פורום הריון ולידה (עמוד 3741)

איך הצטערתי על הרגע שנשכבתי כך...

הכי אהבתי את הלישון על הבטן 

תחזיקי מעמד

חודש אחרי לידה.

אולי להתארגן עם אוכל קנוי שיהיה זמין במקרר?

דמיניי את עצמך פורחת אולי זה יעזור?

לפנטז על דברים שאת אוהבת לצאת 

להשתדל לאכול גם כשלא רוצים

@לב אמיץ

מתאימים להחלמת פצעים מדממים בצוואר הרחם והנרתיק.

כאן צריך כנראה חיזוק של חלבונים שמכילים גם חומצה פולית וגם B השונים.

או לנסות לקחת חומצה פולית בצורה מסודרת.

ו/או  פרינטל.

ועוד יותר יעזרו ויטמיני B שיש הם חלק בשמירה על רמות הורמונליות תקינות.

תנסי לתגבר את אלה בתפריט או עם תוסף מזון.

אם זה לא מספיק, אפשר ללכת על טיפול אלטרנטיבי - דיקור או הומאופתיה לתת מענה לנטיה לכתמים.

תקפידי גם על סידן, ויטמין D ומגנזיום - יעזרו להפסיק את הנטיה של הרחם להתכווץ.

ואיפה קונים אותו?
צריך רופא מיוחד, או שכל גניקולוג יכול להתקין?

התכוונתי תחושת(חוסר)נעימות ופרטיות לא פיזית

זה לא למעלה?זה רק חיצוני?זה מנע ממני להתקין הפחד הזה והלא נעים

היא לא בהכרח יקרה יותר מהתקן, וההתאמה היא מפגש אחד - לא יותר ארוכה ולא יותר מסובכת מהחדרת התקן אצל גניקולוג (לי עלה 600 בקופה להתקן נחושת רגיל, לפני 3 שנים וחצי).

על הדיאפרגמה שילמתי עד כה 250 ש"ח להתאמה והדרכה, 125 על הדיאפרגמה עצמה. תשלומים נוספים ומשתנים אלה רכישת קוטלי זרע והתאמה חוזרת במידה והיה שינוי במשקל.

בינתיים יותר זול לי מהתקן.

ממליצה לבדוק שוב את הנקודה הזו.

התאמתי אצל ד"ר דיאנה פלשר בירושלים. מקסימה.

והזמנתי דיאפרגמה מכאן.

האמת? בדיעבד? אין לי מושג מה החזיק אותי עד לבדיקת דופק הראשונה... (הריון ראשון נפל בשבוע 7, ועכשיו ב"ה לקראת סוף ההריון שבא אחריו...)

תפילות, ומחשבה חיובית.

וגם עזר לי מאוד להעסיק את עצמי במיליון ואחד דברים אחרים.. ממש, בכוח חיפשתי (ומצאתי) דברים לעשות...

התור שלך בשבוע מצוין, יש לך חודש להעביר, בהצלחה!

ותחשבי חיובי, בעז"ה הכל יהיה בסדר!

אכן לחץ הוא חלק לא קטן מרוב ההריוניות....

ומה שיש לעשות בנידון, זה לחפש ולחשוב על דברים מעשיים שיכולים להפיג את המתח, כמו להירשם לקורס שתמיד רצית, להיפגש עם חברות, לקרוא ספרים שאף פעם לא היה לך זמן...

ובפן הרוחני, היותר חשוב... להתפלל לה'! להתפלל ולבקש ולהודות וכל מה שעל ליבך... ולזכור שאנחנו שליחים שלו בעולם, ושהוא מזכה אותנו להיות שותפים איתו בהבאת נשמה לעולם... ושהלוואי וזה ימשיך תקין... קיצר... להתחזק באמונה. בכל דרך שתמצאי שתתאים לך... 

הריון זה דרך מבורכת של ה' לשמוח בבנין הבית שאנחנו מקימים... יש כלמיני דרכים להסתכל על הריון. בהצלחה בכל ובעזרת ה' שיסתיים בידיים מלאות!

וכמו שאמרו, לקנות סטוקים בפסח. אבל גם סתם כך - פריכיות אורז ללא גלוטן, קרקרים על בסיס קמח תירס, יש כל מני כאלה לרגישים לגלוטן, פשוט צריל להכיר את האזור הזה בסופר...

ושאר דברים שהזכרת הם ממש לא נוראיים, על חלב הרבה מוותרים וחציל ועגבניה ובוטנים - נו מילא...

בכל מקרה בגיל הזה נותנים בעיקר מרקים (לדוגמא - מרק כתום, מזין וממלא, הבן שלי, אומנם בן שנה+10, אוכל לפני השינה וישן היטב בלילה). ופרות וירקות טריים.

אפשר לתת אורז, תפוחי אדמה בשלל צורות, ביצים, עוף , בשר.

בקיצור, לא חסר, אבל צריך לשנות קצת את המטבח והרגלי הבישול. 

ודייסה - מעולם לא הכנתי...

שיהיה בהצלחה איתו. לפחות יודעים איך לעזור לו...

ובעלי שמר וזה היה ממש הצלה

אצלנו המסקנה שהגעתי אליה לאחרונה היא שהעצבנות נובעת מתסכול: מצד אחד הוא סקרן ורוצה "לבלוע" את העולם - מצד שני יש לו קושי בהתפתחות השרירים, והוא לא מסוגל (כרגע) לעשות דברים שעושים בני גילו, ולספק את הסקרנות שלו...

בע"ה נמצא את הדרך לעזור לו, וכך גם התינוק של הפותחת והתינוקות של כולן פה!

אני ו@בת 30 מחכות לגיל שנה 

ויש לי כמה טיפים עבור ההתפתחות

אני קודם כל הייתי בודקת אם יש עוד משהו שמציק לו.

ללכת לרופא לבדוק אוזניים. יכול להיות דלקת אוזניים ויכול להיות נוזלים באוזניים - שכואבים ממש כמו דלקת רק שלא נותנים לזה אנטיביוטיקה.

איך היציאות שלו - מתפנה בסדר, בקלות?

מה הוא אוכל - רק הנקה או גם מוצקים? אולי משהו עושה לו כאב בטן?

עוד דבר שהייתי מנסה - אולי לא כולם יסכימו איתי - אבל אני הייתי נותנת חד פעמית נורופן/אקמול פשוט כדי לבדוק אם זה מרגיע אותו. אם מנה של אקמול/נורופן מרגיעה אותו זה סימן שמשהו כואב לו. הוא לא יכול לבטא את זה ואני לא יכולה לדעת מה כואב לו אבל משהו כואב לו.

במידה וקיבלתי את ההוכחה הזאת אז צריך לחשוב שוב מה לעשות כי אי אפשר לתת כל היום נורופן/אקמול אבל צריך לעשות בירור יותר מקיף מה מציק לו.

אם העובר שקט מידי ואין תנועות או תנועות חריגות\חלשות מהרגיל-

זה מדאיג ומצריך בדיקה.

וגם ההפך-אם העובר מראה סימני אי שקט חריגים,

ויש תנועות חזקות ומרובות יותר מהרגיל-זה גם יכול להצביע על מצוקה של העובר ח"ו, וצריך לגשת לבדוק.

תשימי לב שזה יכול להיות קשור למצב רוח שלך או לכמה את פעילה..

סתם דוגמא בשבת אחת היו אצלינו מלא אורחים וילדים והיה ממש המון רעש..

נראה לי הוא נבהל והיה ממש שקט כל השבת

או אם אני קצת מצוברחת או מדוכאת אז גם הוא..

זה באמת לא פשוט נפשית..מנסיון

תתני לעצמך לפרוק ולהכיל את הכאב. לי זה עזר מאוד..

לי לא נתנו שום המלצה למנוע אחרי הגרידה.

גם אני שמעתי שלהפך, יש סיכויים יותר טובים להיקלט אחרי גרידה.

אני חייבת לציין שמבחינה רגשית, אחרי שילדתי תינוק בריא ושלם בהריון תקין אחרי הגרידה (ברוך ה׳!!!!)

הכאב כבר לא קיים כמעט.יש איזשהו זכרון קל, ותו לא..אצלי בכל אופן.

מאחלת לך בפעם הבאה הריון תקין,בריא, שבסופו תחבקי אוצר בריא ושלם!

ו...תהיי אופטימית. זה שההריון הזה הסתיים בצורה כזו, זה לא משליך על העתיד.

מכירה הרבה הרבה נשים שילדו הרבה ילדים לאחר הפלות..

גם אני חודשים מעטים אחרי החתונה נכנסתי להריון ועברתי גרידה בשל עובר ללא דופק גם לי חלק מהרופאים אמרו לא להיכנס להריון מיד לאחר הגרידה וחלק מהרופאים אמרו שאין בעיה. 

הרופאה האחרונה ששאלתי היתה רופאה צעירה והסבירה לי שהרופאים הוותיקים אומרים למנוע אבל במחקרים האחרונים אין מניעה מלהיכנס ישר להריון ולפעמים הם אומרים זאת כדי לדעת תאריך ווסת אחרונה להריון הבא.

בסופו של דבר עד הצלחתי להיטהר כנראה שעבר הביוץ כי אחרי 3 ימים מהמקווה קיבלתי שוב מחזור. 

והיום ב"ה שוב בהריון... 

שבמכון פועה אמרו לי שבאמת לפי המחקרים החדשים דווקא מומלץ להכנס להריון מיד (מה שבידינו כמובן... אצלי באף אחת מהפעמים זה לא קרה מיד)

אולי תשאלי אותם שתהיי רגועה 02-6515050

גם אצלי הרופאים ניסו להלחיץ שלא טוב מיד אבל השתכנעתי שאני לא לוקחת אותם קשה.

באמת התרופה הכי טובה למצב הזה היא ההריון הבא בע"ה.

הוא במסגרת בבוקר? (שואלת בגלל האפשרות שהוא ידבק בתולעים)

בדקתם אוזניים?

לדעתי המיילדות שם מקצועיות עם נשמה.

אני אישית הייתי עם אפידורל.

בפתיחה מלאה התינוק עוד היה ממש גבוה וכבר התחילו לאיים על וואקום

המיילדת עשתה את כל המאמצים שלא נגיע לזה.

עשתה לי תרגילים וכל מה שצריך ובאמת לא היה בסוף.

המיילדות שם מיוחדות!

ולגבי התינוקיה, נכון שזה סוג של ביות חלקי, אבל הרגשתי בנח ממש מתי שהייתי צריכה את עזרת האחיות

אפילו בהחלפה, האכלה ושמירה.

ממליצה מאוד!

לשש שבועות לפחות

כי זה הרבה פעמים מתסכל אותי סופרת 7 ובשישי שביעי דימום גדול ושוב

את צריכה לבדוק עם עצמך

הרופאה אומרת לא לדאוג

לשאלתך- לא מחברת 2 חפיסות אלא חפיסה וחצי כל פעם

זה גורם לזה?

בזמן שאסורים יש יותר זמן לדיבורים רציניים, לא לחוצים ללכת לישון, יש זמן לדבר בנחת, להעמיק, להכיר טוב יותר אחד את השני, לא להיגרר לדברים אחרים...

גם הדיבור על הקושי מחזק מאוד את האהבה ואת הידיעה כמה השני אוהב אותי... זה שקשה לשנינו זה אומר ששנינו באמת מאוד מאוד אוהבים אחד את השני... ונחמד לראות את זה

ואחרי זה לחזור להיות שוב מותרים זה מדהים

מקווה שכשיהיו ילדים בעז"ה זה עדיין יישאר ככה...

מאחלת לך שיהיו לכם ילדים בעז"ה ושעדיין תמשיכו ככה

כמה זמן את אחרי לידה?

את מקפידה לשתות הרבה?

מה זה הדימום שמתחיל שוב ביום השביעי - בגלל שאת עדיין קרובה ללידה?

מה שאני יודעת שמאד עוזר זה להקפיד לשתות כל יום לפחות 2 ליטר מים - לא רק בשבעת נקיים אלא תמיד. 

וגם לשתות כל יום לימון סחוט טרי - לא רק במחזור, להקפיד ברצף כל הזמן כל יום - לחזק את המערכת לאורך זמן - גם אם לא ישפיע מספיק במחזור הראשון, עד המחזור הבא העסק כבר יהיה מחוזק וזה ישפיע

הפצעים האלה הם תוצאה של יובש. ואם מקפידים לשתות כל יום הגוף נהיה רווי בנוזלים. לכן אני מדגישה כל יום ולא רק בשבעת נקיים. 

לימון עד כמה שהבנתי הוא מחזק את מערכת הדם. וגם איתו זה לא עובד תוך יום יומיים, מקפידים כל יום אז המערכת מתחזקת לאורך זמן והדימום מתקצר, יש פחות כתמים.

בור שזה עושה קשה 

במשך 8 חודשים בדיקות והפסק רק אצל בודקת עד שהיא שכנעה אותי למרוח בנרתיק משחה מסוימת

וזה עבר לי (כלומר את שאר הבדיקות באותו פעם עשיתי לבד בלי צורך בבודקת..)

בכל ההריון...

אבל בהחלט יש דברים טובים.

כתבו פה את הרוב, אבל אחזור על זה, גם בשביל חיזוק לעצמי

החידוש בזוגיות, ההשתוקקות, זוכרת שבזמנים שהייינו אסורים- הסתכלת על בעלי אחרת...

וגם הטיפוח עצמי לקראת המקווה, הלעשות משהו מושקע יותר בארוחת ערב באותו יום, לסדר ולנקות את החדר יותר מכל פעם... 

אבל ברור שאתגעגע גם לתקופה שהיינו מותרים הרבה זמן

ולשבת לראות את הקולקציה של נקסט במחשב, לסדר ארונות לפסח, לגהץ, לבשל לשבת..

אני נשמעת נוראית בטח, כאילו מחכה לחופש.. אבל יש בזה משהו, כי התרגלתי בתור רווקה עד גיל מאוחר ביותר ללכת לישון מאוחר, ואני צריכה את השקט הזה בלילה בשביל שלוות הנפש.

אבל באמת אני שונאת את הזמן שאסורים, מבאס כזה, יש יותר מתחים, ואחרי הלידה היה סיוט שאני לא רוצה להיזכר בו.

עם 2 הפסקות באמצע אחרי הלידות

כשהתחלתי לקבל מחזור במשך כמה חודשים,

ממש לא ידעתי איך לאכול את זה.

הקושי הענק, הגעגוע, השבועיים-שבועיים.. פשוט לא מצב מוכר לי!! מה גם שזה מלווה אצלנו במין שיח יותר ענייני וריחוק רגשי שמאוד קשה לי מחד, אבל מאידך שומר עלינו שלא ניפול...

מאחר ואנחנו כבר עמוק בתוך החיים אין לנו את ה"לשבת ולדבר עד 3 לפנות בוקר". זה פשוט המשך ריצה במרוץ החיים אבל בלי חיבוק...

מה שכן נתן כוח זה ההמתנה לליל טבילה. הידיעה שיש התחדשות!! המפגש החוזר!!

מסכימה שבאמת בתקופה ארוכה שמותרים זה נהיה הרגל, צריך לעבוד קשה בשביל לא לשקוע בשגרה...

אבל אישית מעדיפה את המותרים להרבה זמן.

שמחה מאוד שאני בהריון ונפטרתי מה"צרה" הזו של כאבי מחזור, ריחוק רגשי, טבילה (לא אוהבת), וכו'

אבל מודה לה' שנתן לי לחוות במשך 4 חודשים התנסות קצת שונה, וללמוד ממנה עלי, על רגשותי ועל גופי...

שנראה שההנקה לא תיגמר לעולם

מסכימה איתך ממש

זה טוב לגוף להתנקות

זה טוב לאישה קצת לפרוש ולהיות עם עצמה וגם לבעל

זה גורם געגוע

אפשר לאכול שוקולד בשקט

מה עוד?חכי אני יגיע..

קחי את הזמן שלך להתרגל שוב. לא נורא שאת בוכה הרבה, זה ישתפר עם הזמן

תשקיעי בעצמך - תשתדלי כל יום לעשות לפחות משהו אחד סתם בשביל הכיף

כשאת צריכה נורא חיבוק - תחבקי את הבייבי שלך זה עוזר..

מכירה את זה שרבים על שטויות כשבעצם מה שעומד מאחורי זה זה הקושי של הריחוק. מציעה בחום לדבר על זה, פעם אחת לפתוח את הנושא על כוס קפה ועוגה טובה, שתבינו באמת מה עובר אחד על השני בזמן הזה ואפשר להמציא איזה מילת/משפט קוד פרטית שלכם לעניין שבפעמים הבאות אפשר להשתמש בה - במקום לריב לומר את הצופן שלכם שמסביר שעכשיו זה לא באמת מריבה, זה רק הקושי של הריחוק. זה יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש, עוזר לקחת את המריבה הרבה פחות ברצינות

המון הצלחה!