פורום הריון ולידה (עמוד 3804)

אבל הבנתי שזה נורמלי למחזור ראשון עם התקן

תרגישי טוב ותנוחי...

אני בלי אמצעי מניעה ונראלי במהלך מחזור כרגע כי הוא נורא חלש ולא ברור.
שבעה חודשים אחרי לידה.
אם זה מנחם אותך שאני במצב דומה כי אני לא יודעת מזה ומתי זה יגמר!!

נשיקה

גם עם התקן, וגם ראשון אחרי לידה...מאחלת לך שיעבור מהר

הגיוני ותקין

באחת הלידות קיבלתי מחזור פעם ראשונה בערך 7-8 חודשים אחרי הלידה.
יצאתי בערב לאסיפת צוות בבית של המנהלת, ישבתי כל הערב, וכשחזרתי הביתה גיליתי שאני כולי מלאה דם עד הגרביים...
נבהלתי נורא, קבעתי תור לרופא נשים הראשון שפנוי על הבוקר, למרות שאני מעדיפה רופאה, אבל הבנתי שאין ברירה... נכנסתי אליו, סיפרתי לו ואמרתי "זה פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה". אז הוא ענה: "תמיד יש פעם ראשונה. פעם הבאה שזה יקרה תוכלי לומר שזו פעם שניה", וזה ממש לא היה ציני . (הוא כמובן גם עשה א"ס , ראה והרגיע שהכל בסדר)

מדמיינת את הלחץ שהיו לך ברגעים שראית את הדם... בררר
בכלל כל הדימומים האלה מקשים עלי יותר רגשית ונפשית מאשר פיזית🙁

אני הייתי מתה רק מהבושה. הייתי נשארת לשבת עד שיבואו לפנות אותי.

למזלי ראיתי רק כשהגעתי הביתה. בדקתי מלא זמן לראות שאין כתמים על החצאית ולהיות בטוחה שלא ראו ואף אחד לא שם לב.

כל מחזור אני חוטפת לחץ. וכל פעם שאני קמה אחרי ישיבה ממושכת. אני בודקת את החצאית 

אגב עם נוברינג המחזורים קשים מאוד גם כן כמו התקן. במיוחד כשמחברים טבעות.

איזו פדיחה למות. טוב שרק את ראית זה!

אצלי זה ההיפך ואני לא מבינה מה קורה איתו. טיפות טיפות😕

גמאני מקבלת מחזור בהנקה . כל המשפחה שלי לא ורק אני כן  לא פייר!

אני לא סחבתי איתו יותר מ5 חודשים

אם יהיה מוגזם מאוד, לפנות לרופא שיתן כדור לקרישיות דם

צריך תמיכה צריך מידע צריך ...

אם את יכולה לקבל את הצרכים שלך בלי לספר

אולי תעשי ככה

לדעתי, אם לבעלך אין התנגדות, כדאי שיהיה לך מישהו קרוב פיזית. כשאת מרגישה קצת רע, כשיש לך שאלות, לבוא לרופא וכו.
במיוחד אם את אומרת שאץ רגילה לשתף אותה המון... כמובן שאת יכולה לבקש ממנה לא לספר לאף אחד וככה זה ישאר כמעט רק בינכם..

כיבוד הורים. לשמח ולגרום להם נחת.
ולבקש שלא יספרו לאף אחד...

אני מיד סיפרתי לאמא! היא כל הזמן תומכת ועוזרת... כדאי לשתף,בעיקר אם אתן מדברות על הכל.

אין כמו אמא בעולם!!

אז נכון שזה שונה, כי בעלי ב"ה בבית ולא בצבא..
אבל פשוט הרגשתי אבודה ולא ידעתי איך מתחילים ומה צריך לעשות..

אמא שלי יחסית צעירה מאוד, והלידה האחרונה שלה הייתה ממש לא לפני הרבה שנים..
וממש עזר לי לשתף אותה.

ובטח אם היא תוכל לבוא איתך לבדיקות.. זה כדאי.

אין כמו עצה טובה מאמא, עם האהבה שלה והנסיון שלה. וכמובן- לשמח אותה!
בשעה טובה!

אין כמו אמא שתתמוך ותעזור לך בתקופה הזו.

במיוחד שאת מרגישה צורך בעזרה.

 

אין על אמא..

בעלי גם לרב לא בבית ואני נעזרת המון באמא שלי..

בהריון השני היה לי סיבוך ורק היא ידעה לעזור ולהגיד מה לעשות הכי טוב...

ממליצה בחום..

עם אמא שלך...
אמא שלי מחכה כל החיים לנכד
אז סיפרתי לה באיזה שבוע 4-5....
להורים של בעלי באיזה שבוע 10...

אין כמו תמיכה של אמא!
אני תמיד מתכננת לספר רק בסוף השליש השני אבל נשברת ומספרת לאמא קודם. אפילו שהיא גרה רחוק ולא ממש עוזרת פיזית, זה עוזר שיש למי לפרוק ולשתף.

לתקופה (סביב שבוע 11) שבעלי נסע לכמה שבועות די רצופים, והייתי צריכה את התמיכה של אמא..
אבל מלכתחילה העדפנו לחכות, כי ל"ע אי אפשר לדעת מה יקרה בשליש הראשון.
בהצלחה ובבריאות

אני עדיין חושבת שטוב לספר לפני. התמיכה במצבים כאלה היא מאוד משמעותית, גם פיזית וגם רגשית..

זה גם קצת תלוי ברמת וטיב הקשר עם ההורים..

מאמינה שבמצב כזה היינו אומרים, ב"ה שלא היה צורך בתמיכה מהסוג הזה.

אם ח"ו קורא משהו, יותר צריך את התמיכה של ההורים...

כשאני עברתי הפלה בהריון הראשון (וסיפרנו להורים משני הצדדים מיד), לא התחרטתי לרגע שסיפרנו (גם ההורים שלי וגם חמי וחמותי תמכו בנו ממש בצורה מדהימה...). בטח כשלא יודעים מה עכשיו ומה הלאה וכו'...

 

אבל שזה לא יהיה עניין של אף אחת אף פעם!! רק בבריאות ובשמחה לכולן!

אצלי זה היה הפוך.. למדתי לשמור את זה עוד קצת

וגם אחכ לא לספר לכל אחד עד מתי שאין ברירה וכבר רואים

 

נשמע שלך ולאמך קשר טוב ובהחלט אני בעד לשתף אותה אם זה יעזור לך.

זה מתנה נפלאה אמא שמחוברת ותומכת

 

אבל שלא יישמע לאחרות כאן בפורום, שכדאי תמיד ובכל מצב לספר-

אשתף בחוייה שלי-

אני בהריון ראשון מהיר מאוד, לא כ"כ רציתי לספר לאימי מכיוון שהיא אינה יודעת לשמור סוד

ותמיד יש לה פליטות פה.

היא "עלתה" עלי די מהר כי גרנו קרוב ונפגשנו הרבה ואני הרגשתי זוועה.

מעדיפה לא לספר על התגובה שלה...

זה מאוד כאב. 

היום אני יכולה לדון לכף זכות שהגיע ממקום של לגונן עלי מ"טעויות" כביכול, וחוסר יכולת "לשחרר"

אבל כן, יש אנשים ומקרים בהם עדיף לא לספר

וכל מקרה לגופו

 

שנזכה רק לשמחות ולתגובות אוהדות

 

בעז"ה החלטנו שנספר לה לאחר תוצאות בדיקת הדם

ממש כמעט כולן אמרו יש לספר. להגיד. לשתף. כן וכן וכן. אני חושבת שזה ממש לא ישר לכל אחת אותו הדבר. ואי אפשר להגיד ככה חד וחלק- גם אם לכן זה היה מעולה. כל אחת בזוגיות שלה ובהשפעות של מה זה יכול לעשות. ההמלצות צריכות לבוא ממקום של להבין קודם מה המצב אצלה.. יכולה להגיד שאצלי לדוג בעניין של לשתף את אימי ב"ה בבדיקות וכאלה וכל מיני התייעצויות- כן זה מאוד והכי טבעי לי בעולם והייתי רוצה שגם לבעלי, כי זו אמא. וב"ה יש לנו קשר טוב.
אבל בעלי לא ישר רץ על זה. מאוד חשוב לו הפרטיות שלנו ומאוד חשוב לו העניין של (בכל מיני דברים בחיים) אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. לכן הוא אמר לי שהוא אומר כתשובה לשאלה- שב"ה הכל בסדר וכו. (אישית אני מסבירה לו שאין פה עניין של להכניס מישהו לחיינו אלא אמא דואגת, שאני צריכה אותה וזה הכי טבעי- ויש לי עם מי לדבר דיבורים כאלה וכו.) אבל אין פה שום עניין של שחור לבן. עד כמה שזה נראה לנו הגיוני וטבעי- ואנחנו צריכות את זה- חשבתן פעם על הבעל איך הוא מרגיש בזה? גם אם הוא לא אומר אולי לא תמיד הכי נח לו והוא לא רגיל לסיטואציה הסו בכלל. וברור שאני מצפה שיבין ומאוד רוצה גם שיקבל את זה בנחת ולא יפריע לו. ואישית לא תמיד זה קל שזה לא ברור ל2 הצדדים.
לכן אני הייתי אומרת קודם בכלל תראי ותדברי עם בעלך, תראו מה שניכם חושבים תסכמו ותעשו הכי טוב שיש. ואם את רוצה משהו ממש שחשוב לך והוא לא טוב לו שזה בצורה הזו או שלא נעים לו וכדו תתייעצי עם מישהו נוסף, עם רב אפילו. ואחכ תמשיכו הלאה בע"ה כי לא יעזרו עצות של אחרים ומה קורה אצל אחרים אם בינכם זה משנו לא מוסכם

גם בעלי יותר כזה שלא משתף אנשים חיצוניים. ובכלל נראה לי שגברים הם יותר כאלה מנשים.. וחשוב לשים לב לזה ולמצוא פשרה שטובה לשניכם, בלי קשר למה שטוב לזוגות אחרים.

אכן שאלתי פה רק כדי לדעת עד כמה התמיכה מהאמא משמעותית אצל נשים... בסוף זה בא מבעלי שהוא המליץ לי לספר... בלי קשר למה שכתבו פה והתשובות פה עזרו גם לי להגיע להחלטה הזאת...

גם משחקים של ילדים גדולים זה מסוכן לתינוקות.
גם חומרי ניקוי
וגם מדרגות.
מה נעשה, לא נחיה?

ואת מטפלת בילדים וכולי וחסר שפתאום תתעופף לה סיכה...

כשנה.. לא היו כתמים או בעיות אחרות. כן עשה לי מידי פעם כאבי ראש שכאלה.. לכמה שעות. בסהכ הייתי מאוד מרוצה אחרי הסטוריה של דימומים וכתמים. סוף סוף היה שקט

אז תקחי יאז פלוס.
שזה עם תוספת של חומצה פולית..
בעיקרון זה גלולה נהדרת כמעט ללא בעיות והכיף הוא שאפשר לחבר חפיסות וככה לדלג על ווסת..

אבל אם זה ממש מעניין אותך

לי זה לא עשה כתמים בחפיסות בודדות.

כשחיברתי 2 אז לקראת סוף החפיסה השניה התחלתי לקבל כתמים

הייתי מצליחה לחבר חפיסה וחצי. משו כזה. פשוט הייתי מחברת עד שמתחיל כתמים ועושה הפסקה ומתחילנ שוב. עדיין היה מאוד מוצלח היה יוצא לי חודש וחצי עד חודשיים פחות או יותר של טהרה

הכל סבבה, בסוף החבילה השניה כתמים.
ממליצה גם על יאז פלוס

אמרה לי שאין

ללכת לשם רק בגלל שיש שם גז צחוק..

ואפשר לנצל לשאלה? משתמשים בזה? כמה זה עוזר? וכמה זה נוח טכנית?

ההרגשה היא כאילו את מרחפת איפה שהוא.. בזמן שלא היה ציר זה הרדים אותי ממש (לחצי דקה עד שהגיע עוד ציר)
כאב לי מאוד ! יכול להיות שבלי היה כואב יותר.
מה שהרגשתי זה שהייתי צריכה ללחוץ לא כל כך שלטתי בעצמי. לקח לי הרבה זמן להתאפס וללחוץ נכון בגלל שהייתי קצת מעורפלת...

תנסי איך זה עליך
מכירה כאלה שלא עזר להן ואפילו הציק להן

עלי זה עובד מדהים
בלידה הראשונה שעתיים ישנתי בצירים חזקים וצפופים!
הרגשתי כאב אבל ממש עמום יחסית לבלי כלום והצלחתי להרפות

בלידה האחרונה גם הייתי איתו 5 דקות והיה מעולה(פשוט זה הזמן שהייתי בחדר לידה)


קיצר..תנסי ותראי

בריאותית הוא הכי קרוב לטבעי
לא מגיע לתינוק ומתנדף ברגע שאת מוציאה את המסכה


בצירי לחץ ממליצה להיות בלי כדי להיות מפוקסת וממוקדת

שוב לא יודעת לאיפה ללכת 

אם לא הבנתי, אל תקראי בכלל את ההמשך

 

אבל כמו שכתבו לך פה, כל אישה וההשפעות שלה על הגוף. את לא יכולה להסיק מחוויה של אישה אחרת לגבי איזה משכך כאבים יעזור דווקא לך... צריך לנסות ובלידות הבאות בעז"ה להיות יותר חכמים...

 

אני ניצלתי לשאול בשרשור פה כי רציתי לשמוע מחוויות של נשים. סתם בשביל הסקרנות...

בקורס המדריכה אמרה לנו שיש נשים שזה משפיע עליהן מעולה ויש שברמה מסויימת ויש בכלל לא...

 

ועוד נקודה למחשבה, היא אמרה לנו שלא לכולן זה נוח טכנית להחזיק את זה או שמשהו יחסום לך את הפרצוף...

 

בהצלחה שתהיה חווית לידה טובה וביידים מלאות בעז"ה!!

כאבים, שהם לאו דוקא אפידורל.

ואני מעדיפה לא פדיטין, זה נשמע לא טוב..

 

כמובן שיש לי עוד שיקולים. אבל ברגע שאני מגיעה למקום שאין בו סוג מסויים של משכך כאבים אז אין לי את האפשרות לבדוק אם זה עובד עלי או לא

 

ו- אמן! ביידים מלאות, חיים ובריאות לכולם!  

וממש הקשה עלי שזה חסם לי את האוויר ולא יכולתי לנשום נורמלי.

עד שבאיזה שלב המילדת חטפה לי מהיד את המסיכה ( כי כנראה כבר הייתי חצי מסוממת.. 😜) וצרחה עלי שאם אכפת לי מהחיים שלי ושל התינוק שלי אני יעשה עכשיו מה שאומרים לי. עד היום 9 שנים אחרי , הצרחה הזאת עוד בראש שלי.
בלידות הבאות כבר פחדתי ולא לקחתי גז צחוק

רק שמעצבן קצת שצריך להחזיק את זה... כל הזמן נרדמתי וזז לי ואז התעוררתי כי כאב.. אבל זה ממש עזר לי.
זה כמו לחיות בסרט.. ולפחות המלווים זוכים לצחוק ולהשתחרר

בשערי צדק יש. או שלפחות היה לפני שנה וחצי

ילדתי שם עם גז צחוק ..

אוי הרפס זה כ"כ סיוט

אגב, את שמה על זה משחה? מאז שגיליתי את הפנליפס השתנו חיי (והוא גם לא לבן בולט!!)

יש מקומות עם בור טבילה נוסף שפותחים למקרים כאלה.

להיותתת השתרשות אחרי שלושה ימים ? 🙄

אי אפשר לדעת שום דבר בשלב הזה...
וגם קשה לקבוע ביוץ לפי מחשבון זה לא כל כך נכון לפעמים. המחזורים שלך סדירים? כמה ימים יש מתחילת הדימום ועד המחזור שאחריו?

הורדתי אפליקציה שמראה את ימי המחזור ימי פורייות ויום ביוץ

ימים

הביוץ היה כבר בין התאריכים 15 ל 21

אני צעירה בת 24 לא הכל אמור להיות זריז וחלק ? 🙏😐

ולצערנו אין הבטחה שהכל מהיר וחלק כי אנחנו צעירים ויפים

כך או כך- לחכות לאיחור
ולעשות בדיקת דם אחרי איחור

לחץ נפשי משפיע מאוד וכדאי להשאיר רגועים כמה שניתן ולהרבות בתפילות.

בנוסף- מעקב ביוץ בשמ"פ נעשה לאורך תקופה של כמה חודשים ולא חודש אחד

וזה כמובן טווח משוער.
סביב הביוץ יש ירידה קלה בפרוגסטרון ויש מצבים שזה עלול לגרום לכתמים...

בכל מקרה כל עוד זה לא ממשיך תשתדלי בלי לחץ... ובדיקה סביב האיחור.
בשורות טובות בע"ה

זה משוער.
יותר מתאים לביוץ מאשר כל דבר אחר. במיוחד תחושת לחץ בבטן התחתונה.
ההמלצה הכללית היא לקיים יחסים כל יומיים בטווח הימים הפוריים ולהמשיך עוד קצת אחרי.
והמון המון המון סבלנות. המתח הוא מובן וטבעי אבל תזכרי שגם כשהכל תקין פיקס 100 אחוז אצל שניכם ותזמנתם כמו שצריך, עדיין יש רק סיכוי של 1:3 להיקלט בכל ביוץ.
אז יכול להיות שיקח כמה חודשים, ויכול להיות על הביוץ הראשון...
בכל מקרה חכי ואל תבדקי הריון עד שתתקרבי ליום האיחור (יומיים לפני האיחור הכי מוקדם) ממש חבל על העצבים ועל הכסף.
בהצלחה רבה ותחזיקי מעמד עם המתח

ובסוף גיליתי כינים!!! זה היה פשוט טראומה
לא האמנתי שיכול להיות בכלל מציאות כזאת בגיל הזה אבל מסתבר שכן ... ואחרי שניקינו הילדה חזרה לישון כרגיל וברוגע..
אז סיכוי קטן יכול להיות, תבדקי אולי

אבל בקושי יש לה שיער, אז אני מניחה שהיא קיבלה אותה היום, אחרת הייתי רואה אותה כבר לפני..
בכל מקרה אבדוק.
תודה על העצה

והגיוני שזה לא כואב בכלל בשעות היום?

שבמשך היום התינוק חא בוכה מהן כי דעתו מוסחת מדברים אחרים וכשהוא ישן זה מציק לו... לא יודעת אם גם כאן אבל הגיוני כנראה

אצל הבת שלי מפריע בעיקר בלילה

אולי יש סיכוי שעד אוגוסט ישתנה?!

עד כמה שידוע לי כן. מהראשון לראשון האריכו את חופשת הלידה ל-16 שבועות. 

אם יש לך מקור ל16 שבועות אני אשמח לדעת

 

באתר של בט"ל למשל לא מעודכן...

 

יש לי עוד מלא זמן עד הלידה

אבל אני מתנחמת בתקופה הסיוטית עכשיו(- תחילת הריון עם מרוץ מטורףףף בעבודה ולימודים במקביל)

שאחר כך יהיה לי מלא מלא מלא מלא זמן בבית.!!

הלואי.............

 

 

אז כנראה שאת צריכה להאמין לי חח
אבל לכי תדעי אולי עד אוגוסט יצליחו להוסיף עוד שבוע לחופשת לידה

 

רוצה לעצום ת'עיניים ולפקוח אותן:

בעוד 7 חודשים 

אחרי לידה

עם בת (מיצינו 2 בנים...)

מתגוררת בארץ שנותנת חל"ד של 9 חודשים עד שנה

עם או-פר או לפחות מטפלת צמודה

וסתם אולי כדאי על הדרך איזושהי זכיה בפיס שתאפשר לי לעבוד בשביל הכיף איזה 12 ש"ש ולא לקרוע את עצמי...

 

רשימה בלתי הגיונית. אה?

 

אני קוראת מחשבות...

וזה ששאלת לא הופך את זה לבטוח שיש איחור.
יש נשים שמזדרזות לעשות גם יומיים לפני האיחור.

אם אין איחור או איחור של יום יומיים רוב הסיכויים שתראי רק בשתן הראשון אבל ככל שהאיחור משמעותי יותר אפשר לבדוק בכל שעות היום ולקבל תשובה אמינה.

שתן ראשון נחשב אמין יותר כי ההורמון שהבדיקה בודקת מרוכז יותר ולכן הסיכוי לראות חיובי, במידה ויש הריון, גבוה יותר.

אומרת שאחרי איחור גדול- לא משנה באיזו שעה

אבל מיד עם האיחור- מאוד קריטי ההבדל בין בוקר למאוחר יותר!

מיום אחרי האיחור אפשר כבר לעשות בכל שעה שהיא. לפני כן- ההמלצה היא לבדוק בשתן הראשון

שבוע 18
אני סיפרתי כבר בשבוע 12

קחי את הזמן עד אז (או עד שמתחילים לראות)

את יכולה להכין חומרים בקצב שלך ולעדכן כשכבר התחלת לעבוד על זה מאמינה שפחות ילחיצו אותך

 

אם תוכלי לקחת מצויין.
אם לא- שתהיה לך הכנה טובה. ושזה יעבור כחוויה לא כסבל.

בהצלחה.

1.תבקשי לעשות בדיקת דם ידנית ולא ממוחשבת, שזה הברירת מחדל כשעושים ב. דם. וספירת טסיות ידנית לפעמים שונה
2.רוצי למישהו שעושה דיקור סיני, זה הטיס לי את הטסיות למעלה חזרה תוך פחות משבוע..
בהצלחה!

מנסה לברר על דיקור סיני.

וכמובן מתכוננת ללידה ללא אפידורל.

את הבגדים הקטנים חילקתי לפי סוגים (אוברולים, בגדי גוף, גופיות וכו׳) כל סוג נארז בתוך שקית רשמתי על השקית מה יש בפנים (אוברולים nb למשל) ואז את כל השקיות של המידה הזאת הכנסתי לתוך שקית גדולה ועליה כתוב המידה (nb למשל). כל השקיות מאוחסנות יפה בארגז מצעים מחכים שיהיה מי שיוכל להשתמש בהם...

כל שכבת גיל ( 0-3, 3-6 וכו ) אני שמה בשקית נפרדת וככה גם השקית שקופה ואני יודעת בדיוק מה יש בכל שקית.
שמה בארגז מצעים או בארון במחסן

עשתה חיסון בימים האחרונים? כי זה יכול להיות תופעת לוואי.

עשתה חיסון בשלישי.. יכול להיות שעדיין משפיע?
וואלה לא חשבתי על זה

זה ממש נח, ברגע שקופסה מתמלאת אני כותבת עליה את טווח הגילאים והעונה ומעבירה למחסן. ותמיד יש לי בחדר קופסה אחת פתוחנטלהעביר אליה בגדים שנעשים קטנים..
בקשר ל2, לא יודעת לגבי השינה, אבל רק אציים שיש הרבנ בנות שמחזור גורם להן למיעוט חלב

נשמע כמו קפיצת גדילה.

היא הקיאה עכשיו... והיא חמה והפנים שלה אדומות
מדדתי לה חום בבית השחי - 36.8 כמה מעלים מהתוצאה? אני רואה עליה שהיא לא מרגישה טוב.. מנג'סת כזה ונשימות כאלה .. רוצה לתת םה אקמטל. אפשרי?

זה לא נחשב חום לפי מה שקיבלת. היא לא לבושה חם מידי נכון? חשוב להלביש בצורה מאווררת. את יכולה לתת לה נובימול אם היא נראית סובלת.

כל גיל שמתי בשקית גדולה אטומה וכתבתי בחוץ את הגיל. למשל 0-3 בנים. 3-6 בנות וכן'.
ואז כשהילד הבא מגיע לגיל אמי שולפת שקית.
הכי טוב לשמור במחסן כי זה יוצא מלא מקום, אבל אין לנו מחסן אז אני שמה בארגז מצעים מתחת למיטה.

שקית ואקום מתחת למיטה

איפה קונים שקיות ואקום? כמה עולה? ואיך תכלס אוטמים את הואקום? פשוט סוגרים?
והאם זה ניתן לשימוש חוזר?

העמסתי

ואפילו ברמי לוי ואושר עד זה קיים
מכניסים את הבגדים לבפנים
סוגרים כמו שמוסבר על השקית
שואבים עם שואב אבק
וזה תופס רבע מהמקום

ניתן לשימוש חוזר

סרטון קצר שמסביר איך להשתמש
בפועל יש שוני קטן בין כל שקית

וכמובן שיש בכל מיני גדלים

אני בדרך לנסות את זה, ממה שקראתי נשמע שזה עובד.

מודדים כל בוקר חום גוף במיטה עם ההתעוררות לפני שקמים ומסמנים בטבלה ולפי זה אפשר לדעת.

חפשי בגוגל "חום השחר".

 

@ירושלמית טרייה

בטח תסביר טוב ממני

אבל לבינתיים

סטיים כמדומני באיזור האמצע של המחזור

אם הוא 30 יום אז ב15

יש הסברים על החבילה

(עשיתי עם בדיקה כנה או משהו כזה)

מנסיוני עם סטיקים:

קודם כל לקרוא היטב את העלון, תכלס כל מה שאני כותבת עכשיו כתוב גם שם רק יותר בקצרה.

 

כמה ארוך המחזור שלך? מניחים שהביוץ הוא בערך 14 יום לפני הדימום. נגיד 12-16 יום.

אז אם המחזור שלך באורך שלושים בדרך כלל הביוץ יהיה סביב יום 16, שזה שבועיים ויותר אחרי תחילת הדימום. כדאי להתחיל לבדוק יומיים שלושה לפחות לפני הביוץ המשוער כי הרי זה לא מדוייק במיוחד (ולכן בעצם צריך לבדוק, כי אנחנו מנסים לזהות ביתר דיוק..). אז במחזור של שלושים אפשר להתחיל לבדוק ביום 11-12, בערך.

 

בעיקרון הם אומרים לבדוק כל 24 שעות כדי לא לפספס. הייתי חושבת שככל שמתקרבים למועד כדאי לבדוק יותר צפוף, אפילו כל 12 שעות.

לא בשתן ראשון של הבוקר כי הוא מרוכז יותר ואז עלולה לצאת תוצאה חיובית שגויה.

הבעיה היא שההגדרה של חיובי ושלילי זה לפי כמות, וזה תלוי גם כמה שתית בשעות שלפני הבדיקה.. אז זאת עוד שיבה לחוסר דיוק.

 

מה שהמקלונים מחפשים זה עליה בהורמון LH, והיא מתרחשת כ 12-48 שעות לפני הביוץ. עליה הכוונה שהפס של ה LH במקלון יוצא זהה או יותר חזק מפס הבקרה. מרגע שיצא לך חיובי זה 12-48 שעות. כמובן יכול להיות שהתחיל לעלות כבר כמעט לפני יום שלם ורק עכשיו תפסת את זה אז שוב, זה לא מאד מדוייק. שתי בדיקות ביום מעלות את הדיוק.

 

ועכשיו לטבעי - יש כמה סימנים שהם די קלים, והם סמוכים יותר לביוץ, לפחות אצלי מנסיוני, מאשר העליה בהורמון LH: ראשון זה שינויים בהפרשות, הן נעשות שקופות ונמתחות כאלה, ובכלל יש הרבה הפרשות. שני - צוואר הרחם מרגיש רך ופתוח יותר, וגם גבוה יותר כלומר רחוק מהאצבע שבה את בודקת. הסימנים האלה ממש קלים וברורים, רק צריך קצת לשים לב אז כדאי לך.

 

בהצלחה רבה!

אני שישה ימים אחרי תחילת וסת...
אפילו עוד לא הספקתי להתחיל שבעה נקיים.
וכבר הסימנים שכתבת מופיעים אצלי
)לעומת שבוע שעבר שצוואר הרחם היה נמוך וקשה)
יש שיא לסימנים האלה? ההפרשות שכתבת עוד לא הופיעו (כאמור עדיין קצת מדממת)
ומקוה שהביוץ לא יהיה לפני טבילה..

עידוד?

כמובן שזה יכול לקחת הרבה זמן, זה משהו שמשתנה בהדרגה. אבל כמה זה קרוב אצלך רק את יכולה לומר, ולפעמים גם את לא..
כשההפרשות מפסיקות להיות שקופות כאלה או מתמעטות בבת אחת את יודעת שזה ממש עכשיו, או היה לפני שעות בודדות.

אבל אל תחפשי סימנים ברמה הזאת, כי יכול להיות פתאום שהפרשות מתמעטות ומתרבות הרבה לפני הביוץ, סתם שינויים, אפילו עייפות, שתייה וכאלה. לפחות אצלי מתנהג כך. אז צריך שזה יהיה ערבי או לפחות יסתדר לך מבחינה הגיונית.. וכדאי לעשות בדיקת דם ביום המקווה לוודא, אם זה חשש רציני.

בשורות טובות!!

מה הפרופיל הורמונלי בודק ומה הבדיקה ביום ה2-3 למחזור בודקת?

אגב, גם אצלי חשש לביוץ מוקדם, ולגבי זיהוי ההפרשות וצוואר נמוך אני לא מצליחה להבדיל בזה בכלל.

בדיקת דם ביום המקווה לפרוגסטרון קובעת אם היה כבר ביוץ או לא. זה המדד הכי אמין, בערך.

לגבי פרופיל הורמונלי, אלה בדיקת דם להרבה הורמונים שעושים ביום 2-3 למחזור. אם המחזור נוטה לקצר, כלומר פחות מ 26, נגיד, אז עדיף לעשות ביום 2 ולא אחרי.

אם יש לך ספק לגבי פספוס ביוץ תעשי כבר במקווה הקרוב אחת הבדיקה לפרוגסטרון. חבל לבזבז זמן על פספוס ביוץ, זה אפילו לא נקרא לנסות להכנס להריון. זה לא ניסיון, זה כלום. ואפשר לטפל בזה לפני שבודקים פרופיל הורמונלי וכאלה, זה משהו נורא בסיסי.

אם יש לך רופא משפחה שמבין עניין אז את יכולה לבקש ממנו כבר בדיקות דם לפרופיל הורמונלי. עושים אותן בימים 2-5 למחזור, אבל אם המחזורים שלך נוטים להיות קצרים יותר או אפילו 28 עדיף לעשות ביום 2, גג 3.

ואת יכולה לבקש ממנו סתם בדיקת אולטרסאונד לשגרה, לבדוק שהכל נראה בסדר ואין ציסטות וכאלה.

 

ועם זה ללכת לרופא נשים, אבל לקחי בחשבון שרופאי נשים רבים לא ממש מבינים בזה, והכדור היחיד שמותר להם לתת זה איקקלומין אז לפי מה שהבנתי הם נותנים אותו בקלות רבה מדי (זה ה"נשק" היחיד שלהם אז הם משתמשים בו..). אז עדיף בעיקרון לעבור לרופא פוריות.

 

רק שתדעי שזה קצת משבר נפשי, אני הגעתי לרופא פוריות בגלל המלצות פה בפורום ובגלל שהבנתי שהרופאה הרגילה שלי לא נותנת לי מענה. הבעיה שלי אז הייתה ביוץ לפני טבילה. ופתאום נכנסתי ל"סרט" הזה של פוריות: פותחים תיק, המון בדיקות, המון הנחיות, הרגשתי כאילו הפכתי לחולה אנושה והגוף שלי כבר לא ברשותי: תבואי לעשות בדיקות כאלה וכלה ביום הזה, נצלצל אליך בטלפון ונגיד לך מה לקחת.. בקיצור די נורא, וגם נפלתי על רופאה מיושנת ולא נחמדה ועל אחות פוריות טיפשה בפגישה הראשונה. אז אם את מחליטה ללכת על זה, תתכונני לאי נעימות. לוקח זמן להתרגל לרעיון ולמצוא עם מי נעים לך לדבר, גם שם.

ומכירה עוד שזה לא זיהה אצלן ביוץ.
בדקתי לפני ההוראות...
ואני יודעת בהכרח שהיה ביוץ כי עשיתי מעקב זקיקים במקביל.

הסטיקים?

מתקשרים ומבררים עם הבלנית, כל יישוב זה נוהל שונה
יש כאלה שמביאות מפתח, יש כאלה שצריך לשלם תוספת במיוחד לבלנית

או מחפשים מקווה באזור שתיהי בו.

אם מישהי מרגישה צורך , מכל סיבה שהיא,
בבקשה- יכולה להשיג בלנית/חברה/אחר שתהיה איתה בזמן הטבילה

אבל אין חובה הלכתית בכך.

ואם השיער שלה לא נכנס כולו?
היא נידה באחריותך??

*מכל סיבה שהיא*
שתקח בלנית.
אבל אין חובה הלכתית!!
אם מישהי מרגישה מספיק בטוחה וסומכת על עצמה שטבלה והכל כשר

הכל כשר. והיא לא נידה.

אין חובה שתהיה בלנית.


במשך אלפי שנים סמכו על בנות ישראל ועל הטבילה שלהן, מה השתנה מאז?
את לא סומכת על עצמך? בבדיקות? בקיטם מצוות בכללי?
חלק מהרעיון במצווה הזו היא להאמין ולסמוך על האישה.

שאומרת- טמאה אני או טהורה אני.

ואם לא יודעים, במקרה של כתמים וכו' שואלים רב/בודקת הלכה
אבל סומכים על האישה, ועל התחושות וההרגשות שלה.

מי שלא מספיק בטוחה, שתקח בלנית
אבל זו לא חובה הלכתית - זה הרעיון שאני מנסה להעביר פה
ואני לא הבלנית או הרב שלה
היא אחראית על הטבילה והספירה שלה.
לא אני
ולא הבלנית.

כל הדורות סמכו על נשים בכל הקשור לטהרה- אבל בכל ספרי ההלכה זה מופיע שאישה שמשגיחה על הטבילה היא חובה, לא רק אם מרגישים צורך.

כדאי להיזהר כשמפריחים באוויר דעות לא מבוססות הלכתית.

ראי למשל תשובה של יועצות נשמת כאן:

http://www.yoatzot.org/hebrew/towards-tahara/default.asp?id=3200

 

"ישנה חובה הלכתית שאישה יהודיה מבוגרת (לפחות בת שתים עשרה שנים ויום) תצפה בטבילה לוודא שכל גופה ושערותיה של הטובלת נכנסו למים בבת אחת, שהרי אפילו שערה בודדת מחוץ למים בזמן הטבילה, פוסלת את הטבילה. בימינו לעיתים קרובות הבלניות העובדות במקוואות ממלאות תפקיד זה."

 

נכון שאין חובה שהבלנית תבדוק חציצה על הטובלת טרום טבילה, וזה לבחירת האישה. אבל שתעמוד ותצפה במים - יש חובה לכתחילה, גם אם בדיעבד זה לא מעכב, וגם אם במקרים של קשיים יש דעות להקל בזה.

אל תחששי להתקשר לבלנית ולשאול. היא מקבלת הרבה פניות כאלה.

בודאי שלא מלכתחילה
שכל אחת תבדוק עם הרב שלה

או להבין באיזה שלב אני.
כבר כמה ימים שאני ממש סובלת מכאבי בטן שכאלו,אין הפסקות בינהם כמו צירים זה פשוט כואב לזמן ממושך ואז נרגע....

כאב ממושך, בלי הפסקה , זה לא צירים, ונראה לי שזה דורש בדיקה

בשבועות האחרונים של הלידה הגוף מפריש הורמונים הגורמים להתכווצות של הרחם והתקדמות לידה.
כאבי מחזור עם הקרנה לגב יכולים להיות לעתים סימן גם לצירים ממש ובתחילת לידה
בכל מקרה של ספק, יש להיבדק! במיוחד בלידה חוזרת שיכולה להיות מהירה יותר.
אין להסיק מלידה ללידה. כל לידה היא שונה וכל ילד הוא מיוחד.
שיהיה בקלות ובשעה טובה!😁

ראשון אחרי הדופק

ולאחים סיפרנו אחרי הסקירה המוקדמת, שבועיים אח"כ.. 

בערך שבוע שש
להורים שלו שבוע 15 ככה

קראתי לה לראות את הבדיקה כי לא הבנתי בזה כלום ולא האמנתי.. אבא יום אחרי
הורים שלו אחרי דופק

סיפרנו יום אחרי הבדיקה ביתית..לשני ההורים.
זה היה בערך שבוע 6 נראלי..

נראלי שבפעם הבאה נספר אחרי הבדיקה הראשונה, כשרואים דופק

אנחנו סיפרנו פחות או יותר באותו זמן בכל ההיריונות - מעט אחרי הבדיקה הביתית. (תלוי בלחץ שהיה לנו בדיוק באותו היריון...)

הריונות הבאים כבר יודעים ומכירים את הגוף בהריון, צריך פחות דחוף את אמא..

אלא פשוט לשמח את ההורים, ולעדכן אותם בדבר חשוב שעובר עלינו.

וכן - גם כדי לקבל עזרה. זה לא משתנה מהיריון להיריון... (ואולי להפך - בהיריונות הבאים צריך עזרה עם הילדים הקיימים בבית...)

לאמא שלי- כבר שהיה איחור במחזור. הייתי די אבודה בעניין.

לאבא- אחרי בדיקת ההריון.

להורים של בעלי- בתחילת חודש שלישי.

אני מאמינה שגם בהריונות הבאים אני אספר להורים שלי מיד- אנחנו מאוד קרובים.

 

הריון ראשון- אמא קנתה לי את הבדיקה הביתית
שני- בשבוע 8- לא הצלחתי להתאפק
שלישי- בשבוע 11 רק לאמא, שיתפתי אותה בכל מה שעבר עלינו, רציתי לשמוע את חוות דעתה, לכל השאר בשבוע 13 כשידענו שהסיכון בהריון לא הולך להיות "מאחורינו" בזמן הקרוב, סיפרנו את הדברים כפי שהם.
ב"ה המשפחה לא שיגעה אותנו יותר מדי.

לא שהם מספרים, אבל בתור רווקה הייתי יכולה לגלות מי מגיסותי בהריון לפי ההתנהגות שלהם איתה
הם גם נלחצים קצת בקטע של "אל תזוזי, את בהריון" וכיף לי להמשיך דברים כרגיל.
מספרת רק שלב לפני שרואים כי אז זה ממש לא יפה.
הריון ראשון- שבוע 15 בערך והשאר נראה לי 18 משהו כזה.
ואגב, באמת כשעברתי הפלה היה לי טוב שלא ידעו מזה וכך יכולתי לבכות על האבל שלי ולהתפרק בלי לשתף אחרים מלבד בעלי שתמך.
ההורים שלי הם מדהימים ויש לי קשר מצוין איתם אבל אני טיפוס שפחות אוהב לשתף באופן כללי (חוץ מבעלי כמובן).

תספרו מתי שכיף ונוח לשניכם.
מתי שהכי מרגש ומשמח אתכם..
זה שלכם!
העיקר שיהיה בקלות, בבריאות, בשמחה ובנחת

להכין בצל בדבש: בצל קצוץ שמושרה בדבש כמה שעות. לתת לה כפית מהדבש כל כמה שעות. מאוד עוזר לשיעול.
לתת לה לשתות תה מרווה, אמור לייבש קצת את הלילה.

זה פלאים.

שימי צלחת עם בצל חתוך לרבעים על כיסא ליד הראש שלה ותראי שתוך כמה דקות היא מפסיקה להשתעל.

מבשלים אגסים-אפשר להוסיף קינמון.

ואת המים נותנים לה לשתות

לקנח עם מגבונים לאף לתינוקות של דר פישר וספרי אוטריווין לתינוקות יש לי שמן טבעי בריח מנטה שאני מורחת על הבגד באזור פתח הצוואר זה עוזר מאד מאמינה שאפשר למצוא משהו בסגנון בחנויות טבע או בבתי מרקחת,
לגבי השיעול מה את שמה באינהלציה?אצלנו כשהשיעול לא פסק והחמיר לקחנו לרופאה שנתנה קצת סטוריאידים ורק זה הפסיק את השיעול בסופו של דבר

אנחנו עושים 2-3 ביום
עם מי מלח
וזה עוזר מאוד מאוד

ב. לא נעשה מחקר בנושא בשום מקום בעולם
החיתולים החד"פ מכילים המון זבל ואף חברת חיתולים לא מוכנה להגיד מה הם מכילים
כמו ש" מחקר" הגמילה היחיד שנעשה מומן ע"י חברת פמפרמס- יצרנית ענקיית של חיתולי חד" פ, ותוצאות המחקר אומרות לחכות לבשלות של הילד, גם אם זה בגיל 3-4.
כשבתכלס- אפשר לגמול הרבה לפני.

ג. אפשר לחתל בבד- בריא, אקולוגי, חסכוני ויודעים בדיוק מה יש על האזור הרגיש של התינוק במשך כמעט 3 שנים.

(בעיות פוריות אצל גברים שעלו בשנים האחרונות ואומרים שזה עקב חימום האזור בגלל מחשבים ניידים, פלסטיק וכו'- חשבתן אולי ש3 שנים עטוף בפלסטיק וזבל משפיעים גם כן?!)

שוקלת את האפשרות בילד הבא בעז''ה.
זה סופג טוב גם לילה שלם? כמה מסובך להתעסק עם הכביסות? מטפלות במעון מוכנות להשתמש בזה? זה לא מאוד נפוח ומסורבל ביחס לחיתול חד''פ רגיל?

זה פשוט כמו לקבל נוזלים דרך הוריד, פעם ראשונה נותנים את זה בטפטוף איטי כדי לא לפתח תופעות לוואי, יש כאלה שמקבלות את זה ומרגישות מעולה אחרי, ויש כאלה שמתלוננות אחרי זה על חולשה וכאבי ראש, אבל זה טבעי כי זה גורם לירידה בלחץ דם. תביאי איתך מים ומשהו לאכול, כדי שאם תרגישי חלשה אחרי אז תאכלי ותשתי ותתאוששי.

ותדעי שזה לא כזה סיפור, מגיעות מלא נשים בהריון לקבלת ברזל, זה תופעה שכיחה בהריון!

את הפעם הראשונה מקבלים בבית חולים
ככה היה אצלי
שווה שווה
אל תוותרי על זה
ההרגשה אחרי הטיפול בעירוי
נפלאה
וכוחות ללדת

כמו שאמרו כמו עירוי..

רק לוקח הרבה זמן אז תביאי ספר או משהו אחר שיהיה לך מעניין.

לי ירד ממש הלחץ דם אז טיפטפו לי עוד יותר לאט..

לא נורא בכלל התוצאה מדהימה!!!!

מומלץ בחום, ממש עוזר.
טיפונת כואב, לא יותר מזה.

זה הרים אותי. עשה לי כל כך טוב. התמכרתי לזה קצת.. חחח שמים לך בהתחלה נוזלים ואז מחברים אותך לעירוי. דקירונת קטנה שבקושי מורגשת. קניתי אץ בעירוי עצמו בבית מרקחת. וקבעתי תור במרפאת אחיות לעשות את העירוי. הפעם הראשונה נחשבת טסט ורק אחריה ניתן לעשות אצל האחות בקופה. טסט עושים נראב לי במוקד. בהצלחה..

בלאומית אפשר לעשות בסניפים השונים, גם בפעם הראשונה... מה שכן - תמיד חייבים לוודא שיש רופא כלשהו במרפאה מהרגע שהתחלת את העירוי, עד שמוצאים אותו...
לכל אלא שיש להן לחץ דם נמוך - קחו בחשבון שהטפטוף יהיה איטי ממש...
אני ביליתי שעתיים וחצי עם 2 מנות ברזל...
ועוד נקודה חשובה- שימו לב לוודא שבבית מרקחת יש לקנות את הברזל... (לא עלה לי יקר - 5 מנות ב32 ש''ח...)
לא כאב ב''ה, אבל היה משעמם ממש... קחו בחשבון...
תודה לכולן!

העלה לי את הברזל יחסית מהר, אחרי ששום דבר לא עזר.. משמעותי מאוד להרגשה הכללית!

באופן אישי לא היו לי תופעות לוואי, אז חוץ מהכאבים של העירויים החוזרים ממש לא סבלתי מכלום. 

יכול לעשות ירידה בלחץ דם, כאבי ראש וכו'.  ולכן חייבים להיות במעקב בזמן המתן.

הפעם הראשונה שמקבלים הכי קריטית, אם לא היו לך תופעות לוואי והכל עבר בשלום- אז כנראה שגם ימשיך כך בפעמים הבאות. 

יכול להיות טעם מר בפה (של ברזל) למרות שמקבלים דרך הוריד.. כדאי להצטייד במסטיקים או משהו כזה כדי להעביר את הטעם..

העיקר שיעזור ותרגישי טוב!