאלו אותי מה אני עושה וקיבלו את זה בלי בעיה (הראשון אמר לי שהבדיקה היחידה שבאמת קריטית והוא ינסה לשכנע לעשות אותה זו הסקירה המאוחרת, השאר זה לפי בחירת ההורים מבחינתו).
בהצלחה!

בעיניי שילוב כל המרכיבים האלה הוא בכלל לא דבר שכדאי להקל בו ראש. אם העקרון הוא נגד בדיקות סקר - ואני יכולה להבין אותו - אפשר לעשות גם את הסקירה המוקדמת שהיא לא בדיקת סקר. מכון פועה ממליץ לעשות את שתיהן בדיוק מהסיבה הזו - שאם מתגלה מום חמור חלילה זה שלב שבו הרבה יותר קל להפסיק את ההריון מכל הבחינות. שלא נדע...

מבחינה הלכתית מה שידוע לי שהחלוקה היא בין 40 יום מהעיבור (שזה בערך כשרואים דופק או קצת יותר, לא שקיפות ולא חלבון ובטח לא סקירה מוקדמת..)
לבין אחרי שהעובר נחשב כבר יצור חי ברמה מסויימת.

האם יש הבדל הלכתי בין ח"ו לא על אף אחת מישראל להפסיק הריון של עובר בן 5 חודשים לעובר בן 6 חודשים במצב בו די ברור שאין מנוס מהצעד הכואב הזה?

זו אחת הסיבות שמכון פועה כן ממליצים על הבדיקות המוקדמות. ושקיפות עורפית זה עוד בשליש ראשון אז בכלל... ואחרי הכל זט בדיקת או"ס ואפשר לראות בה דברים חריגים קיצונית (למשל אם חסר איבר חלילה).

ההבדל הוא שעובר משבוע 21 נחשב בר חיות ואז גם הלכתית וגם חוקתית זה יותר מסובך.
חוקתית יש ועדת על שצריך לעבור
והלכתית זה יותר בעייתי כי זה אחרת מעובר שאינו בר חיות

לא מפריע לכן שיש בערך רק רופאים שעושים את הבדיקות?

אני בשני ההריונות לא עשיתי בערך כלום כי לא היה תורים לרופאות..

באחד רציתי לעשות את השקיפות, קבעתי תור לרופאה ממש בהתחלה, ודחו לי אותו.. ובסוף השבוע המשוער גדל בצורה שהבדיקה כבר לא הייתה רלוונטית..

לק"י

אבל גם אם כן, לא הייתי מוותרת על בדיקות שחשובות לי בגלל זה.
צריך סדר עדיפויות בחיים...

אבל הבדיקות חשובות יותר

ובדכ מוצאים תור גם לרופאות
אני מעדיפה לסקירות דווקא רופא מומחה.

רפואה הן מעטות...
ועוד יותר אלו שמתמחות בגניקולוגיה...
ככה זה כשכולן הולכות להיות מורות

כל עוד אלה בדיקות לא פולשניות ולא מזיקות, אין בעיה לבצע אותן. ובקשר לבדיקות סקר כמו שקיפות עורפית, הם אומרים שלמרות שזאת לא בדיקה הבחנתית, יודעים היום להתייחס לתוצאות. 

חוץ מזה, נכון שבהרבה מדינות אין סקירה מוקדמת אבל אישית אני מאוד אוהבת לראות את העובר, זה עוזר לי להתחבר אליו. וגם אם תהיה בעיה חס ושלום, אני מעדיפה לדעת ולא לחכות לסקירה מאוחרת.

רפואה שלמה

לא ידוע לי על קשר בין שני הדברים.
כשהיתה לי דלקת כזו לא קיבלתי שום הנחיה כזו.

לא נראה לי שיש בעיה. אחרי כמה ימים של טיפול אנטיביוטי, כבר לא מדבק.

לפעמים זו דלקת סמויה שמגלים רק בבדיקות שגרתיות של מעקב הריון לדוג׳.

במיוחד שכבר התחלת טיפול אנטיביוטי לפני כמה ימים.

לא קשורה, אין התוויית נגד,

גם אנטיביוטיקה לא קשורה.

כי הוא לא חלש בכלל

באמת אחרי שבוע זה מוקדם, אבל זה נראה לגמרי פס חיובי

בהצלחה

אם כן, הוא עלול להשפיע על התוצאה...

לא מבינה -הפס לאורך זה בקרה?
ולרוחב זה חיובי?כי הוא ממש חזק
או שאמור לצאת גם קו לאורך בחלון הגדול?

גם אני מרגישה שזה חיובי אבל מפחדת להתאכזב. לא קיבלתי אוביטרל

אבל זה מוזר מאוד, הבדיקות מראות תוצאה חיובית רק מינימום עשרה ימים אחרי ההפריה כלומר ארבעה ימים לפני המחזור.
יש זריקות או תרופות שמקבלים לפני ההזרעה שיכולות לשבש את התוצאה?, תסתכלי בדף הוראות של הבדיקה...

פשוט מרגישה נפיחות בבטן תחתונה שמאוד אופיינית אצלי לתחילת הריון. בגלל זה החלטתי לעשות בדיקה.

הלוואי מקווה בשבילך

תעשי מחר מחרתיים עוד אחת

למרות שכן רואה את הפס החלש המדובר. עדיין מוזר לי תחכי עוד קצת ותבדקי שוב.. בהצלחה

האמת שאני קצת התייאשתי מהבדיקות האלו.. בדקתי המון ומעולם לא ראיתי שני פסים ממש כהים.. המון רופאים לא ככ סומכים על האמינות שלהם.. תבדקי עוד כמה ימים אולי יתחזק

ולפותחת- אולי יומיים אולי יותר אולי פחות
אי אפשר לדעת מראש ..תמשיכי לעקוב..

ואין עניין אם לחכות או לא.. בתכלס אם רוצים בכל מקרה לא לפספס אז בימים הקרובים יום כן יום לא יספיקו..

וכנראה אם הביוץ כרגע את לא שבוע לפני מחזור אלא קרוב לשבועיים-כנראה ביוץ מאוחר

לצערי צריכה לעבור גרידה ומפחדת מאוד-
דבר ראשון מהקטע שהולכים להיכנס לי לרחם, דבר שני הבנתי שיש סיכונים שזה יכול לפגוע ברחם, לשבש את הסדירות של הווסת.
מישהי שעברה ויכולה להרגיע אותי?
תודה..

שוב להריונות והמחזור ממשיך רגיל. נכון שזה מאוד לא נעים כל התהליך אבל זה עובר וזה מה שהשם תכנן אז צריך לקבל את זה ולעבור את זה. את תיראי שהכל ימשיך רגיל בעזרת השם. בשורות טובות💖

אין דופק. בטא בירידה ודימום

את בהרדמה ולא מרגישה. אחכ יש ביקורת א"ס לבדוק שהכל בסדר.. אצלי היה משהו וזה טופל ונכנסתי להריון 3 חודשים לאחר מכן.
זה קשה ולא כיף אבל עצם זה שהרבה עברו את זה בעבר חיזקה אותי.
שיעבור בקלות ושה ימלא חסרונך

ישר חזר לך המחזור? וגם אחכ כשמתעוררים זה לא כואב, ואין דימום?

אחרי 3 שבועות עשיתי צילום וראו שאריות אז הוציאו בהיסטרוסקופיה..
לא כאב בכלל. היה דימום כמו מחזור..
יום למחרת כאב טיפה ולקחתי נורופן אחד ועבר.

עד שבוע 9 מניסיון

המון נשים עוברות את זה יום-יום והסיבוכים נדירים.

מצד שני - אין לך הרי ברירה.

 

המלצתי: הרבה תפילות.

והכול יהיה בסדר.

מניחה שהוא בכל מקרה ינסה בטני ואם לא יראה טוב יעבור לוגינלי.
בהצלחה!

ברחביה?
זה גם תלוי באיזה שבוע את. אני הייתי ב15, והוא עשה לי רק בטני. בתחילת הבדיקה שאלתי אותו איך הוא עושה, והוא אמר שיתחיל עם בטני, ורק אם לא יראה טוב הוא יעשה ואגינלי. הוא ראה טוב...
בכללי מקצועי, מכבד ונחמד מאוד

הסקירה הזו מבוצעת בתחילה- בטני. ולאחר מכן- להשלמת הסקירה מבצעים וגינלי. אני תמיד ביקשתי לוותר על הבדיקה הווגינלית....

תמיד ראו אצלי הכל בבטני ולא היה צורך בוגינלי,בדרכ בשבועות 15-16

אני עשיתי שבוע שעבר, והעובר לא היה בתנוחה שאפשר לראות את הפנים שלו, אז היא כן עשתה בסוף גם וגנלי.

הבדיקה מבוצעת וגינלית
ולוקחת בערך חצי שעה

לקראת הלילה עייפות מטורפת כאילו לא ישנתי כמה ימים...
וגם לא רוצה שיגעו בי. כל פעם שבעלי מתקרב אלי אני מרגישה שכל נגיעה הכי קטנה לא משנה איפה מציקה לי ממש.

אם את רוצה לבדוק את צריכה לספור בערך 12 יום מהביוץ .
הכי מדוייק זו בדיקת דם אבל גם ערכת הריון יכולה לבדוק בדרך כלל.
שיהיה בהצלחה .

נראה לי 4/5 ימים.

יש המון סוגי תופעות של קדם מחזור והן יכולות להופיע לראשונה סתם כך באמצע החיים גם אם מעולם לא הופיעו לפני. כי זה מופשע משינויים הורמונליים שאנחנו חוות ולכן זה לא משנה מה היה פעם....

מנסיון מר.

כמובן שיתכן שזה הריון... אבל זה ממש אבל ממממממש לא בגלל התופעות האלה. פשוט אין קשר. רק בדיקה חיובית מראה על הריון שום דבר אחר לא. לפחות כך לדעתי כדאי לחשוב...

תמיד שהרגשתי תופעות וחשבתי שאני בהריון זה היה שלילי בדרך כלל שלא הרגשתי כלום ולא חשבתי לרגע שאני בהריון גיליתי שכן
נאחלת לך הריון קל במהרה

ברור שהיו המון פעמים שהייתי בטוחה שאני מרגישה הרגשות של תחילת הריון ובסופו של דבר זה היה מחזור, אבל בכל הפעמים האלו אמרתי לעצמי- הגיוני שזה כן, אבל נחכה עד לאחרי האיחור כדי לבדוק כדי לא להתאכזב סתם (ואז המחזור הגיע ואכזב...)
אבל כשזה היה הריון באמת, כבר כמה ימים לפני האיחור הרגשתי שזה כן, והתאפקתי רק כי ידעתי שהבדיקה עוד לא בטוח תגלה (ובסוף כשלא התאפקתי, יום-יומיים לפני האיחור, היתה תוצאה חיובית מאוד חלשה שבהמשך היום או ביום אחר כך כבר היתה ברורה לגמרי).
זה דווקא לא תופעות ברורות של הריון שגרמו לי להרגיש כל כך בטוחה, פשוט הרגשה כזו בבטן, לא יודעת להסביר אפילו לעצמי...

וזה באמת זה. אבל יש המון נשים שמרגישות וזה לא. מסקנה- א"א לבנות על זה. זה לא באמת מדד. אפשר לחשוד, אבל באותה מידה אפשר לחשוד גם כשאין שום תופעה.... אז סבבה, שתעשה בדיקת הריון... גמני הוצאתי על זה כספים... בד"כ זה הדבר היחידי שהרגיע אותי, להסיר את הספק... אבל כרגע שהיא שבוע לפני המחזור ואין שום דרך לדעת- שלא תבנה על התופעות... הם פשוט "הורמונים מדברים"...

תמיד כשהרגשתי שזה הריון, זה באמת היה הריון.

חוץ מפעם את כשהתחלתי סרזט, הייתי בטוחה שפיספסתי ואני בהריון בגלל שהגוף היה צריך להתרגל והיה לי בחילות מטורפות.

אשמח לשמוע המלצות על רופאת נשים טובה בנתניה.

אז התאפקתי עד עכשיו..
היום בבוקר עשיתי בדיקת הריון ויצא שלילי.. אני שלושה ימים לפני מחזור. זה כנראה מידי מוקדם??

והיום עברו 14 ימים מהטבילה. אין לי מושג מתי היה הביוץ

בעז"ה שיהיו בשורות טובות, זה קשה הימים האלו של החוסר ידיעה..

מתקשרים למספר

03-6171111

 

שיעורים בעברית- לוחצים 1

שיעורים לנשים- לוחצים 5

רבניות שונות-5

הרבנית נוישטט-2

נושאים שונים-18

ואז יש שם 2 שיעורים בנושא הריון ולידה

צריך להקיש קוד כניסה- 5657 (לנשים בלבד פשוט..)

 

באתר אני לא מוצאת את השיעור

 

 

אבל כדאי לנסות להחליף את סוג התמ"ל. יש סוגים שקלים יותר לעיכול ומיועדים לתינוקות עם גזים / כאבי בטן.

כדאי קודם באמת לנסות לשנות תמ"ל

אני לא מכירה את מאמילק, אבל נראה לי בהגיון פשוט שתרומות חלב אם מיועדות לתינוקות שחייבים ברמה גבוהה מאוד רק  חלב אם.

מקווה ששינוי פשוט של תמ"ל יסייע

בהצלחה

אמא שמעוניינת לתת לילד שלה חלב אם
אני תרמתי עשרות ליטרים בעבר בעקבות סיפור רפואי של הבת שלי..
נהוג לשלם על השקיות (בערך שקל לשקית)
אני לא יודעת למה שוללים פה את ההצעה הזאת. מבחינת ארגון הבריאות העולמי עדיף הכי הנקה ישירה, אם לא שאיבה, אם לא תרומת חלב אם ורק בסוף תמ"ל.
אני לא פנאטית של הנקה אבל נשמע לי הזוי לתת עדיפות לחלב של פרה שאמורה להניק את העגל שלה על פני חלב אם שמיועד לבני אדם.
אני חושבת שזה נובע מנורמות חברתיות.

ולפותחת- את יכולה לבקש ולשאול על תזונה/תרופות קבועות/בדיקות דם. אני אישית שנאתי ששאלו אותי.. זה חלב שאם אני תורמת אותו כנראה אין לי בעיות בריאותיות ולא הייתי מסכנת ילד אחר.

ברור שאין על חלב אם

אבל אם כל אחת תיקח לילד שלה שסובל מגזים וכו, לא ישאר לילדים שזקוקים לזה באמת

יש תינוקות שאלרגים באופן חריף לחלב פרה ולסויה, ישנם פגים שזקוקים לחלב אם.והם קודמים

הלוואי והיה מספיק לכולם

וקרה לי שזרקתי כי לא היה ביקוש..

שכנה שהתקשרו אליה באמצע הלילה שתשאב לתינוק .כי  אין להם מנה

במיוחד לכאבי בטן

2 מהילדים שלי לקחו, ודרך אגב תבדקי אם הוא רגיש לחלב

יש היום כ"כ הרבה סוגי תחליפים. צריך למצוא רק 1 שמתאים

לא כדאי ישר ללכת על תרומה ,

הבנתי שהיא קלה לעיכול

הבנתי שהיא קלה לעיכול

התייעצות בשרשור חדש...

החלב לא אמור לעבור או להגיע לצינור, הצינור הוא לוואקום בלבד ואם עובר בו חלב זה עלול להוריד את יעילות המשאבה..
לגבי חלב.
יש קבוצה בפייסבוק שנקראת "מניקות מעניקות"
מידי פעם יש שם נשים שתורמות, את גם יכולה לכתוב פוסט שאת מבקשת חלב אם עבור תינוק בן שלושה שבועות וכל מה שכתבת פה, שאת מחפשת חלב מאם בריאה (אני הייתי מוסיפה שומרת כשרות ולא שואבת בשבת).
מי שיש לה ותרצה לתרום הרווחת..

אם תרצי שנדבר בפרטי ואני אפרסם עבורך את הפוסט וכאשר יהיו פניות רלוונטיות אעביר אלייך ותתאמו ביניכן את מוזמנת לשלוח לי הודעה..

חשבתי שזה בגלל פרנטל
לא יכולה להגיד בוודאות

הי יקרה,

גם אצלי בסביבות שבוע 11 היו כאבי ראש חזקים מאד..

האמת שבשלב מסוים הלכתי לבדיקת ראיה ועלה לי קצת המידה אז החלפתי עדשות,

לא יודעת אם זה מה שעזר אבל ב"ה הם עברו בסביבות שבוע 15 ככה..

 

תרגישי טוב!!

סבלתי מזה כל השליש הראשון וגם בשני....

מסתבר שיש דבר כזה נזלת הריונית, אצלי היא הצטברה בסינוסים.
איך יודעים אם זה זה? בדרך כלל מקלחת חמה מקילה.

ממליצה מאוד על אדים.
אני סובלת מסינוסיטיס באופן קבוע וזה הדבר היחיד שעוזר לי (אפילו אנטיביוטיקה לא עוזר לי ):
מרתיחים מים בסיר
מורידים מהאש
יושבים במקום בטוח כשהסיר לידך ומכסים את הראש יחד עם הסיר במגבת גדולה, כך שאפשר לנשום את האדים.
3 פעמים ביום במשך 20 דקות.
להיזהר מאוד לא להתקרב לסיר יותר מדי כדי שלא לקבל כוויה בדרכי הנשימה

נראה לי שאצלי זה סינוסיטיס, הריריות בהריון יותר רגישות. תזונה בריאה מאוד מקלה אצלי על התופעה.

אני מרגישה שאני קמה איתם בבוקר והולכת לישון איתם בלילה

גם אני קישרתי את זה לסינוסים אמנם אין לי נזלת מוגלתית או משהו כזה אבל מרגישה קצת חסומה באף וליחות

בגדול כדי לא להשתגע עדיף לעשות בדיקה יום-יומיים אחרי המרווח הכי גדול שיש לך בין וסתות. בינתיים אם את ממש חוששת אפשר להימנע מדברים בלי להשתגע ולשבש את היומיום שלך (למשל המאכלים שכדאי להימנע מהם, לרוב לא קורה כלום אם אוכלים, אבל יש אנשים שנמנעים מהם גם בלי הריון כי ליסטריה זה לא פיקניק לאף אחד...)
כן כדאי לזכור שאחרי גלולות יכול לקחת לגוף זמן לחזור לעצמו, ולנסות להיות בנחת. יודעת ומבינה שזה קשה.
אם יש לך וסת ממש לא סדיר בצורה קיצונית את יכולה ללכת בשיטה שלי אבל זה לא מתאים לכל אחת ;)

לא סדיר בהפרש של 30-35 ימים
אבל זה היה ממש מזמן, לקחתי גלולות במשך 6 שנים ללא הפסקה.. אז האם זה רלוונטי?
אני משתדלת להיות רגועה ולהמשיך לעקוב
בכל מקרה כפי שאמרת עברו מאז המחזור 28 ימים אז אחכה עוד עשרה ימים ואבדוק
תודה רבה!

בגדול זה גם עניין של אופי. יש כאלה שמעדיפות לעשות מיליון בדיקות. אני מאמינה בשקט נפשי. כמובן שאם רואים סימנים ממש מובהקים של הריון מותר לבדוק רק לנסות לא לפתח ציפיות גבוהות מידי.

אני איתך 🙂

שלוקח לגוף זמן לחזור לעצמו גם אם קיבלת מחזור אחד כבר, יש כאלה שישר נקלטות אחרי מחזור אחד.

אבל אחרי 6 שנים שהגוף הוצף בהורמונים סיכוי סביר שיקח לו זמן להתנקות מהם.

היו לי כאלה תופעות.

יש סיכוי להריון, אבל לא היה לי דבר כזה אף פעם