המייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
"משכב לידה."רק אמונה

1.מה באמת אסור 

מה מותר

מה צריך מה כדאי

זכור לי הגבלה של עד כמה קילו להרים(זה כולל את הגדולה?)

 

2. אשמח אם-תשתפו מנסיונכם

לדוג'-אם עשיתם משהו שהתנקם בכם אח"כ

או שעשיתם מה שנראה אפילו חריג והיה לכם טוב

ואיך הסתדרתם כשאף אחד לא היה שם.

 

מאוד חשוב לנוח באמת כמה שאפשר...בארץ אהבתי
קודם כל, תקראי מה שכתבה @בהתהוות בפוסט שלה על זה, לי זה מאוד חידד כמה חשוב להשקיע בזה מאמצים.
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה

מבחינת משקל- את לא אמורה להרים משקל יותר כבד משל התינוקת שנולדה (וגם איתה את לא אמורה להסתובב הרבה בעמידה).
מה שהנחה אותי היה לנסות שמה שאני רגילה לעשות בעמידה אני עושה בישיבה, ומה שאני רגילה בישיבה אני מנסה בשכיבה.

כמובן שעם שתי קטנות בבית זה ממש לא קל, וצריך לנסות להשיג כמה שיותר עזרה מהסביבה (אפילו בתשלום).
בהצלחה רבה!
מקפיצהאמא+4
ומנצלש'ת.
שבועיים אחרי לידה רביעית, חייבת לבצע היום בצהריים כמה סידורים דחופים וקניות.
האם כדאי עכשיו או לחכות? מרגישה שחייבת לצאת קצת החוצה לשמש ולאוויר...
יש הבדלפלא ההורות
לצאת להתאוורר ולצאת לסידורים.
להתאוורר- וודאי! מומלץ מאוד! לצאת לגינה קרובה או ספסל בחוץ וכדומה.
סידורים- אם יש אפשרות עדיף לדחות.
ולשאלת הפותחת-
אני שבוע וחצי אחרי הלידה יצאתי לסופר מנש בלית ברירה (היינו חייבים קניות ובעלי היה ממש חולה). שמתי את התינוקת במנשא והסתובבתי שעה בסופר- היה ממש לא נעים!! באמצע אפילו התחיל דימום יותר רציני אחרי שהייתי כבר בשלב של דימום חלש ממש. וחזרתי גמורה לחלוטין.
בקיצור- לא מומלץ בכלל!!
אמא שלי אמרה לי שזה מתחלקניקיתוש
3 ימים ראשונים, ממש תנוחי
שבועיים ראשונים תנוחי ותשני ממש כשהתינוק ישן. אל תעמיסי על עצמך. וממש להמעיט ביציאות וכאלו.
6 שבועות זה משכב לידה, להליכות, התעמלות, עומס רב.
ועד 3 חודשים את עדיין יולדת, תרשי לעצמך להיות עייפה.
אח"כ אם את במעמד מניקה, זה גם סוחט כוחות.
בגדול הרעיון כמה שנחת בהתחלה זה מחזק להמשך.
לא נחת וחשבת שיש לך כח. יכול להיות שאשה כזו פתאום עוד שנה תרגיש אחרי לידה עדיין, או שתקרוס פתאום.
וגם צריך לשים לב לשרירי הבטן ורצפת האגן, לאסוף אותם במיוחד כשאת מרימה כבד.
חשוב לנוח כמה שאפשראל הר המוריה
אם בשכיבה ואם בישיבה
לא להרים דברים כבדים
לא להתאמץ יתר על המידה
לא לרקוד/להתעמל וכו
אם אפשר, לא לעשות בכלל את מטלות הבית, להביא עזרה או שהבעל יעזור.

תזכרי "כשריצפה אחת נקיה ומצוחצחת, ריצפה שניה נהרסת ונפגעת"
זה זמן קריטי כדי שאיברי האגן יחזרו למקומם הראוי להם.
אין דרך לתקן את הנזקים האלו.
משפט יפה.מאיפה הוא?רק אמונה


לא דייקתי, של מיכל שדה, פיזוטרפיסטית רצפת אגןאל הר המוריה
אהבתי מאוד.איפה קראת?רק אמונה


הייתי אצלה בהכנה ללידהאל הר המוריה
יותר נכון, היא העבירה חלק מהקורס הכנה ללידה של הקופה.
ממש מהממת..
ובכל זאת זה כ"כ קשה לישם...רק אמונה

אני חוגגת את זה שאני לא בטטה

כמו בהריון

ולא בא לי להרגיש חולה

או יולדת

מובןאילנ_ה
אבל אם לא נחים כראוי במשכב לידה ההתאוששות המלאה מהלידה אורכת זמן רב.
לי היתה לידה שלאחריה חזרתי אחרי חודש וחצי לעבוד כעצמאית, ואז גם חצי שנה אחרי הלידה הייתי תשושה.
לעומת זאת אם נחים כראוי לאחר הלידה, גם כשלא מרגישים לכאורה שיש צורך - אז הגוף מתאושש הרבה הרבה יותר מהר.
סיפרה פה פעם מישהי שהלידה שהיא (או מכרה שלה, לא זוכרת) התאוששה ממנה הכי מהר - היתה לידה בה היא שברה את הרגל לפני הלידה, ולכן נאלצה לשכב הרבה.
וואו!אשמח לשמוע עוד חיזוקים מכולןרק אמונה


גם לי זה קשהאמא+4
אני שבועיים אחרי לידה, וב'ה הפעם יש עזרה בשפע אבל לפעמים מרגישה שנמאס.
אני חושבת שזה קשור לעובדה שיש לי גם קטנה שלא מבינה מה זה לא לזרוק איגלואים על הרצפה
חזקי ואמצי. אני אומרת את זה גם לעצמי. עם כל הקושי, זה באמת משתפר מיום ליום.
חח.ממש האיגלואים על הרצפה!גם הקטנה שלירק אמונה


חחח גם אני הרגשתי ככה אחרי הלידהמטילדה
סוף סוף אני יכולה לזוז ולעשות דברים בסיסיים.
אבל תכלס כל פעם שקצת הגזמתי(נגיד גם שטפתי כלים וגם הורדתי כביסה..) כאב לי אחכ והייתי מותשששת.
אז בעלי הטיל על עבודות הבית וטו שרק הוא עושה עד שאני לגמרי מתאוששת...
ועם כל הבאסה זה היה חכם..

בהצלחה!
לנוח לנוח לנוחneversaynever

לא לשחק אותה גיבורה ורעננה.
לנוח כמה שאפשר
הגוף צריך את זה גם אם אנחנו לא מרגישים באותו רגע.

 

הקישור חסום לי.יש מי שיכולה להעתיק בקלות?תודה רבהרק אמונה


חשוב!!!! - תרגילים לחיזוק רצפת האגןמפצחת האגוזים

ממש לא:

 

1. להרים דברים כבדים...- עושה כאבים שחבל על הזמן וגם אם לאכואב לך זה מאמץ בהחלט מיותר לרקמות השרירים והרצועות שגם ככה לא התאוששו עדיין מהלידה...

2. לשכוח לאכול. לפעמים יש תיאבון ממש ירוד ורק מתעסקים בתינוק ושוכחים את עצמנו...והורס הנקה לחלוטין (אם את בעניין של הנקה...). שמעתי שדייסת קוואקר זה ממש מומלץ לאחרי לידה.

3. להקשיב לאנשים ששואלים ומחווים את דעתם על השכבה/הנקה/האכלה/בלה בלה בלה וגורמים לך לחשוב כאילו (רק כאילו) את אמא לא טובה. כן, גם אם מדובר באנשים מאוד קרובים ואהובים....

 

וממש מומלץ - לאחר בדיקת רופא נשים שאחרי הלידה לשאול לגבי תרגילים חיזוק לשרירי רצפת האגן (כמו תרגילי קגל לצורך העניין)... כי אם זה לא מתנקם עכשיו, אז זה עלול להתנקם בהריון הבא....ובגדול.

יכול להיות שאפשר להתחיל עוד לפני, אבל זה באמת לא התחום שלי לכן הכי בטוח לשאול את הרופא/ה שלך...

 

שיהיה בקלות ובמזל !!!

תודה רבה!רק אמונה


תודה לעונות.הבעיה היארק אמונה

כשבעלי בעבודה

ואז אני לבד בבית.

צריך להרים אותה(הגדולה-היא שוקלת בערך 10 קילו)

למיטה לאמבטיה לכיסא אוכל להרים ולחבק.

באמת נשמע קשה...בארץ אהבתי
קודם כל- להרים לחבק לא צריך להיות בעמידה. אפשר לשבת ולקרוא לה לחיבוק...
לכסא אוכל או למיטה, יכול להיות שאפשר להביא לה כיסא קטן שיעזור לה לטפס בעצמה? להפוך את זה לאתגרי בשבילה- 'בואי נראה אם את מספיק גדולה לטפס בעצמך היום'.
ולאמבטיה- אני הייתי מזמינה נערה בתשלום שתעזור לך בזמני אמבטיה כשבעלך לא נמצא. לא יודעת אם מתאים לך אבל נראה לי שזה שווה את זה...
בהצלחה יקרה...
וגם- אם בכל זאת יוצא לך להרים את הגדולהבארץ אהבתי
(ומקווה שבאמת תצליחי לצמצם את זה למינימום כי זה באמת חשוב) - לפחות תקפידי לאסוף את שרירי רצפת האגן (לכווץ אותם חזק כאילו את מתאפקת) לפני שאת מרימה. אבל ממש תנסי למצוא פתרונות יצירתיים וכמה שיותר גיוס עזרה כדי שזה יקרה כמה שפחות...
רציני?בהריון היה לי יותר קשה להריםרק אמונה

ועכשיו אני מרגישה רגילה

וקשה לי באמת לא לעבוד

אני מוסיפה שאלה, ברשותך: מה ההבדל בין ההיריון למשכב הלידה?מתואמת

כל הזמן מדברים ומזהירים על מנוחה מוחלטת בששת השבועות שאחרי הלידה, אבל מה באשר להיריון? למה על זה פחות מדברים?

כמו שאמרת, רק אמונה, דווקא בהיריון קשה יותר לגוף להתאמץ... ובכל זאת לא "מצווים" על מנוחה מוחלטת בכל הזמן הזה... (אולי זה קשור לזה שאפשר להשבית אישה למשך שישה שבועות, אבל לא למשך תשעה חודשים...)

האם באמת אחרי לידה הגוף "רגיש" יותר מאשר בזמן היריון? 

בהריון כל השינוי הוא בתהליך איטיניקיתוש
בלידה זה בעצם כמו בניין שהתמוטט.
כל האברים צריכים לחזור למקומם ולמצבם הקודם.
לכן המנוחה היא הכרחית.
ככה אני למדתי.
יפה! לא חשבתי על זה. תודה רבה!מתואמת


שמחה שחידדת.רק אמונה


בפוסט של בהתהוות היא מביאה טקסט של יהודית שריג שמאוד מסבירבארץ אהבתי
מצאתי את המאמר המקורי, עוד לא קראתי את כולו, רק רפרפתי עליו, אבל נראה לי שזה מסביר מאוד את העניין.

הנה הקישור: האתר הישראלי לרצפת האגן

והעתקתי לפה את הטקסט, כי אני זוכרת שהאינטרנט שלך חסום...
הקטע שמדבר על אחרי לידה (שגם מופיע בפוסט של בהתהוות) הוא די בסוף, אבל נראה לי שגם שאר המידע מעניין וחשוב.


הטבע תיכנת את דינמיקת הלידה בצורה הבאה: התכווצויות הרחם פותחות את צוואר הרחם ודוחפות את התינוק לצאת ממנו החוצה. ואז באחת הכל משתנה, תחושה חדשה מופיעה: "הצורך לדחוף". ברגע זה, ביחד עם התכווצויות הרחם ובמקביל להן מתכווצים שרירי הבטן העמוקים (הרוחביים והאלכסוניים), בכיווץ רפלקס הדומה להקאה. ואמנם ניתן להבחין בעובדה שנשים המקיאות בזמן הלידה יולדות מהר מאוד... עוצמת כיווץ הרפלקס כל כך אדירה שלא ניתן לחקותה ע"י שום כיווץ רצוני!" אלו הם חלק מדבריה של ד"ר ברנדט דה- גאסקה מתוך סיפרה "לידה ואמהות".

בספרה, עטור הפרסים, היא מנסה להחזיר לנו את היכולת להקשיב לגופנו וללמדנו כיצד ניתן ללדת תוך גרימת נזקים מינמליים לאותה רצפת אגן שתצטרך ללוותנו בנאמנות כל ימי חיינו. שהרי הטבע היא אומרת דאג לכך שהתינוק יצא מהרחם ולא אתו, דרך רצפת האגן ולא אתה. על הדרך הנכונה להתכונן ללידה ולעברה בשלום, כמו גם על הדרך לטפל בה לאחר הלידה נדבר בטקסט החשוב הזה.

לפני הלידה: כדאי לשים דגש על שני נושאים חשובים שיכינו את היולדת ללידה: טיפול בכל הגוף, כולל ברצפת האגן, וכיוון התינוק למנח ומצג תקינים בלידה.
הטיפול בגוף כולל: תזונה נכונה, פעילות גופנית מתאימה (עליהם לא נדבר כאן), נשימה נכונה והתייחסות לרצפת האגן.

הנשימה - שמירת היכולת לנשום נשימה לבטן, למרות התארכותם של שרירי הבטן ולמרות גדילת הרחם עם התפתחות העובר (נוכחות המקשה על הסרעפת לנוע בצורה תקינה בזמן הנשימה) חשובה הן לאם והן לתינוק. כאשר אנו נושמים לבטן בית החזה שלנו לא נע. הוצאת האוויר מתבצעת על ידי שרירי הבטן הרוחביים והכנסת האוויר על ידי הסרעפת. לפיכך בזמן הוצאת האוויר הבטן תכנס פנימה, תדוחוק כלפי מעלה את הסרעפת והאוויר ינשף החוצה. כיון שאין חללים בחלל הבטן שלנו גם אברי חלל הבטן והאגן יעלו קלות. כאשר שרירי הבטן מתרופפים חוזר האוויר חזרה לריאות והסרעפת עם אברי הבטן והאגן חוזרים יורדים למקומם.

בזמן נשימה מאומצת כל התהליך נעשה בצורה חזקה יותר, גם בית החזה מתנפח באויר וכדי להוציאו כהלכה אנו נזקקים לשרירי בטן טובים במיוחד. נשימה המתבצעת רק בבית החזה, ללא שיתוף הבטן, תהיה נשימה רדודה, המפנה יותר מדי CO2. נשימה כזו תעלה לנו את האדרנלין ותעודד אי שקט נפשי, מצבי רוח קיצוניים ורגישות יתר. בזמן ההריון כדאי לתרגל נשיפה מהבטן (אין צורך לנפחה בזמן השאיפה, גם כך היא מתוחה דיה ואין זו מטרתנו למתוח אותה עוד יותר!). מטרת התרגיל ( ראה הפרק על התרגילים ) היא כפולה:

I) לא לאבד את היכולת לנשום נכון (כפי שקורה לנשים רבות לאחר ההריונות) וכדי שניתן יהיה להשתמש בנשימה מהבטן בעיקר בזמן הלידה, אך גם לאחריה.
2) כדי לחזק את שרירי הבטן הרוחביים במטרה למנוע מהבקע הפיזיולוגי של שרירי הבטן האורכיים, הנוצר עם גדילתה של הבטן, להיהפך לקבוע. בקע זה מחליש מאוד את הקיר הקדמי של חלל הבטן ומפתח בעיות משניות בגב וברצפת האגן. בנוסף שרירי בטן רוחביים טובים ישמרו על יציבה נכונה וימנעו כאבים מיותרים בגב ובאגן.הטיפול ברצפת האגן - טיפול זה נעשה בשתי צורות:
האחת תרגול השרירים שלה ( ראי פרק התרגילים ) במטרה לשפר את השליטה בהם, (כאשר שליטה מתייחס לא רק ליכולת הכיווץ הנכון שלהם אלא גם ובעיקר להרפייתם!) מטרות נוספות תהיינה לחזקם ולהעלות את הסיבולת שלהם משני טעמים:

א) כיוון שבמשך ההריון הם נוטים לסבול מרפיון בגלל שמצד אחד הורמוני ההריון, הפרוגסטרון והרלקסין, גורמים לגמישות יתר של רקמות החיבור שלהם (כהכנה ללידה) ומצד שני העומס עליהם גובר עם העלייה במשקל העובר.

ב) כיוון שבזמן הלידה, עם מעבר התינוק בתעלת הלידה, הם נחבלים ומאבדים מכוחם (באופן זמני בד"כ אך לעיתים באופן קבוע, בעיקר אם הלידה הייתה קשה במיוחד). מאליו ברור לנו שעדיף לאבד: למשל 20% מתוך- 100% כוח שריר ולא 20% מ- 60% כוח שריר, מה שמותיר אותנו עם שריר חלש במיוחד.

השניה היא מתיחת פתח הנרתיק. לקראת סוף ההריון כדאי לבצע הגמשה יומיומית של הפרינאום, באמצעות עיסוי או מכשיר האפי- נו, במשך כעשר דקות, באמצעות "חומר סיכה" כל שהוא (רצוי שמן שקדים), במטרה להגמיש אותו. ההגמשה אמורה להקל את מעבר התינוק דרך רצפת האגן ולמנוע את הצורך בחתך מבוקר או את הקריעה הלא מבוקרת שלו.

הטכניקה מבוססת על מתיחת החלק התחתון של הנרתיק (אזור העובר את מירב המתיחה בלידה), מתיחה עדינה, ארוכה ואיטית מאוד שלו (ע"י השארות באותו כיוון מתיחה מספר דקות!!!), המאריכה את רקמות החיבור החזקות מאוד באזור זה. כל ניסיון למתוח בצורה של תנועות מהירות וקצרות היא בזבוז זמן ומאמצים כיון שאין לה כל השפעה על רקמות החיבור ובדרך כלל היא רק גורמת להתכווצות הגנתית של השרירי באזור, לבצקות ולאי נוחות.

עידוד התינוק להתבסס באגן בעמדה נכונה (עם עורף קדמי) - בלידה ראשונה כבר במהלך החודש האחרון מתארגן התינוק לקראת הלידה ומבסס את חלק גופו שיוביל בלידה. מאחר וצורת הרחם היא אגסית (החלק הרחב למעלה והצר למטה) ברוב ההריונות מתבסס התינוק עם ראשו כלפי מטה (כי לישבן ולרגליים נחוץ יותר מקום). בלידות חוזרות, כאשר לרחם כבר צורה תפוחית ההתבססות עשויה להתרחש רק כאשר מופיעים הצירים, המכוונים את העובר כלפי צוואר הרחם. כאשר ראש העובר מתבסס עם עורף קדימה (OA) הלידה תהיה קצרה וקלה יותר מאשר אם הוא מתבסס עם עורף אחורה (OP) כיוון שאז הוא יאלץ לעשות ¾ סיבוב לפני שיוכל לצאת במקום ¼ סיבוב.כדי לעודד את העובר למנח עורף קדמי יש להרבות בתנוחות עם רכינה קדימה. מאחר וגב התינוק כבד יותר מגפיו הוא ינטה להתערסל עם גבו כנגד דפנות הבטן וכך הוא יציג את עורפו קדימה. כל ישיבה או שכיבה אחורה יעודדו אותו להתבסס עם עורף אחורה!!!בזמן הלידה: חשוב לזכור כי ככל שננוע יותר בזמן הצירים כך איכותם תהיה טובה יותר מבלי לצמצם את המרווחים ביניהם בטרם עת ( כפי שזירוז לידה בתרופות עלול לעשות ) ולכן זמן המנוחה החשוב כל כך ביניהם יאפשר לנו להתאושש ולאגור כוחות. כי תהליך ירידת העובר לתעלת הלידה ימשך זמן קצר יותר (ריקודי הבטן במקורם היו ריקודים שיועדו לנשים בזמן צירי לידה, כדי לעזור לתינוק להתברג כלפי מטה) והסיכוי שהוא יתקע ויפסיק להתקדם למרות פתיחה מלאה של צוואר הרחם קטן.

יש לזכור כי עדיף להמצא בתנוחות המרחיקות את הרחם מעמוד השדרה (= מונע לחץ על העצבים היוצאים ממנו ולפיכך מפחית את הכאב, כמו גם מונע לחץ על כלי הדם הגדולים, המצויים בין הרחם לבין עמוד השידרה = מונע הפחתה באספקת הדם לשליה, האטה בדופק העוברי והתערבויות רפואיות מיותרות).

יש לזכור כי רצוי להמתין בסבלנו להופעת הרפלקס האקספולסיבי, בו משתתפים שרירי הבטן העמוקים, העוזרים לרחם לפלוט את העובר אל אוויר העולם מבלי שהתערבותנו הלא מבוקרת תזיק לרצפת האגן. בזמן שהרפלקס הזה מתרחש שרירי הבטן הרוחביים, המתכווצים בעוצמה אדירה, "מחבקים" את אברי האגן והבטן של היולדת ומקבעים אותם במיקום גבוה, הסרעפת נדחקת כלפי מעלה, מלווה בנשיפה, צעקה או הקאה. רצפת האגן עולה אף היא כלפי מעלה ונפתחת כגשר עילי בפני התינוק, הנחלץ מתוך הרחם בפעולת סחיטה ולא בפעולת דחיפה.למעשה כאשר התינוק נולד בצורה זו כיווצם של שרירי הבטן העמוקים מפעיל על הרחם לחץ מקדימה אחורה, כמו על שפופרת משחת שיניים. התינוק מחליק דרך הרחם ורצפת האגן ולא נדחף ביחד עמם החוצה כפי שיקרה אם ננסה "לעזור" ללידה ע"י לקיחת אויר ולחיצה מלמעלה כלפי מטה.

כמו כן חשוב לזכור כי אם ננסה "לעזור" ע"י לקיחת אויר ולחיצה כלפי מטה תתנפח הבטן והבקע הפיזיולוגי של שרירי הבטן האורכיים יתרחב עד כדי קרע. שהלחץ יהיה מלמעלה כלפי מטה, לחץ שעל פי מחקרים גורם לעומס של 20 ק"ג על רקמות החיבור של הרחם עם כל לחיצה. מאליו מובן שזהו רגע קריטי מאחר והרקמות הללו פגיעות עוד יותר לאור העובדה שהן הוחלשו ממשקל העובר בתקופת ההריון ושהן גמישות במיוחד בשל הורמון הפרוגסטרון.

כי מחקרים אחרים מצביעים על העובדה שלחיצות תוך כדי שאיפה לאורך זמן גורמות לתינוק לפתח היפוקסיה ואצידוזיס , דבר העלול להצדיק התערבות כירורגית או לידה מכשירנית (מלקחיים או ואקום).יש גם לזכור כי בזמן ירידת התינוק אל תעלת הלידה הוא יורד אחורה, לכיוון עצם הזנב, ורק ממש ברגע שהוא מגיח לעולם הוא מסובב את הראש כלפי קדימה, במטרה לעקוף את עצם החיק באגן של היולדת. לפיכך למנח האגן והירכיים בתהליך הלידה תפקיד חשוב מאוד. בין האגן לירכיים חייבת להישמר זווית קטנה מ- 90 מעלות, תוך שמירה על סיבוב הירכיים פנימה (בין אם הן פסוקות או צמודות זו לזו ) כדי: מחד למנוע שקע מוגבר בגב וכאבי גב מיותרים ומאידך כדי לגרום לפתיחת עצמות האגן מאחור ( כפי שאנו עושים באופן לא מודע בזמן מתן צואה.)סיבוב החוצה של הירכיים אמור להתרחש רק ברגע שראש התינוק מסתובב כלפי קדימה, שניה לפני היוולדו, במטרה לסגור בין עצמות האגן אחורה ולפתוח לו דרך קדימה. מאליו ברור כי כל מנח שאינו עונה על תיאור זה יעקב את תהליך ירידת התינוק בתעלת הלידה וגיחתו החוצה ויצריך לחיצות מאומצות יותר וכמובן מיותרות.כאשר מתבקשת היולדת ללחוץ בשלב בו אמור התינוק להסתובב קדימה והלחיצות מתבצעות תוך כדי לקיחת אויר, הרמת הראש והכתפיים, אחיזת המוטות התומכים ברגלי היולדת ועיקול הגב קדימה בצורת קשת יגרום לצוואר הרחם לפנות אחורה ומטה, לכיוון פי הטבעת, ולחיצה חזקה בכיוון זה עלולה לגרום במקרה הטוב להתפתחותם של הטחורים ובמקרה הגרוע לקרעים בסוגר של פי הטבעת .

כיצד אם כן ניתן בכל זאת לעזור לתהליך הלידה מבלי לגרום לנזקים מיותרים לרצפת האגן והבטן כאשר הופעת הרפלקס מתבוששת מלהגיע? ראשית אין ללחוץ לפני הופעת צירי הלחץ, גם אם קיימת כבר פתיחה מלאה של צוואר הרחם, כיוון שזה סימן שהתינוק עדיין לא ירד מספיק. ממש כפי שלא יעלה בדעתנו ללחוץ בשירותים לפני ירידת הצואה והופעת תחושת הצורך לתת צואה!

יש גם לדעת שמחקרים רבים מצביעים על העובדה שלחיצות לפני הזמן אינן מקדמות את מהלך הלידה ורק גורמות להתעייפות היולדת ולנזק לרקמות החיבור שלה. מה שכן ניתן לעשות כדי לעזור לתינוק לרדת זה לנוע עד כמה שניתן במסגרת המוגבלויות של היולדת (מוניטור, אינפוזיה, אפידורל וכו'). קרי: להסתובב הרבה מצד לצד, להתיישב לעיתים תכופות ולהישען קדימה או הצידה, לפי הדרכת המיילדת.

בזמן הופעת צירי הלחץ יש להישאר בתנוחה בה הגב ארוך ובית החזה גבוה ( יש להימנע מהרמת הראש ואחיזה ברגליות שולחן הלידה ). יש לכווץ חזק מאוד את שרירי הבטן הרוחביים (להכניס בטן חזק פנימה ) תוך כדי נשיפה הדרגתית מאומצת, כמו שמנפחים בלון, או אם זה לא מצליח ללחוץ בכל הכוח כלפי מטה רק לאחר הוצאת כל האוויר ותוך שמירה על גו ארוך. ניתן להתאמן מספר חודשים לפני הלידה, כל בוקר בזמן מתן צואה, בישיבה על האסלה ( ראי טכניקה נכונה למתן צואה).

יש לדאוג לכך שפרקי הירכיים יהיו כפופים מאוד (בזווית קטנה מ- 90 מעלות), ברכיים הכי קרובות לבטן שאפשר, מסובבות פנימה אם התינוק עדין יורד אחורה, או החוצה אם התינוק כבר הסתובב קדימה ( בדרך כלל בשלב זה די יהיה אם נסובב את הברכיים החוצה כדי שהתינוק "יחלץ" לבד. זהו גם השלב בו מבקשת בדרך כלל המיילדת להפסיק ללחוץ כדי למנוע קריעה לא מבוקרת של פתח הנרתיק ), כפות הרגליים באוויר או שעונות על רגליות שולחן הלידה.לעזרת שרירי הבטן הרוחביים ניתן לגייס את הידיים ע"י השענת כפות הידיים על הירכיים (מרפקים ישרים) ודחיפתן בכוח רב כנגד הירכיים. דחיפה זו גורמת לכתפיים ובית החזה לעלות כלפי מעלה, להילחץ כנגד המזרון, להאריך את הגב ולדחוק את המותן והעורף כנגד המזרון.

בצורה זו צוואר הרחם פונה קדימה ומעלה, בהמשך הנרתיק, ומאפשר לעובר לצאת דרך תעלת הלידה מבלי לחבל בסוגר האחורי (ראה ציור). ולבסוף יש לזכור שמספר לחיצות העולה על חמש עלול להיות טראומתי לרצפת האגן.

אם בוחרים ללדת בכריעה חשוב מאוד לזכור שכל כריעה קרוסה רק מונעת נשימה תקינה,
ומכבידה על רצפת האגן (מגבירה קרעים ודמום). לידה נכונה בכריעה חייבת להיות בכריעה תלויה (=בית חזה רחוק מהאגן ואין דחיסת רחם עם התינוק החוצה!!!). לכריעה תלויה צריך כושר רב ויתרונה הגדול הוא ניצול כוח הכבידה. פתרון ביניים הנה לידה בעמידת שש, המאפשרת שחרור מפרקי האגן, הרחקת הרחם מהגב, שיחרור עובר תקוע ושחרור כתפיים ותינוקות גדולים.

לאחר הלידה: יש לזכור כי האזור עבר טראומה וכי הוא זקוק למנוחה. במהלך הלידה העצב של שרירי רצפת האגן נמחץ בין ראש התינוק לעצמות האגן של היולדת. אם בלידה ראשונה לוקח לו לא פחות מחודשיים כדי להתאושש הרי שבכל לידה נוספת משך התאוששותו יתארך ומידת החלמתו תהיה פחות ופחות מלאה. לפיכך בתקופה זו אין שרירי רצפת האגן יכולים להגן בצורה יעילה על רקמות החיבור שעברו מתיחה בזמן הלידה ואם לא נזהר יקובעו נזקי הלידה בה.

גם החביקה של שרירי הבטן הרוחביים, המקבעת את אברי האגן למקומם בימים כתקנם, לוקה. במשך ההריון נמתחו שרירי הבטן בצורה הדרגתית והתווספו להם כ- 15 סנטימטר. לאחר הלידה מתרוקן חלל הבטן בבת אחת והתמיכה ששרירים אלו אמורים לספק לאברי הבטן והגב לא קיימת.

זמן המנוחה נקבע ע"י הטבע והוא נמשך במשך ששה שבועות, בהן האישה נחשבת מבחינה פיזיולוגית לאישה במשכב לידה. באותה תקופה היא חוזרת בהדרגה לאיזון ההורמונלי התקין שלה, הרקמות שנחבלו עוברות תהליך החלמה, עצמות האגן שהתרחקו זה מזה בזמן הלידה חוזרות מקומן ושרירי הבטן המוארכים חוזרים לאורכם הנורמלי.בתקופה זו, בה שרירי רצפת האגן והבטן אינם מתפקדים בצורה נורמלית האישה תהיה חשופה לפתח בעיות עמוד שידרה, דליפות שתן (UI) וצואה וצניחת אברי מין אם היא לא תקפיד על התנהגות מתאימה. לפיכך בתקופה זו צריכה האישה לנוח הרבה, להקפיד להימנע ממאמצים כמו: התעמלות (במיוחד תרגילי הבטן הקלאסיים), נשיאת משאות (הרמת הילדים, סחיבת סלים וכו'), עצירויות ושיעול כרוני.

למעשה בתרבויות המסורתיות אישה הייתה נמצאת בתנועה עד לרגע הלידה עצמה, בעוד שלאחר הלידה היא הייתה נחה כ- 45 יום. נשות המשפחה דאגו לטפל בילדיה, לכבס, לבשל, לעסותה ולטפל בה. לעומת זאת בתקופה המודרנית שוכבת האישה עד רגע הלידה וחוזרת יומיים שלושה לאחר הלידה לפעילות נורמלית מבלי להתחשב במצב גופה. אין ספק שהעייפות הגדולה של היולדת, הנטייה לדיכאונות, וכאבי הגב האופייניים לתקופה זו שורשם בחוסר כיבוד המהלך התקין של תקופת משכב הלידה.

כדי להקל על היולדת ולהימנע עד כמה שאפשר מקיבוע נזקי הלידה יש להקפיד לנוח הרבה ולבצע את מה שניתן בישיבה במקום בעמידה, ומה שניתן בשכיבה במקום בישיבה. בתקופה זו כדאי לחזור על התרגול שבוצע בתקופת ההכנה ללידה: נשימות מהבטן (כדי לשפר את החזרה הורידית, תנועת המעיים וחיזוק שרירי הבטן הרוחביים), תרגול שרירי רצפת האגן ותרגילי מתיחה ( ראי פרק על התרגילים).
וואו.תודה כפולה!!חיממת לי את הלב שזכרת אותי!ועוד על החסימה!רק אמונה


צריך לנעוץ את זה.לא?רק אמונה

@תחיה דולה

מה אומרת?

מעולה, נועצתתחיה דולה


אפשר בלי השאלה שלי? רק את זה?(מפדח...)רק אמונה


מסובך מידיתחיה דולה

סוריאפאטי

אולי פשוט לפתוח שירשור חדש רק עם ההןדעה הזאת?אל הר המוריה
(להעתיק)
בעיני יש חשיבות לעצם הדיוןתחיה דולה


אני כבר לא יכולה לערוך אבל רוצה לצייןבארץ אהבתי
שבקישור יש גם תמונות (מצוירות אבל לא צנועות) שממחישות את התנוחות שמוסברות כאן. שכל אחת תשקול אם היא רוצה לראות או מעדיפה להסתפק בטקסט...
תודה רבה!בתאל1

תכף מראה לבעלי למה אני צריכה לנוח ;)

 

ברור! אחרי לידה הגוף הוא כמו שבר כלי!חדשה ישנה
אין מה להשוות לזמן ההריון...

כתוב בגמרא -ואל תתפסו אותי על המילה- שבזמן הלידה אבריה של האישה מתפוקקים - אחרי הלידה גל איבר צריך להתאחות ולחזור למקומו.
אני ממש הרגשתי את זה אחרי הלידה, שאני מתיישבת או נעמדת, פשוט הרגשתי את כל האיברים הפנימיים בגב, אגן , בישבן, ב בטן מתנתקים מהגוף ונופלים בפנים.. סליחה על התיאור המזעזע אבל ממש ככה הרגשתי.
בהריון לעומת זאת, הכל כבד, לוחץ ומסורבל אבל אין פה איברים שנהרסים ומתפוקקים... (כמעט)
ועדין אני מרגישה הרבה יותר טוב מההריון.ב"ה אלף פעםרק אמונה


הגעתי למסקנה שההבדל הוא האדרנליןרק אמונה


וואי. ומה עושים כשיולדים באמצע/ תחילת החופש הגדול?מנסה לעזור

צריכה ללדת בחופש ויש ילדים לא גדולים בבית.

 

כל התקופה של "משכב הלידה" שלי תהיה בזמן שהילדים יהיו בחופש הגדול.

 

גם בלי ללדת- החופש הגדול "לא משהו". אז ללדת בתחילת / אמצע החופש הגדול זה ממש נוראי וא"א לנוח ככה.

מה גם שילדתי גם פעם קודמת בחופש הגדול והיה נוראי.

 

יש מה לעשות?

עזרהאמא+4אחרונה
כדי שיהיה קל יותר לצלוח את התקופה הזאת, תאזרי במי שאת יכולה. עוזרת בית, בייביסיטריות, אוכל מוכן, אמא או אחות שיכולות לקפוץ ולהושיט יד.
חוץ מזה, חלק מהחופשה הילדים בקיטנה, ואפילו לחצי יום זו עזרה עצומה.
אחרי שנגמרת החופשה אפשר לחשוב על פתרונות יצירתיים- קיטנה לכמה ימים אצל סבתא, נערה שתבוא להוציא אותם מהבית לשחרר מרץ וכדומה. ככה בעז'ה קחי עזרה עד שתתאוששי.
סנט ג'וזף - מישהי ילדה שםאחת כמוני
ויכולה להמליץ או לא??

תודה 

זה לא נוצרי?נפש חיה.
כן זה נוצרי,שגרה ברוכה
אני ממש התלבטתימקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 20:34

אני אוהבת את הגישה הטבעית

ושלידה מלכתחילה היא לא מקרה רפואי


 

לא מפריע לי ללדת במקום נוצרי


 

אבל-

כן הפריע לי שאין להם מענה מלא למקרה חירום

כי אולי לידה היא לא מקרה רפואי מלכתחילה

אבל היא בהחלט יכולה להפוך לכזאת וצריך שיהיה לזה מענה


 

כל הנל היה נכון לפני 7 שנים...

אולי זה השתנה

קראתי עכשיו עליהם כי לא היכרתיממתקית

נשמע מרשים ממש.
צילום לתינוק, לידת מים, מכון יופי...וואו
למה לא בעצם? 

זה בבעלות נוצרית?
ראיתי שכתוב שיש אוכל כשר וכו...

למה לא? בערך כמו למה לא להכנס לכנסיה?נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 18:18

 


גם אם זה כשר...

יש אפשרויות סבירות יותר

 

 

נישט שייך

ככה אומרים, לא? 

זה ממש לא אותו דברשלומית.

כמו להכנס לכנסיה. להכנס לכנסיה זה ממש איסור. אין שום איסור ללדת בבית חולים נוצרי.

אישית אכן אני לא רוצה שנזירות יטפלו בי ובתינוקות שלי, ויש בזה משהו פחות טוב, אבל בעיניי זה לא במקום להשוות את זה לכניסה לכנסיה 

את יכולה לדייק לי מה ההבדל? כי זה נשמע לינפש חיה.

בשני המבנים האלה יש נזירות

שניהם שייכים במישרין לאנשי הדת/ מאמינים ב נצרות

האווירה נוצרית, לא?

בשתיהן  אממממ 'עוזרים' לאנשים

 

האיסור הוא על כניסה לבית פולחן של עבודה זרהירושלמית במקור
כנסיה היא בית הפולחן. לא בית חולים
תחשבי שמי שגרה בחו"ל - יהיו שם אחיות נוצריותבארץ אהבתי

מן הסתם.

אף אחד לא אומר שאסור ללדת בבי"ח בחו"ל.


באופן אישי אני מסכימה שאם כבר יש לנו את הזכות לחיות בארץ, אז בעיני הרבה יותר נעים ומתאים ללדת בבית חולים יהודי, שרוב הצוות הוא יהודי.

אבל עדיין אי אפשר להשוות בין הדברים.

חול זה מציאות אחרתנפש חיה.

פה בארץ ישראל

בעיניי, האוירה אחרת


וממילא

ללדת במקום יהודי זה טבעי לנו

עם אוירה אחרת , "שלנו"


אז לא מובן לי למה ללכת ל'שם'? 

חשבתי שזה יהיה ברוראחת כמוני

אבל אסביר


יש סיבות שבשלן ייתכן שלאשה יהיה טוב יותר ללדת שם.

גם אותי מרתיע הסוג של הצוות

אגב, הבנתי שרוב הצוות שם מוסלמי. לא בטוח שזה יותר טוב, אבל בטח לא נזירות וכדו'.

אבל נשמע שיש שם ערך מוסף משמעותי על בתי החולים האחרים בסביבה. 

זה בהחלט ברור לי , אישה צריכה ללדת איפה שטוב להנפש חיה.


רק תהיתי לגבי שתי הנקודות


גם האוירה במקום


ואם לא היה מובן

אז גם מענה רפואי מתאים, במידה וצריך.


אין לי מושג מה הולך שם


אישית

רק לשמוע על נוצרים עושה לי רע

לא שמוסלמים יותר טובים...


אבל שוין.


אני מבינה את התמיהה שלךבארץ אהבתי
אבל עדיין זה לא בר השוואה לכניסה לכנסייה, שאסורה מדין ע"ז.

בכל מקרה, גם מבחינתי זה לא נשמע כמו אופציה שהייתי שוקלת, למרות שאני כן בעד לידה טבעית ככל האפשר.

גם אם לנזירות יש צלבים וכו' למה זה לא נחשב ע"ז?נפש חיה.

ואיך אפשר למשל, לסמוך על הכשרות של האוכל שמגישים שם? 

 

ומה עושים בשבת? 

לנו בארץ יש את הפריווילגיהבארץ אהבתי

שאנחנו לא צריכות להתמודד עם השאלות האלו בדרך כלל.

אבל בחו"ל אני מניחה שכל אישה שצריכה ללדת צריכה לדאוג לעניין כשרות האוכל בבי"ח. ופוגשת צלבים על אחיות נוצריות או בהזדמנויות אחרות.

ונכון שגם אני הייתי מנסה להתחמק מזה כל עוד אפשר. אבל עדיין צריך להיזהר מלטעון שזה אסור.

אני לא מספיק בקיאה בהלכות ע"ז, אז לא רוצה לכתוב דברים בלי ביסוס והיכרות עם ההלכות כמו שצריך, אבל לכנסייה יש איסור הלכתי להיכנס. ללדת בבי"ח שבו יש נזירות עם צלבים - אין איסור, גם אם זה לא משהו שהיינו בוחרות לעשות, כשיש אופציה אחרת.


דווקא לגבי שבת זה נשמע לי יותר פשוט - כי לא צריך לדאוג לחילול שבת של הצוות. ולא חסרות 'גויות של שבת' למקרה הצורך.... (כמובן זו לא סיבה ללכת ללדת שם, אבל רק מתייחסת לשאלה שלך...)

לא ילדתי שם אבל ממה שפעם בררתי עליהםעכבר בלוטוס

הם נותנים להזמין אוכל מבתי עסק בירושלים 

 

זה באמת מסובך וגם לא נעים

הלוואי היה בית חולים יהודי בגישה

 

פגשתי מישהי שדודה שלה שהייתה הדולה שלה יילדה אותה שם בעצמה

יש שם אופציות שאין בשום מקום אחר לטבעי, פרטיות, כבוד ליולדת ועוד

 

ממש באסה שהם נוצרים

 

זה לא אותו דברניגון של הלב

צוות שהוא לא יהודי כמו מקום שמנוהל ע"י נוצרים בהגדרה.

לאידעת למה, זה מזכיר לי את הסיפור על הרב כהנמןנפש חיה.

שהלך להוציא ילדים מהמנזר...


סליחה ממש מהפותחת @אחת כמונישככה אני לוקחת את השרשור


אבל זה מציאות שאני לא שומעת עליה הרבה (הבית חולים הזה, איפה הוא ממוקם ?)


ובגלל האסוציאציה שעלתה לי

זה ממש מעורר לי מחשבות שכנגד... 

הגבת לי?ניגון של הלב

דרך אגב, הוא ממוקם בשייח ג'ראח, שזה גם לא הכי סימפטי...

כן, הגבתי לךנפש חיה.אחרונה

מעניין

לא מוכר. 

אני לא יודעת מבחינת הלכה. לי מרגיש,שגרה ברוכה

ממש לא קשור ולא מתאים.

נשמה יהודית באה לעולם ומול העיניים יהיה לה צלב? (לא הייתי שם אבל מניחה שיש על הקירות או על המיטןת או בשרשרת על האחיות)

לא יודעת..

אני גדלתי שמשפיע על הנשמה מה שהיא רואה בסביבה.. גם ילד שלא מבין שיהיה סביבו תמונות חיוביות וכו'. שיש השפעה.

אז שם נראה ההיפך לצד השני.

זה הכל במחשבה שלי לא ראיתי אז לא יודעת מה באמת

אני רציתי.שושנושי

מתחברת מאוד לגישה הטבעית ולצד זה הלחיץ אותי כמו שמקרמה כתבה המוגבלות שלהם להתערבות רפואית חיונית.

רק מלחשוב על בת דודה שילדה בביקור חולים ובגלל סיבוך העבירו אותה בהיסטריה לשערי צדק, לא יכולה לדמיין את זה על עצמי ה' ישמור

כואב לי שיש לו עדיפות עלינוהריון ולידה

גיסי , עם חצי מכמות הילדים שיש לנו

נמצא בבית של חמותי מתחילת המלחמה למרות שיש לו אופציה נוספת אצל הצד השני

לנו אין את האופציה ובגלל זה נצטרך עכשיו לסכן את עצמנו ואת ילדנו ולהיות בבית שלנו בלי מרחב מוגן.

הסברנו לו שעכשיו אין לנו כבר את הפתרון (הלא נוח יש לציין) שהיה לנו עד עכשיו וביקשנו שיתחשבו. לא בא להם אז הם נשארים שם

ועכשיו גם אין לנו ממש פתרון לכל הפסח בערך כי להיות בבית מחזלש את האופציה של החג.

אנחנו מנסים כמובן למצוא פתרונות יצירתיים אבל אני עם סימפיזיוליזיס קשוח ולכן האופציה שהביאו לנו לא רלוונטית כי מכילה המון מדרגות

וכואב גם שאני נאלצת לסכן את האהובים שלי

וזהו לא צריכה פתרונות כי אין

רק חיבוק ותפילה שזה כבר יהיה מאחורינו ויעבור בשלום 

🫂 באיזה מצב הזוי אנחנו נמצאיםיעל מהדרום
חיבוק גדולפייגא

הלוואי שיסתדר הכל לטובה

שוב חיבוק

אי אפשר לפנות לחמותך?ואז את תראי
זה ממש כואב וקשוחכורסא ירוקה

רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.  

וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר.. 

זו לא הסיבההריון ולידה

בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני 

היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו

וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו

והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי

זה בדיוק מה שהתכוונתי לגבי הדברים שלא יודעים.כורסא ירוקה
אם גם הוא וגם אישתו הם אנשים אטומים בצורה קיצונית זה משהו אחר, אבל אם לא, אז כנראה יש סיבה שאתם לא יודעים
הם לא הבינו אולי את המשמעות של זה בשבילנוהריון ולידה
ואין איך להסביר
אתםתקומה

מנהלים את השיח מול האח?

אולי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר את הקושי?

עדיין יכול להיות שבסוף לא יהיה פתרון, אבל נראה לי עדיף לנהל את זה ככה

זה מול אמא שלו אבל לא עוזרהריון ולידה

לא כזה ביג דיל מבחינתם שלא נהיה אצלם בחג

גם ככה הם עייפים 

אאוצ'!רוני 1234
ממש כואב החוסר אכפתיות הזה…

רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…

המקלט לא בתוך הבית אלא בהפרש של 5 קומות כמעטהריון ולידה
זה בהחלט מבאס♥️המקוריתאחרונה

מצד שני, אולי לאמא שלו לא נעים להגיד לו ללכת?

אולי בגלל שאתם משפחה יותר גדולה והיא כבר מארחת מתחילת המלחמה זה כבר כבד לה ואין לה כח?

לחיות כמעט חודש עם עוד משפחה זה לא קל


 

שלא תחשבי שאני לא רואה את הקושי שלך, הכי שבעולם חברה,סימפ זה סיוט, אין לי מושג איך אפשר לרדת ככה למקלט או לתפקד בכלל, אבל קצת לשקף צד שני כדי שלא תרגישי ככ רע עם זה שהיא לא משנה את המצב

אולי זה לא שהם עדיפים עליכם, אלא שנגמר הכח והם כבר שם

חיבוק ענק!! ,,♥️♥️♥️

יש לי דז'ה וו משנה שעברה- מזג אוירoo

גם השנה פסח מתחיל עם חורף

לא הקור של שנה שעברה

אבל עדיין קר וגשום

זה החג הראשון

(כמובן זה יכול להשתנות אבל זה הכיוון)

לא יודעת כמה קר אצליכםיעל מהדרום
לק"י

אבל לפעמים מספיקה גופיית חורף או קפוצ'ון מעל.

כמה בגדים לשמור?יהלומה..

אנחנו משפחה מרובת ילדים יחסית בבית קטן.. אבל יש לנו גינה שאפשר לשים שם מחסן (כרגע אין מחסן)

ועוד משהו - כרגע רק אחד מאיתנו עובד...

לכל הילדים בגדים טובים ברוך השם..!

עכשיו בפסח קיבלנו מלא בגדים חלק גם עתידיים נגיד שיתאים לעוד שנה לחלק מהם

הקטע זה שהבגדים ממש במצב חדש! ואני חושבת כן לשמור בגלל זה. באופן כללי אני מתבאסת לקנות בחנויות במחירים יקרים.  בדרך כלל נוסעת מחוץ לעיר לגמח כי אנחנו גרים בעיר שרוב הבגדים בחנויות יד 2 הם לא מתאימים מבחינה רוחנית

הייתן משקיעות במחסן קטן ? או לא שווה לשמור?

רעיונות נוספים יתקבלו בברכה...

אני מאחסנת מתחת למיטותרוני 1234

בכוונה קונה מיטות עם ארגז מצעים.

אולי יש אפשרות לאחסן אצל ההורים שלכם?

אין ארגז מצעים לשים בו?כחל
בשקיות ואקום, זה מקטין ממש את הגודל ולא צריך הרבה מקום
אני שומרת בגדי תינוקותפילה

וגם בגדים במצב טוב.

לילדים קטנים אני גם שומרת קצת בגדים עם כתמים , שמה להם בזמן ווירוס בטן וזורקת.

חבל לקנות אותו דבר כמה פעמים. אם את גם ככה קונה ביד 2 , עדיף כבר לשמור 

אני שומרת לעונה הבאהאפונה

שמה בארון למעלה.

פריטים מיוחדים שומרת גם שנתיים (מכנסיים שלמים למשל... נעליים, סנדלי שורש)

רעיונות למקומות אחסון:מתואמת

ארגזי מצעים (גם בחדר ההורים)

מעל ארונות בתוך קופסאות פלסטיק

קופסאות פלסטיק שטוחות שאפשר להכניס מתחת למיטות והספות

בתוך שקיות סגורות על מתלה על הדלת


האמת שמחסן בחצר יכול להועיל גם בלי קשר... לאחסן עגלות, כלי פסח, קרשים לסוכה וכו'. אז אם יש לכם אפשרות לקנות אז כדאי.

הייתי קונה מחסן (אפשר יד 2) ושומרתבעלת תשובה
באמת מחסן שימושי לדברים של פסח , סוכות, בגדי עונה הפוכה, משחקים לתינוקות שכרגע לא בשימוש אבל בעזה יהיו בעתיד, בגדי הריון כשאת בין הריונות, כל דבר שצריך אחסון לטווח של כמה חודשים ומעלה
^^^ חושבת גם, אם עש אםשרות שווה לשמור!אוהבת את השבת
תודה רבה לכולם!יהלומה..
כנראה שזה מה שנעשה.. שוב תודה!
אם יש אפשרות למחסן אז הייתי שומרתפרח חדש

באופן אישי העברתי המון בגדים מילד לילד וזה חסך לי הרבה כסף והתעסקות.

תמיד קונה כמה פריטים חדשים בכל עונה אבל הבסיס יש ומאוד מיקל

אולי לשאול את ההורים אם יש להם מקום לכמה שקיותלפניו ברננה!
ואקום?
שימי לב במחסן בחוץכורסא ירוקה
שהוא צריך להיות אטום לגמרי אחרת יש רטיבות ועובש
אני הייתי שומרת, בפרט שמצב הבגדים חדש וטובממתקיתאחרונה

אני מאחסנת בשקיות ואקום בתאי אחסון של המיטות
או בקופסאות גדולות יפות של איקאה, ומניחה מעל ארונות הבגדים בכל חדר...
מחסן לא נראה לי כדאי כי חום וקור, לחות,רטיבות וכו יכולים להרוס את הבגד... אבל אם אין ברירה הייתי שמה מחסן ומאחסנת ואוטמת טוב טוב את הבגדים.
את לא עובדת
אתם הרבה ילדים
חד משמעית לשמוחר!!!

מתלבטת האם יש מקום להגיד משהובארץ אהבתי

קרוב לשכונה שלנו יש מפעל עם הרבה עובדים.

כל פעם כשיש אזעקה, הם מגיעים למקלט השכונתי שלנו.

אבל אין להם באמת אפשרות להגיע תוך דקה וחצי, והם לא מגיעים בהתרעה, מה שגורם לזה שהם מתחילים להגיע כשהאזעקה נגמרת, ואז יש זרם ארוך של אנשים שממלאים את המקלט, הרבה פעמים תוך כדי ששומעים ברקע כבר את היירוטים.

זה גם לא בטיחותי עבורם (במקרה של נפילה ח"ו - הם רובם עוד בדרך), וגם מוריד לנו את הבטיחות, כי אי אפשר לסגור את הדלת כל עוד הם מגיעים.

הייתם אומרות משהו? תוהה אם יש טעם ולמי בכלל להגיד.

הייתי פונה למוקד העירוניאבי גיל

בעל המפעל צריך לדאוג להם למיגוניות..

הוא לא צריך לחסוך על חשבונכם או על חשבון חיי העובדים זה לא תקין בשום אופן.

אני גם חושבת שזה לא לענייןבארץ אהבתי
אנחנו גרים בישוב. מוקד המועצה זה הכתובת לפניות כאלו?
הייתי מנסה...קופצת רגע
זה לא לעניין גם מצד הצפיפות..לפניו ברננה!

לא?

זה בטח ממש מצופף לכם את המקלט..?

האמת שכן, די צפוף כשהם כולם מגיעיםבארץ אהבתי

אבל כשמדובר רק על 10 דקות אז זה לא נורא.

הם בדרך כלל עומדים ולא תופסים מקומות ישיבה...

ועדיין.. זה אומר שהפתרון שלהם הוא על חשבונכםלפניו ברננה!אחרונה
בעוד מובן
מזכירות אולימנגואית
פיקוד העורף לדעתי והייתי אומרתהמקורית

או מוקד המועצה שלכם באמת

זה לא תקין

האמת שגם אצלנו מגיעים למקלט אחרי האזעקהטארקו

ולא מעט.. זה באמת באסה אבל זה מה שיש...


הייתי ממליצה לך לתפוס קבוע פינה פנימית רחוקה מהדלת

בעיקרון גם מקלט עם דלת פתוחה הוא הגנה משמעותית, ודאי משברי יירוט(גם גדולים)

כי יש את התקן של הכניסה שכולל בעצם מין מסדרון כזה מבוטן לפני הדלת...


ומה שהם עושים זה שלהם.. לא יודעת אם יש מה לפנות.

מוקד המועצה או פיקוד העורףניגון של הלב

וממליצה לך להקפיד לא להיות מול הדלת אלא כמה שיותר רחוק (כמו שבמיגונית אין דלת וצריך לעמוד במקום שלא חשוף מול הפתח)

הייתי שואלת את העובדים עצמםאמאשוני

למה הם לא באים בהתראה.

להבין אם הם עובדים בשכר מינימום שהמעסיק חוסך עליהם כמה דקות,

או שזו שאננות של תרבות ארגונית ואז אין כ"כ מה לעשות.


אם חוסכים עליהם הייתי מחפשת מי ממונה בטיחות במפעל ושולחת לו מייל ישירות ותוהה למה הם לא יוצאים למקלט כבר בהתרעה המקדימה.


האמת לא הייתי פונה למועצה.


סביר שבמקרה הטוב לא יעשו כלום,

ובמקרה הרע, יפנו לבעלים (ולא לממונה בטיחות) והבעלים יכול להוציא הוראה שאסור לעובדים להיכנס לישוב בלי לתת לעובדים מענה אמיתי.

בסוף זה עובדים שצריכים להביא אוכל הביתה וכל אחד בוחר "את המלחמות שלו"


מבחינתך כמו שכתבו תיכנסו הכי פנימה שאפשר.

תודה לעונותבארץ אהבתי
האמת שאנחנו לרוב כן יושבים ממש מול הדלת, זה נהיה הספסל הקבוע שלנו. אבל בעקבות מה שכתבתן אז נשנה וניכנס יותר פנימה.

בינתיים לא פניתי, עדיין מתלבטת...

למנוסות-הנקה והיריוןאנונימית בהו"ל

אני בהיריון שבוע 8 או 9

ומניקה פעוט מתוק בן שנתיים ורבע.

כרגע זה בעיקר להרדמות בלילה, ובצהריים כשהוא ישן. לא לוקח מוצץ.

אני גמורהההה, ממש עייפה.

מצד אחד רוצה לגמול אותו בשביל שיהיה לי יותר כח (וממש לא מתכוונת להניק שניים ביחד)

מצד שני יצא במלחמה אז ממש כואב לי עכשיו להפסיק לו כי גם ככה אין שגרה ומאתגר וכו'.

בניתי על זה שישתנה הטעם והוא לא ירצה…

מתי זה קורה בדרך כלל? בשלב הזה או יותר מאוחר?

יש לי אחד שנגמל ככה (הוא היה הרבה הרבה יותר קטן וניסיתי כן להמשיך והוא לא הסכים בשום אופן).

אשמח לעצות…

לא תמיד זה קורהשלומית.

משתנה הטעם והתינוק לא רוצה. לא חושבת שאפשר לבנות על זה, במיוחד בגיל גדול.

לא מנוסה בגמילה בגיל כזה... בהצלחה!

אצלי זה לא קרה. 😅מוריה

והנקתי בסוף 2.

אם את רוצה לגמול, אז בנתיים תעבדי על זה כלפי עצמך.

וגם לטפטף לו שבתאריך איקס מפסיקים לינוק.

לא ידעתי שזה אפשריראשונית
אצלי זה קרה פעם אחת בחודש רביעימתואמת

ופעם אחת בחודש שישי... (לא יודעת אם השתנה הטעם או שסתם כך היונק מיצה)

בקיצור, לא כדאי לבנות על זה.

צריך לעשות שיקול של כוחות שלך מול שמירת השגרה שלו. קחי בחשבון שגם הכוחות שלך חשובים בשביל שמירת השגרה שלו...

כשבאמת החלטתי שמממממש מיציתי אז זה קרה...חילזון 123
בד''כ זה היה לקראת סוף ההריון
אני יזמתי את הפסקת ההנקה בהריונות (באמצע ובסוף)יעל מהדרום

לק"י


את יכולה להתחיל מלהוריד הנקה אחת בצהריים. ואחר כך לעבור ללילה.

בגיל הזה הם כבר ממש מבינים, ואפשר להסביר להם מתי כן ומתי לא.


את סוף ההנקה הצלחתי למסמס, ככה שיום אחד ינקו לפני השינה, יום אחד לא וכו', עד שזה נגמר סופית.

אני מתחילת ההריוןאיזמרגד1

הורדתי לאט הנקות, ובחודש חמישי הפסקתי לגמרי

יש לך זמן, את יכולה לחכות קצת שנחזןר לשגרה ואז להתחיל לגמול...

אני בדרך כלל הנקתי עד אמצע ההריוןהשם שלי

אצל הגדולה, נגמר החלב כשהייתי בחודש שישי.


השני הפסיק מיוזמתו לינוק כשהייתי בחודש חמישי, כנראה בעקבות מעבר חדר ובלי קשר לחלב עצמו.


את השלישית גמלתי כשהייתי בחודש רביעי והיא היתה בת שנתיים.

היא לא היתה נרדמת בהנקה, אלא יונקת בבוקר, כשחזרה מהמעון ובערב. לא תמיד את שלושתם.

פשוט יצרתי מצב שלא יהיו לה הזדמנויות לינוק.

כמו ללכת לגן שעשועים מייד אחרי במעון, לקום לפניה וכשהיא קמה לא להביא אותה אלי למיטה וכד'.


יכול להיות שהוא יפסיק באיזשהו שלב, אבל אל תבני על זה.

אם את מחליטה שאת רוצה להפסיק, אז תגמלי אותו. הרבה פעמים זה יותר קל ממה שנדמה.


אני עם בעיה הפוכה.

עם יונק באותו גיל, אבל לא בהריון.

ובגלל שתמיד הפסקתי להניק תוך כדי הריון, קשה לי לשחרר וסתם לגמול אותו.

בקצב הזה הוא יגמל מטיטול לפני שיגמל מהנקה.


חח יש מצב שגם אצלי זה יקרהאנונימית בהו"ל
נראה לי שאגמול מטיטול כשקצת יתחמם
תודה לכל העונותאנונימית בהו"ל

שמחתי לשמוע שאני לא לבד בגם וגם..

במשפחה שלי בכלל לא מבינים למה אני עדיין מניקה, והם עוד לא יודעים על ההיריון…

הפחד שלי שיהיה לו קשה להירדם, כי זה מה שמכניס אותו למיטה ומרדים אותו…

אולי זה הזמן כשאין מעון והוא לא מסכים לישון בצהריים-להרדים אותו בלי כי יהיה עייף מאוד… 

גם אצלי חמותי לא הבינה למה אני מיניקהמתואמת

מעבר לכמה חודשים... הייתה שואלת בהלם: "הוא עדיין יונק?" כי זה מה שהיא הכירה...

בילדים האחרונים היא כבר התרגלה

זה ממש תלוי חברותניגון של הלב

לי יצא לאחרונה להיחשף לחברות שמניקים רק כמה חודשים, וזה הפתיע אותי מאוד כי בסביבה שלי מאוד מקובל להניק עד איזור גיל שנתיים ואפילו שלוש (יש לי אח אחד שנגמל מהנקה חודש לפני גיל שלוש), ומי שמפסיקה מוקדם יותר זה באמת לרוב כי נכנסה להריון

אל תבני על זה שישתנה הטעם...ממתקיתאחרונה

אצלי לא השתנה, וינקו עד שיזמתי הפסקת הנקה.
לא קל, בטח שלא במלחמה
הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה

יואוווווו אפשר להסביר לבעלי שכלי כסף זה לא חמץ???עודהפעם

אני עצבנית.
סכמנו שעושים פסח ממש בקטנה.
בעלי רק רוטן שלא מתקדם כלום,
ו"רק אני עושה בבית הזה".

הלוווו אני בהריון!!!!! אני לא אמורה לעבוד קשה!

ועכשיו אני מגלה שרשם לקנות חומר לניקוי כלי כסף.
ממש דחוף. ממש!!!!

אוףףףףף אין לי כוח. 

חילקתי ביניכם תפקידים?המקורית

תעשי את שלך ותני לו לעשות את שלו

גם אם ינקה כלי כסף, כל עוד עושה את שלו לא הייתי מתערבת

לא צריך להסבירoo

מי שרוצה שינקה בעצמו


ואכן בהריון לא צריך לעבוד קשה ואולי לא לעבוד לפסח בכלל

הריון זה עבודה בפני עצמה 

וואו פסח זה ממש הפרעה נפשיתרוני 1234

אנחנו שנינו בפוסט טראומה מרוב שהאמהות שלנו היו ב OCD מהחג הזה 😂

הלכנו לקיצוניות השניה (עושים פחות מהמינימום נראה לי) ועדיין אני ככ מתוסכלת מהחג הזה ולא מבינה איך נוצרה כזאת "מפלצת" ולמה הכל כל כך מסובך.

כןoo

ההתנהלות סביב פסח של הרבה אנשים מזכירה הפרעה נפשית

של חרדה ואובססיה 

תראי יש באמת מורכבות מסויימת בחג הזהפרח חדש

גם בלי להשתגע

אני לא משתגעת בכלל ואין לי פוסט טראומה מזה

אבל טכנית כשהילדים בבית כל היום

ההורים לפעמים עובדים עד ערב החג

וצריך להפעיל מטבח משביע כל היום

אז זה ממש קשה ההחלפה הזאת של כלי פסח וחמץ.

ולדאוג שיהיה בבית את כל המוצרים הכשרים לפסח

ושיהיה בגדים לכל החג (לא מכבסים כל החג!!)

אז לא תמיד זה קשור להפרעה


יש באמת קבוצה של אנשים שאפשר להגיד שהם עושים הכנות לפסח כאלו שלא נדרשות מעיקר ההלכה

וזה גורם להתעסקות מרובה והרבה לחץ.

אני יודעת שאם צריך בגדים לקטנים מותר לכבס בצנעהנפש חיה.
נכון. אבל בגדול צריך להתכונן היטב עם הבגדיםפרח חדש

לחג

וכשיש ילדים גדולים ההיתר הזה לא עוזר

כן אני יודעת. חשבתי שדובר רק על קטנים...נפש חיה.

יש עכשיו קצת שמש

נראלי שאפשרי לכבס

 

אפשר גם לכבס לפני, ולתלות במהלך החגיעל מהדרום
זה לא העניין. אני מכבסת כל יוםפרח חדש

ומה שאני מכבסת עכשיו עדיין לא קשור לחג..

יש עוד שבוע עד שם

אני מדברת באופן כללי על נושא ההתארגנות לחג הפסח.

זה לא רק עניין של הפרעה או נערווים או סטנדרטים גבוהים.

יש פה חג עמוס בהתארגנויות וגם מי שעושה את המינימום שצריך זה דורש הרבה

כשלוקחים את כלל הנתונים שכתבתי קודם זה יוצר לחץ והרבה עבודה.


מסכימה. זה חג עמוס להרבה אנשיםיעל מהדרום
מסכימה ממשטארקו
זה חג שיש לו המון דקויות ומורכבויות.

אפילו ברמת הקניות, מאוד קשה לסגור קניות לפסח בכשרויות מתאימות במקום אחד בלבד.. אז זה מתפצל ל2-3 מקומות וזה מעמיס ממש.


וגם הכי הכי בסיס של להכשיר לפסח זה זמן ומאמץ

אם הוא רוצהרקאני

שינקה בעצמו

זה לא אמור להפריע לך

אנחנו סיכמנו שהוא אחראי על המקרר מקפיא תנורים מיקרוגל

ואני על הארונות של הכלים

זהו

שכל אחד יעשה כשמסתדר לו

מה אכפת לך שהוא יעשה את זה?פרח חדש
שימצא לעצמו את הזמן לעשות ולא על חשבונך
עונה לכולםעודהפעם

כי הוא עצבני ומתוסכל שדברים לא מתקדמים בבית לפסח.

נכון, כי אני לא ממש יכולה לעבוד עכשיו,
לכן סיכמנו שעושים מינימום!!!

אז אל תוסיף דברים לרשימה!

תתמקד במה שחייבים וזהו!

ברור שאם יעשה כלי כסף זה יבוא על חשבון התקדמות במטבח, שזה הרבה יותר נחוץ!

אני יכולה להגיד לך שבעלי ממש יכול להכניס גםטארקו

דבר כזה לרשימה

וזה באמת ממש ממש מפריע לו, ממש!!

וגם מאוד מתסכל אותו שרוב הניקיון לפסח עליו(זה תמיד ככה שהוא טוב בזה יותר ממני, אבל בשנים שאני בהריון זה יותר..)

ועדיין הוא יקנה בשביל החלום שהוא יצליח להגיע לשימוש בזה. אבל זה לא שהוא יתחיל מזה על חשבון דברים אחרים.. הוא יחכה עם זה לסוף הרשימה אבל אם הוא לא יקנה לא יהיה סיכוי להגיע לזה וזה כן חשוב לו בעיקרון...

אם הוא מתלונן הייתי אומרת לוהמקוריתאחרונה

שיש עוד זמן ושיהיה בנחת

אולי קשה לו עם זה שהכל עליו

אפילו שאת בהריון,זה לא מאוד ברור מאליו שגבר לוקח על עצמו לנקות לפסח את רוב הבית בטח אם הוא לא רגיל לזה,אזתנסי להבין אותו

אם שנים קודמות היית שותפה והוא היה רגיל גם לנקות כלי כסף, מבחינתו זה אולי חלק מהדברים שהוא רוצה להספיק

תני לו לשחרר קיטור בלי לשפוט אותו. חבל להתפוצץ בשלום בית על דברים שוליים

במקום זה תראי את הטוב שבעזרה שלו ותשחררי שייקח על עצמו גם עוד אלף משימות

תשחרריים...

יש עוד זמן

הכי טוב בלי לחץ

יואווו אבל אם הוא מנקה, מה אכפת לך?ממתקית
תינוקת צורחת בלילה הצילווורקאני

אני חייבת את כל העצות שיש לכן

מליל שבת האחרון כל לילה הבת שלי (שנה וחצי) מתעוררת ובוכה

ולא רוצה כלוםםםםם

בעיקרון היא מכורה לבקבוק ותמיד זה מה שהרגיע אותה

לפעמים גם ליטופים

עכשיו כלוםםםם

לא מוכנה שנתקרב אליה 

אנחנו רק מנסים והצרחות מתגברות

ושום דבר לא עוזררר 

כבר 4 לילות לא ישנתי נורמלי

זה לא נראה אוזניים

גם אין לה חום

במהלך היום היא מהממת

גם ישנה שנצ 3 שעות בכיף בלי בעיות

הדבר היחיד שעזר בסוף היה לקום איתה ללכת לסלון ולשבת לשחק איתה במשחקים עד שהיא מתעייפת ורוצה בקבוק

וזה טירוף

הלילה זה קרה פעמיים

כל פעם לפחות שעתיים שלוש עד שהיא חוזרת לישון

אנחנו מותשיםםם

בבקשההה תאירו את עיניי

תולעים אולי?איזמרגד1
לנסות להסתכל בטיטול עם פנס ולראות אם את רואה משהו, או לנקות עם מגבון/ לשים משחת החתלה ולבדוק אם זה מרגיע
הבעיה היארקאני

שהיא כל כך משתוללת שאני לא מצליחה להסתכל

בקושי להחליף לה טיטול הצלחתי

לבדוק בזמן שהיא רגועה גם עוזר?

 

ניסיתי לראות אם היא מנסה לגרד שם אבל זה לא היה נראה

עם טיטול הרבה פעמים לא מגרדיםאיזמרגד1

תנסי לראות אם היא מתפתלת

ואפשר להסתכל כשהיא ישנה חזק, לפעמים רואים

ושמעתי פעם (לא ניסיתי🤢) שאם משאירים טיטול מלוכלך בשמש ויש תולעים אחרי כמה דקות תראי אותם זזות.

תודהרקאני

נבדוק את זה

בתקווה שזה לא יקרה גם הלילה

אבל אם חס ושלום....

 

היא לא מתפתלת היא נעמדת במיטה ובוכה

וכשאנחנו באים לתת בקבוק או ללטף או לנסות להרגיע היא מתעצבנת ובורחת לצד השני של המיטה

דופקת את הראש בסורגים

מעיפה לנו את היד

זורקת את הבקבוק על הרצפה

ממש בזעם

 

לא מכירה תיאור כזה... היא לא במסגרת נכון?ירושלמית במקור
אתם מראים לידה לחץ כשיש אזעקה נניח?סתם כי נשמע סטרס שמתבטא בלילה

איפה הייתם בשבת שאז במוצש זה התחיל?


מחילה אם הכיוון לא קשור

(והייתי מדביקה את התיאור בצ'ט)ירושלמית במקור
רעיון טוברקאני

תודה!

לא היא בביתרקאני

בעיקרון יש גן אבל לא היה בגלל המלחמה ועכשיו חופשת פסח

אבל אנחנו לא עושים כלום באזעקות

זה לא מזיז לה

לא האזעקה ולא הבומים

אנחנו עצמנו גם לא ממש מתרגשים מזה

היא ישנה בהרבה אזעקות וזה לא העיר אותה

ואיפה הייתם בשבת כשזה החל מוצש?ירושלמית במקור
היה איזה שינוי?

אולי מישהו חדש היה אז בקירבתה?

בביתרקאני

לא, הכל היה כרגיל

זה גם התחיל לה רק עכשיו

ואנחנו כבר שלושה שבועות מאז אז לא נראלי קשור

 

הייתי נותנת וורמוקס ובודקת אם עוזרשיפור

ממש נשמע כמו תולעים.

הסתכלתי לה עכשיורקאני

לא רואה שום דבר שזז

הסתכלתי חמש דקות בערך עם פנס

 

מניסיון הרבה פעמים לא רואיםשיפור
מה שמוזר לי בעיקררקאני

זה שברגע שמוציאים אותה מהמיטה לסלון

היא נרגעת בשניה

רוצה לשחק

כאילו היא לא צרחה לפני רגע

והיא עייפההה

אז לא יודעתשיפור
יכול להיות שמפחדת ממשהו בחדר?התברזל!
אולי נבהלה ממשהו וזוכרת את זה, או אחסנתם משהו חדש ונראה לה מפחיד, או סתם חשוך מידי?
לא נראלי שהיא מפחדתרקאני

עשיתי קצת אור יותר מהרגיל כי חשבתי שאולי היא לא רוצה חושך

לא עזר

 

עדיין הייתי מנסה וורמוקסשיפור
הייתי הולכת לרופא ליתר בטחוןפילה

לבת שלי היו דלקות אוזניים בלי חום.

יכול להיות גם שיניים

נזלת , קר , חם ?

היא עושה קקי? אם לא אז גם עצירות

רציתירקאני

לא היה היום רופא ילדים פה

מקווה שמחר יהיה

אולי באמת שיניים למרו שרובן יצאו כבר והיא אף פעם לא הייתה ככה כשיצאו לה שיניים

יש לה נזלת נראלי מתחילת החורף ברצף חחח אבל לא משהו קיצוני

היא עושה בטיטול אבל באמת לא בקצב שהיא רגילה

 

תודה! זה ממש עוזר הכיווני חשיבה

אצלנותקומה
זה בערך הגיל שבו מפתחים תלות בבקבוק בשביל לישון, והפתרון היחיד היה לגמול מבקבוק להירדמות לחלוטין
אין לי בעיהרקאני

שתיקח בקבוק

הבעיה היא שכשהיא נכנסת להיסטריה גם בקבוק היא לא רוצה

אז מה שהיהתקומה

אצלנו, שהתלות בבקבוק היא זו שגורמת להתעוררויות בלילה ולעצבים.

ולכן רק גמילה מבקבוק עזרה

ואיך מרדימים בלי בקבוק?רקאני
תלויתקומה

את מי את שואלת.

אצלנו זה לקח הרבה זמן להיגמל

הסברנו שיותר אין בקבוק בלילה, ואז מכניסים למיטה, לילה טוב וזהו.

היו כמה לילות של בכי, אבל בסוף זה עבר

לנסות לתת נורופן .. אם עוזר כנראה כואב לה משהואור עולה בבוקר
היא קיבלה אקמולרקאני

בחלק מהלילות ולא ראיתי הרבה הבדל

אולי רק שאחר כך כשכן נרדמה ישנה יותר חזק

קרה אצלנו גם(אהבת עולם)
שבוע של קפיצת גדילה ונגמר
ולא עשיתם כלום?רקאני

אני על סף שיגעון

לנו היה ככה ונתתי ורמוקסshiran30005

נעלם באותו יום כבר...

אצלה היה בערך שבועיים וזה היה סיןט סיוט, לא ראיתי אף פעם תולעים גם לא נתנה לראות ככ , בהמלצת הרופאה נתתי בלי שידענו בוודאות מה זה.

אחרי שהיא נרגעה באותו לילה לא היה לי ספק בכלל

ניסינו הרבה(אהבת עולם)אחרונה
התייעצנו גם עם יועצת שינה והיא נתנה כמה טיפים, אבל לא היה משהו שממש עזר, זה פשוט נגמר אחרי שבוע בערך.
ניסית להשכיב אותה לישון בסלון?יום שני

פעם הבת שלי פחדה ממקדחה... בגלל הרעש.

לקח לנו זמן להבין שהיא נבהלת כשהיא רואה אותה.

ילדה אחרת בכתה מהשואב אבק 🙂

אולי יעניין אותך