פורום הריון ולידה (עמוד 3748)

חלב אם הוא גם אוכל וגם שתייה והוא מאזן את עצמו. צריך להקפיד לתת בסיום ארוחת מוצקים מים בבקבוק. לי זה יותר נשמע כמו סוג האוכל שאתם נותנים מבחינת מוצקים מה נותנים לה לאכול במשפחתון ומה אתם נותנים לה לאכול בבית?

שהיא לא לוקחת מים השובבה הזו! אני מצליחה לתת טיפה בכפית ובכוס אבל דיי יורקת לפחות רבע ממה שאני נותנת אם לא יותר...
אז אני מדללת את המוצקים במים כמה שיותר...

גם אני וגם המטפלת נותנות פחות או יותר אותו הדבר:
במנת הפירות:. בננה תפוח אגס קוואקר תמר מיץ של תפוז. לפעמים נתתי טחינה.
ניסינו להוריד לה את הבננה אבל זה ממש לא עזר. ממש. אז החזרנו. גם עם הקוואקר אותו הדבר. אני חושדת בתפוח...

בנת הירקות: בטטה דלעת קישוא גזר בצל עוף טיפה עדשים אדומות. אצלי יש גם סלרי שורש סלרי וכאלה. בינתיים בלי תפוח אדמה בגלל איזו בעיה שהיתה לה.

הבן שלי גם לא שתה כמעט בכלל כל עוד ינק, לקח לו כמה חודשים להתרגל לשתות.

אפילו אכל הרבה תפוחים (המטפלת נלחצה שתפוחים עושים עצירות והוא לא שותה, אמרתי לה - אבל אין לו עצירות ומספיק לו הנוזלים מההנקה!!!)

יכול לעשות עצירות...
בינתיים אנחנו על בננה ןאגס ופרי הדר...
הורדת הבננה ממש לא עזרה..

אולי להניק בתנוחה שונה וככה הזרם יהיה יותר חזק?
למשל תנוחת פוטבול.

יכול להיות שהיא יותר פעילה את המטפלת? אולי יש לזה השפעה?

אולי להוסיף לתפריט מזון יותר "משלשל"? אני חושבת שממליצים על שמן זית במקרה של עצירות, אז אולי להעשיר את המזון בשמן זית?

בהצלחה!

ועוד לפוטבול.. שאי אםשר להישען נורמאלי בגלל הגול של התינוק...

אין מצב שהיא יותר פעילה שם.. להיפך היא עוד בהסתגלות.. בעגלה.. על הידיים...

מוסיפה שמנ"ז באמת..

איזה תסכול..

תודה!

תמיד יש מלא "אופים"

בדרגות חומרה משתנות...

נשלח בטעות..רציתי לערוך ולא הספקתי..

לפעמים יש רגעים כאלה שדיי כבר אין כח לסחוב...
אני רק מתחילה שמיני ולפעמים כבר אין לי כח לחכות עוד חודשיים.. בעיקר רציתי ללדת אחרי פסח... (שבוע 42...)

תמ״ ל בשביעי של פסח)) מקווה להספיק לסדר את כלי הפסח למקומם ואז קדימה

מקווה שיש לך עזרה מהמשפחה..😁

מרגיש לי הפעם , רק חודש שביעי , כמו סוף הריון הקודם, מבחינת הגודל, הסרבול, קושי, בהריונות הקודמים היתי יותר קלילה

שבדיקת ביוץ חיובית בזמן הזה יכולה להצביע על הריון.
בקיצור יש מצב שההשערות שלך נכונות, מקווה בשבילך.
אם את נורא סקרנית אפשר לנסות נניח מעוד יומיים על הבקר עם בדיקת הריון רגישה יחסית

בדיקת ביוץ חיובית בערך 4 ימים לפני מתי שהייתי אמורה לקבל (חשבתי שזה ביוץ מאוחר) אבל הבדיקה המשיכה להיות חיובית 5 ימים נוספים עד שכבר התחלתי לחשוד במשהו מוזר וקניתי בדיקת הריון שיצאה חיובית מאוד. כך שיכול להיות שזה מצביע על הריון. אבל לא הייתי סומכת על זה כי בדיקות ביוץ לא נחשבות מאוד אמינות אפילו בשביל לאתר ביוץ קל וחומר בשביל לאתר הריון. אם יש לך עוד בדיקות לבזבז הייתי ממשיכה לבדוק לראות אם נשאר חיובי. אגב אני עקבתי גם על חום השחר אז ראיתי שהוא נשאר גבוה ולא משתנה בכלל וזה היה עוד סימן שלא הגיוני שזה ביוץ.

4 ימים רצופים שראיתי שיש ביוץ. זה כבר היה מוזר..... אחרי כמה ימים שהמחזור איחר להגיע, נתבשרתי שאני בהריון 

בדיקת ביוץ שוב באותה השעה הפעם הייתה שלילית ממש מוזר :/
כל היום היו הפרשות צהובות ועכשיו בניגוב מעט חום (מצטערת על התיאור)
אני כבר לא יודעת מה לחשוב
איך ייתכן שהיה כתם דימום קל ביום שישי ומעט הפרשות נעלם ליומיים (רק הפרשות צהובות) ועכשיו שוב הכתמות חומות?!

מרגישה מיואשת!!

הגדרת כל כך טוב, הוא הדרך שלך לקבל את מה שאת רוצה

לגבי עין כרם- לא מכירה, אבל היו פה שרשורים בנושא ממש לאחרונה. תחפשי

 

בהצלחה!

את הקורס בהר הצופים(מומלץ מאוד) ורשומים ללידה בעין כרם, להירשם ללידה את יכולה באתר של הדסה והם שולחים לך בדואר הכל מוכן מדבקות כשאת מגיעה למיון וכד'
ביות מלא זה כשהתינוק איתך כל הזמן, אפס הפרדה ממה שהבנתי זה שאת הבדיקות לתינוק עושים לידך

שנקרא מאמילק (אם אני לא טועה) מפרסמים בו חלב אם למסירה ויש שם גם בקשות לחלב אם. אני פרסמתי שם בעבר יצרו איתי קשר ובאו לקחת. שווה לנסות

לידה קלה בבריאות

בשל הסכנה להחלקה .

הריון חמישי ומעולם לא טבלתי לפני הלידה.

לא שאני מצדדת במקווה לפני לידה, אף פעם לא חקרתי את הנושא.

 

אבל מה ההבדל בין מקווה לבריכה או לאמבטיה שלך בבית לעניין החלקה? לא הבנתי למה "לאסור" בגלל זה.

לדעתי ההבדל הוא שעל בריכה אישה לא שואלת רב. על המקווה כן שואלת. אז הוא אוסר. ייתכן שאם היתה שואלת אם ללכת לבריכה, היה אומר לה שמסוכן כי יכולה להחליק....
בקשר לאמבטיה, בדר"כ יש דברים מונעי החלקה באמבטיות הביתיות. המקווה הרבה יותר מחליק, בעיקר בחדרים שמארגנים בהם, שהרצפה רטובה

רק חציצה כמו תכשיטים..
זה נטו בשביל הסגולה

כל הטרראם הזה בשביל סגולה? תודה רבה, אני אגיד תהילים...
זה ממש לא חובה וטבילה במים חמים מידי גם יכולה להזיק.
(והסיכוי גדול לציפורניים גזורות על הרצפה שם, שלדרוך עליהם זה סכנה לנשים בהריון לפי השו״ע)

וב"ה שמעתי מספיק מנהגים ולהבדיל אמונות תפלות.

אז ילדתי 2 ילדים בלי טבילה וב"ה הם נפלאים ומקסימים,

לא חושבת  גם בהבא בעז"ה לטבול לפני...

לא מתאים לי, לא מתה על טבילות ומספיק לי אלו שאני מחויבת בהם.

תרגישי בנוח

תמיד זה נשמע הקול המוביל, כאשר בפועל מי שבעד- תמיד ישמע קולה יותר (כמו בביות, בלידה טבעית וכן על זו הדרך...)

מעולם לא עשיתי את זה, ובאמת אין לזה מקור.
יש משפחות / נשים שנוהגות ככה, אבל מי שלא- זה לגמרי לא מוזר...

בכללי לא אוהבת לטבול, לא כיף לי ודי מעיק.. לא מרגישה את כל ההרגשות הרוחניות האלה שמתארים...(בכללי אני לא 'רוחניקית' כזו..מאוד רציונלית..)

קיצור, יש לי די הרבה זמן עד אז אבל לחלוטין ברור לי שאני לא טובלת אם אני לא חייבת..

תודה, שימחת אותי שאני לא היחידה שמרגישה ככה

גם ככה מסובך לי במקווה, לנסות להתלבש בלי להתלכלך ובלי להרטב.. אז עם סרבול של הריון..?

והחשש מהחלקה נראה לי רציני, אי אפשר להשוות לאמבטיה וגם לא לבריכה.

זו סגולה
ומעבר לכך זה מאוד מרגש ומרומם. לי לפחות.
ואני כ"כ לא אוהבת את המקווה... בעיקר בגלל ההכנות והאחריות שבכך...
בכל הריון טבלתי בתחילת תשיעי ותמיד אני מרגישה שזו נקודה מאוד משמעותית אצלי בהריונות.
יכלתי להתפלל בנחת בתוך המים ולבקש בשלוה, וזה כל פעם מרגש ומפעים מחדש. ממליצה.

מתחברת לסגולות וזה... הסגולה הכי טובה ובדוקה היא להתפלל..

זה סתם סגולה,
אחותי הכל טוב.
אישית גציתי ללכת לטבול אבל אז אמרו לי שמאוחר מידי וחשש לזיהומים וכו אז פחות מומלץ.
אז לפחות הרגשתי נעים עם עצמי שחרי כל כך הרבה זמן התפנקתי, התקלחתי שעה, גזרתי ציפורניים, גבות, שעווה.
על אף שלא צריך אבל היה לי כיף הניקוי הזה לפני לידה.

המדריכת כלות שלי שהיא ממש בעניין סגולות, קבלה ועוד, אמרה לי שאין לזה שום עניין ולהפך - הסיכון להחליק וחלילה לקחת סיכון לאבד את העובר שמחכים לו 9 חודשים.

אני בד"כ לא כזה חריפה, אבל אלו היו המילים שלה בעצמה.

שלי לפעמים היה עוצר לגרפס באמצע ההנקה, מעט פולט ואח"כ ממשיך לאכול

וכמובן תלוי בגיל.

והוא פלט קצת,אחר-כך הצעתי לו עוד והוא באמת רצה..

יש כאלה שמגיל 6-9 חודשים מתחילות להגביל ולעשות רווחים, בד"כ עם שילוב מוצקים
או לתת מוצץ במקום הנקה

יש כאלה שמגיל קטן מגבילות הנקה ולפעמיים נותנת מוצץ

הכל לפי מה שמתאים לכם, לך ולתינוק.

אצלנו עוד די קר במרץ אז זה שכבה ארוכה דקה + בגד חם. (עוד שמים חימום בלילות במרץ)

אבל ברוב הארץ כבר חמים אז הייתי שמה 2 ארוך דק או שכבה עליונה סוותית טיפה עבה.

שעלת יש דעות לכאן ולכאן באופן שווה.

היתה המלצה להתחסן.
ותמיד מתחסנת גם נגד שפעת.
לתינוקת ולאם שלום

וממש בקור אימים

תלוי איפה את גרה,

אבל בעקרון זה בוודאי 2 שכבות עם אופציה תמיד להוסיף משהו מעל- עוד סוודר או אפודה

אם את במקום מחומם או שנהיה יותר חמים- יש אפשרות להוריד ולהלביש בחזרה בנוחות

בכל מקרה אערך לבגדים ארוכים דקים ובמידה ויהיה קר  אוסיף משהו מעל. 

נראה לי שהלבשתי 2 שכבות, מעיל ושמיכה מעל הסלקל.

ועכשיו אני גרה במקום שבו זה לא חיסון שגרה והלכתי להתחסן בפרטי.

יש תינוקות שנפטרו משעלת, ובמחיר של (אולי) כאבים בזרוע למשך יומיים את יכולה לחסוך מהם את המחלה הנוראית הזאת.

אין ספק שאלך להתחסן. עדיף במיוחד שזה לא גורע מכלום..

לא קראתי לעומק תגובות קודמות - הריון ולידה

 

תקראי את כל השירשור לפני שאת מחליטה אם להתחסן.

התחסנתי- הריון ראשון.

אח"כ כואב שבוע. ואי אפשר להזיז את היד.

במשפחה של בעלי היה כמעט לכולם שעלת.. חששתי שזה תורשתי, אז לא היה לי ספק אם להתחסן.

עבר בשלום, ב"ה.

 

הנוגדנים מגיעים לעובר דרך השלייה.
לגבי הלבשה- כדאי להלביש ארוך ושיכבה אחת יותר ממה שאת לובשת.
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות ושמחות!!

זה פורים בערך. לפעמים שיא החורף, לפעמים שיא הקיץ, ולפעמים באמצע.

יש לך בגדים חמים מהילד הקודם? מעולה, אני הייתי אולי קונה עוד 2-3 בגדי גוף שרוול ארוך למקרה שיספיק ק שתי שכבות רגילות, ואחרי הלידה מתאפסת מה כדאי..

 

בהצלחה!

אבל הבנתי שזה נורמלי למחזור ראשון עם התקן

תרגישי טוב ותנוחי...

אני בלי אמצעי מניעה ונראלי במהלך מחזור כרגע כי הוא נורא חלש ולא ברור.
שבעה חודשים אחרי לידה.
אם זה מנחם אותך שאני במצב דומה כי אני לא יודעת מזה ומתי זה יגמר!!

נשיקה

גם עם התקן, וגם ראשון אחרי לידה...מאחלת לך שיעבור מהר

הגיוני ותקין

באחת הלידות קיבלתי מחזור פעם ראשונה בערך 7-8 חודשים אחרי הלידה.
יצאתי בערב לאסיפת צוות בבית של המנהלת, ישבתי כל הערב, וכשחזרתי הביתה גיליתי שאני כולי מלאה דם עד הגרביים...
נבהלתי נורא, קבעתי תור לרופא נשים הראשון שפנוי על הבוקר, למרות שאני מעדיפה רופאה, אבל הבנתי שאין ברירה... נכנסתי אליו, סיפרתי לו ואמרתי "זה פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה". אז הוא ענה: "תמיד יש פעם ראשונה. פעם הבאה שזה יקרה תוכלי לומר שזו פעם שניה", וזה ממש לא היה ציני . (הוא כמובן גם עשה א"ס , ראה והרגיע שהכל בסדר)

מדמיינת את הלחץ שהיו לך ברגעים שראית את הדם... בררר
בכלל כל הדימומים האלה מקשים עלי יותר רגשית ונפשית מאשר פיזית🙁

אני הייתי מתה רק מהבושה. הייתי נשארת לשבת עד שיבואו לפנות אותי.

למזלי ראיתי רק כשהגעתי הביתה. בדקתי מלא זמן לראות שאין כתמים על החצאית ולהיות בטוחה שלא ראו ואף אחד לא שם לב.

כל מחזור אני חוטפת לחץ. וכל פעם שאני קמה אחרי ישיבה ממושכת. אני בודקת את החצאית 

אגב עם נוברינג המחזורים קשים מאוד גם כן כמו התקן. במיוחד כשמחברים טבעות.

איזו פדיחה למות. טוב שרק את ראית זה!

אצלי זה ההיפך ואני לא מבינה מה קורה איתו. טיפות טיפות😕

גמאני מקבלת מחזור בהנקה . כל המשפחה שלי לא ורק אני כן  לא פייר!

אני לא סחבתי איתו יותר מ5 חודשים

אם יהיה מוגזם מאוד, לפנות לרופא שיתן כדור לקרישיות דם

צריך תמיכה צריך מידע צריך ...

אם את יכולה לקבל את הצרכים שלך בלי לספר

אולי תעשי ככה

לדעתי, אם לבעלך אין התנגדות, כדאי שיהיה לך מישהו קרוב פיזית. כשאת מרגישה קצת רע, כשיש לך שאלות, לבוא לרופא וכו.
במיוחד אם את אומרת שאץ רגילה לשתף אותה המון... כמובן שאת יכולה לבקש ממנה לא לספר לאף אחד וככה זה ישאר כמעט רק בינכם..

כיבוד הורים. לשמח ולגרום להם נחת.
ולבקש שלא יספרו לאף אחד...

אני מיד סיפרתי לאמא! היא כל הזמן תומכת ועוזרת... כדאי לשתף,בעיקר אם אתן מדברות על הכל.

אין כמו אמא בעולם!!

אז נכון שזה שונה, כי בעלי ב"ה בבית ולא בצבא..
אבל פשוט הרגשתי אבודה ולא ידעתי איך מתחילים ומה צריך לעשות..

אמא שלי יחסית צעירה מאוד, והלידה האחרונה שלה הייתה ממש לא לפני הרבה שנים..
וממש עזר לי לשתף אותה.

ובטח אם היא תוכל לבוא איתך לבדיקות.. זה כדאי.

אין כמו עצה טובה מאמא, עם האהבה שלה והנסיון שלה. וכמובן- לשמח אותה!
בשעה טובה!

אין כמו אמא שתתמוך ותעזור לך בתקופה הזו.

במיוחד שאת מרגישה צורך בעזרה.

 

אין על אמא..

בעלי גם לרב לא בבית ואני נעזרת המון באמא שלי..

בהריון השני היה לי סיבוך ורק היא ידעה לעזור ולהגיד מה לעשות הכי טוב...

ממליצה בחום..

עם אמא שלך...
אמא שלי מחכה כל החיים לנכד
אז סיפרתי לה באיזה שבוע 4-5....
להורים של בעלי באיזה שבוע 10...

אין כמו תמיכה של אמא!
אני תמיד מתכננת לספר רק בסוף השליש השני אבל נשברת ומספרת לאמא קודם. אפילו שהיא גרה רחוק ולא ממש עוזרת פיזית, זה עוזר שיש למי לפרוק ולשתף.

לתקופה (סביב שבוע 11) שבעלי נסע לכמה שבועות די רצופים, והייתי צריכה את התמיכה של אמא..
אבל מלכתחילה העדפנו לחכות, כי ל"ע אי אפשר לדעת מה יקרה בשליש הראשון.
בהצלחה ובבריאות

אני עדיין חושבת שטוב לספר לפני. התמיכה במצבים כאלה היא מאוד משמעותית, גם פיזית וגם רגשית..

זה גם קצת תלוי ברמת וטיב הקשר עם ההורים..

מאמינה שבמצב כזה היינו אומרים, ב"ה שלא היה צורך בתמיכה מהסוג הזה.

אם ח"ו קורא משהו, יותר צריך את התמיכה של ההורים...

כשאני עברתי הפלה בהריון הראשון (וסיפרנו להורים משני הצדדים מיד), לא התחרטתי לרגע שסיפרנו (גם ההורים שלי וגם חמי וחמותי תמכו בנו ממש בצורה מדהימה...). בטח כשלא יודעים מה עכשיו ומה הלאה וכו'...

 

אבל שזה לא יהיה עניין של אף אחת אף פעם!! רק בבריאות ובשמחה לכולן!

אצלי זה היה הפוך.. למדתי לשמור את זה עוד קצת

וגם אחכ לא לספר לכל אחד עד מתי שאין ברירה וכבר רואים

 

נשמע שלך ולאמך קשר טוב ובהחלט אני בעד לשתף אותה אם זה יעזור לך.

זה מתנה נפלאה אמא שמחוברת ותומכת

 

אבל שלא יישמע לאחרות כאן בפורום, שכדאי תמיד ובכל מצב לספר-

אשתף בחוייה שלי-

אני בהריון ראשון מהיר מאוד, לא כ"כ רציתי לספר לאימי מכיוון שהיא אינה יודעת לשמור סוד

ותמיד יש לה פליטות פה.

היא "עלתה" עלי די מהר כי גרנו קרוב ונפגשנו הרבה ואני הרגשתי זוועה.

מעדיפה לא לספר על התגובה שלה...

זה מאוד כאב. 

היום אני יכולה לדון לכף זכות שהגיע ממקום של לגונן עלי מ"טעויות" כביכול, וחוסר יכולת "לשחרר"

אבל כן, יש אנשים ומקרים בהם עדיף לא לספר

וכל מקרה לגופו

 

שנזכה רק לשמחות ולתגובות אוהדות

 

בעז"ה החלטנו שנספר לה לאחר תוצאות בדיקת הדם

ממש כמעט כולן אמרו יש לספר. להגיד. לשתף. כן וכן וכן. אני חושבת שזה ממש לא ישר לכל אחת אותו הדבר. ואי אפשר להגיד ככה חד וחלק- גם אם לכן זה היה מעולה. כל אחת בזוגיות שלה ובהשפעות של מה זה יכול לעשות. ההמלצות צריכות לבוא ממקום של להבין קודם מה המצב אצלה.. יכולה להגיד שאצלי לדוג בעניין של לשתף את אימי ב"ה בבדיקות וכאלה וכל מיני התייעצויות- כן זה מאוד והכי טבעי לי בעולם והייתי רוצה שגם לבעלי, כי זו אמא. וב"ה יש לנו קשר טוב.
אבל בעלי לא ישר רץ על זה. מאוד חשוב לו הפרטיות שלנו ומאוד חשוב לו העניין של (בכל מיני דברים בחיים) אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. לכן הוא אמר לי שהוא אומר כתשובה לשאלה- שב"ה הכל בסדר וכו. (אישית אני מסבירה לו שאין פה עניין של להכניס מישהו לחיינו אלא אמא דואגת, שאני צריכה אותה וזה הכי טבעי- ויש לי עם מי לדבר דיבורים כאלה וכו.) אבל אין פה שום עניין של שחור לבן. עד כמה שזה נראה לנו הגיוני וטבעי- ואנחנו צריכות את זה- חשבתן פעם על הבעל איך הוא מרגיש בזה? גם אם הוא לא אומר אולי לא תמיד הכי נח לו והוא לא רגיל לסיטואציה הסו בכלל. וברור שאני מצפה שיבין ומאוד רוצה גם שיקבל את זה בנחת ולא יפריע לו. ואישית לא תמיד זה קל שזה לא ברור ל2 הצדדים.
לכן אני הייתי אומרת קודם בכלל תראי ותדברי עם בעלך, תראו מה שניכם חושבים תסכמו ותעשו הכי טוב שיש. ואם את רוצה משהו ממש שחשוב לך והוא לא טוב לו שזה בצורה הזו או שלא נעים לו וכדו תתייעצי עם מישהו נוסף, עם רב אפילו. ואחכ תמשיכו הלאה בע"ה כי לא יעזרו עצות של אחרים ומה קורה אצל אחרים אם בינכם זה משנו לא מוסכם

גם בעלי יותר כזה שלא משתף אנשים חיצוניים. ובכלל נראה לי שגברים הם יותר כאלה מנשים.. וחשוב לשים לב לזה ולמצוא פשרה שטובה לשניכם, בלי קשר למה שטוב לזוגות אחרים.

אכן שאלתי פה רק כדי לדעת עד כמה התמיכה מהאמא משמעותית אצל נשים... בסוף זה בא מבעלי שהוא המליץ לי לספר... בלי קשר למה שכתבו פה והתשובות פה עזרו גם לי להגיע להחלטה הזאת...

גם משחקים של ילדים גדולים זה מסוכן לתינוקות.
גם חומרי ניקוי
וגם מדרגות.
מה נעשה, לא נחיה?

ואת מטפלת בילדים וכולי וחסר שפתאום תתעופף לה סיכה...

כשנה.. לא היו כתמים או בעיות אחרות. כן עשה לי מידי פעם כאבי ראש שכאלה.. לכמה שעות. בסהכ הייתי מאוד מרוצה אחרי הסטוריה של דימומים וכתמים. סוף סוף היה שקט

אז תקחי יאז פלוס.
שזה עם תוספת של חומצה פולית..
בעיקרון זה גלולה נהדרת כמעט ללא בעיות והכיף הוא שאפשר לחבר חפיסות וככה לדלג על ווסת..

אבל אם זה ממש מעניין אותך

לי זה לא עשה כתמים בחפיסות בודדות.

כשחיברתי 2 אז לקראת סוף החפיסה השניה התחלתי לקבל כתמים

הייתי מצליחה לחבר חפיסה וחצי. משו כזה. פשוט הייתי מחברת עד שמתחיל כתמים ועושה הפסקה ומתחילנ שוב. עדיין היה מאוד מוצלח היה יוצא לי חודש וחצי עד חודשיים פחות או יותר של טהרה

הכל סבבה, בסוף החבילה השניה כתמים.
ממליצה גם על יאז פלוס

אמרה לי שאין

ללכת לשם רק בגלל שיש שם גז צחוק..

ואפשר לנצל לשאלה? משתמשים בזה? כמה זה עוזר? וכמה זה נוח טכנית?

ההרגשה היא כאילו את מרחפת איפה שהוא.. בזמן שלא היה ציר זה הרדים אותי ממש (לחצי דקה עד שהגיע עוד ציר)
כאב לי מאוד ! יכול להיות שבלי היה כואב יותר.
מה שהרגשתי זה שהייתי צריכה ללחוץ לא כל כך שלטתי בעצמי. לקח לי הרבה זמן להתאפס וללחוץ נכון בגלל שהייתי קצת מעורפלת...

תנסי איך זה עליך
מכירה כאלה שלא עזר להן ואפילו הציק להן

עלי זה עובד מדהים
בלידה הראשונה שעתיים ישנתי בצירים חזקים וצפופים!
הרגשתי כאב אבל ממש עמום יחסית לבלי כלום והצלחתי להרפות

בלידה האחרונה גם הייתי איתו 5 דקות והיה מעולה(פשוט זה הזמן שהייתי בחדר לידה)


קיצר..תנסי ותראי

בריאותית הוא הכי קרוב לטבעי
לא מגיע לתינוק ומתנדף ברגע שאת מוציאה את המסכה


בצירי לחץ ממליצה להיות בלי כדי להיות מפוקסת וממוקדת

שוב לא יודעת לאיפה ללכת 

אם לא הבנתי, אל תקראי בכלל את ההמשך

 

אבל כמו שכתבו לך פה, כל אישה וההשפעות שלה על הגוף. את לא יכולה להסיק מחוויה של אישה אחרת לגבי איזה משכך כאבים יעזור דווקא לך... צריך לנסות ובלידות הבאות בעז"ה להיות יותר חכמים...

 

אני ניצלתי לשאול בשרשור פה כי רציתי לשמוע מחוויות של נשים. סתם בשביל הסקרנות...

בקורס המדריכה אמרה לנו שיש נשים שזה משפיע עליהן מעולה ויש שברמה מסויימת ויש בכלל לא...

 

ועוד נקודה למחשבה, היא אמרה לנו שלא לכולן זה נוח טכנית להחזיק את זה או שמשהו יחסום לך את הפרצוף...

 

בהצלחה שתהיה חווית לידה טובה וביידים מלאות בעז"ה!!

כאבים, שהם לאו דוקא אפידורל.

ואני מעדיפה לא פדיטין, זה נשמע לא טוב..

 

כמובן שיש לי עוד שיקולים. אבל ברגע שאני מגיעה למקום שאין בו סוג מסויים של משכך כאבים אז אין לי את האפשרות לבדוק אם זה עובד עלי או לא

 

ו- אמן! ביידים מלאות, חיים ובריאות לכולם!  

וממש הקשה עלי שזה חסם לי את האוויר ולא יכולתי לנשום נורמלי.

עד שבאיזה שלב המילדת חטפה לי מהיד את המסיכה ( כי כנראה כבר הייתי חצי מסוממת.. 😜) וצרחה עלי שאם אכפת לי מהחיים שלי ושל התינוק שלי אני יעשה עכשיו מה שאומרים לי. עד היום 9 שנים אחרי , הצרחה הזאת עוד בראש שלי.
בלידות הבאות כבר פחדתי ולא לקחתי גז צחוק

רק שמעצבן קצת שצריך להחזיק את זה... כל הזמן נרדמתי וזז לי ואז התעוררתי כי כאב.. אבל זה ממש עזר לי.
זה כמו לחיות בסרט.. ולפחות המלווים זוכים לצחוק ולהשתחרר

בשערי צדק יש. או שלפחות היה לפני שנה וחצי

ילדתי שם עם גז צחוק ..

אוי הרפס זה כ"כ סיוט

אגב, את שמה על זה משחה? מאז שגיליתי את הפנליפס השתנו חיי (והוא גם לא לבן בולט!!)

יש מקומות עם בור טבילה נוסף שפותחים למקרים כאלה.

להיותתת השתרשות אחרי שלושה ימים ? 🙄

אי אפשר לדעת שום דבר בשלב הזה...
וגם קשה לקבוע ביוץ לפי מחשבון זה לא כל כך נכון לפעמים. המחזורים שלך סדירים? כמה ימים יש מתחילת הדימום ועד המחזור שאחריו?

הורדתי אפליקציה שמראה את ימי המחזור ימי פורייות ויום ביוץ

ימים

הביוץ היה כבר בין התאריכים 15 ל 21

אני צעירה בת 24 לא הכל אמור להיות זריז וחלק ? 🙏😐

ולצערנו אין הבטחה שהכל מהיר וחלק כי אנחנו צעירים ויפים

כך או כך- לחכות לאיחור
ולעשות בדיקת דם אחרי איחור

לחץ נפשי משפיע מאוד וכדאי להשאיר רגועים כמה שניתן ולהרבות בתפילות.

בנוסף- מעקב ביוץ בשמ"פ נעשה לאורך תקופה של כמה חודשים ולא חודש אחד

וזה כמובן טווח משוער.
סביב הביוץ יש ירידה קלה בפרוגסטרון ויש מצבים שזה עלול לגרום לכתמים...

בכל מקרה כל עוד זה לא ממשיך תשתדלי בלי לחץ... ובדיקה סביב האיחור.
בשורות טובות בע"ה

זה משוער.
יותר מתאים לביוץ מאשר כל דבר אחר. במיוחד תחושת לחץ בבטן התחתונה.
ההמלצה הכללית היא לקיים יחסים כל יומיים בטווח הימים הפוריים ולהמשיך עוד קצת אחרי.
והמון המון המון סבלנות. המתח הוא מובן וטבעי אבל תזכרי שגם כשהכל תקין פיקס 100 אחוז אצל שניכם ותזמנתם כמו שצריך, עדיין יש רק סיכוי של 1:3 להיקלט בכל ביוץ.
אז יכול להיות שיקח כמה חודשים, ויכול להיות על הביוץ הראשון...
בכל מקרה חכי ואל תבדקי הריון עד שתתקרבי ליום האיחור (יומיים לפני האיחור הכי מוקדם) ממש חבל על העצבים ועל הכסף.
בהצלחה רבה ותחזיקי מעמד עם המתח

ובסוף גיליתי כינים!!! זה היה פשוט טראומה
לא האמנתי שיכול להיות בכלל מציאות כזאת בגיל הזה אבל מסתבר שכן ... ואחרי שניקינו הילדה חזרה לישון כרגיל וברוגע..
אז סיכוי קטן יכול להיות, תבדקי אולי

אבל בקושי יש לה שיער, אז אני מניחה שהיא קיבלה אותה היום, אחרת הייתי רואה אותה כבר לפני..
בכל מקרה אבדוק.
תודה על העצה

והגיוני שזה לא כואב בכלל בשעות היום?

שבמשך היום התינוק חא בוכה מהן כי דעתו מוסחת מדברים אחרים וכשהוא ישן זה מציק לו... לא יודעת אם גם כאן אבל הגיוני כנראה

אצל הבת שלי מפריע בעיקר בלילה

אולי יש סיכוי שעד אוגוסט ישתנה?!

עד כמה שידוע לי כן. מהראשון לראשון האריכו את חופשת הלידה ל-16 שבועות. 

אם יש לך מקור ל16 שבועות אני אשמח לדעת

 

באתר של בט"ל למשל לא מעודכן...

 

יש לי עוד מלא זמן עד הלידה

אבל אני מתנחמת בתקופה הסיוטית עכשיו(- תחילת הריון עם מרוץ מטורףףף בעבודה ולימודים במקביל)

שאחר כך יהיה לי מלא מלא מלא מלא זמן בבית.!!

הלואי.............

 

 

אז כנראה שאת צריכה להאמין לי חח
אבל לכי תדעי אולי עד אוגוסט יצליחו להוסיף עוד שבוע לחופשת לידה

 

רוצה לעצום ת'עיניים ולפקוח אותן:

בעוד 7 חודשים 

אחרי לידה

עם בת (מיצינו 2 בנים...)

מתגוררת בארץ שנותנת חל"ד של 9 חודשים עד שנה

עם או-פר או לפחות מטפלת צמודה

וסתם אולי כדאי על הדרך איזושהי זכיה בפיס שתאפשר לי לעבוד בשביל הכיף איזה 12 ש"ש ולא לקרוע את עצמי...

 

רשימה בלתי הגיונית. אה?

 

אני קוראת מחשבות...

וזה ששאלת לא הופך את זה לבטוח שיש איחור.
יש נשים שמזדרזות לעשות גם יומיים לפני האיחור.

אם אין איחור או איחור של יום יומיים רוב הסיכויים שתראי רק בשתן הראשון אבל ככל שהאיחור משמעותי יותר אפשר לבדוק בכל שעות היום ולקבל תשובה אמינה.

שתן ראשון נחשב אמין יותר כי ההורמון שהבדיקה בודקת מרוכז יותר ולכן הסיכוי לראות חיובי, במידה ויש הריון, גבוה יותר.

אומרת שאחרי איחור גדול- לא משנה באיזו שעה

אבל מיד עם האיחור- מאוד קריטי ההבדל בין בוקר למאוחר יותר!

מיום אחרי האיחור אפשר כבר לעשות בכל שעה שהיא. לפני כן- ההמלצה היא לבדוק בשתן הראשון