ציפור מתוקהיפהפיה אסור קינמון בהריון (כמובן לא מדובר על מעט), זה ידוע כמעודד פעילות רחמית ואף כזירוז ללידה.
נכון שכפתרון לקיצור דימום (ווסת או אחרי לידה) הוא מומלץ.
הבנתי שמנוחה עוזרת, לשתות הרבה ולקחת חומצה פולית,
חוץ מזה לא ממש יודעת..
יש לי פתרונות לקיצור הדימום אבל אין לי מושג מה מהם בטוח בהריון...
ולנוח ולשמור כמו שכתבו.
קחי לשלושה ימים, תראי אם עוזר.
לפי התוצאה (מספיק כדי להפסיק את הדימום או רק כמעט מספיק אבל צריך יותר) תחשבי אם כדאי להגביר ל 5 מ"ג, כי גם למינון יתר יש תופעות לוואי.
המשך:
אוטרוגסטן או דופסטון הם גלולות עם פרוגסטרון. זה מפסיק דימומים ביעילות רבה, לא ברור אם זה עוזר להריון אבל הרבה פעמים נותנים את זה ליתר ביטחון. תבקשי מרופא הנשים או רופא משפחה.
חומצה פולית: את יכולה לקנות את המינון הגבוה של 5 מיליגרם בבית מרקחת בלי מרשם. רק שזה יהיה בלי השתתפות הקופה. אבל זה עולה 19 שקל אז שווה לקחת..
חוץ מדופק, מדדו לך גם את גודל שק ההריון וראו לאיזה גודל הוא מתאים? אם לא עקבת אחרי הביוץ בהחלט יכול להיות ביוץ מאוחר, אז תאריך וסת אחרונה לא קובע כלום. אבל המדדים שרואים באולטרסאונד הם כן מדוייקים יחסית. תסתכלי בדף התוצאות של האולטרסאונד, תקראי כל מה שכתוב ותוכלי אולי לדעת יותר.
רק בשורות טובות!
אבל קוראת הרבה ומחכימהחומצה פולית מגבירה מאוד את החיוניות, אם היא מיותרת, אפשר לחוות תסמינים כמו שיער פנים או גוף גס וחזק יותר, ואולי גם הפרשות ווגינליות מרובות.
תינוקי חמוד בן חודשיים וחצי שאני שמה אותו על הבטן קשה לו מאוד להרים את הראש.
הוא ממש תוקע את הראש בתוך השמיכה שעל הרצפה ולא מנסה להרים את הידיים והכתפיים.
בוכה אחרי דקה...
ועל הגב יכול להיות זמן ארוך..
ממתי צריך להתחיל לדאוג?
ללכת לרופא ילדים? אולי להתחיל פיזיוטרפיה.
יש לציין שאצל הילדים הקודמים התפתחו במהירות ולא היה להם בעיה להרים את הראש.
יש טווח של תקינות
היתי ממליצה לשאול בטיפת חלב או רופא ילדים
לי יעצו בזמנו לא לעשות מידי הרבה זמן
ולשים לה דברים מענינים
לדאוג שלא יהיה מתוסכל מזה זה מאוד חשוב
ממש לא לדאוג. חכי חודש וסביר להניח שזה יסתדר.
יש את השיטה של גלגול שמיכה והנחתה מתחת לזרועות כדי לגרום להם להרים ראש. למרות שבגיל הזה לא הייתי מנסה גם את זה.
את משתמשת במנשא? אם כן - הוא מחזק את חגורת הכתפיים יופי.
אלא לחכות שבועיים, אם בגיל 3 חודשים עדיין לא מרים ראש - לפנות לרופא ילדים שיפנה לפיזיו'
בגיל הז לא אמורה להיות המתנה ארוכה לפיזיו'
אצלינו ממש עזר, כשהילד בריא בסה"כ השיפור הוא עצום
הקטן שלי לא הרים ראש בכלל עד גיל 4 חודשים וגם לא החזיק ראש כשמבוגר החזיק אותו בידיים - בשל רפיון די משמעותי של חגורת כתפיים וצוואר וגם היה עם הטיה לצד אחד (ג"כ בשל הרפיון ולא בשל טורטיקוליס)
חודשיים וחצי של פיזיותרפיה והכל הסתדר ב"ה
הלך בגיל שנה (הכי מוקדם אצלי לעומת הגדולים יותר)
יש ביוטיוב כל מיני תרגילים לחיזוק חגורת כתפיים. תנסי.
או בטיפת חלב
בעקרון - להמשיך לשים על הבטן כל הזמן
כשבוכה אחרי דקה - להרים, להרגיע ואחרי כמה זמן שוב להשכיב על הבטן. לא להשאיר אותו ככה לבכות אבל אחרי שנרגע כן להחזיר אותו לשכיבה על הבטן
במשך הזמן הזמן שהוא יסכים להיות על הבטן ילך ויתארך
את יכולה לנסות ככה במשך שבועיים ממש להשקיע בזה ולראות אם יש שיפור - אם הזמן מתארך, אם הוא כן מתחיל קצת להרים.
שאלה - כשהוא שוכב על הבטן הוא שם את הראש על הצד, ז"א לחי על הרצפה או תוקע את הפרצוף ברצפה?
קורה שהוא הופך ראש כך שלחי שניה תהיה על הרצפה?
רק אמונההשד לא כזה נורא..
זה הראשון?
דוגמית של סלט חח
יש סלטים יוקרתיים
תחשבי שהתינוק הוא בובה או אחין
או ש..ילדה ילדה ילדה
החים מצחיקים
אופטימיתתחודש הבא אנחנו בעז"ה
צוקולטהאין עוד מלבדו2מעדיפה לחשוב שאני עוד לא שם 
)מתפתח משהו
שעדיין לא רואים עוברים
עם כל הקושי לחכות נשמע שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות - לחכות עוד שבוע או שבועיים ולבדוק שוב.
בשלב הזה
עלייה תקינה זה משהו שבודקים רק בהתחלה
מעל ערך מסוים וכשכבר רואים שקים ב US אין משמעות לעליה של הבטא וזה גם כבר לא מכפיל כל יומיים כמו בהתחלה
עדיף שתבררי את זה לפני שאת מכניסה את עצמך לסרט
ובעז"ה שיהיו שקים מלאים!
ממש הגיוני בשבוע 6 שלא רואים עובר.
מתפללות בשבילך...
יופי,
תעדכני
בהצלחה רבה!
התינוק שלי בן שנה וארבעה חודשים,
התחיל לאחרונה להרביץ לאחיו הגדולים בגילאי 3 ו 5,
לפעמים מרביץ חזק עם משחקים, לפעמים סתם עם היד,
אבל כל הזמן מרביץ!!,( והכי קשה שבן ה-3 מחזיר לו, ומרביץ גם הוא לאחותו הגדולה!)
לא עזר לנסות להסביר, לשים אותו במיטה, לכעוס, כלום!
יש למישהי עצות?
ועבר להתקפה קבועה ומאסיבית 
אם כל חיחשוב להבין למה זה קורה-
זה שלב התפתחותי מאוד משמעותי שנרכשת יכולת פיזית וקוגנטיבית
מתחילים ללכת, מבינים הרבה יותר, מבצעים הוראות פשוטות...
אבל מצד שני ל היכולת המילולית להביע דברים נמוכה הרבה יותר....
לרוב ברמה של כמה מילים בודדות ועדיין לא צרופים.
ואז מה קורה כשאני כועס/ מתוסכל/ עצבני/ רוצה משחק?
והתשובה- משתמש ביכולת הפיזית שהתפתחה...
אז אני בהחלט מתחברת לנושא של שיקוף הרגשות שהמליצו כאן. להגיד לו בקול את מה שהוא מרגיש/חווה
(אתה כועס שאין לך משחק עכשיו... וכד')
ולהשתמש במשפט על דרך החיוב- "בבית שלנו שומרים על הידיים" (ולא- אסור להרביץ).
וכמובן ללמד את ההתנהגויות החיוביות כמו ליטוף וכו'
כששומעים אלף קולות מסביב על איך ומתי להאכיל, איך ומתי להרדים, מה אסור, מה מותר, כן בידיים, לא בידיים... וכל דודה יותר נחרצת מהשנייה, וכל שכנה יודעת הכי טוב... להתנתק מכל הקולות האלה. להסתכל בתינוק. לעשות סדר בראש. להרגיש לאן הלב נמשך. בינגו. עכשיו *את* הכי חכמה והכי מנוסה שיש. *את* יודעת בוודאות מה הכי נכון לעשות.
נשאר רק ללכת להטיף לגיסה הטרייה
(או לחברה מהפורום, כמו שאני עושה כרגע 
)
רלוונטי גם לדיונים על - אפס הפרדה או לא...
כל אחת ומה שהיא, ולפעמים אותה אחת בכל לידה מרגישה אחרת את הצרכים שלה.
אני חושבת שגם הנושא- איזה בית חולים ללדת הוא קצת דומה
אין מידע אוביקטיבי לגמרי (למעט אם יש אי אילו בתי חולים שעדיין במצב מזעזע. בי-ם לא ידוע לי על כל פנים)
ואז כל אחת ממליצה או לא ממליצה דווקא על איפה שהיא הלכה. וזה כ"כ סוביקטיבי,
כי איפה שאחת סבלה- השניה נהנתה עד הגג והמרדים הגיע מיד וכו'..
בקיצור- עוררת נושא חשוב. תודה!
שלום יקרות,
היום התבאסתי מהרופאה...
המתוקה בת שנתיים, עדיין יונקת לפחות 3 פעמים ביום,
שמח לנו ונעים לנו בכך והיא מתוקה מאוד ואני חושבת לגמול אותה מהנקה עד סיום השנה ..בהדרגה..
בעלי מדי פעם זורק הערות על זה שהיא כבר גדולה..והיום- הלכתי איתה לרופאת ילדים,כי יש לה בפות,באחת השפתיים- נפיחות..
קיבלתי נאום על זה שהיא ילדה גדולה,ןפסיכולוגית זה לא טוב לה שהמסר בהנקה הוא שהיא עדיין קטנה, וזה לא בריא ולא מתאים כשם שלתת לתינוק ממש קטן שתייה ממותקת זה לא בריא ולא מתאים...ואני צריכה לתת לעצמי מנוחה...וכו' וזה בטח מפריע להיכנס להריון הבא (אחרי ששמעה שאני בכיוון, בינינו- רוב ההריונות לפני המתוקה היו עדיין בהנקה..של גיל שנה לפחות אז מניסיון העבר-לא מפריע..)
ולגבי הנפיחות אמרה שאולי זה הורמונלי ולכן שאפסיק כמה ימים להניק ואז נראה אם יש שינוי כי היא לא רוצה להציק לילדה ולדקור כדי לעשות בדיקת דם וכו'
אני לא מתכננת לשמוע בקולה.. הבנתי שבגיל כזה אם מפסיקים אסור לחזור לזה, ודבר שני היא לא תוותר לי ככה בפתאומיות על ההנקה, בצדק..
מה אתן אומרות? אני שלמה עם דרכי, לא חושבת שזה מזיק, היא עדיין התינוקת שלי...נו ככה זה מרגיש, הקטן הוא התינוק עד שיש תינוק חדש בעה...
ומה אומרות על הנפיחות? מטריד אותי... אין לה כאב או רגישות..היא לא מוטרדת מזה..(רק אני חח)
קשה לי לקבל את זה שהיא גדלה לי ...כזאת מתוקה...שנה הבאה בע ה היא תהיה בגן עירייה,קשה לי להיפרד מתקופת הינקות...מישהי מזדהה? כאילו-אוי ואבוי אם לא תהיה לי תינוקת...רק ילדים גדולים מגיל 3 ומעלה...חחח...שריטה...
אבל כן יש לי תשובת-נגד כלשהי לדברי הרופאה (אם החיזוקים האלה עוזרים לך - את נשמעת שלמה עם ההנקה גם ככה):
בתחילת החוף שעבר עוד הנקתי את הבת שלי, והפסקתי כשהייתה בת שנתיים. עד אז, טפו-טפו, היא כמעט לא הייתה חולה. ואילו בחורף הזה - כל שבועיים כמעט היא חטפה משהו...
אז זה יכול להיות קשור גם למעבר לגן עירייה עם הרבה ילדים פתאום (לעומת העשרה שהיו בגנון שנה שעברה), אבל לדעתי זה קשור בקשר הדוק לכך שהיא לא ינקה כבר בתחילת החורף הזה...
והנקתי עד גיל שנתיים וחצי.
הפסקתי, כי לי זה כבר הציק....
אני ממש בשוק שהרופאה אמרה ככה.
ממה שידוע לי, כל עוד טוב לשתיכן עם ההנקה, זה מצוין
גם רגשית וגם חיסונית. היא מקבלת ממך את כל הנוגדנים.
אף פעם לא שמעתי על רופאה שמתנגדת לזה...
לגבי הנפיחות, לא מכירה.
אבל אם זה סתם הורמונלית ממך, אז למה זה מפריע?
הייתי הולכת לשמוע חוות דעת נוספת.
אם לך יש עצירות גם לה יהיה
אם לך הולך בקלות גם לה אמור ללכת בקלות
הרעיון הוא התזונה שלך - כמו שזה משפיע עליך זה משפיע גם עליה
תשתי הרבה, תשרי שזיפים מיובשים
תאכלי הרבה ירקות ופירות
מזל טוב!!!
מישהי מכירה כירורגית שד טובה 
באיזור המרכז, שמקבלת גם פרטי לגמרי, לא דרך קופ״ח?
עדיף באיזור פ״ת, בני ברק, גבעת שמואל, רמת גן.
לא דרך קופ״ח כי אני תושבת חו״ל. מכל מיני סיבות יותר נוח לי ללכת בישראל כשמגיעים לביקור. אני צריכה להגיע לביקורת שגרתית (מעקב מגיל 25 מסיבה משפחתית). אם אתן יודעות גם מחיר זה יעזור לי מאוד.
ושאלה נוספת: מישהי יודעת אם יש אפשרות לעשות בדיקות דם כלליות פרטי לא דרך הקופה? וממי אפשר להוציא הפניה?
ש.א הלוימק"רהתאוששות קלה! 
הרבה בריאות לך ולקטנטונת.
גידול קל והרבה נחת!!
איזה יופיאם כל חיעובדת השםיש בקהל מישהי שהיו לה תוצאות לא תקינות?
אשמח אם יש מישהי כזאת ומסכימה שאשאל כמה דברים בפרטי, שתכתוב כאן ואפנה אליה.
(אני משתמשת פעילה בפורום)
תודה!
היי שוב,
תודה לכל העונות באישי
יש מישהי שביצעה את הבדיקה ויודעת להגיד לי כמה זמן לוקח לתשובה להגיע? (מאוחדת, אם זה משנה)
סדר גודל של ימים? שבוע? יש מצב שזה באותו יום?
פשוט רוצה לדעת אם לעשות את הבדיקה מחר כדי שיהיה סיכוי לתשובה עד ראשון שאז יש לי תור לרופא. אם לא, אני כבר אבצע אותה בשבוע הבא ביחד עם עוד בדיקה שצריכה לעשות...(לא בא לי להידקר פעמיים).
תודה!
זו בדיקה מיוחדת. ושלחו אותה להדסה כי שם יש מעבדה לזה וחיכיתי איזה יומיים + לתשובה
לא זוכרת במדויק, ולדעתי אף אחד לא יבדוק לך אותה בשבת.
בהצלחה
אני לא עושה אותה במיון, אלא דרך הקופה.
שיש רק מעבדה אחת בארץ שבודקת את זה (באיכילוב), יכול להיות שמהבי"ח גם שולחים לשם?
בכל מקרה אני עושה את הבדיקה דרך הקופה, אז מאמינה שהלו"ז הוא אחרת...
תודה על המענה!
צוקולטהלא מנסיון אבל באופן כללי על הסביבה
כן בהריון והחלטות לקראת הלידה היו לי דברים שידעתי שהסביבה תבקר ולא היה לי כוח לשמוע אז פשוט לא סיפרתי
יצאתי מוזרה יצאתי סתומה יצאתי לא יודעת מה לא אכפת לי
כשכן היו דברים שאמרתי וקיבלתי ביקורת.. במקום להתעצבן פשוט אמרתי ככה החלטתי הדעה שלך פחות משנה עכשיו והעברתי נושא
אם כבר סיפרתם זה בעיה
אם לא ואין לכם כוח להתמודד עם הסביבה אל תשתפו אף אחד לא צריך לדעת מה הסיפור בדיוק
בכל מקרה הדבר האחרון שצריך לקחת בחשבון אם לעשות או לא לעשות משהו זה את הסביבה
זה אמנם נחמד וטוב שיש תמיכה, אבל אם האופציה היא לשלם בביקורת וחוסר נעימות- אני הייתי מעדיפה לשתוק ולא לשתף, ואח"כ להתמודד לבד עם שני ילדים קטנים..
סה"כ זה לא כ"כ נורא כמו שחושבים.
וגם ככה לא תמיד החמות או האמא רלוונטיות לעניין עזרה (נגיד גרים רחוק או עובדים וכו') אז לא הייתי לוקחת את זה בחשבון.
גם ככה בהריון יותר רגישים ורגשיים..עדיף שהכל יעבור בנחת ושלווה בלי שום ביקורת וחוסר נעימות... אז לדעתי כדאי להנמע מלשתף..ואם חייבים אז את ההכי הכי מינימלי (היינו בבדיקה והיה בסדר..בלי לפרט..או להגיד בכללי את השורה התחתונה וזהו)
קטנה67מוסיפה להצעה שלך להתערבות עם הבעל: לפני שאנחנו מגיעים למקום שיודעים שיהיו בו ביקורתיים למיניהם אנחנו קובעים שעושים "בינגו-קלפטע" ומי שמקבל 3 הערות מעצבנות מנצח.
במקרה שלנו לא מדובר בהריונות אלא בילד קצת קטן פיזית אבל זה ממש עוזר להתמודד כי רק צוחקים על ההערות ואפילו לא צריך לחשוב אם להתייחס אליהן.
אהבתי!!אם כל חי1. לא קרה לי אז לא יודעת מה הייתי מגיבה. בטוח לא הייתי מתייחסת.. אם כי כן נפגעת.
בסה"כ זה לא עניינם בכלל!
2. לא משתפים מההתחלה. ואם כבר שיתפנו ובאו ביקורות- מפסיקים לשתף ולדבר על זה. אני חושבת שיחזק זה את ובעלך אחד את השני. ותפילות-המון.
בהצלחה ממש! חזקו ואמצו!
ולגבי הריונות צפופים- יש הרבה כאלה שיש להם ילדים צפופים, וכל אחד עושה מה שטוב לו ונכון לו.
תמיד יהיו ביקורות- לכאן או לכאן.. גם על ילדים מרווחים מדי תשמעי משפטים כמו- נו, מתי יהיה לו עוד אח?
וכאלה...
מוריה כמה ימים בערך מאז שמתחיל המחזור יש ביוץ?
תודה לעונות!
בעיקרון זה כ 14 יום לפני המחזור הבא.
החלק הראשון של המחזור, זה שמתחילת הדימום ועד הביוץ, הוא החלק שמאד משתנה באורך בין אשה לאשה.
החלק השני הוא בממוצע 14.
אבל יש כאן שתי שאלות:
האם אורך המחזור שלך כזה קבוע?
ובנוסף לזה, אותם 14 יום גם הם רק ממוצע. גם 16 וגם 17 זה תקין.. וגם 12.. (אם זה פחות זה כבר קצת גבולי מבחינת רמות הורמונים וכניסה להריון).
בקיצור, אי אפשר באמת לדעת.
אז תקני מקלונים. כדי לדעת ממש בדיוק כדאי לבדוק כל 12 שעות. מרגע שמתחילה עליה בהורמון (כלומר פס חזק לפחות כמו פס הבקרה) זה תוך 12-48 שעות. כלומר שוב לא מדויק
ירושלמית טרייהאחרונהזה פשוט פורום דתי ויש פה רגישויות שאנחנו מצפות לכבד
שיהיה בשעה טובה!
