יש לי פשוט תו ורוצה לדעת מה לקחת...
כריות של ד"ר גב, מומלצות?אנונימית בהו"ל
לי יש כזו מאד מרוצהooאחרונה
רוצה לעשות עגילים לבת השנתיים ורבעפולניה12
דגשים והמלצות?
מתכת או פלסטיק?
והייתן עושות היום/מחר כשלפנינו שלושה ימי חגשבת?
ממליצהמאדם
לשים אחר כך בפנטן פלוס ולא אלכוהול
זה עבר ךהם ממש מהר אלכוהול מחטא אמנם אבל שורף ולא מרפא
בפנטן עושה את שתי הפעולות.
לפי זה הייתי מעדיפה לא לעשותת עכשיו כי זה עלול להיות ממרח אז זה בעייתי ששלושה יצים לא תוגלי לשים לה
ועגילים רפואיות הכי טוב
אם תמצאי מקום ששמים סוגר שהעגיל מהצד השני לא דוקר זה ממש יהיה טוב -לא דוקר בשכיבה
אחלהפולניה12
אזכור את הבפנטן
תודה!
מנסיון של חברהצלולה
לשים משחה מאלחשת (כמו אלמה נראה לי) על תנוך האוזן לפני. ממש עזר לה ועבר חלק בלי שהילדה הרגישה.
אני גם ממליצה על משחה מאלחשתM-P-4
שמו לבת שלי (היא הייתה יותר גדולה, בערך בת 7) ולא הרגישה כלום.
אני לא הייתי עושה לפני ר"ה. בד"כ הכל עובר חלק, אבל לא הייתי רוצה לקחת את הסיכון, במיוחד שזה לא באמת דחוף ומשמעותי לעשות דווקא לפני..
זהו, שמצד אחדפולניה12
באלי שיהיה לה בחג,
מצד שני עלול להסתבך..
נחכה..
אמלה?פולניה12
ניישם
תודה!
חחח כן. בהצלחה🙂צלולה
יש עוד משחה עם השפעה זהה אבל שיותר זולהמרגול
קוראים לה פרילידן. תבדקי בבית מרקחת מה יותר זול…
בכל מקרה צריך לשים את המשחה שאת קונה, ועליה לשים ניילון נצמד. בערך לחצי שעה לפני. ואז כשאתן מגיעות פשוט לנגב את המשחה, המנקבת תחטא את האיזור ותחדיר לה את העגיל…
בחנויות שמתמחות בילדות קטנותאמא לאוצר❤
יש להם שם משחה מאלחשת, לא צריך להביא..
באים מורחים משחה אומרים לך לחזור עוד 20-30 דק ואז עושים את החורים
האמת לא זה ולא זה. רק זהבממשיכה
בשביל למנוע רגישויות עדיף להתחיל מזהב. המחיר אמנם יותר יקר אבל לא משמעותי.
מנסיון של כמה שעשו מסביבי לא זהב ונכוו...
הקטע בפלסטיקפולניה12
שהוא לא אמור לעשות זיהומים..
ככה אמרו לי.
אבל גם אמרו שהוא לא מספיק חזק..
רק זהב. (מספיק ציפוי זהב)שומשומ
כמו שאמרו משחה מאלחשת לפני
ובימים שאחרי משחה אנטיביוטית (בחנויות ממליצים נראה לי על סינטומיצין)
אצלי עבר חלק, בגיל קטן יותר אפילו..
תודה רבה!!פולניה12
נראה אם נמצא זהב
לדעתי שווה להשקיע ולעשות זהבאמא לאוצר❤
אנחנו ראינו הבדל מטורף בין הגדולה שעשינו איזה ציפוי שאמור להיות ציפוי אלרגני, לבין הקטנה שעשינו לזהב אמיתי.
למרות שלקטנה יש עור רגיש יותר זה עבר חלק לגמרייי בלי טיפת אינפקציות. ןלגדולה היה אינפקציות חוזרות וסתם מלא לא נעים וכואב המון זמן.
ההבדל במחיר לא כזה משמעותי ובעיני ממש שווה במיוחד עם ילדות קטנות...
מבחינת לעשות לפני החג לא בטוחה שזה רעיון טוב אבל גם לא נורא.. אם זה מה שמסתדר לך נראה לי סבבה
וכמובן עגילים צמודים וקטנים שמתאימים לפעוטות וגם ממש ממליצה לעשות את החורים במקום מקצועי שמתמחה בילדות קטנות
וגם לשים משחה מאלחשת לפני ואז לא כואב להן בכלל... ממליצה
אנחנו לא שמנו משחה עד כמה שידוע ליפה לקצת
אנחנו בטוח לא, ולא זכור לי שהמנקבת שמה.
באה עם המכשיר הזה שהוא חד פעמי עם העגיל בתוכו.
סימנה על האוזניים איפה לעשות את החור, באה עם המנקב ולחצה ונגמר
הילדה רק התלוננה לרגע, בחיסון היא בוכה הרבה יותר...
עשינו בגיל 4 חודשים
אני לא חושבתפולניה12
שיש כאן את החדר פעמי הזה..
אבל מחר בעז"ה נלך למקום שעושים בשתי האוזניים במקביל
מקווה שילך חלק
עונהמחכה להריון
הכי מומלץ זהב,עדיפות לעגיל שנסגר כמו בתמונה- זה הכי נוח להן עגילי לב ורוד משובץ עם סגירה אנגלית ציפוי זהב - Giolli תכשיטים
לגבי משחה,הכי טוב סינטומיצין למרוח במשך שבוע,מבקשים מרשם מרופא ילדים
בהצלחה רבה
מכירה מקום שעושהפולניה12
עם כאלה עגילים?
זה אני רוצה לשלב הבא
את ממליצה על גיאולי? יש להן דברים יפיםילדה קטנה שלי
אז הלכנו היוםפולניה12
היא לא הסכימה אפילו שיחטאו לה את האוזן..
אחרי מסע שכנועים
חזרנו כלעומת שבאנו🤦🏻♀️
עכשיו אני צריכה פרס ניחומים🙈
האמת שזה מה שחשבתי כשקראתי את השרשורעדיין טרייה
שאני לא רואה את הבת שלי בגיל הזה מסכימה...
או שעושים ממש בגיל צעיר או שמחכים כבר שזה בא מהילדה עצמה.
זה בא ממנהפולניה12
היא ביקשה..
חיכיתי שהיא תבקש והסתערתי על הבקשה חח
היא גם חזרה על זה בימים האחרונים שהיא רוצה
כנראה לא מספיק חח
אה טוב אצלנו הרצון הגיע בגילעדיין טרייה
הרבה יותר גדול וגם בדקתי איתה מליון פעם שהיא בטוחה
אוי איזה באסה🫤צלולהאחרונה
סתם על הטרחה...
בע"ה יגיע בהמשך😊
לא מספיק מכירים בחלקן של הנשים האלו...נעמי_
עבר עריכה על ידי נעמי_ בתאריך ד' בתשרי תשפ"ה 23:52
מִמֶּנִּי אִשָּׁה יְרוּשַׁלְמִית
לָךְ אִשָּׁה עַזָּתִית
שֶׁגִּדַּלְתְּ בֵּן לְחֻפַּת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם
לְתוֹרַת לְחִימָה, לְמַעֲשִׂים רָעִים
אַתְּ
שֶׁגִּלִּית לוֹ סוֹדוֹת מִטְבָּחַיִם
שֶׁרָקַחְתְּ בְּחֶדְוָה מַתְכּוֹנִים פְּרָאִיִּים
לָךְ אִשָּׁה עַזָּתִית
שֶׁהֵינַקְתְּ אֶת יַלְדֵּךְ בְּחֵלֶב נָחָשׁ
שֶׁחִלַּקְתְּ סֻכָּרִיּוֹת עַל חֻרְבַּן וְעַל הֶרֶס
אַתְּ
שֶׁהִצַּעְתְּ לְשַׂחֵק בַּכּוֹבֵשׁ וְנִכְבַּשׁ
שֶׁהִרְדַּמְתָּ לִצְלִילֵי שִׁירֵי אֶרֶס
לָךְ אִשָּׁה עַזָּתִית
שֶׁבִּעַרְתְּ אָלֶף-בֵּית וְלִמַּדְתְּ רַק זַיִן
שֶׁמָּרַחְתְּ בַּכָּרִיךְ בֹּקֶר-בֹּקֶר שִׂטְנָה
אַתְּ
שֶׁהִתַּרְתְּ לוֹ הַדָּם וְאָסַרְתְּ עַל הַיַּיִן
שֶׁפֵּרוֹת שִׂנְאָתֵךְ קָצַרְתְּ בְּרִנָּה
לָךְ אִשָּׁה עַזָּתִית
שֶׁעָקַרְתְּ רַחֲמָיו וְשֵׁרַשְׁתְּ חֶמְלָתוֹ
שֶׁהִכְבַּדְתְּ לִבּוֹ עַד עַפְעַף לֹא יָנִיד
אַתְּ
שֶׁרָאִיתָ בִּפְשָׁעָיו פִּסְגַּת גְּדֻלָּתוֹ
שֶׁכָּרַעַתְּ בִּתְפִלָּה וְיִחַלְתְּ לשָׁהִיד
לָךְ אִשָּׁה זַוְעָתִית
שֶׁיָּלַדְתְּ בִּעוּת וְרִשְׁעוּת וּמַשְׁבֵּר
שֶׁצָּהַלְתְּ לְתִעוּד בֵּן מִתְעַלֵּל
אַתְּ
שֶׁרוֹצֶה בְּמוֹתִי הָאָיֹם בְּלִי הֶסְבֵּר
אָמֵן יִסָּתֵם עַל רַחֲמֵךְ הַגּוֹלֵל
וואו.אחת כמוני
ימש של הנשים האלהפרח לשימוח🌷
וואוו... אמן ואמןנפש חיה.
כל מילהדפני11
אני הרבה חושבת על הנשים העזתיות
ובכלל אימהות מחבלים
יצא לי לעבוד עם כמה מהן.
וזה ממש מה שהן גידלו.
הבנים שלהם עושים את כל מעשי האימה האלה כי יודעים שזה מה שמשמח את האימהות שלהן.....
אז ככל כך מזדהה עם השיר הזה
תודה רבה לך שנתת לי מילים.
והלוואי שנזכה לראות בעיננו את בן השפחה במקומו מול בן הגבירה.....
רק בשביל התגובה שלך היה שווהנעמי_
סקרנת אותי מאד איפה ומתי יצא לך לעבוד עם כמה מהן?
אני לא עבדתי ולא מכירה אף אישה ערביה ברמת היכרות של יותר מכמה מילים,
אבל הדיבור מחנך מצד עצמו...
אממדפני11
יותר מידי אאוטינג
אם ממש מסקרן אותך אז בפרטי
את התמונה ייצרתי במיד ג'ורנינעמי_
(את התמונה ייצרתי במיד ג'ורני)
הם חמודים מידי 🥴באתי מפעם
וואו... כל הגוף שלי היה צמרמורת מלקרוא..
אני הרבה חושבת על האמא הזאת שהניקה והטמיעה בהם את כל הרשע הזה.
זה כאילו מצד אחד שיר מדהים, מדויק, קולח, שנון
מצד שני, הזיה לשבת לכתוב עליה שיר, לא מגיעה לה אפילו יריקה.
תודה רבה. זאת המוטיבציה-נעמי_
אני מרגישה שהחלק שלהן ממש נעדר מהשיח!
זאת הזווית "הפמינסטית" - הנשים חשובות! הן גידלו את הדבר הזה! תמיד אומרים "מחבלים" "ערבים" הכל בזכר, והנשים הופכות למין רקע עמום כזה שאומנם אתה יודע שהוא לא אוהב בלשון המעטה אבל לא מספיק כעס מופנה לשם...
ולגבי התמונה,זה מכוון שלא עשיתי אותם "מפלצות" מכוערות, זה מאבד את האפקט, גם להיטלר אין מראה מפלצתי...
בעצם, הן הבסיס . גם בשיח המסית של ערפאת ימ"ש הןנפש חיה.
כיכבו
הוא אמר בנאום אחד, משהו בסגנון שהרחם של האישה הערבייה הוא מה שיחזיק אותם פה (חלילה)
לא מבינה איךאם_שמחה_הללויה
רחם מלשון רחמים לא נתפס שהחיות האלה יוצאות משם
הכוונה מבחינה דמוגרפית, אני חושבתרקלתשוהנ
שבסוף הם יהיו יותר
והנה פלא הם בצניחה בילודה
כן, זה היה הכוונה שלו ימ"ש והנה הקב"ה מסכל עצתונפש חיה.אחרונה
ממש נכון... ואז הן נתפסות כמסכנותחושבת לעצמי
אני לא אשכחבאתי מפעם
לפני הרבה שנים ראיתי בחדשות ערביה שסיימה ללדת, היא היתה ממש כמה רגעים אחרי הלידה ואמרה בחיוך מנצח שהבן הזה הוא יהיה שהיד .. הזיה.
ואוולפניו ברננה!
את כשרונית ביותר!! איזו כתיבה יפה ועוצמתית
איזה צמרמורות!!!במיוחד בבית האחרוןאם_שמחה_הללויה
משחק מילים עזתית זוועתית
ואמןןן על הקללה
מצמרררקלתשוהנ
הכתיבה שלך יוצאת דופן
ממש מצמרר. כל התיואירם הקשים שכתבת, ושום דבר לא מוגזם.
חזק ביותר!רוני_רון
אפשר לשתף מחוץ לפורום?
כתבת את הלב שלי, איזה כישרון יש לךממשיכה לחלום
את מדויקת בכל מילה
הן האשמות הראשונות
מוסיפהממשיכה לחלום
כמה זה בולט לי
איך בעם שלנו אמהות מחדירות מידות טובות, אהבה לזולת ומצוות בכל פרט קטן
באמת בקטנות של היום יום
ולא סתם גדלים כאן אנשים כאלה
זה אנשים שהאמהות שלהם והאבות שלהם רואים בחינוך שלהם את הדבר הראשון
ומעבר לגדר יש עם שמגדל, מחנך ושואף למוות
בלתי נתפס
האמת שקראתי השבוע כתבה ב ynet על בחורה בדואיתקופצת רגע
שברחה מהבית בגיל 13 בגלל שאבא שלה התעלל באמא שלה. כשאמא שלה ניסתה לחזור לבית הוריה ההורים שלחו אותה חזרה לבעלה כי ככה זה. היא הסבירה שם שלדעתו הנשים הן משרתות של הגברים. שאלו אם התעלל גם בבנים שלו, היא ענתה שפחות בגלל שהיו לו פחות ציפיות מהם. 'הבנים הם חיילים שלו והבנות משרתות', ככה היא אמרה. הבנים גדלים בתודעה הזו ובהמשך מרביצים בעצמם לאחיות שלהם וגם לאמא שלהם, כדי לאכוף את סמכותם.
לא באה להצדיק אותם בכלל, ובאמת אין לי מושג האם ה'תרבות' בעזה דומה למה שהולך אצל הבדואים, אבל לא בטוחה שההתרכזות בנשים כמחנכות וכנותנות הטון היא נכונה.
עוד שאלה של הרגע האחרון: סחיטת קולסטרום לפני הלידהמתואמת
הדולה/מיילדת שהלכתי אליה להכנה ללידה קיסרית המליצה לי שבזמן ההמתנה לניתוח אבקש מהאחיות מזרק סטרילי ואסחט לתוכו קולסטרום כדי שייתנו לתינוק בזמן שאני בהתאוששות.
העניין הוא שאני לא יודעת אם בכלל יהיה זמן לזה, אם עקרונית אני אמורה להיות ראשונה או שנייה בתור (בהתאם לשעה המוקדמת שקבעו לי להגיע), והאמת שאני לא יודעת כמה האחיות יזרמו עם זה בכלל...
הדולה שתלווה אותי בלילה שאחרי הלידה אמרה שאפשר גם בהתאוששות לסחוט את הקולסטרום, אבל אז אצטרך עזרה בשביל זה, ולא יודעת אם יהיה מישהו שיעזור לי... (מה גם שחדר ההתאוששות הוא כללי לכל המאושפזים, והאחיות שם ודאי לא יזרמו עם זה...)
מה דעתכן? יש דרך לעשות זאת בכל זאת?
מתלבטת בכלל כמה להתעקש על זה, האמת... בקיסריים הקודמים לא עשיתי את זה, ותכל'ס היה בסדר עם ההנקה... (חוץ מהעצב העמוק שהיה לי על העיכוב בהנקה...)
חוץ מזה - אני מתכננת לנסות להיניק כבר בחדר הניתוח. אבל לא בטוח שיהיה מספיק זמן בשביל להצליח בזה...
תודה! מקווה שיהיה כך גם אצלי...מתואמת
מה עושים כשאין תמיכה מבעלי להמשיך בהנקה?שושנושי
בעלי לא מולהב מהעניין
לא מבין מה כבר היתרונות של זה
מבחינתו לא רואה שום שום בעיה בתמ"ל. הצגתי מאמרים כתבות
ואין הבנדאם לא רואה עניין
למה העניין בכלל עלה?
תינוקי "קצת" מפונקי. ילד שדורש בעיניי קצת יותר מהנורמה
כל הנקה לוקחת לנו באזור ה 40-50 דקות (סביר)
מרווח של שעתיים - 2.5 שעות בין תחילת הנקה להנקה הבאה
הוא יודע להירדם רק רק רק רק בהנקה
מהשבוע האחרון לא מוכן לקחת בכלל בקבוקים
בלילה מצליח לישון רק איתי הכי קרוב שיש. מידי פעם מתחיל כזה עם בכי מתוך שינה, אני רק מלטפת קצת מתקרבת והוא מייד נרגע. הוא ממש ממש אוהב אותי קרוב אליו (כנל אני )
בראש השנה זה היה ממש בולט כמה הילד פשוט לא מוכן לרדת מהידיים
לדוגמה: סעודת חג. אני מניקה שעה בחדר (עוד בעיה, הפעם בעיה שלי - אני מצליחה להניק רק רק רק בשכיבה - למה????????????? יש לי חזה גדול וכואב לי הגב לשבת להניק. כבר התייעצתי עם יועצת הנקה היא הראתה לי איך לעשות את זה טוב ועדיין יותר מסתדר לי בשכיבה. אני גם לא מסתדרת בהנקה עם סינר. הכל מסתבך לי)
בקיצור אחרי הנקה של שעה הילד נרדם
אני קמה לסעודה בשעה טובה
דקה אחר כך צרחות כי הוא מרגיש שאני לא איתו
אני משאירה לו חולצה שלי ספוגה בחלב / זיעה - זה מחזיק מעמד לפרק זמן מאוד קצר. לטובת כולנו הוא ישן עליי מעורסל וככה הייתי רוב החג. או בהנקה או עם ילד בידיים (או בזמן משחק שב"ה יש לפעמים)
בקיצור, בעלי טוען שבגלל ההנקה הילד ככה מתפנק
ואם נוותר על ההנקה אוכל להיות יותר משוחררת
מצד שני אני כלכך רוצה להמשיך להניק
הכי רוצה בעולם
אני מאמינה בזה מאוד
זה חשוב לי ממש!!!!
אני רוצה להניק
אבל לא רוצה להיות כבולה
רוצה לדעת שיכולה לצאת לקנות דברים לחג בלי לסחוב אותו איתי ולדאוג כל הזמן למקום פנוי להנקה
רוצה ללכת לטבול בשקט בלי לחץ שירצה לאכול ויעדיף לצרוח שעה מרעב
אם הוא יסכים לחזור לאכול מבקבוק זה כבר יקל עלינו. לפחות בעלי יוכל לעזור לי מידי פעם
אוכל לשאוב מראש (יש כבר מנות בהקפאה ומקרר),
אוכל להביא מטרנה
יהיו לי הרבה יותר אופציות
נגיד היום בלילה יש הופעה פה בעיר
כזה הופעה של שירה והתעוררות עם זמרת מהממת
אני ממש ממש רוצה ללכת עם חברות
מרגישה שחייבת את זה
ולא - אני לא רוצה לקחת אותו איתי. זה גם בשעה של הגזים.. רוצה שעה של שקט לעצמי
ורק בגלל ההנקה אני אשכרה לא יכולה לעשות את זה.
מרגישה שנחנקת
מבחינתו של בעלי הכי באהבה להיות איתו
אבל ממש בעייתי הקטע של האוכל
וגם זה שיכול לבכות רבע שעה על בעלי - ברגע שאני מערסלת - הילד נרגע ונרדם בשניות (מחמיא ברמות)
למי שתוהה, חצי יום הוא במנשא ככה שב"ה יש לי חיים.
נ.ב. שלא תטעו
אני מאוהבת בתינוקי ברמות
בינינו - אני הכי נהנית מהשעות האינסופיות של ההנקה. נהנית להתכרבל איתו כל בוקר צהריים ולילה מחדש בשינה
אבל אני לא רוצה שיהיה תלוי רק בי
יש לו אבא וגם הוא יכול (ומאוד רוצה) לקחת חלק
יש גם ילד גדול בן שנתיים שדורש את שלו, עד שבוע שעבר הארוחה של שעות 16-20 הוא אכל שאוב כדי שאוכל להתייחס קצת לגדול ולא רק לשכב במיטה..
יואו איזה ארווךךךךך
אין, אני לא יודעת לכתוב קצר
לדעתי זה התנהגות טבעית, ואפשר גם לשלבאולי בקרוב
לא חושבת שהוא מפונק, הרבה תינוקות בשלב הזה צריכים מגע בשביל לישון, ברגע שמניחים אותם או מרימים את היד הם מתעוררים. עיטוף יכול לעזור לזה. אולי גם בעלך עדיין במנשא? אולי יעשה יותר עור לעור ואז התינוק יתרגל גם אליו? יכול להיות שהוא (אפילו בתת מודע) כבר בלחץ שהתינוק נרגע ונרדם רק איתך, ואז התינוק מרגיש ולא נרגע? זורקת רעיונות..
אנחנו שילבנו (לא מבחירה) מטרנה מגיל לידה, אני מבינה שניסיתם בקבוקים אבל הוא מפתח סרבנות בקבוקים? אז אולי שווה לנסות תנוכות שונות, בקבוקים שונים? שבעל יתן בקבוק בעור לעור (סקין טו סקין) או אולי עם חולצה שלך או השכיבה, כמו ההנקה (אבל בזהירות, שלא יחנק ושלא יפתח בסוף העדפת בקבוק) וככה את יתאפשר לך לצאת?.. בהצלחה!
עונהשושנושי
הוא בן חודש וחצי, עד עכשיו עוד היה לי בסדר עם הרצון שלו לקרבה (הכי הגיוני ומתבקש)
בכל אופן אצל הגדול שלי זה לא היה ככה
הגדול נרדם עצמאית
זיהינו סימני עייפות
שמנו בעריסה תוך דקה נרדם.. ישן בעריסה ממש בטוב
קם כל 3 שעות וחזר לישון בעריסה
קטני ממש לא ככה.. לכן בראייה שלנו זה סוג של ''פינוק'' למרות שלא מחייב שזה הנוהל הרווח בעולם 😉
בקבוקים ניסינו מאמ ואוונט - לקנות עוד סוג?
עור לעור בעלי עשה בהתחלה אבל עם הזמן הוא לא היה רגוע עליו
כן רגוע עליי
לא חשבתי על תנוחות אחרות למתן בקבוק - אנסה היום. הלוואי ויעבוד
חודש וחצי זה 6 שבועות +-מקרמה
את עדין יולדת
והוא עובר מחוץ לבטן
בשלב הזה אני משחררת את כל המסביב ומתמסרת לקטן
זה לא פינוק
זה ממש צורך
לי עזר להבין שזה טבעי והגיוני
זה לא חלילה מבטל את הקושי שלך (להיות אמא זה קשה)
אבל עזר לי להבין שאין פה משהו חריג שמצריך טיפול מיוחד או שינוי אקוטי
וזה משתפר עם הזמן
(אם את מרגישה שאין לך את היכולת לשחרר וזקוקה למשהו אחר- זה בסדר)
לדעתי זה תקף לפחות 3 חודשים 😉 ואפילוו חצי שנהאולי בקרוב
אם לא שנה..
זה הגדול שלכם שחריג 😉
צריך להבין שעד גיל 3 חודשיםבאתי מפעם
זה כמו טרימסטר רביעי של ההריון.
אני קראתי שעובר הוא ברחם אמו 9 חודשים ואח'כ הוא צמוד אליה עוד 3 חודשים, זה המשך של ההריון, רק מבחוץ. כשתקחי את זה ככה, יוקל לך. הוא לא אמור להיות נפרד ממך , הוא לא סתם נרגע ברגע שאת צמודה אליו, הוא זקוק לך. גם בלי הנקה, הוא יצטרך אותך צמודה. יש כאלה שיותר משחררים, ויש שזקוקים למגע וקרבה כל הזמן. ואם זה מה שהוא זקוק, זה לא יעזור להעביר אותו למטרנה. הדבר שאני יכולה לעודד אותך שזה עובר... בגיל 3 וחצי חודשים תראי שיפור משמעותי, הוא יתן לך קצת יותר אויר. אבל תביני שזה הצורך הבסיסי הקיומי שלו, זה לא רק ההזנה, שהיא חשובה בפני עצמה, זה כל הבסיס של החיים שלו מבוסס על הרגעים הללו. גם אני יצאתי להופעה עם התינוקי במנשא עמדתי שעה וחצי והתנועעתי להרגיע אותו, אם זה היה קורה לי כשהייתי אמא צעירה הייתי סובלת מכל רגע, אבל עכשיו אני במקום אחר, אני מבינה יותר ויותר את הצורך שלו, אז זה פחות מקומם אותי.
תעטפי, תערסלי, תניקי שעווווות. כמה שהוא צריך. זה הטיפול בתינוק קטן, וזה קודם לתינוק גדול... יש לנו בעיה בעולם המערבי שמנסים מיד להחזיר הכל למסלול. צריך סבלנות, זה שלב בהתפתחות והוא לוקח זמן,, אבל לא המון זמן, כמה חודשים ולאט לאט משתחרר.
אני לגמרי מבינה אבל עדיין קשה לי עם זהשושנושי
קשה לי לבד, קשה לי להיות היחידה
קשה לי להיות כבולה
אני רוצה ונהנית להיות איתו
אבל יכולה בגבול מסוים
אצל הגדול שלי זה ממש ממש לא היה ככה
או שאני פשוט לא זוכרת
לא זכור לי שהיה ככה (טוב, מראש היינו על שאיבה בלעדית ככה שמלכתכילה בעלי הביא מלא מלא בקבוקים)
אני מרגישה שאם רק תהיה אפשרות של בקבוק אחד ביום כבר ארגיש אחרת
הפער בין האחיםבאתי מפעם
יכול להיות ממש גדול...
רק שאצלי זה היה ההפך, שני הגדולים היו ''מפונקים'' ברמות, קשה היה להרדים אותם, היה ממש קשוח איתם (עד היום לוקח להם שעות להירדם!) ופתאום השלישי יצא מלאך, כל היום ישן, חייך , ינק, חייך וחזק לישון בעצמו .. ואני הייתי בהשתאות עצומה שיש דבר כזה תינוק כל כך רגוע ומשחרר.... אבל אח''כ הגיעו עוד ילדים מהסוג הראשון... אז כנראה שהבכור שלך היה נדיר ברוגע שלו 😅
ממש מבינה את הקושי, זה באמת באמת קשה להיות אמא לתינוק קטן בכיין קטן ולא רגוע .. אבל מבטיחה שזה עובר די מהר בסוף!
וכל ההתנהגות שלו לא קשורה לעצם זה שאת מניקה! להיפך, כשהוא יונק זה הרגעים שלך לנוח ולהירגע... אם יהיה לו בקבוקים זה יותר התעסקות ויותר בכי של גזים...
נשמה את 💓שושנושי
יופי, מרגיע לשמוע
גם מרגיע לשמוע שמתישהו זה עובר
חשבתי שעד גיל שנה זה יימשך
לא מחייבהמקורית
2 הילדים, אחד ינק עם שילוב של שאוב והשנייה לא, לא היו דבוקים אליי ברמה של חוסר עצמאות כמו שהפותחת מתארת
יואו קשה לי לקרוא את זהרקאני
כי את צודקת
ואני אצטרך לשים את התינוקת שלי אצל מטפלת כבר עוד מעט
ואני לא מבינה איך אני אמורה להיפרד ממנה 😭
תסבירי לבעלך שהתינוק מתנהג ככה לא בגלל ההנקהפרח חדש
אלא כי זה הצורך הטבעי שלו להרגיש אותך ולהיות קרובה אליך
זה לא מחייב שאם תפסיקי להניק אז הכל יהיה רגוע ומשוחרר
ואז יתחילו גזים מהמטרנה.. ועד שתגלי איזה תחליף עושה לו טוב לבטן..
אני מכירה את הראש הזה של הגברים שחושבים שאצל תינוקות זה הכל טכני ו1+1
אצלינו בגלל זה אני אפילו לא מנסה לערב את בעלי בטיפול התינוק כי זה כמו ברכה לבטלה 😅
אני במקומך הייתי יוצאת עם התינוק, קני לו מגן אוזניים
שימי אותו במנשא ולכי תהני.
זה הזמן שלך מצד אחד להנות
מצד שני, כן
יש לך תינוק קטן שתלוי בך על כל המשתמע.
תקופה שעוברת ולא חוזרת...
תהני מכל רגע ❤️
לא כל פעם שהתינוק בוכה זה כי הוא רעבאין לי הסבר
יש המון סיבות שהתינוק יכול לבכות בגללן -
עייפות, טיטול מלא, משהו מגרד לו, כאבי בטן, צריבה מרפלוקס...
כשהתינוק שלך בוכה זה ממש לא בהכרח כי הוא רעב.
כתבת שאת לא רוצה להיות בלחץ מללכת לשעה כי הוא יצרח מרעב.
אם את מניקה אותו לפני כן,למה שהוא יהיה רעב?
לפעמים ההנקה מרגיעה לזמן קצר, אבל יותר מפריעה מעוזרת, במקרה של ריפלוקס וגזים (אם את מאכילה, אז יס יותר ריפלוקס ויותר גזים כי יש יותר אוכל...)
מציעה לך לבדוק מתי הוא באמת רעב, ומתי לא. אם הוא סיים לאכול לפני רבע שעה, אין סיבה שיהיה רעב שוב. ואם הוא עייף, אז למצוא דרך אחרת שתעזור לו להירדם כמו שכיבה בחדר חשוך כשנמצאים לידו, מוזיקה מרגיעה, מוצץ, נדנוד בסלקל, טיול בחוץ...
אולי הוא התרגל להירדם בהנקה, אבל אפשר להרגיל אותו גם למשהו חדש...
אני חושבת שאם את מרגישה שאת נחנקת, אז משהו בסידור הזה לא טוב, ואת צריכה למצוא דרך שבה לא תרגישי חנוקה, והוא ידע גם להסתדר בלעדייך...
הוא ממש לא בוכה תמיד מרעבשושנושי
אבל כן רוצה אותי תמיד איתו..
ברור שיש עוד לא סיבות לבכי
אבל תחשבי שחלק משעות היום הוא ישן, לא תמיד אני יכולה / רוצה גם לישון
אני קמה מהמיטה, כמה דקות אחר כך הוא מתעורר
ברגע שחוזרת לשכב לידו הוא נרגע ונרדם
ככה שזה מחייב אותי להיות זמינה ונוכחת
אואין לי הסבר
שזה מחייב אותך למצוא דרך אחרת.
את באמת לא יכולה לישון כל פעם כשהוא ישן...
לגבי ללכת לשעהשושנושי
הוא לא יונק כל שעתיים על השעון
לפעמים יונק חצי שעה,
לא רוצה עוד
אחרי חצי שעה שוב רוצה לינוק
כשמדובר ברצון לאכול - אני מניקה לפי דרישה.. יש לו מוצץ אבל אם זה אוכל המוצץ לא מרגיע אותו.
אני בטוח לא יכולה לקחת סיכון של לנסוע למרחק 20 דקות נסיעה ולקחת סיכון שבדיוק ירצה לאכול ולא יהיה איך להביא לו
אבל יהיה איך להביא לואין לי הסבר
חלב שאוב. אם הוא רעב אז הוא יאכל. ואם הוא לא יאכל אז כנראה שזה פינוק...
נראה לי העניין זה יותר ללמד לקחת שאובשלומית.
מאשר להפסיק הנקה...
נשמע שרוב הצרכים שלך ייפתרו אם הוא יסכים לאכול שאוב ולא רק אם תפסיקי הנקה
זה מה שאני רוצה - שיסכים חזרה לאכול חלב שאובשושנושי
זה ממש ממש יקל עליי
רק לפעמים האלה של אחת ל-
להרגיש שאני יכולה רגע מקלחת ארוכה,
לצאת עם חברה
לצאת לקניות לחג ולהיות רגועה שאם ירצה לאכול, יש לבעלי אפשרות להביא לו
נכון לעכשיו הוא מסרב 😐
מתישהו שילבנו בקבוק אחד ביממה להקל עליירושלמית במקור
וגם כשהיה אך ורק הנקה היו לה גזים אז אין קשר בין הפסקת הנקה לגזים כמו שמישהי כתבה. ובניגוד חלמה שהיא כתבה גם לא היה צריך אצלי למצוא לה שום תחליף היא קיבלה הכל בסבבה. ומבקבוק אחד ביממה היא גם לא פיתחה שום העדפת בקבוק. אז אין לדעת מה יהיה... ובגיל 4 חודשים נכנסה למסגרת וזהו, קיבלה שם רק תמל. ינקה רק בבית. לא שאבתי מעודי. לא נרשמו בעיות.
והמשכתי להניק ככה (רק אחר"צ) עד גיל שנתייםירושלמית במקור
לבן שלי גם הייתה תקופה כזאתהשם שלי
פחות בגיל הזה, אלא בגיל קצת יותר גדול.
הוא היה חייב אותי בשביל לישון.
לא דווקא לינוק, אבל היה צריך שאני אחזיק אותו/ מנשא/ אשכב לידו. אם הייתי מניחה אותו הוא היה מהר מאוד מתעורר.
כשהוא נכנס למסגרת, בגיל 5 חודשים, לא ידעתי איך הוא יסתדר. המטפלת הייתה מרדימה אותו בנדנדה. זאת הדרך היחידה שבה הוא הצליח לישון.
אחרי חודשיים הוא עבר למטפלת אחרת (כי המטפלת שלו לא עבדה בחופש), והמטפלת השנייה הצליחה ללמד אותו לישון בעגלה על הבטן.
ואז גם בבית התחלנו להשכיב אותו בעגלה, ובהמשך גם במיטה.
עכשיו הוא בן עשרה חודשים. הוא כבר לא תלוי בי כדי לישון.
ועוד משהו, היתה לו תקופה, בסביבות גיל 8 חודשים שהוא לא הסכים יותר לשתות מבקבוק. הוא כבר אכל מוצקים, אז הסתדרנו. אבל הוא צריך גם לשתות מים.
אחרי כמה שבועות הוא התחיל שוב לשתות מבקבוק, ולהגדיל כמויות.
בקיצור, כרגע הוא תלוי בך לשינה, אבל זה דבר שעובר עם הזמן.
ולגבי הבקבוק, יש סיכוי שהוא יחזור לשתות.
רק אומרתזוית חדשה
שגם אצלי כולם אמרו שאחרי שאפסיק להניק הוא פחות יהיה דבק שלי.
והנה,הוא לא יונק כבר כמעט שנתיים וזה לא השתנה.
האמת?Seven
במצב שלך הייתי שואבת ומביאה רק שאוב
אבל זו אני..חייבת את הספייס והשיחרור שלי
לא מסוגלת להתנהל בצורה שאני לא יכולה לצאת ומישהו אחר ישמור עליו
את צריכה לעשות חושבים מה נכון עבורך ולא רק עבןרו גם אם יאוכל חלב שאוב או מטרנה הוא יגדל
יקרה!Doughnut
הוא בן חודש וחצי! עוברון קטן, הוא לא מפונק. הוא ב א מ ת צריך אותך.
עם זאת מזדהה כ’’כ עם הקושי❤️. אני תמיד מניקה הנקה מלאה וגם אצלי לא כולם עפו על הבקבוקים.
אז מזדהה מאד עם תחושת החנק הזו, זוכרת את עצמי עם אחד הילדים שהיה מאתגר מאד- בעלי פשוט הכניס לי אותו כשהתקלחתי, ואני עטופה במגבת במקלחת מניקה אותו ובוכה... זה קשה! ואת עדיין יולדת! והבלעדיות הזו שא’’א לשחרר...
ממליצה לך בחום:
1. לקרוא את הלוחשת לתינוקות, לי זה עזר מאד!
2. לנסות בקבוק של לנסינו, עם חלב שאוב.
3. להתמקד ולהשקיע את מירב המאמצים עכשיו בנסיונות להניק בישיבה, כשתתרגלו שניכם יהיה לך הרבה יותר קל להניק גם בחוץ ותוכלי להרגיש קצת יותר ניידת.
4. לבקש מבעלך שלא יבקש ממך להפסיק להניק גם אם הוא חושב על זה, ושיתן לך תמיכה מלאה. את עדיין יולדת והבייבי פיצי! וזה הכי נורמלי בעולם שרק הטיפול בו ממלא את יומך. כמובן שאם את רוצה זה משהו אחר, אבל לא בטוח שהתינוק יהיה קל יותר עם תמ’’ל.
5. לזכור שאת יולדת והבייבי עוברון בטרמיסטר רביעי. הכל לוקח המון זמן והטיפול בו ממלא את היום כולו (כן, נכון שיש עוד דברים שקוראים לך...) וזה הכי נורמלי בעולם! בעז’’ה עוד חודשיים בערך הכל יהיה הרבה יותר מאוזן, אז לנסות לנשום עמוק ולחכות רק עוד שבוע כל פעם...
ממני, אחותך שהתמודדה עם אותו חנק בדיוק! והיום הדברים קצת אחרת אז יש תקווה😉
איזה תיאור מדהים של ההנקה!אמאשוני
כן, הנקה זה הרבה מעבר לאוכל,
וזה לא משהו שהשכל יכול להבין אותו בלי להתנסות בזה בפועל.
אני לא יודעת איך אפשר לשמר את ההנקה והקרבה על יתרונותיה וגם לשמור על נפרדות,
מה שלי עזר, זה לדעת שהתקופה הזאת עוברת מהר מדי ולא חוזרת יותר,
אז עזר לי לשהות בתוך התקופה הזאת ולא להיות כל קוצים ממנה.
כן התינוקי בא איתי כמעט לכל מקום. לפחות הוא רגוע עלייך, לא הייתי מוותרת על זה.
ארוחות חג שלמות הייתי אוכלת בחדר לפעמים במיוחד אם לא נמצאים בבית. ככה זה, הקטנטנים זקוקים לחום והגנה והרב פעמים השינוי מקום בשבילם מתבטא בהיצמדות יתר.
הוא כבר בן חודשיים? כי למיטב זיכרוני בגיל 4 חודשים בערך ההנקה מתקצרת משמעותית. וגם לומד להירדם בעוד דרכים.
מה שכן, כדאי להרגיל אותו עור לעור גם על אבא!
נכון יותר קל לעשות את זה לתינוק שלא מכור לעור לעור עם אמא, אבל בעיני זה ממש לא סיבה להפסיק הנקה
אלא להתמיד בתהליך.
ואם לתינוקי ממש קשה, אז בהתחלה תעשו עור עור ביחד, ואז רק בעלך, כל יום כמה פעמים ביום, שניהם בלי חולצה. אפשר עם מנשא בד אם יש לכם אם לקנות או להשאיל.
עד שיתרגל גם לריח של אבא. ואז בעלך יוכל הרגיע אותו יותר בקלות.
מצטרפתמחי
לפי התאור חשבתי שמדובר בתינוק הרבה יותר גדול... הוא פיצי!! חודש וחצי זה כלום. כל מה שתיארת לגמרי לגמרי הגיוני. בעוד כמה חודשים ההנקה תהיה מבוססת יותר ותוכלי להניק ולצאת להופעה, קניות או טבילה בלי להילחץ שתוך שניה הוא יצטרך לינוק שוב. אבל בגיל הזה זה הכי הגיוני בעולם שתצטרכי לקחת אותו איתך או לא ללכת, ככה זה.
אני לא בטוחה שככה זה אמור להיותשושנושי
גם בהתחלה אמורה להיות אפשרות לשחרור ברמה מסוימת
בכל אופן אני בנאדם של שחרור
לא יכולה להיות כבולה בבית 24/7
ואם זו הדרך היחידה אז כנראה להבא מראש לא מניקה
אני פשוט לא בנויה לזה (יותר מזה, כנראה לא בנויה לניו בורן. טוב שהכנסתי התקן לכמה שנים עכשיו)
פתחתתקומה
בשאלה מה עושים אם הבעל לא תומך ההנקה, אבל מהמשך בשרשור נשמע שגם לך זה קשה מאוד שאין לך את החופש שלך.
אז אולי קודם תנסי לחשוב עם עצמך מה קשה לך סביב ההנקה. האם זה באמת העניין מול בעלך, או שזה יושב גם על קושי אמיתי שלך ואז חוסר התמיכה מבעלך בעניין רק מוסיף להתלבטות ולקושי.
כי אם העניין הוא שאת בטוחה שאת רוצה להניק, אבל קשה לך כי בעלך לא מראה שהוא מבין את זה, הפתרון צריך להיות במישור הזוגי. של שיח, הסבר למה זה חשוב לך וחשיבה משותפת איך מסתדרים עם זה.
אבל אם יש גם קשיים אחרים שמפריעים לך, כמו למשל זה שאת לא מרגישה משוחררת, הייתי מתייחסת גם לקושי הזה ומנסה לפתור אותו. למשל לתת בקבוק פעם ביום. למשל לבדוק האם הבכי הוא באמת רעב, האם הוא יונק באופן יעיל או שאולי לא ולכן ההנפקות כל כך ארוכות או כל מיני פתרונות אחרים.
אבל קודם כל הייתי ממקדת איפה נמצא הקושי, ומשם ממשיכה
מרוב בלבול ועייפותשושנושי
אפילו לא פירטטתי מה עם בעלי
בכל אופן מקריאת התגובות נראה שהבינו מצוין למה אני מתכוונת
זו אחת הסיבותoo
שבחרתי לא להניק
כדי לא להיות צמודה לתינוק
ואכן כבר בגיל חודש יצאתי לכמה שעות ובעלי יכל לשמור ולהאכיל
זה בסדר לרצות להיות חופשיה, במיוחד אחרי 9 חודשי הריון בהם לא יכולים לשחרר מהתינוק.
גם אם יש נשים שזה מתאים להם, זה לא אומר שזו הדרך ה׳נכונה׳, יש בחירה אם להניק או לא והשיקול הזה מאד חשוב.
וגםoo
אחרי שאת מניקה, את יכולה להחליט להפסיק אם זה קשה מדי או לא מתאים.
מתיישבת עכשיו לארוחת בוקרשושנושי
אחרי בוקר של הנקה שינה מוצץ - הנקה או איך שנקרא לזה ❤️
תודה לה'..
לא מצליחה להגיב לכל אחת מקווה למצוא זמן בהמשך
תודה לכן על המענה
על ההכלה
עשה לי טוב להרגיש מובנת
להרגיש שאני לא היחידה בעולם שמרגישה שקשה לי עם התקופה הזאת של אחרי לידה
היו כאן תגובות לגמרי מעודדות
תודה לכן על המקום הזה,
המשך שבוע טוב
גמר חתימה טובה
ננעל לבקשת הפותחתיעל מהדרוםאחרונה
וסת שמגיעה 16 יום אחרי הביוץאנונימית בהו"ל
באופן קבוע.
הגיוני???
אני יודעת בוודאות מתי הביוץ (מעקב זקיקים), תמיד יש לי יומיים "איחור" של תפילות ותקוות ואז בום מתחילה הווסת.
לכאורה אני יודעת שהדימום תמיד יגיע אחרי 14 יום, אבל זה כבר כמה חודשים ככה.
יש למישהי איזשהו הסבר לזה? מכירות חריגות מה14 יום שכולנו יודעות לדקלם?
כןביט.
הממוצע זה 14 יום
אבל 12-16 זה תקין
בטחSARITDO
16 יום זה תקין
כן, למודת נסיון ואכזבות וגם אצלי הייתי במעקבאמהלה
זקיקים כך שזמן הביוץ היה וודאי....
פשוט התייחסתי לזה כ16 יום לפחות (לפעמים היה גם 17-18) וממש כשכלו כל הקיצין העדפתי ביום ה14/1 לעשות בטא כדי לא לפתח ציפיות....
בטח. ה14 יום זה הממוצעטארקו
תקין זה 12-16 ימים.
ויש מקרים גם של 17, 18....
ברורשלומית.
כל גוף שונה וכל אישה שונה.
יש ממוצע יבש
אבל הקצוות וההשתנויות רחבים מאוד
בין 12ל 16 ימיםקיוויאחרונה
כאשר אצל כל אישה זה קבוע
זאת אומרת שמהזמן של הווסת עד לביוץ זה נתון שיכול להשתנות כל חודש אבל מהביוץ עד לווסת לכל אישה זה מספר ימים קבוע
שאלה קצת מגעילה, סליחה מראשכל היופי
כאן מניק אחר מהרגיל...
אני לוקחת גלולות מיני (לא מניקה) ולכן לא מקבלת מחזור.
לפני כמה ימים יצא ממני גוש אדום עגול, די גדול, סליחה על התיאור. בערך 3 ס"מ קוטר, מין כדור אליפטי אדום.
היו לי קצת כאבי מחזור לפני ואחרי, טיפה טיפה דימום בשעה שעתיים שאחר כך (וגם לפני) אבל זהו.
ויותר לא היה לי דימום בכלל.
אז חוץ מעניין טהרה שאני אצטרך לשאול, האם לדעתכן אני צריכה להתייעץ עם רופא לגבי זה?
לא מצאתי כלום ברשת.
הלידה האחרונה שלי הייתה לפני כמה שנים.
עשית בדיקת הריון? אולי זה איזה הריון שלא התפתח?אמהלה
ממליצה להתקשר למוקד אחיות להתייעץ
אני באופן אישי הייתי הולכת להבדק
מענייןכל היופיאחרונה
כיוון שלא חשבתי עליו.
תודה
דימום אחרי לידהפצלושון
ב"ה אני 7 שבועות אחרי הלידה (ומניקה הנקה מלאה),
לא היה הרבה דימום אחרי השבוע הראשון (היה גם אחרי כמובן אבל לא המון), וחיכיתי שייגמרו הכתמים ו5 שבועות אחרי הלידה עשיתי הפסק,
באמצע השבעה נקיים היה שוב קצת דימום שאסר(וזה לא היה דם 'טרי' ממש, יותר כמו ימים אחרונים של מחזור...),
עשיתי שוב הפסק וביום השישי שוב דימום. והפעם אמיתי דם אדום וטרי... לא המון אבל כן שצריך לשים פד
אז חוץ מזה שזה מבאס, זה תקין?
אציין שכואב לי הגרון והראש בימים האחרונים, יכול להיות שלכן הדימום? כאילו שלא מרגישים טוב ולכן דברים משתבשים?
היית בבדיקה אצל רופא אחרי לידה?פרח חדש
קרה לי פעם משהו דומהאנונימית בהו"ל
שהתייעצתי עם הרב הוא אמר במילים שלו, שיכול להיות מצב כזה שנשאר חלק ברחם שעוד לא התנקה ולקח לו זמן להתנתק ולצאת..
אם עוד לא הלכת לבדיקת רופא אז מומלץ..
אם יש איזה שינוי בהנקהעוזרת
נגיד שהתחיל לישון לילות
זה הגיוני ממש
נבדקת? כדאי לוודא שאין שאריות שליהמיקי מאוס
אבל בכללי נשמע תקין
תודה על התגובות, עונה לכולןפצלושון
עבר עריכה על ידי פצלושון בתאריך כ"ג באלול תשפ"ד 18:13
עוד לא הייתי בבדיקת רופא
הייתי אמורה ללכת אתמול אבל הרגשתי ממש לא טוב, וגם ללכת מהמיטה לספה היה יותר מדי...
מצאתי תור חדש לעוד שבועיים, זה מדי רחוק או בסדר?
וזה חייב להיות לפני המקווה? אני מקווה להצליח לטבול לפני עוד שבועיים...
המשך-פצלושון
הידמום המשיך לדימום כמו של מחזור כבר כמעט שבוע... מדאיג?
התור לרופא שבוע הבא
בעקרון זה נורמלי כל עוד הדימום לא חזק מדימיקי מאוס
תודהפצלושוןאחרונה
חצ'קונים😭קפצתי לבקר
בת 35 כמעט, עם שחלות פוליציסטיות, כמעט ללא ווסת בכל השנים האחרונות (בקושי פעם - פעמיים בשנה, ורק בשנים שלא הייתי בהריון או הנקתי..)
לפני כחודש ווסת, אחרי בערך 3 שנים הפסקה.
מאז- פצעונים ברמה נוראית. בגיל 16 לא היה לי כזה אקנה.
מוכר? מה עושים עם הגועל הזה?
חשבתי שעברתי את השלב...
לדעתי. רופא עור קודם כל...אנונימית בהו"ל
סליחה שמגיבה מאנונימי. אחרת לא אמצא את השירשור.
לדעתי זה ממש קשור לשחלות פוליצסטיות..אולי בקרוב
יש מה לעשות?קפצתי לבקר
לפנות לרופא נשים או עור?
אף פעם לא הייתי ככה..
משהו הורמונלי, או איזון של התסמונת או גלולות אואולי בקרוב
או משהו כזה, זה מה שאני מכירה כשזה הורמונלי, וזה לגמרי יכול להיות במקרה של שחלות פוליצסטיות..
אני גם חושבת שסביר שזה הורמונליאבי גיל
אין לי שחלות פוליציסטיות
אבל התמודדתי עם אקנה הורמונלי קשה
לקחתי שנה גלולות וזה התאזן
זה היה לפני הרבה זמן, סוג ספציפי שכבר אין
מאז לא מתקרבת לגלולות
אגב, מי שהמליץ לי היה רופא עור
תודה!קפצתי לבקר
אשלח פניה באפליקציה לרופא עור,
רופאת נשים זה חודשיים לפחות לתור הקרוב..
הלוואי שיפתר בקלות
צרות קטנות ומציקות
עם יש לך שחלות פולציסטיותפפצלשית
את מטופלת לזה?
לאקפצתי לבקראחרונה
לא הייתי לי בעיה להיכנס להריון, בנס כל פעם הצלחתי לתפוס את הביוץ
בנות מה שלומכן אחריי המתקפה??נהורה
איזה סרט
בעלי היה בירושלים
אני בישוב
ב"ה ששמר ושומר על עמו ישראל.
ישועה בקרוב!!!
מנסה להרדים את הקטןהשם שלי
שהתעורר והשתבש לגמרי.
בדיוק😧נהורה
נרדםהשם שלי
מנותקת. אבל חושבת שאם חלילה ימשיכו מחר, אניהמקורית
חייבת להתקדם בבישולים לחג כדי שאוכל להיות עם הילדים גם
ערב לא פשוט😔
ממש❤️😕נהורה
מנסה למצוא כוח לקום ולהתחיל בישולים...בארץ אהבתי
אולי אם אני אשמע משהו תוך כדי זה יתן לי כוח.
דווקא יש הרבה שיעורים שרציתי להספיק לשמוע לפני החג. אבל אין לי כוח להתחיל...
אולי אם אני אקח 'זמן רנה' זה יחייב אותי לסגור פה ולקום סוף סוף...
אשכרה להתחיל לבשל הלילה?? וואו, שאפונהורה
אנחנו נבשל מחר בעה
תודה לה' על החגז...
מה שכן בעלי תכנן לקנות בשרים בירושלים היום
מה שלא קרה בגלל איראן ימש שמם
לגמרי ימי שמםאופק המדבר
תמיד תופסים אותנו לפני החגים
הם יחטפו על כל טיפת צער שגרמו ליהודי
על השבתה באמצע הבישולים
על ילדים שקמו מהשינה
על אוכל שנשרף
ותוכניות שהתבטלו
בה שזאת העוגמת נפש היחידה ואין נפגעים🙏
❤️❤️נהורה
אני בסדרשושנושי
היה מלחיץ מתיש
תודה לה' שיש לפחות ממד
ובגלל שהיינו מתוכננים לנסוע להתארח אצל ההורים
אבל בגלל ההנחיות החדשות של פיקוד העורף אולי הכל משתנה
(כי בבית כנסת של אבא שלי מאוד מקפידים על ההנחיות)
בקיצור, יש מצב אנחנו בבית
צריכים לעשות קנייה ולהתחיל לבשל
אותי זה התישרוני_רון
הפכתי למעריצה לחברותינו לצפון ולדרום, שזאת השגרה הלא שפויה שלהן...
מתפללת עליכן ועל כולנו שתהייה שנה של בשורות טובות
תכננתי לגמור את ההכנות הערב, לפחות את רובם.
בפועל אין לי כח לזוז
וזה סיוטטט לרוץ 3 קומות עם שני ילדים
לפחות יש לנו מקלט בבנין, ולא צריך לרוץ בקור ברחוב
במחשבות מה יקרה אם יפול כאןאנונימית בהו"ל
בית פרטי, אין ממ"ד ואין זמן לרוץ לרחוב, סתם ישבנו בחדר עם הילדים הישנים למקרה שיתעוררו.
לא מבינה למה לא עושים כאן חוק שעוזרים לאנשים לבנות ממ"דים, למה עדיין יש כאן מציאות של בתים בלי ממ"דים אחרי המלחמה הזאת (והמבצעים הקודמים שגם בהם היינו מטווחים)
והתפללתי שלא תהיה הנחייה להישאר בממ"ד כל הלילה, אז תודה לאלוקים שזה נגמר.
נשמעת חוויה מפחידה ממש.... יש חוקבאתי מפעם
שבונים בית חייבים לעשות ממד , כבר הרבה שנים.
יש קבלנים שמרמים ורק בתכניות כותבים ממד ובפועל לא בונים ..
כן אבל אין חוק לגבי בתים ישנים ושם בעיקר הבעיהאנונימית בהו"ל
בכל החדשים פה יש ממ"ד לפי מה שאני יודעת
יש הרבה עזרה למי שרוצה לבנותאני10
הורידו בירוקרטיה, ובאזורים מסוימים נותנים החזר על חלק מההוצאות. אבל אם אתם שוכרים זה באמת בעיה כי אא להכריח את בעל הבית
זה רק לבניינים, לא בתים פרטייםרינת 24
אם אני לא טועה
הפוך בדיוק, רק לצמודי קרקעממשיכה
אבל בכללי הקלו מאד את ההנחיות, זה לא הליך היתר רגיל אלא משהו מהיר הרבה יותר.
אבל התפילות שלך נענו ולא היו אזעקות במרכז בלילה
ההיתרים או המימון?אני10
מימון זה לפרטי, היתרים בכולם
הבנתי שקידמו את זה לאחרונההמקורית
נגיד פה בעיר שלי יש אזורים שלמים עם היתרים מראש לבנייה, והרבה תמ"א שזה בעצם הוספה של ממד
אבל לבד בבית פרטי זה עולה לא מעט
גם אצלנובוקר אור
באמת זו בעיה של בתים ישנים אבל זה די מסובך לבנות שם עכשיו ממדלדעצי גם אם היה אפשר חוקית
יש היום פטור מהיתר והרבה חברות שעושות ממד טרומימקרמה
הכוונה היא לממד שנבנה במפעל ומידות קבועות
ומביאים אותו במנוף
הייצור השבלוני במפעל מפחית עלויות
מתכנון מקומי והתאמה לבית.
זה לפעמים נראה כמו תלאי על הבית
אבל עדיך בטיחות על יופי...
ויש גם מיגוניות חהצבה בחצרות- זול יוצר
גם אצלנו לא היינו כולם ביחדמתואמת
חלק מהילדים צריכים נעליים וכמה בגדים, התלבטנו מאוד ובסוף בכלי החליט לצאת איתם לקניות. האזעקה תפסה אותם בדרך...
וגם הבן הגדול עדיין היה בישיבה (אבל לא היינו בטוחים שהוא עדיין שם).
בקיצור, ירדתי למקלט עם שאר הילדים, וניסיתי לשמור על רוגע מולם למרות שדאגתי לשאר בני המשפחה...
ב"ה עכשיו אחרי עמל כל הילדים מתחת לגיל בר מצווה ישנים. ואני עדיין במתח וצריכה להירגע...
(איך באמת הולכים ללדת ברוגע ככה??
)
ב"ה מודים ומשבחים ומפארים ונותנים שבח לה'!אם מאושרת
אמן!
כמו שכתבת ב"ה ששומר עמו ישראל.
מצד אחד זה מרגיז שהגויים מעיזים להציק לנו ,
והלב מתכווץ מצער על הקדושים שנהרגו היום הי"ד.
ומצד שני- הלב כל כך רחב על הניסים שה' עושה לנו כל רגע ורגע,
והחיבוק שה' נותן לנו שמראה לנו מה יכול לקרות רק מרסיס ואיך אף יהודי לא נפגע.
זו הרגשה מנחמת בלילה האחרון של השנה הזו.
אני כל הזמן חושבת על בני ישראל במצרים - מה הם הרגישו בזמן שה' עשה אותות ומופתים גלויים כל כך.
שנמשכו במשך שנה.
איפה אנחנו כיום? באיזה שלב של המכות?
מה שבטוח שמרגישים שה' משפיע עלינו שפע רב של ניסים !
וכמובן תחושת הודיה גדולה לחיילים האלמונים ( במקרה אני מכירה כמה כאלה אבל בשביל להתפייט באמצע הלילה מתאים לכתוב אלמונים🥹) ולנשותיהן הצדיקות ששורדות את הכונניות הרבות עומדות מאחורי כל המערכות של היירוטים לסוגיהן השונים , והמחשבה על זה שהם שנים שנים עובדים ופועלים בשקט ובסתר ואף אחד לא שומע עליהם.
וזה מחדד אצליי כמה כל פעולה אפילו שהיא שקטה ובלי זרי הוקרה היא עצומה ומשפיעה כל כך.
במישור הפרקטי נהנתי מההזדמנות הנדירה של ערב חג עמוס במיוחד לשבת ולהתפלל ולשורר יחד כולנו משירי ראש השנה.
אבל עכשיו אני כמובן צריכה להשלים את מה שחסר והזמן שאבד עקב השיבוש בשעות שינה.
תמיד אוהבת לקרוא את נקודת ההסתכלות המיוחדת שלך ❤️מתואמת
כתבת מהמם ומדויק כל כך. תודה!בארץ אהבתי
אוף אבל כל כך עצוב לי עכשיו על הנופלים בערב חגנהורה
היה ממש כואב להוציא ככה את החגממשיכה לחלום
😢😢😢אם מאושרת
ידענו כבר בערב החג והיה ממש קשה להכניס ככה את החג.
זה גם היה קשה לארח מישהי ששאלה אותי אם שמעתי משהו ולא רציתי להגיד לה בחג מי ומה.
בחג קראתי מאמר של הרב יעקב אריאל שליט"א שעשה לי סדר ברגשות המעורבבים-
הוא כתב שבארץ ישראל שמיני עצרת ששייך לימים הנוראים והוא יום רציני של חתימה וגם של הזכרת נשמות נחוג יחד עם שמחת תורה שהוא שמחה גדולה מאד , כי לעומת חוץ לארץ ששם יש יום נפרד לכל חג בארץ ישראל כל החיים שלנו יחד מעורבבים שמחה ועצב - גילו ברעדה.
זה התחבר לי לרגשות של השנה האחרונה שהיתה מאד מעורבת ברגשות כאב וצער והודיה על הניסים העצומים שקורים כאן.
אבל באמת זה כבר 200 שנה ככה כאן בארץ .
היה מנחם לקרוא את פרשת האזינו שרואים בה איך כל מה שקורה כאן הוא מהלך אלוקי שה' מנהיג אותנו לקראת הגאולה.
בעז"ה שנזכה במהרה לראות את הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום.
והשנה הזו יהיו לנו רק רגשות שמחה , בלי שום ערבוביא.
זה כל כך נכוןממשיכה לחלוםאחרונה
אבל נמאס לי מהערבוב הזה
אני רוצה שמחה שלמה של גאולה
די כבר עם החושך הזה שנכנס לכל דבר
צינון בהריון ? טיפים להקלה התקבלו בשמחהדפנה06032000
מקפיצה, כי סיימתי להורים את הנייר בחג, המצב קיצונידפנה06032000
לי ממש עוזר לשתות חומץ תפוחיםבארץ אהבתי
מערבבת כף אחת עם קצת תרכיז תפוחים וטיפה מים (כדי לטשטש קצת את הטעם), שותה מהר בלי לנשום מהאף כדי לא להריח... זה מגעיל אבל עוזר ממש.
לוקחת כמה מנות, כל כמה שעות עוד כף. בדרך כלל אחרי המנה השניה או השלישית מרגישה שיפור משמעותי.
חומץ תפוחים זה ממש שורף לא?דפנה06032000
יוצא לי לגרגר כשיש כאבי גרון והוא באמת מושלם
אבל אם קרה שבלעתי אותו- המצב לא טוב חחחח
ואשמח לדעת כמה בערך..
בכף כמה חומץ וכמה מים?
זה די שורף בגרון, אבל עובר לי מהרבארץ אהבתי
אני שמה בתוך כוס - כף חומץ, ומוסיפה עוד קצת תרכיז ומים בשביל להקל על הטעם.
מקווה שיעזור גם לך. אצלי ואצל בעלי זה עבד טוב כבר הרבה פעמים. (ניסיתי בפעם הראשונה כי ראיתי שממליצים על זה כתרופה טבעית נגד סינוסיטיס. אז כשפעם הייתי ממש גדושה בנזלת ופחדתי שזה יכול להתפתח לכיוון סינוסיטיס, ניסיתי את החומץ וזה באמת עזר. מאז כבר השתמשתי הרבה פעמים וזה ממש עוזר כל פעם...)
תודה רבה! ומה הכוונה תרכיז? איזהדפנה06032000
תכלס זה החלק הפחות קריטיבארץ אהבתי
אנחנו לא קונים בבית שתיה מתוקה, אלא תרכיז תפוחים 100%, שממנו מכינים מיץ בשבת. אז כשאני שותה חומץ אני מערבבת אותו עם 'מיץ' מרוכז מאוד, פשוט כדי להכהות את הטעם של החומץ.
אבל זה לא באמת חלק מה'תרופה'. זה רק כדי לעזור לי לשתות. אז אם אין לך, תמצאי את הדרך שלך שתאפשר לשתות את זה בלי שזה יהיה בלתי נסבל...
מקסימום אקח דבש, אבל אשמח למינונים🙏דפנה06032000
אני כנראה אעשה את זה כבר עכשיו בלי נדר
אני לוקחת כל פעם כף חומץבארץ אהבתי
מעבר לזה מוסיפה לפי מה שמתאים לי, אין פה מינון מדויק.
לוקחת כל כמה שעות, לפי ההרגשה שלי. בד"כ כ-3 פעמים ביום בערך.
כף חומץ בכוס מים גם תופס?דפנה06032000
או שזה יהרוס את האפקט וצריך חומץ יותר מרוכז?
אין לי מושג... נשמע לי שגם יכול לעזורבארץ אהבתי
טוב , אנסה. תודה רבה לך!!!דפנה06032000
את בטוחה שזה צינון או אלרגיה?פרח חדש
העיניים אדומות ומגרדות?
לא, זה קרה כי הייתי מול המזגןדפנה06032000
קמתי בבוקר עם כאבי גרון ואז התפתח לצינון בקטנה ועכשיו אני כבר עם צינון כבד , ליחה וקצת שיעול🙈
אצלי הסתבר שזה קורונה ☹️אן אליוט
רפואה שלמה
מה תסמינים של קורונה?דפנה06032000
ותודה רבה!
אצלי צינון חריף וכאב ראש, קצת שיעולאן אליוט
לבעלי גם כאב הגרון
אהה אז יש מצב שזה קורונהדפנה06032000
נשמע כמו צינון רגיל
גם אצלי כנראהאפונה
שיעול בלי סוף וכמויות של ליחה כבר שבועיים-שלושה.
אתמול בהבדלה גיליתי שנעלם לי חוש הריח...
טוב חוש הריח/הטעם זה סימן מובהק לקורונהדפנה06032000
אבל וואו שבועיים שלוש להיות ככה זה טירוףףף
אין שיפור כל התקופה הזו?
רק החמרהאפונה
בהתחלה היה רק שיעול טלפני שבוע הצטרפה גם ליחה
אבל ילדתי באמצע וזה כנראה לא תורם יותר מידי.
אהה בשעה טובה איזה כיף!דפנה06032000
המון מזל טוב!!
תנסי להיות בשמש, ולהתקלח עם מים חמים, לי זה עזר מאוד
מזל טוב!!! הרבה אושר ונחת🙏יעל מהדרום
המון מזל טוב! מומו100
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה מהלידה ומהקורונה!
מזל טוב! מרגש!אמא טובה---דיה!
מזל טוב!!מכחול
תודה על כל הברכותאפונהאחרונה
באמת ב"ה שמחה גדולה
תה עם ג׳ינג׳ר, לימון ודבשמצפה88
מי מלח בתרסיס/אינהלציה
אם יש גם שיעול אז מי אגסים
מי אגסים שמעתי על זה, אנסה, תודה רבה!!דפנה06032000
לאכול פרוסות ג'ינג'רמה רבו מעשייך
זה קצת שורף בגרון אבל זה ממש עוזר.
מעדכנתדפנה06032000
הייתי בשמש, שתיתי מי אגסים, ותה עם לימון ודבש
הלכתי לנוח עם פוך והזעתי המון (בכוונה לא הדלקתי מזגן והיה לי חם ממש)
ושמתי בצל קצוץ מתחת לראש
ודאגתי להוציא ליחה כל הזמן ולא להשאיר אותה בגרון
רציתי לנסות גם חומץ תפוחים אבל לא היתה דעה מוחלטת אם מותר בהריון אז ויתרתי.
ובלי עין הרע מרגישה הרבה יותר טוב!
תודה רבה רבה לכןן!!
יש לי בלגן בראשאנונימית בהו"ל
בשקיפות עורפית יצאה תוצאה ממש לא טובה.
סיכון גבוה לתסמונת דאון (לפי השקיפות היה בערך 1:85. בשילוב עם הבדיקת דם זה הרבה יותר - סביב 1:10).
תכננתי השבוע לספר לאחים שלי, לילדים שלי, בעבודה. הבטן כבר יוצאת ולא נעים לי שיתחילו לנחש בלי שאני אומרת.
אבל אני באמת לא יודעת לאן זה הולך מפה.
לא מצליחה לדמיין את עצמנו מתמודדים עם ילד עם תסמונת דאון. נשמע לי ממש גדול עלינו.
אבל גם לא חושבת שנעשה הפלה. לא מסוגלת לדמיין אפשרות כזו.
וזה עוד לא בטוח, אבל זה בהחלט סיכוי גבוה, וממש לא מבוטל.
וההריון הזה בכלל הגיע באופן קצת מפתיע (לא מנענו, אבל גם לא הספקנו לחכות לו. רגילים בדרך כלל לחכות יותר. וזה קצת הפתיע וגם טיפה הלחיץ). ועכשיו הסיפור הזה ממש מבלבל הכל...
ולא יודעת את מי לשתף. ואם לספר על ההריון בלי לשתף בסימן שאלה הזה, או כן לשתף חלק מהאנשים שאני מספרת להם, או בינתיים לא לספר כלום בכלל.
לא מבינה בזהקפצתי לבקר
אבל הייתי משתפת רק את מי שאת רוצה לשתף גם במורכבות הזו
מניחה שיפנו אותך לדיקור מי שפיר שיתן תשובה ודאית. בשורות טובות!
תודה על התגובה. אנחנו מן הסתם באמת נעשה מי שפיראנונימית בהו"ל
זה הגיוני לא לספר כלום בעבודה? למרות שכבר מתחילים לראות?
תמיד שיתפתי בשלב די מוקדם. סתם כי הרגשתי שזה יותר נכון לי.
אבל עכשיו לא מתאים לי לשתף את כולם בסיפור הזה. ובעיקר לא בשלב הזה של החוסר וודאות.
ומתלבטת גם לגבי האחים. יש אחות שאני רואה לעתים קרובות, וברור לי שהיא יכולה לשים לב. השאר לא רואים אותי אז זה פחות נורא לדחות את השיתוף, אבל לגביה אני מתלבטת...
תעשי מה שטוב לך.קפצתי לבקר
בעבודה את עדיין לא מחוייבת עפי חוק לספר, ואם לא מתאים לך אל תשתפי.
כן כדאי לך לחשוב מי מעגלי התמיכה שלך, את מי את כן רוצה לשתף שתוכל לתמוך בך בסיפור הזה. גם עם בעז"ה הכל יהיה תקין עדיין זה ימים לא קלים, שלפעמים כדאי גם תמיכה מבחוץ ולא לתת רק לבן הזוג לספוג הכל.
תודה. זו באמת נקודה חשובהאנונימית בהו"ל
עזרת לי
אני לא הייתי משתפת בסיכון הזהשושנושי
במיוחד ששקיםות עם כל הכבוד זה עדיין בדיקת סקר וממש לא ודאי כמו מי שפיר
אם כבר בדיקות סטטיסטיקה הייתי ניגשת לבדיקת ניפט (אם תרצי לשמוע איפה הכי שווה ועל ההחזרים מהקופה - תכתבי לי). בבדיקת ניפט מקבלים תשובה מהר יחסית והתשובה יותר ודאית
בכל אופן, בעז''ה אני רוצה לקוות איתך ךבשורות טובות
כן יכולה להגיד שאני לא הייתי מספרת
כי במידה והילד יהיה בלי ת. דאון תחשבי שכל מי שאמרת לו על הסיכון יזכור לך את זה, יזכור את זה גם לילד.
נ.ב.
כותבת בתור אחת שבאחד הבדיקות במהלך ההריון עלה גם חשד לת. דאון
נשלחתי לסקירה מכוונת ןבדיקת ניפט
זה כבר היה לקראת סוף ההריון ככה שמי שפיר לא עמד על הפרק כי ידעתי שאני לא מתכננת על הפסקת הריון
בפועל ב''ה נולד תינוק מתוק ממש. עכשיו בן כמעט חודשיים. ילד דבש
מתקדם יופי
וכן - הוא ילד בריא ושמח
אני הכי שלמה עם זה שלא סיפרתי לאחרים.
זהו, עכשיו הסיפור הזה מאחוריי
שמחה שלא השארתי עקבות בעולם עם החשד הזה
האמת שלא זה החשש שלי מהשיתוףאנונימית בהו"ל
אם הילד בריא, לא חושבת שזה ישנה למישהו שפעם היה חשש שיהיה לו ת.דאון. זה באמת ממש לא מה שמטריד אותי.
יש בי צד שרוצה לספר לכולם. כאילו לא לתת להם להתרגש 'איתי' מההריון, כשאני במקום אחר לגמרי.
ומצד שני, ברור לי שלא כל התגובות של הסביבה יתאימו לי. (דווקא על האחים שלי אני לא חוששת, בטוחה שהתגובות יהיו רגישות ומתאימות. בעבודה זה יכול להיות אחרת. בכל מקרה התכנון שלי לא היה לספר לכולם אלא למנהל ולעוד מישהי שעובדת ממש צמוד אלי. אבל נראה לי שבאמת אני אחכה איתם עוד קצת).
וגם לא בטוחה כמה בעלי רוצה שכולם ידעו מזה. מניחה שיהיה לו יותר קשה עם זה. יותר חשוב לו ממני לשמור על הפרטיות שלנו.
בכל מקרה תודה על מה שכתבת. זה עזר לי לחדד לעצמי מה באמת ההתלבטות פה.
ולגבי ניפט - זה עולה די הרבה, לא?
אני חשבתי שעם תוצאה כזו כבר עדיף לעשות מי שפיר, לקבל תשובה לגמרי ודאית. וגם במימון הקופה. לא?
לגבי ניפטשושנושי
עלה לי 1900 ש''ח - מכון פועה הפנו אותי לחברה מסוימת שעובדת איתם בשתפ
קיבלתי החזר של 80 אחוז מהסל לידה של לאומית זהב
אצלנו מי שפיר לא היה על הפרק
ככה שאין לי מושג איך זה מבחינת עלות לתשלום
וכן - אם יש לך אפשרות למי שפיר לגמרי הייתי הולכת על זה ורק לאחר מכן מספרת
לנו עם תוצאה דומה המליצו גם לעשות ניפט קודםרוצה_לענות
התייעצנו עם כמה אנשים מהתחום שאנחנו סומכים עליהם שהסבירו לנו כמה ניפט מדוייק (אני כבר לא זוכרת מספרים, רק זוכרת שהשתכנענו..)
בסוף בחרנו שלא לדעת.
הרגשתי שבלי ידיעה וודאית אני יכולה להתפלל על זה, ולעבור את ההריון (שהיה קשה מאוד) עם יותר כוחות ותפילות ושיותר קל לי להכיל אכזבה מהוודאי ח"ו בלידה עצמה עם כל ההתרגשות וההורמונים מסביב.
ב"ה נולד ילד בריא ללא תסמונת.
וואו, איזו החלטהאנונימית בהו"ל
איך עוברים ככה הריון שלם? נשמע לי שלנו זה לא יתאים. אבל תודה על השיתוף.
ומשמח לשמוע שבסוף התינוק בריא!
לבעלי באמת היה לא קל.רוצה_לענות
אבל אני הרגשתי שיהיה לי קשה לעבור את ההריון (הקשוח ביותר שהיה לי) עם עוד ידיעה קשה, ושאני פשוט אקרוס אם זה יהיה וודאי, וארצה להפיל למרות ששכלית זה לא נכון בעיני.
התמודדנו בדרכים שונות, וזה באמת היה לימוד לא פשוט... אבל צמחנו והתקדמנו מזה.
ובכל אופן נשמע שאתם יודעים מה טוב לכם (לעשות מי שפיר ולהיות בוודאות) ובע"ה מתפללת איתכם שתקבלו בשורות טובות!!
אצלינו1987c
גם קבלתי עכשיו תוצאה 1:100. פועה המליצו על מי שפיר. לא ניפט.
תודה לכל מי שכתבה לי. נראה לי שנלך על המי שפיראנונימית בהו"ל
לחוצה קצת מהבדיקה, אבל מאמינה שזה יהיה יותר נכון לנו.
לגבי הבעלמתיכון ועד מעון
באחד ההריונות שלי נאלצנו להפסיק את ההריון בצער רב, בעלי רצה לספר לכמה שפחות אנשים, אני הרגשתי הפוך ממנו שזה שאני שומרת בסוד רק הכביד עליי, מה גם שכבר הייתי בשלב מתקדם ממש שכולם ידעו.
החלטנו שכל אחד יעשה מה שטוב לו, הוא ישמור בסוד ואני אספר.
עליי זה הקל שלא הייתי צריכה לעשות חשבונות למי לספר ולמי לא.
אני הייתי מספרת לכל מי שיכול להקל עליך בכל החלטה שלא תקבלי, מי שיתמוך ויעזור מוזמן למעגל השיתוף ומי שיפגע אל תספרי לו, אל תחשבי על אחרים בדבר הזה, רק על טובתך ועל שלמות נפשך
וואו חיבוק, זה ממש קשוחממשיכה לחלום
אני חושבת שאם כבר רואים כן הייתי מספרת למי שיראב בעצמו בכל מקרה, אבל לא מוסיפה את המורכבות של הסיכוי לתסמונת דאון
משתפת רק את מי שאני זקוקה לתמיכה שלו
היי אהובהאבי גיל
מניחה שאם אהיה שוב בהריון כבר די אהיה מחויבת למי שפיר. אז רק אגיד שההריונות שלי היו הריונות בסיכון ובכולם עשיתי רק ניפט וכולם היו מדויקים (גם באופן כללי וגם ספציפית למה שהייתי בסיכון לו).
יחד עם זאת, אם היה יוצאת לי תוצאה (שהיא לגמרי סטטיסטית) לא טובה כנראה שלא הייתי מסתפקת בניפט ועושה גם מי שפיר.
חיבוק מאמינה שהכל יהיה בסדר בע"ה.
בבריאות ובידיים מלאות
אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל
היימו שם, עם סיכוי פחות גבוה אבל גם כן הופננו לבירורים בגלל חשד מוגבר.
אצלנו ידענו שנסיים את ההריון במקרה של ת.דאון אז לא היה ספק שנעשה מי שפיר (ב"ה שללנו והילד בריא ומקסים), אבל החלטנו לשמור ולא לספר עד אחרי התוצאות. התעננו כמה שבועות עם הסוד האיום הזה בבטן (תרתי משמע...) ובסוף סיפרנו להורים של אחד מאיתנו. איזו הקלה! כמה הם תמכו ועזרו! לצד השני לא סיפרנו כי ידענו שלא יעזרו ורק ילחיצו.
ממליצה לך לספר למי שתרצו את התמיכה שלו. ואל תפחדו "להפלות" בין צדדים או רמות קרבה, רק אל תשכחו לציין שלא יספרו למי שלא סיפרתם.
מתפללת עלייך שיהיו תוצאות טובות ותקינות
תודה על העצה, באמת חשובאנונימית בהו"ל
וטוב שיש לי גם מקום פה לשתף ולא להיות עם זה לבד...
לא יודעת מה נעשה אם נגלה שזה אכן תסמונת דאון. לא מסוגלת לחשוב על אף אחת מהאפשרויות. מקווה מאוד שלא נצטרך להתמודד עם השאלה הזו.
לכי צעד צעדמתיכון ועד מעון
תתחילי במי שפיר, בשל החשד זה ללא עלות.
אח''כ תחשבי הלאה
וואי נשמע לא קלאנונימית כרגע.
ממליצה להתייעץ עם מכון פועה,
הם מומחים ומבינים, יוכלו לעזור לך.
שיהיו בשורות טובות בע"ה!
אזהרת טריגרגלסגולכהה
לחברה יקרה שלי יצאה בדיקה לא טובה.
בבדיקת ניפט התגלה שזו טריזומיה 18 כלומר לא תסמונת דאון אלא פגיעה אחרת, בהתייעצות עם רב עברה הפלה.
לחברה אחרת בבדיקה יצאה תסמונת דאון באופן ברור, גם היא עברה הפלה לאחר התייעצות עם רב.
חשוב לומר שאם הרב מתיר זה עליו.
אף אחת לא מתכננת דברים קשים בתחילת הריון, אבל אם לדברייך זה ממש גדול עליכם ממליצה בחום להתייעץ הלכתית ורפואית במקביל.
מאחלת התרת ספקות במהרה ושנה טובה ומתוקה
תודה על השיתוףאנונימית בהו"ל
אצלנו הסיכון הגבוה הוא דווקא לתסמונת דאון, אבל מן הסתם נדע יותר אחרי המי שפיר.
ותודה על העצה, ברור שבכל מקרה מתייעץ עם רב. מקווה שנמצא מישהו קשוב ומתאים לבירור הזה.
אני לא הייתי משתפת...אנונימית בהו"ל
תלבשי בגדים רחבים
עד שיתבהר לכם בעז"ה
חיבוק חם.
היינו במשו דומה. האי ודאות מטלטל מאד.בסוף התברר כתקין. ב"ה
תודה לך, ולכל האחרות שכתבו ולא הגבתי באופן אישיאנונימית בהו"ל
מעריכה כל תגובה.
מתפללת לתוצאות תקינות בהמשך.
בינתיים באמת הולכת עם רחב, גם אם מישהי רואה, זה עוד לא שלב שמדברים על זה בכל מקרה...
לא הייתי מספרתאמאשוני
ואם שואלים לענות:
כשיהיה הזמן, נשתף.
רק אם ההורים חופרים הייתי חושבת לשתף.
הייתי משאירה את המצב ככה עד התבהרות הדברים, ובכל מקרה לא משתפת בחשדות אלא רק בדברים עם וודאות גבוהה, לשני הצדדים.
שיהיו בשורות טובות!
1:10 זה 90% שהכל בסדר, בע"ה!!
תודה! מניחה שלא ישאלואנונימית בהו"ל
ההורים ממש לא חופרים. אבל נראה לי שאמא שלי אספר, חושבת שהתמיכה שלה תועיל לי.
לא יודעת איך היא תגיב אם נחליט להפיל (אם ח"ו התוצאות לא יהיו טובות). אבל בכל מקרה היא תדע כי על ההריון היא כבר יודעת.
ואני מאוד מקווה לבשורות טובות. אבל כן לחוצה שגם השקיפות עורפית גבוהה, וגם התוצאות של הבדיקת דם העלט יותר את הסיכון.
בינתיים מתפללים מאוד לבשורות טובות.
מי שיכולה להתפלל עלינו, אשמח (אבל מעדיפה להישאר אנונימית, הקב"ה ידע מי אני...)
שיהיו בשורות טובות בע''החצי שניאחרונה
נצפתה עצם אף?
ה'כלל' שלי הוא שאני משתפת את מי שיעניקמקרמה
לי תמיכה וחוסר,שיפוטיות גם בהחלטות בעתיד.
לי באופן אישי- לשמור קשייים בסוד צורך ממני אנרגיות שעדיף ויהיו מנותבות לדברים אחרים-- והסווד רק מעמיס וההופך לעול.
תנסי לא לחשוב עכשיו על מה יקרה אם ו...
בטח שלא לקבל החלטות
צעד צעד
הייתי הולכת על מי שפיר- שזה להסיר את הספק בוודאות.
אצל רופא טוב- זה בדיקה פשוטה ומהירה
(ההמתנה לתוצאה לפעמים מורטת עצבים אבל זה עדיף על הריון שלם)
בהריון האחרון עשיתי אצל דר נילי ינאי- ממליצה
שיהיה בבריאות
למנוסות שבינינומייפל1
אני זוכרת מההריון הקודם שיש כל מיני דברים שכדאי לעשות עוד לפני הלידה, נגיד כמו למרוח משחה לפטמות כבר לפני... הבעיה שחוץ מזה אני לא ממש זוכרת מה עוד😅
יש לכן המלצות על דברים שכדאי להתחיל מבעוד מועד?
עוקבת ומקפיצהכנה שנטעה
משהו לסימני מתיחה אולי? קצת ברזל?הריונית?
חיזוק אגן?
להכין את כל הדברים הראשוניים הבסיסיים לבייבי? למצוא פיתרון מיידי לילדים כשהלידה מתחילה?
אני בד"כ לוקחת תמצית עלי פטל ושמן נר הלילהמיקי מאוס
קשה לי לומר אם זה עוזר כי אין לדעת איך היה בלי...
לוקחים מתחילת תשיעי מנה אחת ביום וכל שבוע מוסיפים עד ל3 פעמים ביום בשבוע 39
אפשר גם לשים כדור של שמן נר הלילה בנרתיק החל משבוע 38 זה אמור לרכך את צוואר הרחם (לחורר עם סיכה מחוטאת. כדאי לשים תחתונית זה מלכלך)
ויש עיסוי פרינאום, אני לא עשיתי אבל יש מי שממליץ
לגבי הפטמות זה ממש מומלץ. אפשר גם קרם גוף או שמן קוקוס לא חיב משחה יקרה. וכדי להגן על החזיה מהשומניות אני ממליצה להשתמש בפדים עגולים כזה של קוסמטיקה
אה ואני מכינה את הבגדים ושידת החתלה מראשמיקי מאוס
ממש הכל מכובס ומקופל, חיתולים מגבונים
זה כל כך יותר נח לחזור הביתה ככה
ואם זה לא לידה ראשונה בטח יש סלקל מהקודמים אז לכבס אותו,ולארגן את העגלה וכו
תודה רבהמייפל1
מה בעצם התמצית הזו אמורה לעשות? אני קצת בלחץ משימוש בכל מיני חליטות ועלים בהריון
משחה לפטמות.? חדש לי.. למה מומלץ?דפנה06032000
לרכך את האזור לקראת ההנקהמיקי מאוס
שפחות יהיו כאבים ופצעים בהתחלה
קטע, תודה!דפנה06032000
אני לא עשיתי כלום, וב"ה ילדתי כמה וכמה ילדים 
מתואמת
בעיקר הכנות רגשיות, בהתאם לכל לידה... והכנת הציוד לתינוק בתחילת חודש תשיעי. (פעם לא הייתי קונה כלום לפני, רק מכינה ממה שיש בבית. הפעם קצת "נשברתי", וקניתי למשל כרית הנקה מראש...)
לנוח, לא לבוא ללידה מותשתפה לקצת
זה הדבר היחיד שהשתדלתי לעשות לפני הלידה
לדאוג לכל הדברים מראש, ולקנותחושבת לעצמי
ואם נוהגים לא לקנות להכין רשימה מפורטת ממש ומדוייקת למי שילך לקנות.
ולדאוג שיהיה גם מי שיכבס...
ולנוח מלא לפני.
אם יש אופציה להתארגן על אוכל ליומיים הראשונים לפחות גם שווה.
לי אמרו לאכול אבוקדו, כי זה מרכך את הרקמות. אז בתור אחת שאכלה כמעט מטעי אבוקדו, לא יכולה להגיד שזה כל כך עזר, אבל יש מצב...
אולי להרעח בלידה שמן תפוזים? אם אני זוכרת נכון זה מרגיע.
ובעיקר הרבה תפילות ושיהיה בידיים מלאות.
כן, אני גם מהקונות לפני... צריכה את השקט הזהמייפל1אחרונה
מאיפה מקבלים כוחות?אנונימית בהו"ל
בעלי היקר היה במילואים חודש וחצי, חזר הביתה לשבועיים וחצי- נשמנו לרווחה סוף סוף. ואז הוקפץ בצו 8 עד לזמן בלתי ידוע
כואב וקשה מאוד אבל משתדלים להחזיק חזק כמה שאפשר...
היום קיבלתי מחזור. מחכים כבר שנה להריון
והמחזור הזה פירק אותי לגמרי
זאת תהיה הפעם השלישית שאני אטבול כשהוא במילואים )בסבב הנוכחי)
ובכל פעם הצלחנו להיות ביחד רק פעמים בודדות
ביום רביעי הבא אני אצטרך לטבול שוב, בלעדיו
בלי לדבר על זה ששוב נפרדים ונפגשים בלי חיבוק..
וגם כשהוא יחזור זה ל48 שעות
ואם בכל פעם הסיכוי להכנס להריון הוא נמוך, עכשיו בכלל..
אנחנו רוצים גם להתחיל בירור פוריות בקרוב
ועל כל תור אצל הרופא צריך לבקש מהמפקד אישור וזה ממש ממש מקשה על הקושי העצום שכבר קיים..
הכל מרגיש לי כל כך מורכב
אין לי כוחות לכלום
לא מצליחה להרים את עצמי ולעודד את בעלי שגם לו לא קל.
אין לי את מי לשתף במצב (חברות שלי כולן בהריון/עם ילדים) ולא רוצה לשתף במצב שלנו
חיבוקים וכוחות יתקבלו באהבה
ומי שתוכל להוסיף פרק תהילים עלינו שה' ישלח לנו כוחות ובשורות טובות בקרוב בכלל ישמח 😊
חיבוק גדול!אישהואימא
שה' ישמח אותכם בקרוב!!
חיבוק, מכירה את הקושי שלמקרמה
ציפיה להריון
מכירה את הקושי של צו 8
לא מכירה אותם ביחד.
מה שלי עוזר בהתמודדות עם הקשיים זה לפרק אותם המרכיבים, לשים בצד את המרכיבים שאין לי את היכולת לשנות
ולהתמקד במה שכן
התחלה של בירור פוריות היא הרבה סחבת וביוקרטיה ראשונית שלנוכחות שלו אין ממש משמעות (כמובן שיש לה משמעות נפשית, שותפות וכו)
כמו בדיקת שד
בדיקת פאפ
מעקב זקיקים
אפשר להתחיל משם
ואפשר גם להחליט שזה גדול עליך עכשיו ואת מנייה אצ זה בצד, ותתחילו בירור בתקופה יותר שפויה.
המון חיבוקים
חיבוק ענק ענק ענקאורוש3
איזה קושי מטורף. באמת. הגבורה שלכן באין ברירה הזה לא נתפסת.
סתם רק בנוגע לפוריות, בגדול חוץ מבדיקת זרע שתעשו מתי שתוכלו כשיחזור, כל היתר זה בדיקות שעליך אז את לגמרי יכולה להתקדם בבירור בינתיים. הדברים לוקחים זמן ...
אמרתי עכשיו פרק תהילים לזכותכם. חיבוק ענק ❤️קמה ש.
בס״ד
שה׳ יחזיר לכם בכפל כפליים על כל הנתינה וההקרבה שלכם ותזכו לחבוק תינוק בריא ומתוק בקרוב ממש, מתוך שמחה וטוב גלוי. תודה לשניכם מעומק הלב בשם כולנו.
יעודד אותך?באתי מפעםאחרונה
חברה שלי ילדה בת לא מזמן שהם מחכים לה לא מעט שנים... היא סיפרה לי שאמרו לה לעשות טיפולי פוריות והיא לא יכלה בגלל שבעלה גויס למילואים, הוא היה במילוים הרבה זמן וקפץ הביתה לערב אחד.... כאילו, מה הסיכוי? גם בעיות בפוריות וגם מי יודע מתי הביוץ... והם שנים מחכים! והנה, נולדה להם בת לא מזמן מאותו ערב... אז רק מספרת לך שיעודד אותך, שיש גם ניסים. וזה לא רחוק, זה ממש קרה עכשיו. ❤️
אבודה, ואובדת עצות. אולי למישהי יהיה איך לעזוראנונימית בהו"ל
הזוגיות שלנו פשוט לא קיימת.
כאילו טכני ממש, ואנחנו פה אחד בשביל השני במה שצריך.
אבל זה מסתכם שם.
ואני לא מצליחה לשים את האצבע מה הבעיה.
סיכוי טוב שזה שמשהו אצלי לא שלם בתוכי, לא יודעת מה גרם למה וכו'..
ועל מיניות אני בכלל לא אדבר.. (תכלס זה התחיל מזה, ופשוט משפיע בטירוף על הזוגיות שלנו, בכל המובנים)
והתחלנו תהליך אצל מישהי, והיינו אצלה כמה פעמים.
ואני פשוט לא מתחברת אליה.
ובעלי אומר - מה הבעיה תחליטי שזה מה שטוב לנו..
אבל אני לא.
במיוחד שהרבה מזה זה תהליך מולי.
וזהו.
זה מורכב מכל כך הרבה דברים, שאני פשוט מיואשת.
ובלי קשר, אם יש למישהי את המספר של אלירז פיין אשמח
מס. הטלפון שביקשתתדהר
תודה!אנונימית בהו"ל
אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל
אני רק חיבוק.
ואלירז מדהימה!!!
ממליצה בחום על הקורס שלה
ואוף. אני מזדהה רק בזה שאנחנו באיזשהו משבר כבר יותר מידי זמן.....
בעלי כבר חושב שעבר לי אבל תכלס עוד לא...
והמילואים עכשיו באמת לא ככ עוזרים לזה.....
באלי לשמוע שיש תקווה.
(היתה לנו זוגיות ממש טובה.....או כך לפחות חשבתי)
אוח סליחה שפרקתי לך קצת על הדרך.
בכל אופן חיבוק.
אני אופטימית בגדול ומאמינה שאפשר לצמוח מהכל... רק שעוד לא פגשתי או שמעתי סיפורים מכלי ראשון....
חיבוק ושנה טובה עם זוגיות ברוכה!!
הפותחתאנונימית בהו"ל
לא היתה לי חוויה מאוד מוצלחת עם קורסים מקוונים.. באלי הדרכה אישית.
את ממליצה בכל זאת?
מתלבטת אם לשלוח לה הודעה לשמוע מה היא אומרת.
היא גרה במקום לא רלוונטי באמת לבוא אליה לייעוץ
לדעתי אפשר לקבל ממנה ייעוץ גם דרך הזוםבארץ אהבתיאחרונה
אבל את יכולה לפנות אליה ולשאול מה היא ממליצה.
וילון עלי אקספרס ודומיואחת כמוני
יש למישהי המלצות עם קישור ספציפי?
וילון לגודל של דלת לא אטום, אבל מספיק בשביל שלא יראו מבחוץ
של איקאה נראה לי שקוף מידיי
מקפיצה. למישהי יש המלצה?אחת כמוני
מצטרפת לבקשה- אבל לחדר ילדיםמדברה כעדן.
לחלונות...
לגבי איקאהצלולה
יש להם רמות שונות של אטימות.
אפשר לסנן באתר לפי רמת אטימות. הוילונות הכי אטומים אוטמים ממש (אנחנו משתמשים בחדר ילדים כדי שלא תיכנס שמש כשהתריס פתוח, והוילון ממש אוטם).
תודה! אסתכלאחת כמוני
ראיתי את זה(אהבת עולם)אחרונה
יחידה 1 שקוף ווילונות , צבע אחיד מודרני פשוט פוליאסטר חלון מסך ל חדר השינה , סלון ו המרפסת ל אור ו UV
לי זה היה נראה שכן רואים צלליות ולא יותר מזה, אבל אני לא בטוחה (אבל בשיין ממש פשוט להחזיר, אז בעיני שווה לקנות ומקסימום להחזיר).
מתלבטת מה להחליט מה אתן הייתן עושות?אנונימית בהו"ל
1. הייתן נוסעות עם כל המשפחה בסוכות למלון בירושלים שכל העובדים שבו ערבים? כשר והכל אבל מפחדת שלא יתהפכו כמו שקרה הרבה פעמים לצערינו ורק בגלל זה מתלבטת..
זה גם באיזור העיר העתיקה אבל בלי קשר כל העובדים מגדול עד זוטר ערבים..
מה הייתן עושות?
2. שולחות מחר כרגיל למסגרות והכל? כי גם מפחדת כי זה ה7/10 והזבלים האלה מאיימים כל הזמן אז כאילו זמן יותר מפחיד.
מה אתן חושבות על זה ועושות בפועל מחר?
(מאנונימי כי שאלתי גם בחיים האישיים ולא בא לי שיקשרו)
לגבי 1 - לא הייתי הולכתמתואמת
אבל בעיקר כי מחליא אותי (בעיקר עכשיו) לראות ערבים בכמויות ועוד לעזור לפרנס אותם...
לגבי 2 - מודה שגם לי זה קצת עלה במחשבה, אבל תכל'ס אין לי ברירה... בתקווה שהילדים בכלל יצליחו לשלח את עצמם ללימודים, כי בעלי ואני לא נהיה בבוקר בשביל זה... ומתפללת שבאמת יהיה שקט, והם לא ייקלעו לאזעקות וכדומה כשהם לבדם...
בהצלחה מהממתאנונימית בהו"ל
הייתי נוסעתoo
(וגם נסעתי לא מזמן לחופשה ביפו) לא חיה את חיי בפחדים וחיה בדו קיום עם ערבים שאינם טרוריסטים.
שולחת, כנ״ל.
אבל איך אפשר להיות בטוחים שהם לא טרוריסטים?אנונימית בהו"ל
הנה לפני 3 שעות פיגוע בבאר שבע של אזרח ישראלי מהבני דודים שלא ידעו עליו כלום לפני ועוד מלא מקרים... אז איך אפשר לדעת?
ותודה על התשובה!
אי אפשר לדעתoo
זה לא הופך את כולם לטרוריסטים
זה סיכון קטן, רובם אינם מחבלים.
לחיות בפחד מכל ערבי זו לא אופציה מבחינתי, זו המדינה שלי ואני לא אחיה פה בפחד.
זה אגב מהות הטרור, להכניס פחד, פוגעים במעט אנשים ומפחידים מיליונים.
נכון אי אפשר לדעתאנונימית בהו"ל
אבל לצערי אני ממש לא בטוחה שלא רובם כן ולצערי אחרי ה7/10 שכל העזתים עצמם עשו מה שעשו אין לי אמון אין מבחינתי עד שלא יוכח אחרת כולם בחזקת טרוריסטים. ואני אומרת לצערי אבל המציאות שעוד ועוד כאלה שכאילו שכנים חברים וכו' פתאום התהפכו קיימת..
ולצערי אני מעדיפה לחיות בפחד מאשר לא לחיות בכלל חס וחלילה מבינה?
וממש מסכימה עם מה שכתבת בסוף שהטרור מנסה להכניס פחד ואצלי הוא מצליח לצערי אבל אני מעדיפה לחיות אופ מצב ביש
עונהדבורית
לגבי 1 לא עובר לי טוב בגרון האמת... אבל לא בגלל שמפחדת אלא שהם פשוט חלאות וקשה לי לסמוך על כשרות במקום כזה מבחינת בישול גויים וכו וגם כי זה לפרנס אותם. לא יודעת אבל אם הייתי עומדת בניסיון אם היתה לי אפשרות כזו.
לגבי 2 שולחת כרגיל. הביהס של הילדים בשכונה שרובה ערבית ושיקפצו לי. לא מוכנה לפחד במדינה שלי.
אני גם לא הבנתי איך כשרותאנונימית בהו"ל
של כשרות ירושלים אם הטבח והשף וכולם ערבים?! ועוד בחג? לא הבנתי איך אוך.
ולגבי 2 גם לי לא בא לפחד במדינה שלי אבל אני מפחדת אוף 😞
כן על שניהםשומשומ
לגבי 1 אם זה מאידיאולוגיה, אולי לא הייתי נוסעת (לי אין בעיה עם זה)
אבל מפחד- אני לא נותנת להם לנהל לי את החיים..
אם הייתי בטוחה שהם טובים או לפחותאנונימית בהו"ל
לא רוצים לרצוח את העם שלי מילא אבל אין לי דרך לדעת אוף זה מחרפן אותי אז זה גם פחד וגם אידיאולוגיה יחד נראה לי..
לגבי 1קפצתי לבקר
לא הייתי נוסעת. לא רוצה להכניס את הילדים למקום באמת סיכון כזו, ולא מוכנה לפרנס ערבים
אוף גם אני לא רוצה לסכן את הילדיםאנונימית בהו"ל
או לפרנס את האלה אבל כל המשפחה כאילו ממש רוצה ולא יצא כבר יותר משנה והכל אוףףףףףף
אם המחיר הוא השיקול, אז אולי כדאי ללכת לצימר במקוםמתואמת
נכון שזה בלי אוכל, אבל עדיין יכול להיות כיף ושווה...
(באופן אישי מעולם לא הלכנו לבית מלון, רק לצימרים, וגם זה כבר כמה שנים לא. כילדה כן הלכתי עם משפחתי לבתי מלון, כי לאבא שלי היה מימון חלקי מהעבודה. אבל תמיד הלכנו לבתי מלון דתיים... מן הסתם היו שם גם עובדים ערביים, אבל ודאי שלא כולם. בקיצור, אפשר להסתדר גם אחרת )
לדעתי בכל המלונותאורוש3
הייתי הולכת רגיל להכל
2. כנראה שכן...אין ברירה. שנינו עובדיםיעל מהדרום
לק"י
כולי תקווה שיהיה בסדר. ושאם חלילה יש תוכניות אחרות, שיבטלו את הלימודים מראש.
מה שכן, אני אעשה השתדלות ללוות את הגדול מחר לביה"סיעל מהדרום
לק"י
הוא הולך לבד בדרך כלל.
1. לא. לא הייתי סומכת על הכשרות ועל זה שהםהמקורית
לא יעשו דברים מוזרים באוכל, שלא לומר לאכול סיבוב חלילה חלילה
במיוחד ביום כמו מחר..
לגבי 2 מתכננת לשלוח…קמה ש.
1. יעבדוך העמים קלאסימקרמה
לא מוכנה לחיות פה בפחד
אני אמשיך לחיות את חיי- ואם זה אומר לקבל שירות מערבים- אז זה מה שיהיה
המציאות היא שהם פה
חיים לצידנו
אם להעניש אותם זה חהעניש את עצמינו?
מה זה יועיל לנו?
איך זה יקדם אותנו?
אם זה מלון מפנק
שיעשה לי טוב
והחברה המשפחתית תעשה לי טוב
לא הייתי מוותרת על זה רק בגלל המגזר של העובדים
2. אתן לילדים מטבעות לצדקה, שיהיו שליחי מצווהיראת גאולה
ואומר בעז"ה פרק תהילים שהכל יהיה בסדר להם ולכל עמ"י.
1. לא נוסעתSeven
אבל אני גם לא אוכלת במקום שהמבשלים בו ערבים
2. שולחת כרגיל אבל זה כי המוסדות קרובים לבית ואנחנו גרים בעיר מרכזית בלי ערבים
כן לשניהם. לגבי כשרות-רינת 24
מי שלא סומכת על כשרות- בכל מקום שאתן אוכלות אתן מבררות מי במטבח?
לדעתי זו אמירה חמורה לא לסמוך על כשרות. יותר משאתן לא סומכות על הערבים אתן בעצם לא סומכות על המוסד שנותן את הכשרות (בין אם זו רבנות ובין אם זה גוף אחר שאתן הולכות לפיו)
בטח, בכל חתונה שאנחנו מגיעים אליה אנחנו מדבריםמתואמת
עם משגיח הכשרות. אולי למעט כשרויות שידועות בחומרות שלהן. (אם כי כשרויות אשכנזיות פחות מחמירות בבישול גויים מאשר ספרדים... אז זה בעייתי בשבילנו)
ובאמת במקום שכל עובדיו ערבים קצת קשה לסמוך על הכשרות...
וסיפור שקרה באמת:
אמא שלי הלכה פעם למאפייה לקנות סופגניות. היה כתוב בגדול בשלט שהמאפייה בהכשר הבד"ץ. כשהיא נכנסה פנימה - היא ראתה פתאום שמי שמטגן את הסופגניות שם הוא ערבי... היא שאלה את המוכר מי מדליק את האש, והמוכר התחיל לגמגם... מסתבר שחומרי הגלם של הסופגניות אולי היו באמת בהכשר בד"ץ, אבל הן היו טרפות לגמרי כי מי שטיגן אותן וגם הדליק את האש היה גוי!
בקיצור, תמיד צריך להיזהר בדברים האלה ולא לסמוך על מה שכתוב. במקום הפותחת הייתי לפחות מתקשרת לרבנות שנותנת הכשר וחוקרת אותם איך הם מוודאים שבאמת אין חשש של בישולי גויים ומעבר לזה במלון הזה...
עונה לךהמקורית
בגדול, תמיד מדברים עם המשגיח ומבררים. כן.
וגם, עם כל הכבוד - לא סומכים בצורה עיוורת. לא במקומות גדולים כמו מלונות שיש שם הרבה עובדים גויים. וגם לא במקומות קטנים האמת.
אם אין משגיח צמוד במקום ויש עובדים גויחם זה ממש בעייתי. ויותר לעדות המזרח ממה שאני יודעת, שלא מספיק שיהודי מדליק את האש מסיבה זו, אנחנו ממעטים לאכול בחוץ
כן, מבררים מי מדליק את האשבאתי מפעם
וגם לגבי ירקות עלים - מבררים איך שטפו אותם?
כבר היה לנו מספיק פעמים ששאלנו והתברר בעייתי.
פעם המשגיח אמר לנו שהוא מיהר אז לא השרה את העלים במים וסבון אלא רק השפריץ מים מלמעלה... לפחות מזל הוא לא שיקר לנו ...
אלא אם כן ההכשר ממש מהודר
כל מי שעוסק בכשרות מבין יותר מכולם כמה זה לא פשוטבארץ אהבתי
קודם כל, לצערנו יש כשרויות שבאמת לא ניתן לסמוך עליהן. (יודעת לדוגמא על מקום שיש בו תעודת כשרות של כשרות מסוימת, אבל המשגיח שכתוב שם בכלל לא מועסק על ידיהם באותה חנות. הוא כן עובד כמשגיח, אבל לא שם... ויש עוד הרבה ליקויים ששמעתי עליהם, מכל מיני סוגים).
וגם בכשרויות רציניות - אף פעם לא מזיק לשאול ולברר. דווקא מי שעוסק בכשרות יודע כמה זה משמעותי, כי במקומות מוסדיים בקלות אפשר להגיע לטעויות ולתקלות.
ובישול נוכרים זה דבר שבאמת יותר קל להסתבך איתו. כי כשרויות לא מחמירות לרוב יקלו לפי מנהג האשכנזים, שמספיק שיהודי רק מדליק את האש, ולספרדים זה לא מספיק.
(אגב, @מתואמת - מה שאני יודעת זה שבכשרויות המחמירות, גם האשכנזיות - בד"ץ העדה החרדית, הרב לנדא, הרב רובין - כן מקפידים על בישולי נכרים גם לפי דעת הספרדים. אבל בכל מקרה תמיד ראוי לברר)
נדמה לי שהבעיה היא בעיקר במסעדות וכדומהמתואמת
בכשרויות האלה, ולא בדברים שקונים בסופר. ככה זכור לי לפחות, אבל אולי אני טועה.
זה ברור. אבל גם במסעדות ידוע לי שהם כן מקפידיםבארץ אהבתי
(שוב, אף פעם לא מזיק לברר. אבל זה מה שאני יודעת)
תודה שכתבת!מתואמתאחרונה
תמיד נכנסים למטבח ובודקים, חוץ מכשרות גם ניקיוןחושבת לעצמי
ובאמת לא אוכלים במקומות שמעסיקים ערבים או גויים אחרים שמבשלים ממש.
רק אם זה בניקיון... וגם זה עדיף שלא.
אז זה מצמצם משמעותית את האפשרויות, אבל מאמינה שככל שהרבה אנשים ינהגו כך, זה יעלה למודעות...
גם לא סומכת על ההיגיינה שלהם וגם לא על מה יעשו לאוכל משנאה, וגם- הכשרות שלא מעניינת אותם בכלל...
והיו מקרים מעולם...
לא נוסעת למלוןבת 30
בעיקר כדי לא לפרנס מלון שמעסיק ערבים ככה. וגם כי אני לא מסוגלת לראות כ"כ ערבים...
שקיפות עורפיתחדשה כאן 2
חג שמח ושנה טובה
שנכתב בספר חיים טובים 🩷🩷
לכל מי שעושה את הבדיקה
תזכירו לי למה לצפות .. הבדיקה על הבטן? וגינאלית?
צריך לקחת משהו חוץ מהפנייה וכרטיס?
שבוע 12 אבל לאכול משהו לפני הבדיקה ? התערבבו לי הבדיקות ואני כבר לא זוכרת
הבדיקה על הבטןשלומית.
אין משמעות לאם אוכלים או לא
עשיתי היום הריונית?
בטנית
כרטיס (הפניה אם זה אותה קופה יש להם במחשב)
מותר לאכול ולשתות לפני
5 דקות ואת אחרי
שנה טובה!
תודה רבה🩷הרופא אומר את התוצאה?חדשה כאן 2
או שנסחפתי? עוברים על עוד איברים? 🙏🏻
כן אומר ישר מה רואיםהריונית?
בודק שיש אף, ידיים, רגליים, דופק, מי שפיר
לא ברזולוציה של אצבעות וכלי דם כמו בסקירות
תודה רבה עזרת לי ממש!חדשה כאן 2
הריון קל ותקין 🩷🩷🩷
בכיף!הריונית?
אגב גם לבדיקת דם שמיד אחריה לא צריך להיות בצום
תכננתי לעשות מחר אבל בדיוק האחות הייתה פנויה וישר עשיתי על הדרך…
אמן ואמן גם לך!
רק לגבי אופן הבדיקהמישהי מאיפשהו
אצלי באחד ההריונות הרופא אמר שהוא לא מצליח לראות מספיק טוב את הראש בבטנית וביקש לבדוק וגינאלית. אז תהיי מוכנה גם לזה..
בהצלחה רבה
לגבי מין העוברamrachel
אני רואה שאף אחת לא הזכירה אותי אישית זה מאד ענין
אמרו לי משהו בשבוע 12 ובתכלס בסוף גילתי שטעו בסקירה של שבוע 16
אז קחי בחשבון )
לי תמיד בשקיפויות אמרו שלא רואים עדייןהריונית?
דווקא לפני הבדיקה הרבה חברות אמרו לי שידעו מה המיןamrachel
ואי אבל איך? אומרים שלא רואים 😅חדשה כאן 2
לא שזה מטריד אותי
בן בת בת בן רק בבריאותתתת
האמת שזה הדבר האחרון שמטריד אותי 😂חדשה כאן 2
אבל זה נכון. לפני 6 שנים בהריון הקודם שלי
הרופא בשקיפות התעקש להגיד לי.. זה בן אפילו הראה לי משהו שנראה כמו בן 😂 כמה שבועות אחר כך בבדיקה שגרתית הרופאה אומרת לי איזה תינוקת מתוקה יש לנו פה 😂😂😂😂 ואז באמת הסקירה זאת הייתה בת וראינו את כל האיברים
וברוך ה נולדה בריאה ומתוקה ממש
למדתי לא לפתח ציפיות 😅
יש רופאים שעושים ויגנאלי.ואילו פינו
הרוב עושים בטני
לרוב מסתדרים בבטןמדברה כעדן.אחרונה
אבל לפעמים עושים וגינאלי... לפי הצורך
שאלה לנשים שעברו קיסרי בשערי צדק!חוששת מסיכונים
שלום (: ככל הנראה עתידה לעבור קיסרי אלקטיבי בשערי צדק... לא ילדתי בבית החולים הזה אף פעם, לא מכירה כלום. ממש אשמח לשמוע קודם כל על המנתחים, מי מומלץ ועם מי היו חוויות טובות (וגם פחות בכלליות), האם שווה לבחור בציבורי או בפרטי. איך המחלקות אחרי הלידה? אפשר אחרי קיסרי להיות באפס הפרדה (בעלי לא יהיה איתי בלילות)? איך התינוקייה? כמה נשים בחדר? איך הייתה ההחלמה שלכן? ממש אשמח לשמוע כל חוויה וכל דבר! בשורות טובות
עונה (מחר עומדת לעבור שם קיסרי שלישי )מתואמת
אני תמיד לקחתי רופאה פרטית. מניחה שגם בציבורי היחס היה טוב, אבל אין לדעת...
אפס הפרדה - אין שם. ההתאוששות היא במחלקת התאוששות כללית, ומותר שיהיה שם מלווה רק לדקות בודדות. תינוק ודאי לא יכול להיות שם.
ביות מלא (מיד אחרי ההתאוששות) - אפשרי, בתנאי שיהיה מלווה כלשהו ביממה הראשונה. (באופן אישי הפעם, כדי להצליח בזה, בעלי יהיה איתי בהתחלה, אחר כך אמא שלי תבוא להיות איתי, ובלילה אני לוקחת דולה בתשלום שמלווה אחרי לידות.)
הייתי שם בתינוקייה אחרי לידות רגילות. סך הכול בסדר. באופן אישי מעדיפה ביות מלא, גם כי האחיות בביות מלא הרבה יותר מוכוונות לעזרה ולחיזוק הקשר עם התינוק.
בביות מלא - שתי נשים בחדר. במחלקות הרגילות - שלוש. זו עוד סיבה טובה לבחור בביות מלא, ועדיף את מחלקה ד 1...
ההחלמה השתנתה אצלי מניתוח לניתוח (עברתי עוד אחד בביקור חולים). תלוי הרבה גם בכל המסביב של הניתוח... וכנראה גם במספר הניתוח.
באופן כללי כדאי להתחיל לזוז ברגע שאפשר ולא להיות בשכיבה כל הזמן. ולקחת משככי כאבים על השעון (אפשר לנסות גם כאלה טבעיים, כמו ארניקה).
שיהיה בשעה טובה ובקלות!
אם יש לך עוד שאלות, אז בשמחה
מתואמת יקרה בהצלחה 🌹shiran30005
שיעבור בקלות, בהצלחה והכי חשוב בידיים מלאות!
התאוששות קלה ❤️
יאאא.. מתואמת! כולנו מחכות איתך ללידה כבר!באתי מפעם
בע''ה שיעבור בשלום ובשמחה ובקלות!
אתן מתוקות!מתואמת
את ו @shiran30005
סליחה שניצל"שתי לפותחת 🙈
וואו בשעה טובה, שיהיה בהצלחה ובקלות! איזה מרגשחוששת מסיכונים
אפשר לשאול איזה מנתח (או מנתחים) בחרת לפרטי? ואיזו דולה לקחת ללילות?
בקיסרי הראשון הייתה איתי ד"ר יעל יקלמתואמת
שעכשיו כבר לא עובדת בשערי צדק, לצערי.
בקיסרי הקודם ובנוכחי זו ד"ר תמר שלם, חמודה ומקצועית וזורמת עם "שגעונות".
הדולה שתהיה איתי עכשיו בלילה זו יושיביה כץ. (הקיסרי הקודם לא היה אלקטיבי, אז בלילה הראשון הייתי במחלקה רגילה בלי התינוקת, וזה היה קשה, כי גם האחיות לא זרמו עם להביא לי אותה כמעט... הקיסרי הראשון היה בשבוע ראשון, אז בכל מקרה היינו בפגייה)
וואי שיהיה בהצלחהרקאני
בקלות בבריאות ובידיים מלאות!