פורום הריון ולידה (עמוד 3735)

גם הראשונה וגם השניה.
לפחות אני השארתי והיה בסדר
אבל הכי טוב לשאול רופא/ת נשים

רק ממה שכתבו כאן בעבר, שאם את מחברת עדיף 3 שבועות כדי לא להסתכן בכתמים.

לפעמים כשמחברים עלולים להיות כתמים
אבל זה תלוי כמה שבועות הגוף שלך יכול להיות עם הורמונים ובלי דימום.
אם, נניח, הגוף שלך מסוגל רק 6 שבועות, אז אחרי 6 שבועות עלול להיות כתם. וזה לא משנה אם חיברת 2 טבעות של 3 שבועות (וזה יקרה מיד אחרי שתוציאי את השניה ) או 2 טבעות של 4 שבועות (וזה יקרה באמצע הטבעת השניה ).
בקיצור לפי הנחיית רופא וגם הנחיה של מכון פועה- אין בעיה לחבר 4 שבועות גם בראשונה גם בשנה וגם בשלישית. רק תשימי לב איך הגוף שלך מגיב.
אם יש לך כתם אחרי 10 שבועות- מומלץ פעם הבאה לחבר רק 2 טבעות של 4 שבועות וכו'.

תגידי,איך אתם מחממים את הבית? כי אנחנו הפסקנו לגמרי עם מזגן בחורף אחרי שראינו שכולן משתעלות ומצטננות בגללו.
ולגבי השאלות-
א. כן הייתי חוזרת לרפואה, ולו כדי להרגיע את עצמך.
ב. תעשי מה שאת יכולה כדי למנוע החמרה. עיסויי חזה וגב עם ערק, רפלקסולוגיה, אינהלציה עם מי מלח, מכשיר אדים קרים, מנורת מלח.
מה שאת יכולה ועולה על דעתך- תעשי.
רק שלא תגיעי לעוד דלקת ריאות.

או היום או מחר בבוקר

 

אם עד עכשיו הכל בסדר , לדעתי עוד כמה שעות לא ישנו. לכי מחר על הבוקר והכל יהיה בסדר בעז'ה. בהצלחה רבה!

קישור
אבא פגום


תמונות למי שאין פייסבוק:

אוי הוא גדול!!

״אישתי להיות מרוכז״
אישתי הצודקת״🤣😅

געיתי פה בצחוק עם דמעות בקול רם כמעט הערתי את כל הבית...
הורס

תודה על זה

שעה אני מחפשת את הילדה שהולכת ליפול....
עד שמצאתי

נמתחת לארון גבוה

אבל זה לא נראה בכלל דמות, נהיה לי מתושתש כשאני מגדילה לראות.
תודה

תודה!!! כמה צחקתי!!!

רק אני תוהה למה כל הנשים כאלו קלעפטס? (ככה כותבים?) הגברים כולם מלאכים והנשים רעות? זה העולם שלנו? לא נראה לי

נתקלת אני צוחקת מחדש

ומשלב מסויים גם ברזל שיש בתוכו חומצה פולית

מגיבה כי זה חוזר על עצמו.. וחשוב לא להטעות.

הברזל שאני לוקחת(אקטיפרין) הוא בלי מומחה פולית, למשל.

באקטיפרין שאני לוקחת כתוב במפורש על האריזה שמכיל 500 מק"ג חומצה פולית.

מצד שני זה חפיסה מפני כשנה+ שנשארה לי ועוד לא פג תוקפה.

יכול להיות שחל מאז שינוי בהרכב?

יש אקטיפרין ויש אקטיפרין+
יכוליות שיש לך את הפלוס?
כי שלי זה בלי הפלוס. זה ברזל וסרין. לא עם מומחה פולית.

ספציפית מרופא להעלות מינון
אז זה מספיק בהחלט

אני שאלתי בתחילת הריון תאומים ואמרו לי שזה מספיק.

ולמה ישר ורמוקס?

נסי קודם טבעי-

למרוח שן מלא וזלין
ואם לא עוזר להכניס שן שום קטנה ושתהיה בלי אף חתך ומרוחה בווזלין-נסי ככה יומיים -שלוש
אצלי תמיד עבד מעולה

זה טיפול שעוזר מהר יחסית.

אם יש תולעים רואים אותם בתוך קקי . גם יכול להיות שהוא לא מתנגב טוב בגן ובגלל זה מגרד. אצלי הם עדיין מתנגבים עם מגבון בגיל הזה. 

כשהוא עשה קקי הסתכלתי
רואים את זה ממש ברור או רק מי שראתה פעם תבחין בזה?

קודם לראות אולי זה בא מהיציאות הרכות...
הרבה פעמים גירודים יכולים להיות מהחומציות של הצואה ש״משפשפת״ את האזור.. או מניגוב לא טוב..אם זה ככה אז לנקות בעדינות את האזור ( אפשר להרגיע את האזור עם פרחי קומומיל/ תמצית קמומיל ) ואחר כך למרוח משחה כמו בייבי פסטה נגיד או וזלין כדי שלא יהיה מגע בין היציאות לעור ( תמרחי טיפטיפה גם קצת בפנים)
אפשר גם לעשות אמבטיה עם תמציות קומומיל( עוזר גם לבעיות עור אחרות) ו

לא נראלי שכדאי לתת ישר וורמוקס בלי בדיקה וודאית ובכלל כדאי לנסות קודם טבעי...( עושים בד״כ בדיקת צואה) אם זה תולעים...
לגבי הטבעי יש את השן שום ששמעתי שהדעות עליה קצת חלוקות ויש דברים אחרים כדאי לך לבדוק בגוגל נגיד לפי תגובות של אמהות מה עזר...( יש דברים שאפשר להכין לבד בבית).

תבדקי מתי באים הגירודים כי אצל רוב הילדים אם זה לקראת הערב כנראה זה תולעים בכל אופן כדאי לבדוק בוודאות...

מזל שזה בן😜 אצל בנות זה יותר נוראי...

תרגישו טוב...

הגירודים כל היום
גם בערב

ומחמירה את המצב.

גירודים של תולעים זה רק בלילה.

וזה לא נורא-פשוט משחה

יכולות להיות כל מיני סיבות לתופעה שאת מתארת. שווה ללכת לרופא שיבדוק.

גירודים כאלה גורמים תולעי מחט.

נגדם לא צריך לתת וורמקס, זה לא יעזור, רק ירעיל את הילד. הטיפול שונה.

יש גם סיבות נוספות לגירודים כאלה, מלבד תולעים.

את התולעים חפשי בעצמך בבוקר: הם קטנים מאד ודקים, לבנים ואמורים להיות בקפולי העור ליד פי הטבעת.

איך מחפשים: מדביקים למקום חתיכת נייר סלוטייפ רחב - ומסירים. אם יש תולעים - תראי אותם על הנייר סלוטייפ.

 

מקווה שילד הולך לסיר, כי אם לא - זאת סיבה טובה מאד לגירודים. לא כי חיתול לא נקי, אלא מעצם החיתול. ילד כה גדול צריך ללכת לסיר

ועושה בשרותים
הדבק סלוטייפ שמה ומוציאה מייד?

ההנקה מגבירה את ההתכווצוות. ממש כמו אחרי לידה.

לכן הופתעתי!
על אף שבעצם זה הגיוני למדי...
אבל זה באמת היה רק ב 2-3 הנקות הראשונות וחלף...
תודה לכולן על המענה!

תור לרופאת נשים בנחת, מתייחסת לדימום הזה כאל וסת, ורואה איך זה ממשיך- אם זה מתאזן עם הזמן, אז מבטלת את התור, אם לא, מגיעה לרופאה.

בהצלחה

אם אני יכולה לקבוע תור רק לעוד שבוע וחצי יש עניין לנסות להדחף השבוע?

חלום!

אמממ... לדעתי מה שאת מרגישה. אם זה מלחיץ אותך, אז כן, הרופאה יכולה להרגיע...

חכי עם זה... תני לדימום להסתיים, תראי איך זה ממשיך... אם חלילה פתאום יש עוד דימום שבוע אחרי הטבילה.... יש סיכוי לא קטן שזה התאזנות של הגוף לאחר לידה. שלושה חודשים זה ממש לא הרבה זמן... הגוף עוד מתאקלם...

ששאיבה לא מונעת כמו הנקה, אם את סומכת על ההנקה כמונעת..

ממה את חוששת... ? שבבית יהיה לך קשה?

אם את כל היום בבית ולא עובדת אז את לא חייבת לשאוב ואז זה יורד ממך..
מתרגלים לזה ואת תצליחי ! מה הכי מלחיץ אותך בחזרה הביתה משהו מסוים או בכללי איך תסתדרי איתה.....?

בעצת ובליווי יועצת הנקה..

חוששת מלהיות איתה שעות לבד. נראה לי מתיש לחלוטין. אי אפשר לצאת מהבית מבלי שיהיה פרויקט. מקווה שאצליח לרדת בכלל במדרגות עם העגלה...
חוששת מאיך אוכל לשאוב כשהיא לא ישנה...
חוששת מהזמן שעף בין הידיים והחוסר תחושה איזה יום ומה השעה וכו וכו'
חוששת מהלבדיות. שלי עם עצמי.
חוששת מהעייפות המצטברת, כשאין אף אחד שישגיח עליה שאוכל לשנו"צ נורמלי.
חוששת ממטלות הבית; כביסות,אוכל וכו וכו

וכו וכו

גמאני הייתי הרבה זמן אצל ההורים ושחוזרים פשוט מורידים עומס מעצמך,
תתחלקי עם בעלך שנגיד הוא יעזור בכביסות ושטיפת כלים....

ואת תדאגי לשאיבות ולתינוקת ולסדר הכללי בין לבין
חשוב שתנוחי מתי שהיא נחה/ישנה. ושאת שואבת תנסי לתת לה לשחק, להשמיע שירים להעסיק אותה שפחות תרצה על הידיים...

אני אישית הייתי עם תינוק שהיה גם מלא על הידיים ומייאוש פשוט השתמשתי במנשא ועשיתי דברים איתו ביחד....

אוכל אפשר כל פעם שבעלך בא שיהיה איתה ותעשי כמויות של דברים שאפשר להקפיא.... אפשר לדוג להקפיא קציצות ברוטב/ בלי וכל פעם להכין אורז טרי שזה קל ומהיר...
או תקחי להתחלה אוכל בקופסאות מההורים...

לצאת זה נראה פרויקט אבל באמת שלא כזה... מקסימום אומרים לבעל להוריד בבוקר את העגלה לחדר מדרגות ואז את יורדת רק איתה, ושהוא בא הוא מעלה את העגלה( אם את מפחדת מגניבות אפשר לקשור אותה עם מנעול של אופניים או משהו כזה) אני אישית הייתי גרה קומה רביעית והסתדרנו ככה...

להתקלח זה מתי שבעלך בא נגיד....
והלבד הזה אם תצאי קצת בחוץ לא תרגישי ככה או שתזמיני חברה הביתה או שלפעמים תצאו לטייל קצת...

באמת שמתרגלים וחשוב שתשתפי את בעלך שאת צריכה את התמיכה והעזרה שלו....

לגבי העגלה, אנחנו גרים בשכונה לא משהו... לא הייתי משאירה את העגלה למעלה גם אם היא קשורה לכי תדעי אם אראה אותה שוב...
אבל כל השאר נשמע טוב. מקווה בע"ה להצליח...

זה אכן שונה מאד כשיש עזרה וחברה וכשאין.
את תסתגלי. כמה שזה נראה בלתי אפשרי. את תלמדי לעשות את זה!
ממש ממש ממליצה להיות עם חברה כשאפשר. ללכת לבקר אותה או היא אותך. זה שווה את ההתארגנות והיציאה. זה יעזור לך עם השאיבות וגם יהיה לך נעים יותר ויהפוך את הזמנים שבהם את לבד ליותר טובים.
בהצלחה!

הבעיה היא שבמקום מגורנו יש לי מעט חברות... ומקווה שנצליח

ללכת לטיפת חלב , יש שם כל מני סדנאות על בסיס שבועי. ג'ימבורים.. בשביל לפגוש אמהות ולהעביר חלק מהזמן לא לבד.

ליבי איתך!! דאגה טבעית של אמא וטוב שאת חושבת על השפיות שלך,
לא יודעת מה זה הרבה זמן אצל ההורים מבחינתך, אבל באמת התקופה הראשונית(אצלי עד חודש וחצי) הייתה בין יום ללילה ובמרדף סביב האכלות-שינה-טיטול-מקלחת... וכל שנייה פנויה בשביל עצמי ניצלתי כדי לאכול או לנוח,
זה משתפר אחרי- שתדעי שיש למה לצפות השעות שינה ומרחק בין ארוחות מתאזן ואת כבר יותר מכירה מה הולך להיות.
ואז מאליו גם יתפנה לך זמן לעצמך, לדאוג לעצמך, להזמין או לקבוע עם חברות, לצאת מהבית יראה פחות פרויקט..
ושירקי נתנה אחלה עצות!

תודה!

אצלי למשל זה רק החמיר.
במשך שנה חיינו בחוסר שפיות, חוסר שינה ותינוקת שכל היום רוצה ידיים
זה אופי של ילד. לי לא היה זמן לעצמי ולכביסות ולבישולים. כל היום הייתי סביבה להאכיל להרגיע ולנסות להבין מה היא רוצה.
אחרי גיל שנה נרגע קצת

רק יכולה להגיד שזה לא הר ככ גדול כמו שזה נראה..
מאמינה שבעלך יתמוך ויתן כתף
לגבי זה שהיא אוהבת על הידיים- תנסי לשים אותה בטרמפולינה, יש כאלה עם רטט ומוזיקה, שלי ממש אוהבת והיא צומיסטית אמיתית..
ותמיד אפשר מנשא
בהצלחה וגידול קל

ננסה ללכת על מנשא, מקווה שהיא תאהב ושזה לא ישבור לי את הגב ;)

אפילו אחד יותר בכיוון ה 4 חוד' מאז שהתרגלו היו ממש רגועים בה.
מקסימום נידנדתי עם הרגל תוך כדי שעשיתי דברים אחרים.

שהתעקשה לעזור לנו רק כשזה היה ממש ממש הכרחי.
לא קילחה
לא האכילה
לא הרגיעה
לא הרדימה
אפילו אוכל בחלק מהזמן הייתי צריכה לדאוג לעצמי.
ואכן תוך שבוע וחצי ארזתי את מטלטלינו וחזרתי הביתה... היה רק עוד טיפ טיפה מאתגר. כי בכל זאת פחות זוג ידיים ולדאוג לקניות וכביסה.
(כשחזרתי אליה אחרי חודש לאיזה שבוע, היא כנראה הרגישה שאני כבר לוקחת אחריות מלאה, ולכן נתנה לי יותר לנוח...)
לא אומרת שהשיטה הזו מתאימה לכולן. לי זה מסתבר היה טוב, גם באופי וגם מבחינה פיזית התאוששתי מאוד מהר. ב"ה.

לשאלתך.
כשאת לבד בבית ועוד עם שאיבות, הדבר שכנראה הכי יהיה חסר לך זה... אוכל.
מגיעים לאכול משהו ב2 בצהריים.
ולכן אם את יכולה לקחת מאמא שלך הרבה אוכל פשוט וזמין שאפשר להקפיא (קציצות, פשטידות, שניצלים)
וגם לסכם עם בעלך שכל בוקר לפני שהוא יוצא לתפילה הוא מארגן לך חביתה, סלט, לחם.
כבר החיים שלך יראו אחרת לגמרי!!! שפויים בהרבה.
בנוסף, הוא יכול להכניס מכונת כביסה בערב ולתלות. לא חייבים לקפל בשלב זה של חייך.
עוד טיפ. כמה ימים תתרגלי לבית, אבל אחר כך תקפידי לצאת כ-ל יום. פעם למכולת. פעם לגינה (אז מה אם התינוק פיצי). פעם לקניון. פעם לחברה.
את תראי איך היציאות האלה יסדרו לך את היום וישפרו את ההרגשה. וגם יש תינוקות שזה משפיע עליהם לטובה (אצלי ממש נרגע בזכות הטיולים, היה נרדם יותר טוב ופחות בוכה).
שאיבות. שאיבות זה מכה שלא נכתבה. אני הרגשתי ששאבו לי את השמחת חיים. לא היו לי חיים. ולא נהניתי מכלום ובטח לא מהתינוק. כי כל הזמן הייתי בלחץ להספיק לשאוב, לשאוב מספיק, ואוף למה יש כל כך קצת. וכמובן לא הספקתי לאכול כי בזמן השינה שאבתי. ושברתי את הגב גם כן על הדרך בישיבה כפופה על כסא לא נוח.
אז מותר להפסיק.... ממש מותר. מותר לתת מטרנה. לדעתי החלב אם לא שווה את הדכאון וההתאוששות האיטית והגוף שמתפרק. (לא מכלילה, יש כאלה שהולך להן יותר בקלות, אבל אם לא הולך- וואלה תפסיקי)
אה! ומנשא! מנשא זה פתרון מצויין לבעיית הידיים. זה לא מפנה אותך כמעט לעשות דברים, אבל זה הרבה יותר נוח ומאפשר מנוחה.
מוסיקה. בשבילך ובשביל התינוק. זה משמעותי, כי את כל הזמן עושה משהו, לפחות האוזניים יכולות להנות. ושוב, אצלי מוזיקה ממש מרגיעה ומעניינת תינוק.
וכמו שאמרו, תבררי על סדנאות לאמהות בטיפת חלב או דרך העיריה...

בהצלחה!
ההתחלה קשה וזה משתפר...

אז מה הענין ללכת לאמא אם זה ככה?

אמא זה סוג של תחליף לבית החלמה,

והרעיון הוא לתת ליולדת לנוח ולאזור כוח לפני שהיא חוזרת הביתה..

כמובן כל אמא כפי יכולתה.

וכמובן בלידה ראשונה גם לעזור לבת להסגל לאמהות וללמד אותה לטפל וכו'.

 

אבל במכוון לא לתת לה את זה?

כאילו 'לחנך' אותה להסתדר לבד?

אפשר ללמד לקראת החזרה הביתה איך לקלח ואיך לחתל..

מבטיחה לך שכך המעבר יותר רך וקל. מנסיון.

אמא שלי עזרה במה וכמה שיכלה,

קילחה, ושמרה כשיכלה כדאי שאשלים שינה, וחיתלה לפעמים.

ומבטיחה לך שנשאר לי מספיק במה לטפל בתינוק-להניק יומם וליל, להחליף להרגיע וכו',

עם כל העזרה שלה, והארוחות המפנקות.

והרי בשביל זה הולכים לאמא.

יש אמהות שלא יכולות לעזור, ולא הולכים אליהן מלכתחילה וזה בסדר גמור.

 אבל לקבל יולדת ובכונה לחנך אותה ולא לעזור לה..

הנקה, החלפות ומקלחות- עשיתי לבד. (לקלח למדתי בבית חולים)

במה שנעזרתי- אוכל בשבילי ובשביל בעלי, כביסות, אין את כל הטיפול בבית.

וגם להרגיע על הידיים שאני אוכל לנוח.

 

ולא יותר מזה.
כי קל להגזים בנתינה, לפנק בלי סוף ולהקל.
לא בטוח שזה תמיד טוב, בעיקר מול הילדים שלנו.
מגיל צעיר אנחנו נותנים להם לנסות ולהתנסות בכוחות עצמם במשימות, למרות שאנחנו יכולים לעשות עבורם מהר יותר וטוב יותר.
החוכמה והכשרון לדעת לעשות את זה מדוייק.
לא להעמיס מדי, ולא לחכות מדי עם משימות.
כי גם אם מחכים ועושים במקומם, נוצר חוסר בטחון וחוסר אמון.

אז רק ציינתי שאמא שלי ב"ה מיוחדת ביכולת שלה לזהות מה באמת אני צריכה בהתאם ליכולות שלי.
וכשיש לי יכולות, היא נותנת לי להתמודד בכוחות עצמי. גם אם קשה לי.
זה היה כל חיי וכך גם אחרי לידה ראשונה.
אני אישית צמחתי מזה.
כל אחת ומה שמתאים לה.
ואני בטוחה שאמא שלי היתה רוצה שאשאר אצלה חודש וחצי ולא אלך אחרי שבוע וחצי. אבל היא ידעה שזה הכי נכון לי.

(ומבחינת ידע היה לי לפני האמהות שלי, לקלח להאכיל לחתל... למה? כי היא נתנה לי. באתי בבטחון גדול בעצמי לאמהות)

גם אם ייקח לך קצת זמן להתרגל - את תסתדרי והכול יהיה בסדר!

נניח משחקי השחלות, משחק של כוסות שבונים מהן מגדל, פאזלי עץ פשוטים. איכותי סהכ והבת שלי בת שנה וממש נהנית מהם.

קניתי לה משם בובות לתפיסה קלה ממזמן וראיתי שיש גם לגילאיפ מתקדמים באחלה מחיר. תודה!!

ממש יעיל וקל להכנה
אם את מניקה - בקשי ממשיהי שמביאה תמ"ל
לחרוץ חריצים שונים ולשים בכל קופסא משהו אחר
אפשר לקנות פונפונים , מקלות ארטיק, ועוד דברים בחנויות יצירה
לשים לב כששוטפים את הקופסה לייבש הייטב מיד שלא תהיה חלודה (אפשר גם לעטוף עם נירר עטיפה יפה אם רוצים)

אצלנו אני שוטפת קופסאות פלסטיק שונות של ממרחים וכו' (האלו הקשיחים יותר) והוא נהנה להכניס ולהוציא דברים
כמה כפות עץ ישנות ולעשות איתם רעש (כיום משתמש בהם "לבשל" בכלים שונים)

לא זוכרת אם רלוונטי לגיל או לצעירים יותר - לוחות תחושות
כמו זה: ( יצא קצת מטושטש)
יש פה פוליגל מקופל לחצי, יש פונפונים, יש שקיות ניילון של סופר, ובתוך החלון עטיפה של חטיף (שטופה), שרשרת חרוזים מעץ




אפשר גם לוח לילדים גדולים יותר עם אביזרים אחרים- כמו כפפה לניקוי אבק, פנס שנדלק בלחיצה, מנעולים ומפתחות, ועוד

הלוח הזה הוא מקסים אבל לא בטיחותי .בקלות דברים יכולים להתפרק ולהכנס לפה של הקטן והדרך לבליעת גוף זר ,חנק,או הכנסת חומרים רעילים לפה קצרה.

יד המון חנויות יד שניה שמוכרים דברים מעולים ממש בזול... אני קונה הרבה בויצו מודיעין... תגגלי קצת ויצו ודומיו...

לקטנה משהו של פישר פרייס ב5ש"ח

חפשי באגורה וביד2, אנשים שהילדים שלהם גדלו מוסרים סטוקים של דברים שווים בחינם, או כמעט חינם.

מלאות במשחקים. והכי כיף לרוקן אותם.
אז אני שמה כמה משחקים שלה בקופסת נעליים.
או בארגז כביסה שמתאים לגובה שלה.
עכשיו התקדמה לקופסאות של איקאה זה כבר ממש הליכון בשבילה.
או לחילופין למגירה של המטבח
עד שהיא מרוקנת הכל מהקופסאות היא ממש מתעניינת ועסוקה

אחרי שהילד גדל אין מה לעשות עם כל זה ואנשים מתפטרים. אני דווקא הייתי שואלת מה מוצלח ומה סתם תופס מקום בבית...

חודשים?
וואו!

ייעודיות עם מחירים שפויים יותר.

לפעמים כל המשחקים שקונים להם זה סתם חסך אצלנו. הבכור שלי אז כשהיה קטנטן אמא שלי היתה קונה לו כל הזמן עוד משחק ועוד משחק והילד היה פשוט מתעלם ומבלה שעות עם תפוחי אדמה וקופסאות שימורים. כשהיה משתעמם היה עובר לארונות המטבח. אני חושבת שרק בסביבות גיל שנתיים וחצי התחיל בבית להתעניין במשחקים ממש

יש לנו בבית כדור בתוך כדור שבחיים לא עניין אותו..
אתמול היינו בשילב וכל מה שהוא רצה לשחק שם זה הכדור הזה שמכרו!
לא משנה מה יהיה להם בבית לא יעניין אותם ;)

לעומת זאת ארון מטבח מלא סירים וקופסאות פלסטיק, מגרה מלאה נעליים, פח זבל גדוש (בעעעע), סלסלה עם בצל ובטטות, מיטה עם ערמות כביסה מקופלות (הלך הקיפול...), זה מעסיק אותם בלי סוף.
עריכה: עוד רעיונות לאסוף לה שקית מלאה בקופסאות קרטון קטנות-של תרופות, פלסטרים,תה וכד' או לתת לה עיתונים ישנים לקרוע.
אז אולי לנסות להסתכל על מה שיש בבית ולראות עם מה אפשר לתת לה לשחק.
גם נקודת תצפית בחוץ זה טוב, אם יש לכם. שלי אוהב לשכב על המדרגה העליונה ולתצפת על כל העולם שנגלה לו.

ואת יכולה לתת לה דברים שלא מוגדרים כ"צעצועים". כפי שציינת, ילדה סקרנית. כל דבר מעניין אותה. תני לה לשחק עם כלים פלסטיים, למשל (כוסות וכו').

ואל תשכחי ספרים. ילדים מאד נהנים לדפדף את הספרים ולדבר אתם - מיליון פעם ביום. מעסיקים את עצמם יפה מאד וזה גם חינוך לספר.

מבחינה זו ממליצה משהו שתוכלי גם לקרא לה או לספר משהו לפי התמונות (למשל, קולות של בעלי חיים)

היתה מסתובבת עם כוס חד פעמית בהריון...

מה לעשות:

1. לשתוף את הפה

2.לא לעשן

3.לא לאכול צירופים לא מתאימים של המזונות (למשל, מלפפון חמוץ עם שוקולד)

4.לשתות יותר מים, ושיהיו פושקים

5.להתמיד על פרנטל

6. לפנות לרופא/להומאופת/לנטורופת - לא להתחיל עם הניסויים על עצמך

בכל מקרה, ההמלצה לבדוק שוב אם יש הכפלה.

יכול להיות הריון חדש, ויכול להיות שהבטא לא התאפסה מהלידה..

כן אחרי ההפלה הבטעית הלכתי גם לבדיקת דם והבטא ירדה ל0 

תקבעי תור לרופא. שידריך אותך מה לעשות.

בהצלחה. בשורות טובות!

אוקיי תודה רבה שבוע טוב ובשורות טובות

גם אני הייתי במצב דומה, תחילת הריון וחבר בעבודה שיושב לידי וחולה.

אגב, אם את ממש לחוצה, את יכולה לומר לה שאת רוצה להכנס להריון ולכן חוששת להדבק וכך להסביר את ההתרחקות.

מעבר לפגיעה בה, הילדים בגן ואני תכלס חופשי יכולה לראות אותה בבוקר/צהריים. בגינה, בחוג שעה ביחד בצהריים פעמיים בשבוע וכו'. אנחנו עושות מלא דברים ביחד..

 

אם זה באמת רק ע"י העברת נוזלים ולא להיות ביחד/ מגע רגיל אז בעצם זה בסדר לא?

 

אגב מה עשית עם החבר בעבודה? המשכת לשבת לידו?

להיזהר גם עם ילדים קטנים

דיברתי עם אחות היום במרפאת נשים והיא אמרה שזה עובר באוויר כמו שפעת..

 

מוזר לא?

רק בהפרשות הגוף.

מה שבטוח זה שאם יש לך כבר נוגדנים לCMV אז את יכולה להיות רגועה. תבקשי מהרופא בדיקה לCMV ותראי אם יש לך נוגדנים. (לשמונים אחוז מהאוכלוסיה יש כבר נוגדנים, כלומר הם נדבקו פעם בוירוס ועכשיו הם מחוסנים לכל החיים). אם אין נוגדנים לCMV אז בכל מקרה את צריכה מאד מאד להזהר בהריון לא להידבק, וזה אומר לא רק להיזהר מהשכנה אלא בעיקר מילדים, לשטוף ידיים לאחר כל החתלה ובאופן כללי לשמור מאד על הגיינה.

עד כמה שידוע לי זה עובר גם באויר, ז"א מדבק כמו כל שפעת רגילה.

 

תעשי בדיקת דם

אם יש לך נוגדנים IgG זה אומר שאת מחוסנת ואין לך מה לדאוג.

תעשי בדיקת נוגדנים 😎

אלא ברסיסי רוק

מועבר בהפרשות (דם. שתן. צואה) ומסוכן לעובר.
תינוקות שנדבקו בנגיף ברחם עלולים לסבול מפגיעות בריאותיות שונות, ובין השאר מבעיות קשות כמו עיוורון, חירשות ופיגור שכלי עמוק.

אני מניחה שאת נזהרת ממגוון דברים במהלך ההריון כדי להגן על העובר שלך. מומלץ בין השאר להמנע ניכוי להידבקות בוירוס הזה.

כשמישהו לידך משתעל/מתעטש, לא?

ואני מאד מקווה עבורך שלא נדבקת!

 

תשמרי אתה קשר דרך הטלפון, לפחות עד שתבדקי שכבר חלית בעבר ויש לך נוגדנים נגד CMV

זה בסיסי ביותר.
נדבקים ממישהו שישתעל ליד ויגע בידית ואם אחריו תגעי בידית ותכניסי משהו לפה.

אבל אין דרך להדבק מהאוויר

תודה!

אם עבדת שנה תקבלי רק 4000 אם שנתיים 8000 וכו

בודקים כמה יש בקרן הפנסיה.

ואת ההשלמה המעביד נותן.

את קרן הפנסיה יש לך אפשרות לשמור ויש אפשרות להוציא.

שונה...

זה הולך בד"כ לפי משכורת חודשית כפול מספר שנות העבודה.
רק לדעת שהסכום הזה הוא חלק ממרכיבי תשלום הפנסיה, ואחכ יחסר לך בעתיד.

תשובה לשאלה דומה מאתר DOCTORS ZAP

"מיטל שלום,
לא ציינת באיזו אנטיביוטיקה מדובר ולאיזו מטרה, אך באופן עקרוני, אין להכפיל מנות. את אמורה לתת את המנה שנשכחה מיד כשנזכרת. אם כבר הגיע זמן המנה הבאה או קרוב אליו, דלגי עליה.
ליאת."

 

 

וגם מכאן מוקסיפן לילדים - אנטיביוטיקה לשימוש ילדים

את התרופה מומלץ לתת בזמנים קבועים, אך גם אם נשכח זמן אחד, אין בעיה להשלימו באחר. עם זאת, אם נשארו פחות משלוש שעות על למנה הבאה, יש לדלג על המנה הבאה, ואסור לתת שתי מנות יחד.

מקווה היום ללכת לרופא.

היא עושה לי בלאגנים  בלילה

(יש מצב שהיא הרימה לי לבד את החולצה?

נרגעת רק בהנקה. היא לא עם חום היא מצוננת)

 

 

 

יתכן שהצינון הוא אפילו תגובה לאנטיביוטיקה.

 

וכמובן, ויטמין C.

את זה יש

תודה יקרה

(אני חוששת שהיא אלרגית או לאבק או ללקטוז 

לא ברמה מסכנת חיים אלא ברמה שזה לא טוב לה)

השאלה אם לנסות להשתגע לנקות או לא לתת לקטוז ושאני לא יאכל.

 

 

מתבקש להוריד מוצרי חלב לפחות עד שהיא תחלים.

 

להשתדל. 

כל השבוע לא אכלתי

ובכללי אני לא אוכלת כמעט (לצערי )חלבי

בגלל ההנקה.

מידי פעם מעט גבינה או גבינה צהובה 

חלב רגיל ממש לא מתחילת ההנקה

גם לא עגבניות כל כך

מידי פעם טיפה שוקולד או מעדן או יוגורט

כמה פעמים בודדות בשבוע

השאלה אם גם מזה להתנזר

 

ומה כן לאכול?

ומה עם חלב עיזים?

 

 

אולי דווקא סויה (יש בכל דבר כמעט, כולל לחם).

או אולי אם מגזימים עם קווקר, תפ"א, בטטות, גם זה יכול להיות.

במה יש הכי הרבה סויה?

לא אוכלת טבעולים

ונתקן את התנור חח

זה רק הלחם בעיקר?מה עוד?

יש סויה בטובים וביקרים.?(מרק וכו)

או באלה מהמאפיות המשובחות אין?

חוץ מאשר לחם אדמה של הרדוף.

 

פעם כשהייתי רגישה הייתי קונה, וזה היה שווה כל שקל.

 

או, ובירושלים יש את מאפית טלר. יש להם לחם מחמצת, ובסוף יום המחירים מעולים.

טעים מאוד. לחם אמיתי.

 

נראה לי שבלאפות אין סויה.

ויש את הפיתות מקמח לבן/מלא של צנעני שהן נקיות.

רק חשבתי שלא תכירי .

פיתה זה גם רעיון טוב

תמיד אני קונה ברמן מלא

אבל יש את מרק וכאלה לחמים ממש ביתים שעולים כ15-20

הם מרגישים ממש אמיתיים

 

ואאל"ט גם שומן צמחי מוקשה.

הוא דל לקטוז.
אם הרגישות היא ללקטוז זה יכול להיות פתרון טוב.
יש יוגורט, חלב, גבינות- יקר אבל מי שאוהב חלבי (כמוני ) זה תחליף מצוין

להוריד חלב,
וצדקה.
שיפר את המצב פלאים (אצל אחד ריפלוקס, אצל אחרת שלשולים כשהפסקנו הנקה )

אבל יש רופאי אלרגיה ויש גם מומחים ברפואה אלטרנטיבית שבודקים את זה

מכירה מישהי שבדקה לכל הילדים שלה, סתם כדי להיות רגועה.
בקופת חולים בודקים רק אם יש סימנים קיצוניים (חוסר עליה במשקל, הקאות, קוצר נשימה, וכדו').
ברפואה אלטרנטיבית מקובל לבדוק לכולם. יש מומחים ספציפיים לנושא.
אני באופן אישי לא משתגעת סביב הדברים האלה, אצל שלושה מהילדים שלי היו תופעות שהצביעו על אלרגיה באופן ברור אבל אפילו לא בדקנו כי מיידי עלינו על זה שזה לקטוז

מי בודק ברפואה האלטרנטיבית ומה המחיר.?

אני יודעת על מיכל שרביט שהיא נחשבת גורו בתחום, וכמובן גם יקרה.
אבל יש גם אחרים שעושים זאת, לא יודעת להמליץ.
מניחה שיש בפורום מנוסות ממני בתחום.

רופא לגבי פספוסים במתן אנטיביוטיקה, אמר שאין צורך להשלים כי במינון ובהוראה על כמה ימים לקחת, הרופאים לוקחים בחשבון פספוסים

בהריון ראשון הרופאה אמרה לי שזה פעולת מעיים ובהריון שני שכבר ידעתי מה זה תנועות ידעתי שזה פשוט *לא* תנועת מעיים, אני כמעט בטוחה שזה תנועות עובר....
והרגשתי נראלי משבוע 12
אם את רזה זה גם מוסיף מרגיישם יותר מוקדם

ואיזה הרגשה?
ואיפה ממוקמת השילייה?

אף אחד לא מאמין לי שמשבוע 11 הרגשתי משהו, בשבוע 12 כבר הייתי בטוחה לגמרי שזה תנועות, מאז זה רק הלך והתגבר.

זה בלתי אפשרי מבחינת מקום העובר.
לרוב זה או פעולות מעיים, או שהרחם נשענת על עורק ואת מרגישה את הדופק של עצמך..

אני אכן רזה,

ויצאה לי עכשיו ממש ממש בטן רצינית....

ככה שאולי זה קשור?!

אין לי מושג מה מיקום השליה, שכחתי לשאול את הרופא ולא מבינה את הכתב חרטומים שלו בטופס שאצלי...

מבחינת המיקום מרגיש די למטה בבטן- בעיקר בצד ימין

טוב חפרתי....

בינתיים אל הר המוריה בדעת יחיד.

מעדיפה להאמין לדעת הרוב...

בשלב הזה זה הרגשת פרפורים עדינים.

תהני.

הרגשה של תנועות.
אבל אני יודעת שזה לא הגיוני להרגיש בגלל מיקום הרחם בזמן הזה.

בכמה מההריונות
לא משהו קבוע
אבל פרפור פה ושם

שאפשר ללכת אליהם ביחד עם התינוק. למשל חוג יוגה, חוגים שיש דרך הקופה של עיסוי תינוקות וכד'. אם יש לך חברות שיהיו פנויות מידי פעם בשעות הבוקר אז שווה לנסות לקבוע פעם בשבוע יציאה כזו שתרענן אותך. אפשר גם לנסוע מידי פעם להורים באמצע שבוע אם זה זורם.
בערבים אם בעלך נמצא את יכולה לחפש שיעור תורה שיעשיר אותך. יש גם המון הרצאות של טד שהן נורא מעניינות ומעשירות שאפשר לראות באינטרנט תוך כדי שאת עם התינוק.
לידה קלה ובידים מלאות!