פורום הריון ולידה (עמוד 3750)

מורינגה, חילבה, מגה מילק וכד'. לאכול מזונות שיש כאלה שטוענות שמגבירים להן חלב- תערובת אגוזים, או סתם שקדים, נבטי אלפלפא, בירה שחורה.
לתגבר שאיבות ולהמשיך לשאוב גם על ריק.
מצד שני, יש תינוקות שבאמת ככל שהם מתקדמים עם מוצקים הם פחות רוצים לינוק, וזה תהליך טבעי סהכ.. כמה פעמים ביום יוצא שאת מניקה?

מניקה 4-5 פעמים

שואבת פעמיים

כמה ארוחות של מוצקים היא אוכלת?
יכולה להגיד לך על עצמי שבערך בגיל 9 חודשים הפסקתי לשאוב לבת שלי בזמו שהיא במסגרת, ואני רק מניקה אותה מהזמן שהיא חוזרת עד הבוקר(נותנת גם ארוחת ערב של מוצקים) ומבחינת כמויות חלב הכל בסדר. בבוקר אין לי הרבה כבר, אחהצ הכמות טובה ומספקת.

לנו המיילדת אמרה שמכניסים בתחילה איזה חומר ששכחתי את שמו... שאמור לרכך את צוואר הרחם. למשל כשש שעות או שמתחיל להשפיע קודם )עד 3 סבבים). זה טבליה עם מוליך שמכניסים לנרתיק. ואחר עוברים לפיטוצין (בהנחה שזה מה שיתנו לך).
מכניסים לחדר לידה כשמתחיל לידה בפועל, עד אז מאושפזים בנשים. יכול להיות שבעניין הזה זה מדיניות שלבית חולים. וגם תלוי עומס. ..

אבל תלכי למנוסות ממני , גם בטיפים. ...

בהצלחה יקרה ויעבור בקלות והידיים מלאות!

תודה בכל מקרה

לידה ראשונה בזירוז ועוד בשבוע 36 זה די מורכב, כי לא מאמינה שיהיה לך תנאים למשהו,

אני ילדתי בשע"צ שבוע 41, בודקים אותך ולפי התנאים מחליטים,

לי שמו בלון ל24 שעות ואז פיטוצין,

עד שיש לך פתיחה מספיקה עד שוכבת במחלקת נשים.

יש תור לזירוז (והבנתי מהרופא שלי שהם לא אוהבים להכניס לידה ראשונה כי זה תוקע את התור...)

לעשות לפני- לא הייתי ממליצה לך לנסות זירוזים, כי את גבולית... (את לא באמת רוצה ללדת לפני 36) הדבר היחיד אולי, שמן נר הלילה ולשתות תה עלי פטל (תתייעצי עם דולה או מישהי שמבינה)

תביא ספר ועוד עיסוקים.

בהצלחה! 

תנאים ברמה של לידה באמת מן הסתם לא יהיו לי, אבל צירים יש כבר וגם הצוואר קצת קצר (אני עכשיו באמצע 34).
אז מקווה שזה יעזור לי

אני עברתי.
יש 3 אפשרויות.
1. בלון. מכניסים סוג של בלון לצוואר הרחם במטרה לפתוח אותו וכך להתחיל תהליך לידה. הבלון אמור ליפול כשצוואר הרחם מספיק פתוח. פתיחת הצוואר אמורה לגרום לצירים ולתחילת לידה.
2. נר וגינאלי - פרופס. מכניסים לנרתיק. מטרתו לרכך את צוואר הרחם ולהתחיל כך לידה. מכיל פרוסטלגינים, בדומה לחומר שיש בזרע ושמזרז. כל נר מכניסים ל12 שעות, ואחריו עוד אחד. ככה עד 3 פעמים. (כלומר יממה וחצי אפשר רק לנסות את הפרופס...) בפועל כמובן המטרה שזה ירכך מהר, ושהלידה תתחיל גם הרבה קודם.
3. פיטוצין. גורם לצירים. פיטוצין נותנים כשיש כבר תנאים ללידה - פתיחה ומחיקה ברמה כלשהיא. לרוב בלידה ראשונה אין תנאים מספיקים ולכן לא יתחילו בפיטוצין אלא יביאו אותו לאחר פרופס או בלון.

תכיני את עצמך לתהליך.
קודם כל, לפעמים מאשפזים לפני שמתחילים בתהליך, כי יש תור לזירוז. ומי שיותר דחופה נכנסת. מי שלא מתאשפזת. ואלה שעות או ימים מורכבים, את מתוחה, לחוצה, בבית חולים, ומשעמם. מכיון שאת יודעת שאת הולכת לזירוז, הייתי בוחרת בית חולים גם לפי מחלקת נשים!!! כי את תהיי שם באשפוז, ואולי גם בשלב הראשוני של הלידה - עם הבלון או הפרופס, יש מקומות שמשאירים במחלקה. ולכן חשוב מאוד שיהיה לך שם נעים, ושהצוות יהיה חם ומומלץ. (הייתי אומרת שלי זה היה יותר משמעותי מהמחלקה אחרי הלידה...)
הלידה עצמה. יכולה להיות ארוכה. עם יותר התערבויות.
(מציינת. שאחרי קיסרי, לידה בזירוז זה לא פשוט. אסור פיטוצין - או מותר רק ברמה נמוכה. וגם פרופס מאוד נזהרים. למעשה בלון זה האופציה. לכן אם צפוי לך זירוזים גם בהריונות הבאים, כדאי לדעת שהמשמעות של קיסרי אצלך, היא שקרוב לוודאי תצטרכי קיסרי תמיד. אני כותבת את זה כי אולי זה ישנה שיקולים שונים - לקחת דולה או לא לקחת, איפה ללדת, באיזה תודעה להגיע ללידה...)
אחרי הלידה בשעה טובה ומוצלחת - בשבוע 36 רשמית מדובר בפג. כנראה לא יתנו לך ביות מלא, ועקרונית התינוק יהיה חייב להיות בתינוקיה ולא תוכלי להוציא אותו. בפועל יש גמישות וזה מאוד תלוי בבדיקות שלו ובמצב שלו ובמשקל... אבל צריך להיות מוכנים לכך נפשית.
אם תסחבי עד 37 ותלדי במשקל טוב (2500+) אז לא תהיו אמורים להיות בתינוקיה.
יש מצב שיש הבדל בהנחיות בין בתי חולים, שווה לשאול מראש כדי להתכונן ושזה לא יפול עלייך מהשמיים...

ואחרי הכל חייבת לומר שהתחלתי ככה לידה מאפס, והיתה לי לידה קלה, מהירה, בלי נזקים, תינוק בריא, חווית אשפוז מצויינת.
אז הכל יכול להיות, כמו בכל לידה, תבואי עם הרבה תפילות ואמונה שהקב"ה נותן לך מסלול מדוייק עבורך.

מחלקת נשים- זה לא מחלקת הריון בסיכון? כי הייתי מאושפזת כבר ושמו אותי בהריון בסיכון, והתנאים והצוות היו מעולים.

לסחוב עד 37 כנראה פחות רלוונטי, גם כי כבר יש לי צירים שבועיים אז נראה לי שבאופן טבעי זה יכול לקרות עוד לפני 37.. ובעיקר כי רפואית במצבי מעדיפים מאוד לא לחכות, כי קיים סיכון לעובר וב36 הוא אמור להיות מספיק חזק כדי להיות בחוץ, ממה שהרופא הסביר לי.
לגבי פגייה וביות מלא, את חושבת שיתנו לי אם התינוק יהיה מעל 2.5 למרות שזה יהיה לפני 37? כרגע בהערכת משקל הוא 2.250, ויש עוד שבוע וחצי בע"ה.
תודה על מה שכתבת לגבי קיסרי, לא ידעתי. אנסה לבדוק את זה..

מחלקת נשים או מחלקת הריון בסיכון- תלוי בבית חולים. מן הסתם תלוי גם ברגע האמת בתפוסה...
אבל אם היה לך טוב, בטח הייתי הולכת על זה. המקום סהכ מוכר לך וזה משמעותי לתחושת הבטחון והנוחות. גם הצוות אולי מכיר אותך ואולי יצרת קשרים וזה גם מקל מאוד...

ביות מלא/פגיה - יש סיכוי, בהחלט, אבל תכיני את עצמך לאפשרות שלא.
ביות מלא מהרגע הראשון קשה לי להאמין....... אבל שוב, מן הסתם יש הבדל בין בתי חולים. ובין סיטואציות.
אבל בגדול מתחילים בתינוקיה ואם הכל תקין ואת ממש מבקשת, יש מצב שיעבירו אלייך.
אני עצמי לא נתנו לי, אפילו לא להוציא מהתינוקיה למחלקה.
לחברה שלי למשל כן נתנו אחרי יום, שבוע 35 במשקל מעל 2500...
בסוף כמו כל דבר בלידה, תלוי על מי נופלים (איזה שליחים יש לך... רופאים, אחיות...)

אנסה לברר באמת מה הנוהל ספציפית בת"ש.

אחרי שבוע 36+1. אני ילדתי בשבוע 36+3 , משקל 2,100 ושמו בחדר נפרד בתוך התינוקיה. הסבירו לי שאחרי 36 זה כבר לא נקרא פג, אבל בגלל שהתינוקת היתה צריכה חימום וזונדה אז היתה בחדר נפרד עם השגחה יותר משאר התינוקות.

לגבי ההגדרה עצמה, האם פג או לא, זה באמת פחות משנה בשלב זה.
כן יכולה לומר שכשיש עיכוב התפתחותי, לפחות אצלנו מייחסים את זה ללידה מוקדמת ותופעות שרואים אצל פגים, למרות שילדתי אפילו ב37.
מפה אני יודעת שמתחת ל37 נקרא בעקרון "פג" כי תמיד אנשי מקצוע אומרים לי את זה (שהוא על גבול הפגות...).

באמת חשבתי שהתכוונת פגיה והתבלבלת, אבל אני מבינה שלא.
בע"ה זה יהיה ב36+4 וההערכת משקל היא 2.250 (ויש עוד שבועיים) ככה שאני אופטימית

התאומים נולדו בשבוע 37+0

ואמרו לי שאם היו יום פחות, היו מתייחסים אליהם כפגים.

ב"ה הם בסדר גמור מבחינת התפתחות אז לא יצא לנו להיתקל בזה הרבה.

ונראה לי שכן מעבירים לפגייה.

חברה שלי ילדה בשבוע 36 +כמה ימים והיחד היה עשרה ימים בפגייה, כי היה עם חמצן.

פשוט לא היה בשל, אולי פשוט ביוץ מאוחר.

אבל בלידה שניה, כך שזה שונה. וגם לקחנו רופא פרטי, אז כל ההתנהלות היתה אחרת ואני לא ממש יודעת לענות על השאלות שלך...

בכל מקרה, הנה כמה קישורים לשרשורים שהיו בעבר בנושא, אולי יהיה שם מידע שיעזור לך:
נשים שעברו זרוז מאפס- התקבצו לשרשורי - הריון ולידה

זירוז לידה.. אשמח לעידודים - הריון ולידה

אני מניחה שכן בדקת את זה, אבל ממליצה להתייעץ עם רופא מומחה לגבי הצורך בזירוז. יכולים להיות מצבים שיש דעות שונות לגבי אם צריך זירוז או לא, ואם רופא מומחה יגיד שאפשר לחכות אז בטח עדיף (אפילו שבוע נוסף זה משמעותי)
(אצלי הלכנו לייעוץ נוסף אצל רופא שהמליצו לנו עליו, דרך שר"פ. הרופא בסוף גם אמר שחובה לזרז וגם הסביר למה, כך שהייתי יותר רגועה ובטוחה שזה הדבר הנכון לעשות...)

רפואית חייבים לזרז בגלל סיכון לעובר.
בתל השומר מזרזרים על זה ב36, אבל יש מקומות שמזרזים ב37.
אני לא בטוחה אם כדאי לי לנסות לעכב/ללכת לרופא מומחה וכו'- הרי מזרזים כי העובר בסיכון, אז לא עדיף שהוא יהיה בחוץ וחי בע"ה מאשר עוד שבוע בפנים אבל בסימן שאלה?

אבל אם יש רופא מומחה שאומר שאפשר לחכות ל37 וזה עדיין בסדר אז אני הייתי מעדיפה לסמוך עליו כי כל יום נוסף בפנים הוא משמעותי (רק אם זה רופא טוב שאני יודעת שלא יגיד סתם).
אני לא יודעת מה הסיבה לסיכון אצלך (את לא חייבת לפרטים אם לא מתאים לך) אבל אצלי הרופא הראשון שהייתי אצלו אמר לזרז ב37-38,ואז כשהלכתי לרופא מומחה הוא התעקש דווקא על 37 ובאמת זה מה שעשינו. אז אני ממש לא אומרת לחכות יותר למרות הסיכון, רק לבדוק שמי שאמר לך זה מישהו שאת מספיק סומכת על הידע הרפואי שלו..

גם מהרופא שאמר לי את זה וגם מרופאת נשים קרובת משפחה, זה שזה תלוי בית חולים, אם לזרז ב36 או 37.
אין להם דרך לדעת לגביי ספציפית כמה הסיכון גדול, זה סטטיסטיקה..
את חושבת שבכל זאת יש עניין לבדוק עוד?

יש לך רופא שאת סומכת עליו? מרגישה אמון?
ליווה אותך לאורך זמן? מכיר את התיק?
אם כן, לכי איתו.
בסוף יש לרופא מטפל אינטואיציה להגיד - עכשיו זירוז.
ואם הוא ליווה אותך לאורך הדרך, האינטואציה יותר מבוססת.
רופא אחר או שפחות יקח סיכון (כי אין לו אינטואיציה לגביך) או שיקח סיכון, אבל אני אישית הייתי חוששת.
כמה שזירוז בשלב כזה הוא לא פשוט, ויכולות להיות לו השלכות לטווח מאוד ארוך,
לא הייתי מסכנת את ההריון עוד......

(דעתי המאוד אישית, מחויה דומה. זורזתי מאוד מוקדם לשלב שבו אמורים לזרז אותי, והיו רופאים שחלקו, אבל לרופא שלי היה אינטואיציה מאוד חזקה והוא התעקש. הלכתי איתו. ויש לי ילד בריא ב"ה. אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו היינו מחכים, ועדיין אני חושבת שפעלתי נכון וכך אעשה גם להבא... ללכת לאורך הדרך עם רופא אחד שסומכים עליו.)

שאין לי רופא שמלווה את ההריון.
הייתי בתחילת ההריון אצל רופאה מסוימת ובאיזשהו שלב עברתי לרופא אחר. הספקתי להיות אצלו פעם אחת, ומאז יצא שביקרתי רק במוקד ובמיון.. כל פעם בגלל משהו אחר. בהתחלה עוד עדכנתי את הרופא ההוא, אחר כבר כבר לא כי לא ראיתי טעם סתם לספר לו מה שלומי כשאין לו מושג מי אני.
זו בהחלט מסקנה להריון הבא בע"ה.. שצריך רופא
לדעתך שווה לחפש רופא מומחה וללכת לייעוץ? או לזרום עם הרופא בבי"ח שראה אותי ואמר 36? אני מאמינה שהידע שלו נרחב, הוא סגן מנהל מחלקת נשים שם.

הסיבה שאני הלכתי לייעוץ נוסף היתה גם בשביל לברר אם בכלל צריך את הזירוז. אם בכל מקרה ברור שצריך לזרז, ואת אומרת שאין באמת דרך לדעת מה רמת הסיכון, אז יכול להיות שמספיק לסמוך על הרופא שראה אותך.

כן הייתי הולכת לרופא הריון בסיכון פרטי, וסבלני, לשבת איתו פרק זמן ולפרוש את כל התמונה, כל מה שהיה במהלך ההריון, ולשמוע מה הוא ממליץ וחושב.
כי בבית חולים אין לרופא זמן להתעמק, ויש יותר התנהלות מערכתית ומובנית.
דווקא זה שהוא סגן מנהל פחות מרשים אותי... יו.תר מערכתי ויותר עסוק ואולי פחות פנוי לנהל סיכונים.
(ככה נראה לי. אני מעדיפה ללכת לרופא מומחה שלא בעמדת ניהול אלא יותר אוהב ומתעסק בליווי נשים)

כנראה שהתשובה תהיה אותה תשובה... לא יהיה איזה חשיבה שונה דרמטית. כי אם תהיה כזאת, יהיה לך קשה לסמוך עליו.
אבל אם זה יתן לך בטחון, לכי על זה

בת"ש יש רופאים מעולים. אפילו המתמחים במיון מאד מקצועיים. הרופא שלי למשל הוא רופא בתה"ש ואני ממש סומכת עליו. הוא אגב מנהל שם את מחלקת הריון בסיכון.
אם את רוצה אני יכולה לתת לך פרטים עליו באישי. אולי תלכי לבדיקה אצלו פעם אחת ותתיעצי על הנושא הזה. הוא יוכל גם להיות שם בלידה כנראה במיוחד שאת תדעי מראש מתי זה יהיה...

אומנם לא היה לי זירוז מאפס אבל לאחר התקדמות איטית ביותר נתנו לי זירוז . הצירים אחרי הזירוז כואבים פי 10 מצירים רגילים. אל תהססי לקחת אפידורל . אפילו לפני שמתחילים עם הזירוז...

ואיזה זירוז נתנו לך?

>פיטוצין הוא חומר כימי
שמדמה את פעולת הורמון האוקסיטוצין.
האוקסיטוצין כידוע הוא ההורמון שמייצר צירים
(אפשר לקרוא פה עוד על אוקסיטוצין)

הפיטוצין מועבר דרך הוריד וגורם להתכווצויות ברחם.

מתי משתמשים בו?
לעיתים בהשראת לידה ולעיתים במהלך לידה.



השראת לידה-
התחלת לידה מאפס בלי שיש תנאי מקדימים
לפעמים בגלל סיבה שקשורה לעובר
למשל כי העובר קטן ומניחים שיוכלו לעזור לו רק כיילוד.
לפעמים בגלל משהו שקשור לאמא
למשל כי יש מחלת רקע שמסכנת את האמא
אבל בגדול מהחלטה שיש צורך שהלידה תקרה בזמן הקרוב.



במהלך לידה-
כשכן מתפתחת לידה באופן טבעי
ומסיבות שונות יש צורך לזרז את הלידה



מה טוב בפיטוצין?
תראו בתמונה,
זה מחשב שמזרים את החומר,
אפשר להגיד לו כמה טיפות לשגר בדקה
(פה לצורך העניין המינון הוא 72 לדקה)
האישה מנוטרת וככה אם רואים שהצירים חזקים מידי
או שהעובר לא מתמודד איתם טוב
אפשר במיידי להפסיק או להנמיך את המינון
אם רואים שיש צורך ביותר מזה אפשר להגביר.

התמונה פה למשל צולמה בלידה שליוויתי,
שהתחילה אמנם באופן טבעי
אבל מאד בעצלתיים והיה סיבה לזרז
(חוסכת פרטים בשביל צנעת הפרט כמובן)
התחילו עם מינון של 25 טיפות,
ובמהלך הלידה לפי הצורך הגבירו בהדרגה.
כאן זה עוד לא השיא שהגענו אליו בלידה הזו.



מה הדברים שצריך לשים לב אליהם-
הפיטוצין עובד כמו מחשב,
מבצע הוראות.
הצירים עובדים ועובדים טוב
ובד"כ הצירים יכאבו לאישה הרבה יותר
למה?
כי אוקסיטוצין, החומר הטבעי מופרש ביחד עם אנדרופינים-
משככי הכאב של הטבע.
הפיטוצין מגיע ישר לוריד ולכן משפיע ישירות.
עוד עניין בגלל שהצירים עלולים להיות חזקים יותר
הוא יכול לגרום לירידות דופק חמורות לעובר.



כמו כל דבר,
יש יתרונות ויש חסרונות.
כשאנחנו יודעים יותר מי ומה
קל לנו יותר לבחור מה נכון בכל סיטואציה

אומנם לא בשבוע 36, אבל לפני שבועיים עברתי זירוז בשבוע 40(בעקבות חשש להתפחות של רעלת הריון...)

הייתי בבילנסון , ואושפזתי במחלקת "אם ועובר"- מחלקה שבה נמצאות כל הנשים שלפני חדר לידה מסיבות שונות... החויה במחלקה הזאת הייתה מדהימה מבחינת הצוות, האחיות והרופא היו מדהימים, באו לבדוק עליי בערך כל 20 דק-חצי שעה וממש עזרו לי ב14 שעות שהייתי שם. וזה היה לי משמעותי (באיזה שהוא מקום יותר מהמיילדות ומהאחיות במחלקת יולדות אחכ..) דווקא כי החוסר וודאות של תהליך הזירוז והכאבים של תחילת הצירים וכו'-הליווי שם היה לי משמעותי מאוד.
עוד משהו לטובת בילנסון- לא היתי צריכה לחכות דקה לזירוז. מיד כשהרופאה במיון המליצה , והחלטנו שהולכים על זה-ישר נתנו לי את הפרופס.

בנוסף, לדעתי, תכיני את עצמך נפשית שזה תהליך. ויכול להיות ארוך וכואב. אני חושבת שיש משמעות גדולה להכנה הנפשית הזאת. תביאי ספר או משהו לקרוא בהמתנה לזירוז והמהלך הזירוז עצמו , או כל דבר מרגיע. קחי גם בחשבון שבשעות הלילה בדכ בעלך לא יוכל להיות(אצלי בעקרון היו מאפשרים לו,אבל בתחילת הלילה-סביב 23:00 ראינו שעוד לא התחיל כלום והעדפנו שילך לישון קצת לצבור כוחות... בסוף רוב הלילה בילתי עם צירים...), ואם זה זמן של צירים, תצטרכי לעבור אותם לבד.. לכן ספר לי עזר מאוד כי גם ככה לא ישנתי.. ספר ומשחק בפלא'

ומסכימה עם ההמלצה לקחת אפידורל כבר מההתחלה. זירוז זה כואב מאוד....


בהצלחה ובע"ה בידיים מלאות!!!

האמת אם לדייק זה השראת לידה ולא זירוז, בגלל שלא היו לי תנאים להתחלת לידה.
וממליצה לפתוח את הראש ולהתכונן לזה שבמקרה הצורך לוקחים אפידורל.. צירי זירוז זה לא נחמד לי היה שעות של פתיחה 2.5 - 3 וצירים ברמה של פתיחה 9 (ציר על ציר ברצף)
בהצלחה ולידה קלה ביידים מלאות

עברתי לידה של שלושה ימים בערך.. אבל ב"ה בלי חומרים למינהם. עשו לי סטריפינג. התקדם בעצלתיים מאד אבל התקדם... כשהיתה כבר פתיחה משמעותית וצירים סדירים והתקדמנו כבר כמעט לסוף הלידה נתנו לי חומר מרכך צוואר אין לי מושג מה שמו(בוריד) שזירז מאד ולא היה צורך בפיטוצין בסוף, ב"ה .
לדעתי אל תחכי עד שלא תוכלי לסבול יותר עם האפידורל. קחי ישר כשנותנים לך אופציה. זה מעייף ומתיש וכדאי שישאר לך כוח לטפל בקטנצ'יק. אומרת לך בתור אחת שממש ממש לא רצתה אפידורל אבל נכנעה אחרי שעות של סבל...

עד שמתחילה הלידה מחכים במחלקת נשים.

והדבר הכי הכי חשוב בעיני: לא לקחת פיטוצין לפני שמקבלים אפידורל. במיוחד לידה ראשונה (צירים בעייתיים כי אין בהם הפוגות, ואת לא רוצה שבדיוק המרדים לא יהיה פנוי כשזה מתחיל לפעול..).

מחכה כבר לכתוב לכן חוויות טובות מאחרי בע"ה.

היה שלב בהריון שלי שגם הייתי אמורה לעבור זירוז מאפס. (חושבת שכתבתי על זה פה בפורום..) אמנם זה היה מתוכנן לשבוע 37+, אבל בהחלט מבינה אותך. זה פתאום מסיט את כל התכנונים ו"נופל" עליך- גם עצם זה שאת הולכת ללדת עוד רגע!! (משנה בטטוס- להיות אמא, הריון ראשון..) וגם במקרה שמתכננים ומדמיינים את הלידה באופן מסוים- זה כביכול מוציא את השליטה מהידיים, ונכנסים למעין סרט נע כזה- שיש לו מסלול קבוע וזמנים מוגדרים מראש. (עד כמה שאפשר בלידה..)
אחרי שביררתי בזמנו, גם אני החלטתי ללכת לתה"ש במקרה כזה (למרות שבעיקרון תכננתי במקום אחר), אז גם אספתי סיפורים...
חברה טובה שלי ילדה שם גם בזירוז מאפס (השראת לידה ליתר דיוק) בגלל מצוקה עוברית, והיתה לה חוויה מדהימה! נתנו לה פרופס- שזו הטבליה לנרתיק שאמורה להתחיל קצת צירים, אח"כ פיטוצין, ואיפשרו לה להיות במוניטור אלחוטי, כך שיכלה לזוז ולהשתמש בתנועתיות כדי לקדם את הלידה.. באיזשהו שלב ביקשה אפידורל, וישר הביאו לה.. (אולי עניין של מזל וסיעתא דשמיא שהמרדים היה זמין)
באמת אחרי הלידה ישר הריצו את התינוק שלה לניתוח, ואח"כ הוא היה תקופה ארוכה (חודשיים וחצי!) באינקובטור ומעקב צפוף, אבל הם מאד הקפידו למלא את הבקשות שלה- שיתנו לו רק חלב שאוב שלה וכו'...
היא גם סיפרה שבאשפוז ביממה לפני היה לה מאד נעים ונוח.
בקיצור- בע"ה מאחלת לך לידה בריאה, טובה, קלה, שתיזכר כחוויה מעצימה ונעימה. נכון שזה לא מה שתכננת, אבל הכל מנוהל משמיים, וב"ה שהיום יודעים לבדוק ולעלות על בעיות עוד בשלב הזה, ושיש פתרונות טובים! זו זכות!!
רק בריאות ושמחה
תבשרי בשורות טובות!

הרגעת אותי
משתדלת באמת להאמין ולהפנים שאם זה מה שהקב"ה מוביל אותנו, אז זה מה שהכי טוב.
בע"ה התינוק שלנו אמור להיות בריא, ז"א אין לו איזשהו סיבוך שבגללו מזרזרים אלא משהו אצלי שעלול לסכן אותו ולכן רוצים שהוא יהיה בחוץ הכי מוקדם שאפשר.
מעולה שאמרת על מוניטור אלחוטי, לא ידעתי שיש שם אפשרות כזו, אבקש.
שוב תודה!

במקרה מדובר בתפקודי כבד גבוהים?
את לא חייבת לענות אבל אם כן, תדעי שבשערי צדק מזרזים בגלל זה רק בשבוע 38 לרב כיוון שמהשבוע הזה יורד משמעותית החשש לסיכוני פגות וזה מספיק משמעותי כדי לקחת סיכון ולחכות.
בכל מקרה, בנוגע לזירוז עצמו. אני גם עברתי לידות מדהימות שהתחילו מאפס עם זירוז ( דומה למה שתואר מעלי) אז מאחלת לך גם!

1. אני שמתי מגן תחתון. לא הייתי הולכת בלי כלום במקומך, שלא באמת תהיה פדיחה פתאום.
2. לא נשמע לגמרי תקין. זה יכול להיות הורמונלי אבל. אז תני לזה עוד קצת זמן. יש מזונות מסוימים שמגבירים לחלק מהאנשים כאבי ראש- שוקולד, גבנצ, קפה ועוד.. שווה להפסיק איתם ולראות עם עוזר. אם יש לך משקפיים, יכול להיןת שעלה לך המספר בהריון? זה גם יכול לגרום לכאבי ראש.
3. אפשר להתחיל 6 שבועות אחרי לידה, עדיף אחרי בדיקת רופא שיאשר שאת בסדר. אני ממליצה להתחיל בספורט מתון-הליכות, חוג פילאטיס, שחיה. ולעבוד כבר עכשיו על תרגילים לחיזוק רצפת האגן.

לגבי 2-לא אוכלת כלום מהנ"ל...=/ ואין לי משקפיים. חושבת ששווה ללכת לבדוק את זה?.. תודה רבה!

באמת לבדוק לחץ דם, ובכללי אולי שווה לעשות בדיקות דם לראות מה המצב

1. זה ממש משתנה מאחת לאחת.. אבל זה לא אמור להיות בכמות לחודש זה פוחת עם הזמן.. לא זוכרת אם צריך פדים כל הזמן אבל אני זוכרת שהחלפתי מסופג מאוד להכי פחות ואח"כ עם תחתוניות

2. מה היה מצב הברזל כשהשתחררת? אמרו לקחת לעוד תקופה?

3. עד 6 שבועות- משכב לידה, כלומר כלום כלום.. גם לא להרים ילדים וכביסה
אח"כ אפשר לאט לאט להתחיל בעדינות. ממליצה על פילאטיס

2- המוגלבין לפני הלידה היה תקין,לא יודעת מה אחרי.. ואמרו לקחת להמשיך לקחת ברזל- ואני לוקחת ...

התאוששות מהירה
1. ודאי שלא צריך את הפדים השמנים.. אני עברתי בהדרגה לפדים רגילים ואז למאד דקים.. אחכ כבר מגן תחתון קטן- אבל אני החלפתי פד כל פעם שהלכתי לשירותים. תעשי מה שנוח לך. אבל לא ממליצה ללכת בלי כלום לגמרי.

2. אין לי מושג, אולי חוסר שינה? תוסיפי שעות. תשני כל פעם שהתינוק ישן ותשכבי ותשבי כמה שיותר. לא להיות גיבורה!

3. לא לפני שעוברים 6 שבועות, במיוחד אם הגוף לא רגיל.. ורק אחרי בדיקת רופא שמאשר. גם כשמתחילה- במתינות ובהקשבה לגוף. הליכות קצרות ולא ריצות וכו'. וסתם ככה לא ממליצה לך למהר עם הספורט תני לגוף מנוחהההה אחרי הטראומה. אני שלושה חודשים אחרי וכל שבוע אני אומרת לעצמי-שבוע הבא חוזרת לספורט! חח לא קרה עדיין, אני עוד לא מרגישה כשירה, והייתי ממש בכושר לפני... בקיצור העצה הכי טובה- תקשיבי לעצמך. ואין חובה להיות סופרוומן חודש אחרי לידה עם קוביות בבטן.

הייתי הולכת להבדק ולא מזניחה.
לא רוצה להכניס לך פחדים לראש, אז פשוט תבדקי אצל רופא משפחה.

הליכות למשל, שחיה

(בספר לידה פעילה היא מפרטת איזה תרגילים לעשות) חוץ מזה בקופות חולים הרבה פעמים יש ספורט שמיועד לנשים בהריון בעלות ממש מסובסדת.

זה בסדר להיות עייפה בהריון
היום נשים מתרוצצות ככ הרבה
ממשיכות שגרה בעבודה בית יחד עם הריון כאילו הן סתם בלעו אבטיח וזהו..
גם כשאת "סתם " יושבת הגוף שלך עומל קשה כדי לקיים אותך ועוד ייצור שמתפתח בקצב מהיר מאוד.
בקיצור... מנוחה ובריאות לך יקרה

לא צריך להתחיל בפעילות חדשה.

אבל ניתן לעשות הליכות. מספיק 20-30 דקות בקצב שלך. עדיף לפני השינה או מאד מוקדם בבוקר.

 

המוגלובין תקין - זה מעולה. בלי עין הרע. אבל כדאי גם לבדוק וויטמיני B, וויטמין D, בלוטת התריס, לחץ דם, שעות שינה וכמה את שותה מים.

קחי משכךכאבים

משכך כאבים או משהו אחר שעוזר לך...

 

חיבוק גדול ובשורות טובות!

כדי להיות רגועה.
משכך כאבים
לישון
ודברים שיעשו לך טוב
רק בריאות ושמחה

והוא ממש טוב לי. מבין הסוגים שניסיתי יש לו הכי פחות תופעות לוואי, אבל זה מאוד אינדיבידואלי. אקטיפרין לא ניסיתי.

בלי תופעות לוואי בכלל
אבל לא ניסיתי את השני שכתבת...

ניסיתי כמה לפני והם ממש לא העלו לי את הברזל

עד שהתחלתי איתו

בתחילה היתה לי קצת עצירות (סליחה על התיאור) אבל זה היה ממש בשבוע הראשון עד שכנראה הגוף שלי התחיל להתרגל לרעיון

 

אבל תכלס זה לא כל כך מסודר... זה דיי נראה ערמה של מחא מטפחות חחח... אבל זה בתוך מגירה אז לא כל כך אכפת לי.
אם יש לך מגירה פנויה בגודל תואם כמות את יכולה פשוט לשים שם... ישר אחרי החתונה קיפלתי כל מטפחת והן היו ממוינות לפי סוגים וגדלים וכו אבל נשבר לי מזה מהר מאד. הרבה פעמים זה להחליף פעמיים ביום ואין את הכוח והזמן להשקיע בזה.
שמעתי על רעיון ממישהי- לתלות איזהשהוא מוט על קיר(כמו מוט של וילון) אבל לא צמוד לקיר, עם זרועות כזה, שיצור כמין צורת ח לקיר ופשוט לתלות, כשחצי מטפחת לפני המוא וחצי אחרי- מקוה שהבנת את התיאור, תנסי לקרוא עם תנועות ידיים ;)
בכל אופן זה רק אם יש לך מקום לשים כזה דבר. זה יכול להיות קישוט יפה וצבעוני 🤗

או לשים על קולב את העיגולים של הוילון אמבטיה (אפשר לקנות חבילה שלהם בנפרד) ועל כל עיגול לשים מטפחת

יש לי שניים כאלה שתלויים בארון. זה האופציה היחידה שהצלחתי למצוא שמאפשרת לסדר. ניסיתי סלסלות, ניסיתי בערמה מקופלת במגירה.. אני דיי בלאגניסטית וזה הפתרןם היחידי שעובד. אגב מטפחות דקות אני מכניסה שתיים בעיגול.

ואת משתמשת בכולם? זה יוצא בממוצע כל מטפחת ללבוש 3-4 ימים בשנה

אבל באותה מהירות כבר קונה חדשות... התמכרות...

שמה בחלק מהעיגולים יותר מאחד.
אני יחסית בלגניסטית מאוד, ויש לי די הרבה מטפחות... וב"ה אני מצליחה לשמור על זה יחסית מאורגן וממש קל לראות מה יש שם ולשלוף.. אצלי זה תלוי בצד של הארון, מבחוץ..

ובכל מגירה צבע אחר או 2 צבעים

עליונה- גווני ורוד-בורדו
שניה- גווני כחול-סגול
שלישית- שבת.
רביעית- כתום-ירוק

בתכלס לצערי הן מבולגנות שם בפנים
בהתחלה היה מסודר...
אבל לפחות קל למצוא בגלל שהצבעים כן ממויינים

ובאמת יש לי מלאאא

נראה לי שקוראים לזה מתלהפחת או משהו כזה... לי ממש נוח

תלויים על הקיר. יש לי שניים, שעל כל אחד שישה ווים כפולים, תלינו אותם בפינה מאחורי הדלת.

תולה מטפחת או שתיים על כל וו (רוב המטפחות שלי הן צעיפים). 

מטפחות לא שימושיות אני מעיפה, מטפחות שאני מתלבטת לגביהן או שאני רוצה לשמור אבל הן לא כל כך שימושיות - מאחסנת בשקית לא נגישה. שלא יעשו לי בלגן בעיניים.

אם אזכור אשתדל להעלות תמונה.

 

משהו כזה:

לי זה עשה ממש סדר

מקופלות יפה. משתדלת להשאיר מסודר.

אם קיבלתי עכשיו זה אומר שאמשיך לקבל באופן סדיר?
אם מישהי יודעת...

אבל יתכנו רווחים מאוד גדולים, במיוחד בהתחלה.

שיהיה לך בקלות עד כמה שאפשר!

לכאן או לכאן. יתכן מאוד מחזורים צפופים.

וייתכן מאוד גם לא

במקרה של בעלי אין לו ספק שזה לא פרפרים... היא כל כך שובבה ופעילה, שמבחוץ, גם בלי לשים יד, רואים שזה לא נעים...

הוא קורא לזה "פרפרים אגרסיביים"...

לפעמים מרגיש כאילו שהוא קורע לי את הבטן ועוד רגע יהיה בחוץ

השאלה אם זה אמיתי?? כי איך עשו mri בהריון ?אסור!

במקרה של הריון עם cmv, עושים mri למח העובר

אני בדיוק ראיתי מישהי שחזרה מmri..

הראש לא אמור להיות למטה? כ"כ הרבה תזוזה?

ומעידה על שלי שזז הרבה יותר והתהפך מלא פעמים. (ממש הרגישו את הכפות רגליים והיידים שלו דרך הבטן.)

והוא במצג עכוז

זה נראה כאילו אין לו מקום לזוז.
אני מדמיינת מה קורה כשהם גדלים יותר. הוא לא נראה עובר ככ גדול....

הכי הזדהיתי עם הרגעים שרואים אותו כאילו נעמד כזה, תמיד הרגשתי כאילו העובר נכנס לי לרגליים עוד שניה

והחלק ההזוי הוא - איפה התזוזות כשהם נולדים?

איזה עובר שובב!! איך הוא נעמד

 

חפשי בגוגל. רופא טבעי עם הכשרה קונבנציונלית.

באיזה קופה את?

יכול להיות שכדאי לך ללכת לרופא פוריות ולא לבזבז זמן אצל רופא רגיל. אע"פ שיש הרבה רופאים טובים במיוחד שכן שווה ללכת אליהם למרות שאינם מוגדרים רופאי פוריות. אבל אני לא מכירה כאלה..

 

 

תוכלי לזהות בעצמך מתי הביוץ. מה קורה. מה הדימומים אומרים ועוד הרבה דברים. ועם הידע הזה ללכת לרופא.

אפשר במקביל. לוקח זמן ללמוד את זה.

אבל לא נראה לי שהחום קשור לדלקת או לאנטיביוטיקה. א. דלקת אוזניים בדר"כ לא עושה חום. ב. אם סיים אנטיביוטיקה סביר להניח שאין דלקת.
נשמע שמתחיל וירוס.
כדי להקל על חום יש אקמולי ונורופן. לשים לב שאסור לתת נורופן על בטן ריקה

מעניין לדעת🤔
?

זה משפיע על מערכת העיכול, או על הקיבה, משהו כזה...

עד שהמוגלה יוצא.

א. דלקת אזניים בהחלט יכולה לגרום לחום
ב. זה שסיים אנטיביוטיקה זה לא מדד שאין דלקת. אולי האנטיביוטיקה לא הייתה מספיק טובה/חזקה/מתאימה

לכאב אזניים כמו שאמרו אפשר לשים שמן זית (גם לא מחומם מנסיון שלי). אם יש בבית אוטידין אפשר לשים זה משכך כאבים.
אם רק מדובר בחום אז כמו שאמרו אקמול נורופן ולעקוב
רפואה שלימה!

אם יש נזילה מהאזניים אסור לשים אוטידין.

ברוב המקרים לא דורשת אנטיביוטיקה, "שיטות סבתא" מועילות מאנטיביוטיקה, ומקרים יוצאי דופן מועטות ממש.

 

בכל מקרה, אם הילד נטל אנטיביוטיקה, חייבים לתת לו כעת פרוביוטיק. יש מיוחדים לילדים. תני לו לפחות שנה, פעם ביום. חשוב ביותר.

 

לגבי האוזן - לא ציינת ממה הוא סובל כרגע. איזו עזרה את מחפשת? על מה צריך להקל?

 

טמפרטורה לא צריך להוריד, במיוחד אם את מגדירה אותה כמצב קל.

 

לגבי האוזניים - אותם יש לחמם מבחוץ ומבפנים.

מבחוץ (דוגמא, יש אין ספור שיטות): לחמם על המחבת מלח (עדיף - גס, אבל מתאים מכל סוג), להעביר לגרב, לסגור את הגרב ולשים מתחת לאוזן. לבדוק שלא חם מידי. מלח שומר על החום הרבה זמן.

 

מבפנים (דוגמא, יש אין ספור שיטות): לחמם במקצת שמן זית או טיפות אוטידין - ולשים טיפה לכל אוזן, לסגור עם חתיכת צמר גפן.

עוד יותר חזק עם תמהלי טיפת מיץ שום או טיפת טיפת מיץ בצל בתוך כפית שמן זית ותטפטפי טיפה מהתערובת לכל אוזן. לסגור בצמר גפן.

בס"ד

 

קודם כל פרופסור מארשק שהוא מומחה לאף אוזן גרון כבר מעל 40 שנה וגם מנתח אמר לי שלא לתת בשום 

אופן אנטיביוטיקה כשיש דלקת אוזניים - אני אישית ממליצה ללכת אליו כי הוא חסך לנו המון בלאגן בחסדי השם כמובן.

הוא מקבל ברחובות ובתל אביב והוא גם דואג להחזרים מהקופות שבהסדר עוד לפני שמגיעים כך שמשלמים את הסכום לאחר ההחזר כבר.

 

יש תכשיר טבעי מעולה וטעים של סולגאר שלוקחים דרך הפה - זה נקרא "אי.אן פורמולה"

ועוד תכשיר טבעי שנמצא לפעמים גם בבתי המרקחת בקופות החולים. מדובר בתרסיס שמנים טבעיים שהוכח 

מחקרית ואפשר לקרא עליו באינטרנט שמו "אוטיקון" הוא נח לשימוש כי יש לו צינורית התזה שמתאימה לילדים

שמתנגדים לטיפות.

כמו כן אפשר למרוח חיצונית שמן מורינגה ויש גם שמן מורינגה שניתן לטפטף פנימה אפשר לרכוש באתר:

spirulina full life

אפשר גם שתי טיפות חומץ תפוחים טבעי בכל אוזן כל 6 שעות עד להקלה.

ואני מאלה שמטפטפים שמן זית מחומם טיפה כי זה עוזר..רק בזהירות רבה.

יש כאלה שמורחים חיצונית sinergy

ויש כאלה שמורחים חיצונית שמן אורגנו (שהוא גם מעולה לדלקות גרון) רק לבדוק התאמה לגיל ומינונים.

 

דלקות אוזניים לילדים נגרמות לרוב בשל תגובה לחיסונים או בשל אכילת מוצרי חלב.

במבוגרים זה בעיקר קשור למוצרי חלב, קמח לבן, מוצרים עם שומן טראנס\מרגרינה

 

ובפן היהודתי כדאי לכולנו לעשות תשובה על קבלת לשון הרע או רכילות

בשורות טובו לכולם!

 

הפטמה אדומה יחסית? איזה סוג של כאב זה? רק בתחילת החיבור, כל הזמן? דקירות?

כאלה כשהוא יונק והפיטמה אדומה קצת וכואבת אחרי ההנקה

את ראית יועצת?

אחרי כמה שניות שהוא יונק איתה

רצוי לעשות ביחד עם יועצת הנקה. שתלמד אותך לעשות את זה נכון ותוודא שהחיבור בלי הסיליקון יעיל.
חוץ מזה גם לי נשמע אולי כמו פטריה.
הטיפול הוא עי משחה מתאימה. את האבחון תוכלי לעשות גם כן אצל יועצת הנקה או רופא משפחה. תסתכלי גם בפה של התינוק אם יש כתמים לבנים..
בכל מקרה אם מחליטים שיש פטריה מטפלים במקביל באמא ובתינוק.
תרגישי טוב!

במיוחד שהשתמשת בפטמת סיליקון שגורמת להצטברות לחות באזור..

אםצלא אז רופא...

לי עזר אלוורה

לתפוס אותה יחד עם העטרה

קוראים לזה נרסי.. משהו כזה לא ממש זוכרת. ממש הציל אותי..

לריפוי מהיר של הפטמות ולריכוך שלהן

גם בנוק החלפתי מוצץ בערך בשלב הזה

לא קריטי לדעתי

היה של חצי שנה והריגש לי ענק.. מאז קונים את הקטן

כדאי להסתכל ולמתוח את המוצץ לראות שהוא לא קרוע.

 

לגבי גודל, עדיף בעיקרון מוצץ כמה שיותר קטן. במיוחד שמתחילים עם שיניים או לדבר, לא רוצים מוצץ שמשתלט על הפה.. אז צריך להחליף לגדול יותר רק אם הצרכן מביע מחאה - כבר לא אוהב את המוצץ אבל צריך אותו בכל זאת וכו'.. וגם אז, לעלות מידה אחת ולא לקפוץ דווקא למידה שכתובה על החבילה.

 

(לבת שלי בטלזסטון, מייד אחרי שנולדה, שמו מוצץ גדול למדי. אחרי שקנינו בעצמנו הבנו שהם שמים להם מוצצים של גיל חצי שנה, ענקיים, העיקר שיסתמו את הפה הגברת אכן היתה מאוהבת במוצץ המסריח קשות).

 

ולגבי להחליף - עדיף להחליף כמה שיותר. מוצצים זולים אפילו כל חודש.

מה קרה לנו - אנחנו שכחנו להחליף כמה חודשים. פתאום, כשגברת כבר הייתה בת שנה וחודש בערך, שמנו לב שהמוצץ נראה זוועות - גומי מסריח ודביק, מתפורר בכל מיני פינות, כבר התחלנו לדאוג שזה סכנת נפשות.

הוצאנו חדש מהמגרה שהיה נראה לנו ממש דומה אע"פ שלא בדיוק מאותה חבילה, והגברת לא רוצה. בעלי חיפש בכל סניפי הסופר פארם ולא מצא בדיוק אותו דבר. קנה כמה דברים שנראו הכי דומה, לא רצתה. בסוף אולי מצאנו מוצץ זהה חדש, כבר לאט זוכרת טוב, היא לא רצתה. היא פשוט התרגלה לגומי המעוך והמסריח נורא שלה. אבל לא נתנו לה את הזוועה הזאת כמובן ואז היא נגמלה ממוצץ בדרך הקשה, אחרי שבוע קשה.

 

אז כדאי להחליף בתדירות גבוהה.

בן שנה וחצי שלא מוכן לקבל שום בקבוק חוץ משלו. הבעיה ששלו קרוע ברמה שכבר עדיף לשתות מכוס...
מה לא ניסו...

אני חייבת לפחות 3-4 במקביל. נופל ומתלכלך, הולך לאיבוד, לא מוצאים בלילה וכו'. לא חושבת שהייתי מצליחה להסתדר רק עם אחד. רק לדמיין את הצרחות עד שהייתי מוצאת אותו בלילה...

 

 

כל הלילה אני בסיוט איפה המוצץ

 

אם זה מה שהילד מעדיף. או אם יש תינוק חדש במשפחה. וכו'.

כי הוא פשוט הכניס את הקטן לפה לפחות חצי ופחדנו שיחנק לנו

סכנת חנק: שימוש במוצץ קטן מדי עלול לסכן את חיי ילדיכם - וואלה! עסקים וצרכנות

אני לא יודעת אם זה נכון גם לגבי מוצצים של חברות אחרות, אבל כדאי להחליף גודל לפי הוראות היצרן.

מדובר דווקא במוצץ מאמ, מגיל 0-2 שהצד החיצוני שלו לא מתאים ל 3 חודשים ומעלה.
לעומת זאת, במוצצים רגילים אין בעיה, ועדיף להשאר עם קטן, כיוון שגדולים עלולים להרוס את השיניים.

אם הילד עדיין מרוצה ממנו. הבנתי שלשיניים מבחינה אורטודנטית עדיף את הקטנים יותר.
הבן שלי בן יותר משנה עדיין עם 0-6 (של MAM, אוהב רק את הסוג הזה), וראיתי הרבה שממשיכים איתו. הגדול כן העדיף את הגדולים יותר והחלפנו לו לשל חצי שנה כבר בגיל חמישה חודשים.
לדעתי כן כדאי להחליף מוצצים כל חודשיים, מקסימום שלושה. הם מתמלאים בג'יפה בפנים ואי אפשר לנקות את זה והם גם מצהיבים ונראים רע אם הם נשארים יותר מידי זמן. אני מעדיפה להחליף לפני שהמוצץ מתחיל להיות מגעיל.

הכנסי אותם לכלי עם מים וסבון, לחצי על הטמה כשהיא מחוץ למים, הכניסי למים, ושחררי את הלחיצה. הפטמה תתמלא במים וסבון. תני לזה להתנקות, הוצאי מהמים ולחצי על הפטמה עד של המים יצאו. אם תסתכלי טוב יש חור קטנטן בצד החיצוני של המוצץ מעל/מתחת לפלסטיק שמחזיק את הטבעת. משם הלכלוך נכנס וגם יוצא. וגם האוויר.
בלי החור הזה, המוצץ היה כמו בלון ולא היה נעים למצוץ אותו.

ולשאלת הפותחת, אם את מנקה אותם לפי הצורך, ובודקת שלא נקרעים, אין שום צורך להחליף, חוץ מלפרנס את היצרנים.

בד"כ לא מתייבש אף פעם.
עדיף לקנות חדש לדעתי

אני חושבת שהם מתאמצים יותר עם המוצץ הקטן לשמור אותו בתוך הפה, אצל שניים נשארתי עם הכי קטן והייתה להם ש' שורקת.
החלטתי לנסות כן להעביר ועכשיו נראה לי שאין לו בעיה כזאת.
קשור לשרירי הלשון נראה לי.

או מ9 חודשים

לאכול חוץ מפירות וירקות?

כבר לא זוכרת...

אם כי התחלתי לתת לפני גיל תשעה חודשים...

שמגיל חצי שנה מותר הכל חוץ מחלב ניגר ודבש

תסתכלי מה ענו לי שם

אני יכולה לחפש לך

אבל את אומרת שלא רע לו... זה יותר הרגשה שלך. מאמינה שאת מרגישה את הילד שלך הכי טוב.. אני הייתי מעבירה לאחר חופשת הפסח...שגם ככה חוזרים כולם מחופשה ומסתגלים מחדש.. בקשר לגננת גם אם תיפגע קצת יעבור לה . טובת הילד לפני הכל ...

לא יודעת אם זה כמו אצלך, אבל אם משהו מפריע לך אל תדחיקי, תפעלי.

אצלנו מה שיצא שאחרי פסח היא פשוט הפסיקה ללכת לגן.

תמציאי איזה תירוץ, אולי השעות שונות? יש חניה? יש שכנה שיכולה להביא ולקחת בשביל שתיכן? אפילו אפשר להמציא שקר כדי לא להעליב..

אפשר גם לומר דוגרי שנראה לך לא טוב שיש הרבה ילדים. שזה סיבה אמיתית שלא תלויה בגננת עצמה ולכן פחות מעליבה.

קחי בחשבון שתצטרכי לשלם כמה חודשים נוספים, לפי מה שכתוב בהסכם מתחילת השנה.

אם זה רק טיפה לטעום זה בסדר נראה לי

היא קיבלה חלבי בעבר?

Infomed.co.il

אז מצד אחד זו בעיה שלא כדאי לזלזל בה (לא כיף כשהילד אנמי... מניסיון) ורצוי להקפיד. מצד שני - אם בטעות השתרבבה איזו טיפה לפה של הקטנה זה לגמרי לא מלחיץ. זה לא שיש שם איזה רעל בשבילה.

אני מביאה לילד שלי גבינה. בן 6.5 חודשים. לא בכמות היסטרית אבל אולי חצי כפית פעם ביום יומיים.
בהנחיית טיפת חלב.
אבל כשזה חלב ניגר ככה הבנתי ממנה שלא מומלץ, פשוט אל תחזרי על זה

אבל לא כדאי להתחיל עם מתוקים בגיל צעיר כ''כ ובטח שלא מתוק כ''כ לא בריא.
אח'כ כשתביאי לה קישוא מעוך היא תעשה לך פרצוף של- 'אמא, אל תעבדי עלי שזה טעים.. זוכרת את הגלידה משבוע שעבר? כ-זה אני רוצה!'

את ממש צודקת .. הכנתי עוגה וממש בלי לחשוב נתתי לה קצת עם האצבע. היא ב"ה בסדר גמור. סתם נלחצתי
תודה לכולכן

יש לי גם GBS

ואמרו כרגיל להגיע רק כשיש צירים באורך של כמעט דקה כל 5 דקות במשך שעה לפחות

(ופעם אחת אמרו לי שעתיים...)

לא הייתי נלחצת כל כך..

מספיק מנה אחת לפני הלידה

וגם אם לא תספיקי יבדקו את התינוק ויראו אם הוא צריך

הכי חשוב זה שאת יודעת את זה

 

 

2.. ממה שאני יודעת זה לא יעזור אצל רוב הרופאים

צריכה להיזכר 

 

לוקחים את זה

קורסודיל - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

עם עד בדיקה ומחטאיים פעמים ביום אאלט

ואז אחרי חודש בודקים אם עבר אאלט

לגבי 1 הגעתי לבית חולים פתיחה 6 קיבלתי אנביוטיקה

ילדתי אחרי שעה ככה שעתיים

לחטא כזה מקום עם חומר לחיטוי חניכיים?

וזה באמת אמור לעזור?

1. האחות ששאלתי אותה אמרה שאם לא אספיק- יתנו אנטיביוטיקה לתינוקת. מאידך, חברה שלי שילדה שבוע שעבר ולא עברו 4 שעות מרגע שקיבלה את האנטיביוטיקה עד שילדה- רק בדקו את התינוקת שלה, אם יש לה חום וכאלה- וזהו.... לא נתנו לה מנה.
אז אולי זה תלוי איפה יולדים?!
למרות שהאחות אמרה שזה לא אחראי, כי יכול להיות שהתינוק נדבק וזה יתפרץ חלילה רק לאחר כמה שבועות.
אז לא יודעת מה להגיד לך.
אני בכל אופן מתכננת "לא להתחשב" בזה, ולהגיע כמו שהייתי מגיעה ברגיל. גם ככה אי אפשר לדעת כמה זמן יקח עד הלידה עצמה, אז מה אני יכולה כבר לתכנן...?
2. עשית מוקדם, זה טוב. הבנתי שאם יש בדיקה חיובית בחמישה שבועות האחרונים- נותנים בכל מקרה, גם אם אחריה יש בדיקה שלילית. תוכלי לעשות שוב ב38.. הלוואי שיעלם עד אז!!

היה לי גם את החיידק המדובר.
ממש לא הגעתי 4 שעות לפני... נתנו לי מנת אנטיביוטיקה שלקח לה בערך 20 דקות להיכנס לוריד. אחרי זה רק בדקו חום לתינוקת ביומיים הראשונים פעמיים - שלוש ביום וזהו.
בע"ה הכל יהיה בסדר!

היתרון בלהיות GBS, שכשאת מגיעה ישר מתייחסים אלייך.. 

זה יותר משמעותי אם למשל יורדים לך המים. ההנחיה הרי להגיע לבית חולים שם את עלולה להתייבש.. אם יש GBS, ישר מזרזים..

 

עקרונית, כן, צריך להגיע 3 שעות לפני. איזה לידה את?

דחוף לי
מישהי יודעת איפה אפשר להשיג בצפון?