פורום הריון ולידה (עמוד 3783)

כי זה לא בקופה

עושים גם בדיקת דם

זה פשוט מעלה את רמת הדיוק.

מנסיוני אם אין משהו חריג חלילה אין צורך לבצע בנוסף. גם תבחין מרובע, קשור לבעיות כרומוזומליות, ואם רוצים להגיע לתוצאה מקסימלית, עד כמה שניתן, אפשר לבצע גם אותה. שוב- אם אין משהו חריג, לטעמי מיותר לבצע בדיקות נוספות, בעניין הזה

והנה מאתר כללית---

קיפות עורפית

מה בודקים?
זוהי בדיקת אולטרסאונד שבה מודדים את עובי הנוזל שמצטבר בעורף העובר. הבדיקה מבוססת על תצפיות מדעיות שמהן התברר כי אצל עוברים הסובלים מתסמונת דאון וממומים אחרים קיימת ​בצקת והצטברות נוזלים עודפים בעורף העובר. בדיקת האולטרסאונד הזאת יכולה לגלות 70% מהעוברים הלוקים בתסמונת דאון.

נוסף על כך ניתן לעשות בדיקת סקר ביוכימי של דם האם לגילוי שני חלבונים המופרשים מהשליה ומהעובר: PAPP-A ו־BhCG חופשי. תוצאה חריגה אופיינית למקרים של תסמונת דאון.​​​​​ 

באמצעות שקלול של שתי הבדיקות - שקיפות עורפית וסקר ביוכימי של דם האם - ניתן להגיע לדיוק של כ־85%.​

וכבר שמעתי על כמה מקרים שהשקיפות הייתה תקינה לחלוטין ובדיקת הדם לא.

תוצאת בדיקת הדם פשוט מעלה יותר את רמת הדיוק, למען האמת ב15%..

כך שלא נכון לומר שאין משמעות לבדיקת האולטרסאונד מבלי הדם. בדיקת האולטרסאונד יכולה לזהות 70% מהעוברים הלוקים בת. דאון ל"ע. בעיניי- דיי מספיק.

די ברור שהרופאה תאמר זאת, יש לה אינטרס..

זה נכון שהבדיקת דם מעלה את הדיוק.

אבל היום בישראל לא מתייחסים אם לא עשית את שתיהן.

ואם אחרי זה יש ממצא אז חבל, כי ממש לא מייחסים לזזה חשיבות וזה יכול להרגיע.

בנוסף, ההגבלה על הסמיכות בין הבדיקות היא כדי לנרמל את ערכי ההורמונים ביחס לאורכו של העובר שנמדד בשקיפות.

אבל אם מישהי ממש לא הספיקה והתפקשש לה, היא יכולה גם ללכת למדוד את אורך העובר (באולטראסאונד רגיל) ולהשלים, אף רופא לא מציע את זה כי הם עצלנים.

אבל מי שזה מאוד חשוב לה (אולי בגלל הגיל) שתדע שהאופציה קיימת.

כי נתקלתי בהרבה מקרים שבגלל אי הבנה לא עשו ואחר כך סתם בלחץ כל ההריון...  

נראה לי שכן, באותו יום.. לא בטוחה לגמרי. מה שכן בטוח זה שצריך כל יומיים לבוא למעקב גם אם את מרגישה רגיל.

זה תלוי באיזה עיר את ובאיזה קופת חולים..

למשל אני במאוחדת בירושלים, זה במרכז לבריאות האישה ברחוב יפו. 

(אפשר גם ללכת במרפאות פרטיות עם התחייבות)

לי הרופא התורן אמר לי לבוא פעמיים בשבוע.. ולא כל יומיים.

וחשוב שתדעי - כשהלכתי, יום אחד הרופא התורן רצה לעשות לי סטריפינג (כשעוד הייתי בשבוע 40, וילדתי בפועל ב42+3), ולא הסכמתי.. 

אז אם את לא מעוניינת בכלל בזירוז בכוח כשלא צריך עדיין, אל תהססי לסרב.. 

הלכתי למוקד והיה שם עומס נוראי,

בחרתי לקפוץ לאסותא החדש- והיה שם מדהים, כרגע עם התחלה מליטנטית ולכן שוחררתי להמשך מעקב..

תודה לכן!

המצב שאת מתארת יכול להימשך גם כמה ימים, וזה די מבאס להעביר את הימים האלה בנסיעות הלוך ושוב למיון. זה גם מבאס להתאשפז מוקדם מדי. לי קל הרבה יותר להעביר צירים בבית.

אבל כן, יש את האחת מאלף שאם לא תרוץ בשלב המוקדם הזה פתאום תלד במפתיע עם הנחיות ממד"א בטלפון. תחליטי עד כמה התסריט הזה מפחיד בעינייך...

אם כי, עכשיו כשאני משחזרת, באמת השנייה שלי הייתה הכי מהירה (מתוך כמה וכמה ב"ה) - היא לקחה פחות משתים-עשרה שעות... אצלי זה מהיר 

לא הייתי דואגת יותר מדי..

כי אם היה משהו רציני יותר הם אוהבים להלחיץ

בהריון הקודם היו 3 מוקדים כאלה עשיתי אקו לב וברוך ה' נולדה ילדה בריאה.

גם בהריון הזה נמצא בסקירה אחד ועשיתי השבוע אקו לב והכל נראה תקין ב"ה.

בעיקרון אם זה רק זה לא אמור להלחיץ.

מה כבר ניסית?

רעיונות:

להכניס את השמיכה מתחת לגוף שלה/ מתחת למזרון.

לכסות רק מתחת לבית השחי, כשהידיים בחוץ.

להלביש בבגדים חמים במקום לכסות.

לקנות שמיכה שמתלבשת על הגוף, ואי אפשר להזיז אותה.

דוגמא מגוגל:

מצמר עבה שמתאים לתינוקות אבל לא מצליח להרים מעל הראש.

ומניחה מתחת לבית השחי שלו.

השמיכה זה ממש סכנה. להלביש חם, לחמם את החדר.

בשעה טובה 

אם תבדקי שוב מחר, או בעוד כמה ימים, בטח יהיה יותר חזק.

אבל לא צריך שיהיה חזק, מספיק שיש פס ברור.

תודה בהזדמנות זו 

תערובת שמנים

מי מלח באף

והשיעול .הלכת לבדוק?

אולי אינלציה ומכשיר אדים

כרוב  לא מייבש,  הוא מחמם את המקום כל הזמן וממיס את הגושים והסתימה, ומאפשר לחלב להשתחרר ולזרום החוצה כשיש גודש.

אם ממשיכים להניק רצוף, וגם לשאוב עד הקלה עד שהגודש משתחרר, אין סיבה שייצור החלב יתמעט.

מניחים פד להנקה על הפטמה ועוטפים את השד ב2-3 עלים, סוגרים את החזיה לא הדוק מדי, לא רופף מדי.

לא צריך לקחת יותר מ24 שעות עד שמסתדר בעז"ה.

החלמה מהירה.

היה לי כואב וההיתי מאוד מלאה בכמות שהבת שלי לא אכלה את הכל....

בסוף ראיתי פטריה לבת שלי בפה אז שמתי לה ולי משחה וכבר יום למחרת ראיתי שיפור בכאב וגם שהתחילה קצת לאכול יותר טוב ועכשיו ב"ה הכאב ירד והיא אוכלת טוב והפטריה לעין נראה שנעלמה..

מחר אשאל רופא אם להמשיך עם המשחה כי זכור לי מעבר שהרופא אמר לי לקחת שבוע..אבל אני אשאל..

מנסתם זה מיועד לאחרי הלידה.

שמעתי פעם איזה משווק של קרמים שמדבר על זה.

עכשיו בירושלים קררר מאוד בחוץ, מוריד לך הרבה אופציות.

אם אתם בעניין של סרט- יש סינימה סיטי ליד קרית הממשלה, אחלה מקום גם בגלל שיש שם כמה מסעדות כשרות שאפשר לשבת גם לאכול שם.

מעבר לזה, דברים במקומות סגורים, כמו: לשחק באולינג, מוזיאונים אם אתם בעניין (יש כמה נחמדים בירושלים, למי שאוהב את הסגנון).

יש הרבה מה לראות בירושלים,

דווקא היום מאוד קר בחוץ (את כבר בירושלים? אם כן בטח נוכחת כבר..)

10 מעלות, שבירושלים לעיתים מרגיש פחות...

אבל אם בכל זאת לטייל, אזור העיר העתיקה מהממת, יש את אזור עמק רפאים/ תחנת רכבת ישנה שגם אפשר קצת לטייל באזור רגלית וגם יש מסעדות לשבת.

אם אתם ניידים, וסובב ירושלים גם מתאים: אז יש מערת נטיפים יפה בבית שמש (לא רואה סיבה שלא תתאפשר כניסה לאישה בהריון).

סטף גם מקום יפה

אבל שוב-קרררר

שעוסק בין היתר גם בזכויות נשים עובדות..

כל הבאסה, גם לי קרה...

קצת בעייתי למצוא עבודה לחודשיים-שלושה...

והסיבה לכאורה היא לא בגלל ההיריון, אלא סיבה שאם היא נכונה אז היא ממש לא קשורה אלי.

עכשיו אני מקווה שמישהו יקבל אותי לעבודה של כמה חודשים...

הוא פיטר אותי בטענה שהוא לא צריך יותר עובדים,

ובאותו יום קיבל עובד חדש, עוד לפני שהספקתי לקפל את הדברים וללכת הביתה.

היה ברור שהסיבה לפיטורין זה ההריון, אבל לא היה לי כח לתבוע אותו.

וכמובן שלא הצלחתי למצוא עבודה אחרת עד אחרי החופשת לידה (הייתי כבר בחודש שישי כשהוא פיטר אותי)

שבועים אחרי שסיפרתי לו שאני בהריון...

בהצלחה לך.

מקווה שאצלך זה יהיה אחרת.

היא היתה  מרצה שלי לדיני עבודה והיא שנים בתחום ,

חברה שלי הגישה דרכה תביעה גם שפטרו אותה בהריון  והיא קיבלה פיצוי משכורת של כמה חודשים ...

את יכולה להתיעץ איתה טלפונית ולשאול אותה אם זה עדין רלונטי...

אם יש לך כח לזה עכשיו...

איזו חוצפה...
ואח"כ לא הייתה לך בטח חופשת לידה

אני גם בשישי.. חייבת למצוא עבודה כדי שאקבל משהו בחופשת לידה 

שיעזור לנסות להבין האם זה קשור להריון ויש איך להוכיח את זה..
ואם אין..

בהצלחה הלוואי שתמצאי עבודה 

לסחוט ולהלביש ישירות על הגוף.

מעל להלביש חזרה את הבגדים החמים או לעטוף במגבת בחדר מחומם.

הגופיה מתייבשת על הגוף, מורידה את החום ומקילה את ההרגשה.

מתאים לחום בינוני-גבוה.

יותר קצר ופחות מאמץ מאמבטיה.

אם אמבטיה, אז להתחיל חמימה, ובהדרגה להוסיף מים קרים כדי לא להוריד את הטמפ' באופן חד, שלא ליצור התכווצויות.

רפואה שלמה.

בהנחה שאין לי גופייה כזו (ואין לי) - אז האם אפשר לעטוף את גוף התינוק בחיתול בד או משהו דומה?

שלא נצטרך, כמובן...

בגופיה - הצוואר והכתפים לא נרטבים.

נראה לי שעם חיתול לעטוף את הגוף מהמותניים עד בית השחי. 

באמת שאף אחד לא יצטרך.

עובד מעולה גם על אנשים בוגרים. השתמשתי בשיטה הזו בשביל עצמי ובשביל בעלי.

וצריך לציין שאת הטיפ לקחתי מהספר של שרה חמו על שיטת שטראוס - נביא גאולה לעולם על הדרך

רק לשים לב שעור כפות הרגליים לא רגיש לצריבה.

ועוד יותר יעיל - חומץ תפוחים.

בטח לא על ילדים קטנים..

לגבי גרביים וחומץ צריך להיזהר כי זה יכול להוריד מאוד מהר את החום וילדים עם נטייה לפרכוסים יכולים לפרכס מזה.

לדעתי אין טעם להוריד חום אלא להקל על הקושי של הילד. אז כשלבן שלי היה חום עשינו אמבטיה פושרת כדי להקל עליו ואז כאב לו הראש מהחום אז שמנו סמרטוט לח על המצח.

כשהקטנה שלי הייתה עם חום הנקתי הרבה ועשיתי עור לעור.

בכל הפעמים שבהם לא הורדתי את החום, תוך 24-48 שעות החום נעלם לחלוטין, לא הסתבך לדלקות למיניהם.

ממליצה לקרוא על הנושא.

אני גם לא נוטה לתת מהר מידי תרופות ומנסה להוריד את החום בדרכים טבעיות אבל זה גבול מאוד דק ואני כל הזמן אם יד על הדופק. אם יש לי חשש או אני לא בטוחה אני מעדיפה לתת נורופן כדי לא לקחת סיכון. חום גבוה מידי זה גם מסוכן. מה גם שלפעמים זה לא רק חום לפעמים זה חום שנגרם משיניים ואז גם כואב להם וזה לא רק לא נעים גם כואב להם והנורופן משכך גם כאבים

נראה לי להעלות חום זה לא הכי חכם.

אבל לאפשר לגוף לפעול איך שהוא יודע זה כן.

אבל אשמח לקרוא על זה, אפונה.

אתם עלולים לא לתפוס את זה בזמן.

במיוחד שהולכים לישון ככה..

אתם הרי לא מנטרים את החום כל חמש דקות, וגם אם תגלו שהוא עולה חלילה לא תמיד מספיקים להוריד אותו מספיק מהר.

סכנת נפשות ממש.

נראה לי שמרוב מחלות התחלתי לצחוק ...

מחשבות שעלו לי בראש בתור אינסופי לרופא:

-הרופא הוא יותר חשוב מראש הממשלה והאדם המבוקש בתבל

תראו את התור ואז את המתח ששומעים מעבר לדלת כשמחכים לקביעה שלו...ולחותמת על המרשם

וכמה אנטביוטיקה...והאם זה וירוס- מינימום השופט העליון.

-כשאני בתור וצריכה לסבול את כל המחלות בדרך-

כמה מחלות אני נדבקת בשניה.?

ההיא שהשתעלה זה כמו השיעול של הבת שלי?או שיעול אחר.

והאם להידבק שוב זה אפשרי?

איפה המקום הכי בטוח ממחלות והאם בעגלה זה עוזר?

כשיש עומס על התורים ואני צריכה משהו מיידי(ולשמוע האם אפשר לשלוח לגן...

יש לי סטארט אפ מטורף אבל אל תקחו לי את זה כל הזכויות שמורות:

לקבוע תור קבוע לרופא כל שבוע או יום מקסימום נבטל את זה

רוב הסיכוים שנשתמש בזה

אבל בטוח ששאר האנשים ישמחו...

ת'אמת שעשיתי את זה פעם.

עשיתי א"ס והטכנאית המליצה לעשות שוב אחרי שבועיים.

אז קבעתי תור, שיהיה לבינתיים.

עד שאני אלך לרופאה, יראה אם באמת צריך ושהיא תתן לי הפניה.

בסוף השתמשתי בזה...

שבמקום עבודה אחד פשוט משלמים לממלא מקום כל יום.

ואז אין בעיה למצוא.תאמצי את זה.

גם שלי עם שיניים וכבר הוציאה 2 לא מזמן.

ושוב.ד' יעזור לה ולבכורה.

מתחשק לי להירדם ולהתעורר בקיץ(חו כמובן)

יהיה לי 2 ילדות גדולות אוכלות מלאות שיניים ומזג אויר שמח יותר

אבל אז לא יהיה לי ילדים קטנים ואהיה כמו הזקנות המתגעגעות

נראה לי אני מעדיפה את עכשיו.

הן באות גם בלי הזמנה

אז ככה הרווחת תור ולא את צרת התור

מענין שאני לא הגאונית היחידה בעולם

אפשר לשלב את זה גם עם נורופן גם כדי להקל עליו קצת מבחינת כאבים. 
אני מעדיפה לתת ככה הם נרגעים ומצליחים לישון כמו שצריך ולנוח. יכולה לתת פעם ב-8 שעות כי עם נורופן לא צריך יותר מזה וככה נותנת גם פחות פעמים. 

אם יש צורך אז רופאים נותנים. (אלא אם כן נפלת על רופא לא אחראי בכלל).

לי היה בשבוע 32 אורך צוואר 11 וגם מחיקה כלשהי לא ממש זוכרת..  וב"ה ילדתי בזמן גם שהפסקתי את השמירה בשבוע 35.

אני הייתי סומכת על הרופא עם כי כן  כדאי שתשמרי על עצמך יותר ותנסי להתאמץ פחות כמה שאפשר. זה אף פעם לא מזיק..

והיתה יחסית לידה מהירה וזאת הייתה לידה שניה.

אבל לא יודעת אם זה תמיד אומר...

שבוע 26 צוואר מקוצר 15(!) ס"מ + צירים

אישפזו ללילה נתנו זריקות להבשלת ריאות + נרות

היום אני שבוע 33+ צוואר 14ס"מ והרופא לא מודאג בכלל

לא נתנו לי שמירה רק אמרו לשמור לא להתאמץ יותר מידי וכן הגבילו יחסים.

לדעתי אין לךמה לדאוג יותר מידי

ותכלס ברפואה יש המון מחלוקות על זה

בשת ההריונות הייתי עם צוואר קצר דינאמי (11-25מ"מ) החל משבוע 32 ובשתי הפעמים קיבלתי זריקה להבשלת ריאות, נחתי כמה שיותר, לא הרמתי כלום, לא התאמצתי ולא הלכתי לעבודה ובסוף ילדתי פעם אחת בשבוע 41 עם זרוז ובפעם השניה ב42 עם זירוז.....

זה משתנה מאד בין אחת לשניה אבל מה שבטוח עדיף להוריד הילוך וכמה שאפשר לא להתאמץ.