פורום הריון ולידה (עמוד 3767)

לק"י

 

לא בעיניים.

אני שמה לה באמבטיה, ומנקה עם המים שם את הפנים.

זה יכול להיות עור אטופי בצורה קלה (בלי לחץ... זה לגמרי לא נורא בפני עצמו)

ואז מטפלים קצת שונה

תשאלי את הרופא בביקור הבא

אין בעיה באמול באמבט וגם על הפנים

ממליצה בנוסף על אקווה קרם - לקניה בכל בית מרקחת. קרם לחות עדין מאוד וטוב לתינוקות

אצלנו עושה פלאים.. זה שפורפרת בצבע תכלת ירוק וכתוב עליה קרם פנים לתינוקות

את ממש לא בן אדם רע, את בסדר גמור אני גם בתחילת הריון ראשון, שבוע 6, ואני חושבת שזה לגמרי בסדר שבעיקר מה שמעניין אותך זה את והעובר שלך . אני גם משבוע 4 כל הזמן עם מחשבות שמה עם משהו לא תקין, שמה אם ההריון יפול, אם משהו לא יצא תקין בבדיקות, וזה באמת קצת קשה לשמוע בתקופה הזאת של החוסר וודאות על נשים שההריון שלהן מתקדם וקל ולא לחשוב על עצמך ועל זה שאת מקווה שגם שלך יתפתח ולשלב כזה.. זה לא שחס וחלילה את מאחלת לאותן נשים שמשהו יקרה להן להריון.. זה פשוט שאת חרדה להריון שלך ורק על זה את מצליחה לחשוב, זה בסדר, אל תרגישי לא טוב עם עצמך זה כמו שמשהי תודיע שהיא מתחתנת ותדבר על החתונה ואת באותו הזמן תחשבי על הבעל שלך לעתיד ומתי את תתחתני והלוואי שיגיע הבעל המושלם.. לגמרי נורמלי

ואחרי החפירה הזאת.. אני עכשיו לקראת שבוע 7, עוד לא נמצא אצלי עובר ודופק ואני בהסטריה רוב הזמן.. אבל באמת כשאני עסוקה, רואה סדרה שאני אוהבת, יוצאת להתעמל.. אני מצליחה לסדר את המחשבות וזה עוזר להרגע ולהוריד את רמת החרדה גם לטווח הארוך בהצלחה!

עם כל החששות והפחדים שלך, התחושות שלך מובנות לגמרי! יש שלבים בחיים שמתאים לנו יותר להסתגר עם עצמנו ופחות להיות קשורים עם הסביבה. תסתכלי על עצמך בעין חיובית. בעז"ה כשתראי שההריון מתפתח יפה ותהיי רגועה יותר אולי תרגישי צורך לשתף ולהחליף חוויות גם עם אחרים. איך שהוא שמתי לב שיש לי שלבים כאלה שאני לא מפסיקה לדבר על זה

ממש הקלתן עליי. אני מרגישה פחות רע עם עצמי... פשוט חברה הכי טובה שלי עם ילד אחד כבר בן שנתיים ועכשיו יש לה בעיות עם הריון נוסף לילד שני שהיא ממש רוצה ויש לה בעיות ואני לא סיפרתי לה על שלי כמובן. היא שבוע 10. ואני פשוט לא מסוגלת לשמוע אותה. אני שומעת ואני מכריחה את עצמי להתענין ולחזק ולומר מה שאני חושבת שהיא צריכה לשמוע ממני. אבל אני פשוט לא שם. וזה מרגיש לי כל כך אגואיסטי. זה לא שלאחרים אין את הבעיות שלהם עם זה. ואני לא פנויה להכיל את זה בכללללל. גם חברים טןבים אחרים שלי נקלטו והוא בכלל עם סיפור לט פשוט. וגם היא עברה הפלה ואז נקלטה שוב. זה פשוט תקופה לא קלה מלאת אי וודאות שצריך להשאר רגועים

חדשה 22-אני לא יודעת בת כמה את. אבל אני הכי מבינה אותך בעולםםןם. כל הכבוד שאת מצליחה לשלוח חיוך בזמן שאת מרגישה חוסר וודאות ורושי מבפנים. אני מחזקת אותך!! תהי חזקה צריך הרבה חיוביות ואמונה בתקופה הזו. כל הנשים בשלב הזה באותה סירה. מגלים וזה אושר גדול ובשבילי גם הפתעה בגילי שכבר דאגתי נורא מתי זה יבוא... ואתה רק רוצה שיבטיחו לך שהכל יהיה בסדר. אז בעזרת השם יהיה בסדר. שתינו באותה נקודה וצריכות סבלנות 😘

ובקשר למה שכתבת בכותרת השרשור- כאן זה ה-מקום לפרוק ולדבר על זה ועל דברים אחרים. זה פורום באמת כיף ומכיל.
אז בעז"ה מחכות להמשיך לראות אותך כאן😁

שאני בהריון כי עוד לא ראו כלום

כאילו הדבר היחיד שהמחזור איננו ושהבטא שלי עלתה. אבל אני כאילו מחכה שתהיה הוכחה ממשית שהיא קיימת! (החלטתי שזו בת;)) וזה משגע המצב הזה. מבינות?

אפילו לא התחילו לי הבחילות
השלב הכיף לדעתי זה להרגיש את הבעיטות בפנים.

אני גם מחכה לזה.. רחוק לי לפחות ראית דופק באולטרסאונד?

מחכה לשבוע הבא

אני לא חושבת שיש לך בעיה לשמוח עם אחרים על ההריון המשמח שלהם.
את מתארת שלחברות שלך יש בעיות עם ההריון, וקשה לך לשמוח איתן. לדעתי זה הגיוני מאוד שפשוט קשה לך לשאת את הבעיות שלהן ולהכיל אותן בזמן שאת מלאת דאגה לגורל ההריון האישי שלך. אז אין לך בעיה לשמוח בשמחתן, אולי קשה לך להשתתף בדאגתן. את יכולה לומר שגם זה אנוכי, אבל זה פחות אנוכי מאשר לא לשמוח איתן
ושוב זה לגמרי טבעי ואני מאמינה שזה רק בגלל השלב שאת נמצאת בו

ראיון עם פרופ רפי קרסו, שסיפר שממש עשו מחקרים ומסתבר גם שיש הורמון שמופרש במהלך ההריון וגורם לאישה להיות אנוכית ואגואיסטית וכל זה במטרה לשמור על ההריון..

איזה מטורף.
לא אמיתי. מעניין איך חוקרים כזה דבר.
אז הייתי יכולה לחזק את המחקר....

לא מחקרי אבל לא נורא.
א. תחילת הריון זה מסיבת הורמונים בגוף...וזה יכול להתבטא בכל מיני דרכים. ברגישות יתר, בעצבנות, בחרדות, וכנראה גם בסוג של ''אגואיזם'' כמו שאת מתארת. אז תרגישי טוב עם עצמך. יש את מי להאשים!!! אלו ההורמונים...
ב.זה מאוד הגיוני, מעבר להורמונים...
קורה לך עכשיו משהו עצום בגוף. המון אנרגיה פיזית הולכת לשם (לכן העייפות הגדולה) וכנראה שגם אנרגיה נפשית. זה כ''כ טבעי שתרגישי שאת ממוקדת בעצמך ובמה שקורה בתוכך.
ג. אני חושבת שזה ממש יפה שהתאמצת ונראית ענין בהריון של חברה אפילו שזה לא מעניין אותך עכשיו. תראי את עצמך בעין טובה--קשה לך להתענין ולהקשיב ובכל זאת עשית את זה. זה לא בדיוק אגואיזם....
ד. כל הקטע של חרדות ודאגות- מנסיון...אל תחפרי לעצמך יותר מדי עם החרדות. כשעולה חרדה תהפכי אותה לתפילה. זה עוזר...
מאחלת לך הריון שמח ונעים.

כמוך- כמוני

ההריון גורם לי להיות אגוצנטרית (במיוחד בהתחלה..) לא מתחשבת באחרים, לא מתעניינת, מדברת בנחמדות רק מן השפה ולחוץ...

ברמה שיש לי בת משפחה שזקוקה בתקופה האחרונה להרבה סיוע- טכני ונפשי, וכל הזמן רק ניסיתי וחשבתי איך לעזור לה, ומהרגע שהתחיל ההריון- זה בקושי מזיז אותי ומעניין אותי. בעלי היה בשוק מ"חוסר האכפתיות"...

לדעתי זה ממש נורמלי, והנה אפילו הביאו לנו תימוכין מחקריים... (תודה לעדינה אבל בשטח שעוזרת לי להרגיש יותר טוב)

אני ממש חושבת שזה לגיטימי לאור העובדה שיש יצור חדש שמתפתח בתוכנו ממש- 

וברור שכל האנרגיות יופנו אליו ולמצב ההורמונלי שלנו...

מקווה שזו תקופה ויעבור בהמשך ההריון-

ןאם לא- הלידה פותרת הכל (בד"כ)

 

חיבוק גדול והמשך הריון תקין וקל!

ואני חשבתי שמחקו לי את השרשור. בסוף קיבלתי מלא תשובות של כולנו באותה סירה...
איזו הרגשה מנחמת נתתן.
עדינות- ב"הצלחה לשבוע הבא 🙏
טוב שאתן פה... מרגישה יותר בנוח עם זה שלא מענין אותי אף אחד מסביבי.
ברמה שאומרים לי על הריון של מישהי אחרת ואני כזה "יופי לה". בקטע של קודם תנו לי לראות שאני במסלול הנכון.
אז תודה. אני אהנה מלהיות מכונסת בעצמי ולא להרגיש כלום מלבד ביתי כרגע. ולהרגיש שמחה בזה. להתמלא בשמחה של בעלי ושלי ולעקוב אחרי היצור החדש בבטן שלי בלי טיפת מצפון שזה כל עולמי כרגע.
ולהפוך חרדה לתפילה- לקחתי לגמרי
🌸

היינו אצל רופאת התפתחות ובפיזיוטרפיה שם נעימים ומקצועיים מאד

אבל הבת שלי מאוד אהבה מוצצים בגיל הזה ועדיין היתה צורחת.
נסי מוזיקה עם כל מיני קצבים, לבדוק שהכסא לא מציק לה ושאין משהו שלוחץ לה או מכאיב במושב, אנחנו במצבים קשים שמנו לה פלאפון עם שירים מולה

כמה עיצות לגבי הרכב:

קודם כל תנסי לצאת מתי שהיא ממש לא רעבה. 

וגם הבת שלי בכתה מלא בנסיעות, עד ששמתי לב שהיא פשוט מזיעה בראש ובגב. כנראה הבד של הסלקל לא בד כ"כ נושם. אז אפשר לשים לה חיתול טטרה מתחתיה.

וגם לפעמים השמש ממש מפריעה להם אז זה גורם להם לבכות.

 

ולגבי המוצץ - בכוח מכריחים בהתחלה ואז הם מתרגלים. 

עדיף להתחיל להרגיל כשהיא לא בדיוק אחרי אוכל (ולכן תרצה "לינוק"), שמים אותה בידיים שלך בהתחלה, בתנוחה דומה להנקה, ושמים לה מוצץ.. לאט לאט תתרגל.. 

2. יש ילדים שלא יקחו מוצץ. וכלום לא יעזור.

ככ מתסכל
אני גם באותה סירה
הראשון לא הסכים למוצץ למרות שקנינו לו את כל הסוגים הקיימים בערך...
עכשיו עם השניה אני באותה סירה של לנסות להרגיל מלכתחילה גם למוצץ וגם לבקבוק....

שהיא כן מסכימה לקחת בקבוק זה רק ממני וממש לפעמים מאחרים....
האמת שזה פחות מציק לי כי היא כן לאט לאט מתרגלת..
אבל מהמוצץ אני ממש ממש חוששת כי זה היה לי סיוט עם הראשון .. היה ישן צמוד אלי כל הלילה
ממש הייתי מוצץ אנושי
ועד עכשיו קשה להוציא אותו מהחדר שלנו
הלוואי שהיא כן תקח מוצץ לאורך זמן...

תודה...

יש תינוקות שמעדיפים מוצצים גדולים.

היא קטנטנה אז שאני נותת לה מוצץ היא עושה קולות של קיא ואפילו פולטת...
היא מצליחה רק עם מוצץ קטן....


האמת שבלי קשר היא פולטת הרבה לפעמים יוצא לה גם מהאף ולא מוכרת לי תופעה כזאת
וזה קורה אצלה הרבה 🤔

אם היא קטנה אולי מוצץ של פגים יהיה לה טוב.

בינתיים יש לי מוצץ שהיא כן מצליחה מידי פעם למצוץ...
אם לא אז באמת אולי הפתרון זה מוצץ של פגים..
ננסה..
.

תודה!

הבכורה שלי היתה צורחת ככה ולעיתים מקיאה.
זה עבר רק בגיל שנה כשהפכנו את הכסא עפ כיון הנסיעה.
עד עכשיו היא רגישה בנסיעות ואומרת שהן עושות לה בחילות(בת 10.5)

א. יש המון תינוקות בגיל הזה שסובלים מנסיעות, במיוחד שהוא נגד כיוון הנסיעה. אצלנו לפעמים עבד רעש חזק, רדיו, מוזיקה. וגם זה לא תמיד, והנסיעות בגיל הזה זכורות לי כסיוט עם מלא עצירות בדרך (למרות המוצץ)

ב. נסי לתת את המוצצי גומי המגעילים של פעם. יש תינוקות שאוהבים דווקא אותם (ואחרי שמתרגלים עוברים למוצצים נורמלים), עוד אפשרות זה מוצץ סרבנים (למרות שגם הוא לא תמיד מבטיח הצלחה).
אה, ועוד רעיון, אולי, לנו יש מוצץ של חברת ביבי עם פטמה כדור. אצלנו הם אוהבים אותה יותר מכל מוצץ אחר. רק קחי בחשבון שאם היא תאהב אותה זה מלכודת כי קשה מאוד להשיג את המוצצים האלה, אין אותם בכל חנות.

הבן שלי גם צורח נורא בנסיעות ניסיתי לבדוק מזה יכול להיות,

ואמרו לי שיש תינוקות שצורחים בנסיעות כי חסר להם ברזל! כשחסר ברזל יש פחות חמצן, וברכב יש עוד פחות חמצן וזה מלחיץ אותם אז הם צורחים.

לא יודעת עד כמה זה נכון אל שווה בדיקה....

גם אני נסעתי עם הגדול שלי שעה כל כיוון בגיל הזה, אבל באוטובוס. זה היה תענוג - אפשר להיניק, אפשר להסתכל ביחד בחלון, אפשר סתם לשים עלייך ראש.. אם יש לכם אפשרות - ממליצה בחום.

(ועל הדרך חסכתם כסף וזיהום אויר)

(את האמת שזו הסיבה שהבת שלי במעון ואני נוסעת לבד..)
מישהי פה אמרה את מה שאני עושה-טלפון עם שירים וסרטונים. כן זה גרוע אבל זה הדבר היחידי שעוזר לבת שלי.
מישהי הציעה לי להעביר אותה לידי גם..(היא מאחורה) ,הבעיה שמקדימה אין איזופיקס.
אולי נשכן.. צעצוע שהיא אוהבת..
אני כבר נותנת עוגיה (הבת שלי בת 9 חודשים)
בהצלחה. כל כך מתסכל... תנשמי עמוק!!

סכנת חנק.

גם סמוי קשה להם מאוד בנסיעה.
אולי יתן לך עוד כיוון



ממני שילד אחד לא עזר כלוםםםם ולא לקח מוצץ מעולם. הנסיעות היו זוועה. עד שעבר מתישהו

הרופא שלי רק עוד שבוע יהיה בקופה ולא מוכנים לתת לי את הפלאפון דלו להתייעץ, סה דחוף?

(תקראי קודם את התגובה השניה שלי)

 

אם השליה אחורית אז זה רחוק מהצלקת

ולא מחשיד לשליה נעוצה על הצלקת

(וזה גם המצב שלי בדיוק )

 

מעניין, נראה לי שברגע שבאולטרסאונד קולטים שאת אחרי קיסרי הם מתחילים לבדוק בתשומת לב לקונות וזה...

הטכנאית אמרה משהו? הממצא כשלעצמו לא מדאיג, המטומה בינונית,
אבל חשוב ודחוף תלכי בהקדם לרופא נשים לקבל הנחיות כדי לא להחמיר את המצב.
אם את רוצה פירוט תוכלי לעשות חיפוש "המטומה" בהודעות שלי.

לגבי השילייה- לא מכירה

מה אני עושה בנתיים?, זה מסוכן אם אין לי דימום?.

אם מתחיל ח"ו דימום- לכי למוקד חירום להיבדק

אני חושבת שבינתיים אסור לקיים יחסים

(תבררי את זה עם איזה רופא- אפילו דרך האינטרנט, או בטלפון עם הרופא שלך),

כדי לא לגרום לרחם להתכווץ

 

ההמטומה יכולה להיספג מעצמה בהמשך, אין בה משהו מדאיג לכשעצמה. (זה מצב לא נדיר)

 

לגבי לקונות בשליה:

לקונות הם אגמי דם קטנים בתוך השליה, זהו המבנה התקין של השליה (איבר ספוגי ועמוס בדם)

לפעמים אם רואים הרבה לקונות בשליה, מעבר לנורמלי,

ואם עברת בעבר ניתוח קיסרי \ פעולה כירוגית אחרת ברחם, ומיקום השליה קדמי סמוך לצלקת

או בפתח הרחם,

זה מעורר חשד למצב של שליה נעוצה.

כל ההדגשות האלה הן כדי להדגיש שאין מה להלחץ אם את לא עונה על הקריטריונים האלה.

(מנסיוני האישי  ומהתייעצויות עם רופאים)

 

הדחיפות היא לא בשביל לטפל אלא כדי לקבל רשימת עשה ולא תעשה,
מנסיוני עד שלא תראי רופא כדאי ללכת בגישה המחמירה
להימנע מכל מאמץ, תשכחי מנקיון פסח,
הכנות לשבת רק מה שאת חייבת ולא מצריך להפעיל כוח. (בעלי היה מכין את הכל בסיר ואני הייתי מטבלת לצורך הדוגמה)
לקחת חופשת מחלה מיום ראשון ועד התור
לא להרים ילדים
ממש להימנע מכל דבר שעלול לגרום ללחץ על ההמטומה.

לגבי הדימום- לא מסכימה עם איה, יכול להיות דימום כתוצאה מספיגה של ההמטומה וזה סימן טוב כי ככה היא נעלמת, יכול להיות דימום כתוצאה מלחץ עליה ואז היא תגדל,
ויכול להיות שהיא תחמיר בלי שום דימום ושום תחושה בלי כאב, את תרגישי מצויין ותרשי לעצמך להרים דברים כשבעצם בפנים יכולה להיות החמרה.

לא מצטרפת להרגעות, 55 מ"מ, ללא נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, יכול להגיע בקלות להמטומה מסוכנת. (לי היה 4 ואחרי שלושה ימים גדל ל7 והרופאה העיפה אותי למעקב הריון בסיכון שכלל הרבה אזהרות ואל תעשה)

אז כרגע ההמטומה שלך בינונית, במצבה הנוכחי היא כנראה לא מסוכנת, הסכנה היא שהיא עלולה לגדול.

כי בישוב הוא נמצא רק שבוע הבא

לנקות חדרים שהילדים מסתובבים בהם חופשי

בגדול - עכשיו זה השלב למיין משחקים, אפשר לנקות ולסגור עד פסח או רק למיין ובפסח לא להשתמש

למיין ולארגן ארונות בגדים, כל מני מדפים, ארונות שירות

אפשר כבר לעשות את החדר הורים ולהקפיד שיהיה סגור אם נראה לך ריאלי

 

מיטות יסודי ומתחת ארונות בחדרי ילדים זה רק לקראת אמצע שבוע הבא, כנ"ל סלון מטבח.

 

 

 

הקב"ה לא מצפה שנעשה דברים בלתי אפשריים 

(ואולי את מגזימה קצת עם הלחץ? אם תשגיחו בזמן הארוחה

ואחריה תנערו אותם זה לא מספיק?)

 

ויש שני דברים שבעיני עדיף לדחות לאחרי פסח- סידור ארונות וניקיון חלונות,

די טיפשי לסדר ארונות ואח"כ להחליף לבגדי קיץ ולנקות ארונות כדי שיתלכלכו 

מהאובך של אייר

לא הולכים עם אוכל בבית
אין מציאות כזאת
אוכל ליד שולחן , גם לאורחים אני אומרת
אחרת זה ממש לצאת מהדעת

פעם גם אצלי היו מטיילים
וראיתי אצל חברה טובה שאצלה אין כזה דבר
לקח זמן עד שהחלטתי ליישם
ולהפתעתי זה הלך ממש בקלות

ולהקפיד שיתנערו אחרי האוכל אחרת את לא יכולה לסמוך על ילדים קטנים שלא נושר מהם פירורים בכל מקום, גם אם אכלו ליד שולחן

הם רוקדים אותו ויודעיפ להתנער לפני שהולדים לחדרים (מהגדול וכמעט עד הפצפון )
ברור שבהתקרב המועד הגדול נשאב שוב מיטות ונשטוף יסודי
בעיניי זו השתדלות סבירה
מקווה שגם ה' מסכים איתי...

אמא שלי תמיד אמרה לנו בשבועות האלה לא לשכוח לקפוץ ולרקוד לפני שיוצאים מהמטבח

ובבית לאכול ספגטי, אורז, תפו"א.
פרוסות לחם כשהם מופשרות ולא מחוממות- עדיין מתפזר?
אני מנקה הכל קודם בתוך הארונות ומקומות גבוהים, חדר הורים, מחסן חדרי שירות,
גם מגירות של הילדים לא אמור להיכנס חמץ דווקא בשבועות האלו

בשבוע האחרון יישאר לשטוף יסודי חדר ילדים וסלון (מי ששואבת ספות לדוגמה יכולה לעשות כבר בשבוע הבא ולכסות היטב ולפני בדיקת חמץ להסתפק בניעור טוב,
גם ככה ביממה לפני בדיקת חמץ שוטפים שוב את כל הרצפה בבית יסודי, לא?

משבוע הבא נשאר בעצם שבועיים עד פסח, אפשר להפסיק לאכול לחם בבית אלא רק פיתות שזה הרבה פחות מתפורר.

ואז- חמץ לא מתפורר, לא מכניסה שקדי מרק/ קורנפלקס/ ממתקי חמץ.
אוכלים הרבה בחצר של הבית.

אני לא בנויה ללחץ הזה ככ הרבה זמן מראש.

1. תקני פריכיות וקורנפלקסים כשרים לפסח. ואז גם אם לא אוכלם אצלכם קטניות את לפוחת יודעת שזה לא חמץ ממש
אצלנו זה מה שמותר לנשנש סשסועות האלה.
2.חמץ ממש כמו שכבר ענו לך: רק ליד השולחן או במרפסת ולהתנער..
3. ניקוי חדרים עכשיו אפשר ארונות, מדפים, הזזת מיטות ומגירות. אבל החלפת מצעים ספונג'ה יסודית רק ממש בשבוע האחרון..
4. לגבי ארונות: אני כבר מוציאה בגדי חורף ומשאירה רק כמה סוודרים או קפוצונים. ככה יש לי מקום להוציא בגדים נןספעפ לחג ובגדי מעבר.
5 בגדי קיץ אני מוציאה רק ממש אחרי פסח: ביחד עם הבלאגן של הכביסות אחרי החג מוצאה זופית אץ החורף
. וקצת אחכ מכניסה בגדי קיץ.
(השנה אני לפני לידה אז זה לא ממש יצא ככה אבל ככה אני עושה בדרך כלל..)
בהצלחה!

אלא בשולחן אוכל בסלון / במטבח. למה שתשתגעי? 

את האמת שגם במשך השנה אני לא מסכימה לאכול בחדרים.. אז אולי זה שונה

כנ"ל בזמן קריאה של ספרים. שיאכלו או לפני או אחרי, אבל לא במהלך הקריאה.

אז ישמצב שהם פשוט מתורגלים..

 

אפשר לאכול חמץ שמתפורר בחוץ ובתוך הבית, להכניס פריכיות וכו', או דברים ניטרליים אורז, עוף/ תפוח אדמה/ ביצה/ דברים כשרים לפסח(יש..)

 

מנקה יסודי יסודי, ואז-

מה שאפשר(נגיד סלסלת דובונים ענקית) מחביאה בחדר שינה

מה שאי אפשר-

משתדלת שלא יטיילו בבית,

אבל ממש בראש שברגע האחרון נעבור עם שואב אבק מלמעלה על ה-כ-ל

שזה אומר: מגרות נעלים שכבר ניקיתי, ספה שכבר ממורקת וכו'

עכשיו זה נקי ולא כשר,

בפסח זה יהיה כשר וכבר לא נקי

 

לגבי החלפת בגדים-

ניקיתי בשבוע שעבר ארונות בגדי ילדים,

עדיין על המדפים יש בגדי חורף,

אבל בארון העליון שמתי נגיש מקדימה לכל ילד את כל הבגדי קיץ,

בחלוקה ל: שרוול ארוך+ מכנס ארוך, שרוול קצר+מכנס קצר (2 ערמות)

בחול המועד אם פתאום יהיה חם- יהיה לי קל לשלוף

 

בהצלחה והמשך הכנות קלות!

כדי להרגיע את עצמך. למרות שהכי אמין זה בדיקות דם

בדיקות הריון?

יש לי איחור של חודש וחצי
ויש לי כאבי בטן ממש חזקים בהתחלה היה כמו של מחזור עכשיו סוג של התכווצויות ולחצים לא יודעת להסביר

לפעמים יש לי חולשות ואין לי כוח לכלום עייפה כזאת וסחרחורות הכול מסתובב לי וכאבי ראש ובטן מאוד חזקים

לעשות בדיקה לא דווקא על השתן הראשון

בסדר בכול מקרה אמרו לי שעדיף על השתן הראשון אז אני אחכה כבר למחר ואני אעשה תבדיקה

אמרו לי לעשות על השתן הראשון של הבוקר מחר אני יעשה בדיקת הריון קניתי היום...

באמת קשה להם זמן ההמתנה

ילדים קולטים שמשהו קורה וזה עלול ליצור אצלם חוסר ביטחון שמסתירים מהם דברים, עלולים חלילה לחשוב שמשהו רע קרה, במיוחד שלרוב אמא לא מרגישה טוב ויש תור לרופא וכו'

תספרי מה שרלוונטי כרגע.
לא מבינה את הקטע הזה לא לספר כי הלידה עוד המון זמן,
גם הבר מצווה שלו עוד הרבה זמן אז גם זה נושא בטאבו?

פשוט מספרים ומדגישים את המצב העכשווי, יש תינוק בבטן בגודל של אגוז (לצורך הדוגמה)
אמא יותר עייפה, יש בדיקות וכו' מה שרלוונטי.
אם שואל מתי יצא התינוק אפשר לענות עוד מלאאאאא זמן, קודם יש פסח, ורק אח"כ יום העצמאות, ורק אח"כ שבועות, ורק אח"כ חופש גדווווול ורק אח"כ תתחיל כיתה x ורק אח"כ יש חגים, ורק אח"כ אמא תלד...
התינוק קודם צריך לגדול בבטן...
וזהו, לא לדבר יותר על הלידה ועל האח שיהיה לו, אלא רק על העובר ומה שקשור עכשיו.
למשל את חוזרת מסקירת מערכות ומספרת מה זאת הבדיקה הזאת, מה הרופא בודק ומה הוא אמר...

רק בשלב הרבה יותר מאוחר לספר שעוד מעט התינוק יצא, והנה הבגדים שמכינים לו, והמיטה תהיה בחדר של ההורים וכו' לשתף בהכנות.

אם לא ילדת לאחרונה הילדים לא ירוצו כמה מהלכים קדימה, מה שמעניין אותם זה מה השינוי שקורה ממש עכשיו בבית מתחת לאפם.

זו גישתי, כך נהגתי והיה מצויין!
לבן 4 ומטה... ולא, לא היה ארוך מידי או קשה מידי. הבינו שהתינוק קטן קטן וצריך לגדול עוד הרבה זמן בבטן וכל יום גדל קצת וכו...
מידי פעם שאלו אותי- כמה התינוק כבר גדל? מה הגודל שלו עכשיו? והייתי מדגימה עם הידיים וזהו.
כשהלכתי לבדיקות אמרתי שהלכתי לרופא שבדק כמה התינוק גדל.
קיבלו בשמחה ובאהבה! היה תהליך משפחתי משמח וכיף!
לקראת הסוף אז התחלתי רק לתת מושגי זמן בערך מתי הלידה צפויה.
בהצלחה!

זה באמת עוד הרבה זמן
כשהילדים שלי שאלו (גם בחודש מוקדם ממש) עניתי בפליאה 'מה..אמא כ'כ שמנה?!.. אכלתי כנראה הרבה..' עד שהם הרפו מזה ויכלתי לספר בשלב יותר מתקדם..

שמתי לב שסביבות גיל 5-6 פתאום הם קולטים את הבטן ואין להם מושג מה זה יכול להיות.. זה קרה לי עם אחיינין בגיל הזה ואפילו עם ילדה חמודה בגינה...
פתאום רואים מישהי עם בטן גדולה ויכולה וזה נראה להם מוזר ומסקרן.. אבל זה לא היה בחודש שלישי.. יותר בשמיני-תשיעי.

לבן השש שלי סיפרתי בסוף הרביעי וזה עדיין ארוך מידי בשבילו

לספר לו רק לו ולבקש שישמור בסוד עד שגם הקטנים ידעו?
ואם לא עכשיו עוד חודש...

ואז לפתח איתו שיחה האם הוא רוצה שזה יקרה, ולמה וכו' כלומר להסיט את העניין ממך ויותר לשמוע אותו

ולא יוזמת בשלב זה, שמוקדם מדי לספר בו...
אם הוא אכן ישאל הייתי מחזירה בשאלה כמו: אתה ככ רוצה שכבר יהיה לנו תינוק, נכון? זה ישמח אותך? זה באמת מאד משמח.. תינוקות ככ קטנים וחמודים... וכו...
אם הוא "לוחץ" אפשר לומר אמירות מרגיעות שאינן שקר:
בע"ה בקרוב יהיה לנו... ואני אספר לך בזמן כדי שתוכל להתכונן... אל תדאג...
בינתים אפשר להתפלל שלאמא יוולד תינוק בריא... מה היית רוצה תינוק או תינוקת? וכו...

עוד שבועיים - שלוש אם לא מגיע הייתי כבר מבררת

את מונעת?

1.לא נפוץ בכלל, לא מכירה אף אחד בשם הזה.
2.דורש הסבר לדעתי. אני לא ידעתי

1. שמעתי את השם, מאוד יפה
2. דורש הסבר

לי היה נשמע קצת מוזר, למרות שיודעת מה המשמעות.
לדעתי רב האנשים מכירים את המשמעות כחבר, לא כביהמ"ק. זה שם שיצטרך הסברים...

1. לא שמעתי אף פעם, כנראה שלא נפוץ...

2. יהיו כאלה שיבינו מייד, אבל אחרים יצטרכו הסבר.

1. לא נפוץ בכלל וגם לא מוכר כשם, אני מכירה אחד

והוא כנראה אחד מתוך מעט מאוד..

2. לרוב ידרש הסבר

לא מאוד נפוץ.
יש אנשים המכירים את המשמעות, ויש שלא. זה גם תלוי באופי החברה.
אבל בכל מקרה לדעתי זה שם יפה שמצלצל נעים

אבל לא ידעתי שזה קשור לבית המקדש. וזה שם לא נפוץ בכלל...אולי באחד הסרטים של הגן של דודו היה אחד כזה שבנה סוכה

2. מכירה את ההסבר אבל לרוב האנשים יצריך הסבר על המשמעות.. ההקשר הישיר של אנשים הוא חברות..

מכירה כמה ידיד שנהפך לידיד כמו של ערסים..
בכלל לא חשבתי על ההקשר למקדש.. ועדיין לא הצלחתי להבין..

לא נתקלתי בשם הזה..
מכירה כמה ידידיה (מאוד אוהבת את השם!!!)
דורש הסבר
בהצלחה!

נראה לי שזה גם שם של בית המקדש, ושלמה המלך והקב"ה

 

"יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד"

בגלל שידיד זה שם של בית המקדש, הסברנו את זה בברית וזהו.
דווקא היה ברור לאנשים במיוחד עם העיתוי של התאריך.

באזורי הוא לא נפוץ.
2. דרוש הסבר. אפשר לחשוב שזה כינוי חיבה לידידיה.
כמה זה קריטי אם לא יבינו שזה קשור לביהמ"ק? זה לא שיש לשם משמעויות או אסוציאציות שליליות או סתמיות...

1. לא מאוד נפוץ, אבל לא כל-כך נדיר. מכירה שניים בשם זה (אחד בסביבות 30 ואחר בן שנתיים-שלוש). שם יפה לדעתי, אבל אולי זה כי ידיד הקטן מאוד חמוד

2. האמת היא שלא חשבתי על משמעות השם בהקשר הזה...

באמת הכוונה לידיד בניקוד: Yedid.

 

מתוך מאמר חז"ל "יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד".

 

יש פה כמה משמעויות שאין בשם ידידיה..

 

 

אבל לא מתחשק לי שם שדורש הסברים.

תודה על העזרה.

לא היתי נותנת שם כזה לילד, עם כל הציפייה לבית המקדש השלישי..

מה הקשר שנחרב פעמיים?
זה עדיין מקום קדוש. ועדיין אנחנו מצפים ומחכים כל יום שיבנה.

זה לא אדם שנפטר צעיר.

זה מקום מקדשנו, אנחנו מצפים לבניין ביהמק במהרה ומבטאים זאת גם ע"י שמות...

אולי חצאית וחולצה מאותה דוגמא? הכי קרוב לשמלה

שמלה עם רוכסן מאחורה וזה אני אחלה. אבל לא יודעת איפה אמצא כוד כאלה..

יש המון שהן עם גזרת a וזה דווקא די נוח להניק איתן, פשוט שמים חצאית מתחת ואז מרימים את השמלה. יש גם את חני פריזנטה(משהו כזה) יש לה שמלות הנקה.

ראיתי שלמעצבת "ברצ'ה" יש כמה שמלות יפות (עם ריצ'רץ קידמי או כפתורים קידמיים).

ראיתי אצל "ננה" גם כמה עם כפתורים קדמיים.

יש גם שמלות הנקה לאמבריא ובאסוס.

עדיין לא מצאתי משהו בול לטעמי כרגע מחפשת גם שמלות שאפשר אולי בהתאמה קלה להפוך אותם למתאימות להנקה.

 

אולי לקנות שמלה קצת רחבה ולשים ריצרץ' ניסתר בצדדים מתחת לבית השחי. (רחבה-כדי שההוספה של הריצרץ לא תקטין מידי את השמלה)

ובאופן כללי- שמלות מעטפת, שמלות עם ריצרץ בצד אחד, שמלות עם כפתורים, שמלות סטרצ' בלי שרוול, שמלות עם צווארון נופל

וזה חלומי...
חוצמזה גם מצאתי שמלה עם וי גדול, וחולצת חצי מתחת זה מעולה.

אבל עד שמצאתי את זה התחרפנתי להניק בשבתות...

שמה תחתית למטה, ואז אפשר להרים את השמלה ןלהניק. אפשר גם לקנות טוניקות / שמלה קצרה ולשים תחתית. ואז אין בעיה להניק.חבל להוציא משימוש את כל הארון.

כולל שמלות להנקה

ממליצה ממש לבדוק מה גורם לבחילות, ולהימנע ממנו.
יש כאלה שחלבי. יש כאלה ששמן. יש כאלה שריחות מסויימים וכו'.

אבל יש כאלו שלא החלבי, השמן או הריחות- אלא ההריון עושה להן את הבחילות.

לא עוזר כלום מניסיון, רק כדור!

(וגם אני מדברת מניסיון.)

לדעתי רופא משפחה יכול לרשום לך. תרגישי טוב.

למה הרוקחת באסה אותי שזה ממש לא בריא לקחת את זה יותר מחמישה ימים?

יש מחקרים די ברורים שזו תרופה בטוחה לשימוש בהריון..

ודיקלקטין זו תרופה שפותחה במיוחד עבור נשים הרות..

לגבי זופרן שמעתי שעדיף להשתמש באמת רק במקרים שהתרופות האחרות לא הועילו..

עד 3 פעמים ביום..

התופעות לוואי ( עייפות, סחרחורת וטשטוש) היו על כך חזקות שהעדפתי להפסיק

לא יודעת בקשר להיריון אבל מעלה סיכון למחלות נוירולוגיות בהמשך (אצל הנוטל)

עדיף למצוא כדור אחר

פראמין

דיקלקטין

זופרן

 

לא בטוחה שאת כולם אפשר אצל רופא משפחה- תבררי

ואפילו אולי אפשר להתקשר למרפאה לבקש שיתנו לך מרשם דיגיטלי(לפחות בכללית זה ככה)
אצלי רצו המלצה של רופא נשים לפני, והרופאה שלי לא יכולה לתת מרשמים אלקטרוניים, אבל התקשרתי אליה והיא המליצה על דיקלקטין ואז הרופא משפחה נתן מרשם בקלות רבה..

אני לא יודעת מה השם של התרופה אבל יש תרופה שממש עוזרת לזה (לא סבלתי מבחילות בהריון תודה לאל)

http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA77-78/ASSIA77-78.17.asp


הרב דוב ליאור מתיר אם יש היתר למנוע הריון כמובן

לא חייב ממש הכפלה ביומיים, אפשר גם קצת פחות.

וחוץ מזה, נראה לי זה כבר שלב שמפסיקים לבדוק הכפלה.

וגם אז לא בטוח שביטוח לאומי יאשר את זה. אלא אם כן מוכח להם שקיימת סכנה לאם או לעובר.

 

עוד שבועיים את יכולה לצאת לחופשת לידה. ואולי עד אז ימי מחלה?

אפשר להחליף לתחתונים כהים רק אחרי השקיעה אוצצאת הכוכבים?

אחרי שאני מתארגנת למקווה, אני מחליפה לצבעוני.

אחרי לידה- הרב התיר לי בכלל לא להיות עם לבן כל השבעה נקיים, אז לא היה מה להחליף.

זכור לי שאפשר להחליף אחרי הבדיקה האחרונה.

ז"א עד סוף היום השביעי צריך ללבוש לבן. אח"כ אין צורך.

 

אם יצאת למקווה לפני השקיעה תלכי עם לבן וקחי איתך צבעוני לחזור

אם יצאת למקווה אחרי השקיעה את יכולה להחליף בבית לפני שאת יוצאת

ככה גם אני חשבתי וכך עשיתי..
תודה!

זה לא נכון? כך זכור לי מהדרכת הכלות

אם כבר לומדים שוב את ההלכות.

 

זה לא אומר שזה לא קיים רק שזה ודאי לא דעה רווחת

 

ובלי קשר - מאד מומלץ ללמוד שוב את ההלכות אחרי תקופה ארוכה שלא באו לשימוש כמו הריון/הנקה

 

 

נשאל את הרב שלנו.
תודה לכן

וראיתי שלא נמחק..בגלל זה ערכתי ל"סליחה". ואי אני כל כך לחוצה בתקופה הזו! ממש הופך אותי למישהי שאני לא מחבבת.
אני תוקפנית
סורי ... אני פשוט לא יודעת מה עובר עליי. המתח. תודה על האיחול @עדינות אמן

זה נשמע כמו ירידת מים... עדיף להיבדק ולהתבדות מאשר לא להיבדק ולקחת סיכון...

בהצלחה!

אם כן ללכת אז אפשר למוקד של מכבי או שצריך מיון?

אבל אני לא באמת יודעת

מקסימום יוציאו לך הפניה למיון.

שאני כבר שעה ממתינה בטלפון ולא עונים לי

יש גם מוקד נשים בעיקרון. עובדים עד 20. תכנסי לקישור למטה.

מוקד טלפוני בתחום רפואת נשים - תנאי הזכאות

כמובן שהיא הפנתה אותי למיון, הם לא לוקחים סיכונים.

אפילו שאני באמת לא בטוחה שזו ירידת מים

בטח בשבוע כזה..

גם אם זה בסוף תקין, עדיף ללכת ולהתבדות מאשר הפוך.

כדי שאם זה לא מתפתח ללידה, לא תצטרכי לשלם מכיסך. ..

תמיד בדעה ללכת להיבדק. כן; יש מחשבה שזה יהיה בזבוז זמן וכוחות אבל נותן את הביטחון שאכן הכל בסדר באמת, או חלילה לא עלינו אם משהו לא תקין אז לפחות לא התעכבת והגעת כמה מהר שיכלת כדי לטפל ובזמן