חשבתי להעביר אותו לחדר עם האחות הגדולה ובאותה הזדמנות לגמול אותו מהנקות לילה.
למעשה היתה תקופה בעבר לפני כמה חודשים שסבלתי מפצעים רציניים בפטמות וכדי לאפשר להם להחלים הפסקתי להניק בלילה (השכבתי בתחילת הלילה בהנקה אבל כשהתעורר שוב השכבתי חזרה כשהוא שוכב עלי בתנוחת הנקה אבל בלי לינוק. היה קשה בהתחלה אבל הוא למד די מהר).
הסיבה שבכל זאת חזרתי להניק בלילה היתה שהכלל שקבעתי לו היה שאפשר לינוק בבוקר ובלילה אני לא מרשה, ואז כל בוקר הוא היה יונק המון וממש לא יכולתי להתארגן ולצאת בזמן לעבודה, הייתי צריכה לקום הרבה יותר מוקדם כדי לתת לו את הזמן לינוק ותמיד הייתי צריכה בסוף להפסיק אותו והוא היה ממש בוכה מזה. אז בסוף כשהפצעים החלימו חזרתי לתת לו לינוק בלילה כי אני מעדיפה שינק כשאני ישנה ובבוקר אני אוכל להתארגן בנחת בלי להשאיר זמן להנקות.
בקיצור, אני לא באמת בטוחה שאני רוצה לחזור על הסרט הזה שוב. ומצד שני, אולי כן הגיע הזמן לגמול אותו? (לא בטוחה בעצם למה, סתם כי זה נראה לי גיל שכבר קצת מוגזם לינוק עוד בלילות...)
אשמח לכיווני חשיבה (ומבקשת לא לפתח פה דיון על האם נכון להניק בלילה עד גיל כזה, כי על זה אין לי שאלה כרגע. זו הדרך שלי וטוב לי איתה).
תודה!

