מתי החל התהליך הרוחני שלי?
כולם יגידו "כשחזרת בתשובה"
אבל זה לא נכון,
תמיד הייתי בן אדם רוחני.
בסוף זה תמיד מתחיל מילדות.
זוכרת בתור ילדה נכנסת לחדר והולכת הלוך- חזור מדברת עם אלוקים ומתחננת שהפעם אבא לא יחזור הביתה שיכור.
(אבא שלי היה רופא מוכשר ובן אדם טוב לב ממש , אבל כשרוסיה התפרקה הוא לא עמד בלחץ של החיים והתחיל לשתות)
ואני זוכרת שכאשר שירתתי בצבא לא הייתי דתיה, אבל למדתי חירות מה היא. הייתי בתפקיד בצבא שדרש מאיתנו להיות סגורות בחדר מסווג, שהיה אסור להכניס אליו חיילים שלא בתפקיד שלנו והיה גם אסור לצאת עד רמה שאם הייתי רוצה לצאת לפיפי הייתי צריכה לחפש מישהו שיחליף אותי.
בנוסף, ענברנו הרבה השפלה מהמפקדת שלנו,
כל מי שהיה בתפקיד שלי בסוף הלך לקב"ן, רק אני שמרתי תמיד הכל בבטן.
בדיעבד אני חושבת ששיחה עם איש מקצוע הייתה מקלה עליי,
אבל באותם ימים למדתי שבאמצעות מח אני יכולה לברוח לעולם פנימי שלי.
כמו שאמר ויקטור פרנקל שהיה במחנות ריכוז:
"יש לאדם חירות לנקוט עמדה חופשית לגבי חייו, אף שאינו משוחרר מתנאים והגבלות"
כל פעם שהייתה צועקת עליי ומשפילה אותי,
הייתי מדמיינת אותה.... יושבת על אסלה!😅💩
וכל הצעקות היו עוברות דרכי ולא משאירות עליי רושם כלל. לפעמים בסוף היום הייתי ניגשת ומוכיחה אותה בטון רגוע שזה לעניין שהיא משפילה אותנו ככה וזוכרת אותה מתחרפנת מזה.
הצלחתי להפעיל את הראש שלי וזאת הייתה חירות מהממת. זוכרת אמרו לי ביום האחרון בבסיס: "באת מחוייכת, כל הזמן הסתובבת עם חיוך ואת יוצאת מחוייכת"
המשך יבוא...
