פורום הריון ולידה (עמוד 3798)

תנסי.. מקסימום לא יצא נקי אז תנסי עוד כמה ימים.
קחי בחשבון שיכולות להיות הרבה שאלות, לא לקבל מזה עצבים ולקחת הכל באוירה טובה ולדעת שתכף הכל נגמר ותהיו ביחד...
תבדקי אם את יכולה לעשות פחות בדיקות/ לותר על מוך/ אולי לשים שמן בפנים לפני הבדיקות כי הרבה פעמים יש יובש והבדיקות יכולות לפצוע.
בהצלחה

לשש שבועות לפחות

כי זה הרבה פעמים מתסכל אותי סופרת 7 ובשישי שביעי דימום גדול ושוב

את צריכה לבדוק עם עצמך

ולקחת בחשבון שלא יצליח/שיהיו הרבה שאלות לרב.

כדאי להתייעץ עם רב מראש. איזה בדיקות לעשות ומה ללבוש. (יש סיכוי שיגיד לך שעושים רגיל.)

ולא כדאי לנסות לעשות יותר מ2 ניסיונות הפסק ליום-יומיים ועדיף בהיפרש של לפחות שעה אחד מהשני.

לבדוק איזה בדיקות בדיוק את צריכה לעשות. לי למשל התירו לעשות רק שלוש בדיקות, ביום הראשון (הפסק ובלי מוך דחוק) שלישי ושביעי. וגם את הבדיקה לעשות בצורה עדינה מאוד ולא צריך לחטט ולפשפש כמו שבדרך כלל מקפידים, בגלל שהאזור היה מאוד רגיש ואחרי תפרים.

אבל לא היה לי מה שאת מתארת מה שכן ממש אין דימום מאסיבי בכלל! אפשר להסתובב עם תחבושת אחת יום שלם.
תבררי אצל הרופא

קרה לי כמה פעמים
וכמה פעמים שהפוך.. זרם חזק מהרגיל.
את מחברת חבילות?

אם את מודאגת, הכי טוב להתקשר לרופא.. הוא ירגיע הכי מכולנו ❤

הרופאה אומרת לא לדאוג

 

לשאלתך- לא מחברת 2 חפיסות אלא חפיסה וחצי כל פעם

 

זה גורם לזה?

תלכי לרופא להחליף לסוג אחר

על כל אחת עובד בצורה שונה..
ממליצה להתיעץ כם גורם מקצועי

כל כך מסכימה עם הצורך הזה.. במיוחד כשאין עוד ילדים..
איך לשמוח בניסיון הזה ולגדול ממנו..

אומרת לאחר נסיון שאנחנו מותרים כבר כמעט שנתיים עם הפסקה אחת של אחרי הלידה, ואין מה לעשות, השגרה שוחקת. משהו בנידה מחדש את הזוגיות בפן של הציפיה וההשתוקקות אחד לשני.
מאפשר זמן עם עצמך קצת.
נותן זמן שאת חייבת לטפח את עצמך שזה חיוני בחורף... אני אישית רק בזכות המקווה מורידה שערות ביסודיות.

בזמן שאסורים יש יותר זמן לדיבורים רציניים, לא לחוצים ללכת לישון, יש זמן לדבר בנחת, להעמיק, להכיר טוב יותר אחד את השני, לא להיגרר לדברים אחרים...

גם הדיבור על הקושי מחזק מאוד את האהבה ואת הידיעה כמה השני אוהב אותי... זה שקשה לשנינו זה אומר ששנינו באמת מאוד מאוד אוהבים אחד את השני... ונחמד לראות את זה

ואחרי זה לחזור להיות שוב מותרים זה מדהים

מקווה שכשיהיו ילדים בעז"ה זה עדיין יישאר ככה...

מאחלת לך שיהיו לכם ילדים בעז"ה ושעדיין תמשיכו ככה

פעם דוקא התחברתי לתקופת הנידה,
אחרי החתונה, זה היה כזה זמן של שיחות, דיבורים מעמיקים, היינו הולכים לישון בשלוש בלילה בגלל שדיברנו.. זה גם זמן ללמוד אחד את השני במצבים לא נעימים, התמודדות, ציפיה אחד לשני, ואחכ מפגש וחיבור מדהים.. באמת היה נותן התחדשות כיפית ומרגשת.
אממה, מאחרי הלידה אני אוכלת סרטים בקטע הזה.
דימומים, פצעים בנרתיק, קשה להטהר, לחץ היסטרי כל פעם שאני הולכת לשירותים וגם כשלא. פשוט חיה בחרדה מהמחזור עד המקוה. וזה ממש מעצבן. זה לא נותן פנאי לכל הדברים האחרים שכתבתי למעלה...(למשל דימום מתחיל שוב ביום השביעי , ביום החמישי וכאלה.. בדיקות רק אצל בודקת... קיצור סיוט)
אז, אם כבר, אם יש למישהי עצות, טיפים, תובנות איך לעזור לי בזה אני ממש אשמח
עכשיו אני בשבעה נקיים כך שזה יבוא במקום 😚

כמה זמן את אחרי לידה?

את מקפידה לשתות הרבה?

מה זה הדימום שמתחיל שוב ביום השביעי - בגלל שאת עדיין קרובה ללידה?

 

מה שאני יודעת שמאד עוזר זה להקפיד לשתות כל יום לפחות 2 ליטר מים - לא רק בשבעת נקיים אלא תמיד. 

וגם לשתות כל יום לימון סחוט טרי - לא רק במחזור, להקפיד ברצף כל הזמן כל יום - לחזק את המערכת לאורך זמן - גם אם לא ישפיע מספיק במחזור הראשון, עד המחזור הבא העסק כבר יהיה מחוזק וזה ישפיע

 

 

הדימום שהתחיל שוב היה חודשיים אחרי הלידה.
שלושה שבועות אחרי שטבלתי פתאום התחיל דימום , שלא יודעים אם היה מחזור או דימום מסרזט. כשהוא נגמר בתחלתי חספור וביום השביעי התחיל שוב ..הפסקתי עם הגלולות אבל עדיין דימם..בקיצור עשיתי הפסק 3 פעמים עד שטבלתי.
עכשיו סיימתי מחזור ויש לי פצע בפנים.. הייתי צריכה לעשות פעמיים הפסק.
אני בטראומה 😥
איך עוזרים המים? והלימון?
באמת לא שותה מספיק...

הפצעים האלה הם תוצאה של יובש. ואם מקפידים לשתות כל יום הגוף נהיה רווי בנוזלים. לכן אני מדגישה כל יום ולא רק בשבעת נקיים. 

לימון עד כמה שהבנתי הוא מחזק את מערכת הדם. וגם איתו זה לא עובד תוך יום יומיים, מקפידים כל יום אז המערכת מתחזקת לאורך זמן והדימום מתקצר, יש פחות כתמים.

בור שזה עושה קשה 

במשך 8 חודשים בדיקות והפסק רק אצל בודקת עד שהיא שכנעה אותי למרוח בנרתיק משחה מסוימת

וזה עבר לי (כלומר את שאר הבדיקות באותו פעם עשיתי לבד בלי צורך בבודקת..)

בכל ההריון...

 

אבל בהחלט יש דברים טובים.

כתבו פה את הרוב, אבל אחזור על זה, גם בשביל חיזוק לעצמי

 

החידוש בזוגיות, ההשתוקקות, זוכרת שבזמנים שהייינו אסורים- הסתכלת על בעלי אחרת...

וגם הטיפוח עצמי לקראת המקווה, הלעשות משהו מושקע יותר בארוחת ערב באותו יום, לסדר ולנקות את החדר יותר מכל פעם... 

 

אבל ברור שאתגעגע גם לתקופה שהיינו מותרים הרבה זמן

אצלנו אישית כל ה״בעיות״ היו בתקופת נידה אבל שהתחלנו לנצל את התקופה לשבת ולדבר...הכל אחרת... הקשר הנפשי יותר התחזק הוא למד יותר עלי ואני עליו, על הצרכים הנפשיים תמיכה עידוד וכד׳ וככה הריחוק הוא פיזי בלבד והנפשי מכסה על זה....
לדעתי זאת יכולה להיות תקופה שנותנת המון...

הקטע הקשה זה אחרי לידה שבקודמת לקח לי 3 חודשים וזה כבר היה מוגזם.... נראה מה יהיה עכשיו שהקשר יותר התחזק אולי יהיה קצת יותר קל.....

אני יודעת שזה אמור להיות חיובי והתחדשות אבל זה כל כך קשה!!! ורבים על דברים קטנים כי מה שבאמת מציק זה שאי אפשר להראות שאוהבים... ואני לא מדברת על לגעת אני מדברת טפילו על הדברים הקטנים, שאני לט יכולה לשבת איתו באותה ספה או להגיש לו שתיה...
אני ממש שמחה שעכשיו היינו מותרים הרבה וממש מפחדת מהתקופה של אחרי הלידה... כי זה גם ארוךךך וגם יש תינוק!!!

אבל באמת כשלמדתי בהדרכת כלות על הנושא המדריכה שלי אמרה לי שזה נראה רק מלא איסורים, אבל היא הסבירה שזה כי התורה לא אומרת מה כן לעשות, אז לפי מה שאסור אנחנו יודעים מה התורה חושבת שמקרב בין בעל לאישה

אז לוקחים את כל ההרחקות בקטע טוב!
אסור לשתות מאותה כוס? אז כשמותרים כדאי, זה מקרב... ועל דרך זה שאר הדברים... לשים לו סדינים, לשים בושם וכו׳

ופשוט לומדים להגיד מה שמרגישים ומה שרוצים כי אי אפשר להביע במגע...
כשמסתכלים על זה ככה הרבה יותר קל

ולשבת לראות את הקולקציה של נקסט במחשב, לסדר ארונות לפסח, לגהץ, לבשל לשבת..

אני נשמעת נוראית בטח, כאילו מחכה לחופש.. אבל יש בזה משהו, כי התרגלתי בתור רווקה עד גיל מאוחר ביותר ללכת לישון מאוחר, ואני צריכה את השקט הזה בלילה בשביל שלוות הנפש.

 

אבל באמת אני שונאת את הזמן שאסורים, מבאס כזה, יש יותר מתחים, ואחרי הלידה היה סיוט שאני לא רוצה להיזכר בו.

זה גם נחמד שיש זמן לעצמי.
אני רואה קצת סדרות, מרימה רגל על רגל.
מה גם שזה גורם לזמן שיש יחד להיות מיוחד יותר.
כשהיינו מותרים תקופה ארוכה היה שלב שאמרתי לבעלי שדי, בא לי מקווה. אני רוצה להתרגש מהחיבוק, מהמגע.
כשזה ארוך מדי זה נהיה רגיל כזה ושגרתי.

אני ב"ה בתחילת הריון, שחיכינו לו כמעט שנתיים...
יש הבדל בין אהבה לחיבור.
אהבה קוראת בין שני אנשים שונים, שמחליטים ורוצים לעשות טוב אחד לשני, וחיבור זה כבר מעבר, זה להפוך למישהו אחד...
המצאה של בעלי "ה' בתקופה הזו גזר עלינו לאהוב"...

עם 2 הפסקות באמצע אחרי הלידות

כשהתחלתי לקבל מחזור במשך כמה חודשים,

ממש לא ידעתי איך לאכול את זה.

הקושי הענק, הגעגוע, השבועיים-שבועיים.. פשוט לא מצב מוכר לי!! מה גם שזה מלווה אצלנו במין שיח יותר ענייני וריחוק רגשי שמאוד קשה לי מחד, אבל מאידך שומר עלינו שלא ניפול...

מאחר ואנחנו כבר עמוק בתוך החיים אין לנו את ה"לשבת ולדבר עד 3 לפנות בוקר". זה פשוט המשך ריצה במרוץ החיים אבל בלי חיבוק...

מה שכן נתן כוח זה ההמתנה לליל טבילה. הידיעה שיש התחדשות!! המפגש החוזר!!

מסכימה שבאמת בתקופה ארוכה שמותרים זה נהיה הרגל, צריך לעבוד קשה בשביל לא לשקוע בשגרה...

אבל אישית מעדיפה את המותרים להרבה זמן.

שמחה מאוד שאני בהריון ונפטרתי מה"צרה" הזו של כאבי מחזור, ריחוק רגשי, טבילה (לא אוהבת), וכו'

אבל מודה לה' שנתן לי לחוות במשך 4 חודשים התנסות קצת שונה, וללמוד ממנה עלי, על רגשותי ועל גופי...

גויים מתחתנים (מה גם שהם עושים זאת לפני) אין להם סיום. מעכשיו עד סוף החיים הם ביחד כולל הכל.
אנחנו זכינו, זה קשה *מאד*
אבל זה מה שקושר הכי חזק.
גם בהריון אנחנו יודעים שזה יגמר אז תופסים כל רגע.
כנ"ל בהנקה
וק"ו כשזה שבועיים שבועיים
מקווה שהובנתי כתבתי קצת מבולבל...

שנראה שההנקה לא תיגמר לעולם

מסכימה איתך ממש

זה טוב לגוף להתנקות

זה טוב לאישה קצת לפרוש ולהיות עם עצמה וגם לבעל

זה גורם געגוע

אפשר לאכול שוקולד בשקט

מה עוד?חכי אני יגיע..

תודה חיזקתן אותי 🤗
קיבלתי מחזור בהפתעה אחרי 9 חודשים של הנקה, וזה כל כך קשההה. נהייתי כזאת רגישה ועצבנית בגלל ההרחקות, כמו שמה יהיה כתבה, אני נעלבת ורבים על שטויות כשבאמת מה שמציק זה שאני פשוט רוצה חיבוק!
אבל יש גם מעלות, בוודאי. הציפיה, הגעגוע, ההתרגשות. גם אני שמתי לב שמסתכלת עליו אחרת, משתוקקת יותר.
אין אצלינו שיחות ארוכות מדי, וגם משתדלים לא ללכת לישון באותו זמן, כי זה גורם לי לקושי רגשי עצום ובכי. אז להיפך, משתדלים להתרחק. אני יודעת שזה כן אמור להיות זמן של קירבה פשוט בדרכים אחרות, אבל זה קשה לי נורא. אפילו רק לשבת ביחד לארוחת ערב (כמובן בהקפדה על כל ההלכות) משגע אותי ומאוד קשה לי, גורם לי לרצות אותו יותר קרוב.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, אשמח אם יש למישהי טיפים איך לעבור את זה עם פחות דמעות ויותר שמחה וקלילות, וקירבה מותרת...

קחי את הזמן שלך להתרגל שוב. לא נורא שאת בוכה הרבה, זה ישתפר עם הזמן

 

תשקיעי בעצמך - תשתדלי כל יום לעשות לפחות משהו אחד סתם בשביל הכיף

כשאת צריכה נורא חיבוק - תחבקי את הבייבי שלך זה עוזר..

 

מכירה את זה שרבים על שטויות כשבעצם מה שעומד מאחורי זה זה הקושי של הריחוק. מציעה בחום לדבר על זה, פעם אחת לפתוח את הנושא על כוס קפה ועוגה טובה, שתבינו באמת מה עובר אחד על השני בזמן הזה ואפשר להמציא איזה מילת/משפט קוד פרטית שלכם לעניין שבפעמים הבאות אפשר להשתמש בה - במקום לריב לומר את הצופן שלכם שמסביר שעכשיו זה לא באמת מריבה, זה רק הקושי של הריחוק. זה יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש, עוזר לקחת את המריבה הרבה פחות ברצינות

 

המון הצלחה!

 

בכל מקרה לא חושבת שיש משהי שתהיה נגד זה. הצעה מבורכת!!

לא רואה סיבה שמישהי תתנגד לזה....

למה לא?

רק חבל שהמדינה לא יכולה לעמוד בזה כלכלית.
חברת כנסת יכולה להגיש הצעת חוק פופוליסטית, להבטיח הבטחות ולנטוע תקוות
אבל זה לא יקרה.

בואו נחשוב, מאיפה הכסף יגיע?
אולי מקצבת הנכות?
אולי מסל התרופות?
אולי מתקציב הבטחון?

נדמה לי ששמעתי שתוספת של שבוע חל"ד עולה רבע מליארד שח בשנה. אז תעשו חשבון מה המשמעות של הצעת החוק המופרכת הזאת...

כמה ומה פעמים. דש למירב מיכאלי

באמת שהכל היה יכול להיות נפלא. ויש מקומות בעולם שזה גם עובד, אבל כנראה הילודה שם נמוכה מאד.
מעביד שיודע שאישה תלד פעם אחת או גג פעמיים יהיה מוכן לספוג דברים כאלה. אישה שהולכת ללדת הרבה ב"ה תפוטר בהזדמנות הראשונה. וגם לא תוכל למצוא עבודה יותר.

לא שלא הייתי רוצה, אבל צריך להיות מציאותיים.
גם היום מותר להאריך את חופשת הלידה ולהיות מוגנים מפיטורין, אבל ההארכה היא ללא תשלום וגם ככה מקומות העבודה אוהבים לפטר אחריה.
אם זה יהיה בתשלום כולן תרצינה להאריך, והלך עלינו.

הרבה יותר טוב לכולם היה אם היו מפחיתים את שעות העבודה במשק, נגיד 38 ומטה במקום 42.5.

בין גברים לנשים תעלה העסקה של נשים כי מעסיקים ידעו שגם אם יעסיקו גבר הוא יכול לצאת לחופשת לידה באותה מידה כמו אישה . ודווקא לפי ההצעה הזאת לא מאריכים את חופשת הלידה של הנשים.

יותר הגיוני לתת לבעל שבוע חופש+ אפשרות לניצול עוד שבוע מימי מחלה,
אח"כ אין טעם שיהיה ימים שלמים בבית,
לגמרי מספיק אם תהיה נניח "שעת אב" כלומר תקופה מסויימת הוא יוכל לעבוד שעה פחות ולקבל משכורת של משרה מלאה, לפחות לתקופה של משכב לידה.

שבוע וחצי אחרי לידה שיכאב.
בטוחה שאין לשון קשורה?
לצערי אני מאד סובלת בהנקה, יש לי רגישות יתר, מהרגע שהתינוק נולד ועד שהוא נגמל מההנקה.. מבינה מאד לליבך.. זה כואב😢

כלומר שהתינוק לא מצליח להתחבר כמו שצריך..?
כי במקרה שלי הוא מתחבר ויונק טוב-רק לי ממש כואב.. בהתחלה הכי ואח'כ נחלש קצת..

אליו?..

וממה שהבנתי, ולשןן קשורה יכולה לכאוב בההקה כי התינוק עושה וואקום חזק מאוד על מנת לפצות על הלשון שלא עובדת כראי.. וזה מה שכואב, לפחות אצלי.

ככאב כי הלשון לא נותנת לפה להיפתח מספיק גדול ואז במקום שהתינוק ימצוץ את ההילה הוא מוצץ את הפיטמה ואז זה פוצע ומכאיב מאד

אם הוא ממלא מספיק טיטולים, עולה במשקל

ולא זוכרת כרגע מה עוד

 

את לא אמורה למדוד כמה כמות של חלב מגיעה אליו כי אין דרך למדוד את זה..

לפעמים מתבטא רק בכאב ופצעים שלא עוברים.
כאב בתחילת ההנקה ואז עובר מאד תואם את ההנקה ההתחלתית.. עד שהפטמה מתרגלת.. בע"ה יעבור לך!
בהצלחה רבה!

ולא מצאתי מה לעשות עם זה, עובר תוך כמה שבועות. אבל באמת כל תחילת הנקה סיוט.

פשוט אני.לא זוכרת את הקושי הזה מההנקות הקודמות...

וגם זה באמת עבר אחרי כמה שבועות.
עכשיו אני מניקה ממש בכיף..

בערך שבוע וחצי- שבועיים שההנקה מאוד כואבת..! ב"ה אח"כ זה עובר. בהצלחה גדולה.

תחילת הנקה כואבת ממש וההמשך שלה טוב יותר,
שמתי לב שאחרי מקלחת חמה זה פחות קורה (אבל לא ריאלי ליישם ככ...;)
הייתי משתמשת הרבה במשחה בין ההנקות וכל מגע בפטמות הציק,
אצלי עבר אחרי כמה שבועות, אם לא משתפר שווה יועצת הנקה

מסתבר שהבעיה היא פטריה ולא לשון קשורה..
אז עכשיו.מקוים שהמשחות יתחילו להועיל במהרה..
תודה לכולן על העזרה❤

יכול להיות שהיא פשוט לא מרגישה טוב?

מכירה כאלה שהתגובה לחיסון הייתה פליטת יתר

אם שאריות של דם כהה. תקין..

למה שיהיה דם כהה?

צהוב, ורוד וחום הכל תקין.. יכול לצאת בבת אחת או בחלקים
רק במידה ויש דימום ממש ולא רק את הג'לי עצמו צריך ללכת להבדק

אלא משהו צמיג כזה..
סליחה על התיאור- אבל כמו ג'לי צמיג ממש.
לא יודעת לגבי הצבע. אצלי היה שקוף ורדרד.

אז הייתי במיון, זה דימום שנובע מפתיחה של 1 ס״מ וצירים.
הכאבים של הצירים בלתי נסבלים ואין מה לעשות עם זה יותר מדי..
יש לכן הצעות לזירוז או להקלה על הכאב? אני יודעת שתנועתיות טובה, אבל אני כל כך עייפה ומותשת אחרי לילה בלי שינה... הבנתי שאפשר להעביר גם ימים ככה

יחסים(לא נראלי שכבר רלוונטי לך)
הליכות
הליכות על חול של ים
דיקור
רפלקסולוגיה

לא בקטע לבאס אבל עשיתי את כל אלה משבוע 38 וילדתי ב42...
אבל את כבר עם פתיחה, בטח ילך יותר מהר
לידה קלה!

תתקלחי במים חמימים ונעימים.. זה מרגיע קצת.
לי היתה פתיחה 1.5 במשך מעל חודש. וצירים שכאבו בקטנה ולא סדירים.
אממה, לא היה לי דימום. אז יש מצב שאצלך יתקדם מהר יותר בע"ה💟💟😘

כמו שאמרו פה מקלחת...
אולי לקחת אקמול שירגיע משהו קטן לפחות.. לא יזיק.
יש מצב לישון בין הצירים? חשוב שתאגרי כח...

לישון מנסה כל 5 דקות... עד שמתעוררת מכאבים..
אולי אקמול או משהו באמת יוכלו להקל טיפה..

תודה רבה!!

בשעה טובה ילדתי בלילה אחרי דימום וצירים שהתגברו ביחד..

🌹

שפע של נחת,איזה כיף להיות כבר אחרי....

מה ילדת?

זה עוזר במשהו?

כמו שצריך מה מצבך

רופאים, גם רופאי נשים, לא מבינים בזה.

ואת אמורה להיות זכאית לכך מהקופ"ח- תתעקשי על הפנייה מרופא/ה נשים או משפחה
ממליצה לקבוע תור כמה שיותר מוקדם (בד"כ אין מידי, אלא רק עוד חודש- חודשיים ולפעמים יותר)
ובנתיים לעשות תרגילי קיגל- בגוגל כתוב אייך בדיוק.

חשוב חשוב חשוב!!

מה אני צריכה להגיד לרופא נשים?
למה בעצם צריך?

אם הוא לא מאשר מישהי הציעה פה להגיד שיש לך בריחת שתן וזה עוזר

צריך- כדי שלא תגיעי למצב שיש צניחת רחם/שלפוחית שתן
כדי שלא תגיעי למצב של בריחת שתן באמת.

כי רובנו לא יודעות לעמוד ולהחזיק את האזור והשרירים שם כמו שצריך
והרופאים מבחינתם אין בעיה עד שצריך ניתוח
ואם מקפידים לתרגל- אפשר למנוע את זה ולא להגיע לשלב של הניתוח

אגב, לא כדאי לעשות ספורט וכושר לפני שהולכים לפיוזתרפיה כיוון שאת עלולה לגרום לעצמך ליותר נזק (היפרדות שרירי בטן, צניחה של הרחם ועוד)
*אני מדברת על תרגילי כושר מקצועי כמו פליאטס, כפיפות בטן וכו'
לא על הליכה רגילה ופשוטה.

ראיתי פה בעבר קישורים ואני לא מצליחה למצוא בחיפוש משום מה

אפשר באמת לסמוך עליהם? עד עכשיו הבדיקות בארץ היו די אמינות בשבילי וקצת יש לי חשש לקנות מחול.. הם אמינות?

מישהי שלחה כאן פעם את הקישור הזה.

קישור לבדיקות שקניתי. עלה 7 שקל ל20 בדיקות... - הריון ולידה

לטוב ולמוטב
(כולל גילוי הריון לפני האיחור)

אבל זה כבר עוזר כדי לדעת איך זה אמור להיות מוצג האיסיים.. תודה!

בהריון.
גם כשקניתי את הסטרפסילס שאלתי את הרוקחת והיא אמרה שאין בעיה, ורק לוודא שזה לא דלקת, כי בהריון עודיותר חשוב להקפיד על אנטיביוטיקה בזמן..

אז שוה לגרגר עם קצת..
זה דוחה אבל מקל מיידית וגם קצת מחטא נראה לי.

של מי?
ילד /תינוק או שלך/בעל
אישה בהריון/אחרי לידה ?

אם הוא ממש קטן אני הולכת ישר כדי לבדוק אם זה לא מדלקת באוזניים או משהו שדורש טיפול רציני.....לגבי אקמול הייתי נותת רק אם אני רואה שהילד לא מגיב טוב לחום, כלומר לא רגוע בוכה הרבה וכו׳ ( בכל זאת חום זה דרך ריפוי של הגוף מצד שני חייב להיות ממש ערניים לגבי התגובה שלו לחום)
עם ילדים גדולים זה יותר קל...
הבן שלי עכשיו בן 2.10 ושהיה לו חום הלכתי באמת לבדוק שאין דלקת אוזניים/ריאות וכו׳ והיא אמרה שאין אבל צריך להוריד את החום.. ( אני אישית נגד להוריד חום ישר...)אבל קניתי אקמול ליתר בטחון אבל כל עוד לא עלה על 39 לא הורדתי וכמובן שראיתי שהוא מתפקד בסדר ונתתי לשתות הרבה ותוך יום זה עבר.....

חפרתי

לסיכום לדעתי ללכת ישר כדי לשלול דלקות ולתת אקמול לפי ״החיוניות של הילד....״ ולפי רמת החום
ולדעתי אם כבר אז עדיף להתחיל עם אקמול טבעי כזה כמו של ד״ר קי....

גיל חודשיים ומטה - בי"ח מיד.

ככל שהתינוק גדול יותר אפשר לחכות קצת יותר. קצת עניין של אינטואיציה

לדעתי אחרי יום יומיים כן כדאי ללכת לבדוק שזה לא אוזניים/ראות

לפעמים יש דלקת ריאות שאין לה שום סימנים נוספים חוץ מחום. כבר קרה לנו..

בחום של מעל 38.5, ללא סימנים אחרים ( שיעול, הקאות וכדו'). צריך ללכת רק אחרי שלושה ימים שהחום לא יורד.
חום של 40 או קרוב, הולכים יותר מהר כמובן.
אבל הכי חשוב ללכת לפי האינטואיציה של אמא.

אמא לילד ראשון. בת 5 חודשים.

בכללי אני רגועה ולא דאגנית.

ותמיד יש לי חשש שיהיה לילדה חום, ואני לא אדע לבדוק.

לא סומכת על עצמי שאני אזהה במגע, בלי למדוד.

 

כשיש חום זה מחייב שהילד לא יהיה רגוע?

ואם הוא לא רגוע- איך יודעים שזה חום ולא משהו אחר?

 

בקיצור- מתי לחשוש לחום אצל ילדים?

אם זה חום גבוה את תזהי שפתאום היא קצת יותר חמה...
אם את חוששת למשהו תמיד אפשר לבדוק עם מדחום כדי לדעת מדויק...
אצל הבן שלי לפעמים אין תסמינים לחום הוא ממש מרגיש בסדר אבל בעיניים רואים שהוא קצת עייף כזה ולפעמים מנוזל והגוף שלו חם ממש מרגישים ...אז כדי לבדוק אם יש באמת חום פשוט לבדוק עם מדחום

תסמכי על עצמך ב״ה שלא תצטרכי אבל את תשימי לב אם יש חום גבוה...ואז תמדדי לוודא... בד״כ חום שלא מפריע לילד הוא לא מסוכן... אבל כן כדאי ללכת להיבדק.... לראות שזה לא מדלקות או משהו

אם החום ממש עולה מפחדים מתופעות כמו פירכוסים וכאלה ועוד לפני שח״ו מגיעים למצב כזה רואים שהילד ישנוני כזה לא ערני או לא רגוע בכלל...

אז אם היא חמה קצת יותר מהרגיל תבדקי חום...
אם היא בוכה ולא רגועה תבדקי חום אם אין אז יכול להיות שזה גזים/שיניים /רעב עייפות תנסי לתת לה מה שצריך ואם זה עובר זה בסדר..
ואם יש חום לכי לרופאה שתשלול דלקות.. ילד עם דלקת אוזניים בד״כ לא יושב בשקט שמים לב שמשהו מציק לו....

ובטח יביאו לך פה עוד עצות מועילות!

בעיקרון קל יותר להרגיש את החום בגב - להכניס אצבע לחולצה של הילד מהצוואר, לגעת בגב ולהרגיש - החום מורגש ברור הרבה יותר מאשר במצח.

אם שם מרגיש לך חם אז תמדדי עם מדחום.

 

אם הילדה רגועה, אוכלת ושותה כרגיל - גם אם יש לה קצת חום זה לא נורא כך שלא נורא אם תפספסי את זה.

ילד אפטי שלא אוכל ולא שותה אמור להדליק לך נורה אדומה

חום גבוה בדר"כ כן משפיע על הילד - או אי שקט מוגבר, בכיות או להפך - אפאטיות, לא מגיב. עינים בורקות. לא נראה לי שתפספסי את זה.

 

בגיל.
בתסמינים נוספים.
אם מושפע מאקמול/נורופן.
רקע היסטורי.

כשיש לך חשש כלשהו.
נניח- אם החום מאוד גבוה, אם הוא לא גבוה אבל נמשך יומיים או יותר, אם נראה שהילד סובל מכאב באוזן, אם יש לו שיעול רציני, אם ח''ו השפתיים והצפורניים קצת מכחילות, אם החום מלווה בהקאות ושינה מרובה מדי.

כרית הנקה - My Brest Friend היפסטר | חדש בבייבי טבע | לידה

די יקרה אז אולי שווה לבדוק ביד2

שכתבת שתהיה טובה להריון.. לגבי זה לא נראה לי...

תודה רבה למי שהגיבה...

וגם ההתמודדות שלך מדהימה!

המון המון נחת 🌹

רציני אפשר לקפוץ על כדור עם מוניטור?( זה האלחוטי?)


שיהיה בשעה טובה והמון נחת ואושר👶🏻

אני משערת שזה תלוי בית חולים ומיילדת.
אני הייתי בעין כרם ומרוצה מאוד!
תכלס המוניטור זז לפעמים כי די התפתלתי מכאבים..

הודו לה'!! וממש לא מובן מאליו
נשמעת חוויה מעצימה ומשמחת
ואת ממש גיבורה אמיתית!!!

איזו לידה כיפית! הלוואי על כולנו..

נשמע שעברת אותה בצורה מדהימה,ממש אלופה!!!

מזל טוב איזה בית חולים ילדת???

חייבת לציין שבתחילת הלידה הייתה לי מיילדת לא ממש סימפטית..זה היה בסוף משמרת והיא כנראה הייתה בלי סבלנות. 

לאחר רבע שעה הגיעה המיילדת שלי המדהימה
(למרות שבדיעבד הבנו שהיא כנראה ממש חדשה בתחום המיילדות)

הרבה תלוי על איזה מיילדת נופלים ובאיזה שעה של המשמרת

איזה חויה נעימה ברוך ד'

הרבה נחת

בערך הפוך משלי.. חחח
תודי להשם כל יום על לידה כזו(ובעצם על כל לידה צריך..), ועוד לידה ראשונה.. ממש לא מובן מאליו.
גידול קל!!

נשמע שהייתה לך חוייה מדהימה!
מעניין איך הצלחת לנמנם בין הצירי לחץ... בעיקרון הם ממש בלתי נסבלים...

איזה כיף שהיה כזה מהר..
 

אייזו לידה מהממת!! ומהירה ממש!!

ייתכן מאוד והיא הגיעה לגיל שמתחילים לפחד מזרים,

זה בסדר גמור ומעיד שהמוח שלה מתפתח והיא כבר יודעת להבדיל בין מוכר ללא מוכר ולהיזהר.

אמנם אב הוא לא זר,

אבל שמעתי על לא מעט תינוקות שמפחדים מזקן אימת מוות

לבעלך יש זקן?

אחות של חברה שלי לא הסכימה להתקרב לאבא שלה בגלל זה!!

אם לא- אין לי רעיונות...

 

אין הרבה מה לעשות עם זה, לאט לאט זה עובר

ראתה את בעלי עטור הזקן וצרחה... זה עבר לה בגיל 7 חודש... זה היה משעשע נורא

היא אוהבת מאוד אנשים אבל כל עוד אני בסביבה
כל מי שירים אותה כשאני לא בחדר-
נבהלת עד עמקי נשמתה
קרה עם סבא,סבתא שלה
אחיינית שלי..

בכי מבוהל ששקוף שזה מפחד
ונרגעה אצלי.
הייתי בהתחלה בשוק שתינוקת בת פחות מ4 חודשים תזהה?
וזה מדהים יש להם חושים


בדיוק מחפשת לה בייביסיטר..יאווו..מקווה שתתמודד


וזה מנסיון- יעבור.
מול אבא זה מוזר...היא לא רואה אותו הרבה?

נראה לי 7-8 ימים תקין יותר מזה זה גבולי

אבל לא היתי נבהלת אם אין ריח מוזר כי זה הרבה זמן שלא היה לך

והדימום נחלש

אם את רוצה להיטהר מהר יש טיפים לקיצור של לימון וקינמון(חפשי בנעוצים)

וגם בבית טבע יש עוד דברים

ולא הבנתי איפה הדימום המטורף שמדברים עליו. עברו כמה ימים ואז הבנתי על מה כולן מדברות.
היו לי פעמים שבעמידה הייתי מרגישה זרם של דם ממש כמו שתן שבורח. מפחיד ברמות. זה נגמר. אבל עדיין מדממת 😓
זה כבר יותר מ8 ימים.
אני ביום ה11 כבר.
אין ריח מוזר. פשוט הצבע קצת לא מובן לי. הוא אדום בוהק!
אין מצב שזה פצע נכון? כאילו ממה אני יכולה להיפצע? לא הכנסתי לשם בדים וכמובן כמובן שלא קיימנו יחסים.

קורה לפעמים מיובש ולפעמים סתם בלי סיבה.. לפי הרופא שלי לפחות...
אולי תתקשרי לבודקת טהרה , תפרטי לה את המקרה והיא כבר תגיד לך אם יש לך מה לבוא לבדוק

פעם כואב לי פעם לא.
זה פחות או יותר בגודל של 2 פקקים של בקבוק או פקק וחצי..
לכן אני תוהה..
הן עונות על דבריל כאלה בטלפון?

לי פעם היה ממש כתם והוא היה מפצע.
יכול להיות גם שקצת דם צובע הפרשות שקופות וזה נראה הרבה דם

יכול להיות שונה ממה שהיית רגילה לפני ההריון

לי זה לא נשמע חריג

גם הצבע לא נשמע לך מוזר?
לדמם שבועות אני כבר רגילה (לא שזה הופך לקל יותר, אבל אחרי ניסיון הגלולות שלנו הכל מרגיש לי שקטן עלינו).
אז הדבר היחיד שטורד את מנוחתי זה הצבע.
ברור שאלך לרופאה אבל היא עוד שבועיים 😑

להגיד לך על הצבע. אני לא רופאה..

אני רק יודעת שזה יכול להיות מאד שונה ממה שהיית רגילה לפני ההריון. ואח"כ במשך הזמן הגוף חוזר לאיזון

אני זוכרת במחזור הראשון אחרי הלידה שטפונות ברמה שהייתי שמה טמפון הכי חזק ותוך שעה הצפה כאילו לא שמתי. היה מלחיץ.. בסוף גם זה עבר...

כמו במחזור...
אבל אולי יש עוד אפשריות

זה מה שידוע לי מעצמי..

יש גם כל מיני דרכים לקצר את הדימום שווה לחפש אולי יעזור...

אבל השלב של ה"חום" היה ארוך יותר

את מדהימה עם כל מה שאת עושה ומלהטטת...

הדבר שאנו כנשים הכי חזקות בו זה רגשי אשמה, ואם הבעל מעורר אותם אז בכלל....

זה באמת מאוד קשה לקבל כזו תגובה כשאת  משקיעה את כל הנשמה, וכל הכוחות הפיזיים שיש או שאין לך,

מה שאת מתארת זה מצב רגיש שבאמת עלול להיות בכל בית, 

ה"תקרים" הקטנים- גדולים האלו.... האי הבנות, הכעסים ותחושת המרמור והניצול

השאלה היא באמת לאן לוקחים אותם-

האם ל"ברוגז" לשבוע שלם, ליום אחד, לחצי יום,

או לשיחה פתוחה מתי שהרוחות קצת נרגעות והכעס והעלבון והבכי הראשוניים קצת יורדים.

אצלנו בצורה קצת מאולצת אפילו הייתי אומרת, פיתחנו אמירה לפתיחת שיחה: "אפשר לדבר  על משהו זוגי?"

ואז השני יודע שמדובר בנושא טעון, שמחייב הקשבה ורגישות, וכמה שקשה- פשוט לדבר על זה.

(את הגישה למדנו מספר בשם "לבסוף מוצאים אהבה", נחשב מאוד טוב, בעיקר לזוגיות במשבר רציני, אבל אפשר לשאוב תובנות ורעיונות גם לזוגיות טובה יחסית עם תקלים כמו כולם)

בהצלחה והמון כוח!!!

 

נ.ב. בהערת אגב (לא יכולתי להתאפק)

גבר רעב- זאב. 

למדתי שאוכל זה ערך מאוד חשוב בחיים

 

 

 

 

אני מעודדת אותך ומחזקת אותך. את עושה המון וכל הבית עליך. ממש אשת חיל. בעלך זכה!! אבל אם תחשבי על זה שנייה זה מצב מאוד קשה. צריך להסביר לבעל שאת ח"ו יכולה גם לקרוס. ושהעזרה כל מה שהוא יכול להקל היא מאוד חשובה, כי זה באמת עבודה קשה. גם פרגון זה דבר חשוב מקווה שהוא מעריך אותך ואת פועלך וגם אומר לך זאת.
אל תשמרי בבטן צריך לדבר ולהציף כי ככה נבנת זוגיות.
ושוב- מחזקת אותך!!

שיעבור בקלות..

הבחילות זה התחלת האתגר של ההריון...

אחר כך זה ממשיך ועולה עם :ורידים, שרירים תפוסים, כאבי גב, צירים מוקדמים, בריחת שתן, חוסר שינה

אויש אני סתם צינית....

תרגישי טוב!!!!!!

וההמלצה שלי - לא לסבול. קחי פראמין, דיקלקטין, זופרן (בסדר עולה מבחינת עוצמת ההשפעה על הבחילות.)

זה משפר קצת או הרבה את איכות החיים!

זה אכן קשה! אין לי הרבה עצות.. חיבוק!

הגוף יודע מה טוב לו זה בדיוק מה שצריך עכשיו

בהצלחההה

בהריון הקודם כמעט לא היה לי בחילות וכל הזמן קראתי פה שרשורים על זה וריחמתי על הבנות והנה זה הגיע אליי (צוחק)
ברוך ה' שזה מסיבות משמחות ;)

אויש וזה בטח קשה פי כמה עם קטנצ׳יק בבית...
אצלי היה הפוך בהריון הראשון היו לי בחילות ועכשיו היה רק בקטנה...

תאכלי מה שאת יכולה, בלי לחשוב על פילים ושאר מרעין בישין... 

ואולי תעזרי גם באיזה כדור להקלה?

בינתיים זה באמת מה שאני עושה.. אין ברירה אחרת.

ולגבי הכדורים אני מתלבטת. יש לי איזה התנגדות פנימית לכדורים. אני תמיד לוקחת רק כמוצא אחרון.. סתם משו מפגר אבל מרגישה כאילו הכדורים האלה מרעילים אותי..

מעדיפה לסבול עד שבסוף נשברת... (טוב לא תמיד).

עם הדיקלקטין היה לי ככה, בסוף לקחתי (זה לא עזר לי... אבל על הרוב זה כן משפיע).

 

אם את מרגישה שאת לא מצליחה לתפקד, אולי כן כדאי לנסות משהו...

 

בהצלחה! והמשך קל ומהנה

מכילים סידן או משהו וגם טאמס לצרבות וכו'