היי
למי יש ניסיון עם אפס הפרדה?
האם לא היה לכן קשה אחרי הלידה לטפל בתינוק, לקום להחליף...?
זה נכון שביומיים הראשונים לרב הם ישנים טוב?
ובמקרה של תפרים - עדיין אפשרי?
אשמח ממש לשמוע מחוויה אישית מי שעברה
(מתכננת בעז"ה ללדת במאיר או בלניאדו)
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
אפס הפרדה/ביות מלא, אפשרי או קשה?אלף וגל
הי, אני עשיתיבאורות
הייתי אחרי לידה ארוכה ומתישה, ועם תפרים. ב'ה אפשרו לבעלי להשאר איתי וזה עזר מאוד. בלי מלווה זה באמת מאוד קשה לדעתי. אבל שתדעי שבביות מלא בדרכ האחיות נכונות לסייע לך בכל מה שתצטרכי כולל להחליף לתינוק ולרחוץ אותו במידה ואת חלשה מידי.
אם את מניקה אז בדרכ הלילה השני קשה כי הם לא ישנים בכלל וצמודים לחזה רוב הלילה כדי לגרום להתחלת ייצור החלב. אבל לדעתי זה חיוני במילא להיות באפס הפרדה בשלב הזה כי המחשבה על לקום וללכת לתינוקיה מלא באמצכ הלילה נשמעת לי כמו סיוט מתמשך. בביות מלא את פשוט נחה במיטה שלך כשהתינוק שלך שוכב עליך ויונק. את גם יכולה לעשות עור לעור כשהוא יונק עליך שזה עוזר להם הרבנ פעמים, מה שאי אפשר לעשות בחופשיות בתינוקיה.
זה קשה התפרים כי קשה לתפקד לעמוד ולשבת אבל שוב, לא חושבת שהליכה לתינוקיה תעזור במקרה הזה... אם לא קשה יותר אפילו.
אם את מניקה אז בדרכ הלילה השני קשה כי הם לא ישנים בכלל וצמודים לחזה רוב הלילה כדי לגרום להתחלת ייצור החלב. אבל לדעתי זה חיוני במילא להיות באפס הפרדה בשלב הזה כי המחשבה על לקום וללכת לתינוקיה מלא באמצכ הלילה נשמעת לי כמו סיוט מתמשך. בביות מלא את פשוט נחה במיטה שלך כשהתינוק שלך שוכב עליך ויונק. את גם יכולה לעשות עור לעור כשהוא יונק עליך שזה עוזר להם הרבנ פעמים, מה שאי אפשר לעשות בחופשיות בתינוקיה.
זה קשה התפרים כי קשה לתפקד לעמוד ולשבת אבל שוב, לא חושבת שהליכה לתינוקיה תעזור במקרה הזה... אם לא קשה יותר אפילו.
יש מקומות שמביאים לך את התינוק בלילה להנקהיעל מהדרום
לק"י
בברזילי הביאו לי ואני החזרתי.
בברזילי הביאו לי ואני החזרתי.
עם מלווה לדעתירסיס אמונה
לבד זה קשה
אפשרי בהחלט!חביבית
עוזר להחלמה של האם ובייצור החלב! הרבה יותר קל להניק. מסכימה שעדיף מלווה, גם אם לא 24 שעות צמוד, אבל לפחות ביום /לילה הראשונים.
הלילה השני באמת קשה, אבל ממליצה מאוד ולא הייתי עושה אחרת..
הלילה השני באמת קשה, אבל ממליצה מאוד ולא הייתי עושה אחרת..
אנימטילדה
וזה מדהים!
אני לא מתחרטת לרגע שעשיתי את זה.
לא היה לי קשה לטפל בתינוק היה בסדר גמור.
האחיות עוזרות אם רוצים אני לא כל כך נעזרץי בהן אבל ראיתי סביבי שכל מי שרצתה קיבלה עזרה.
לגבי הלילות דווקא בלילה השני נראה לי הם בקוי ישנים רוצים רק לינוק- כדאי להיות מוכנים לזה..
(וילדתי בעין כרם- לא יודעת איך זה איפה שאת רוצה ללדת..)
לגבי תפרים- היו לי אבל ממש בקטנה ברוך ה' לא יודעת איך זה עם תפרים רציניים ..
אני לא מתחרטת לרגע שעשיתי את זה.
לא היה לי קשה לטפל בתינוק היה בסדר גמור.
האחיות עוזרות אם רוצים אני לא כל כך נעזרץי בהן אבל ראיתי סביבי שכל מי שרצתה קיבלה עזרה.
לגבי הלילות דווקא בלילה השני נראה לי הם בקוי ישנים רוצים רק לינוק- כדאי להיות מוכנים לזה..
(וילדתי בעין כרם- לא יודעת איך זה איפה שאת רוצה ללדת..)
לגבי תפרים- היו לי אבל ממש בקטנה ברוך ה' לא יודעת איך זה עם תפרים רציניים ..
מאוד נכון הלילה השני גם אצלנו הוא תמיד לילה לבןדבורית
תענוג שאין כדוגמתובת 30
טבעי, זורם, כיף.
חוץ מהעניין של ההנקה..למה אתם בוחרות בביות מלא?ליאן
אף פעם לא הבנתי.. אחרי לידה אני גמורה קשה לי אפילו הביות חלקי ... ישאיזה סיבה נסתרת??
כי זה נראה לי הכי טבעי בעולםמטילדה
להיות עם הילד כל הזמן!
אבל!!!
ברוך ה' שיש גם אפשרות למי שלא מתאים לה שהתינוק יהיה בתינוקיה והיא תוכל לנוח כמה שיכולה.
תרגישי בנוח, זה בסדר גמור גם ככה!
(לפעמים השירשורים על ביות מלא גורמים לחשוב כאילו זה הדבר היחיד שטוב.. ומי שלא עושה את זה לא בסדר. זה ממש לא ככה!)
אבל!!!
ברוך ה' שיש גם אפשרות למי שלא מתאים לה שהתינוק יהיה בתינוקיה והיא תוכל לנוח כמה שיכולה.
תרגישי בנוח, זה בסדר גמור גם ככה!
(לפעמים השירשורים על ביות מלא גורמים לחשוב כאילו זה הדבר היחיד שטוב.. ומי שלא עושה את זה לא בסדר. זה ממש לא ככה!)
אני רוצה לשאול משהו הפוךדבורית
מה את חושבת שעושים עם התינוק שלך בתינוקייה?
לצערי ביליתי בתינוקייה הרבה עם התינוקת שלי לצורך בדיקות . כל כמה שעות הבאתי אותה ונכחתי שם לפעמים גם חצי שעה
אגיד רק משהו אחד
מי שחושבת שכשהתינוק שלה בוכה מרימים אותו, מנענעים, מרגיעים, עוזרים לו להוציא גרעפס, מציעים לו אוכל עוד כשמראה סימני רעב לפני הבכי, וכיוצא בזה- היא בחורה מאוד אופטימית ואשריה
לצערי ביליתי בתינוקייה הרבה עם התינוקת שלי לצורך בדיקות . כל כמה שעות הבאתי אותה ונכחתי שם לפעמים גם חצי שעה
אגיד רק משהו אחד
מי שחושבת שכשהתינוק שלה בוכה מרימים אותו, מנענעים, מרגיעים, עוזרים לו להוציא גרעפס, מציעים לו אוכל עוד כשמראה סימני רעב לפני הבכי, וכיוצא בזה- היא בחורה מאוד אופטימית ואשריה
סליחה דבורית,שגרה ברוכה
אני די המומה למשמע התגובה... ישנן הרבה שבוחרות בתינוקיכ על מנת לצבור כוחות עד שמגיעות לביתן לאחר השחרור. או מכל סיבה שהיא... ואם בחרו בכך ,מה הטעם לגרום לנקיפות מצפון/האשמה וכו'? מה פשר שאלת הערעור הזו? ..
לא רוצה לתקוף ח"ו פשוט נכנסתי לשרשור שמאוד עניין אותי והתגובה הנל קצת קוממה אותי. כל אחת כדעתה תעשה אבל בבקשה לא לעורר רגשות שליליים לגבי החלטת כל אחת ואחת. .. שיהיה שבוע טוב לכולן
לא רוצה לתקוף ח"ו פשוט נכנסתי לשרשור שמאוד עניין אותי והתגובה הנל קצת קוממה אותי. כל אחת כדעתה תעשה אבל בבקשה לא לעורר רגשות שליליים לגבי החלטת כל אחת ואחת. .. שיהיה שבוע טוב לכולן
אני חושבתדבורית
שכל אחת בוחרת הכי נכון בשבילה במצב נתון
אך כדאי להכיר את המציאות
ליאן שאלה לגבי הבחירה ואני עניתי
הלוואי ובאמת היה ניתן לשים בתינוקייה ולצבור כוחות
אני חושבת שאמא בריאה ושמחה זה הכי חשוב
אבל לצערי זה לא המצב ואי אפשר לטמון את הראש בחול
באמת זה קשה שאשה אחרי לידה צריכה לטפל לבד כמעט בתינוק וזו מציאות שלא היתה בחמולות של פעם.
אני מאמינה שלא ירחק היום ותינוקיות יעלמו מן העולם כמו בתי ילדים מהקיבוץ
אני לא מתכוונת לעורר לרגשי אשמה
אני שואלת כדי לחשוב
אך כדאי להכיר את המציאות
ליאן שאלה לגבי הבחירה ואני עניתי
הלוואי ובאמת היה ניתן לשים בתינוקייה ולצבור כוחות
אני חושבת שאמא בריאה ושמחה זה הכי חשוב
אבל לצערי זה לא המצב ואי אפשר לטמון את הראש בחול
באמת זה קשה שאשה אחרי לידה צריכה לטפל לבד כמעט בתינוק וזו מציאות שלא היתה בחמולות של פעם.
אני מאמינה שלא ירחק היום ותינוקיות יעלמו מן העולם כמו בתי ילדים מהקיבוץ
אני לא מתכוונת לעורר לרגשי אשמה
אני שואלת כדי לחשוב
כי זאת האמתסדר נשים
הרי אף אחת לא היתה בוחרת להשאיר תינוק ללא השגחה כדי לצבור כוחות
אז למה שלא ידעו את האמת- שלהשאיר בתינוקיה זה כמעט כמו להשאיר לבד?
עדיף שידעו את זה ומכאן- שכל אחת תבחר
כתבה נכון.בת 30
שאלו מה הסיבה לא לשים בתינוקיה.
והיא ענתה תשובה נכונה וענינית.
אם זה יעורר רגשות שליליים אצל מישהי זה לא קשור אליה.
גם דיון על לידה ללא אפידורל יכול לעורר רגשות שליליים אצל מי שיולדת עם אפידורל. זאת לא סיבה לא לדבר על זה...
והיא ענתה תשובה נכונה וענינית.
אם זה יעורר רגשות שליליים אצל מישהי זה לא קשור אליה.
גם דיון על לידה ללא אפידורל יכול לעורר רגשות שליליים אצל מי שיולדת עם אפידורל. זאת לא סיבה לא לדבר על זה...
אכן. אין סיבה לא לדבר על זה,שגרה ברוכה
אבל כל השיח שנהיה גם עם האםידורל (אל הזכרת אותו) שהדה בסט זה ללא אפידורל. הכי טוב זה ביות(ולא שאני מהמתנגדים לו) המועיל ביותר זה לא לחסן וכו' וכו'.. זה לפעמים כבר מאוס ,אפשר לומר קצת מעצבן .. אני מתכוונת אלה שבוחרות כן אופציות אחרות שזה לא לידה טבעית ללא אפידורל,שזה לשים בתינוקיה וכו וכו להן השיקולים שלהן ואני מניחה שיודעות היטב מה קורה בתינוקיה.. הכתיבה כאן של חלק זה לא "לדעתי אני כך וכך. או בלידה שלי עשיתי כך וכך משום כך וכך " אלא " נראלך שדואגים להם שם?" או "אפידורל גורם כך וכך ! " או משו אחר ברעיון זהה. לא חושבת שזו הדרך הנכונה מעל פורום כזה יחסית אישי שכל אחת לוקחת מכאן כללים והגדרות.
כל הנ"ל פריקה שעלתה .. זה הכל.
סורי על החפירות ! רק מאחלת שכל החלטה של מישהי לגבי לידה אשפוז וגידול ילדיה תהיה עם סיפוק ושתדע שבחרה הנכון בעבורה ובעבור הילד! כי אנחנו יודעות..
כל הנ"ל פריקה שעלתה .. זה הכל.
סורי על החפירות ! רק מאחלת שכל החלטה של מישהי לגבי לידה אשפוז וגידול ילדיה תהיה עם סיפוק ושתדע שבחרה הנכון בעבורה ובעבור הילד! כי אנחנו יודעות..
הרסה לך את ההדחקה?הודיה60
אני אגב מזדהה עם כל מילה שלה, מנסיון אישי שלי.
כל אחת יכולה לבחור מה שטוב לה ומתאים לה אבל לא מתוך הדחקה של מה שבאמת קורה עם התינוק שלה בתינוקיה.
למה לא רואים תגובות אמוציונליותלעניין0
כאלה, לגבי נושאים אחרים בהורות, מורכבים לא פחות?
את יודעת מה עושים עם הילד שלך בבית ספר? איך בית ספר יכול להרוס ילד?
איך את מעיזה לשלוח אותה לבד לחברה, את יודעת כמה ילדות נפגעו מינית בדרך לחברה? או בבית החברה?
יש לך מושג מה הולך במעון? איך את מרשה לעצמך לצאת לעבוד בתקופה שהילד כל כך זקוק לך?
ואני יכולה להמשיך עוד ועוד.
"להרוס את ההדחקה ".
אני חושבת שחשוב לדעת מה קורה באמת במציאות, לא להדחיק ולפעול לפי האמת.
אבל ואבל גדול.
לתת לאנשים את הזכות הטבעית שלהם להדחיק.
ולא להשליך עליהם את כל המצפון והמוסר האימהי, את כל רגשות האשמה והבילבול -
הנה, אתם עושים טעות! אתם מדחיקים! אתם מזניחים! ואני? אני בסדר גמור, אני בביות המלא... אני מניקה מלא... אני לא מחסנת...
לא מותק (ולא אישית אלייך). קרוב לוודאי שגם את מזניחה דברים, וגם את מדחיקה, וגם את לוקחת סיכונים ומשלמת מחירים.
ורוב האנשים לא חושבים להעיר לך או להטיף לך.
הכי קל להתפס לדברים הטכניים והמדידים של תחילת הדרך. אבל יש מצב שהתייחסות לא נכונה והזנחה של צרכים רגשיים בגיל יסודי או תיכון, תלך עם הילד שלך הרבה יותר מאשר חווית התינוקיה.
אז שכל אחת תטיף לעצמה ולא תדחיק בעצמה ותדרוש מעצמה את האמת
ותאפשר לאחרות לבחור אחרת, גם אם זה נראה מוזר או בעייתי.
עוד לא מדווחים על אמהות ששמות בתינוקיה לרווחה, כנראה זה לא סוף העולם. וכולנו גדלנו ככה ובסה"כ סבבה לנו בחיים.
מידע כדאי לחלוק (לא לכפות) .
את האשמה והמצפון והרגשות האמוציונליים שכל אחת תשמור לעצמה ותמקד כלפי עצמה ולא כלפי אחרות.
תשווי את ההתנהלות בנושאים האלה להתנהלות של טבעונים קיצוניים... וכמה לא נעים לקבל "את האמת בפרצוף" פלוס קיטונות של מצפון, אשמה ויצירת תחושה שאתה מתעלל ואכזרי ומזניח...
את יודעת מה עושים עם הילד שלך בבית ספר? איך בית ספר יכול להרוס ילד?
איך את מעיזה לשלוח אותה לבד לחברה, את יודעת כמה ילדות נפגעו מינית בדרך לחברה? או בבית החברה?
יש לך מושג מה הולך במעון? איך את מרשה לעצמך לצאת לעבוד בתקופה שהילד כל כך זקוק לך?
ואני יכולה להמשיך עוד ועוד.
"להרוס את ההדחקה ".
אני חושבת שחשוב לדעת מה קורה באמת במציאות, לא להדחיק ולפעול לפי האמת.
אבל ואבל גדול.
לתת לאנשים את הזכות הטבעית שלהם להדחיק.
ולא להשליך עליהם את כל המצפון והמוסר האימהי, את כל רגשות האשמה והבילבול -
הנה, אתם עושים טעות! אתם מדחיקים! אתם מזניחים! ואני? אני בסדר גמור, אני בביות המלא... אני מניקה מלא... אני לא מחסנת...
לא מותק (ולא אישית אלייך). קרוב לוודאי שגם את מזניחה דברים, וגם את מדחיקה, וגם את לוקחת סיכונים ומשלמת מחירים.
ורוב האנשים לא חושבים להעיר לך או להטיף לך.
הכי קל להתפס לדברים הטכניים והמדידים של תחילת הדרך. אבל יש מצב שהתייחסות לא נכונה והזנחה של צרכים רגשיים בגיל יסודי או תיכון, תלך עם הילד שלך הרבה יותר מאשר חווית התינוקיה.
אז שכל אחת תטיף לעצמה ולא תדחיק בעצמה ותדרוש מעצמה את האמת
ותאפשר לאחרות לבחור אחרת, גם אם זה נראה מוזר או בעייתי.
עוד לא מדווחים על אמהות ששמות בתינוקיה לרווחה, כנראה זה לא סוף העולם. וכולנו גדלנו ככה ובסה"כ סבבה לנו בחיים.
מידע כדאי לחלוק (לא לכפות) .
את האשמה והמצפון והרגשות האמוציונליים שכל אחת תשמור לעצמה ותמקד כלפי עצמה ולא כלפי אחרות.
תשווי את ההתנהלות בנושאים האלה להתנהלות של טבעונים קיצוניים... וכמה לא נעים לקבל "את האמת בפרצוף" פלוס קיטונות של מצפון, אשמה ויצירת תחושה שאתה מתעלל ואכזרי ומזניח...
אכן..,שגרה ברוכה
את יודעת למה? כי באופן טבעי ילד אמור להסתדר בחברתאיזו נחמה
בני גילו ובהשגחת מבוגר אוהד.. ונכון את צודקת גם כששולחים ילד לגן או בי"ס חובה להמשיך לפקוח עיניים ולבחון היטב האם הכל בסדר...
א-ב-ל לא זה לא טבעי שתינוק שנולד יורחק מאמא שלו!!! זה לא דרך העולם ולתינוק שרק נולד אין כוחות להתמודד עם הפרידה הזאת!!!
זאת האמת!!
גילוי נאות- כשילדתי את הילדים הראשונים שלי, המילה ביות נראה לי עדיין לא נוצרה אפילו.... ועדיין היה לי קשה לראות את תינוקי בוכה כשהגעתי לתינוקיה ולרוב התינוקות היו איתי, אבל התחושה היתה שאיכשהו בבי"ח התינוק שייך' למערכת ואני סוג של אורחת שעושים לה טובה...
והיום? ב"ה היום האמהות (והאבות) התעוררו לאבסורד שבעניין!! הרי יום אחרי השיחרור כבר לא יעלה בדעת אמא נורמטיבית להשאיר תינוק מאושפז בלי השגחה לאורך הלילה...אז מה פתאום באשפוז המיידי אחרי לידה??
נכון זה מאד מאד קשה.. ואני חושבת שחובה שיאפשרו מלווה צמוד לכל יולדת כל שעות היממה (מלווה אחד לא חמולה מפריעה ורעשנית..) כדי לעזור לה להתמודד עם הצרכים שלה במנוחה ובכלל צרכים טבעיים...
צריך למצוא פתרונות למנוחת היולדת
אבל הפתרון הוא לא להשתיק את האמת הכואבת שהתינוקות נמצאים במקום שלא טוב עבורם, חד וחלק... ונכון לפעמים צריך לעשות את הבחירה הפחות טובה עבור התינוק כי אין ברירה והאם לא מסוגלת לתת לו את הטיפול הטוב ביותר עבורו, אבל לפחות צריך לעשות זאת בעיניים פקוחות . כמו ששולחים תינוק למעון אין צורך לפצות את עצמנו בתואנות שווא ש'זה הכי טוב לתינוק' לא זה לא הכי טוב לתינוק.. אולי זה הכי טוב לו כי זה במכלול המשפחתי טוב עבור המשפחה... אבל אין ספק שתינוק קטן ירוויח בחיק אמו האוהבת על פני כל מעון או מטפלת..
(אגב, נראה לי (ואולי יתקנו אותי) שדוקא בבתי החלמה דוגמת טלז סטון, יש יותר טיפול מסור בתינוקות, האמנם? מי שהיתה אשמח לשמוע...)
מאיפה את יודעת מה טבעי ומה לא?לעניין0
אם כבר, בעבר ילדים היו חלק ממשפחה. רק לפני בערך מאתיים שנה המציאו את המושג בית ספר. עד אז ילדים גדלו בבית והשתלבו בעבודות הבית ובפרנסה.
ממש ממש לא "טבעי" שילד בן 3 הולך לגן, וגם ללמוד בכיתה א' זה לא ברור מאליו.
בכלל כל הלחצים הלימודיים, המבחנים, הישיבה הממושכת בכיתה סגורה עם לפחות 30 ילדים, זה לא טבעי.
לא פחות מתינוקיה,
ואפילו יותר כי זה מתמשך הרבה שנים(!!).
אז הנה, בשבילך אני לא משתיקה את האמת הכואבת.
בית ספר זה מקום בעייתי מאוד לרוב מוחלט של הילדים, ורבים ניזוקים מהמערכת הזו.
ובכל זאת את שולחת ועוד חושבת שזה "טבעי".
ממש ממש לא "טבעי" שילד בן 3 הולך לגן, וגם ללמוד בכיתה א' זה לא ברור מאליו.
בכלל כל הלחצים הלימודיים, המבחנים, הישיבה הממושכת בכיתה סגורה עם לפחות 30 ילדים, זה לא טבעי.
לא פחות מתינוקיה,
ואפילו יותר כי זה מתמשך הרבה שנים(!!).
אז הנה, בשבילך אני לא משתיקה את האמת הכואבת.
בית ספר זה מקום בעייתי מאוד לרוב מוחלט של הילדים, ורבים ניזוקים מהמערכת הזו.
ובכל זאת את שולחת ועוד חושבת שזה "טבעי".
או קי מסכימה איתך לגבי בי"ס! למרות שבנים יהודיים תמיד למדואיזו נחמה
בכל מקרה ילד בריא יש לו רזרבות על מנת להתמודד עם המערכת יותר מאשר תינוק שק נולד...
ובכל מקרה בגלל שיש בעיות במערכות נוספות, נתחיל לפגוע בילדינו כבר מרגע הולדתם?????
חינוך בייתי מורכב וקשה פי כמה מאשר אפס הפרדה- ביות מלא
וגם לחינוך בייתי יכולים להיות חסרונותדבורית
בעיקר מהפן החברתי ותחושת שייכות לבני הגיל שלפעמים נפגעת
אני גם לא מבינה את ההשוואה בין תינוקיה לביהס שקודמותייך כתבו
הביות הוא נח גם לי, לא רק לתינוק
הרי אם התינוק בוכה בתינוקייה יקראו לי ואם הוא לא בוכה אז למה שלא יישאר כבר לידי?
אני גם לא מבינה את ההשוואה בין תינוקיה לביהס שקודמותייך כתבו
הביות הוא נח גם לי, לא רק לתינוק
הרי אם התינוק בוכה בתינוקייה יקראו לי ואם הוא לא בוכה אז למה שלא יישאר כבר לידי?
זה בסה"כ היומיים הראשונים. לא צריך להיסחף לדעתיאודי-ה
ומתוך זה יש את היממה הראשונה שבה התינוק רוב הזמן ישן.
רוב הזמן הוא עם האמא ובמיוחד אם היא מניקה בלילה.
הזמן שהוא בתינוקיה הוא בין הנקה להנקה וגם במקומות שאין ביות אפשר להיטת הרבה זמן עם התינוק.
רוב הזמן הוא עם האמא ובמיוחד אם היא מניקה בלילה.
הזמן שהוא בתינוקיה הוא בין הנקה להנקה וגם במקומות שאין ביות אפשר להיטת הרבה זמן עם התינוק.
אני האחרונה שכופה את דעתיהודיה60
וברור שגם לי יש דברים שאני מזניחה או מדחיקה וודאי וודאי שאני לא מושלמת
אבל, כשאני נחשפת למידע ש"הורס לי את ההדחקה" אני רואה בזה אות משמים שאני צריכה להתייחס לעניין הזה, להתפלל לה' שייתן לי את הכח והיכולת לעשות את הדבר הנכון ולא מתרעמת ותוקפת את מי שהאירה את עיני שהיא כביכול "כופה עלי את דעותיה" כי היא לא. היא רק מציפה את המציאות ואני צריכה להתמודד.
בית ספר זה מציאות, לצאת לעבוד או לשלוח למעון זה כורח המציאות בדר"כ ואנחנו רק יכולים להתפלל ולהשתדל לעשות את המיטב שביכולתינו.
הגבתי לאותה אחת שהתעצבנה שמספרים לה מה קורה בתינוקיה. ואולי גם באמת התנסחתי בנימה לא כל כך נעימה ועל כך אני מתנצלת.
אבל אני האחרונה שכופה את דעתי וכשחברה משתפת אותי בקושי שלה להשאיר תינוק בתינוקיה ובוחרת בזאת בכל זאת כי קשה לה עם ביות אני מאד מכילה ומראה לה את הצדדים האחרים שיעזרו לא להרגיש רגשות אשמה.
אבל מי שבתמימות חושבת שבתינוקיה מטפלים לה בתינוק והוא מרגיש בטוח ונחשפת כך או אחרת למידע איך זה באמת מתנהל - כבר לא יכולה להמשיך לעצום עינים לזה. יכולה לבחור להשאיר בתינוקיה בכל זאת וכל אחת יש לה את השיקולים שלה. זה בסדר גמור. אבל שלא תתנפל על מי שהרס לה את התמימות, למרות שזה לא נעים.
בית ספר זה ממש לא כורח המציאותלעניין0
את מפקירה את הבן שלך לחסדי אנשים זרים, שלא תמיד רואים אותו ומבינים אותו,
את מפקירה אותו למסגרת מלחיצה, תובענית, שמודדת אותו רק לפי ציונים, שעושה השוואות, שמכריחה אותו לשבת באופן לא טבעי חלק נכבד מהיום על הכסא, במקום לרוץ ולשחק ולחקור את העולם באופן טבעי וחי כמו שילד צריך לגדול.
מערכת שלא יכולה לתת מענה לכל חריגות, אם הוא מחונן או אם קשה לו.
מערכת של מתח חברתי, ילדים נפגעים בבטחון העצמי שלהם וזה הולך איתם עד 120. אם היית משאירה בבית ומפגישה עם חברים שאת בוררת לו, שמתאימים לו, בחברה דומה, היה פורח ומתפתח.
מערכת שלא רואה את הייחודיות והכשרונות שלו. כולם חייבים להכנס לתלם של לימודים. והלימודים בכלל לא ברמה.
מורים שמשפילים, שמקטינים, שמביעים חוסר אמון.
וואו, כמה נזק יש בבית ספר.
ואת שולחת.
אז הנה אני מציבה לך את האמת מול הפנים. אי אפשר להתעלם.
את יכולה לבחור בחינוך ביתי. את יכולה לשלוח בהון תועפות לבית ספר פרטי ולצורך זה גם לעבור דירה.
ובכל זאת את לא עושה את זה.
את מבינה שמדובר בנפש של הילד שלך? איך את מסוגלת לומר "אין לי ברירה"? זה הנפש שלו ואני כאמא אעשה הכל כדי לשמור עליה... זה הכי חשוב בחיים...
אני יכולה להמשיך ולהמשיך עם עוד דברים שאת מגדירה כ"כורח המציאות" וחושפת את ילדייך לסיכונים ולקשיים.
חיה ותן לחיות. שכל אחת תעשה את הבחירות שלה ובלי להתנדב להציג לה את "המציאות כפי שהיא"
מה גם שזה לגמרי פרספקטיבה שלך.
כתבתי שהייתי בתינוקיה כל שעות היום (בעל כורחי) והיה מצויין. תינוקות לא צרחו, ולא הוזנחו וטופלו במסירות, בחום ולמופת.
האם זה ככה תמיד בכל בית חולים? כנראה שלא. אבל בלי הפחדות ואי דיוקים. שכל אחת תבדוק בעצמה ותחליט מה שתחליט ותשאירו לה את הזכות להדחיק.
זה הילד שלה.
את מפקירה אותו למסגרת מלחיצה, תובענית, שמודדת אותו רק לפי ציונים, שעושה השוואות, שמכריחה אותו לשבת באופן לא טבעי חלק נכבד מהיום על הכסא, במקום לרוץ ולשחק ולחקור את העולם באופן טבעי וחי כמו שילד צריך לגדול.
מערכת שלא יכולה לתת מענה לכל חריגות, אם הוא מחונן או אם קשה לו.
מערכת של מתח חברתי, ילדים נפגעים בבטחון העצמי שלהם וזה הולך איתם עד 120. אם היית משאירה בבית ומפגישה עם חברים שאת בוררת לו, שמתאימים לו, בחברה דומה, היה פורח ומתפתח.
מערכת שלא רואה את הייחודיות והכשרונות שלו. כולם חייבים להכנס לתלם של לימודים. והלימודים בכלל לא ברמה.
מורים שמשפילים, שמקטינים, שמביעים חוסר אמון.
וואו, כמה נזק יש בבית ספר.
ואת שולחת.
אז הנה אני מציבה לך את האמת מול הפנים. אי אפשר להתעלם.
את יכולה לבחור בחינוך ביתי. את יכולה לשלוח בהון תועפות לבית ספר פרטי ולצורך זה גם לעבור דירה.
ובכל זאת את לא עושה את זה.
את מבינה שמדובר בנפש של הילד שלך? איך את מסוגלת לומר "אין לי ברירה"? זה הנפש שלו ואני כאמא אעשה הכל כדי לשמור עליה... זה הכי חשוב בחיים...
אני יכולה להמשיך ולהמשיך עם עוד דברים שאת מגדירה כ"כורח המציאות" וחושפת את ילדייך לסיכונים ולקשיים.
חיה ותן לחיות. שכל אחת תעשה את הבחירות שלה ובלי להתנדב להציג לה את "המציאות כפי שהיא"
מה גם שזה לגמרי פרספקטיבה שלך.
כתבתי שהייתי בתינוקיה כל שעות היום (בעל כורחי) והיה מצויין. תינוקות לא צרחו, ולא הוזנחו וטופלו במסירות, בחום ולמופת.
האם זה ככה תמיד בכל בית חולים? כנראה שלא. אבל בלי הפחדות ואי דיוקים. שכל אחת תבדוק בעצמה ותחליט מה שתחליט ותשאירו לה את הזכות להדחיק.
זה הילד שלה.
גם אני שומרת לעצמי את הזכות להדחיק בכל מיני נושאיםטפטוף
איך אני עושה את זה - פשוט: לא נכנסת לשרשורים בנושא. לא קוראת טקסטים שלא בא לי עליהם.
אבל לא יעלה בדעתי לבקש ממי שכן מתכתבת בנושא שלא תכתוב את דעתה... בחירתי מה לקרוא ומה לא.
אני בוחרת להדחיק ולא לקרוא את ההודעה שלך הודיה60
ולכן גם לא יכולה להתייחס לתוכן דבריך (כי לא קראתי אותם)
מאחלת הצלחה וסיעתא דשמיא לכל אחת בבחירותיה.
מעולה!!לעניין0
מעריכה אותך על זה (באמת)
וואו. את באמת חושבת שבי''ס כ''כ מזיק?בת 30
אני בתור ילדה ממש אהבתי...ואהבתי ללמוד.
הבנות שלי ממש שמחות. יש להן בי''ס מקסים, ואחת מהן, שדווקא בגן סבלה ונסגרה, בבי''ס פורחת בצורה מדהימה.
לא שאני מתה על כל מה שקורה שם, בעיקר מבחינה לימודית.
אבל סך הכל החוויה טובה.
ברור שיש כאלה שסובלים וניזוקים.
אבל האם באמת כל כך הרבה?
הבנות שלי ממש שמחות. יש להן בי''ס מקסים, ואחת מהן, שדווקא בגן סבלה ונסגרה, בבי''ס פורחת בצורה מדהימה.
לא שאני מתה על כל מה שקורה שם, בעיקר מבחינה לימודית.
אבל סך הכל החוויה טובה.
ברור שיש כאלה שסובלים וניזוקים.
אבל האם באמת כל כך הרבה?
לאלעניין0
אבל באותה מידה, האם בתינוקיה יש כל כך הרבה סובלים וניזוקים?
רגע, אז מה שכתבת היה סתם דמגוגיה???איזו נחמה
לאלעניין0
אני בהחלט חושבת שיש ילדים (ולא בודדים, בטח בימינו - עם כמויות האבחנות של קשב וריכוז, כמות הילדים בכיתה, והדגשים הפדגוגיים של משרד החינוך שמתעלמים מתוכן אמיתי מסקרן ומקשר רגשי וחינוכי משמעותי)
שבית ספר הוא נזק בשבילם
גורם שהוריד להם את הבטחון העצמי
שהגביל להם את ההתפתחות הטבעית של האישיות
שהרס להם את חדוות הלימוד והסקרנות הטבעית
ויש עוד היבטים, חברתיים רגשיים ומשפחתיים.
בית ספר זה מערכת.
ועוד איזה מערכת. שכפופה למשרד ארכאי ומיושן ועצל ובירוקרטי ולא בהכרח מובל על ידי אנשים שמבינים בחינוך אלא אנשים שהצליחו באקדמיה (במקרה הטוב. או מפקחים עם מרפקים) כמו משרד החינוך.
והמערכת הזאת מפספסת ילדים.
הרבה ילדים.
גם ילדים טובים מבית טוב עם ציונים טובים.
אני למשל חושבת שבית ספר יכול לעשות הרבה יותר נזק מיומיים בתינוקיה
אבל להטיף לחינוך ביתי זה לא פופולרי כמו להטיף לביות מלא.
המציאות היא מורכבת ויש סיכונים ומחירים והתמודדויות,
וכל אחד עושה את הבחירות הפרטיות שלו.
שבית ספר הוא נזק בשבילם
גורם שהוריד להם את הבטחון העצמי
שהגביל להם את ההתפתחות הטבעית של האישיות
שהרס להם את חדוות הלימוד והסקרנות הטבעית
ויש עוד היבטים, חברתיים רגשיים ומשפחתיים.
בית ספר זה מערכת.
ועוד איזה מערכת. שכפופה למשרד ארכאי ומיושן ועצל ובירוקרטי ולא בהכרח מובל על ידי אנשים שמבינים בחינוך אלא אנשים שהצליחו באקדמיה (במקרה הטוב. או מפקחים עם מרפקים) כמו משרד החינוך.
והמערכת הזאת מפספסת ילדים.
הרבה ילדים.
גם ילדים טובים מבית טוב עם ציונים טובים.
אני למשל חושבת שבית ספר יכול לעשות הרבה יותר נזק מיומיים בתינוקיה
אבל להטיף לחינוך ביתי זה לא פופולרי כמו להטיף לביות מלא.
המציאות היא מורכבת ויש סיכונים ומחירים והתמודדויות,
וכל אחד עושה את הבחירות הפרטיות שלו.
אז כמו שכתבתי צריך להציף בעיות אמתיות בכל המערכות,איזו נחמה
וזה בהחלט כולל את מערכת החינוך.
ושוב, מה את משווה בין האפשרות ליישם חינוך בייתי לביות? השני אפשרי הרבה יותר, ואם המערכת תתכוונן אליו יותר הוא גם יהיה קל יותר.
כי מדובר בנפש של הילד שלך.לעניין0
זה אלף.
בית.
למה להחליט בשביל אחרות מה יותר פשוט ומה יותר קל ומה יותר נכון.
בעיניך לא אפשרי חינוך ביתי. גדול עלייך.
בעיני אחרת לא אפשרי ביות מלא.
אני בסה"כ מבקשת
שלא להפיל על נשים רגשות אשם הוריים בנושא הזה, כמו שלא מפילים עלייך בנושאים אחרים בעייתיים לא פחות.
יש מרחק עצום בין *ליידע* לבין מה שנכתב פה בשרשור, טונות של אשמה ומצפון ומה-נראה-לך.
מה גם ואני אחזור על זה.
בינתיים אני היחידה פה בשרשור שהיתה בתינוקיה לאורך כל היום, ולא רק בביקור רופא, והעדתי אחרת.
ואין לי אינטרס כי תאמיני לי, לשבת בתינוקיה על כסא במשך כמה ימים בלי מנוחה ובלי שירותים זה פי מאה קשה מביות מלא. לא מרגישה קמצוץ אשמה מצה שהטילו פה.
אבל בפרספקטיבה של לשבת שם, ימים, בלי לישון, ורק לפגוש עוד ועוד נשים אחרי לידה ולדבר איתן, כל כך אין מקום לשיפוטיות, לאשמה, להטפה, ל"זה ברור מאליו".
בית.
למה להחליט בשביל אחרות מה יותר פשוט ומה יותר קל ומה יותר נכון.
בעיניך לא אפשרי חינוך ביתי. גדול עלייך.
בעיני אחרת לא אפשרי ביות מלא.
אני בסה"כ מבקשת
שלא להפיל על נשים רגשות אשם הוריים בנושא הזה, כמו שלא מפילים עלייך בנושאים אחרים בעייתיים לא פחות.
יש מרחק עצום בין *ליידע* לבין מה שנכתב פה בשרשור, טונות של אשמה ומצפון ומה-נראה-לך.
מה גם ואני אחזור על זה.
בינתיים אני היחידה פה בשרשור שהיתה בתינוקיה לאורך כל היום, ולא רק בביקור רופא, והעדתי אחרת.
ואין לי אינטרס כי תאמיני לי, לשבת בתינוקיה על כסא במשך כמה ימים בלי מנוחה ובלי שירותים זה פי מאה קשה מביות מלא. לא מרגישה קמצוץ אשמה מצה שהטילו פה.
אבל בפרספקטיבה של לשבת שם, ימים, בלי לישון, ורק לפגוש עוד ועוד נשים אחרי לידה ולדבר איתן, כל כך אין מקום לשיפוטיות, לאשמה, להטפה, ל"זה ברור מאליו".
תגידי מי החליט למי?? חוץ ממך כמובן.. בסה"כ הציפו פה את האמתאיזו נחמה
את ממש לא היחידה שהיית בתינוקיה אגב, גם אני הייתי ולא ממש התלהבתי
אבל בשעתו זה מה שהיה מקובל, ואלמלא שהאירו את תשומת ליבי ועיניי לאבסורד שבדבר, אולי לא הייתי מתוודעת לבעייתיות שבמצב הבלתי טבעי הזה.
ב"ה שיש נשים אמיצות שמוכנות לומר ולהסתכל למציאות בעיניים.
ושוב, אני בעד גם במקרים של חינוך.
כן המציאות לא תמיד נעימה, אבל רק כשמתמודדים איתה באמת, מצליחים לשפר אותה גם אם לא מגיעים למציאות אידיאלית.
את ממש לא היחידהדבורית
הייתי בתינוקייה בכל שעות היממה ולא רק בביקור רופא.
וזה לא משנה.
מותר לכל אחת פה לכתוב את דעתה.
אולי היתה תגובה אחת שהיתה מטיפה ולא עניינית במידה מסויימת
כל השאר פשוט כתבו מחוויה אישית שלהן ומאיך שהן רואות את הדברים.
מותר לדבר על בחירות הוריות בכל שלב.
החל מינקות ועד בגרות.
בתור מי שרואה את הנעשה בבתי ספר גם מבפנים יש נזקים ויש עיוותים כמו כל מערכת, ויש גם הרבה טוב יחד עם הרבה מה לשפר.
כמו שמותר לדבר על בית ספר מותר לדבר על תינוקייה.
וזה לא משנה.
מותר לכל אחת פה לכתוב את דעתה.
אולי היתה תגובה אחת שהיתה מטיפה ולא עניינית במידה מסויימת
כל השאר פשוט כתבו מחוויה אישית שלהן ומאיך שהן רואות את הדברים.
מותר לדבר על בחירות הוריות בכל שלב.
החל מינקות ועד בגרות.
בתור מי שרואה את הנעשה בבתי ספר גם מבפנים יש נזקים ויש עיוותים כמו כל מערכת, ויש גם הרבה טוב יחד עם הרבה מה לשפר.
כמו שמותר לדבר על בית ספר מותר לדבר על תינוקייה.
זו שאלה טובהבת 30
בבי''ס הרבה יותר קל לנו למדוד האם ח''ו נגרם נזק לילד.
אצל יילודים הכל כ''כ ראשוני, בסיסי, מהותי. האם באמת אפשר למדוד כזה דבר?
האם אפשר לדעת מה החוויה של בכי ממושך בגיל יום עשתה לתינוק?
אין פרופסור שיכול לחקור את זה באמת. אולי רק מעט אפשר.
אבל לב של אמא, לפחות שלי, לא מסוגל לחשוב שזה בסדר. בסדר שתינוק יהיה במקום שהוא כ''כ שונה מהרחם שעות לאחר שיצא ממנו.
לא מסוגלת לחשוב שיש בנתק הזה משהו טוב ליולדת ולתינוק.
אין לי איך להוכיח את זה מדעית בצורה חותכת.
אני רק יודעת שאותי המחשבה על תינוקיה מכווצת לגמרי.
מי שרוצה- מברוק.
בכל אופן- ההשוואה לגיל בי''ס או אפילו מעון היא לא מדויקת לדעתי. כי בגיל יום הדברים הם לא מדידים.
אצל יילודים הכל כ''כ ראשוני, בסיסי, מהותי. האם באמת אפשר למדוד כזה דבר?
האם אפשר לדעת מה החוויה של בכי ממושך בגיל יום עשתה לתינוק?
אין פרופסור שיכול לחקור את זה באמת. אולי רק מעט אפשר.
אבל לב של אמא, לפחות שלי, לא מסוגל לחשוב שזה בסדר. בסדר שתינוק יהיה במקום שהוא כ''כ שונה מהרחם שעות לאחר שיצא ממנו.
לא מסוגלת לחשוב שיש בנתק הזה משהו טוב ליולדת ולתינוק.
אין לי איך להוכיח את זה מדעית בצורה חותכת.
אני רק יודעת שאותי המחשבה על תינוקיה מכווצת לגמרי.
מי שרוצה- מברוק.
בכל אופן- ההשוואה לגיל בי''ס או אפילו מעון היא לא מדויקת לדעתי. כי בגיל יום הדברים הם לא מדידים.
באמת?!?!לעניין0
מסכימה איתך שבכי ממושך של תינוק זה נזק.
חולקת - לא כל התינוקות בוכים ולא כל התינוקיות מזניחות ולא מרגיעות.
להגיד שככל שהילדים גדלים הנזק יותר ידוע ויותר מדיד... אין לי מאיפה להתחיל להתייחס לזה. לדעתי זה דווקא הולך ונהיה יותר מורכב.
תינוק שבוכה מאבד אמון בעולם.
איך תביני נזק של מורה שזורקת הערות לתלמידה? מה ההשלכות של חוסר הצלחה במבחנים? מה תהיה השפעה של כורח לשבת ישיבה ממושכת לילד עם אנרגיות?
בכל מקרה, זה לא משנה, העניין הוא לא המדידה או ההשוואה.
העניין הוא כמו שאמרתי אלף פעמים. יש אילוצים בחיים ויש מחירים ולכל אחד בחירה מה לשלם, כמה ומתי.
חולקת - לא כל התינוקות בוכים ולא כל התינוקיות מזניחות ולא מרגיעות.
להגיד שככל שהילדים גדלים הנזק יותר ידוע ויותר מדיד... אין לי מאיפה להתחיל להתייחס לזה. לדעתי זה דווקא הולך ונהיה יותר מורכב.
תינוק שבוכה מאבד אמון בעולם.
איך תביני נזק של מורה שזורקת הערות לתלמידה? מה ההשלכות של חוסר הצלחה במבחנים? מה תהיה השפעה של כורח לשבת ישיבה ממושכת לילד עם אנרגיות?
בכל מקרה, זה לא משנה, העניין הוא לא המדידה או ההשוואה.
העניין הוא כמו שאמרתי אלף פעמים. יש אילוצים בחיים ויש מחירים ולכל אחד בחירה מה לשלם, כמה ומתי.
אם לא אכפת לך כל אנשי המקצוע מסכימים היום שהשנה הראשונהאיזו נחמה
לחיים היא המשמעותית ביותר!! לגבי השעות/ימים ראשונים אני בהחלט חושבת שאין דרך לכמת..
אבל למה את חושבת שפגיעות אחרות מצדיקות את הפגיעה הזאת שאפשר למנוע אותה בקלות רבה, ויודעת מה? רוב האמהות כשהן מתוודעות לעניין וההגיון שבו מסכימות איתו די בקלות כי הוא מסתדר להן עם ההגיון.
אגב, הרבה כתבו כאן ואני בתוכן שאפשר לנסות ואם זה קשה מדי להפסיק... אבל למה שלא לתת לפחות סיכוי?
בטח שיותר מדידבת 30
ילדה בגן שסובלת- את רואה את זה מיד,ורואה גם השלכות ישירות ועקיפות.
א''א להגיד את זה על תינוק בתינוקיה.
א''א להגיד את זה על תינוק בתינוקיה.
שלא לדבר על זה שיש לה גם הנאות בגן שאין לה בביתאיזו נחמה
כמו חברות, תעסוקה מגוונת, הפעלות ריתמיקה וכו'...
לא נראה לי שעם כל היצריתיות מישהו יכול לטעון שיש רווח כל שהוא לתינוק עצמו(כלומר לא רווח עקיף שאמו תנוח וכו') בהימצאות בתינוקיה...
נכוןבת 30
זה נטו עבור היולדת וגם עבור הצוות המקצועי- ככה יותר קל לרופא לבדוק את כולם.
אני בעד הצפת האמת בכל הזירות. הדחקה של פגיעה- פוגעת!איזו נחמה
לדעתי זה ממש תלוילעניין0
בבית חולים שאת יולדת בו.
הבן שלי היה מאושפז גם כמה ימים בתינוקיה, הייתי איתו שם כ-ל היום מ5 בבוקר עד 10 בלילה, ראיתי מה הולך בתינוקיה, וזה לא נורא כמו שמתארים.
רוב התינוקות רגועים ומוחזקים. מי שלא, קוראים לאמא שתבוא לטפל. מי שלא יכולה (כמו אחרי ניתוח) מטפלים נהדר במקומה.
התינוקות שבכו וצרחו היו תינוקות שהאמא בחרה ללכת לקניון או לישון כל היום ולצוות היה נראה שהיא יכולה להיות עם התינוק ולכן בחירה שלה שיבכה.
(ברור שאני הייתי מעדיפה שבכל זאת יהיה מספיק כוח אדם לטפל גם בתינוקות האלה, כי גם מה הם אשמים, וגם קשה לי לשפוט יולדת שהולכת לקניון או ישנה כל היום.)
היתה במחלקה אישה שהצוות חשב שהיא מפתחת דכאון אחרי לידה, ונתנו לה לישון וטיפלו בתינוק במסירות.
וגם. בזמני בדיקות (רופאי ילדים) האחיות מאוד עסוקות ומצד שני התינוקות מוטרדים, מופשטים, נבדקים, בדיקות דם ודקירות, הכל רועש ובלאגן, ולכן זה פרק זמן של כשעה שבו יש הרבה יותר בכי. ובאמת ממליצה לכל אמא ששמה בתינוקיה להקפיד שמישהו יהיה עם התינוק בבדיקת רופא, שילביש מהר ויחבק מהר. אבל להסיק מפרק הזמן הזה לגבי כל התינוקיה... מהחוויה שלי לא נכון.
אני עדיין מקווה לביות מלא בלידה הבאה,
אבל יודעת שאם לא אהיה מסוגלת/התינוק יצטרך תינוקיה - אני הולכת לבית חולים שהוא יהיה בידיים טובות.
וכדאי לזכור שלהרבה אמהות אין אפשרות בחירה בין ביות מלא לתינוקיה.
הבן שלי היה מאושפז גם כמה ימים בתינוקיה, הייתי איתו שם כ-ל היום מ5 בבוקר עד 10 בלילה, ראיתי מה הולך בתינוקיה, וזה לא נורא כמו שמתארים.
רוב התינוקות רגועים ומוחזקים. מי שלא, קוראים לאמא שתבוא לטפל. מי שלא יכולה (כמו אחרי ניתוח) מטפלים נהדר במקומה.
התינוקות שבכו וצרחו היו תינוקות שהאמא בחרה ללכת לקניון או לישון כל היום ולצוות היה נראה שהיא יכולה להיות עם התינוק ולכן בחירה שלה שיבכה.
(ברור שאני הייתי מעדיפה שבכל זאת יהיה מספיק כוח אדם לטפל גם בתינוקות האלה, כי גם מה הם אשמים, וגם קשה לי לשפוט יולדת שהולכת לקניון או ישנה כל היום.)
היתה במחלקה אישה שהצוות חשב שהיא מפתחת דכאון אחרי לידה, ונתנו לה לישון וטיפלו בתינוק במסירות.
וגם. בזמני בדיקות (רופאי ילדים) האחיות מאוד עסוקות ומצד שני התינוקות מוטרדים, מופשטים, נבדקים, בדיקות דם ודקירות, הכל רועש ובלאגן, ולכן זה פרק זמן של כשעה שבו יש הרבה יותר בכי. ובאמת ממליצה לכל אמא ששמה בתינוקיה להקפיד שמישהו יהיה עם התינוק בבדיקת רופא, שילביש מהר ויחבק מהר. אבל להסיק מפרק הזמן הזה לגבי כל התינוקיה... מהחוויה שלי לא נכון.
אני עדיין מקווה לביות מלא בלידה הבאה,
אבל יודעת שאם לא אהיה מסוגלת/התינוק יצטרך תינוקיה - אני הולכת לבית חולים שהוא יהיה בידיים טובות.
וכדאי לזכור שלהרבה אמהות אין אפשרות בחירה בין ביות מלא לתינוקיה.
מסכימה, מה שרציתי לכתוב.בהחלט נחשפתי למציאות דומה למה שתיארתעדינות
מנוכחות ארוכה יחסית בתינוקיות.
בכל אופן, אני תמיד מעדיפה להשאיר אותם כמה שיותר קרוב אלי כי כך נעים לי יותר
בכל אופן, אני תמיד מעדיפה להשאיר אותם כמה שיותר קרוב אלי כי כך נעים לי יותר
מבחינה בריאותיתהש"ל
תינוקייה היא מדגרה טובה לחיידקים - נמצאים שם ביחד הרבה פונדקאים שמערכת החיסון שלהם חלשה.
בביות התינוק צמוד לאמו, שהיא בעלת מערכת חיסון בוגרת. וכשהיא נחשפת לאותם מחוללי מחלות שהוא נחשף אליהם - היא מייצרת עבורו את הנוגדנים המדויקים שהוא זקוק להם.
מבחינה בריאותיתהש"ל
תינוקייה היא מדגרה טובה לחיידקים - נמצאים שם ביחד הרבה פונדקאים שמערכת החיסון שלהם חלשה.
בביות התינוק צמוד לאמו, שהיא בעלת מערכת חיסון בוגרת. וכשהיא נחשפת לאותם מחוללי מחלות שהוא נחשף אליהם - היא מייצרת עבורו את הנוגדנים המדויקים שהוא זקוק להם.
מבינה שהיא עדיין נסתרת ממךאמא אוהבת!
התינוק שלך צורח את חייו ואין שם אף אחד שירגיע וילטף. עד כדי מצב חנק
השוואה אולי לא הכי מוצלחת אבל די ממחישההודיה60
ניסית פעם להתקרב לגור חתולים ליד החתולה שזה עתה המליטה? ככה נראה אינסטינקט אימהי אחרי לידה ואין מישהו אחר שיטפל לך בתינוק באמת, לא אחזור על ההסברים של מה שקורה בתינוקיות. אמרו פה מספיק.
זה נכון שביומיים הראשונים לרב הם ישנים טוב?חילזון 123
לא בטוחה שזאת ההגדרה הנכונה. אולי זה תלוי ילד...
הם ישנים הרבה אבל גם הרבה יונקים ועל הידיים. וישנים לאו דווקא בלילה.
אפס הפרדה לא יצא לי להיות. אבל בביות כן.
זה לא קל אבל הכי טבעי שהילד יהיה עם אמא שלו.
הייתי בביות מלא והיה לי מעולהעובדת השם
הלילה הראשון בהחלט היה מאתגר.
היה קשה לקום ולהקים אותה להנקה וכו'...
עם זאת מעדיפה את זה מאשר לדדות עד לתינוקיה פעמיים- שלוש בלילה.
מה גם שעד שהאחיות שמות לב שהתינוק בוכה, עד שיתקשרו אליך ועד שתגיעי לשם יכול לקחת המון זמן וקצת כואב הלב על התינוקי...
שוב- מי שחלשה ולא יכולה ביות ברור שזה בסדר גמור ושלא תרגיש נקיפות מצפון על זה.. לי אישית זה היה נוח.
בנוסף לדעתי בלידה ראשונה זה ממש קשה ביחוד אם אין לל מלווה ולכן אולי לא הייתי ממליצה אבל בלידות חוזרות זה אמור להיות קל יותר... בהצלחה!!!
היה קשה לקום ולהקים אותה להנקה וכו'...
עם זאת מעדיפה את זה מאשר לדדות עד לתינוקיה פעמיים- שלוש בלילה.
מה גם שעד שהאחיות שמות לב שהתינוק בוכה, עד שיתקשרו אליך ועד שתגיעי לשם יכול לקחת המון זמן וקצת כואב הלב על התינוקי...
שוב- מי שחלשה ולא יכולה ביות ברור שזה בסדר גמור ושלא תרגיש נקיפות מצפון על זה.. לי אישית זה היה נוח.
בנוסף לדעתי בלידה ראשונה זה ממש קשה ביחוד אם אין לל מלווה ולכן אולי לא הייתי ממליצה אבל בלידות חוזרות זה אמור להיות קל יותר... בהצלחה!!!
חשוב להבין את ההבדל בין אפס הפרדה לביות מלאברכת ה
ההבדל הוא בשלוש שעות הראשונות בערך- האם התינוק יקבל את הטיפול הראשוני ליד האם או בתינוקיה.
לגבי יומיים ראשונים את שואלת למעשה על ההבדל בין ביות מלא לביות חלקי או בלי ביות.
ובנימה אישית- לידה ראשונה היינו בפגיה.. לידות חוזרות ביות מלא (עוד לא היה המושג אפס הפרדה..)- לי היה מצויין מאוד!
מסכימה עם כל מה שאמרו לעיל.
הטיפול הנדרש הוא די מינימלי בסך הכל. האכלות- זה הדבר העיקרי. והחתלות- שאפשר לעשות בעריסה שלו או במיטה שלך. לא דורש הרבה. אם זה לא אפס הפרדה מקלחת ראשונה הוא יקבל בתינוקיה ואחר כך בכלל לא חייבים לקלח עד הבית. והפוך בביות המלא יש סיכוי שתקבלי הדרכה לטיפול עצמי יותר ממה שבתינוקיה יעשו בשבילך הכל ואז פתאום את בבית עם חוסר ידע או חוסר בטחון.
אבל בסופו של דבר לא ניתן לצפות מראש כיצד תרגישי אחרי הלידה, ואם יהיו תפרים כיצד הם ישפיעו עלייך (לחלק יותר מציק ולחלק כמעט לא מורגש)
אז תזרמי עם הכיוון שהלב שלך מתחבר אליו..
בהצלחה!!!
לגבי יומיים ראשונים את שואלת למעשה על ההבדל בין ביות מלא לביות חלקי או בלי ביות.
ובנימה אישית- לידה ראשונה היינו בפגיה.. לידות חוזרות ביות מלא (עוד לא היה המושג אפס הפרדה..)- לי היה מצויין מאוד!
מסכימה עם כל מה שאמרו לעיל.
הטיפול הנדרש הוא די מינימלי בסך הכל. האכלות- זה הדבר העיקרי. והחתלות- שאפשר לעשות בעריסה שלו או במיטה שלך. לא דורש הרבה. אם זה לא אפס הפרדה מקלחת ראשונה הוא יקבל בתינוקיה ואחר כך בכלל לא חייבים לקלח עד הבית. והפוך בביות המלא יש סיכוי שתקבלי הדרכה לטיפול עצמי יותר ממה שבתינוקיה יעשו בשבילך הכל ואז פתאום את בבית עם חוסר ידע או חוסר בטחון.
אבל בסופו של דבר לא ניתן לצפות מראש כיצד תרגישי אחרי הלידה, ואם יהיו תפרים כיצד הם ישפיעו עלייך (לחלק יותר מציק ולחלק כמעט לא מורגש)
אז תזרמי עם הכיוון שהלב שלך מתחבר אליו..
בהצלחה!!!
אפשרי אך קשהאמא אוהבת!
הבייבי היה באפס הפרדה אחרי קיסרי.. היה מאוד קשה אבל זו ההחלטה הכי טובה שעשיתי.
כמובן שבעלי היה איתי והייתי עם מלווה כלשהו 24/7.. שיחתל ויביא אותו אליי להנקה.
היה הרבה יותר רגוע ממה שחשבתי.
כמובן שבעלי היה איתי והייתי עם מלווה כלשהו 24/7.. שיחתל ויביא אותו אליי להנקה.
היה הרבה יותר רגוע ממה שחשבתי.
מבחינתי האופציה האחרת לא באמת כ"כ קיימתסדר נשים
ככה שגם אם זה קשה- זאת המציאות ואיתה מתמודדים
תפרים לדעתי זה גורם קושי מאוד משני, זה קושי "מהצד" לא הקושי העיקרי
רוצה לסייג לגבי העזרה מהאחיותקטנה67
יש אכן מקומות שבהם האחיות מאוד עוזרות אבל זה לא כך בכל מקום, לכן אם את מתכננת ללכת להיות מלא ( ואני לחלוטין בעד), אז:
א. תבררי אם האחיות בבי'ח שבו את יולדת באמת בגישה של לעזור
ב. בכל מקרה, שווה לתכנן גיבוי של מלווה שיוכל לעזור לך באמת ויהיה פנוי רק לך.
בהצלחה!
א. תבררי אם האחיות בבי'ח שבו את יולדת באמת בגישה של לעזור
ב. בכל מקרה, שווה לתכנן גיבוי של מלווה שיוכל לעזור לך באמת ויהיה פנוי רק לך.
בהצלחה!
מדוייק,שגרה ברוכה
ללא מלווה זה קושי לדעתי במעוחד לאחר לידה ראשונה
משתנה, תלוי בך ובצרכים שלך.בנחת...
אני למשל לגמרי לא נעזרת באחיות כי לא צריכה ב"ה. כך היה גם אחרי לידה ראשונה. ביות מלא תמיד (חוץ מלידה ראשונה שלא הסכימו ובשעות הלילה חייבו אותי לשים את התינוק בתינוקיה אבל קראו להנקות)
בבלינסון למשל הן לא שומרותאודי-ה
אני הייתי בהלם כשילדתי שם (נאלצתי ללדת שם בגלל שכמעט ילדתי באמבולנס...)
אז איך מסתדרים כשרוצים להתקלח למשל?יעל מהדרום
לק"י
לא תמיד יש מבקרים שיכולים להשגיח.
לא תמיד יש מבקרים שיכולים להשגיח.
אניאודי-ה
השארתי אותה גם לבד כשהיא ישנה מאחורי הוילון. מבחינתי זה כמו להשאיר אותה בבית ישנה. לא כל הזמן היתה איתי מישהי בחדר. כשיש מישהי אפשר לבקש ממנה.
משתפת מהחווייה שליאנונימית*
בלידה הראשונה פחדתי להשאיר את התינוק אצלי כי לא ידעתי אפילו איך מחזיקים תינוק (הסתבר לי בדיעבד שזה פשוט אינסטינקט שנולד יחד עם התינוק), בטח שלא להחליף טיטול וכו'.
אז רציתי שהוא יהיה במקום "בטוח" ושמתי איתו בתינוקיה.
המראה שלו צורח את נשמתו בכל פעם שהייתי באה לשם ומוצאת אותו ככה לא עוזב אותי עד היום.... מודה שהקשבתי לכל מני עצות מיותרות (לדעתי) על לא לתת מוצץ בהתחלה כדי לא להרוס את ההנקה, ופשוט לא היה שום דבר שירגיע אותו מסכן... לא הייתה אפילו פעם אחת שהייתי מגיעה לתינוקיה ולא מוצאת אותו צורח את נשמתו....
אחריו נולדו לי עוד שני ילדים ברוך ה', והיה לי כמובן ברור מאוד שהם נשארים לידי ואני לא שמה אותם אצל אף אחד אחר.... כמובן שגם היה לי כבר הרבה יותר ביטחון... ולא היה לי קשה בכלל.. הם בעיקר יונקים וישנים.. צריך להחליף להם וזה הכל... לפעמים הם טיפה מתקשים להירדם.. גם אם זה קשה לי אני מעדיפה להיות זו שנמצאת שם עם כל הקושי ולא שיהיה בטיפול של אחיות שצריכות לטפל בעוד מלא תינוקות תוך כדי וחייבות לבחור את מי להרגיע ואת מי לא.
אז רציתי שהוא יהיה במקום "בטוח" ושמתי איתו בתינוקיה.
המראה שלו צורח את נשמתו בכל פעם שהייתי באה לשם ומוצאת אותו ככה לא עוזב אותי עד היום.... מודה שהקשבתי לכל מני עצות מיותרות (לדעתי) על לא לתת מוצץ בהתחלה כדי לא להרוס את ההנקה, ופשוט לא היה שום דבר שירגיע אותו מסכן... לא הייתה אפילו פעם אחת שהייתי מגיעה לתינוקיה ולא מוצאת אותו צורח את נשמתו....
אחריו נולדו לי עוד שני ילדים ברוך ה', והיה לי כמובן ברור מאוד שהם נשארים לידי ואני לא שמה אותם אצל אף אחד אחר.... כמובן שגם היה לי כבר הרבה יותר ביטחון... ולא היה לי קשה בכלל.. הם בעיקר יונקים וישנים.. צריך להחליף להם וזה הכל... לפעמים הם טיפה מתקשים להירדם.. גם אם זה קשה לי אני מעדיפה להיות זו שנמצאת שם עם כל הקושי ולא שיהיה בטיפול של אחיות שצריכות לטפל בעוד מלא תינוקות תוך כדי וחייבות לבחור את מי להרגיע ואת מי לא.
כל מילה כך בדיוק קרה אצלי 
דבורית
בדיוק בדיוק כך פחדתי בהתחלה שאני לא אדע איך לטפל בו... הזכרונות לא מרפים ממני.
ועוד הייתי איתו בבית חולים 5 ימים
ועוד הייתי איתו בבית חולים 5 ימים
האמת שפעם ראשונה ששומעת את כל הדברים האלוליאן
שווה בדיקה...ובכל זאת אולי אפשר לבקש ביות חלקי ואז לשים את התינוק לידך רוב הזמן ובמקרים שצריך ללכת לשירותים או מקלחת לשים בתינוקיה. ואז "להנות" משני העולמות...
בבתי חולים שילדתי זה היה בהחלט אפשרידבורית
ילדתי כבר ב4 בתי חולים והם תמיד הסכימו להביא לתינוקיה להשגחה חלקית כשהצטרכתי
ללכת להתקלח או משהו כזה
בלידה האחרונה פשוט נעזרתי בשותפתי לחדר וכך שתינו עזרנו אחת לשניה וזהו.
ובאמת מה הם צריכים בימים הראשונים?
בעיקר חום גוף הנקה והחלפה.
אפילו מקלחת לא צריך (בעיניי לא דחוף, כשמגיעה הביתה מקלחת)
גם אותי זה מרגיע לשים את התינוק עליי ולהרגיש אותו.
זה ידוע שמווסת להם חום גוף, דופק, נשימה. המגע הזה חיוני לאמא ולתינוק
וגם מרגיע אותי שהם לידי ולא צריכה לחשוב אולי הוא בוכה.. אני רואה אותו וככה גם יודעת יותר נכון אם בוכה כי כבר רעב או כי יש רק גרעפס או משהו כזה. כל הטיפול יותר קל לי כשהתינוק זמין לידי.
שיהיה לך תמיד בקלות בבריאות ובנחת ❤
ללכת להתקלח או משהו כזה
בלידה האחרונה פשוט נעזרתי בשותפתי לחדר וכך שתינו עזרנו אחת לשניה וזהו.
ובאמת מה הם צריכים בימים הראשונים?
בעיקר חום גוף הנקה והחלפה.
אפילו מקלחת לא צריך (בעיניי לא דחוף, כשמגיעה הביתה מקלחת)
גם אותי זה מרגיע לשים את התינוק עליי ולהרגיש אותו.
זה ידוע שמווסת להם חום גוף, דופק, נשימה. המגע הזה חיוני לאמא ולתינוק
וגם מרגיע אותי שהם לידי ולא צריכה לחשוב אולי הוא בוכה.. אני רואה אותו וככה גם יודעת יותר נכון אם בוכה כי כבר רעב או כי יש רק גרעפס או משהו כזה. כל הטיפול יותר קל לי כשהתינוק זמין לידי.
שיהיה לך תמיד בקלות בבריאות ובנחת ❤
^^^ זה ממש כיף ונעים ומפנק להרגיש תינוק עלייטפטוף
הבאתי לו מהבית בגדים שנפתחים מקדימה (ולעצמי ביקשתי כמה חלוקים מחדר לידה, כי במחלקת יולדות החלוקים סגורים מקדימה), וככה יכולתי שעות לשים אותו עליי במגע עור לעור. היה גן עדן!! אני זוכרת את האחות שנכנסה לחדר וראתה אותי איתו ככה, קורנת מאושר, ואמרה: וואו, זה נראה כל כך נעים. גם כשבאו לתת לי איזו זריקה נשארתי איתו עליי, בשכיבה. תענוג!
תודה רבה ליאן
אמן גם לך רק נחת...
תודה רבה לכולן!!אלף וגל
ממש חידדתם דברים.
לצערי הבנתי שבמאיר אפס אפרדה זה אפס הפרדה, ואי אפשר להשאיר לתינוקיה אלה אם כן יורדים לביות מלא או חלקי. מצד שני שם יש חדרים פרטיים ובלניאדו זה שתיים בחדר (מופרד בוילון כאילו?)
איך אפשר מלווה 24/7, יש שם עוד מיטה??
מתי אני צריכה לציין את הבחירה באפס הפרדה? ברגע הלידה?
שוב תודה ממש
עונה054
במאיר במחלקת 0 הפרדה יש ספה נפתחת, גם שם ממה שאני יודעת זה חדרים של 2 מחולקים בוילון.. תבדקי מבנות שילדו ב2 המקומות מה בדיוק הנהלים של אפס הפרדה או ביות כי באמת יש שוני, סיור בבי"ח גם יתן לך תשובות והכי טוב מראה עיניים;))
אפס הפרדה- שהתינוק עושה את כל הבדיקות איתך כדאי להגיד מראש ובמהלך הלידה לצוות כי יש מקומות שצריכים להערך באופן מיוחד.
ביות- שהתינוק נמצא איתך כל הזמן מהרגע שהוא מסיים להיבדק בתינוקיה, צריכה להחליט אחרי הלידה.
לא קראתי את כל התגובות אז סליחה אם חוזרת.. נקודה שממליצה לך לבדוק זה לגבי מלווה, יש מקומות שלא נותנים לגברים להישאר בלילה ולהסתדר בביות בלי עזרה של בעל בעיני ממש קשה(אלא אם כן מתאים לך עזרה של אמא, אחות וכו'..), במאיר יודעת שאפשרי.
אני הייתי בביות מלא בתל השומר ששם הנהלים ממש גמישים בהחלטה של ביות-תינוקיה, הייתה לי חוויה מעולה!! אבל קשה מאוד בלי עזרה
אפס הפרדה- שהתינוק עושה את כל הבדיקות איתך כדאי להגיד מראש ובמהלך הלידה לצוות כי יש מקומות שצריכים להערך באופן מיוחד.
ביות- שהתינוק נמצא איתך כל הזמן מהרגע שהוא מסיים להיבדק בתינוקיה, צריכה להחליט אחרי הלידה.
לא קראתי את כל התגובות אז סליחה אם חוזרת.. נקודה שממליצה לך לבדוק זה לגבי מלווה, יש מקומות שלא נותנים לגברים להישאר בלילה ולהסתדר בביות בלי עזרה של בעל בעיני ממש קשה(אלא אם כן מתאים לך עזרה של אמא, אחות וכו'..), במאיר יודעת שאפשרי.
אני הייתי בביות מלא בתל השומר ששם הנהלים ממש גמישים בהחלטה של ביות-תינוקיה, הייתה לי חוויה מעולה!! אבל קשה מאוד בלי עזרה
חדרים פרטיים??באורות
יש דבר כזה בבית חולים כלשהו שלא עולה כסף? רק בשביל זה אלך ללדת במיוחד.
לא חושבת שזה קיים...
לא חושבת שזה קיים...
שימי לב ש"ביות חלקי" הכוונה מבחינת בית החוליםהודיה60
שבלילה התינוק לא יכול להיות איתך. ואם חשוב לך להשגיח עליו את נאלצת לבלות את הלילה בחדר הנקה שבמתחם התינוקיה, את לא יכולה לקחת אותו לחדר שלך. זה יכול להיות מאד לא נח.
בביות מלא אין שום בעיה עם שירותים או מקלחת - או שהם גדולים מספיק בשביל להכניס את התינוק איתך או שאת יכולה לבקש מהאחיות לשמור על התינוק בזמן שאת מתקלחת. זה לא נקרא "ביות חלקי"
*מאירה את עיניך כדי שלא תמצאי את עצמך בביות חלקי, מעונינת בתינוק בלילה בחדרך ולא יכולה.
יש מקומות שגם בביות חלקי מניקים בלילה בחדריעל מהדרום
יש לי ניסיון רק מלידה אחת-לא יכולה לדמיין משהו אחר!צ'ילי מתוק
לא הייתי מסוגלת להפרד מהתינוק שלי! לא נרדמתי כשהוא היה בתינוקיה! הציעו לי שיביאו אותו כדי להניק אבל אחרי שעה וחצי שהוא לא היה איתי החלטתי שאין מצב... הוא היה בביות מלא חוץ מאותה שעה וחצי של ניסיון.
לא הרגשתי שהיה לי קשה... זוכרת שבשבוע אחרי הלידה הייתי בהיי מטורף עם אנרגיות בשמיים ולא הרגשתי עייפות בכלל...
מציינת שלא היו לי תפרים
לא הרגשתי שהיה לי קשה... זוכרת שבשבוע אחרי הלידה הייתי בהיי מטורף עם אנרגיות בשמיים ולא הרגשתי עייפות בכלל...
מציינת שלא היו לי תפרים
יכול להיות כיף וזורם, ויכול להיות קשה מנשוא. המלצה בפנים:וזחטי
ממליצה שתעשי ככה-
א- לכי על אפס הפרדה וביות מלא, כי ברור שזה הכי טוב לתינוק.
ב- תעשי כל מה שאפשר כדי לעשות את זה קל עבורך. מלווה צמודה (רצוי אישה, לטובת המאושפזות האחרות), ולא להתבייש לבקש ממנה כל דבר - שתחתל, שתביא לך אוכל מהחדר אוכל (אפילו אם המגישות לא מתות על זה...), וכו' וכו'. על מקלחת אני מציעה לוותר. גם ככה לא הכי בריא להם מקלחת ביומיים ראשונים.
ג- אם עשית את כל הנ"ל ואת רואה שבכל זאת זה יוצא לך קשה, קשה מדי - תגידי שהתחרטת על הביות המלא ותשימי בתינוקייה בלב שקט. את ההשתדלות שלך עשית, ורבש"ע מנהל את העולם ובע"ה יהיה עם הקטן ויגן עליו מכל רע. זה שיעור חשוב להורות שלא תמיד אנחנו מסוגלות להגשים את האידיאל. העיקר שמשתדלים, בגבולות היכולת והמאמץ הסביר.
אל תסיקי ממה שכתבתי שזה חייב להיות קשה נורא. זה יכול להיות גם ממש קל וכיף. אבל א"א לדעת מראש.
דברי טעם!עובדת השם
יפה כתבת,שגרה ברוכה
אנחנו לא חייבות להיות סופרוומן בטח לא אחרי לידה כל אחת איך שהיא.. מי שלא מסתדרת או אין עזרה וכו רק לא להרגיש אשמה/נקיפות מצפון וכו על ששמים בתינוקיה
אנחנו משתדלות הכי הרבה שיכולות ועושות הטוב בשביל התינוקות שלנו. לתינוק חשוב לא פחות שאמא תחזור איתו הביתה כשהיא מתפקדת וחיונית 🤗והכי חשוב, שיהיה מזל טוב מזל טוב והכל כשורה
אנחנו משתדלות הכי הרבה שיכולות ועושות הטוב בשביל התינוקות שלנו. לתינוק חשוב לא פחות שאמא תחזור איתו הביתה כשהיא מתפקדת וחיונית 🤗והכי חשוב, שיהיה מזל טוב מזל טוב והכל כשורה
אני חושבת שלא הבנת נכון את השאלה שלי למעלהדבורית
כששאלתי למה שמים בתינוקייה
לא התכוונתי לשאול למה- כי התשובה שחלילה פוגעים בו.
אסביר את עצמי
אם התינוק ישן - למה שלא ישן לידי?
ואם התינוק בוכה- הרי יקראו לי
אז בעצם למה נשים שמות את התינוק בתינוקייה?
לא התכוונתי לשאול למה- כי התשובה שחלילה פוגעים בו.
אסביר את עצמי
אם התינוק ישן - למה שלא ישן לידי?
ואם התינוק בוכה- הרי יקראו לי
אז בעצם למה נשים שמות את התינוק בתינוקייה?
^^^ מצטרפת לדברייך המאוזנים וההגיוניםאיזו נחמה
הפעם הייתי בביות מלא והיה בסדר גמור ב"היעל מהדרום
לק"י
אבל זה אישי לכל אחת.
היה קצת מעיק לבקש מהאחיות להשגיח כשרציתי להתקלח (או כשהתעכבתי בשירותים והיא בכתה, אז נאלצתי להזדרז).
ומי אמר לך שהם ישנים טוב ביומיים הראשונים?!
חבל שאף אחד לא אמר את זה לבת שלי
אבל זה אישי לכל אחת.
היה קצת מעיק לבקש מהאחיות להשגיח כשרציתי להתקלח (או כשהתעכבתי בשירותים והיא בכתה, אז נאלצתי להזדרז).
ומי אמר לך שהם ישנים טוב ביומיים הראשונים?!
חבל שאף אחד לא אמר את זה לבת שלי
ובסורוקה למשל מאפשרים מלווה אשה בלילהיעל מהדרום
שזה בעיני הפתרון הראוי שלקוח בחשבון את צרכי היולד והןאיזו נחמה
את צרכי התינוק.
אנחנו כציבור יולדות צריכות לדרוש את האפשרות הלגיטימית הזאת כאופציה.
מסכימה (אישית נשארתי לבד)יעל מהדרום
נכון^דבורית
בנות, זה ממש לא פייר. זה הפיתרון הנכון??ירושלמית טרייה
זה הפיתרון שנותן מענה נפלא ליולדת, חיסכון מקסימלי בכח אדם לבית החולים, ודורש מסירות רבה ממישהי במשפחה.
אבל לי אין את מי להביא!! ולעוד הרבה נשים אין!
ולהביא אמא מבוגרת ממך שתשב כל הלילה על כורסה ולא תוכל לישון נורמלי, בעיני זה לא כיבוד הורים.
זהו, גמרתי להתרגז על השטות הזאת.
צריך להבין שזה נפלא אבל זה לוקסוס שלהרבה אין אותו.
פיתרון אמיתי היה אם העומס על בתי החולים היה נמוך יותר והיה יכול להיות סיוע צמוד יותר מהאחיות.
דרך אגב אני הייתי ביולדות א' בשעצ והיה לא עמוס בכלל, התינוקיה היתה רגועה ונפלאה. הייתי שם הרבה וראיתי. רק כשעזבתי היה פתאום עומס והיו בכיות. ואישית לא יכולתי לקום בכלל ביום הראשון וגם אחרי כן הייתי חלשה נורא. בקושי הלבשתי את הפשושית ביום השחרור, הייתי כולי מזיעה וכמעט מעולפת רק מזה. אז נמאס לשמוע מכמה זה נורא לתינוקות. ב"ה שיש את השירות הזה בבתי החולים, וזה יהיה גרוע מאד אם כולם יבטלו את התינוקיות ויסמכו על הסיוע של משפחת היולדת.
ועכשיו כולן פה תגדנה את בסדר, לא היתה לך ברירה, לא יכולת.. אז לא, אני בסדר כי ראיתי שגם בתינוקיה היה בסדר.
גם לי לא יהיה שום אשה להביאדבורית
אולי יתפתח מקצוע כזה בתשלום
כמו דולות
לא יודעת
אבל זה באמת הדבר הכי אידיאלי. מישהי שתעזור ליולדת לטפל בתינוק שלה. ולא שיפרידו בינה לבין התינוק.
ואם נחזור למציאות העכשווית, אם באמת רק נשים שבאמת לא מסוגלות לטפל בתינוק בכלל כמו אחרי ניתוח וכו' היו שמות בתינוקיה אז אולי גם התינוקיות לא היו נראות ככה
אבל בינתיים הרוב המוחלט שולח לתינוקיה אפילו בלי לחשוב פשוט כי ככה הורגלנו.
נשים שואלןת את האחיות: "אני יכולה להיות ליד התינוק בבדיקה? " זה מדהים אותי. הילד שלך לא של אף אחד אחר. אפשר לשאול : " מתי זה יהיה נח שאביא אותו ואהיה נוכחת" אבל זה ברור שיש לאמא זכות להיות נוכחת
צריך לחשוב וצריך לדבר
וצריך לתקן. זה חשוב
כמו דולות
לא יודעת
אבל זה באמת הדבר הכי אידיאלי. מישהי שתעזור ליולדת לטפל בתינוק שלה. ולא שיפרידו בינה לבין התינוק.
ואם נחזור למציאות העכשווית, אם באמת רק נשים שבאמת לא מסוגלות לטפל בתינוק בכלל כמו אחרי ניתוח וכו' היו שמות בתינוקיה אז אולי גם התינוקיות לא היו נראות ככה
אבל בינתיים הרוב המוחלט שולח לתינוקיה אפילו בלי לחשוב פשוט כי ככה הורגלנו.
נשים שואלןת את האחיות: "אני יכולה להיות ליד התינוק בבדיקה? " זה מדהים אותי. הילד שלך לא של אף אחד אחר. אפשר לשאול : " מתי זה יהיה נח שאביא אותו ואהיה נוכחת" אבל זה ברור שיש לאמא זכות להיות נוכחת
צריך לחשוב וצריך לדבר
וצריך לתקן. זה חשוב
מדוייקת,שגרה ברוכה
שפכת ליבך ויש הרבה כמוך.. יש לי חברה באופן קבוע (אחרי מספר לידות) אחרי הלידה מאוד מאוד חלשה עקב לחץ דם נמוך שהגיע לעילפון וגם אין לה את מי להביא שישב לידה כל הזמן. ללא אופציית התינוקיה הייתה גמורה נפשית ופיזית. מביאים לה את הילד להנקה כל פעם..
תגובה לירושלמית טריה,שגרה ברוכה
ואני לא פוסלת תינוקיהיעל מהדרום
לק"י
את הגדול ילדתי בניתוח, ולא יודעת איך הייתי מסתדרת איתו אחרי הלידה כשעוד לא קמתי בכלל.
והוא היה בביות חלקי, ושלום לשנינו
את הגדול ילדתי בניתוח, ולא יודעת איך הייתי מסתדרת איתו אחרי הלידה כשעוד לא קמתי בכלל.
והוא היה בביות חלקי, ושלום לשנינו
אני חושבת שאם זה יהיה נורמה, אז רוב הנשים תוכלנה למצואאיזו נחמה
מישהו/מישהי שיהיו איתן, כמו הרבה מאושפזים אחרים בכל המחלקות בביה"ח.
פעם לא הרשו למלווים בכלל להיות עם החולים במחלקות השונות והיום הצוות הרפואי מעודד את זה ומסתמך על המשפחה.
אגב בעיני זה תפקיד המשפחה יותר מאשר תפקיד הצוות.. גם פעם כמו שהזכירו את זה, החמולה היתה מתגייסת לעזור ליולדת. אני חושבת שצריך להחזיר את המשפחה לעניין, וכמו שכתבו כאן מדובר על יומיים בסה"כ אז לדעתי אפשר להסתדר... עם משפחה /חברה או אפילו מישהי בתשלום כמו שכתבו.
אגב במצב כזה הצוות יוכל באמת לעזור למי שאין לה אפשרות ומשפחה להיתמך בהם.
אבל שוב, בעיני מדובר בנורמה חברתית , אגב נורמה שצריכה להימשך גם לבית היולדת במשכב הלידה.
בואנה נסתכל רגע על ההיסטוריה של הלידה בכלל,
בעבר הרחוק לידה היתה אירוע משפחתי/קהילתי, היו נוכחים/נוכחות בו נשים ואנשים הקרובים ליולדת והיא היתה מוקפת בחברה תומכת בכל זמן משכב הלידה.
אח"כ האירוע הפך להיות רפואי והרופאים השתלטו עליו והתאימו אותו לנוחות שלהם. ואז היולדת הפכה למספר והמשפחה הוצאה מהתמונה.
לא הרשו למלווה ללוות את היולדת בחדר הלידה!!! הייתן מאמינות?? בזמן שסבתא שלי ילדה היולדת הוכנסה לחדר הלידה לבדה!!! אף אחד לא חשב שהמשפחה צריכה ללוות אותה בפנים, הלידה היתה אירוע רפואי ששייך לרופאים בלבד, כמו אגב כל המחלקות כפי שהזכרתי. יש ספר של הנס פאלדה שמתאר את האימה שבמצב הזה (איש קטן מה עכשיו) בעיקר אגב מעיני הבעל שפשוט הודר מהבמה כאילו התינוק לא שייך גם לו...
כולנו מכירים אגב את הסיפור על האחות שיוצאת להודיע לאב הטרי על התינוק שנולד לו...
אצל אמי וחמותי שתחיינה, זאת היתה התפיסה בלידותיהן הראשונות ובלידות האחרונות המצב השתנה מעט..
אצלי בלידות הראשונות המצב השתנה עוד מעט.. הרשו רק לבעל להיות שותף בלידה ואם היולדת רצתה מלווה נוסף הבעל היה צריך לצאת, או להישאר בגניבה...
התינוקות היו 'שייכים' לתינוקיה ואוי ואבוי אם היית משאירה את התינוק בחדר בשעת ביקור... התירוץ היה שיש מבקרים והם מלאי חיידיקים... (לא, כי התינוקיה ובי"ח בכלל הם ממש מקום סטרילי... <צ>)
ב"ה היום המצב טוב לאין ערוך וזאת בעיקר בשל תגובות ששיקפו את המציאות המעוותת על ידי נשים אמיצות שקראו לא עוד.. החזירו לנו את הלשיטה והזכויות על גופנו ועל הלידות שלנו!! החזירו לנו את השליטה והזכויות על התינוק שלנו!
כל העניין הזה הוא עניין תפיסתי תרבותי, וככל שהמודעות לנזקים שקיימים במערכת הנוכחית, תגדל, כך המצב ישתפר כמו שקרה עד עכשיו.
הגדול שלי כמעט בן 16 ב"ה, והקטנה בת שנה וחצי ב"ה, אין שום קשר בין סגנון הלידה שהיתה לי בלידה הראשונה לזאת של הקטנה. בלידה הראשונה לא הרגשתי שיש לי זכויות להבין מה קורה ומה נעשה בי. רציתי לעשות מקלחת אך המיילדת טענה שזה 'ביזבוז מים' ואמרה לי לצאת אחרי כמה דק' למרות שהמים הרגיעו את הכאב, המיילדת אמרה בואי קחי אפידורל במקום... ואז השכיבו אותי במיטה וסאלמת... כמה נוח לצוות! ב"ה והרבה בזכות נשים יקרות ואמיצות שסללו עבורי את הדרך התפיסה שלי לגבי לידה וזכויות היולדת והתינוק כ"כ השתנתה עם השנים, שבלידה של הקטנה ילדתי בבית לאחר שהבנתי שזה הדבר הנכון ביותר עבורי ועבור ביתי ולא, אני לא חושבת שלידה בייתית מתאימה לכולן... ולכן אני בעד התאמת ביה"ח לצרכי היולדת והתינוק כמה שאפשר. ובע"ה כמו שהמצב הלך והשתפר הוא ימשיך וישתפר, אבל רק מלמטה, עם מודעות ציבור היולדות לזכויותיהן.
(אגב, רק כדי להראות שמדובר בתפיסה תרבותית, כשיש סב חולה בבי"ח לדוג' המשפחה לא עושה משמרות בביה"ח? גם כשמדובר באישפוזים ארוכים, רוב המשפחות תתגייסנה להיות סביב השעון אצל הסב החולה... וכשמדובר ביולדת מדובר רק בשני לילות! וביום היא לא חייבת עזרה צמודה כל הזמן...)
בעז"ה נשמור את ההתגייסות לסב חולהירושלמית טרייה
לחשוב שיתאמצו בשבילי כמו בשביל מישהו חולה מאד, שצריך גם להשגיח שהטיפול בו מתבצע כמו שצריך (ועצוב מאד שהתדרדרנו לזה).
חס וחלילה, בתי חולים שסומכים על המשפחה זה אוי ואבוי.
זה שהגישה השתנתה זה נפלא, היום חולים מעורבים ביותר גם בכל טיפול בחולי ולא רק בלידות. אבל בית חולים אמור לתת את הסיוע הדרוש, זה בעיקר עולה כסף. עוד מעט יגידו גם שהמשפחה תביא אוכל ויבטלו את חדר האוכל?
בנות, צריך להפריד בין משהו שטוב לכן לבין תפקיד בית החולים. ואם לא היה כזה עומס מטורף אצלנו אז האחיות היו יותר פנויות לעזור.
דרך אגב, יש הבדל כלשהוא בין טיפול ביולדת ותינוק לבין חולה. חולה מבוגר אין לו צורך בשירות כל רגע, זה בעיקר השגחה על מצבו ועל הטיפול.
אבל תינוק שצריך החלפת טיטול או האכלה לא יכול לחכות. אז זה ממש סיוע צמוד 24/7.
חס וחלילה, בתי חולים שסומכים על המשפחה זה אוי ואבוי.
זה שהגישה השתנתה זה נפלא, היום חולים מעורבים ביותר גם בכל טיפול בחולי ולא רק בלידות. אבל בית חולים אמור לתת את הסיוע הדרוש, זה בעיקר עולה כסף. עוד מעט יגידו גם שהמשפחה תביא אוכל ויבטלו את חדר האוכל?
בנות, צריך להפריד בין משהו שטוב לכן לבין תפקיד בית החולים. ואם לא היה כזה עומס מטורף אצלנו אז האחיות היו יותר פנויות לעזור.
דרך אגב, יש הבדל כלשהוא בין טיפול ביולדת ותינוק לבין חולה. חולה מבוגר אין לו צורך בשירות כל רגע, זה בעיקר השגחה על מצבו ועל הטיפול.
אבל תינוק שצריך החלפת טיטול או האכלה לא יכול לחכות. אז זה ממש סיוע צמוד 24/7.
למה זה עצוב בעינייך ולמה זה התדרדרות???איזו נחמה
המשפחה כבר לא משפחה אם מישהו בבי"ח?? באמת שאני לא מבינה, בעיני זה הכי טבעי בעולם שהמשפחה תהיה נוכחת ומעורבת, כיבוד הורים זאת מצווה של המשפחה לא של הצוות, וזה שאדם מאושפז לא מפקיע אותו ממשפחתו.
לעולם לא יהיה מספיק כח אדם כדי לתת לכל איש ואיש את מה שהוא באמת זקוק לו.. אלה סתם חלומות אוטופיים בלתי מציאותיים..
אם יהיה מספיק כסף במערכת הבריאות אישית אני מעדיפה שיפנו אותו קודם כל למיטות אישפוז נוספות שחסרות, אח"כ לתרופות נוספות לסל הבריאות ועוד טיפולים חדשים ומצילי חיים שנותרים בחוץ.
אני לא רואה שום סיבה למה שהמשפחה לא תהיה מעורבת. נכון זה קשה מאד מאד לעיתים, אבל זה המצב, זה לא נגזרת של חוסר כוח האדם אלא של המצב שבו מישהו חולה.
מקסימום צריך לשפות את המטפל הסמוך לחולה דרך ביטוח לאומי על חשבון שעות סיעוד וכו', ואני בהחלט בעד שביטוח לאומי יממן דבר כזה.
לגבי התגייסות ליולדת, בעיני שוב זה תפקיד המשפחה והחמולה, ואולי עצוב שזה הפך להיות מופרך כ"כ בעיני החברה המערבית, עד כדי כך שאת מרגישה כאילו הצעתי לך להיות נזקקת ח"ו, בעוד שמדובר המהלך טבעי נורמלי ובריא שב"ה כולנו חלק ממנו, כך היה מאז בריאת העולם וכך ימשיך בע"ה. חבל שהפכנו מנוכרים כ"כ לאנשים הקרובים לנו ביותר, המשפחה שלנו.
אף אחת שילדה ונסמכה על ידי משפחתה בעבר לא הרגישה 'חולה' או 'נתמכת סעד' האלא פשוט 'יולדת' וזה היה הכי טבעי ונרומלי שכולם יעזרו לה ויתגייסו לשם כך, כולם גם ידעו שבע"ה זה גלגל, וגם הן או בנותיהן תזדקננה לזה ואותה יולדת במצב אחר תהיה דוקא במעגל התומכות.
ונכון, אני גם חושבת שיש יולדות שצריכות ליווי יותר צמוד, אם כי לאו דוקא 24/7 רוצה להגיד לך שהסתדרתי עם התינוקת שלי לבד אחרי הלידה מצוין (בבית) ונזקקתי לבעלי רק כדי שאוכל לישון מדי פעם.. אבל אני בהחלט לא ישנה 24 שעות ביממה... אגב, את חושבת שאחרי היומיים האלה היולדת כבר מסוגלת 'לעמוד על הרגליים'? אם זה המצב ביומיים הראשונים, לא נראה לי שאותה יולדת נהיית פופאי בין רגע כשהיא חוזרת הביתה, ומה אז?
הלואי שנוכל לשוב ולהיות משפחתיים וקהילתיים יותר כמו שהיה בעבר, אם יש משהו שהקדמה הרסה זה את הדבר הבסיסי והנחוץ הזה.
ועוד משהו, דוקא חולה מבוגר צריך סיוע ממשי בכל שעות הערותאיזו נחמה
שלו (מדברת על קשישים), אחרת הוא יכול לרצות כוס מים ואף אחד לא יביא לו במשך שעות עד שיגיע בן משפחה, או וזה נורא יותר- ישימו לו טיטול (למרות שאין צורך פיזי) כי אין כח וצוות לקחת אותו בכל פעם לשירותים...
מסכימה איתך מאוד, ומצרפת משהו שכתבתי על הנושא הזה:בהתהוות
תודה על השיתוף קראתי בשקיקהדבורית
וואי תודה יקרה! קראתי בעונג, מקסים ומאיר עיניים כרגיל!איזו נחמה
טוב לראותך ואת הבלוג המהממם שלךרק אמונהאחרונה
כי אם חייבים להביא מישהו אז זאת כבר לא רפואה ציבוריתירושלמית טרייה
זה שירות שיהיה חלק מהפעמים בתשלום, וזה אומר שבתי החולים כבר לא בחינם.
בעיני יולדת שונה ממבוגר חולה, כנראה מי שהרגישה יחסית טוב אחרי הלידה יש לה את הלוקסוס לראות את זה אחרת. אחרי לידה יש שניים "מאושפזים", האם והתינוק. אז בית החולים יתכבד וייקח אחריות על שניהם, וייתן אפשרות כמובן למי שיכולה להעזר בשירות פרטי להנות מיתרונותיו.
זה לא קשור לטובת התינוק או לא אלא לזה שהשירות הרפואי בארץ אמור להיות נגיש במידה שווה לעשירים ועניים, לכאלה שעלו לארץ לבד ואין להם פה הרבה משפחה ולכאלה שההורים שלהם מבוגרים יחסית וכו'.
זה בסיסי, זה לחלוטין לא קשור לכל המלל בעניין נפלאות הביות המלא, ואני מתפלאה שאתן עושות את הסלט הזה בין העניינים!
בעיני יולדת שונה ממבוגר חולה, כנראה מי שהרגישה יחסית טוב אחרי הלידה יש לה את הלוקסוס לראות את זה אחרת. אחרי לידה יש שניים "מאושפזים", האם והתינוק. אז בית החולים יתכבד וייקח אחריות על שניהם, וייתן אפשרות כמובן למי שיכולה להעזר בשירות פרטי להנות מיתרונותיו.
זה לא קשור לטובת התינוק או לא אלא לזה שהשירות הרפואי בארץ אמור להיות נגיש במידה שווה לעשירים ועניים, לכאלה שעלו לארץ לבד ואין להם פה הרבה משפחה ולכאלה שההורים שלהם מבוגרים יחסית וכו'.
זה בסיסי, זה לחלוטין לא קשור לכל המלל בעניין נפלאות הביות המלא, ואני מתפלאה שאתן עושות את הסלט הזה בין העניינים!
אני מסכימה איתך בעיקרון, אבל הנחת הבסיס שלך שגויהצ'ילי מתוק
"זה לא קשור לטובת התינוק או לא אלא לזה שהשירות הרפואי בארץ אמור להיות נגיש במידה שווה לעשירים ועניים, לכאלה שעלו לארץ לבד ואין להם פה הרבה משפחה ולכאלה שההורים שלהם מבוגרים יחסית וכו'.
אי אפשר לדרוש שירות רפואי ציבורי שווה לכולם וגם לדרוש לוקסוס ורמת שירות גבוהה. שירות ציבורי מעצם היותו כזה, הוא עממי, ועונה על הצרכים הרפואיים הבסיסיים . אף אחד לא חייב לך כלום.
ולחשוב שאנחנו חיים בעולם שבו כולם שווים וכולם מקבלים שירות או טיפול זהה- זה קצת נאיבי...
גם זקנים וחולים מטופלים בד"כ לפי כמות הכסף שהם יכולים להזרים.
שתי נקודות:איזו נחמה
בעיה רצינית שככה זה כאב
כל מילהדבורית
אבל מי שכן יש לה מי להביא- לה זה יעזוריעל מהדרום
לק"י
מסכימה שצריך למצוא פתרונות נוספים חוץ מזה.
(וגם אני הייתי לבד בלילה. אבל אם הייתי צריכה עזרה צמודה- הייתי מחפשת אפילו מישהי בתשלום שתהיה איתי).
מסכימה שצריך למצוא פתרונות נוספים חוץ מזה.
(וגם אני הייתי לבד בלילה. אבל אם הייתי צריכה עזרה צמודה- הייתי מחפשת אפילו מישהי בתשלום שתהיה איתי).
אני גם זוכרת שהתינוקיה בברזילי היתה רגועהיעל מהדרום
לק"י
ולא מרגישה רע עם זה שהגדול שלי בילה שם את הלילות הראשונים.
להנקות הביאו אותי אלי, ואני החזרתי.
וביום השארתי אותו איתי, כי היה לי נוח ככה.
הפעם בחרתי ביות מלא, כי זה מה שהתאים לי.
אני בכלל לא פוסלת תינוקיה מלכתחילה.
ולא מרגישה רע עם זה שהגדול שלי בילה שם את הלילות הראשונים.
להנקות הביאו אותי אלי, ואני החזרתי.
וביום השארתי אותו איתי, כי היה לי נוח ככה.
הפעם בחרתי ביות מלא, כי זה מה שהתאים לי.
אני בכלל לא פוסלת תינוקיה מלכתחילה.
זה בסדר גמוראודי-ה
גם שלי היו בתינוקיה.
לא ראיתי אותם צורחים כשבאתי.
אם הם בכו קראו לי ולקחתי להנקה.
לפעמים נשארו איתי וכשהיו בדיקות שמתי בתינוקיה.
זה בכלל לא נורא.
לא כל אמא יכולה לטפל מיד אחרי הלידה.
לא כל אחת יכולה להביא מלווה.
וזה בסה"כ יומיים!!!!
לא ראיתי אותם צורחים כשבאתי.
אם הם בכו קראו לי ולקחתי להנקה.
לפעמים נשארו איתי וכשהיו בדיקות שמתי בתינוקיה.
זה בכלל לא נורא.
לא כל אמא יכולה לטפל מיד אחרי הלידה.
לא כל אחת יכולה להביא מלווה.
וזה בסה"כ יומיים!!!!
שוב תודה על התשובות הענייניות + כמה שאלות שנותרואלף וגל
למה התינוק צריך השגחה שאני רגע נכנסת להתפנות אם הוא נמצא במקום מוגן?
לחדר האוכל הוא גם יגיע איתי?
למה קשה בלי מלווה? רב הסיכויים שבעלי לא יהיה נוכח תמיד ולא תמיד יהיה מישהו
זה בטח משתנה בין בתי החוליםיעל מהדרום
לק"י
מה שאני מכירה-
כשנכנסים לשירותים לא צריך השגחה.
לחדר אוכל התינוק בא איתך, ואפשר לקחת אוכל לחדר.
עם מלווה או בלי מלווה זה תלוי בכל מיני דברים- לא תוכלי לדעת איך תסתדרי עד שתלדי..
תלוי איך תרגישי פיזית ונפשית.
איך תהיה הלידה.
וכו'
מה שאני מכירה-
כשנכנסים לשירותים לא צריך השגחה.
לחדר אוכל התינוק בא איתך, ואפשר לקחת אוכל לחדר.
עם מלווה או בלי מלווה זה תלוי בכל מיני דברים- לא תוכלי לדעת איך תסתדרי עד שתלדי..
תלוי איך תרגישי פיזית ונפשית.
איך תהיה הלידה.
וכו'
לדעתי סתם הפחידו אותךמסגרות
את התינוק לקחתי איתי לחדר אוכל, כשנכנסתי לשירותים רגע אמרתי לשותפה שתשמור עליו ואורחים רק מעיקים.
אני זוכרת בלידה הראשונה שהיו לי מלא אורחים והאפרוחית הקטנה שלי חיפשה עפ הפה לכל הכיוונים אבל לא יכולתי לנסות להניק אותה עם כולם מולי.
ממש כיף להיות לבד עם התינוק וללמוד אותו, איך לטפל ואיך להאכיל.
אני זוכרת בלידה הראשונה שהיו לי מלא אורחים והאפרוחית הקטנה שלי חיפשה עפ הפה לכל הכיוונים אבל לא יכולתי לנסות להניק אותה עם כולם מולי.
ממש כיף להיות לבד עם התינוק וללמוד אותו, איך לטפל ואיך להאכיל.
כל אחת והצרכים שלה..אני שמחה כשבאים לבקריעל מהדרום
לק"י
לא כולם ולא כל היום, אבל במינון שמתאים לי.
וגם את זה, פותחת השרשור תגלה אחרי הלידה...
לא כולם ולא כל היום, אבל במינון שמתאים לי.
וגם את זה, פותחת השרשור תגלה אחרי הלידה...
אורחים זה טוב, רק לא ביום שאחרי!אלף וגל
בעיה רצינית שככה זה כאב
כל אחת ומה שטוב לה..ברור לי אבל שצריך לשאול אם אפשר לבואיעל מהדרום
זה נראה לי לגמרי אישיצ'ילי מתוק
אני דווקא ממש ממש שמחתי שבאו לבקר אותי בבוקר אחרי הלידה (ילדתי ב 21 בלילה)
ועדיין מסכימה שכדאי לשאול ברגישות את היולדת אם זה מתאים לה
למה קשה ביות מלא בלי מלווה054
מה שאני כותבת מאוד סוביקטיבי לי(אחרי קיסרי), כל אחת אחרי לידה מתפקדת שונה לגמרי ותוכלי לדעת על עצמך רק אחרי בעזה.
עזר לי בלילה להביא את התינוק אלי כי בקושי יכולתי לקום מהמיטה, להביא לי לשתות, להחליף לו טיטול. היו בדיקות בערב ובבוקר שהיה צריך להביא אותו לתינוקיה ואם בעלי לא היה לא הייתי מסוגלת ללכת לשם בכלל בימים הראשונים..
במהלך היום הצורך שלי במלווה היה בקטע נפשי יותר.
עזר לי בלילה להביא את התינוק אלי כי בקושי יכולתי לקום מהמיטה, להביא לי לשתות, להחליף לו טיטול. היו בדיקות בערב ובבוקר שהיה צריך להביא אותו לתינוקיה ואם בעלי לא היה לא הייתי מסוגלת ללכת לשם בכלל בימים הראשונים..
במהלך היום הצורך שלי במלווה היה בקטע נפשי יותר.
לגבי השגחה כשהולכים לשירותיםקטנה67
לא קרה לי אישית אבל כבר שמעתי על יולדות שננזפו על ידי האחיות כשהשאירו תינוק לבד כשהלכו לשירותים כיוון שהתינוק צריך להיות תמיד תחת השגחה.
בעיקרון במחלקות של ביות מלא, תא השירותים אמור להיות מספיק גדול שתוכלי להכניס את התינוק איתך, עם העריסה כמובן.
בעיקרון במחלקות של ביות מלא, תא השירותים אמור להיות מספיק גדול שתוכלי להכניס את התינוק איתך, עם העריסה כמובן.
ננזפו בבית חלקי/מלא???אודי-ה
לי הן אמרו שהן לא שומרות כשאני במקלחת. לנזוף בי ברור שאין להן זכות.
במקום שאין ביות פשוט שמים בתינוקיה ואז אולי הן יכולות לבוא בטענות.
במקום שאין ביות פשוט שמים בתינוקיה ואז אולי הן יכולות לבוא בטענות.
אני אישית... כשנכנסתי לשירותיםעובדת השם
השארתי את הבייבי בעריסה מאחורי הוילון, כשהתקלחתי גם ככה היתה איתי אמא ששמרה עליה ולחדר אוכל לקחתי אותה איתי.. סתם כי זה היה לי נחמד
קשה ושווה את זהאישה ואמא.
הייתי עם תפרים וכאבים עצומים, הפיצית הייתה צמודה אלי במשך כל האישפוז וזה תרם המון להנקה ולרוגע שלי.
ברגעים שבהם היא לא היתה לידי (כמה שעות אחרי הלידה) זה פגע במצב הנפשי שלי, כשהיתה לידי ישנתי יותר ונחתי יותר..
ברגעים שבהם היא לא היתה לידי (כמה שעות אחרי הלידה) זה פגע במצב הנפשי שלי, כשהיתה לידי ישנתי יותר ונחתי יותר..
מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה
לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.
אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.
ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.
אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?
נגיד דברים כמו-
לשטוף קצת כלים,
להכין ארוחת ערב/ צהריים
לחתוך סלט
לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)
יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.
בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה
זה סבבה.
עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.
(רצפת אגן וכו)
זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה
כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).
אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...
אולי לשבת ליד השיש? אפילו חצי ישיבהיעל מהדרום
לק"י
להשען על הרגל כזה.
בעייני לשטוף כליםytrewq
ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.
לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!
האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1
(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה
זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.
°^°^^ ממש ככה.יערת דבש
לשטוף כלים ולקחת ילדים
שבועיים אחרי לידה
זה ממש לא סבבה
לדעתייראת גאולה
להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.
כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.
לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.
תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה
סותרות אחת את השניה
מצטרפת לא להרים את הילדים בכלליהלומה..
להלביש על מיטה או על הספה שהם יעלו לבד...
להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת
כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...
ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...
אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...
בבצלחה ומזל טוב!
זה הרבה תלוי בהרגשה שלך! פיזית ונפשיתיעל...
אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה
ומרגישה מעולה ממש ממש!
מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה
אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..
עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.
הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..
לא ולאDoughnut
שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.
המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.
ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:
לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:
משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.
בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.
כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.
אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.
כשבעלי היה במילואיםאמאשוני
עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.
את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.
שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.
אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.
אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?
אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.
עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.
הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.
6 שבועות אחרי לידה אני לא עושה שוםדיאט ספרייט
דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.
חוץ מ:
לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה
להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)
אני אוסיף
שמשתמשים בכלים חד פעמיים
כביסות בעלי ממלא
והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד
לא מכניסים לארונות
הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת
לא רואה בעיה כמעט בשום דבר שכתבתכורסא ירוקה.
לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.
חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.
מוזר שאמרו לך את זה! אני זוכרת שאומרים תמיד בפירושמתואמת
שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)
לי אמרו שמותר לי להרים עד שתיהן יחד 🤷♀️מוריה
אז מסתבר שבכל מקום ההוראות אחרות
מתואמת
אולי זה בגללאפונה
שאת ילדת בניתוח ומוריה לא?
יש מצב.מוריה
אבל עשיתי גם פרוצדורה רפואית שגם בגללה אמרו לי לא להרים יותר משתיהן יחד.
יכול להיותמתואמת
אבל את ההנחיה לא להרים יותר ממשקל התינוק קיבלתי גם בלידות הרגילות שלי...
אז יותר מסתבר שההוראה משתנה ממקום למקום (מה שפוגע קצת באמינותה, אבל מילא).
מה זה משקל התינוק..כורסא ירוקה.
הרי דקה לפני כן הגוף שלך סחב כפול ממשקל התינוק או יותר, עם מי השפיר השיליה וכו. ברור שהריון ואחרי לידה זה שונה אבל עדיין 7 קילו זה די מעט.
גם יש תינוקות שנולדים 2.5 ויש שנולדים 4.5, אז עד איזה משקל מותר להרים? בקיצור נראה לי שפשוט מחמירים כדי שלא יחפפו, אבל זה כנראה לא כזה גרוע להרים קצת
כן, גם אני תהיתי את כל זה🤷♀️מתואמת
נכון אבל דקה לפני כןשלומית.
הגוף לא היה אחרי לידה...
זה משמעותי
נכון, בגלל זה עכשיו היא מרימה רק חצי כורסא ירוקה.אחרונה
שבועיים אחרי לידה אני עדיין מרגישה כ"כ רע שאני לאשימושית
עושה כלום...
אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'
אני אישיתהשם שלי
כן מבשלת דברים פשוטים.
אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?
אני גם מקלחת את הילדים.
אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.
אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.
לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.
אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.
היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.
לא להרים!!אורוש3
וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.
מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.
כל מה שקשור להרמה או מאמץ או התכופפות- לא מבצעתממתקית
לכן לא שוטפת רצפה, לא מתאמצת בכלל.
כן מטאטא, שוטפת כלים, מבשלת וכל זה בנחת בלי להתאמץ, עם כביסות- עוזרים...
כמובן לא להזיז דברים, רהיטים וכו...
כמובן לא רצה ומפסיקה עם הפילאטיס וכו
לקלח ממש ממש לארקאני
שאר הדברים אולי אם זה לוקח 5 דקות ואז לנוח
למשל סבבה תקלחי❤️
אבל אל תרימי ילדים זה בעלך יעשה
שהוא בבית תקלחי אותם
כלים זה בסדר לעשות אבל לא לעמוד הרבה
אני הייתי עושה את כל מה שכתבת חוץ מלהרים לשידהשיפור
לא יודעת אם זה הכי מומלץ. והאמת לא מאוד מרגישה מנוחה.
כל דבר שאפשר ללא מאמץ בישיבהרק לרגע9
אפשר.
למשל לחתוך סלט, להכין אוכל אם את לא עומדת שעה ליד הכיריים.
להרים ילדים ממש לא באופן מוחלט.
גם לא לשטוף כלים
בשעה טובה ילדתי 😀שאלה בפנים...מחכה עד מאוד
הרופאה פה במחלקה אומרת שבגלל שאני בת 36 יש נוהל של זריקות קלסקן לדילול דם,רק בגלל שאני מעל 35.
כולן לוקחות את זה ?
פעם ראשונה שאני שומעת על זה.
או שזה סתם כסת"ח?
אולי זה תלוי בית חוליםעודהפעם
אני ילדתי לפני חודשיים כמה ימים לפני שנהייתי בת 36...
ולא אמרו לי שום דבר על זה.
הרבה מזל טוב לך!!!
אני בלידה האחרונה הייתי בת כמעט 37 ולקחתייעל מהדרום
בעין כרם לא אמרו לי כלום על זהאחת כמוני
לי אמרו על זה רק בלידה בגיל 39אולי תדעו
ילדתי גם בגיל 57 ולא אמרו לי על זה כלום..בעיני תלוי גישה היתי מבררת
אנילקחתי בבי"ח והביאו לי לבית טלא הצלחתי ונהרס המזרקאז ויתרתי
57???יעל...
חחחח אויששש..בדיוק מתאים לפרשת שבועאולי תדעו
גם לי זה זכור רק מהלידה האחרונהיעל...
כנראה משתנה בין בתי החולים
אני ילדתי ב36דיליהאחרונה
ובאמת אמורלי את זה שאלתי את הרופא שלנו והוא המליץ לקחת.
לקחתי ואז שחכתי ובסוף תרמתי מה שנשאר....
יצא לכן לאהוב שם אבל מזכיר מישהו שאתן לא אוהבות?אנונימית לשאלה.
כרגע בהריון עם הבת החמישית ב"ה...
מלאי השמות של הבנות הולך ואוזל חחחחח
יש לי שם שמאז שהייתי ילדה מאוד מאוד אהבתי... וכמעט קראנו בעבר בשם הזה..
אממה.. זה ישמע מוזר מאוד אני יודעת.
לבת של השכנה קוראים ככה ואני ממש לא מחבבת אותה. הבנות שלי לא סובלות אותה כי היא מציקה ברמווות. בהתחלה ממש ניסיתי להרגיע את הרוחות, לעודד את הבנות שלי להתפייס איתה. אבל וואלה... עם הזמן גיליתי שיש הרבה ילדים שסובלים ממנה בשכונה וגם למבוגרים היא מתחצפת בקטע הזוי, מנבלת את הפה וכו'. אז אני יכולה להבין את התחושות כלפיה.
כולה ילדה בת 8 אגב.
וזה מבאס אותי בטירוף כי הייתי כל כך מחוברת לשם הזה. וזה מרגיש לי כזה דבילי לא לקרוא בגללה. כאילו, גם אם נהיה שכנות לנצח, למה זה גזירה על שם שילווה את הבת שלי עד 120? מצד שני אני ממש רואה את הבנות שלי מחרימות את התינוקת אם זה יהיה השם שלה חחחח
וגם לי זה מורכב כי הילדה הזו היא הקונוטציה היחידה שעולה לי עם השם ואני רוצה לחשוב על מידות טובות כשאני קוראת בשם. זה מוציא את החשק כי ממש לא בא לי להיזכר בילדה ההיא כל פעם שאגיד את השם.
בקיצור אם מישהי חוותה משהו דומה אשמח לשיתוף♥️
מצטערת שזה לא עונה לך, זה ממש הזכיר לי את הסרטוןבת מלך =)
הזה. חחחח😅🫣
חחחחח ראיתי את זה!! ענקאנונימית לשאלה.
חחחחחחח גאונייירקאני
האמת שלא הייתי קוראת בשםאיזמרגד1
שיעשה לי ובעיקר לא לילדים שלי קונוטציה שלילית
אצלנו גם היה ככהפאף
שם שממש אהבתי עושה לשנינו קונוטציה שלילית למישהו שהוא אומנם לא שכן, אבל אנחנו נפגשים איתו על בסיס דיי קבוע... אנחנו הוספנו שם שני קוראים בשני השמות, אז זה לא נשמע אותו דבר
ברורזוית חדשה
בטח, בהריון של הבכור שלישאלה גנים
חשבנו על כמה שמות אבל סביב הלידה בדיוק היו לי כמה תלמידים עם השם הזה...
ובא נאמר, לא ממש התחשק לי לקרוא ככה...
החלפנו שם בגלל זה 😉
אגב
היום אין לי מושג איזה שם זה היה 🤣🤣🤣
היה לי תלמידבאתי מפעם
שעשה לי את המוות, ואמא שלו עוד יותר...
אמרתי לעצמי אין מצב שאני אקרא לתינוק בשם הזה, זה כל הזמן הזכיר לי אותו ועשה לי רע.
יום לפני הברית, אני ובעלי יושבים, מנסים להיסגר על שם ושום דבר לא 'מתלבש' על הילד! רק השם של התלמיד ההוא.. בסוף קראנו לו בשם התלמיד ו-אלף אני כבר סלחתי לו ואמא שלו, ובית, זה כבר בכלל לא מזכיר לי אותו כי כבר יש לי אותו משלי. הילד הזה אחד הילדים המדהימים והחכמים והמתוקים שאני מכירה וזה לא בגלל שאני אמא שלו!!! 🤣 באמת!
מה שאני מציעה שתחכי ללידה ותראי איך את מרגישה עם השם, זה יכול להשתנות לכאן ולכאן.
את לא תזכרי בילדה ההיארק טוב!
כי תחשבי על הבת שלך. תשכחי שיש קשר וזה אותו שם.
אבל ידועה האימרה שכשאתה קורא שם לילדים שלך אתה מגלה כמה אנשים אתה שונא (או אם ניהיה יותר עדינות- לא מחבב..)
יש לי שתי שמות כאלהשימושיתאחרונה
וזהו, אני לא קוראת בשמות האלו כי אני לא רואה סיבה להיזכר ברוע ובסבל.
משהי הייתה בהדסה בייבי במקום האישפוז?עדיין טרייה
אני לא רוצה להוסיף ימים בהם לא אהיה בבית עם הילדים רק להחליף את ה2 לילות של האישפוז אחרי הלידה בחדר פרטי בלי הפרעות של אחיות בלילה ואוכל נורמאלי. השאלה אם זה אפשרי? צריך אישור שיחרור מוקדם? אפשר לעשות את כל הבדיקות שעושים לתינוק כשנמצאים שם (משקל/צהבת/pku/שמיעה)?
אין שם בדיקות בכלל. לא כל המטפלות שם אחיות....אמהלה
זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.
מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.
יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......
אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....
(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)
שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות
תודה על התשובותעדיין טרייה
לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?
בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.
גם מחלקה ג' עברו עכשיו לחדרים מרווחים ונעימיםקטנה67
של 2 אבל עם מלא מקום וכשאני הייתי יצא שברוב החדרים בעצם היתה רק מישהי אחת
והיה מעולה
צריך לחתום על סירוב אשפוזשלומית.
ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.
אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...
אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.
משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)
תודה!עדיין טרייה
אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?
האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).
הבית חולים שלא מעירים אותך לבדיקות- מעייני הישועהיעל...
הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!
בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון
גם במאיר לא העירו אותיטארקו
זה מחרפן ממשמבורכת
לא מצליחה להבין את זה שמעירים יולדת, עד שמצליחים לישון טיפה באים למדוד לחץ דם וחום. או להביא משככי כאבים (איפה שילדתי לפחות זה היה ככה) כשלא ביקשתי. אז מה שעברו 6 שעות, למה להעיר?! חוסר הבנה בסיסי בחשיבות השינה בשביל ההתאוששות.
גם כשהייתי מאושפזת פעם מסיבה אחרת, הייתי במיון מ8 בערב, אחרי שהתישו אותי עם כל בדיקה אפשרית, ב1 בלילה סוף סוף העלו למחלקה, רציתי לישון בצורה נואשת, ואז נכנסת אחות ומתחילה לשאול גובה, משקל, אלרגיה לתרופות, כתובת, ביטוח ועוד מלא שאלות. למזלי בעלי היה איתי וענה לה בתוקף "ענינו על השאלות האלה כבר 5 פעמים היום לכל אחות/רופא חדש שפוגש אותנו. זה לא בעיה שלנו שאתם לא מסונכרנים ביניכם ואין לכם את המידע מסודר במחשב. עכשיו אשתי צריכה לישון, תצאו בבקשה ובבוקר נענה לכם על הכל".
להפתעתי היא יצאה וסוף סוף הצלחתי לעצום עיניים... והם חזרו בבוקר לסיים למלא את כל הטפסים.
ממש מסכימה זה מחרפן אצלי התינוקות בוכיםםםםאולי תדעו
ועד עד ואם בכלל מצליחה להניח אותם לרגע בעריסה ואז מעירים אותי ואיכשהו גם את התינוק כי יש להם מחשבה שקטנים לא מתעוררים מרעש והם כןןןןןן
קיצר זה משגע
אותי כן העירו באפס הפרדה במעייניאולי תדעו
אבל באמת מחלקה שקטה ברמות מטורפות ממש לא מרגישים שבי"ח כמעט..
אבל כן העירו אותי בלילות כמה פעמים חח אז כנראה סתם היה לך מזל מוצלח
מעניין, כי פרגנתי להן על זה, והם הסכימו איתייעל...אחרונה
שהן לא מעירות.
רק בלילה האחרון.
אבל ניצלתי, כי חתכתי יום קודם
;)
יש הבדל בין מחלקה של ביות לאפס הפרדה? או שזה אותו הדבר?
אני הייתי בעין כרםרקאני
במחלקה ג'
מאוד רציתי ד' ולא היה מקום
אבל דווקא היה ממש בסדר
מי שהייתה איתי בחדר שמרה על שקט כל הזמן
האחיות גם כשהגיעו לבדיקות אם ישנתי או הנקתי הלכו וחזרו מאוחר יותר
האמת שגם אצלי בעין כרם לא זוכרת שהעירוקטנה67
בדקו כשהייתי ערה
הבעיה יותר זה עם הבדיקות של הרופאים שעושים סבב רק בזמן מאוד ספציפי אבל זה בדר"כ בשעות היום
אי אפשר להקדים pku, אבלשלומית.
אפשר להשלים בטיפת חלב כמה ימים מאוחר יותר.
אני לא זוכרת שאחיות הפריעו בלילה, אבל זה ממש משתנה...
אני בלידה אחת הייתי בחדר צפוף במחלקה ג עם שכנה מהממת שכל פעם שהתינוקת שלה צייצה יצאה החוצה (בעיניי ממש אקסטרה אני לא הקפדתי) ולעומת זאת בלידה שאחריה הייתי בחדר מהמם בד כאשר לשכנה הייתה תינוקת בכיינית במיוחד ועם בעיה רפואית שגרמה לה לבכות יותר ולא יכולתי לנוח בכלל...
עונהרק לרגע 1
לגבי אוכל אל תצפי האוכל בהדסה הרבה יותר טוב והרבה יותר מפנק מאשר במלונית.
במלונית החדר אוכל משותף לכל מי ששוהה שם לא רק יולדות ובכלליות לא משהו.
אם לא השתנה יש תינוקיה קטנה עם אחות אחת לא נראה לי שמגיע לשם רופא או משהו.
זה בעיקר נחמד אם רוצים לילה נוסף לנוח בשקט
מסכימה מאד לגבי האוכל- ממש לא נהניתי שםאמהלה
מוסיפה עוד משהו לגבי הדסה
כמו שכתבתי לך, הבייבי שלי היה מאושפז, עם תמיכה נשימתית ומנוטר במשך 5 ימים
אני אושפזתי במשך 4 ימים ואז שחררו אותי (הלכתי להדסה בייבי כדי להיות קרובה אליו)
כל ה4 ימים האלו לא בדקו אותי בכלל!!!!
לא לחץ דם, ולא כלום
רק בוקר אחרי הלידה נתנו לי זריקה אנטי די והוציאו את העירוי
מאז ועד ששוחררתי לא נבדקתי
ולמה?
כי הייתי צמודה לבייבי בפגייה או בתינוקיה
והם לא טרחו לחפש אותי כדי לבדוק מה קורה אותי
למרות שהיה בהחלט רשום להם שהבייבי מאושפז
כשבאו לשחרר אותי פתאום האחות שאלה למה אין פה שום בדיקות שלך.....
היה הזוי....
הלפפפ בנות ישראל מה עושים עם השפם????עד חצות
הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!
מה אתן עושות?????
חוט. לבד בביתהמקורית
כל כמה זמן צומח? זה לא משאיר פצעים? פגמנטציה?עד חצות
עונההמקורית
צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע
לא
ולא
אפילציהDoughnut
עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.
^^ כואה אבל שווה.דיליה
הורדתי באפילציה ךפני שנים.
בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...
היוםDoughnut
יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.
אני אשמח לשמועמישהי מאיפשהו
זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?
ברור!Doughnut
זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.
שלחתי לך בפרטי. תודה רבה!מישהי מאיפשהו
ממליצה ממש על סילק!!! מוריד בכמה דקותהרמה
לייזר!!!!ניק חדש2
לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.
רק חשוב לציין שעלול להגביר צמיחת שיערהמקורית
במקומות אחרים ולפחות לפי מה שאני יודית מאוד ןא מומלץ לייזר בפנים כי זה אזור הורמונלי (וקראתי המון תגובות של נשים על זה בקהוצות פתוחות בפייסבוק שמתחרטות. שמחה בשבילך שזה לא המצב)
אני סבלתי קשות משיעור יתר בפניםניק חדש2
ואני יודעת ששיער פנים זה הורמונלי.
זה לא נעלם לתמיד.
לכן קניתי מנוי לכל החיים.
פיאות לחיים סנטר ושפם
בפיאות לחיים ובסנטר חזר לי קצת
בשפם כלום מלבד 2-3 פעם בפעם.
וניסיתי מה שאת רוצה. כולל אפילציה.
לייזר הדבר היחיד שעזר לי.
אני עם שחלות פוליציסטיות
לייזר בפנים?רקאני
כןניק חדש2
לייזרכמהה ליותר
אני מורידה ברצועות שעווה מוכנות אחת לחודש וחציאולי תדעו
לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...
פינצטה בביתאורוש3
רק לשים לב לפיגמנטציה, עלולה להווצרהרמה
ממה? משעווה?אוהבת את השבת
ממה באמת זה נוצר? הפיגמנטציה?קופצת רגע
זה מכל שיטה שמשתמשים בה או שיש שיטות שזה קורה איתן?
אני הבנתי ששעווה מגבירה וחוט לאוהרי החדשה
בבית לבד.. (עשיתי בעבר הסרה שם בלייזר וחזר מהלידה)שיח סוד
מעצבן כן,
פעם בחודש שעווה וכשרואה שיש צורך אז פינצטה פה ושם
אני עשיתי באפילציה ומבסוטהתודה לה'.
אני מכירה כמה טובות בכמה איזורים אם תרצי לשמוע
אשמח ממשעד חצותאחרונה
דילמה בעקבות מקרה בגן שעשועיםדרקונית ירוקה
בשבת הייתי עם ילדי בגן השעשועים בישוב.
יש שתי נדנדות והרבה ילדים שאוהבים להתנדנד. הילדים שלי רצו להתנדנד ועודדתי אותם ללכת לחכות ליד ולהגיד לילדים שעל הנדנדה שהם גם מחכים. אלו ילדים שהיו עם הגדולה בגן שנה שעברה.
הגדולה באה בוכה אחרי רגע, מספרת שיש ילד שרודף אחרי כל בת שמתקרבת. הלכתי איתה לבדוק מה הסיפור. זה אחד מהילדים בגילה, ברגע שהגעתי הוא הפסיק וחזר לפטפט עם החברים שעל הנדנדה.
נשארתי איתה לחכות לתורה וילדים נוספים הצטרפו כשראו שעכשיו אפשר להתקרב לנדנדות בלי שיציקו להם.
הילדים על הנדנדה נשארו שם זמן רב ולא פינו אותה גם כשהזכרתי להם שיש ילדים נוספים שמחכים ושהם כבר יותר מ10 דקות. הגדיל לעשות אחד מהם כשאמר לי "בבקשה תחזרי לשבת ושx תחכה פה לבד. אנחנו רוצים להיות פה כל הזמן וזה מפריע לנו שאמא מסתכלת".
בסוף אחות של אחד הילדים באה ודגדגה אותו עד שירד וכך התפנתה נדנדה.
אני תוהה איך היה הכי נכון לנהל את האירוע. מה אתן עושות במצבים כאלו?
פונה להורים שלומוריה
או מציבה עובדה שנגמר התור שלהם ועכשיו ילדים אחרים.
האמת? הולכת ומשכנעת את הילדים לחפש מתקן אחרירדנית
אין לי עניין לחנך ילדים של אחרים.
בבית אפשר להסביר למה בחרנו ככה במקום לעמוד על שלנו כמו שמגיע לנו, אבל בסוף אני אישית לא מעוניינת בויכוחים מיותרים.
גם אני. לא מעוניינת לריב עם ילדיםמנגואית
אומרת לילדים שלי שזה ממש מבאס שאחרים לא נותנים להם תור ונעשה משהו אחר
בדרכ גורם לבכי אצל הקטנה יחסית
וגם גרם לזה שהילד שלי יחסית גדול לא הסכים לפנות את הנדנדה כשהיה תורו ביום אחר ופה כבר לא ידעתי איך להתמודד
סביר להניח שלא הייתי יודעת איך לנהל את הארועשימושית
ואומרת לילדים שלי שפעם אחרת נגיע לנדנדות, שמחה שאצלינו רוב האמהות בשטח וזה קל יותר
קודם כל, לגבי הילדים שמתנדנדים הרבה זמןממתקית
אני תמיד באה ואומרת בהומור: אז אתם פה עד מחר? עד החגים? לא פשוט שאדע...וכו וכו הם מבינים, עוד קצת הומור ואז הם קמים.
לגבי המציקים- הייתי מיידעת את האמא, או מעירה להם בעדינות. לא לעניין
ילדים אחרים לא צריכים לפחד לחכות בתור לנדנדה.
(הערה- אני מהאימהות המתערבות, יצא לי להפריד ילדים באמצע מריבה, להסביר לילד שלא מקללים או שיש פה ילדה שמחכה שעות בתור ועוד כהנא וכהנא.
בד"כ ההורים בטלפון לצערי ולא שמים לב לילדים שלהם, ולא אכפת להם מה קורה לילד (וקרה לי שילד בא אליי ולא לאמא שלו ואמר לי את יכולה להגיד לו לקום הוא מתנדנד הרבה זמן ועכשיו תורי...
אז אני מרשה לעצמי...
אמא שלהם לא היתה שם?אונמר
איזה קשה זה שהורים שולחים את הילדים לבד,
ואז ההורים האחרים בבעיה. אלה שכן היו אחראים מספיק כדי לבוא בעצמם.
אבל חושבת שהיתי מבהירה לילד טוב מאד שהוא סיים וזהו.
אם לא היה עוזר והיתי רואה שהוא ממש חצוף ושם עלי פס,
היתי מסבירה לילד שלי, שיש ילדים שלא יודעים לכבד ולהקשיב, ואין לנו מה לעשות כי אנחנו לא מלמדים אותם במקום ההורים שלהם.
פעם אחרת כשאמא שלו תהיה פה אני אדבר איתה על זה.
אז בא נבחר משהו אחר בגינה לשחק בו עכשיו.
סיטואציה שאני שונאת אותה אבל, כי זה מציב אותך בתור מבוגר במצב חסר אונים.
כי את לא יכולה להוריד פיזית את הילד מהנדנדה.
למרות שכשהיה לי סיטואציה כזו עם ילד ממש קטן כן הורדתי אותו.
הוא היה בן שנתיים אולי שלוש, ועלה על המגלשה מלמטה ולא נתן לשאר הילדים להתגלש מלמעלה.
וכולם יושבים ומחכים כולל הבת שלי.
אמרתי לו בהתחלה יפה, אתה יכול לעלות מהסולם אבל לא עולים מיפה. יש פה ילדים שמתגלשים.
הסתכל עלי ואמר שלא.
הזזתי אותו.
הסיטואציה היתה של הורה באמת מנותק כנראה כי זה גם גיל ממש קטן, והילד ממש שם עלי פס והוא פיציי.
הרמתי הזזתי. אמרתי לו, אם אתה רוצה תעלה משם מהסולם.
איך קשה לי עם הורים שלא משגיחים יו.
וואי האמת שזה מטריף אותיבוקר אור
יש אצלנו מלא הורים ששולחים ילדים בני שמונה כזה לבד (פעם היה גם ילד שהיה ברור שיש לו בעיות והוא ניסה לדפוקי את הנדנדה בראש של הבת שלי..)לצערי אני לא מספיק מפחידה כנראה.. אבל האמת שזה מחזיר אותי לימים שטני הייתי ילדה בת עשר וחשבתי לעצמי שאם אני אהיה מבוגרת הם בטח יתייחסו אלי..
אם ההורים שם - פונה אליהם שישימו לבחילזון 123
אם לא- אז מבהירה להם שהתור נגמר. ואם צריך עוצרת את הנדנדה בעצמי.
מודיעה חגיגית שנגמר הזמן ויש עוד ילדים שמחכיםיעל...
אם ההורים בסביבה אפנה אליהם, אם לא- אדאג בנעימות אבל באסרטיביות שהילדים ירדו..
וכמובן שהמשפט שלו חצוף מאד
האמת אם זה בגיל גןמקקה
יש מצב שהייתי פשוט מחזיקה את הנדנדה ומודיעה להם שירדו
גדולים יותר כנראה הייתי מעירה להם והולכת משם אם לא עוזר
אני רואה רק את הילדים שלי בגן שעשועיםטארקו
לא בקטע רע
אבל אם יש ילדים שתופסים מתקן כבר הרבה זמן והילדים שלי רוצים גם, אני באה ואומרת להם לרדת.
בדכ הם מתיישרים מיד ואם לא והם עם הורה שם אני דואגת לערב אותו.
זה עובד גם לכיוון השני, אם הילדים שלי על מתקן ויש ילד אחר שרוצה, אני אומרת להם לרדת כי זו אחריות שלי שלילדים שלי יהיה טוב ושיהיה טוב לילדים אחרים בסביבתם.
האמת שזה די נפוץ ילדים גדולים שלא רוצים לתת לקטניםשיח סוד
אבל בדרך כלל אחרי שהורה מגיע הם מתקפלים.
האמירות אלייך זה כבר חוצפה מסוג אחר.. וגם לא לרדת אחרי שהורה מבקש כמה פעמים זה לא בסדר..
לחנך אי אפשר , כנראה שלא הייתי מנסה מולם.
אני הייתי מלמדת את הילדים שלי שאם הם רואים חבורת ילדים שליליים שלא מעוניינים לוותר - שהילדים שלי פשוט יתרחקו לאיזור אחר..
הזכרת לי שהבן שלי היה בן 5 בערךדובדובה
הוא התנדנד מלא זמן.. והתחיל להיווצר תור ארוך... אמרתי לן שמעון (שם בדוי) תרד.. יש עוד ילדים. אמר לי רגע אמא עוד מעט. עכשיו חיכו שם גם ילדים ערסים כאלה.. אנחנו גרים בשכונת פיתוח. הוא כולו היה עם פיאות כיפה ענקית קטנצ'יק...חששתי בשבילו כבר. באיזשהו שלב אחד הילדים שאל אותו ילד נו מתי אתה יורד?... והבן 5 שלי עונה. עוד אלף דקות...
ונקרע מצחוק. והאמת גם הילדים האחרים צחקו ממנו ומהאומץ שלו.. . בסוף הוא ירד כמובן כי הכרחתי אותו. הוא לא בכה הוא הקשיב לי כי סך הכל הוא היה ילד ממושמע.. אבל הקטע עם הנדנדות זה כל כך משהו נפוץ והייתי בכל כך הרבה סיטואציות ולמדתי לקחת את הרגלים וללכת... כי יש אימהות שנכנסות לאירוע כאילו מקסימום גנבו לילד שלהם את הבימבה. . . לשחרר וללכת לדעתי הפתרון הכי טוב...
האמת שמבחינתי נחמד אם ילדים מפנים אבל מותר להם112233445566
גם להיות הרבה..
אם האמהות בטח נעשה תור וכזה..
אם לא וילדים לא מפנים אז אני אגיד לילדים שלי שהנדנדה תפוסה וזהו...
ילדים נגיד שמטפסים על המגלשה מלמטה ומפריעים אני יותר אעיר אבל גם בגבול הטעם הטוב מספיק לי הילדים שלי אין לי כח לחנך ילדים אחרים...
כל עודשושנושיאחרונה
לא נתקלת במקרה כזה:
ילד אחד על הנדנדה
אחרי 5 דקות מוריד מהירות, האמא מגיעה קוראת לעוד שלושה ילדים אחד אחרי השני כדי שיעלו אחריו.
בשלב מסוים שאלתי את האמא כמה ילדים יש לה כדי לדעת עוד כמה זמן זה ייקח, היא פחות התחברה..
כל עוד לא נתקלת בחוצפה כזאת, כבר טוב.
לגבי המקרה שלך - יש ילדים חצופים, אני לרוב כשמגיעה אם הילדים לא מבינים את הרמז הראשוני, אני ממשיכה הלאה.
המלצות למשחקי קופסארוח הרים
למישהי יש המלצה למשחקי קופסא לילדים שאפשר לשחק בשבת?
רוצה לקנות משחק טוב שיוכל לכנס אותנו לזמן משפחתי בשבתות אבל גם שיהיה מותר מבחינה הלכתית בשבת..
למשל קטאן זה נחמד אבל בעייתי בשבת (בגלל סחר..)
תודה!
שם קודמוריה
לאיזה גיל?אפונה
סביב גיל 8 ומעלה אליאס
10-12 ומעלה סיכון
אזור 8 ומעלה. תודה!רוח הרים
7 ומעלה-שימושית
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך כ"א בחשוון תשפ"ז 10:43
סיכון
רמי
טיקט טו רייד
שרלוק זה גם חמוד מאוד
ביג דיל
אלוף החמין
מלך הפלאפל
אונו וסט זה גם נורא כיף
אלוף החמין..?😅 רצה לבדוק חחחהמקורית
תודה!רוח הרים
ticket to rideדיאן ד.
אנחנו ממש אוהבים.
תודה!רוח הרים
אצלינו אוהביםדרקונית ירוקה
השועל החמקמק
טאקי
רמי
חתחתול
גילאי 4-6
המדבר הנעלםענבלית
זה משחק שיתופי- לכל אחד יש שחקן, וכולם צריכים לשתף פעולה כדי לצאת מהמדבר בחיים.
וגם טיקט טו רייד של אירופה, ראיתי שכבר המליצו.
דיקסיטחילזון 123
ורק בקשר ל''סיכון'' - לדעתי זה משחק נוראי
ארוךךך ועם מלא חיילים פיצקים
אולי יש בנים שאוהבים את זה, אבל למבוגרים זה בלתי נסבל לדעתי...
בדיוק אתמול חשבתי על זההשם שלי
שהילדים יכולים להתחיל לשחק במשחקי קופסה יותר בוגרים.
במיוחד כשחברה של הבת שלי מגיעה אליה.
אנחנו שיחקנו אנדרלמוסיהשושנושי
לא זוכרת מאיזה גיל, היה ממש ממש כיף
זה המשחק שלא הצלחתי להיזכר בשמו!שימושית
גם אותו מאוד אוהבים אצלינו אני לא מסתדרת עם זה אז רק צופה בהם
אנומיה, מונפול, אליאסאני אנונימית!אחרונה
שאלה לנשים..אביול
שבוע טוב,
מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...
בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).
אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!
כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...
מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...
אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול
אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...
בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...
בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4
יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.
ממליצה ללכת לרופאאליה:)
לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..
מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..
תודה! לך ולתהילהאביול
אני לא מצליחה לקבוע תור בטלפון או באתר (כללית)...
השאלה אם זה משהו שכדאי ללכת בשבילו למיון נשים? (לא בבית חולים... במרפאה...)
או שצריך לחכות לתור שיהיה בעוד מלא זמן?
אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית
להחליף התקן.
חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן
והעיצות הרגילות להפסקת דימום.
תודה! שאלות בפניםאביול
מעניין מה שאת אומרת, בדיוק רציתי להוציא אותו... אז זה רק מחזק את זה.
השאלה אם התור לרופא זה דחוף או שאפשר לחכות?
ועוד משהו אחרון- מה העצות להפסקת דימום? אף פעם לא התנסיתי...
עונה-שימושיתאחרונה
אם זה לא דימום חזק אז זה לא דחוף.
עיצות לקיצור והפסקת דימום-
לשתות מיץ מלימון כל בוקר, במקרים קשים לשתות אחד בבוקר אחד בערב. להקפיד רק מהיום השלישי לווסת ולא לפני כן, ועדיף לטובת השיניים לשתות את זה עם קש.
לשתות הרבה מים
לא לעשות פילאטיס ומאמץ פיזי
ביופלונאידים לפי המינון המומלץ המצורף
לקחת ברזל וB12
לשבת באמבטיה חצי שעה ו/או לשטוף ישירות את האזור בתכיפות במהלך היום
יכול להיות שההתקן זזאמאשוני
נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.
בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקורית
כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית
אמאלה ריגשת!אביול
לא חשבתי שמישהו זוכרת... תודה!
הגזמתתתתהמקורית
לקחתי ממך כלכך הרבה השראה ולגיטימציה לא לשטוף כלים.. 
חחחח אני מקווה שאת זוכרת עוד דבריםאביול
ולא רק את זה (איך עושים אימוג'ים??? חח)
אני גם זוכרת אותךאמאשוני
ברוכה השבה!
תודה נשמה!!אביול
אני עדיין קוראת אותך ומחכימה המון...
אל תאחלי לי לשוב, אני לא רוצה להתמכר...
הלכת לביקורת?בוקר אור
לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד
ההנחיה עכשיו היא-שימושית
ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.
במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת
תודה לשתיכן, עשיתי ביקורת לא מזמן...אביול
והכל היה בסדר