פורום הריון ולידה (עמוד 3832)

אבל: 

א' אני מתחילה עם מוצקים בגיל חצי שנה וגם אז רק טעימות

ב' הילדים שלי מאד יציבים וחזקים

ג' אני מושיבה אותם חופשי (עם תמיכה).

 

בן כמה הילד שלך?

איך הוא בעגלה?

אבל במעון משתמשים בטרמפולינה

את תוכלי להרגיש מתי התינוק מוכן, אם מרגיש לך שלא, אז חכי קצת. אפשר להאכיל עליך, בטרמפולינה, על הספה עם כרית להישען עליה. אפשר גם לסדר לו ריפוד הכיסא אוכל אם יש מקום, שלא תהיה ישיבה מלאה.
במילא בשלב הזה זה לרוב טעימות.

מתחברת למה שכתבה בלדרית, בהחלט אפשר לחוש מתי התינוק מוכן לישיבה. מה שכן חשוב לדעת, שהרבה נמנעים מלהושיב את הילד לפני שהוא מתיישב עצמאית...בשלב מסויים, כשמרגיש לך שהילד בשל והגעת כבר לגיל 8 חודשים בערך, ניתן ואף רצוי להושיב אותו גם אם הוא לא עושה זאת לבד.
(ראיתי את זה גם באתר של כללית וגם שמעתי את זה ישירות מפיזותרפיסטית ילדים שהסבירה את זה בכך שבגיל מסויים הילד צריך גם להכיר את השהייה במצב שאליו מצופה ממנו להגיע. כלומר, אם הילד לא יודע מה זה לשבת, אז איך הוא ישאף להתיישב?)
שורה תחתונה, את מכירה את הילד שלך, שימי לב לקצב ההתפתחות שלו במוטוריקה גסה, ולפי זה תפעלי.

אם הילד לא יושב לא להושיב אותו, לפחות לא לאורך זמן. כי אז אין שום מוטיבציה לנסות. אמא תושיב.

 

בכל מקרה ישנם כסאות אוכל עם כמה מצבים, שחלק מהם בה לא ישיבה שלמה אלא בדומה לעגלה, לדעתי טוב יותר כאשר לא יודעים ממש לשבת.

 

בהצלחה.

שמעתי את זה מפיזוטרפיסטית ילדים (אני אישית שמעתי) וגם קראתי את זה באתר של כללית, שגם שם מדובר בפיזוטרפיסטית ילדים..
ומוסיפה, שאצלינו זה אכן עבד, ההתקדמות הגיעה משמעותית רק כשעבדנו כך.

ובגלל שהוא עוד לא ממש ישב, קניתי כסא שהמשענת שלו מתכווננת והוא מרופד.

החיסרון - הוא לא מתכוונן גם לגובה, אבל יש גבול למחיר שיכולנו להוציא על כסא...

תגגלי, יש עליו סרטון.

אין בזה כללים, כל אחת והגוף שלה, יש נשים שמקבלות גם בהנקה מלאה לגמרי ויש נשים שלא מקבלות גם שנתיים , כל עוד יש טיפת הנקה. ויש הרבה באמצע.

בקבוק חם לצירים (אין בבית חולים מטעמי בטיחות)
שמן הדרים - מעורר
שמן לבנדר - מרגיע
שוקולד - זריקת אנרגיה
דברים שעושים לך נעים וטוב, דיסק שאת אוהבת, גרביים נעימים... כל דבר שיעזור לך להכנס לאוירה חיובית.

משאבה - עוזרת לזירוז (עיסוי פטמות).

 

ממליצה להפריד את תיק האשפוז מתיק הלידה, זה סתם מסרבל.

בקבוק מים, או מיץ אם את אוהבת, כוסות, וקשים, למקרה שתהיי בשכיבה ולא תוכלי להתיישב כדי לשתות.

מזרז את הלידה מאד מאד

 

 

הוא מעודד את פעולת המעיים, מה שגם משפיע באופן עקיף גם על הרחם. אבל...

אם לוקחים יותר מכמה כפות, זה עלול לגרום לשלשול (לא נעים כשלעצמו) שיכול להוביל להתייבשות של היולדת.

אני לוקחת סבון שמפו למקלחת
אולי כיסוי ראש נח
כפכפים
מוזיקה
כרית
שוקולדים, עוגיות לי ולבעלי
מטען
בנתיים זה מה שעולה לי

יש עוד המון דברים שבטח לא חשבת עליהם..

גרבייםם נעימות, מטפחת נוחה, מטען, כסף למכונת אוכל ושתיה ועוד אינסוף.

 

מצרפת לך את הרשימה שלי אבל תסתכלי למעלה.

20170927023258.docx

 

אני אירגנתי תיק לידה ולמעשה נסעתי בלעדיו כי נסענו לשבת ולא הבאתי אותו איתי, לא חשבתי שאלד
רק ליתר בטחון הבאתי מסמכים וכמה תחתונים נוספים, כפכפים (שמפו המארחת הביאה לי כשיצאתי לבי''ח)
תאמינו לי היה מעולה. לא כיף להביא את כל הבית! זה סתם בלאגן, גם ככה אין מקום לכלום וכל אחד שמגיע מביא איתו מלא ממתקים, למי יש תאבון בימים שאחרי הלידה? אצלי אחרי לידה האוכל לא עובר בגרון.. אני אוכלת רק כדי לחיות ולהחיות את הבייבי...
אה! ואל תשכחי להביא גם סמרטוט רצפה במקרה שהמנקה לא תנקה טוב וזה יעשה לך רע על הנשמה אחרי לידה

חמותי שתחיה הביאה לי שווארמה בלאפה שעתיים אחרי הלידה, איך בירכתי אותה...

ביקשתי שיביאו לי ארוחת בוקר

בצורה נוראית.. אני לא אוכלת עד שאני מרגישה את הגוף שלי רועד..
וברגיל אני הכי עם תאבון שיש

עכשיו אני שלושה חודשים אחרי לידה ובכל הזדמנות אפשרית טוחנת..חחח

יש מגבוני ספונג'ה חד פעמיים, למי שזה אשכרה מפריע לה שהרצפה צלוכלכת.

לי מפריע שאני חוששת שהכל מזוהם, גם אחרי שמנקים, אז אני לא יושבת בשירותים אם לא  ניקיתי במגבוני חיטוי, ייבשתי (רטיבות מעבירה במהירות פטריות וחיידקים) בנייר טואלט ואז שמתי שתי שכבות של מגן אסלה.

ולא יעזרו כל סמרטוטי הרצפה שבעולם, הם לא יסלקו את הזיהומים. אז זה לא מעניין אותי.

 

סיפור עתיק - אמא שלי אחרי שילדה את אחי השתמשה בסדין נקי שלם כל פעם כדי לכסות את מושב האסלה היתה לוקחת מעגלת השירות). והיא אמרה שחצי מחלקה שם חטפו זיהומים והיא לא.

לא יושבת כל ההריון בציבורי ולא אחרי לידה

בשבילך:
בגדים אקסטרה
שקית לבגדים רטובים
מגבת לפנים
שפתון
טישו
מנטוס (היה מעולה בשבילי לאחרי הלידה)
בקבוק ספורט
שלוף (מטפלת נוחה...)
כפכפים
כלי לעדשות/משקפיים
תמיסה
בגד למקלחת
סט בגדים יבש ונח
בגדים ליציאה הביתה
תחתוני רשת
תחתונים פשוטים רגילים
זוג גרביים
מכנס טריקו (ממש גרם לי להרגיש בנח!)
גוזיות (נח להניק ולישון איתם)
מטען לפאפון
משחה לפיטמות
סינר הנקה
רפידות הנקה
דודרדודאנט סטיק (עדיף להימנע מספריי)
שקית לכביסה

דברים לבעלך:
אקמול
כפכפים
בוקסר
בגדים להחלפה
מברשת שיניים וכו

לתינוק:
מד חום דיגיטלי
קרם לחות
טטרה
כיסא בטיחות
בגדים ליציאה מהבי"ח
כובע
גרביים
שמיכה
גרביים לידיים

וגם קרם לחות??

קרם לחות כי לתינוקות שלי יש עור מתקלף כזה אז אני אוהבת לפרגן להם בקרם
מדחום - למקרה שמשום מה צריך מעקב חום, אז תוכלי לעשות גם בעצמך (רשמתי את זה כשחשבתי שאני נשאית לGBS, ואני בקטע של ביות)

חיטוי!!!!!

אני מביאה אלכוהול (מצליחה להשיג 97% אבל גם 70% זה טוב), שמה אותו בבקבוק שפריצר של חלונות ופשוט משפריצה על כללל דבר שבא איתי במגע... ידיות של ברזים, ידיות של דלתות, אסלה כמובן וכו' וכו'..

ואסלוניות חובההה - המצאה גאונית.

הציל אותי, פרסתי כמו פד והרגשתי חופשי...

אני שמתי בתיק שמלת תינוקות קטנה,

כי חשבתי שאני ארחרח אותה ואדמיין את התוצאה הסופית.

בסוף לא הצלחתי, אבל עצם זה שהשמלה היתה בתיק הרגיע אותי

ועזר לי לדמיין טוב.

 

ללידה הבאה אני מתכננת להביא דף ועט

ולכתוב את עצמי עם הצירים.

(בעיקר לצירים הראשונים או אם, שוב, לא תהיה ברירה

ואלד עם אפידורל.)

 

קיצר, תחשבי מה עושה לך טוב בשוטף

ותביאי אותו איתך בתיק.

(הלוואי שהיה דרך להביא קפסולת שקט.)

 

הנה משהו שכתבתי על זה,

אולי יעזור

מה לעשות כשחלומות מתנפצים? פוסט על פוסט לידה

אצלי יצא שתמיד הלכתי בלי כלום..
בראשון ילדתי בשבת.
בשני פשוט לא לקחתי כלום.
בשלישי-זה היה בחודש שביעי אז לא האמנתי שזו לידה...
ברביעית-חודש שמיני אז לא התכוננתי עדיין.וגם הלכתי באמבולנס כי היתה ירידת מים מפחידה.
אבל תכלס לא היה חסר לי כלום.ומה שהיה חסר בעלי קנה לי זריז והביא לי.
מה שכן תקחי את ה"נועם אלימלך" ושימי במיטה של הלידה.זו סגולה ללידה קלה.

לעשות עיסוי במצח עם כמה טיפות שמן זית.

עכשיו הוא כבר בן חודש..הרופאה הביאה לי מי מלח לשים לו באף עם מזרק כדי לנקות לו את התעלה. אבל אם לא יודעים לעשות את זה זה מסוכן, זה יכול לגרום לחנק

אצלנו זה עשה פלאים

ולהשכיב על הבטן,עיסוי עדין בעורף.
וכמובן בצל מתחת למיטה

לי הסבירו שזה משינויים הורמונליים.

תודה !

כלומר לא לתת לשעון להכתיב מתי לילה ומתי  בוקר אלא לזרום לפי השעות שלה.

אם יש ילדים לארגן בבוקר זה בעייתי ועדיין אפשר לארגן אותם זריז (מה שאפשר לעשות ערב קודם במקום לבזבז שעות על ניסיון השכבה) לדאוג שמישהו אחר יפזר למסגרות

ולחזור לשינה טובה.

כנ"ל לנוח צהריים

ובמקביל בהדרגה לנסות להקדים את שעת השינה (לא לנסות מ20:00 אם היא נרדמת רק ב1:00, אלא אחרי הנקה של 8 לשים אותה על סמיכה או משהו ולעשות דברים, ורק אחרי הנקה נוספת להתחיל לנסות להרדים אותה)

 

עצה נוספת, לתינוקות שפשוט לא יודעים מה זה לישון- לשים במנשא בד, לשכב איתה בזווית של חצי שכיבה/ חצי ישיבה בכורסה נוחה, להרים רגליים ולנמנם ככה.

כשהיא משחררת לתת לה להמשיך לישון שם באותה תנוחה (אם את רוצה לישון והיא תופסת את כל המקום תזיזי אותה טיפה בעדינות) ככה היא לא מתעוררת כי אין שינוי תנוחה דרמטי. אם משום מה את רוצה לקום שימי שמירה- שמיכה או כריות ליד הקצה. אצלי לרוב אחרי כמה זמן שישן במיטה שלנו היה אפשר להעביר אותו בלי שיתעורר כי נרדם יותר חזק.

זה סכנה גדולה לישון עם תינוק במיטה אחת.

לצערי הרב האחיין שלי ז"ל נפטר ככה. בן 3 חודשים. אחותי נרדמה תוך כדי הנקה ו.....שה' ישמור.

תניקי בשכיבה אך אל תרדמי לידו כלל. 

יש שיטה נוספת להניק בשכיבה ואפילו להרדם תוך כדי - את שמה יד מתחת לראש התינוק- כך שהוא שוכב על הזרוע שלך ויונק- ככה הוא לא יפול וגם את לא תעלי עליו חלילה.

בהצלחה יקירה!!

 

מסכנה!!🙁

מצטערת ממש לשמוע.
תודה על האזהרה...

זה מאוד תלוי בשינה של האמא... יש אמהות שישנות אבל ערניות לכל פיפס הכי קטן...
וכמובן תלוי כמה האמא מודעת לעצמה מתוך שינה וכמה היא זזה.
כל אחת מכירה את עצמה.
יש כללי בטיחות וחשוב להקפיד עליהם.
בעלי ממש נלחץ בהתחלה מזה שישנתי עם התינוק וכל הזמן היה מתעורר לוודא שהכל בסדר... תוך כמה ימים הוא דווקא התלהב מהעניין ונרגע סופית...
)אחרי הלידה כשהייתי ממששש עייפה אז כן ישן בעריסה ולא ישנתי איתו בלי השגחה של מישהו ער.
(

לק"י

זה גם השמיכה שהאמא מתכסה בה.
וכו' וכו'.

לכן צריך ללמוד טוב וליישם את הכללים לבטיחות בשינה משותפת.

בכל זאת פעם כן קרה לי שנרדמתי והוא נפל לי מהידיים!
ב''ה הוא כבר היה גדול יחסית אז לא קרה כלום.,

ועדיין

שהוא לא יכול ליפול לך מהידיים כי הוא שוכב במיתה ואין סכנה לתינוק כשנרדמים הוא כבר סידרת לו מקום לפי כללי הבטיחות לפני שנרדמת. לעומת לשבת ולהניק כשמאוד עייפים שאז יש סיכוי שבאמת הוא יפול מהידיים.

גם לי זה קרה.
בגלל זה אני מעדיפה לישון ע"י התינוק.
ולא שאני מחזיקה אותו ואת עצמי בכח לא להירדם

לק"י

צריך להקפיד עליהם.

לא נראה לי הגיוני שתינוקת בת חודש לא ישנה בין השעה 7 בערב ל1 בלילה יותר מ5 דקות ברצף כשאין גורם מפריע הנראה לעין. (יש לי פעמים שאני רואה שוכבת לה בבון, ואז לגיטימי מבחינתי שלא תצליח לישון..)
נראה לי שאני צריכה לסגל לה הרגלי שינה, ובעזרתם לנסות להקדים את שעת השינה.

זה נוח (השלב של האמבטיה)

זה מרכז אותם , אפשר עם איזה מוזיקה קלאסית שקטה.

ואח"כ לא הייתי מעבירה למיטה שלהם אא"כ הייתי רואה שישן ממש ממש חזק.

אפשר עם חיתול כזה לצד ומוצץ , אני פחות אוהבת כי לא רוצה שיפתח תלות בחיתול.

אפשר קצת לנדנד את העגלה חלש אפילו תוך כדי ישיבה או עם הרגל

והכי חשוב.... גם הבעל יכול לעזור בזה

לק"י

רק צריך לוודא שזאת אמבטיה קשה ולא רכה.

לישון בזמנים שלה- פחות רלוונטי.. יש עוד ילדים, וגם רוצה סדר יום נורמלי לעצמי. לא מתאים לי לשרוף את הבוקר בשינה.
שינה משותפת- באופן עקרוני אני לא עושה זאת. גם סכנה, גם לא מתאים לי ילדים המיטה שלי, וגם לא נוח לי להניק ככה.
עגלה- לבינתיים היא צורחת כאשר מנסים להרדים אותה שם תוך כדי נדנוד.
אני מנסה להרגיל אותה למוצץ באופן שיאפשר בהמשך להרדים אותה בעזרתו.

אחרי שהראשון שלי לא לקח מוצץ, למדתי להתעקש על זה עד שהם מתרגלים. זה פשוט מקל על החיים!!
דבר שני, ממליצה לך כבר מעכשיו להרגיל אותה למיטה.. זה לא פשוט וצריך הרבה סבלנות, אבל זה משתלם. אישית אני ישבתי לידם בתקופה הראשונה, הם במיטה ואני ליד.. טופחת להם בעדינות על החזה.. כשהם עטופים טוב בשמיכה עם מוצץ בפה... את תראי איך היא נרגעת... תמשיכי לטפוח בעדינות.. ולאט לאט העיניים שלה יתחילו להיעצם.. את יכולה לנסות לטפוח חלש יותר ויותר... עד שתוכלי לעזוב והיא תישאר נינוחה ותירדם...
זה דורש המון סבלנות.. כי בהתחלה זה לוקח זמן.. לפעמים צריך טיפה לנדנד את המיטה.. מה שעוזר להירגע.. אבל ברגע שהיא נרגעת את הולכת ומחלישה את העזרה שלך.. עד שהיא נרדמת...
כשאני הייתי עושה את זה הילדים היו יודעים שעכשיו הם מסתדרים בלעדיי עד שהתינוק יירדם... והם הבינו את זה... עם הזמן זה לוקח פחות זמן.. עד שאת פשוט שמה אותה במיטה והיא כבר יודעת לבד להירדם.. בע"ה

קטנה מידי- בת חודש, עדיין קטנטונת.

לדעתי אין מה להתחבט בהרגלי שינה לפני 4 חודשים.

ואני באופן אישי עובדת על זה עם הילדים שלי רק בגיל שנה.

 

מאוד יכול להיות שיש לה גזים אם היא צורחת-כדאי להוריד אחת לארבעה ימים מאכל אחר ולבדוק אם יש רגיעה.

 

בנוסף- אצלי קשה להם לישון בגיל הזה מהסיבה היחידה- שהם מרגישים חשופים מידי, אני עוטפת היטב בשמיכה קטנה או חיתול פלנל ואז מניקה, וכך יוצא שכאשר אני מניחה במיטה (על שמיכת פוך מקופלת כך שהטוסיק ישקע במרכז) הקטנטן לא מרגיש שקר פתאום ושעזבו אותו, כי העטיפה תופשת אותו היטב סביב סביב.

 

כמובן שזה מתאים רק לגיל הקטן הזה שהם עוד לא זזים ויכולים לצאת מהעיטוף.

מהסוג של הסבתות, אפשר לגגל על עיטוף תינוקות. אמא שלי לימדה אותי, אני זוכרת עוד שסבתי ז"ל עטפה כך את אחי הקטנים.

הבת שלי גם בערך בגיל חודש לא ישנה כלל בלילה. השינה שלה היתה מאוד רופפת. כל לחישה היא מתעוררת. סיוט.

ושמתי לב שהיום והלילה שלה היו פשוט הפוכים. בצהריים היא היתה ישנה שעות רצוף בתוך רעש ובלאגן וצרחות. כלום לא מזיז אותה. 

ניסיתי להעיר אותה שתהיה עיפה ותישן בלילה ולא עזר.

ניסיתי להניח אותה בחדר שקט בלילה בלי לזוז מילימטר בלי לחישות. אפס. ולא עזר.

מה שכן, בלילות שהיא הייתה יונקת ממני בשכיבה על המיטה שלי היא היתה ישנה מעולה אפילו כמה שעות רצופות. אז ככה ישנתי איתה במיטה שלי-(עם היד שלי תחת הראש שלה) כמה לילות רצוף והיום והלילה התהפכו שוב!!!

כי בעצם יצא שהיא ישנה לילה כמעט שלם, אז בבוקר ובצהריים לא היתה עייפה כלל. ולא ישנה כמעט. ברוך ה'.

ממליצה לך בכל אופן לנסות לישון איתה- בצורה בטוחה, כמה לילות ואז זה ישתנה בע"זה.

בהצלחה

הם תמיד היו הופכים לי.. עד שלמדתי להשתמש בהנקה בחכמה...
בלילה אני קמה ומניקה אותם בלי להחליף טיטול אם זה רק פיפי.. בלי להעיר אותם ממש... מיד כשאני שומעת בכי אני מצמידה אותם אלי ומחזירה למיטה... ובשביל שהם יהיו מספיק עייפים הייתי עושה בדיוק את ההפך ביום... כשהם קמים לינוק אני מדברת ומחייכת אליהם ואחרי ההנקה מחליפה טיטול.. שרה וצוחקת.. שמה להם דברים מעניינים מול העיניים וכו'.. כמובן אור ודיבורים ורעש.. והם לומדים לעשות את ההבדל... מטבע הדברים הם ישנים פחות ביום כי אני מאריכה את זמן הערות שלהם.. ובלילה הכל שקט וחשוך ואני מתעסקת איתם כמה שפחות..

אמבטיה זה גומר אותם. ממש מרגיע ומעייף. אז אמבטיה, הנקה, עיטוף (בפרט אם יש לה כאבי בטן)
אני בעד לינה משותפת אבל איך שמתאים לך.
ממליצה גם להשכיב על הבטן, אבל עדיף לא ביחד עם עיטוף.
וגם להאיר את הבית במשך היום, לצאת לטיול בצהריים, ולהחשיך בשעות הערב.

אני עושה את זה קבוע בחודש וחצי חודשיים הראשונים וזה ממש מחיה, אחרת היתי קורסת מעייפות.
למה לפסול? אצלי סדר היום מסתדר להם לבד בהדרגה, בינתיים אני משלימה שעות שינה בבוקר( מתעלמת מהבית) , זה ממש נותן כוחות !
לגבי שינה משותפת כמובן בחירה שלך, אצלי יש מיטת תינוק שמחובר למיטה שלי, הורדנו דופן וחיברנו וזה ממש תענוג, גם לא מסוכן, אין סיכוי שאתגלגל על התינוק, גם לא מפריע לי לישון , וגם עוזר לשינה של התינוק להסתדר מהר יותר( קראתי פעם שכשתינוק ישן ליד אמו מחזורי השינה שלהם מסתנכרנים וגם כשהוא מתעורר לינוק זה בזמן שאת ישנה פחות חזק)
דבר נוסף- גם אם לא תשן ליידך כדאי להיות איתה בחדר חשוך ושקט מהשעה שאת רוצה שתתרגל להרדם בה, וליצור אוירה של שינה, לעומת זאת בבוקר גם כשהיא ישנה שיהיה אור, רצוי גם רעש( אפשר מוזיקה אם את לא נחה),. זה עוזר למנגנוני השנה שלה להתאים את עצמם לזמנים הנורמליים.

ואז האחות בטיפת חלב אמרה לי לעשות לו מקלחת מסודרת כל יום(הייתי מקלחת יום כן יום לא) וזה ממש עזר לי. התחלנו סדר יום של מקלחת בשעה שמונה וחצי תשע אפילו כי הוא היה קטן עדיין הוא הותש מהמקלחת ואז הנקה ונרדם לי לפחות לשעתיים.

בהתחלה כל דקה שהוא נרדם נרדמתי יחד איתו הכוונה שהוא היה ישן בעגלה באמבטיה( בהתחלה שמתי אותו בעריסה ולא נרדם לי שם לדקה עד ששמתי באמבטיה והתחיל להירדם) ואני הייתי נרדמת לידו. זה כ"כ עזר לי סוף סוף ראיתי אור כי הייתי נורא מתוסכלת מהמחסור בשעות שינה וגם שלא ישנים טוב ההנקה לא טובה.

בקיצור ההמלצות שלי אלייך הן:
1. מקלחת כל יום שעה קבועה
2. לשים אותו לישון באמבטיה של העגלה
3. שינה משותפת תרשמי בגוגל יש קריטריונים למי מותר לישון עם תינוק יש כל מיני תנאים כמו אם יעשן וכו אסור וגם תנאים לגבי המיקום שבו ישנים שהתינוק יהיה ליד קיר בקיצור תרשמי ותראי.


בהצלחה רבה!

בסוף זה עובר ומצליחים לישון יותר

חוסר גדול של שעות שינה מתיש ןמזיק גופנית ונפשית

קודם כול שלא תיתרגל לידים וגם תשימי אותה בלול וגם אם היה תיבכה היא לאט לאט תירדם תוך כדי בכיות

התעללות לעשות דבר כזה לתינוקות בת חודש!
בגיל הזה הצורך בידיים הוא חלק מהתפתחות שלהם! בגיל הזה הם נרדמים לי בהנקה, לעיתים רחוקות בידיים עם מוצץ( מי שהסכים לקחת). תינוק שמשאירים אותו לבכות לבד , במיוחד בגיל כ"כ צעיר שהם חסרי ישע ולא מבינים כלום לומד שאין משמעות לבכי שלו, הוא לא מצליח לגרם לאמא להרגיע אותו, הבכי בגיל הזה הוא קיומי, ומה שתינוק כ"כ קטן צריך זה ידיים. גידלתי כבר 8 ילדים ב"ה, וכולם נרדמו בידיים או בהנקה, והכל בסדר.

נראה לי פלש לשרשור

בגיל הזה נרכש האמון שלהם בנו ובעולם.
תינוק שקורא לאמא שלו ואין תגובה יצעק ויצרח כי ככה ה' ברא אותו. זה מנגנון הישרדות. הם צריכים אמא והם יעשו הכל כדי לקבל את מה שהם צריכים.
הקול שלהם חזק כדי שישמעו אותם. הם חסרי ישע ולא יכולים לעזור לעצמם.
תינוק צריך מגע. וכמה שיותר נותנים לו את הצורך הזה ככה הם יותר רגועים ועצמאיים בגיל מאוחר יותר.
ברור שלא תמיד זה קל...
אבל זה הרי התינוק שלי... ואני אעשה הכל בשבילו!!!

אולי התגובות ילמדו אותו 'קצת לעתיד, בזה אני מתנחמת

אבל אולי יכנס לפה עוד איזה נער או נערה ויקראו תשטות האיומה..

תכלס יש סבתות (טובות לב ומלאות רצון טוב) שיגידו דברים בסגנון...

ברררררר

אחרת נראה לי לא הייתי נשארת שפויה.
כמובן עפי הכללים.
דווקא כשהייתה בת חודשיים+ התחילה לישון לילות שלמים בעריסה שלה. עכשיו בת 5 חוד מתעוררת ב3 בערך וממשיכה איתי במיטה.
אסביר איך אני עושה את זה,
הולכת לישון לפני בעלי, נרדמת עם הקטנה.
בעלי מעביר אותה לעריסה, עד הפעם הבאה שבוכה.

צריך לעשות חוק בפורום שלא מפסיקים סיפורי לידה באמצע בלי אזהרה בכותרת

מחכה להמשך

מתנצלת על העיכובים.. מושאית הסיפור המתקתקה מעסיקה היטב את אמא שלה (צוחק)

אז היינו בזה שאני אחרי ירידת מים בשטף.
התקשרתי למיון יולדות בלניאדו- לשאול מה אני אמורה לעשות ואם יש בעיה להגיע אליהם. מאצלנו בשעה כזו כשהכבישים פתוחים אמור לקחת 50 דק.

בלניאדו אומרים לי שבלידה שישית וירידת מים בשטף לא כדאי לקחת סיכון ועדיף שאסע לבית החולים הקרוב ביותר בהקדם. התיק המיותם בפינת החדר מתחיל לממש סוף סוף את ייעודו ואנחנו מזעיקים את אמא שלי ונוסעים.

בדרך אני מתחילה לבכות לאיש שמה פתאום אני יולדת עכשיו? בכלל אני לא אמורה ללדת! (היגיון של הורמונים) ובכלל רציתי את לניאדו ומה אני אעשה בבית חולים אחר?

בשבריר של התאפסות אני מחליטה שנלך לשם רק לוודא שהכל בסדר כי אין שום צירים עדיין כשהמטרה היא לעבור משם ללניאדו. אחחח התמימות... .

מגיעים ב 4 וחצי למיון יולדות. בודקים אותי ואני עם פתיחה 1-1.5. אין צירים. אני באופטימיות- יופי! תודה! אנחנו ממשיכים הלאה! והצוות הרפואי במבט של- לא יקרה. מתחיל מסע הפחדות. אסור לך לעמוד. קחי כיסא גלגלים. ההמלצה שלנו היא שתיכנסי עכשיו לחדר לידה ונעשה זירוז.

אני- אבל התינוקת בסדר לא? הכל בסדר אז למה זירוז?
בקיצור מורחים אותי שם איזה 3 שעות ואז מגיעה רופאה מרשעת שמתחילה לצרוח עלי שאני לא אחראית ושהיא רוצה עכשיו לעשות אולטראסאונד. אני מנסה להיות הכי נחמדה בעולם. משתפת פעולה אבל מתעקשת להבין מה הסיבה שבגללה צריך זירוז.
הרופאה כנראה לא אוהבת את כל השאלות שלי. היא ממש מכאיבה לי עם המתמר למרות שאני והאיש מבקשים ממנה מספר פעמים לבדוק יותר בעדינות. היא אומרת שאמנם הכל בסדר אבל המדיניות שלהם היא לזרז במצב כזה. עונה בקצרה ובהפחדות בלי להסביר כלום. אני לא מסכימה לזירוז. יוצאת ממנה עם דמעות בעיניים ומספרת למיילדת שלוקחת אותי לחדר המתנה שאם הרופאה הייתה יודעת במה אני עובדת היא בחיים לא הייתה מתנהגת בכזאת גסות.

המיילדת שומעת איפה אני עובדת ומתחילה להיות נופת צופים. אני מרגיעה אותה שהיא בסדר גמור וגם אני. שולחת הודעה לבוסית שלי שאני בבי"ח x.

בשעה 10 וחצי בבוקר עדיין אין שום התקדמות (בטח! לא נותנים לי לזוז) אבל לפתע מגיעה אלי רופאה בכירה. היא יושבת איתי ועם האיש בסבלנות ובנחמדות אין קץ בודקת אותי בעדינות ומודיעה לי שאין שום בעיה. הראש מבוסס היטב- הם ישמחו ליילד אותי אצלם אבל אין מניעה שאסע ללניאדו. בגלל שזו לידה שישית הם ממליצים שאסע באמבולנס למקרה ש.. ובמיוחד שזו כבר שעה של פקקים.

אני פורצת בבכי של הקלה וביחד עם האיש מחליטה שאין לי שום כוונה ללדת אצלם, אין לי אמון, לא רוצה זירוז ובטח אם לא קיבלתי הסברים טובים למה צריך את זה. מחליטים להזמין אמבולנס על אף העלות הגבוהה (1700 שח! ) בשביל לדעת שאנחנו עושים מה שצריך ונוהגים באחריות כלפי האוצרית הקטנה.

ב 11 אני אומרת שלום ולא להתראות ועולה לאמבולנס- האיש ברכב שלנו נוסע אחרינו ואני עם פרמדיק באמבולנס מתפללת בכל לבי שלא יתפתח כלום בדרך..

המשך בקרוב

וסיקרנת במה את עובדת

אני צריכה מישהי כמוך בלידה שלי חח

וגם זה אולי

אבל זאת באמת עבודת קודש. רציני.

את כותבת כל כך יפה שבכיתי כשקראתי על הרופאה המרשעת..

ולא הבנתי מה הקשר למקצוע שלך, יכולה להסביר או שזה אאוטינג מדי?

אני ממש מקנאה בך איך יש לך כוח לעמוד על שלך..

אולי תבואי ללות אותי ללידה?

איזה מתוקות אתן! ממש נותנות חשק להמשיך לכתוב !

אז התחלנו את הנסיעה באמבולנס. הפרמדיק מוודא כל כמה דקות שלא מתחילים צירים ואז לפתע כמובן מתחילים צירים. אלא מה? ואני- אין מצב שאני יולדת באמבולנס. עם פרמדיק חרדי. לא אין יותר פדיחה בעולם מזה.

אנחנו מתחילים לתזמן ביחד ואני מתלבטת אם להגיד לאיש שנעצור בצד שישאיר את האוטו איפה שלא יהיה ויהיה איתי באמבולנס. והנהג אמבולנס מתחיל פתאום להתברבר בדרך!!

באמת כשאני נזכרת ברגעי הלחץ האלו יש לי צמרמורת.

מגיעים אחרי שעה וחצי (!) ללניאדו וטסים למיון. הצירים כמובן נחלשים ונעלמים .

פתאום נוחתת עלי מן שלווה ואני מבינה שעשיתי את מה שהכי נכון לי. הפרמדיק והנהג למרבית הפדיחה באים איתי לתוך המיון בשביל לחכות לאיש שיסדיר את ההתחייבות לתשלום. בבדיקה במיון פתיחה 1.5. ראש מבוסס. מים לא מקוניאליים (שכחתי לציין שבביח הקודם הרופאה גם חשבה שהמים אולי מקוניאליים)
טוב בגלל שהייתה ירידת מים נאשפז אותך אבל יש לך עוד זמן. הכל בסדר נחכה שתתפתח לידה. כשתרגישי שמשהו מתפתח תגידי.

אני - לא צריך זירוז? משהו? השגחה?
הם- מה פתאום הכל בסדר יש לך עוד זמן. תנוחי. את רק צריכה אנטיביוטיקה ל gbs.

השעה 14:00. אני והאיש יושבים מותשים בחדר המתנה עם אנטיביוטיקה לוריד. מנמנמים על הכסאות. מסביבנו זוגות בלידה ראשונה- אני משועשעת אבל גם מתרגשת בשבילם. סוף סוף נושמת קצת. מתפללת. שתהיה לידה קלה, בבריאות וידיים מלאות.

פתאום מתחילים טיפונת צירונים כואבים. אני נכנסת ומבקשת להיבדק. פתיחה 2.5. אני אומרת לרופאה שממש חשוב לי לקבל אפידורל בגלל ששמעתי שאחרי ירידת מים הצירים מאוד כואבים ואני מותשת.

היא מחליטה לפרגן לי. מכניסה אותי לחדר לידה ומזמינה מרדים. האיש לידי קורא ספר יונה. המרדים מגיע, אני בפתיחה 2.5 כאמור עם מעט צירים אבל כואבים. השעה 14:30. מעט צירים נצפים במוניטור אבל אני לא מרגישה כלום.

אני והאיש מפטפטים קצת. רגעים של תפילה חסד ונחת. פתאום ב 14:50 המיילדת עוברת ליד החדר- אני מבקשת שתבדוק אם משהו זז למרות שעברו רק 20 דק'.

את בפתיחה מלאה! תלחצי!

אני מה? אין מצב!
המיילדת מעמעמת אורות.
האיש בשוק. אני לוחצת פעמיים ו 3.200 קג של אושר צרוף וורדרד מחליקים לאוויר העולם.

הקטנה נצמדת אלי להנקה ארוכה. מתוקה ויפהפיה.
שנינו צוחקים בשוק. בלי זירוזים והתערבויות מיותרות. הלידה הכי קלה שהייתה לי אי פעם (חוץ מהמסע הארוך בדרך אליה).

תודה ענקית לה'. הטוב כי לא כלו רחמיך.

כתבת בצורה מרתקת!
מודה שהיו רגעים שהייתי בטוחה שהסיפור יגמר אחרת,,,
הרבה נחת ואושר😁

מזל טוב

ממש סיפור סיפור
העיקר שנגמר בשלום ושזכית ללדת במקום שרצית,
המון מזל טוב, נחת מהקטנה גדולה

מגיע לך אחרי כל הטלאות שעברת...
מזל טוב!!!

כולי הייתי בלחץ בקטע של האמבולנס..חחח

מדהים שהכל טס בסוף.. ישתבח שמו! מזל טוב

ובזמן אמת זה היה הכי מלחיץ בעולם!
אלף פעמים תודה לה'.

ואיזה קשב ומודעות לקול הפנימי. כל הכבוד.

הייתי צריכה לפרוק את זה

רופאים נחמדים ומיילדות מעולות

איזה מרגש כתבת!!!

קראתי בנשימה אחת כאילו עכשיו זה קורה.

המון מזל טוב נחת ובריאות.

 

ה' הוא התסריטאי הטוב בעולם

ותקפיצי כדי שכולן יראו

מתחילת השבוע שתיתי 3 ביום💪 (ואני איומה בזה, יש ימים שאני שותה חצי ליטר...). מקווה מחר לעלות ליותר.

לא יודעת מה יהיה ביום כיפור..
כולי מצוננת והגרון מגרד לי ואני משתעלת

רפואה שלמה בעז"ה.

לשתות מיץ ענבים - תירוש טבעי ולא של ספרינג ודומיו.
בהצלחה לנו

מה זה עוזר אם אני שותה הרבה ורצה משהו כמו 80 פעם ביום לשירותים..? (סוף הריון..)

זה לא שהכל יוצא 

"התינוק שלי צורח מרעב כבר שעות, הוא מנסה לינוק ואני חושבת שנגמר לי החלב בגלל הצום", פוסט כזה קראתי במוצאי כיפור שעבר, לשאלות למה היא צמה היא ענתה שהיא רק יודעת שיום כיפור הוא היום הכי קדוש בשנה ואין שום סיבה שיכולה לבטל את הצום, גם לא הנקה. אז היא צמה ועכשיו היא לא יודעת מה לעשות והתינוק שלה בוכה ובוכה.
נקרע לי הלב והבטחתי לעצמי שהשנה אעשה את המעט שאני יכולה כדי שתינוקות לא יגיעו למצב הזה.
אני לא פוסקת הלכה ולא מתיימרת להיות כזו, אני רק אשה שההלכה חשובה לה, ניסיתי מעט ללמוד את הסוגייה הזו של הנקה בצום ולהביא כאן את הדברים ויְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי, וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה...

הרב מרדכי אליהו זצ"ל (בספר הלכות חגים פרק מה) "מיניקה שהתינוק אינו רוצה לינוק כי אם ממנה, ואם תתענה יהיה סכנה לולד, לא תתענה, אך תאכל רק בשעה שהיא מרגישה שאין לה יותר חלב להניק, וגם אז תאכל 'לשיעורים'"

למיטב הבנתי המחלוקת היא האם סכנה להנקה נחשבת כספק פיקוח נפש

דיעה אחת סוברת שמדובר בספק פיקוח נפש, נשענת על הידיעה כי חלב אם הוא המזון הבריא ביותר לתינוק, ואם יש סכנה שאשה לא תוכל להניק את ילדה בגלל הצום הרי זה פגיעה בבריאות שלו ומסכן אותו.
כך אני מבינה את דעתו של הרב שלמה זלמן אויערבאך שכותב (בספר "הליכות שלמה", פרק שישי - דיני החולה ביוהכ"פ עמוד פב) "מינקת, אם יש חשש שיתמעט החלב ע"י התענית, או שמרגשת בעצמה שהוא מתחסר, תשתה פחות מכשיעור, ואין מתחשבין באפשרות הזנת התינוק בתחליפי חלב" ובהערות כתוב שהוא "אמר למורים פעה"ק להורות לרבים דאין להתחשב כלל באשה מינקת בתחליפי חלב, לפי שמזונו של התינוק הוא חלב אם ואין נכון כלל למעט בהנקתו כל היכא דאפשר"

הדיעה השנייה סוברת שתחליפי החלב היום הם טובים מספיק ותינוק שלא יונק בריאותו לא נפגעת, כך כותב הרב אליעזר מלמד:
"מינקת חייבת לצום ביום הכיפורים (פסחים נד, ב; שו"ע תריז, א). ואף שההנקה מקשה על הצום... והיו שרצו להקל למיניקות, מפני שלדעתם ירדה חולשה לעולם וכיום התינוקות בסכנה בלא הנקה, אולם דבריהם תמוהים מאוד. שכן אף שבוודאי יש סגולות טובות בהנקה וחלב אם, ורופאים רבים מעודדים את ההנקה, מכל מקום יש נשים רבות שאינן מניקות כלל, ולא שמענו שהרופאים נלחמים על כך שימשיכו להניק כדי להציל את ילדיהן מחשש סכנת נפשות. ואם בעבר, כשתינוקות רבים מתו בשנתם הראשונה ולא היו תחליפים טובים לחלב אם, ההוראה הברורה הייתה שמינקת חייבת בצום ואפילו בתשעה באב, איך אפשר להעלות על הדעת שכיום שיש לנו תחליפים טובים, יהפוך פתאום עניין זה לפיקוח נפש?!" (מתוך אתר ישיבה)

הפסקי תשובות כותב בשם החזון איש "שסתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב, וכל שיש ספק שמא יגרם לתינוק קלקול מעיים כעצירות או שלשול או חום כלשהו ע"י שינוי בדרך הזנתו הרי הוא ספק פיקוח נפש ומחללים ע"ז את השבת, ולפי"ז הוא הדין לענין יום הכיפורים אם ע"י הצום יתמעט החלב או יפסק לגמרי והתינוק יצטרך לשנות את הרגלי הזנתו ולהשתמש בתחליפים יהיה מותר למינקת לשתות. אמנם למעשה יש להתישב בדבר, כי לאחרונה קיימים תחליפים שונים שערכם התזונתי דומה מאד לחלב אם, ולכן אין להקל משום חשש להפסקת החלב או צמצום תפוקתו ואי שביעת התינוק אלא כשהתינוק רגיש וקיים חשש שלא יעכל שום תחליף לחלב אמו. ויש לדעת כי עפ"י דעת רופאים די בשתיה כדי שלא יצטמצם תפוקת החלב, ואם די לה בשיעורים לא תשתה יותר מכך, ובודאי שאסור לה ללכת לבית הכנסת אם קיים חשש שבגלל זה תבוא למצב שתצטרך לשתות"

אז מה בתכל'ס? 
כנראה שאין תשובה אחת, כן חשוב בעיני להבין שצום של מינקת זה לא דבר פשוט וברור, וכדאי לשאול ולבדוק.
ההמלצות שלי לנשים מיניקות:
* לשאול רב שמכירים וסומכים עליו ולקבל ממנו הנחיות כיצד לנהוג בתרחישים שונים.
* 3 ימים לפני הצום להרבות בשתיה, לתגבר את הגוף בנוזלים.
* בצום עצמו - לשכב במיטה ככל האפשר, כמובן שהצום חשוב יותר מהתפילה בבית הכנסת. (כשהנקתי בת 17 יום, שכבתי במיטה במשך כל יום כיפור, גם כשהאיש היה צריך לשם כך להשאר בבית לטפל בקטנים).
* למדוד מראש כמה זה "שיעור" של שתיה ושל אוכל כדי שאם יהיה צורך תוכלי להתחיל מייד לאכול ולשתות לשיעורין.

גמר חתימה טובה!

 

(כתבה בת שבע טולדאנו)

תחיה, לא קראתי הכל, כי כרגע זה לא רלוונטי לי,
אבל אני רוצה לשתף במשהו שקרה לי כשהבכור היה בן 8 חודשים,
הנקתי יחסית הרבה, למרות שבגיל הזה כבר אכל מוצקים ושתה בקבוק אצל המטפלת,
אבל היה בתקופה רגשית של "רק אמא".
לי היה ברור כמו אור השמש- שכיפור זה צום,
לא עשינו שאלת רב,
הצום התחיל בסדר גמור,
בהמשך נהיה קשה, תינוק בן 8 חודשים דורש את האנרגיות שלו....
לקראת אחר"צ הרגשתי שאני מותשת מכל בחינה אפשרית, ההנקה גמרה *לי* את הכוחות לחלוטין, היה לי גודש
התייעצתי עם בעלי שלא ידע מה להגיד לי...
אני אחת שלא נשברת, לוקחת את הכוחות עד הקצה, אמרתי יהיה טוב,
נעבור בשלום לא נשאר הרבה...
עברה עוד שעה, עוד דקה...
ואני מנסה למשוך ולמשוך
בשעה 18:00 בערך הקטן בכנ ולא היה לי טיפת כח להרים אותו,
הכנתי לו בקבוק מטרנה והבאתי לו למיטה,
המיטה שלי במרחק 3 מטר,
התחלתי לראות שחור בעיניים,

ומה שקרה אח"כ אני לא זוכרת שום כלום,
רק שבעלי הגיע הביתה והכניס לי מים לפה לאט לאט התעוררתי
מסתבר שהיה כבר מאוחר והצום יצא מזמן, הוא היה בטוח שהוא חוזר לראות אותי אחרי אוכל,
ובמקום זה מצא תינוק צורח במיטה עם בקבוק מטרנה ריק, כולו אדום וצרוד מצרחות וטיטול מלוכלך
ואשה שלא יודעת אם רפואית מעולפת- אבל מציאותית בהחלט לא מודעת למה שנעשה סביבה.

אז סוף טוב הכל טוב,
אף אחד לא מת בסוף,
אבל אני את הלקח שלי למדתי,
אסור להגיע למצב של שחור בעיניים, חייבים להקדים תרופה למכה.
מה, כמה ואיך?
בשביל זה יש רב,
ובשביל זה צריך לחפור לו מה לעשות בתרחישים השונים,
וגם צריך להכיר טוב את הגוף- אצלי צום בהנקה קשה פי 3 מיום בהריון שקשה פי 2 מיום רגיל, ולא, לא ידעתי את זה קודם, זה קרה אצל הבכור שלי,
אז תשאלו!!!
אחת הבעיות ביום כיפור שאי אפשר במקרה הצורך להתקשר לרב, או להזעיק את הבעל מבית הכנסת,
את יכולה להתעלף ואיש לא ידע. (אלא אם תתקשרי למדא ברגע האחרון)
אז אל תשארו עם הספק, ובמקרה שצריך לשתות לשיעורים, יהיו עיניך רואות את מוריך, לכוון לקיים מצוות דברי חכמים, לא להרגיש רע עם זה.

שיעבור בשלום ובקלות ונזכה לקיים דברי תורת אמת

עושה צמרמורת לחשוב באיזה קלות ח"ו יכל להגמר יותר גרוע. אני שמחה שכולם בסוף בסדר אבל שה' ישמור! ממש מפחיד.


עכשיו אני מרגישה בטוחה יותר בהתעקשות שלי לא להיות לבד בצום… הכרחתי את בעלי לקבל הזמנה להתארח כדי שנהיה עם עוד מישהו בבית ולא אהיה לבד שעות על שעות עם הילדה (בת פחות משנתיים) ובלי מישהו שיוכל להזעיק עזרה אם צריך.


אז אני מרגישה לא נעים כי בשבילו זה קשה יותר (בקבלת ההזמנה הוא גם קיבל תפקיד שמקשה יותר את הצום) אבל את מחזקת אותי שזה הדבר הנכון. אני שבוע 28 והרב אמר לי להתחיל צום כרגיל ולשתות שיעורים אם אני מרגישה לא טוב. בהחלט אשתדל לא להיות גיבורה ולא להחמיר מידי במה נחשב להרגיש לא טוב…

הבעיה בפסיקה של להתחיל לשתות בשיעורים כשמרגישים רע מהרגיל, היא שהרבה פעמים כשמגיעים למצב הזה שתייה בשיעורים כבר לא ככ עוזרת. אני סיימתמ צום בהריון גמורה לחלוטין כי התרצתי להתחיל לשתות רק אחהצ המאוחרים כשכבר ממש הייתי על סף הקאה. ב"ה שלא קרה כלום. אבל כדאי לשמור על עצמך וומאחרי חצות היום במידה ואת מתחילה אפילו קצת להרגיש רע, תתחילי לשתות.

בטטות

קמח מלא

אורז מלא

פסטה מקמח לבן פחות.

גם עוגיות משיבולת שועל וקמח מלא נחשבות?

כדי לא לחוות נפילה ברות הסוכר וחולשה בצום.

 

אז אם אפשר לאכול את הדגנים האלה לא ממותקים, עדיף.

אבל אם זו הדרך ה יחידה, גם טוב .

- לוודא שהתינוק שותה מבקבוק!

 

-לדאוג מראש למנות שאובות או מטרנה זמינה ואם התינוק עוד לא קיבל מטרנה- לוודא שהוא אכן מוכן לאכול מטרנה ולא אלרגי ח"ו.

 

- לדאוג שלא תהיי לבד בצום. במיוחד אם את כן מתכננת לצום. אבל גם עם שיעורים..

אם היא מרגישה לא טוב להתחיל לשתות לשיעורין כל חצי שעה או כל רבע שעה, לפי איל שהיא מרגישה. אם יש צורך גם לאכול לשיעורין

אם לא סופרים הריונות חוץ רחמיים שהם בכל מקרה הריונות לא תקינים, אחוזי המניעה שלו 98%
יותר קל לראש להיתפס ולזכור סיפור אחד חריג,
מאשר לשים לב לנורמה

מספרים לך את המקרים החריגים, אין אמצעי של מאה אחוז. גם גלולות מונעות באחוזים דומים, גם התקן מירנה מונע רק ב99 אחוז. ההתקן שיש לך מונע ב98 אחוז למיטב ידיעתי.
אני תמיד אמרתי לעצמי שאני עושה את ההשתדלות שלי למנע ואם ה' ישלח לי תינוק עם התקן, כנראה שזו נשמה שממש צריכה לרדת לעולם באותו זמן.

זה פחות עצם ההריון ויותר האפשרות של הפלה בגלל סיבוך/זיהום מההתקן. לדודה שלי היה הריון עם התקן שהסתיים בחודש החמישי בגלל זה. הטראומה של הפלה כזאת (שהיא כמעט לידה) ורגשות האשם שדבר כזה היה גורם לי ממש מלחיצים אפילו שאני יודעת שסיכוי של דבר כזה זה אחד למליון. לפחות אם נכנסים להריון עם כדור אפשר פשוט להפסיק את הכדור. התקן לא תמיד אפשר להוציא בהריון ולפעמים עצם ההוצאה יכולה להביא להפלה. בדרך כלל משאירים אותו בתקווה שלא יפריע לעובר. רק שתמיד יש אפשרות שכן יפריע…

אם מגלים את ההריון מוקדם מיד מוציאים, גם אז הסיכוי להפלה הוא 50%.

אם הכל עובר בשלום התינוקות נולדים וההתקן יוצא אחריהם עם השליה.

אצל דודה שלי כמו שכתבתי לא היה אפשר להוציא והיא הפילה בחודש חמישי עם ההתקן.


בכל מקרה יש סיכוי גבוה יחסית להפלה בהריון כזה. ואפילו שזה נדיר (כי אחוזי המניעה גבוהים) זה מפחיד אותי.

אצלי הוציאו בשבוע 7

אבל צפי לקבל מחזור. ובכללי יתכנו שיבושים הורמונליים מהפסקת ההנקה בלי קשר לסרזט...

 

מה שאת יכולה לעשות זה לעבור לגלולות משולבות בלי לעשות הפסקה בין הסרזט לגלולות.
ויש לך אפשרות להורמונים במינון מופחת שזה ע"י טבעת נובהרינג או מדבקות

הסיכויים שיעלו עליך קטנים...
מתוודה-אני אוהבת לקרוא סיפורי לידה.

וגם אני מאוד אוהבת לקרוא סיפורי לידה

וגםיבות טובות.. התפדחתי בטירוף...

את יכולה לשנות ניק אם רק חשוב לך שלא יקשרו בינך לבין הניק, אבל אם את לא רוצה שידעו שאת כאן - עדיף שלא תכתבי.

(את יכולה לשלוח לי. אני אוהבת סיפורי לידה😁)

כי לא רציתי שיזהו אותי. לא רוצה שיידעו שאני כאן. אז גם לא יעזור לי לפתוח ניק חד פעמי.

מתוקות כולכן!! ושנה שוטה וגמר חתימה טובה, בשורות טובות לכולן!!!

כבר חודשיים מתאפקת...
בקושי העזתי לכתוב שילדתי...

לא מכירה אתכן בטוח

שכדאי לך במילים שלך לומר 

ה' אני ממש לא רוצה להיות בבי"ח בחג. לא חושבת שיהיה לי נעים שם

ומבחינת הרצון שלי- אני רוצה ללדת אחרי החג

אבל תעשה שיהיה מה שהכי טוב

ואם טוב לי להיות בבי"ח בחג, אז שיהיה לי קל ונעים ושאני אקבל את זה בשמחה.

 

אני לא הייתי בר"ה בבי"ח

אבל יצא לי להיות יומיים בשבועות- שבת

 

מותר לבקש. אבל לומר שרק מה שטוב לך ולעובר.
ולבקש שגם אם תצטרכי להיות בחג בבי''ח שזה יעבור עליך בטוב..

אני אישית לא סובלת את האשפוז שאחרי לידה ביום חול והכי בשבת..
אולי יש מקומות עם אווירת שבת אבל כאן לא..
אבל יצא לי פעמיים.. מתגברים..

הייתי עם צירים מערב החג ובבי"ח מהלילה השני.. דווקא נהניתי. ילדתי בשערי צדק והיה אוירה של חג.. היה מעניין וממש ממליצה ללדת בחג.
אבל לא הייתי מאושפזת החג והיה לי ממש קשה האשפוז ביום חול ובשבת היה עוד יותר קשה.

בשבת כדי לא לגרום לחילול שבת, כמובן שאם יצא ככה אז מחללים כי פיקוח נפש דוחה שבת, אבל מלכתחילה להתפלל שלא ניכנס לזה..
אז אולי דווקא כדאי ורצוי שתתפללי על כך

ואני שונאת בתי חולים..
אז גם אני התכוננתי נפשית במקרה שאבלה בבית חולים בראש השנה
מה שמעודד אותי זה שאני יודעת שהקב"ה יעשה את מה שנכון לי.. נכון שיש הרבה חסרונות באשפוז ארוך וגם בחג, אבל אפשר לקחת את היתרונות של המצב ולהגיד שזה כנראה מה שנכון לך כרגע - היתרונות שיש זה מנוחה מקסימלית כי אין טלפון / אין הרבה ביקורים, אם בעלך איתך, אז זה סתם חוויה זוגית ומקורית לעבור את החג ככה רק שניכם, ובכללי, סתם עוד חוויה וסיפור מקורי לספר לנכדים..
ולגבי התפילה - אישית, אני מתפללת שהקב"ה יעשה את מה שהכי טוב לי ולתינוק.. הקב"ה יודע יותר טוב ממנו מה נכון לנו באותו רגע

ורוב הסיכויים שאבלה בבית חולים בראש השנה כי אני כבר הרבה אחרי התאריך..

ילדתי בן בחג והיתה חויה מושלמת ! - הריון ולידה

שאלתי את ל.55. שגם היא אמרה שהיא צריכה כבר ללדת

עמוס ממש, אז התור מתקדם ממש באיטיות.
כבר 42+2.. :-/

מאחלת לך לידה קלילה ומהירה כפיצוי

ב"ה ילדתי אתמול בת מקסימה..

תגדלו אותה בנחת, התאוששות קלה!

ולא צריכה לצום... וואו

אני ילדתי את אחד מילדי בליל ר"ה שיצא כמו השנה, מחובר לשבת.

 

היה לי מדהים!! למרות שלא היינו בבית חולים דתי, דאגו לנו להכל, לארוחות, לקידוש, אפילו עברו לתקוע בחדרים ליולדות.

 

מעבר לזה היה לי את השקט עם בעלי והתינוק, זמן להתאושש ולדבר בנחת על השינוי. 

 

אני חושבת שלכל אחד יש את הזמן שלו ואם בשמיים נקבע על תאריך מיוחד כזה, למה לבקש אחרת?

 

שיהיה לך המון בהצלחה! בשעה טובה ומוצלחת!!  וחג שמח

וכמה ילדו כמוך בשנים אחרות?
את יכולה להיות רגועה

אבל בטח אם מחברים עוד נתונים אחרים מהודעות שכתבתי זה כן אאוטינג...

 

 

חשבתי עליך המון בחג....

מה קרה בסוף? איך עבר עלייך החג- שבת?

לא יאומן כמה את מנסה לדמיין ולתכנן וה' הטוב עושה את הכי טוב שיצא.
ילדתי בליל ר"ה... ( רביעי בלילה)
לידה קלה ומדהימה ב"ה!
היתה מנוחה של 3 ימים בביח דתי . שקט. בלי טלפונים. רוגע ושלוה אמיתית!
הילדים היו אצל ההורים-מרחק הליכה מביח. כך שקפצו כל יום לבקר קצת. וכך הרגשתי מנוחה ורוגע שרואה גם את הילדים ומקבלת עידכונים מהנעשה...
לא יכלתי לבקש משו טוב מזה.
הודו לה' כי טוב עי לעולם חסדו!

וואו!

מדהים!!!!

 

התרגשתי בשבילך שהכל הסתדר לך מצויין

ואפשר ללמוד ממך שגם אם משהו נראה בתחילה לא טוב

עם ראיה חיובית, כמו שלך, הוא הופך למקסים ומצויין.

 

הרבה הרבה נחת ושמחה

שתזכו להכניסו בבריתו של א"א בעיתו ובזמנו

ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשי"ט.

 

גידול קל והתאוששות מהירה

ותודה על התגובה שלך המחממת את הלב. אמן ואמן על האיחולים!
בע"ה לידות קלות לכולן! והעיקר בבריאות ושמחה!

כל כך שמחה לשמוע!

אני בחו"ל והסיוט הכי גדול שלי זה ללדת בסוכות או בשמחת תורה...

בבית חולים שבו אף אחד לא מבין שאני לא יכולה ללחוץ על הכפתור לקרוא לאחות, לא יכולה לאכול כלום, לא יכולה להתקשר לאף אחד, אם ניסע בחג או בשבת אז הלך האוטו (כי אסור לכבות את המנוע, ולהשאיר רכב עם מנוע שדולק זה לתת אותו במתנה לאדם הראשון שיעבור שם, וחברת הביטוח לא תפצה אותנו על גניבה במקרה כזה).

ולהיות תקועה שם 3 ימים ולקוות שלא ישחררו אותי וישאירו אותי עם התינוק במסדרון...

אז אני מתפללת חזק מאד שהלידה תחכה לאחרי החגים

אסור לכבות מנוע? את בטוחה שאין אופציה אחרת,?
כדאי לשאול רב , קשה לי להאמין שזה מה שיגידו לכם לעשות...
חוצמיזה, שאני ילדתי בשבתות ובעלי אמר לי שאני יכולה ללחוץ על הכפתור לקרוא לאחות ולהוריד ולהעלות מיטה , בגלל שאני יולדת.. בקיצור, יש הרבה עניינים שכדאי לברר.. נשמע לי מופרך ללדת בצורה כזאת.

שיהיה בבריאות! זה הכי חשוב!!

וגם על שאר הדברים -

גם אני לא לוחצת על הכפתור בשבת- דווקא בחו''ל זה קל- אם את לא יכולה לקום בעצמך אז יש לך גויה של שבת- השכנה לחדר שיכולה היא לצלצל בפעמון.

אוכל- גם אני לא אוכלת את האוכל של בי''ח בשהת. בערב אין סעודת שבת ולאכול לחם עם גבינה זה דכאון בערב שבת.
בעלי מביא לי.

ולא הרגשתי שצריכה שהבי''ח יבין שאסור לי להתקשר או לאכול

ודוקא כשהאחיות גויות הכל יותר קל הלכתית..

לגבי נסיעה-

לגמרי מותר לכבות מנוע. תבררי הלכתית. ואם משום מה הרב שלך אומר שאסור - אז עדיף לקחת אמבולנס או מונית (בטח אם הנהג גוי)

ומסכימה שלהיות בחג ובשבת בבי''ח זה סיוט. בכל מקום.
אבל ב''ה שזה מסיבות כאלה משמחות!

ומחללים עבורו, וגם החולה בעצמו

מקווה בשבילך שתלדי בזמן נוח וטוב, אבל תדעי שאפשר למצא פתרונות

(נולדתי וגדלתי בחו''ל, כך שאני יודעת על מה את מדברת...)

זה התקן נחושת, היה לי פעמיים. היה מצויין כי אין חו השפעה הורמונלית, אולי מאריך את המחזור ביום.
בפעם השניה נכנסתי איתו להריון 😝.


התקן מירנה הורמונלי, מהרגע שהתקנתי לא קיבלתי מחזור במשך כמה שנים, היה כיף בלי לחץ של מקווה ובדיקות..

ואת זוכרת מחירים? מעניין אותי מה ההבדל...
תודה רבה

ועוד 250 שח התקנה לרופאה.

נחושת רגיל.
לא היה דימום הסתגלות (רק מההתקנה עצמה, כמה שעות, לא אסר כי זה דם פצע)
האריך את הוסת ביום.
אבל החוט שלו, בשילוב עם רקמה רגישה בצוואר הרחם (אקטרופיון) גרם לי למיליון פצעים ודימומים סביב ההפסק ותהליך ההטהרות הפך לסיוט אחד גדול.

אם בחצי שעה מתרטב המגן תחתון כנראה שזה מים.כמו שהציעו האחרות תנסי להריח את המים.את יכולה גם לנסות לבדוק מאיפה זה יוצא.
בהצלחה.בקלות.בידיים מלאות בעזרת ה'.ובשעה טובה.תעדכני..

תחבושות כאלו שמשנות צבע אם זה מי שפיר וככה אפשר לדעת..
בכל מקרה למי שפיר יש ריח של זרע.. אז את יכולה להריח ולבדוק

אם את מרגישה שבורח לך שתן. ההרגשה היא שבורח לך ואת לא מצליחה להתאפק, אבל כשאת הולכת לשירותים לא יוצא כלום. ואז את נעמדת, ושוב בורח. ..

הלכת יותר מהרגיל?

אני חושבת שהכל בסדר ברוך ה'

אם זו ירידת מים

אם כשתקומי תרגישי טיפטופים.
בגלל השינוי תנוחה תשתחרר כמות יותר גדולה ויותר קל להבדיל.

יותר נכון אחרי 10 דקות כבר זה לא אומר כלום

 

הרופא מוציא לך הפניה ולא נותנים? בלי הפניה זה הגיוני

ולכן הוא לא מרשה לרופאים לתת הפניות לבדיקה הזאת.

דבר ראשון הייתי מתלוננת לשרות של הקופה איכשהו
דבר שני את יכולה לבקש הפניה דרך הטלפון מכל רופא אחר שלא בסניף
אם יש לך הפניה הוא לא יכול להגיד לך לא

ואם זה עדיין לא עוזר הייתי עוברת קופה

זו בדיקה יקרה שעוזרת בעיקר לספק את יצר הסקרנות,
אבל מבחינה רפואית אין לה כל כך ערך, פשוט כי אין מה לעשות עם התוצאות.

מדובר הרי בשלבים המאוד-מאוד מוקדמים של ההריון ואם חלילה אין עליה 

מספיק טובה בבטא - אין כל כך מה לעשות חוץ מלהמתין להפלה טבעית...

העדיפות היא לבצע מעקב אולטרסאונד שהוא הרבה יותר אינדיקטיבי.

 

הבדיקה כן משמעותית למי שעוברת טיפולי פוריות וצריכה לדעת אם הם הצליחו,

או עבור איתור גידולים שמפרישים את ההורמון כשיודעים שאין הריון...

אבל ברוך ה' זה לא המקרה.

 

ועדיין, כמובן ששלחתי בקשה להפניה, נראה אם יאשרו אותה - בא לי לספק את יצר הסקרנות  

 

בלי בדיקת בטא אף רופא לא יפנה אותך לUS זה ממש מוזר

 

הרופא/ה תמיד סמכו על זה שאמרתי שהייתה בדיקת הריון חיובית

את אומרת להם שעשית בדיקה מפנים אותך לבטא קודם

יש לה במרפאה, לא צריך הפניה לאולטראסאונד. וסומכים עלי שאני אומרת שבדקתי ולא מתנים כלום בבדיקת בטא.

אבל גם שהייתי במרפאה אחרת כשלא היה אולטראסאונד לא שאלו אותי אם עשיתי בטא. קיבלתי הפניה בלי שאלות. למה שלא יאמינו? מה האינטרס שלי לשקר בזה?

אחרי איזה יומיים הוצאתי הפניה מרופאת משפחה ועשיתי בטא- יצא חיובי.

בשבוע 8 אני הלכתי לאולטרסטונד ראשון.. הרופא מתחיל לבדוק ולא רואה כלום!!

הוא שאל אותי, את בטוחה שאת בהריון? איך את יודעת?

אז שלחתי אותו לראות את התוצאה של הבטא. אז הוא מיד שלח אותי לטכנאית אולטרסאונד שתבדוק במכשיר אחר, ואכן ראו אפילו דופק!! 

אם לא הייתי עושה בטא, אז הייתי רק יוצאת מבולבלת מהרופא, ובטח לא היה שולח אותי לעוד אולטרסאונד...

וזה מניסיון.

 

יש רופאים שתגיעי אליהם בתחילת היריון ודבר ראשון הם יבדקו את זה בבדיקות דם שעשית. 

אף פעם לא עשיתי בדיקת דם

אז כבר תקני מקלון חחח..
כמובן ההבדל כספי, אבל מבחינת הטרחה לצאת מהבית אין כל כך הבדל

לא עשיתי בדיקת בטא

הרופא אמנם נתן לי הפניה לבדיקת דם, אבל הוא אמר שזו ממש לא חובה

והבדיקה הביתית מאד אמינה

הלכתי לאולטרסאונד בלי לעשות בדיקת בטא, קיבלתי הפניה והכל היה בסדר

מה זה מיותרת?! אייך את אמורה לגלות הריון?

אין שום רופא משפחה שיכול לתת?

נשמע לי הזוי, סה"כ בדיקת דם פשוטה
וידוע שבדיקות הריון הן לא אמינות.

לק"י

וכשיש פס- זה אכן הריון.
הבעיה מתחילה כשאין פס, וגם אין מחזור, ואז אולי באמת הבדיקה הביתית לא מזהה..

במקרים כאלה אין ברירה, אלא לעשות בדיקת דם.

א. פשוט נראה לי שבפעמים שמופיע לנשים פס אחרי יותר מעשר דקות,
הוא מהפסים הדקים שכמעט אינם נראים ולא פס כל כך ברור כמו שיצא לי...

ב. הבדיקה לא באמת התבצעה מבחינה טכנית בתוך העשר דקות, 
פשוט כי השתן לא טיפס והגיע למקומות המתאימים (כי לא היה מספיק).

אולי הכוונה לעשר דקות מרגע שמופיע פס הבקרה?

 

סליחה על הקטנוניות, פשוט לא בא לי לצאת מהבית במיוחד כדי לקנות עוד מקלון,

ומצד שני כן בא לי לדעת לפני הצום אם אני בהריון או לא. 

 

תודה רבה על המענה!

(אומרת בוודאות.. עשיתי פעם בדיקה יצא שלילית אחרי רבע שעה הופיע עוד פס..
ברור שלא התיחסתי לזה כמו שכתוב ובאמת לא היה הריון)
ואצלך לא הופיע בהתחלה אפילו פס הבקרה אז הבדיקה לא תקינה ממילא

אז אין פה לא חיובי ולא שלילי ופשוט תעשי בדיקה חדשה..

 

וזה לא קטנוני.. מבינה אותך לגמרי

אני כנראה אקנה עוד בדיקה, אבל מסקרן לשמוע.

 

ההיגיון אומר שיש סיכוי גבוה יותר שיופיע פס חלש בטעות מאשר פס חזק.
הרי ככל שמבצעים את הבדיקה בשלב יותר מאוחר (בטווח של השליש הראשון),
רמת הבטא HCG בשתן גבוהה יותר והפס נראה חזק ומרשים יותר.

מה הסיכוי שכך סתם יופיע פס חזק? 

ולא מנסה לנחש לפי זה

לא סתם הם אומרים שאחרי 10 דקות התוצאה לא משנה
כי ככל שהחומר נמצא שם יותר זמן הפס כנראה מתכהה

אני מביאה לך דוגמא ממני.. לא מלפני הרבה זמן..
חודש אחד הפס נהיה אחרי יותר מ10 דקות וזה היה שלילי (לא זוכרת כמה זמן בדיוק)

חודש אחרי זה הפס היה חלש בתוך ה10 דקות וזה אכן חיובי

אבל לא תוכלי להיות בטוחה עד שלא תעשי עוד בדיקה...
אני עשיתי בדיקה אחת שיצאה עם פס חלש חלש חלש... אז בעלי קנה לי למחרת בדיקה חדשה רקקק כדי שנראה פס יפה וחתיך למרות שהיה ברור כבר שהתשובה חיובית... יאללה פרגני לעצמך עוד בדיקה ותסירי את הספק

לכן אומרים שזה תקף רק עד 10 דקות 

בעלי קנה לי בדיקה נוספת, ברוך ה' אני בהריון - בטוח 

 

בשעה טובה ובקלות!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

הכל נורמלי בהריון

נכון שיש התכווצויות בתחילת הריון,
אבל לא ברמה של להעיר אותך בלילה בגלל זה,
עדיף להיבדק ולוודא שההתכווצויות לא גורמות לבעיה כלשהי.
וסליחה על השאלה, כמובן שאין צורך לענות אבל תחשבי האם יש קשר בין קיום יחסים להתכווצות
אם כן תצייני זאת בפני הרופא.

מקווה שזה כלום והכל בסדר!

אני לא הצלחתי להרדם והגעתי למיון בגלל התכווצויות כאלו.
הריון חמישי ומעולם לא היו לי כאלו כאבים

זה יכול להיות תקין, ועדיין לא הופך את זה לנורמלי,

במקרה של חום גבוה או כאבים חזקים או דימום ההמלצה היא ללכת להיבדק
לא אמרתי לטוס למיון, אבל כן לפנות לרופא תורן בקופה
עדיף ללכת לחינם מאשר להצטער אח"כ

אחכ סבלתי בשקט עוד שבוע בבית

אם זו כזו רמה של כאב.

כדאי כן להיבדק

כשבאמת הורדתי הנקות.

זה בעיקר אומר שהסרזט כבר פחות מתאים לך ואת צריכה לעבור לגלולה משולבת..

זה לא ממש מחזור, סתם דימומים כי הרירית חלשה ונושרת.

 

אני ניסיתי לקחת מינס כדי לפגוע כמה שפחות בהנקה וזה לא היהמוצלח. המינס גלולה חלשה מדי ולא השתלטה על הדימומים. אולי אצלך יעזור אבל תהיי מוכנה לאפשרות שלא.

התחלתי לקחת עכשיו, פעם ראשונה שאני לוקחת גלולות כדי למנוע חוץ מאשר לתקופה ממש קצרה לפני החתונה שלקחתי כדי לסדר את המחזור..
אני חודשיים אחרי לידה, הדימום פסק מאוד מהר והתחלתי לפני שבועיים לקחת את המינס ונהיו לי מלא מלא כתמים! ברמה שזה כבר כמות שממש קשה לרב להחליט אם זה ברמה שצריך שנהיה אסורים או לא

השאלה שלי היא - זה בגלל שזה גלולה חלשה? כלומר אם אני אחליף סוג יכול להיות שהכתמים יעלמו?

כי אני ממש בהתלבטות כרגע מה לעשות, אם להמשיך או להפסיק בכלל לקחת גלולות כי זה רק מלחיץ אותנו ומאבד את המטרה...

תבקשי משהו נורמלי, כמו זה שלקחת לפני החתונה.
הרופאים אוהבים את מינס כי היא מכילה הכי פחות הורמונים, בעיקר מעט אסטרוגן, ועדיין מצליחה למנוע הריון באחוז טוב כנראה.

הרופאים לא לוקחים בחשבון את הכתמים שמפריעים רק לשומרות טהרה.

הגלולות הרגילות מכילות לפחות עשרים מיקרו גרם של אסטרוגן, ומינס 15. נו שוין.
אני לקחתי שנים רבות גלולות עם שלושים מקג, והן נחשבו גלולות מעולות שהיו טובות להרבה נשים, ללא תופעות לוואי.

אני לא מניקה.. הרופאה המליצה לי על מינס כי הגלולות של לפני החתונה עשו לי דיכאון..
אני צרחכה משהו שלא יעשה כתמים אבל גם לא דיכאונות..

דיאנה או אסטל מפורסמות בזה שעושות דיכאון, אבל קשה לי להאמין שכאלה לקחת. הם עושות הרבה יותר מסידור מחזור.נותנים אותן לאקנה ובעיות נוספות.

אם לקחת סתם יסמין או משהו את יכולה פשוט לנסות משהו אחר.
הגלולה שאני לקחתי בזמנו הייתה אורתוציקלן וכבר לא מייבאים אותה. הרופאה שלי אז אמרה שנורא חבל כי המון נשים הסתדרו איתה, אבל אין..
אח"כ לקחתי קצת מיקרודיול שהיא דומה והיה לי גם טוב. אלה גלולות מהסוג הישן, עם הרבה הורמונים. זה לאו דווקא אומר הרבה תופעות לוואי.. זה יכול להיות גם להפך. להרבה נשים הם טובות.

את צריכה בעיקר לנסות, כי זה נורא משתנה מאישה לאישה ומגלולה לגלולה.

סרזט עם הנקה חלקית זה אסון.

מצד שני בטח חשוב לך לשמור על ההנקה הזאת ולכן גלולות משולבות זה גם בעייתי,

אולי כדאי לך לחשוב על התקן

קרה לי אותו דבר וחשבתי לנסות התקן אבל בסוף בלי קשר כבר הפסקתי

את ההנקה ואז עברתי למשולבות

לפני שלושה חודשים..
זה היה ניתוח חירום ככה שלא יכלתי לבחור מי יהיה המנתח..
הרופאה שניתחה אותי היא ד"ר לימור
יש גם את ד"ר שירה חדד וד"ר ויסבוך שהם מקצועיים

לא עברתי קיסרי אבל נתקלתי בהרבה רופאים וכולם מעולים.

אבל זה לא העיקר בו.

למרות שבפרנטל זה מספיק לכל תקופת ההריון, ממה שידוע לי

וזה לא עושה לי בלאגן בטן.. אבל מניחה שכל אחד זה משפיע עליו אחרת..

אולי תשאלי את הרופאה שלך אם זה יכול להיות לך גם טוב..והגיוני באמת שעל כל אחת משפיע אחרת..

ברזל comfort זה נקרא- ידידותי מאד לעיכול! אבל יקר..

אבל בכל מקרה אם זה ממש מפריע לך יש תחליפים טובים שאולי יתאימו לך יותר

לי השילוב של פריפול עם פרנטל (אבל של הקופה אז אולי זה ההבדל) מצויינים בהריונות

תבדקי מול הרופאה שלך (שוודאי תרצה לראות גם בדיקות דם ) ותתייעצי איתה לגבי החלופות

 

זה ברזל נוזלי,
ניסיתי המון דברים כולל אקטיפירין וזה הדבר היחיד שטוב לי
גם מעלה טוב את הברזל וגם ללא תופעות לוואי אם לוקחים אותו לפי ההוראות,
יקר אבל שווה כל אגורה.

ספאטון גם לא עשה תופעות לוואי אבל לא העלה כמו שצריך

אני משלבת עם הפרנטל והפריפול (שאפשר ללעוס אותו) גם ויטמין C ממקורות טבעיים

ז"א פלפלים, תפוזים וכיוב'

אומרים שזה מגביר את הספיגה ואולי גם קצת מקל על הבעיות והתופעות לוואי

באותו מצב כמו שלך. הפסקתי לאכול מוצרי חלב ומרגישה שיפור משמעותי

למעט מקרים מסויימים שאני אוכלת כמויות מזעריות..

שבגלל שהפסקת מוצרי חלב, חסרים לך סידן וויטמין D, שהם חשובים מאוד גם לתהליך העיכול - הושט והקיבה הם שרירים, אם אין מספיק סידן ו D, העיכול אצלך פחות יעיל וזה יכול להתבטא ביותר גזים אצל התינוק.

 

אז כדאי לתגבר בתפריט ולהשלים ממקורות אחרים מאשר מוצרי חלב.

 

ועוד רעיון - יכול להיות שאלו לא גזים אלא קפיצת גדילה והקטנטן לא רגוע ובעצם צריך להניק יותר כדי להגביר את ייצור החלב ולהגדיל כמויות. זה הגיל.

אצל תינוקות שסובלים מגזים לפעמים קשה בהתחלה לזהות אם זו קפיצת גדילה בעצם.

 

אפשר לזהות אם הוא היה רגיל לפלוט ועכשיו לא.

ועוד שלשה ימים אחר כך לוקח למערכת העיכול שלו להתנקות מזה. (לא חותמת אבל ככה אני זוכרת)
ניסית להוריד קטניות כמו שעועית?

שכנראה הגרפווטר ששאלתי עליו פה לא ממש עוזר לילדון😦

תודה לכל הנשים המקדימות על התגובות והרצון לעזור!!❤

בבוקר אכלתי לחם, גבינה, חמאה וביצים באופן די קבוע- ובלילה החל מ-22:00 ועד 3:00 לפנות בוקר צרחות בלתי פוסקות והתפתלויות.

 

בבוקר שאכלתי לחם כוסמין במקום (והורדתי גם בכמות היחסית שלו) והחלפתי את הגבינות ב-טחינה/ מיונז/ שמן זית באותו הלילה לא היו צרחות באופן מידי!

 

זה היה די מדהים למישהי כמוני שלא האמינה שזה הגיוני בכלל קודם לכן

 

 

ואני עוד עם צירונים באים והולכים מהחג..
התלמ באסרו חג סוכות אבל דיי מפחדת לצאת ללדת בחג.
ובא לי ללדת!!

וגם אני מפחדת מה יקרה אם הלידה תהיה בדיוק ביוכ, חג, שבת וכו'..

לידה ראשונה?

ועשיתי כל דבר ולא קורה כלום...😕😯😔

אל תדאגי: אף אחת לא היתה בהריון שנתיים.... זה יגיע!!

שמנמנה 3970👶🍼!!!אין על הקב"ה מלך מלכי המלכים!!

שמחה בריאות ונחת

בקרוב אצלי...שבוע 42 כמעט.. 

שתרוו ממנה נחת! איך עברה הלידה? מקוה שלא היה לך קשה מדי...

שבוע 41+2..

 

לגבי החוסר ידיעה בגלל החגים-

יום אחד אני בלחץ,יום אחר אני מרפה ומאמינה שה׳ יסדר את זה בזמן הטוב ביותר עבורנו..

במיוחד שאמורה להיות ברית בע״ה...

 

צריך הרבה אמונה! 

אני בפתיחה 3..צירים ממש לא סדירים..

כל בוקר מתעוררת וחושבת- אז לא ילדתי הלילה..? חח

לפחות הסיכויים שתלדי לפני יוכ/סוכות גדולים...

ומחר אמרו לי להגיע שוב לבי״ח

ויש מצב לזירוז בגלל שההערכת משקל היא 4 ק״ג..

 

ה׳ יעזור!!

היום עשו לי רפלקסולוגיה ועוד כמה תרגילים..מקווה שזה יזיז משהו..

עשיתי אתמול מלא..היו צירים אחר כך,ואז נירגע..

נראה שהתינוק ממש לא רוצה לצאת משם.. 

אני עשיתי פעמיים ארוכות ועזר

היום הייתי שוב בבי״ח,

והעריכו 3800 ק״ג אז שלחו אותי הביתה..

בשבוע 36 העריכו עובר ממש גדול (3.100), והרופאה הכינהה אותי נפשית לזירוז בשבוע 38.

 

ואז הגיע שבוע 38, ומתברר שהעוברונצ'יק בנורמה! 3.400!!

שום זירוז ושום נעליים..

 

ואני רציתי כבר ללדת

איך לוקחים שמן קיק?

בדיוק באתי לקנות היום והרוקחת אמרה שזה רק לשימוש חיצוני. אז לא הייתי בטוחה פתאום...

מה המינון? 

אם לא אלד השבוע יזרזו אותי בכל מקרה. אז אין לי מה להפסיד..

שאפשר לבלוע על-מנת לזרז..פעם שעברה הציעו לי שמן קיק אבל אני קראתי על כל מיני דברים שנראו לי יותר "ידידותיים" כמו החליטת תה (פטל אם אני לא טועה)

ובעיקר הליכות ממושכות מאוד עוזרות

 

בהצלחה

כל השאר לא משפיע עלי

ולא יותר. והולכים לישון. מתעוררים אחרי כמה שעות ונוסעים לחדר יולדות.

לי היה נסיון מעולה איתו בשתי לידות. יש כאלו שהיה להן זוועה. ידעתי שאין לי מה להפסיד כי הגעתי ל42 והרופאה לחצה, ולא רציתי להסתכן בהזדקנות שיליה

את יודעת אם יש בזה סיכון?

עם צירים לא סדירים ופתיחה 2..
מיציתי!

יש תשיעי שיצא כבר, לא משנה מה ואיך
ויש תחילת תשיעי- יש לי להספיק כל כך הרבה שתישאר בפנים...
אני למשל מעדיפה ללדת אחרי החגים שהילדים יחזרו למסגרות- רק זה חסר לי עכשיו כולם על הראש

והבעל אמור להספיק לתלות עוד קצת מדפים,

 

ובא לי ללדת כבר!!!