פורום הריון ולידה (עמוד 3805)

גם בדיקות וגם חיסונים

שהכל כתוב במכתב שחרור של התינוק, ובדר"כ בפעם הראשונה שהולכים לרופא ולטיפת חלב הם מבקשים את המכתב שחרור, ומכניסים את הנתונים למחשב. אז הכל אמור להיות אצלם

מדובר בהריון כימי.. בדיוק בגלל זה אני בודקת רק שבוע לאחר האיחור .. כדי שאם יהיה מצב של הריון כימי אני לא אשמח סתם.. מאחלת לך במהרה הריון תקין וקליל בעזרת השם

בהישג יד

פרורי מאכל קטן שהוא יכול לנסות לתפוס ולאכול

מלא מלא מחמאות מאמא גם על הדקה וחצי (ולא יותר) שהוא כן הסכים על הבטן

וקודם כל להגיד לעצמך בראש שמה שאת עושה זה טוב לו.

לדמיין אותו אומר תודה בעוד כמה שנים על מה שעשית לו, וזה ייתן לך כוח עם הבכיות וההתנגדות

אם הוא ירגיש שאת בטוחה- לא יהיה לו אופציה אחרת והוא ילמד להנות מהזמן כיף למשחק עם אמא

הצלחות!!

משחק מחזיק אותו לדקות ספורות, אבל אולי באמת אנסה דברי מאכל כלשהם.

ובאמת לשנן לו ולי שזה מתוך אהבה וכדי לעשות לו טוב...

אולי לשים אותו על הבטן על המיטה שלך ואת שוכבת לידו, מדברת, מצחיקה אותו וככה זה מסיח את דעתו לכמה דקות שהוא מרוויח שהות על הבטן.
להביא משחק ולהניע למעלה שיתרומם עוד.
זה מה שעזר לי כשעשיתי את זה עם הקטנה שלי אבל היא הייתה פיצית. לא יודעת איך זה ילך בגיל הזה..

אם כי בטח לא יהיה לי נוח . (במיטה - אנחנו ישנים, אז לא מתאים . אגב - לישון על הבטן הוא כן אוהב...)

אם הוא ישן על הבטן כבר טוב(כשהוא קם הוא בטח זוקף ראש)

תנסי לאמן את השרירים

ואפילו עם משחקי ידים למעלה על הראש וכוט'

להרחבה באישי

שמתי על הבטן עלי וזה הרגיל אותה לזה ממש מהר.

עושה דברים כאלה לפעמים - הוא אוהב להיות על הידיים... אבל זה לא באמת מלמד אותו להתרומם.

מעניין..דווקא אצלנו זה עבד טוב
ובאמת מה שעשינו עוד היה להשכיב מול מראה או מול צעצוע מעניין זה היה עושה את העבודה בהדרגה עד שהתרגלה לשכב על הבטן לאורך זמן

גם הבת שלי בגיל הזה עדיין לא ישבה לבד, 

הלכתי איתה לרופא התפתחות והוא אמר ללמד אותה לשבת, סתומרת להושיב אותה עם תמיכה כל יום כמה דקות וכו'.

עשיתי כעצתו ואכן היא למדה לשבת. אך בעקבות כך היא עדיין לא זוחלת על 6 והיא כבר בת שנה.......

לדברי פיזוטרפיסטית- זה נגרם רק בגלל שלא נתתי לה ללמוד לשבת לבד...

אז אני לא ממליצה להושיב אותו, עד שהוא לומד לשבת לבד.

 

לא לאפשר לו לעשות את זה הרבה, ולנסות לקפל לו את הרגליים בצורה כזו שהוא ינסה להגיע לעמידה על שש. החידוש הוא שזה לא אסור לגמרי - להושיב תינוק שעוד לא מתיישב.

בהצלחה עם בתך!! בע"ה שהיא עוד תפתיע אותך...

ולפותחת
וממליצה לתרגל הרבה מעברים מישיבה לשש ע''י קיפול הרגליים לישיבה צידית.
עדיף ישיבה צידית ולא ישיבה עגולה(רגליים הצידה ולא קדימה)
וכמו שאמרו לשים מול מראה, שיר או משחק, גם לפרקי זמן קצרים, לשים ולהיות איתו כל הזמן עד שיתרגל. אם מתעצבן, להפוך על הבטן ואז שוב להחזיר וחוזר חלילה...

אפס הפרדה זה שהתינוק איתך אחרי הלידה, בד"כ ייתנו לך להניק אותו וכו'
ואח"כ באישפוז אפשר לבחור בביות חלקי/בלי ביות ושמים אותו בתינוקיה .

ויש ביות מלא- שלוקחים את התינוק לבדיקות+ חיסונים שאחרי הלידה ואח"כ מחזירים אלייך ואז כל השאר בד"כ לידך.
ויש ביות מלא + אפס הפרדה = התינוק תמיד תמיד איתך או עם המלווה שלך

אפס הפרדה+ ביות מלא/חלקי- יש בעין כרם
ואפשר בביות המלא בעין כרם להכניס את העריסה איתך למקלחת או לבקש מהאחיות לשמור עליו לרגע
כשהייתח שם גם עברו בין החדרים ובדקו שכולן אכלו והסבירו ועזרו בהכל. (לשלי הביאו את המתקן של הצהבת לחדר כדי שיהיה איתי.)

הבנתי שגם שערי צדק התקדמו בנושא ומאפשרים ביות מלא ואפס הפרדה
על האפס הפרדה צריך להתעקש איתם לפעמים


וביות- תלוי אם יש/אין מקום - אבל זה גם בעין כרם שכדאי להרשם מראש לביות המלא ולהזכיר להם שזה מה שאת רוצה וכו'.

ממליצה בחום על עין כרם. היחס של האחיות במחלקה- פשוט תענוג. בכל ענין הן קשובות ומיד עוזרות. לא צריך לחכות שעה עד שיתפנו אלייך או לנדנד להן. והכל במאור פנים. ממש נהנתי שם.
מומלץ! בשעה טובה!

ובקשר לאפס הפרדה, מניחה שאת מדברת על ביות מלא. (אפס הפרדה רלונטי יותר למיד אחרי הלידה)
יכולה להגיד שבביות מלא בעין כרם האחיות מקסימות ומוכנות לשמור על התינוק כשאת צריכה להתקלח למשל.
רק קחי בחשבון שעמוס שם לצערי כי רב הביקוש על ההיצע..

מרגע הלידה עד רגע השיחרור

כי כולם ממליצים על עין כרם ואז בהר הצופים רגוע יחסית.
יש שם גם אפס הפרדה וביות מלא.

בלידה הראשונה שעוד לא היה ביות מלא, אני קיבלתי הדרכה מלאה איך לטפל בתינוקת. לימדו אותי לקלח, לחתל ולהניק. דברים שנשמעים פשוטים אבל מפחידים עם תינוק ששוקל 3 קילו.

גם בחדרי לידה הציעו לי לידה בכריעה וכל פעם שחזרתי ללדת ביקשתי לידה בכריעה והמיילדות לגמרי היו איתי.

פשוט לי הר הצופים רחוק יותר מעין כרם
ובאמת יותר רגוע שם בד"כ ופחות עמוס

שקט ונחמד

ביות מלא מושלם! כל הציוד שצריכים נמצא בחדר.
האחיות באות אלייך, בדיקות של התינוק בחדר שלך תוך כדי הנקה.
ואם אוצים להיכנס להתקלח או לישון שעתיים בנחת, אפשר להביא את התינוק לאחיות שישמרו עליו.

אני מבחינתי יולדת רק שם

בבתי חולים האלו כמה נשים יש בכל חדר?

וזה לא היה בבית מלא פשוט התינוקיה לא פתוחה כל הזמן. אז היא שמרה עליו בזמן שהתקלחתי או יצאתי לשירותים.

אז יש מחלקות שמיועדות לכך. אם לא- תלכי למחלקה ביות מלא ושם את יכולה להיות עם הבת שלך כל הזמן או חלקי..

אין על היחס מכולם. נישאר לי חויה טובה מכל לידה

מאוד מאוד מרוצה

מכירה?

כלומר שאת עולה קודם, עם הגב למדרגות, ומושכת את העגלה?

כך זה ברוב העגלות, נראה לי.

בכל אופן - עם הג'ואי בד"כ אני מצליחה לעלות כשאני עם הפנים למדרגות, תלוי ברוחב המדרגות. וגם כשלא - יחסית לטיולונים אחרים, המעצור לא נתקע כשעולים הפוך.

(והמחיר שלו, אגב, הוא פחות מ-500, בניגוד למקלרן שבד"כ עולה 1000). 

היתי מאד רוצה עגלה שאני לא צריכה לעלות והגב שלי למדרגות

 

כמה היא יציבה?

 

 

אם מעמיסים דברים על הידיות שלה ומשכיבים אותה - אז היא עלולה ליפול לאחור. (תופעה של טיולונים, שבאמת פחות קיימת בעגלות של ממש בד"כ).

אבל סה"כ זה טיולון יציב וחזק.

החיסרון היחיד שמצאתי בו הוא המעצור שלו, שצריך ללחוץ ממש חזק כדי שייתקע.

(וגם זה שהוא קיפול מטרייה - שיש לזה את היתרונות הרבים שלו, אך גם חסרונות מסוימים).

תמיד זה יתאים למדרגות מסויימות ולאחרות לא. לא?

 

לי יש מקלרן ואי אפשר לעלות איתה ישר בגלל חוסר שיווי משקל, את הציוד שמים בד"כ על הידיות ולא בסל מתחת כי הוא פחות נגיש,
אז יוצא שאם מרימים את הגלגלים כלפי מעלה, אח"כ כשמנסים להרים את הידיות מרימים בעצם את כל המשקל וזה ממש לא נוח.
אני עולה איתה הפוך.

תרגישי טוב!

היה גם לי בהריון כאבי בטן מטורפים. הקאות שלא מפסיקות לרגע עשיתי מלא בדיקות עד שהגיעו למסקנה שזה הליקובקטור שההריון העיר. עשיתי דיאטה קפדנית מאוד והערבים עברו.

בין לבין הכל בסדר ולא סובלת מדברים כאלה.

כלומר זה קורה דווקא מההרייון..

נראה לך שיש סיכוי שזה דבר כזה?

אף פעם לא אמרו לי למה אבל אני שיערתי שזה מהמעיים

פשוט סובלת?

משתדלת לאכול ארוחות קטנות. לא תמיד זה עוזר

זה לא כל כך מסתדר דווקא עם כאבים רק בהריון, כי זה לרוב מתמשך גם אחרי ולא בא והולך.

אבל בתור אחת שסבלה מזה- וזה התעורר דווקא בהריון, והרופא שלי גם טען שזה מעיים...,

אבל זה נפוץ מאוד בנשים בשנות הפוריות

מה שגורם לי לחשוב גם זה ציון העובדה שדווקא מאכלים מטוגנים גורמים לכאבים- ובהחלט יש קשר בין כאבים בכיס מרה לאכילת מטוגן.

בקיצור- אולטראסאונד פשוט בבטן יכול לאבחן זאת.

תרגישי טוב

הכאבים מאופיינים במיקום- בחלק העליון של הבטן
ובאופי- התקפים זוועתיים של כעשר דקות.

זה כאב קבוע שיכול להימשך גם יום.

ודווקא בבטן התחתונה..

למשך כחודשיים שדיממתי בלי סוף אז הפסקתי. אני בלי גלולות בערך 3 חודשים..

ומה הכוונה להתנקות? נראלי אנח נקיה מהן כבר לא? אני לא מדממת כבר 3 חודשים.
ולא קיבלתי מחזור וזה נראלי תמוה

אני שלושה חודשים אחרי, לא קיבלתי עדיין אבל אתמול כאבה לי הבטן בצד ימין מאד, הלכתי למוקד ואמרו לי באולטרסאונד שרואים זקיקים גדולים- זא כמעט בטוח ביוץ....
מעצבן😣

הוא אמר שרואה פעילות רחמית.
מה זה אומר? אלוקים יודע.
מפחדת שנדפקה לי המערכת ולא אצליח להרות בקלות שוב.. כי הוא גם אמר שאני פוליציסטית.
מצד שני כרגע אני מפחדת מהיריון אז אני במין ברוך שכזה

מקווה שיהיה בסדר בעז"ה

בשונה מתסמונת השחלות הפוליצסטיות, זה מצב שעובר אחרי כמה חודשים. אל תדאגי! גם לי הייתה שחלה פוליצסטית לפני שנה וחצי והיום יש לי בת מתוקה

נראה לי שאני בתחילת מחזור ב"ה.
יש כתמים ורודים סופסוף חחחח
תודה גם לשאר הבנות פה(:

כל עוד יש חלב זה סימן שרמות הפרולקטין עדיין גבוהות יותר מהרגיל.
יש נשים שלא מקבלות וסת עד שלגמרי לגמרי לגמרי מפסיקות לגעת בשד.

מקווה שזו באמת הבעיה
תודה!

ניסית לסחוט ולא יצא יותר חלב?

אחרי שבועיים מאז שהפסקתי בדקתי וכן היה לי קצת חלב כשסחטתי. 

 

בערך 3-4 שבועות אחרי שסיימתי להניק לגמרי הגיעה לי הווסת. 

כי חוץ ממה שכתבו לך,

יכול להיות מצב שיש הריון ובדיקה ביתית לא מזהה עדין,

במיוחד אחרי גלולות ותוך כדי הנקה, שזמן הביוץ לא ברור.

 

אצל הבן שלי,

אחרי הפסקת הגלולות, המחזור לא הגיע הרבה זמן וכל הבדיקות הביתיות יצאו שליליות

עד שהלכתי לרופא כבר היו לי בחילות..וראו שק הריון בשבוע 5.

 

אני יודעת שזה מלחיץ אותך,

ויכול להיות שבאמת זה בגלל ההנקה\אחר

אבל שתדעי שיש גם כזאת אפשרות.

אקבע תודה

תנסי להינות מהימים האחרונים שהוא בפנים, לנוח כמה שיותר, לבשל ולהקפיא, לארגן מה שאפשר... בעז"ה בידיים מלאות ובשמחה.

מזל שבבוקר אני עובדת קצת עד שנגמר לי הסבלנות

הייתי רוצה לאפות/לבשל אבל אם אני מתאמצת קצת או אפילו סתם על הרגליים יותר מדי כבר מתחילים לי כאבים

 

ציפייה קשה, ואחרי כן לא מבינים מה היה הלחץ....

מתחילים לילות ללא שינה, כל הגוף דאוב וכאוב

אבל שווה את זה!!

לא עשיתי באף אחת מהלידות שלי, וב"ה גם רק בראשונה היו לי תפרים... (מחתך יזום) כך שלא ברור אם זה עוזר בכלל .

גם עלי פטל אף פעם לא שתיתי, ובכל לידה היה אחרת מבחינת הצירים. אבל אולי את זה כן כדאי לך.

בשעה טובה!

עלי פטל שתיתי לקראת הלידה השניה, והצירים אכן היו יותר טובים מהראשונה אבל אני לא יכולה לחתום שזה בגלל זה. בכל מקרה מאמץ סביר בעיני, בטח ביחס לעיסוי פרינאום (מעולם לא עשיתי וב"ה לא היו לי תפרים)

ממתי מתחילים לשתות תה עלי פטל? ומאיפה אפשר לקנות?

אין צורך בעיסוי פרינאום. ברגע שהגוף עבר לידה פעם אחת הוא "זוכר".

אני לא עשיתי אף פעם- בלידה הראשונה נחתכתי חתך די גדול והיו המון תפרים, בלידה השניה היה קרע קטנטן וזהו.

כחלק מהסל הריון

לא זוכרת כמה החזר אבל זה תלוי בקופ"ח וגם ברמת הביטוח.
זו לא בעיה לברר איתם.
וממליצה ביותר!!

ולכן הייתי הולכת לגיוון של מסגרת קטנה וחמה יותר. (בדיוק קראתי השבת בספר חינוך של הרב זאב קרוב ז"ל, והוא ענה בדיוק על השאלה הזאת. בוא אומר שבגיל הזה עדיין אין עניין בגלל לחינוך למצוות ולימוד תורה, מה שצריך להתמקד זה יחס חם ואוהב כדי לבנות יחס בריא לחיים).
מה שכן, הייתי בודקת את הילדים האחרים במסגרת. לפעמים ילדים מבתים פחות דתיים חשופים לשפה פחות מתאימה (ברור שלא אצל כולם, וברור שזה קיים גם בבתים דתיים, אבל זה כן נקודה לבדיקה), ולפעמים גם פחות מתאים להתארח אצלם אחרי הצהריים, אז הייתי בודקת את הנושא.

בנוסף, ילדים בגיל הזה כבר מסוגלים להבין שלכל בית כללים אחרים, וגם אם אמא של מוישי מרשה לו לעשות משהו זה לא אומר שגם אנחנו עושים. הבן שלי בגיל הזה, לומד עם ילדים בכל מיני רמות של דתיות, והוא יודע מצוין להגיד שהוא אוכל רק כשר. הוא היחיד שלובש כיפה וציצית והוא לגמרי בסדר עם זה.

מעט ילדים זה יתרון, אם הצוות גם חם אז ברור שהיתרונות רבים

אבל אם הוא כבר באופציה הראשונה וצריך לעבור בשלב כזה של השנה

אז הייתי נוטה להשאיר

צוות חם, יחס אישי ונעים יותר חשובים בעיניי. במיוחד בגיל הזה.

שיהיה בהצלחה! ובשורות טובות.

יש סיכוי שה100 תצא גם לא תקינה ויש סיכוי שכן. לי יצא 168 בהעמסה של ה50, נכנסתי לסרטים מטורפים וב"ה ה100 היתה תקינה לחלוטין. לא יכולה להבטיח מה יהיה אצלך, אבל זה בהחלט קורה.
בהצלחה!

אכלת לפני? הם אומרים לאכול אבל! אם אוכלים משהו עם ערך גליקמי גבוה זה משפיע על הבדיקה.
לי ה100 היה בסדר וה50 גבוה
והרופאה דלי אמרה שיש לזה נטיה יותר בהריונות של בנות

לא אכלתי משהו שחכם לאכול לפני בדיקה.. שתיתי רבע כוס מיץ תפוזים טבעי וקצת קורנפלקס של קלוגס. לשניהם יש ערך גליקמי גבוה מצד אחד, מצד שני אכלתי ממש ממש מעט.

צריך לאכול חצי שעה-שעה לפני.

את יכולה לנסות לבקש בדיקה חוזרת.

אבל קשה לי להאמין כי באמת אכלתי אולי חופן קורנפלקס ורבע כוס מיץ טבעי...

ושניה לפני הבדיקה כמעט בטוח שזה מה שהשפיע על התוצאה.

ולא כמו הסוכר של ההעמסה..

להערכתי כי אכלתי פריכית אורז שזה עם ערך גליקמי גבוה

בטוח משפיע על התוצאה. בהצלחה בבדיקה של ה100! יש סיכוי שיצא תקין.

גם אם לא- אני ועוד המון בנות פה עברנו סכרת הריון וזה ממש לא סוף העולם, הפוך- את פשוט חייבת לאכול בריא, אין ברירה אחרת. 

 

לא אצל בנים ולא אצל בנות.

וב100 הכל היה תקין..

החמישים היא ממש לא אמינה אלא רק בדיקת סקר, כלומר את מי לשלוח לבדיקה האמיתית של המאה. כי זאת בדיקה כבדה ולכן לא רוצים לשלוח אליה את כולם.
ואם אני זוכרת נכון, ל 85% מאלה שיצא להן גבוה מדי בחמישים ייצא תקין במאה.

זה לגמרי לא תענוג, אני הרגשתי זוועה וכמעט התעלפתי שם, אבל תביאי פלפלים ומטען, מים,מיץ וסנדוויץ', ואם את אפילו מתחילה להרגיש לא טוב תבקשי מיטה מהאחיות. הם הצילו אותי.

בשורות טובות!

לא אמורים להיות בצום בהעמסה של ה100?

השתייה המתוקה והסנדוויץ' הם לסוף. אני כמעט התעלפתי שם, הסוכר ירד לי לערכים מסוכנים. שכבתי ואכלתי בשכיבה, בקושי הרמתי את הידיים.

חשוב מאוד להביא משהו לאכול אחרי הבדיקה.
וגם אם מרגישים טוב לאכול משהו לפני שיוצאים מהמרפאה לבית.
אני הרגשתי סבבה עד הסוף אבל כמעט התעלפתי בדרך הביתה. נס שהייתי כבר כמעט בבית ובעלי היה איתי.. את לבית להביא לי משהו להכניס לפה.

כלומר אם את רגילה רק לשתות קפה אז לא לדחוף בכוח לכבוד הבדיקה..

שימי לב: חשוב שתאכלי תזונה עשירה חלבונים שבוע לפני בדיקת-100;

לפני הבדיקה תשמרי צום 8-12 שעות מ(מותר לשתות מים);

את הבדיקה ארוכה, אז קחי אתך ספר, כי חשוב שלא תסתובבי, אלא תשבי במקום (כמובן, אפשר לצאת לשירותים, אם צריך) ורגועה.

 

ועוד: גם אם יצאו תוצאות לא טובות, ברוב המקרים זה מתאזן בדיאטה.

 

"תוצאות לא טובות" - הכוונה שלפחות 2 מתוך 4 מדידות דם שאמורים לעשות לך, יהיו גבוהות.

מנסיון...
רק מעדכנת. לא מלחיצה.
הבדיקה אכן לא פשוטה אבל בסוף זה עובר
ולא הייתי מתכננת משהו נוסף לאותו יום.


ובסוד בסוד, גם אם חלילה הבדיקה של ה100 לא תקינה, בדכ מאזנים עם דיאטה. אולי לא הכי קל אבל ההריון הרבה יותר קל כששומרים...

50 יצא גבוה, 100 תקין לחלוטין.

לדעתי תעשי כבר את ה 100 וזהו, כי היא באמת נותנת תשובות חד משמעיות.

ממליצה לקרוא:

סוכרת הריון יכולה להיות הדבר הכי טוב שקרה לך - וואלה! בריאות

ברוך ה' התוצאות של ה100 יצאו תקינות לחלוטין!! הייתה בדיקה לא קלה בכלל.... הרגשתי זוועה ונורא חששתי מהתוצאות...
תודה לכולן על העידוד...

ישתבח שמו!

מורינגה, חילבה, מגה מילק וכד'. לאכול מזונות שיש כאלה שטוענות שמגבירים להן חלב- תערובת אגוזים, או סתם שקדים, נבטי אלפלפא, בירה שחורה.
לתגבר שאיבות ולהמשיך לשאוב גם על ריק.
מצד שני, יש תינוקות שבאמת ככל שהם מתקדמים עם מוצקים הם פחות רוצים לינוק, וזה תהליך טבעי סהכ.. כמה פעמים ביום יוצא שאת מניקה?

מניקה 4-5 פעמים

שואבת פעמיים

כמה ארוחות של מוצקים היא אוכלת?
יכולה להגיד לך על עצמי שבערך בגיל 9 חודשים הפסקתי לשאוב לבת שלי בזמו שהיא במסגרת, ואני רק מניקה אותה מהזמן שהיא חוזרת עד הבוקר(נותנת גם ארוחת ערב של מוצקים) ומבחינת כמויות חלב הכל בסדר. בבוקר אין לי הרבה כבר, אחהצ הכמות טובה ומספקת.

לנו המיילדת אמרה שמכניסים בתחילה איזה חומר ששכחתי את שמו... שאמור לרכך את צוואר הרחם. למשל כשש שעות או שמתחיל להשפיע קודם )עד 3 סבבים). זה טבליה עם מוליך שמכניסים לנרתיק. ואחר עוברים לפיטוצין (בהנחה שזה מה שיתנו לך).
מכניסים לחדר לידה כשמתחיל לידה בפועל, עד אז מאושפזים בנשים. יכול להיות שבעניין הזה זה מדיניות שלבית חולים. וגם תלוי עומס. ..

אבל תלכי למנוסות ממני , גם בטיפים. ...

בהצלחה יקרה ויעבור בקלות והידיים מלאות!

תודה בכל מקרה

לידה ראשונה בזירוז ועוד בשבוע 36 זה די מורכב, כי לא מאמינה שיהיה לך תנאים למשהו,

אני ילדתי בשע"צ שבוע 41, בודקים אותך ולפי התנאים מחליטים,

לי שמו בלון ל24 שעות ואז פיטוצין,

עד שיש לך פתיחה מספיקה עד שוכבת במחלקת נשים.

יש תור לזירוז (והבנתי מהרופא שלי שהם לא אוהבים להכניס לידה ראשונה כי זה תוקע את התור...)

לעשות לפני- לא הייתי ממליצה לך לנסות זירוזים, כי את גבולית... (את לא באמת רוצה ללדת לפני 36) הדבר היחיד אולי, שמן נר הלילה ולשתות תה עלי פטל (תתייעצי עם דולה או מישהי שמבינה)

תביא ספר ועוד עיסוקים.

בהצלחה! 

תנאים ברמה של לידה באמת מן הסתם לא יהיו לי, אבל צירים יש כבר וגם הצוואר קצת קצר (אני עכשיו באמצע 34).
אז מקווה שזה יעזור לי

אני עברתי.
יש 3 אפשרויות.
1. בלון. מכניסים סוג של בלון לצוואר הרחם במטרה לפתוח אותו וכך להתחיל תהליך לידה. הבלון אמור ליפול כשצוואר הרחם מספיק פתוח. פתיחת הצוואר אמורה לגרום לצירים ולתחילת לידה.
2. נר וגינאלי - פרופס. מכניסים לנרתיק. מטרתו לרכך את צוואר הרחם ולהתחיל כך לידה. מכיל פרוסטלגינים, בדומה לחומר שיש בזרע ושמזרז. כל נר מכניסים ל12 שעות, ואחריו עוד אחד. ככה עד 3 פעמים. (כלומר יממה וחצי אפשר רק לנסות את הפרופס...) בפועל כמובן המטרה שזה ירכך מהר, ושהלידה תתחיל גם הרבה קודם.
3. פיטוצין. גורם לצירים. פיטוצין נותנים כשיש כבר תנאים ללידה - פתיחה ומחיקה ברמה כלשהיא. לרוב בלידה ראשונה אין תנאים מספיקים ולכן לא יתחילו בפיטוצין אלא יביאו אותו לאחר פרופס או בלון.

תכיני את עצמך לתהליך.
קודם כל, לפעמים מאשפזים לפני שמתחילים בתהליך, כי יש תור לזירוז. ומי שיותר דחופה נכנסת. מי שלא מתאשפזת. ואלה שעות או ימים מורכבים, את מתוחה, לחוצה, בבית חולים, ומשעמם. מכיון שאת יודעת שאת הולכת לזירוז, הייתי בוחרת בית חולים גם לפי מחלקת נשים!!! כי את תהיי שם באשפוז, ואולי גם בשלב הראשוני של הלידה - עם הבלון או הפרופס, יש מקומות שמשאירים במחלקה. ולכן חשוב מאוד שיהיה לך שם נעים, ושהצוות יהיה חם ומומלץ. (הייתי אומרת שלי זה היה יותר משמעותי מהמחלקה אחרי הלידה...)
הלידה עצמה. יכולה להיות ארוכה. עם יותר התערבויות.
(מציינת. שאחרי קיסרי, לידה בזירוז זה לא פשוט. אסור פיטוצין - או מותר רק ברמה נמוכה. וגם פרופס מאוד נזהרים. למעשה בלון זה האופציה. לכן אם צפוי לך זירוזים גם בהריונות הבאים, כדאי לדעת שהמשמעות של קיסרי אצלך, היא שקרוב לוודאי תצטרכי קיסרי תמיד. אני כותבת את זה כי אולי זה ישנה שיקולים שונים - לקחת דולה או לא לקחת, איפה ללדת, באיזה תודעה להגיע ללידה...)
אחרי הלידה בשעה טובה ומוצלחת - בשבוע 36 רשמית מדובר בפג. כנראה לא יתנו לך ביות מלא, ועקרונית התינוק יהיה חייב להיות בתינוקיה ולא תוכלי להוציא אותו. בפועל יש גמישות וזה מאוד תלוי בבדיקות שלו ובמצב שלו ובמשקל... אבל צריך להיות מוכנים לכך נפשית.
אם תסחבי עד 37 ותלדי במשקל טוב (2500+) אז לא תהיו אמורים להיות בתינוקיה.
יש מצב שיש הבדל בהנחיות בין בתי חולים, שווה לשאול מראש כדי להתכונן ושזה לא יפול עלייך מהשמיים...

ואחרי הכל חייבת לומר שהתחלתי ככה לידה מאפס, והיתה לי לידה קלה, מהירה, בלי נזקים, תינוק בריא, חווית אשפוז מצויינת.
אז הכל יכול להיות, כמו בכל לידה, תבואי עם הרבה תפילות ואמונה שהקב"ה נותן לך מסלול מדוייק עבורך.

מחלקת נשים- זה לא מחלקת הריון בסיכון? כי הייתי מאושפזת כבר ושמו אותי בהריון בסיכון, והתנאים והצוות היו מעולים.

לסחוב עד 37 כנראה פחות רלוונטי, גם כי כבר יש לי צירים שבועיים אז נראה לי שבאופן טבעי זה יכול לקרות עוד לפני 37.. ובעיקר כי רפואית במצבי מעדיפים מאוד לא לחכות, כי קיים סיכון לעובר וב36 הוא אמור להיות מספיק חזק כדי להיות בחוץ, ממה שהרופא הסביר לי.
לגבי פגייה וביות מלא, את חושבת שיתנו לי אם התינוק יהיה מעל 2.5 למרות שזה יהיה לפני 37? כרגע בהערכת משקל הוא 2.250, ויש עוד שבוע וחצי בע"ה.
תודה על מה שכתבת לגבי קיסרי, לא ידעתי. אנסה לבדוק את זה..

מחלקת נשים או מחלקת הריון בסיכון- תלוי בבית חולים. מן הסתם תלוי גם ברגע האמת בתפוסה...
אבל אם היה לך טוב, בטח הייתי הולכת על זה. המקום סהכ מוכר לך וזה משמעותי לתחושת הבטחון והנוחות. גם הצוות אולי מכיר אותך ואולי יצרת קשרים וזה גם מקל מאוד...

ביות מלא/פגיה - יש סיכוי, בהחלט, אבל תכיני את עצמך לאפשרות שלא.
ביות מלא מהרגע הראשון קשה לי להאמין....... אבל שוב, מן הסתם יש הבדל בין בתי חולים. ובין סיטואציות.
אבל בגדול מתחילים בתינוקיה ואם הכל תקין ואת ממש מבקשת, יש מצב שיעבירו אלייך.
אני עצמי לא נתנו לי, אפילו לא להוציא מהתינוקיה למחלקה.
לחברה שלי למשל כן נתנו אחרי יום, שבוע 35 במשקל מעל 2500...
בסוף כמו כל דבר בלידה, תלוי על מי נופלים (איזה שליחים יש לך... רופאים, אחיות...)

אנסה לברר באמת מה הנוהל ספציפית בת"ש.

אחרי שבוע 36+1. אני ילדתי בשבוע 36+3 , משקל 2,100 ושמו בחדר נפרד בתוך התינוקיה. הסבירו לי שאחרי 36 זה כבר לא נקרא פג, אבל בגלל שהתינוקת היתה צריכה חימום וזונדה אז היתה בחדר נפרד עם השגחה יותר משאר התינוקות.

לגבי ההגדרה עצמה, האם פג או לא, זה באמת פחות משנה בשלב זה.
כן יכולה לומר שכשיש עיכוב התפתחותי, לפחות אצלנו מייחסים את זה ללידה מוקדמת ותופעות שרואים אצל פגים, למרות שילדתי אפילו ב37.
מפה אני יודעת שמתחת ל37 נקרא בעקרון "פג" כי תמיד אנשי מקצוע אומרים לי את זה (שהוא על גבול הפגות...).

באמת חשבתי שהתכוונת פגיה והתבלבלת, אבל אני מבינה שלא.
בע"ה זה יהיה ב36+4 וההערכת משקל היא 2.250 (ויש עוד שבועיים) ככה שאני אופטימית

התאומים נולדו בשבוע 37+0

ואמרו לי שאם היו יום פחות, היו מתייחסים אליהם כפגים.

ב"ה הם בסדר גמור מבחינת התפתחות אז לא יצא לנו להיתקל בזה הרבה.

ונראה לי שכן מעבירים לפגייה.

חברה שלי ילדה בשבוע 36 +כמה ימים והיחד היה עשרה ימים בפגייה, כי היה עם חמצן.

פשוט לא היה בשל, אולי פשוט ביוץ מאוחר.

אבל בלידה שניה, כך שזה שונה. וגם לקחנו רופא פרטי, אז כל ההתנהלות היתה אחרת ואני לא ממש יודעת לענות על השאלות שלך...

בכל מקרה, הנה כמה קישורים לשרשורים שהיו בעבר בנושא, אולי יהיה שם מידע שיעזור לך:
נשים שעברו זרוז מאפס- התקבצו לשרשורי - הריון ולידה

זירוז לידה.. אשמח לעידודים - הריון ולידה

אני מניחה שכן בדקת את זה, אבל ממליצה להתייעץ עם רופא מומחה לגבי הצורך בזירוז. יכולים להיות מצבים שיש דעות שונות לגבי אם צריך זירוז או לא, ואם רופא מומחה יגיד שאפשר לחכות אז בטח עדיף (אפילו שבוע נוסף זה משמעותי)
(אצלי הלכנו לייעוץ נוסף אצל רופא שהמליצו לנו עליו, דרך שר"פ. הרופא בסוף גם אמר שחובה לזרז וגם הסביר למה, כך שהייתי יותר רגועה ובטוחה שזה הדבר הנכון לעשות...)

רפואית חייבים לזרז בגלל סיכון לעובר.
בתל השומר מזרזרים על זה ב36, אבל יש מקומות שמזרזים ב37.
אני לא בטוחה אם כדאי לי לנסות לעכב/ללכת לרופא מומחה וכו'- הרי מזרזים כי העובר בסיכון, אז לא עדיף שהוא יהיה בחוץ וחי בע"ה מאשר עוד שבוע בפנים אבל בסימן שאלה?

אבל אם יש רופא מומחה שאומר שאפשר לחכות ל37 וזה עדיין בסדר אז אני הייתי מעדיפה לסמוך עליו כי כל יום נוסף בפנים הוא משמעותי (רק אם זה רופא טוב שאני יודעת שלא יגיד סתם).
אני לא יודעת מה הסיבה לסיכון אצלך (את לא חייבת לפרטים אם לא מתאים לך) אבל אצלי הרופא הראשון שהייתי אצלו אמר לזרז ב37-38,ואז כשהלכתי לרופא מומחה הוא התעקש דווקא על 37 ובאמת זה מה שעשינו. אז אני ממש לא אומרת לחכות יותר למרות הסיכון, רק לבדוק שמי שאמר לך זה מישהו שאת מספיק סומכת על הידע הרפואי שלו..

גם מהרופא שאמר לי את זה וגם מרופאת נשים קרובת משפחה, זה שזה תלוי בית חולים, אם לזרז ב36 או 37.
אין להם דרך לדעת לגביי ספציפית כמה הסיכון גדול, זה סטטיסטיקה..
את חושבת שבכל זאת יש עניין לבדוק עוד?

יש לך רופא שאת סומכת עליו? מרגישה אמון?
ליווה אותך לאורך זמן? מכיר את התיק?
אם כן, לכי איתו.
בסוף יש לרופא מטפל אינטואיציה להגיד - עכשיו זירוז.
ואם הוא ליווה אותך לאורך הדרך, האינטואציה יותר מבוססת.
רופא אחר או שפחות יקח סיכון (כי אין לו אינטואיציה לגביך) או שיקח סיכון, אבל אני אישית הייתי חוששת.
כמה שזירוז בשלב כזה הוא לא פשוט, ויכולות להיות לו השלכות לטווח מאוד ארוך,
לא הייתי מסכנת את ההריון עוד......

(דעתי המאוד אישית, מחויה דומה. זורזתי מאוד מוקדם לשלב שבו אמורים לזרז אותי, והיו רופאים שחלקו, אבל לרופא שלי היה אינטואיציה מאוד חזקה והוא התעקש. הלכתי איתו. ויש לי ילד בריא ב"ה. אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו היינו מחכים, ועדיין אני חושבת שפעלתי נכון וכך אעשה גם להבא... ללכת לאורך הדרך עם רופא אחד שסומכים עליו.)

שאין לי רופא שמלווה את ההריון.
הייתי בתחילת ההריון אצל רופאה מסוימת ובאיזשהו שלב עברתי לרופא אחר. הספקתי להיות אצלו פעם אחת, ומאז יצא שביקרתי רק במוקד ובמיון.. כל פעם בגלל משהו אחר. בהתחלה עוד עדכנתי את הרופא ההוא, אחר כבר כבר לא כי לא ראיתי טעם סתם לספר לו מה שלומי כשאין לו מושג מי אני.
זו בהחלט מסקנה להריון הבא בע"ה.. שצריך רופא
לדעתך שווה לחפש רופא מומחה וללכת לייעוץ? או לזרום עם הרופא בבי"ח שראה אותי ואמר 36? אני מאמינה שהידע שלו נרחב, הוא סגן מנהל מחלקת נשים שם.

הסיבה שאני הלכתי לייעוץ נוסף היתה גם בשביל לברר אם בכלל צריך את הזירוז. אם בכל מקרה ברור שצריך לזרז, ואת אומרת שאין באמת דרך לדעת מה רמת הסיכון, אז יכול להיות שמספיק לסמוך על הרופא שראה אותך.

כן הייתי הולכת לרופא הריון בסיכון פרטי, וסבלני, לשבת איתו פרק זמן ולפרוש את כל התמונה, כל מה שהיה במהלך ההריון, ולשמוע מה הוא ממליץ וחושב.
כי בבית חולים אין לרופא זמן להתעמק, ויש יותר התנהלות מערכתית ומובנית.
דווקא זה שהוא סגן מנהל פחות מרשים אותי... יו.תר מערכתי ויותר עסוק ואולי פחות פנוי לנהל סיכונים.
(ככה נראה לי. אני מעדיפה ללכת לרופא מומחה שלא בעמדת ניהול אלא יותר אוהב ומתעסק בליווי נשים)

כנראה שהתשובה תהיה אותה תשובה... לא יהיה איזה חשיבה שונה דרמטית. כי אם תהיה כזאת, יהיה לך קשה לסמוך עליו.
אבל אם זה יתן לך בטחון, לכי על זה

בת"ש יש רופאים מעולים. אפילו המתמחים במיון מאד מקצועיים. הרופא שלי למשל הוא רופא בתה"ש ואני ממש סומכת עליו. הוא אגב מנהל שם את מחלקת הריון בסיכון.
אם את רוצה אני יכולה לתת לך פרטים עליו באישי. אולי תלכי לבדיקה אצלו פעם אחת ותתיעצי על הנושא הזה. הוא יוכל גם להיות שם בלידה כנראה במיוחד שאת תדעי מראש מתי זה יהיה...

אומנם לא היה לי זירוז מאפס אבל לאחר התקדמות איטית ביותר נתנו לי זירוז . הצירים אחרי הזירוז כואבים פי 10 מצירים רגילים. אל תהססי לקחת אפידורל . אפילו לפני שמתחילים עם הזירוז...

ואיזה זירוז נתנו לך?

>פיטוצין הוא חומר כימי
שמדמה את פעולת הורמון האוקסיטוצין.
האוקסיטוצין כידוע הוא ההורמון שמייצר צירים
(אפשר לקרוא פה עוד על אוקסיטוצין)

הפיטוצין מועבר דרך הוריד וגורם להתכווצויות ברחם.

מתי משתמשים בו?
לעיתים בהשראת לידה ולעיתים במהלך לידה.



השראת לידה-
התחלת לידה מאפס בלי שיש תנאי מקדימים
לפעמים בגלל סיבה שקשורה לעובר
למשל כי העובר קטן ומניחים שיוכלו לעזור לו רק כיילוד.
לפעמים בגלל משהו שקשור לאמא
למשל כי יש מחלת רקע שמסכנת את האמא
אבל בגדול מהחלטה שיש צורך שהלידה תקרה בזמן הקרוב.



במהלך לידה-
כשכן מתפתחת לידה באופן טבעי
ומסיבות שונות יש צורך לזרז את הלידה



מה טוב בפיטוצין?
תראו בתמונה,
זה מחשב שמזרים את החומר,
אפשר להגיד לו כמה טיפות לשגר בדקה
(פה לצורך העניין המינון הוא 72 לדקה)
האישה מנוטרת וככה אם רואים שהצירים חזקים מידי
או שהעובר לא מתמודד איתם טוב
אפשר במיידי להפסיק או להנמיך את המינון
אם רואים שיש צורך ביותר מזה אפשר להגביר.

התמונה פה למשל צולמה בלידה שליוויתי,
שהתחילה אמנם באופן טבעי
אבל מאד בעצלתיים והיה סיבה לזרז
(חוסכת פרטים בשביל צנעת הפרט כמובן)
התחילו עם מינון של 25 טיפות,
ובמהלך הלידה לפי הצורך הגבירו בהדרגה.
כאן זה עוד לא השיא שהגענו אליו בלידה הזו.



מה הדברים שצריך לשים לב אליהם-
הפיטוצין עובד כמו מחשב,
מבצע הוראות.
הצירים עובדים ועובדים טוב
ובד"כ הצירים יכאבו לאישה הרבה יותר
למה?
כי אוקסיטוצין, החומר הטבעי מופרש ביחד עם אנדרופינים-
משככי הכאב של הטבע.
הפיטוצין מגיע ישר לוריד ולכן משפיע ישירות.
עוד עניין בגלל שהצירים עלולים להיות חזקים יותר
הוא יכול לגרום לירידות דופק חמורות לעובר.



כמו כל דבר,
יש יתרונות ויש חסרונות.
כשאנחנו יודעים יותר מי ומה
קל לנו יותר לבחור מה נכון בכל סיטואציה

אומנם לא בשבוע 36, אבל לפני שבועיים עברתי זירוז בשבוע 40(בעקבות חשש להתפחות של רעלת הריון...)

הייתי בבילנסון , ואושפזתי במחלקת "אם ועובר"- מחלקה שבה נמצאות כל הנשים שלפני חדר לידה מסיבות שונות... החויה במחלקה הזאת הייתה מדהימה מבחינת הצוות, האחיות והרופא היו מדהימים, באו לבדוק עליי בערך כל 20 דק-חצי שעה וממש עזרו לי ב14 שעות שהייתי שם. וזה היה לי משמעותי (באיזה שהוא מקום יותר מהמיילדות ומהאחיות במחלקת יולדות אחכ..) דווקא כי החוסר וודאות של תהליך הזירוז והכאבים של תחילת הצירים וכו'-הליווי שם היה לי משמעותי מאוד.
עוד משהו לטובת בילנסון- לא היתי צריכה לחכות דקה לזירוז. מיד כשהרופאה במיון המליצה , והחלטנו שהולכים על זה-ישר נתנו לי את הפרופס.

בנוסף, לדעתי, תכיני את עצמך נפשית שזה תהליך. ויכול להיות ארוך וכואב. אני חושבת שיש משמעות גדולה להכנה הנפשית הזאת. תביאי ספר או משהו לקרוא בהמתנה לזירוז והמהלך הזירוז עצמו , או כל דבר מרגיע. קחי גם בחשבון שבשעות הלילה בדכ בעלך לא יוכל להיות(אצלי בעקרון היו מאפשרים לו,אבל בתחילת הלילה-סביב 23:00 ראינו שעוד לא התחיל כלום והעדפנו שילך לישון קצת לצבור כוחות... בסוף רוב הלילה בילתי עם צירים...), ואם זה זמן של צירים, תצטרכי לעבור אותם לבד.. לכן ספר לי עזר מאוד כי גם ככה לא ישנתי.. ספר ומשחק בפלא'

ומסכימה עם ההמלצה לקחת אפידורל כבר מההתחלה. זירוז זה כואב מאוד....


בהצלחה ובע"ה בידיים מלאות!!!

האמת אם לדייק זה השראת לידה ולא זירוז, בגלל שלא היו לי תנאים להתחלת לידה.
וממליצה לפתוח את הראש ולהתכונן לזה שבמקרה הצורך לוקחים אפידורל.. צירי זירוז זה לא נחמד לי היה שעות של פתיחה 2.5 - 3 וצירים ברמה של פתיחה 9 (ציר על ציר ברצף)
בהצלחה ולידה קלה ביידים מלאות

עברתי לידה של שלושה ימים בערך.. אבל ב"ה בלי חומרים למינהם. עשו לי סטריפינג. התקדם בעצלתיים מאד אבל התקדם... כשהיתה כבר פתיחה משמעותית וצירים סדירים והתקדמנו כבר כמעט לסוף הלידה נתנו לי חומר מרכך צוואר אין לי מושג מה שמו(בוריד) שזירז מאד ולא היה צורך בפיטוצין בסוף, ב"ה .
לדעתי אל תחכי עד שלא תוכלי לסבול יותר עם האפידורל. קחי ישר כשנותנים לך אופציה. זה מעייף ומתיש וכדאי שישאר לך כוח לטפל בקטנצ'יק. אומרת לך בתור אחת שממש ממש לא רצתה אפידורל אבל נכנעה אחרי שעות של סבל...

עד שמתחילה הלידה מחכים במחלקת נשים.

והדבר הכי הכי חשוב בעיני: לא לקחת פיטוצין לפני שמקבלים אפידורל. במיוחד לידה ראשונה (צירים בעייתיים כי אין בהם הפוגות, ואת לא רוצה שבדיוק המרדים לא יהיה פנוי כשזה מתחיל לפעול..).

מחכה כבר לכתוב לכן חוויות טובות מאחרי בע"ה.

היה שלב בהריון שלי שגם הייתי אמורה לעבור זירוז מאפס. (חושבת שכתבתי על זה פה בפורום..) אמנם זה היה מתוכנן לשבוע 37+, אבל בהחלט מבינה אותך. זה פתאום מסיט את כל התכנונים ו"נופל" עליך- גם עצם זה שאת הולכת ללדת עוד רגע!! (משנה בטטוס- להיות אמא, הריון ראשון..) וגם במקרה שמתכננים ומדמיינים את הלידה באופן מסוים- זה כביכול מוציא את השליטה מהידיים, ונכנסים למעין סרט נע כזה- שיש לו מסלול קבוע וזמנים מוגדרים מראש. (עד כמה שאפשר בלידה..)
אחרי שביררתי בזמנו, גם אני החלטתי ללכת לתה"ש במקרה כזה (למרות שבעיקרון תכננתי במקום אחר), אז גם אספתי סיפורים...
חברה טובה שלי ילדה שם גם בזירוז מאפס (השראת לידה ליתר דיוק) בגלל מצוקה עוברית, והיתה לה חוויה מדהימה! נתנו לה פרופס- שזו הטבליה לנרתיק שאמורה להתחיל קצת צירים, אח"כ פיטוצין, ואיפשרו לה להיות במוניטור אלחוטי, כך שיכלה לזוז ולהשתמש בתנועתיות כדי לקדם את הלידה.. באיזשהו שלב ביקשה אפידורל, וישר הביאו לה.. (אולי עניין של מזל וסיעתא דשמיא שהמרדים היה זמין)
באמת אחרי הלידה ישר הריצו את התינוק שלה לניתוח, ואח"כ הוא היה תקופה ארוכה (חודשיים וחצי!) באינקובטור ומעקב צפוף, אבל הם מאד הקפידו למלא את הבקשות שלה- שיתנו לו רק חלב שאוב שלה וכו'...
היא גם סיפרה שבאשפוז ביממה לפני היה לה מאד נעים ונוח.
בקיצור- בע"ה מאחלת לך לידה בריאה, טובה, קלה, שתיזכר כחוויה מעצימה ונעימה. נכון שזה לא מה שתכננת, אבל הכל מנוהל משמיים, וב"ה שהיום יודעים לבדוק ולעלות על בעיות עוד בשלב הזה, ושיש פתרונות טובים! זו זכות!!
רק בריאות ושמחה
תבשרי בשורות טובות!

הרגעת אותי
משתדלת באמת להאמין ולהפנים שאם זה מה שהקב"ה מוביל אותנו, אז זה מה שהכי טוב.
בע"ה התינוק שלנו אמור להיות בריא, ז"א אין לו איזשהו סיבוך שבגללו מזרזרים אלא משהו אצלי שעלול לסכן אותו ולכן רוצים שהוא יהיה בחוץ הכי מוקדם שאפשר.
מעולה שאמרת על מוניטור אלחוטי, לא ידעתי שיש שם אפשרות כזו, אבקש.
שוב תודה!

במקרה מדובר בתפקודי כבד גבוהים?
את לא חייבת לענות אבל אם כן, תדעי שבשערי צדק מזרזים בגלל זה רק בשבוע 38 לרב כיוון שמהשבוע הזה יורד משמעותית החשש לסיכוני פגות וזה מספיק משמעותי כדי לקחת סיכון ולחכות.
בכל מקרה, בנוגע לזירוז עצמו. אני גם עברתי לידות מדהימות שהתחילו מאפס עם זירוז ( דומה למה שתואר מעלי) אז מאחלת לך גם!

1. אני שמתי מגן תחתון. לא הייתי הולכת בלי כלום במקומך, שלא באמת תהיה פדיחה פתאום.
2. לא נשמע לגמרי תקין. זה יכול להיות הורמונלי אבל. אז תני לזה עוד קצת זמן. יש מזונות מסוימים שמגבירים לחלק מהאנשים כאבי ראש- שוקולד, גבנצ, קפה ועוד.. שווה להפסיק איתם ולראות עם עוזר. אם יש לך משקפיים, יכול להיןת שעלה לך המספר בהריון? זה גם יכול לגרום לכאבי ראש.
3. אפשר להתחיל 6 שבועות אחרי לידה, עדיף אחרי בדיקת רופא שיאשר שאת בסדר. אני ממליצה להתחיל בספורט מתון-הליכות, חוג פילאטיס, שחיה. ולעבוד כבר עכשיו על תרגילים לחיזוק רצפת האגן.

לגבי 2-לא אוכלת כלום מהנ"ל...=/ ואין לי משקפיים. חושבת ששווה ללכת לבדוק את זה?.. תודה רבה!

באמת לבדוק לחץ דם, ובכללי אולי שווה לעשות בדיקות דם לראות מה המצב

1. זה ממש משתנה מאחת לאחת.. אבל זה לא אמור להיות בכמות לחודש זה פוחת עם הזמן.. לא זוכרת אם צריך פדים כל הזמן אבל אני זוכרת שהחלפתי מסופג מאוד להכי פחות ואח"כ עם תחתוניות

2. מה היה מצב הברזל כשהשתחררת? אמרו לקחת לעוד תקופה?

3. עד 6 שבועות- משכב לידה, כלומר כלום כלום.. גם לא להרים ילדים וכביסה
אח"כ אפשר לאט לאט להתחיל בעדינות. ממליצה על פילאטיס

2- המוגלבין לפני הלידה היה תקין,לא יודעת מה אחרי.. ואמרו לקחת להמשיך לקחת ברזל- ואני לוקחת ...

התאוששות מהירה
1. ודאי שלא צריך את הפדים השמנים.. אני עברתי בהדרגה לפדים רגילים ואז למאד דקים.. אחכ כבר מגן תחתון קטן- אבל אני החלפתי פד כל פעם שהלכתי לשירותים. תעשי מה שנוח לך. אבל לא ממליצה ללכת בלי כלום לגמרי.

2. אין לי מושג, אולי חוסר שינה? תוסיפי שעות. תשני כל פעם שהתינוק ישן ותשכבי ותשבי כמה שיותר. לא להיות גיבורה!

3. לא לפני שעוברים 6 שבועות, במיוחד אם הגוף לא רגיל.. ורק אחרי בדיקת רופא שמאשר. גם כשמתחילה- במתינות ובהקשבה לגוף. הליכות קצרות ולא ריצות וכו'. וסתם ככה לא ממליצה לך למהר עם הספורט תני לגוף מנוחהההה אחרי הטראומה. אני שלושה חודשים אחרי וכל שבוע אני אומרת לעצמי-שבוע הבא חוזרת לספורט! חח לא קרה עדיין, אני עוד לא מרגישה כשירה, והייתי ממש בכושר לפני... בקיצור העצה הכי טובה- תקשיבי לעצמך. ואין חובה להיות סופרוומן חודש אחרי לידה עם קוביות בבטן.

הייתי הולכת להבדק ולא מזניחה.
לא רוצה להכניס לך פחדים לראש, אז פשוט תבדקי אצל רופא משפחה.

הליכות למשל, שחיה

(בספר לידה פעילה היא מפרטת איזה תרגילים לעשות) חוץ מזה בקופות חולים הרבה פעמים יש ספורט שמיועד לנשים בהריון בעלות ממש מסובסדת.

זה בסדר להיות עייפה בהריון
היום נשים מתרוצצות ככ הרבה
ממשיכות שגרה בעבודה בית יחד עם הריון כאילו הן סתם בלעו אבטיח וזהו..
גם כשאת "סתם " יושבת הגוף שלך עומל קשה כדי לקיים אותך ועוד ייצור שמתפתח בקצב מהיר מאוד.
בקיצור... מנוחה ובריאות לך יקרה

לא צריך להתחיל בפעילות חדשה.

אבל ניתן לעשות הליכות. מספיק 20-30 דקות בקצב שלך. עדיף לפני השינה או מאד מוקדם בבוקר.

 

המוגלובין תקין - זה מעולה. בלי עין הרע. אבל כדאי גם לבדוק וויטמיני B, וויטמין D, בלוטת התריס, לחץ דם, שעות שינה וכמה את שותה מים.

קחי משכךכאבים

משכך כאבים או משהו אחר שעוזר לך...

 

חיבוק גדול ובשורות טובות!

כדי להיות רגועה.
משכך כאבים
לישון
ודברים שיעשו לך טוב
רק בריאות ושמחה

והוא ממש טוב לי. מבין הסוגים שניסיתי יש לו הכי פחות תופעות לוואי, אבל זה מאוד אינדיבידואלי. אקטיפרין לא ניסיתי.

בלי תופעות לוואי בכלל
אבל לא ניסיתי את השני שכתבת...

ניסיתי כמה לפני והם ממש לא העלו לי את הברזל

עד שהתחלתי איתו

בתחילה היתה לי קצת עצירות (סליחה על התיאור) אבל זה היה ממש בשבוע הראשון עד שכנראה הגוף שלי התחיל להתרגל לרעיון

 

אבל תכלס זה לא כל כך מסודר... זה דיי נראה ערמה של מחא מטפחות חחח... אבל זה בתוך מגירה אז לא כל כך אכפת לי.
אם יש לך מגירה פנויה בגודל תואם כמות את יכולה פשוט לשים שם... ישר אחרי החתונה קיפלתי כל מטפחת והן היו ממוינות לפי סוגים וגדלים וכו אבל נשבר לי מזה מהר מאד. הרבה פעמים זה להחליף פעמיים ביום ואין את הכוח והזמן להשקיע בזה.
שמעתי על רעיון ממישהי- לתלות איזהשהוא מוט על קיר(כמו מוט של וילון) אבל לא צמוד לקיר, עם זרועות כזה, שיצור כמין צורת ח לקיר ופשוט לתלות, כשחצי מטפחת לפני המוא וחצי אחרי- מקוה שהבנת את התיאור, תנסי לקרוא עם תנועות ידיים ;)
בכל אופן זה רק אם יש לך מקום לשים כזה דבר. זה יכול להיות קישוט יפה וצבעוני 🤗

או לשים על קולב את העיגולים של הוילון אמבטיה (אפשר לקנות חבילה שלהם בנפרד) ועל כל עיגול לשים מטפחת

יש לי שניים כאלה שתלויים בארון. זה האופציה היחידה שהצלחתי למצוא שמאפשרת לסדר. ניסיתי סלסלות, ניסיתי בערמה מקופלת במגירה.. אני דיי בלאגניסטית וזה הפתרןם היחידי שעובד. אגב מטפחות דקות אני מכניסה שתיים בעיגול.

ואת משתמשת בכולם? זה יוצא בממוצע כל מטפחת ללבוש 3-4 ימים בשנה

אבל באותה מהירות כבר קונה חדשות... התמכרות...

שמה בחלק מהעיגולים יותר מאחד.
אני יחסית בלגניסטית מאוד, ויש לי די הרבה מטפחות... וב"ה אני מצליחה לשמור על זה יחסית מאורגן וממש קל לראות מה יש שם ולשלוף.. אצלי זה תלוי בצד של הארון, מבחוץ..

ובכל מגירה צבע אחר או 2 צבעים

עליונה- גווני ורוד-בורדו
שניה- גווני כחול-סגול
שלישית- שבת.
רביעית- כתום-ירוק

בתכלס לצערי הן מבולגנות שם בפנים
בהתחלה היה מסודר...
אבל לפחות קל למצוא בגלל שהצבעים כן ממויינים

ובאמת יש לי מלאאא

נראה לי שקוראים לזה מתלהפחת או משהו כזה... לי ממש נוח

תלויים על הקיר. יש לי שניים, שעל כל אחד שישה ווים כפולים, תלינו אותם בפינה מאחורי הדלת.

תולה מטפחת או שתיים על כל וו (רוב המטפחות שלי הן צעיפים). 

מטפחות לא שימושיות אני מעיפה, מטפחות שאני מתלבטת לגביהן או שאני רוצה לשמור אבל הן לא כל כך שימושיות - מאחסנת בשקית לא נגישה. שלא יעשו לי בלגן בעיניים.

אם אזכור אשתדל להעלות תמונה.

 

משהו כזה:

לי זה עשה ממש סדר

מקופלות יפה. משתדלת להשאיר מסודר.