פורום הריון ולידה (עמוד 3833)

בהחלט מוקדם עדיין.
במקומך על אף המתח והסקרנות, הייתי מחכה לשבוע 7-8 ואז סיכוי סביר שגם יראו דופק

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

והרופאה היום הכניסה לי משהו דרך הנרתיק כדי לראות את הרחם
זה חייב להיות ככה כל בדיקה? הרגיש לי פולשני מידי..
יש אופציה אחרת?

אבל אם תגיעי בשבוע מתקדם יותר, יתכן ויוכלו לראות באולטרסאונד בטני

הבחור כבר בן 3 בריא ושלם. את עושה את כל הבדיקות?
הרופא שלי אמר אחרי שראה שיליה תקינה שלא צריך להתייחס לזה..

לי תוך חודשיים כבר הייתה יציאה ללא כאבים.
כמובן שצריך לשמור על יציאות רכות ולא להתאמץ ביציאה

לקח המון זמן עד שהרגשתי הקלה בכאבים, לי עוזר שזיפים וכמה שפחות לחם.
עדיין לפעמים כואב.

כדאי מאוד להיבדק כי אם זה מחמיר זה כאבים שבא למות... אל תתביישי ותלכי לפרוקטולוג.

רק שלא ניתן להתיחס להרגשות כאלו כמשהו רפואי

למיטב ידיעתי 

אם זה כאב סביל לא הייתי רצה להבדק
אם זה כאב היסטרי וממש מציק הייתי הולכת.
תרגישי טוב

וכמובן בשעה טובה והיריון קל ובריא בעז'ה!!
לפעמים זה קורה מהתרחבות של הרחם או מהתייבשות... תנסי לנוח לראות איך את מרגישה..
אם את לא רגועה לכי להבדק.. בעיניי זה לא מזיק..

כל טוב!

לק"י

יש לך סדקים או חתכים או שפשוט כואב?
נראה לי שבהתחלה האזור רגיש וכואב, גם אם הוא לא פצוע.
והתינוק תופס טוב? כלומר מכניס לפה גם את העטרה או רק את קצה הפטמה?

לדעתי תהיי קשובה לו. עזבי את השעון.
הוא עוד ככ קטן ...
לאט לאט תלמדו אחד את השני והוא את ההנקה. אז הוא גם יפתח יותר פערים וגם את תלמדי אותו מצי הוא באמת רעב ומתי בכלל רוצה לישון וכו..
כרגע לא הייתי מנסה לשנות משהו

לגבי הסימפיזיוליזיס, שימי לך כרית ביו הרגליים בלילה לי זה עזר פלאים

רוב נחת 💗

זה חשוב.
לגבי 1-לדעתי כשהם קטנים (שוב, תלוי כמה זמן את אחרי הלידה) זה קצת מורכב מידי לסדר להם את ההנקה. אם הוא אוכל טוב והכל לא הייתי מתעסקת בזה, על אף הקושי. זה עלול לפגוע בהנקה ובו.
לגבי 2- שוב, כמה זמן את אחרי הלידה? במידה וזה עוד בשבועיים הראשונים אז באמת יש כאב שהוא לרוב פשוט עובר עם הזמן. כן חשוב לבדוק האם החיבור הוא טוב, האם הפטמה יוצא עגולה בסוף ההנקה, אם הפטמה לא אדומה מידי(סימן לפטריה)
.
הכאבים נובעים מפצע או חתך, או שזה פשוט כאב כזה נורא חזק כל פעם שהוא מתחבר שעובר אחרי כמה דק?

לגבי 3-עקרונית, כביכול, למה לא? הבעיה העיקרית שאני רואה בזה זה שזה יהרוס לך את מעגל השינה כי האור של המחשב ממש לא מוצלח לשינה איכותית.. מצד שני, למה את לא מנסה להניק בשכיבה? זה נורא מקל.

לגבי 4- ב'ה לא התנסתי אבל יכולה להגיד לך שגם לי כאב מאוד באזור של עצם הפוביס, כל השובעות שאחרי הלידה, עד שזה פשוט עבר. שמעתי ממישהי שהיו לה כאבים כאלה חזקים שהיא הלכה לרופא, והוא אמר לה שזה שרירים תפוסים באזור מהלידה, נתן לה איזה כדור וזה באמת העביר את זה..אז אולי שווה לבדוק מול רופא.
רפואה שלמה וגידול קל ונעים!

ממליצה מאוד על טיפול באוסטאופטיה

והתמחות מקצועית משל עצמו.

 

מקווה שמישהי כאן תוכל לענות.

 

ותודה על המחשבה.

 

 

שמן רדיאטה בלבד. לימוני ממש לא וגם אקליפטוס רגיל לא.
למהול על עשרים מ''ל שמן חמש טיפות בערך.

ואפשר גם לטפטף על הבגד.
שמן לבנדר מעולה ומותר בכל גיל וגם במגע ישיר בגוף. ורוונסרה גם וב לתינוקות למריחה במהילה בשמן נשא קודם.

א. זה יכאב לי!
ב . זה יגרום לצמיחה יותר

האמת שמאחרי הלידה פחות צומח לי מאשר לפניה.

 עשיתי שעווה לפני 4 חודשים ומאז צמחו לי שערות בודדות ממש..

טפו טפו שימשיך ככה עד שאחזור ללייזר..

 

חכי אולי יענו לך תשובות אחרות

זה אזור מאד מאד הורמנלי!! אצלי מתחילת ההריון התחיל שיעור בכל הגוף, באזורים כמו הידיים והבטן אני מורידה עם שעווה אבל בפנים לא הייתי נוגעת שלא יצמח שם יותר...

היה לי מלא שיער בבטן. עד כדי כך שבעלי העיר ואמרתי לו שאני לא נוגעת בזה. כי אני אפעם לא הייתי שעירה בבטן. עכשיו אני 5 חודשים אחרי לידה ונשארה אולי שערה אחת או שתיים..

אז סתם חבל לעודד צמיחה שלהן. זה גם ככה איזור מכוסה..

במיוחד שלפני ההריון עשיתי לייזר... התכנון לחזור לליזר אחרי הלידה!

בפנים אני תמיד שעירה לצערי אז חייבת את זה. מגיל מאד מאד צעיר- כתוצאה מאיזשהו טיפול שעברתי, שלא קשור לשיעור, אבל השאיר אותי עם תגובה כזו בפנים..

אני בד"כ עושה ליזר (עשיתי מנוי לכל החיים, ברצינות, 7000 ש"ח). אבל בהריון ובהנקה לא מומלץ אז השהיתי את הטיפולים ובינתיים שעווה..

 

 

שנזכה לראות את האור בכל מצב, גם כשלפעמים קשה...
חנוכה שמח והרבה נחת מהאורות שלכן!

במקרה מצאתי אותו כשעשיתי חיפוש, והוקסמתי
מצרפת קישור-
שרשור ניסים - הריון ולידה
אפשר גם השנה לעשות שרשור כזה

אחרי ציפייה של 3 וחצי שנים , בעלי הולך לרב מאוד מקובל והוא מבטיח לו שעד חנוכה תבוא לבשר לי. ככה , בלי לפרט.
כשהוא בא לומר לי ישר עשיתי חישוב
זה היה 8 חודשים לפני חנוכה.
התייחסתי בביטול. לא האמנתי .
בחודשים האלו עברנו המון, התכוננו נפשית לטיפולים, התחלנו ivf....
ובדיוק שבוע לפני חנוכה 2016 נכנסתי להריון ראשון.
התינוקת המדהימה שלי היא נס חנוכה הכי גדול שיש. הלוואי שבשנה הבאה אהיה אמא ל 2 בריאים

קבלו סיפור לידה על הדרך...

הריון ראשון. בת.

חודש תשיעי עובר בלחץ מטורף. הקטנטונת מתעקשת להישאר במצג עכוז.

רופא אומר שאם עד שבוע 38 היא לא מתהפכת הוא מפנה להיפוך.

אני בוכה כל היום. רועדת מההיפוך, רועדת מסיפורים מפחידים ששמעתי. ולא מפסיקה להתפלל.

ניסיתי את כל מה שרק אפשר, לעמוד עמידת נר, מוזיקה למטה, אור למטה, ומה לא..

והיא עקשנית קטנה נותרה על עכוזה..

ממשיכה להתפלל, הולכת לסבא- רב צדיק וחשוב, להתברך. סבא מברך ומרגיע, אך עדיין לא קרה הנס...

ביום חמישי הולכת לאולטרסאונד. עדיין מצג עכוז... רופא עצבני קובע תור להיפוך ליום ראשון בבוקר. אומר שאין סיכוי שתתהפך לבד. גדולה מידי ושבוע מאוחר.

נוסעת לסבא, בוכה ומתחננת. אומרת שהרופא קבע תור ואני מפחדת. סבא הצדיק מבטיח שלא יהיה! מבטיח לי שלא יהיה היפוך!

לראשונה הולכת לישון רגועה. צדיק גוזר והקב"ה מקיים.

שבת עוברת ברוגע. יום ראשון מגיע.

הולכת לאולטרסאונד עצובה, מרגישה אותו הדבר. לא הרגשתי שום שינוי בתנוחת העובר

טכנאית אולטרסאונד חמודה אומרת לי להרגע, בעלי מחזיק לי יד ואומר לא נורא. נעבור את זה ביחד.

והבדיקה מתחילה, החדר חשוך, אני עם דמעות בעיניים ותקווה אחרונה בלב.

טכנאית מסתכלת עלי ולא מבינה- היא במצג ראש? למה את כאן בכלל?

אני על סף עילפון. צועקת באושר! בעלי עם דמעה בעין. נס!

שבוע 39 קרה הבלתי יאמן. השמנמונת התהפכה. בלי שהרגשתי!

טלפון לסבא, לסבתא, אמא, אבא. וכל מי שרק אפשר.

פרסומי דניסא

 

אח"כ קרו עוד המון ניסים. והלידה היתה מדהימה! אבל קצת טראומטית.

שבוע 42+2 הולכת למעקב הריון עודף. צומחות לי כבר קרניים מההריון הזה. 

רופא במרפאה אומר יש לך מיעוט מים חמור. עופי לבי"ח.

נוסעת לבי"ח. טלפון לסבא המתוק. שיתפלל עלי שהכל יהיה בסדר.

בבי"ח מרגיעים בנוגע למיעוט מים. אך לא מוכנים לשחרר בגלל שבוע הריון מאוחר.

מתאשפזת במחלקה בהמתנה לזירוז. לילה. דממה. רק אני ואלוקים.

מתפללת שהכל יהיה בסדר. שהלידה תעבור בקלות. בלי קרעים וסיבוכים. שאקבל את ילדתי המדהימה.

שעה 24:00 פתאום מרגישה כאב בבטן. ציר? אחרי 20 דקות שוב כאב. וואיייי אני מרגישה צירים!!!!

מתקשרת לבעלי באושר. הוא עונה לי מתוך שינה... 

שעה 2:00 מגיעה אחות, לוקחת אותי לזירוז.. בעלי כבר איתי, עולים לחדר לידה!

אני אומרת לאחות שאני כבר עם צירים שעתיים ואולי כדאי לחכות עם הזירוז, אחות צוחקת לעצמה, ציר כל 20 דקות...את לא בלידה מאמי...

חדר לידה. מילדת מתוקה! בודקת פתיחה- ואו! פתיחה 4 וחצי! בכלל לא כואב לי איזה כיף!

מתקשרים להעיר את אמא. מגיעה עם פרצוף כרית.

שעה 4:00 צירים צירים צירים. מתחיל להציק. לא נורא.. מילדת מציצה מידי פעם. מעודדת.

שעה 5:00 מיילדת נכנסת ומציעה סטריפינג, אני מסכימה.. והיא עושה לי את הדבר הכי כואב בעולם.

שעה 6:00 אני עייפה. כבר יומיים לא ישנה. מעירה את אמא שנרדמה על הכורסא.. מבקשת אפידורל שאוכל לישון קצת. מרדים מגיע. דקירה קטנה ואני מורדמת! בדיקת פתיחה. ואו 6! עד כאן שרדתי בלי אפידורל?!

מנסה להרדם. מוניטור עלי כל הזמן. איזה רעש...

8:00 בבוקר. מילדת חדשה. חמודה אבל פחות מהקודמת. רואה שיש ירידות בדופק.

הלחץ מתחיל. בדיקת פתיחה- 6?????? עדיין? רבונו של עולםםם.

ביקור רופאים- ירידות בדופק? שכבי על צד שמאל. אוקי. עכשיו רק צד שמאל רדום לי כמה נחמד.

מרגישה צירים ברגל אחת. מדהים. 

רופא מביא שקית פיטוצין. צריך לזרז את הקטנטונת...

שעה 9:00 ראש המחלקה מבקר אותי- חמוד כ"כ. בדיקת פתיחה. עדיין 6...... אני כבר מתחילה לדאוג. רופא גם כן. 

ירידות בדופק לא פוסקות, כל ציר הדופק יורד ל-50...

מיילדת מזעיקה את הרופאים, 10 רופאים מתכנסים לחרוץ את גורלי. אחד אומר להוריד לניתוח מיד. שני אומר וואקום, שלישי אומר מנה מוגברת של פיטוצין.... ואני כבר רגועה. אני בידי שמיים אחרי הכל. 

לבסוף מכריע ראש המחלקה. ניתן לה עוד חצי שעה ואז נוריד לניתוח.

חצי שעה של חסד. להגיע מפתיחה 6-ל-10.. ה' יעזור.

אני רפויה, מתפללת.

אמא מתקשרת לסבא הצדיק. סבא מדבר איתי, מרגיע, אומר שיש סגולה שלוחשים באוזן ימין משהו ואז בשמאל וכו'. (ווידוי שלי- אני קצת לא מאמינה בסגולות )

סבא עושה את הסגולה. לוחש באוזן ימין ואז בשמאל ואז בימין וכו'. ומבטיח שהכל יהיה בסדר. לא יהיה ניתוח בעז"ה.

מיד כשסבא מנתק אני מרגישה פתאום שקפוא לי, רועדת בלי שליטה, מבקשת מזגן על חום, החדר רותח ואני רועדת. פתאום מרגישה לחץ!!! לוחץ לי!

מיילדת מוזעקת, פתיחה מלאה!! ראש למטה!! (תוך 20 דקות מפתיחה 6...)

מתחילה לידה. לחיצוווווווווווווווווות וואו מתיש.

מילדת מכוונת, ללחוץ, לא ללחוץ, ללחוץ ללחוץ........ הופ. ראש יצא! מרגישה אותה ביד! היא שם!!

לחיצה נוספת והופ, מחליקה החוצה. שלמות טהורה.

מילדת לא נותנת לי אותה, היא מלוכלת מאוד. מיים מקוניאלים! ה' שמר עליה.

מנקה, מנתקת את חבל הטבור והאושר של החיים שלי שוכבת לי ביד.

 

ושוב טלפון לסבא, סבתא, אבא, וכו'. 

אני אמא!!

 

היום האוצרית הזאת בת 11 חודשים. האושר של החיים!

 

חנוכה שמח לכולן!

 

 

 

שיחקת אותה בתור הראשונה(;
התרגשתי ממש, תודה.
ולידות טובות וקלות לכולנו!!

תגלי לנו את הטלפון של סבא...

ישתבח הבורא איזה מרגש! עשית לי צמרמורות
שנמשיך לראות בחסדיו כל רגע ורגע וגם את הקטנים! ובע׳ה שנזכה לגאולה השלמה ברחמים ואהבה עוד היום!
בשורות טובות ומשמחות לכולן:

כתבת כ"כ יפה.

והקב"ה התסריטאי הכי מדהים עולם.

 רק נחתתתתתתתתתת

ומדהימה שיש לך כזאת אמונה!

אז ב"ה בשנה שעברה, מיד אחרי חנוכה, הגיע הריון שחיכינו לו יותר משנתיים.

עלינו על הסיבה שמנעה את ההריון, והצלחנו להתגבר עליה.

ועכשיו אני עם ילדה מקסימה בת 3 חודשים.

לק"י

השליחים הטובים והמרגיעים בבית חולים, וזה שאני יכולה לחכות ללידה טבעית בנחת בלי שום זרוז מראש...

ממש נס חנוכה.

על הנס שלי כבר כתבתי קצת כאן...
הבת שלי יונקת הנקה מלאה אחרי ששאבתי לה 3 חודשים מיום הלידה... פשוט נס

"לפני שנה "זאת חנוכה"  התפללתי הההרבה על תינוק בקברי צדיקים וכן עשיתי את הסגולה של החת"ם סופר

וב"ה לפני שבועים נולדה הנסיכה.

ציפייה של שנתים גם.

איזה כיףףףף

האושר הכי גדול להחזיק תינוקת שה' שלח לי.

ולא תאמינו ותגידו שאני משוגעת אבל מתחננת לה' שישלח לי עוד תינוק בריא בגוף ובנפש בעז"ה גם שנה הבאה עם אמא בריאה בגוף ונפש. עם הריון הכי קל כי ההריונות גומרים אותי יותר מלידה.

 

שכל תפילותיך יתקבלו ברצון בע"ה!

לעמוד מול השלהבות ולבכות מולם עד שהשלהבות מיטשטשות מרוב דמעות והופכות לאבוקה גדולה

שאי אפשר יהיה לראות כמה נרות דולקים, הכל יהפך לאש גדולה.  ולבקש בקשה מה' והתפילה בעז"ה נענית.

 בשורות טובות לכולנו.

מקבלים
טיטולים
בגדים (רק לימי האשפוז, צריך לדאוג לבגד כדי לצאת איתו מהבית חולים)
מגבות
חלוקים לך
פדים

בקבוקים עם אוכל מוכן בתוכם- לא בקבוקים למיניקות, גם אין מה לשאוב בימים הראשונים.


כן צריך להביא מוצץ מהבית אם אתם מעוניינים

לימי השהות בבי"ח אין מה להביא מלבד מוצץ אם רוצים..?
לתינוק נותנים גם בגדים, גם מגבות, גם טיטולים (משחות וכאלה- יש בתינוקיה אם צריך?), וליולדת נותנים חלוק (מניחה שאפשר ללבוש בגדים מהבית), מגבות, פדים לדימום ופדים להנקה.

יש משהו שנצרך באשפוז ושכחתי לציין? אני חוששת מאד שאגיע לא מוכנה ו'אתקע' בלי דברים.. נכון שההורים יגיעו לבקר פעם אחת, אבל מעדיפה לא לסמוך על זה, וגם לא תמיד יהיה לי נעים לבקש מהם כל דבר. בעלי יהיה איתי כל יום בע"ה, אבל אנחנו בלי רכב, כך שעדיף להביא את הכל בנסיעה עצמה לבי"ח, בלי להיסחב אח"כ באוטובוסים לקניות..

צריך גם מגבונים אם רוצים להחליף טיטול מחוץ לתינוקייה.
ובהרבה מקומת מספקים את המוצצים הפשוטים.

לק"י

אבל כבר עדיף להביא חבילה מהבית וזהו.

אבל זה סתם טיולים..

לפני היום השלישי

אבל זה נח אם רוצים למרוח לנולין למשל ולא רוצים שהכל יתלכלך..

לק"י

אבל זוכרת שהסתובבתי עטורת כתמים

ואם כבר, אז חזיות הנקה גם חשוב להביא.

בדר"כ זה אשפוז של 5 ימים ואז באמת הגודש והנזילות מתחילים כבר באשפוז.

פדים משלי
מביאים רק עבים כאלה
ותחתוני רשת או כאלה שלא אכפת שיתכלכו מדם.

ציור רחצה אישי (סבון, שמפו, מברשת, משחת שיניים ומברשת....), נעלי בית, משחת הנקה.
לי היה טוב בקבוק אישי ונשנושים, סידור.

משחה להנקה

מוצץ לתינוק למקרה שירצה

אוכל בשבילך- נשנושים וכאלה כי הנקה זה דבר מרעיב ואוכל של בי"ח לא תמיד טעים.

אגוזים ותמרים!

אני שונאת חלוק של בי"ח אז מביאה איתי בגדים שנוח להניק איתם

ספר קליל או שניים

 

והם בהחלט מביאים בקבוקים שאפשר לשאוב לתוכם/שקיות לחלב שאוב. (יש גם משאבות הנקה בד"כ)

כדי שיהיה לך פחות דברים מיותרים ומפריעים במחלקה.
אני אירגנתי מראש גם שקית שיביאו לי יום לפני השיחרור שהיה בה בגדים לי, ולתינוק.

כותבת בערך-

לחדר לידה- רישומי הריון. שמן שקדים (עדיף חדש סגור. יש מקומות שמשתמשים גם בפתוח). 2-3 פדים. בגדים תחתוניים. מטען. סידור. תהילים. בקבוק ספורט. קשיות. נישנושים. כוסות. גרביים. נעלי בית. אסלונית.

למחלקה- בגדים תחתוניים. שתיה. כוסות. יש כאלה שמעדיפות בגד שלהם ולא של ביח. טייצים. גרביים. נעלי בית. סווצ'ר. מטען. אסלונית. מגבונים.


לגבי הפדים-בבי"ח מקבלים סוג בלי כנפיים ועבה שלא כולן מסתדרות איתו.
תחתונים-מומלץ תחתוני רשת.

אפשר חדפ מהסופר פארם שזורקים אחרי כל שימוש.

בביח עש פדים במקפיא- מומלץ אחרי לידה

משחה להנקה
חטיפים/ נשנושים לך ולבעל ללידה ולאשפוז
2סטים של בגדים לתינוק, שמיכה, כובע..
סל קל להוציא אותו
חזיית ההקה

אני, למשל, ילדתי בשערי צדק ובאסף הרופא.
בשערי צדק הביאו לי ציוד נוח יותר - מגבות, פדים.
באסף הרופא המגבות זוועה והפדים גם לא היו לי כ''כ טובים, אבל הביאו מוצץ.

ככה שבגדול - בית החולים מביא, אבל זה יכול להיות לך לא הכי נוח.


תחתונים - קראתי פה שנוח תחתוני רשת, אז זה מה שעשיתי בלידה הראשונה. וזה היה כ''כ לא נוח! אח''כ השתמשתי בתחתונים ישנים שלי, אבל גם בקבועים שלי זה היה בסדר גמור.

מה זה אפס הפרדה?

ילדתי שם פעמיים. לא מתכוונת לחזור שוב...
ביות מלא זה רק בכאילו. התינוק איתך בלילה ואת מחליפה לו. זה הכל בערך.
בדיקות רופא וכד' זה בתינוקיה, בלעדייך.
ובחלק מהחדרים יש שלוש נשים, שזה הרבה בשביל לנסות לישון בלילה בביות מלא.
קיצור, אני לא ממליצה.לא למי שרוצה באמת אפס הפרדה.

אבל הבנתי מחברות שממש קשוחים שם על השהייה של הבעל.. גם במהלך היום מעבר לשעות הביקור הכלליות

טוב!לא ככ אהבתי את האוכל...

אז לעניין האפס הפרדה,
קודם כל אחרי הלידה לוקחים את התינוק לכמה שעות טובות, תלוי במזל. כמובן הבעל יכול להתלוות אז את נשארת לבד. וגם הבעל צריך קצת להתווכח.
בהמשך הביות מלא נהדר. אני נהניתי מאד!!
לא התעקשתי על אפס הפרדה אבל הבנתי מחברתי לחדר שיש התקדמות בנושא הבדיקות וחיסונים.
אבל, צריך להתעקש ולבקש אני לא מחבבת!!
והיינו 3 בחדר והייתה דממה כל שעות היום, תענוג!!

אפס הפרדה זה שהאמא והתינוק לא הפרדים לרגע.

וישנה גישה שאבא מהווה מקום חשוב.
אם לא הייתי ברורה אז שוב,
אפס הפרדה אין במעייני הישועה!

רואה את זה גם בהנקה, יש צד מועדף
(לא יודעת מה הביצה והתרנגולת..)

אבל רק כשהתחלתי לשאוב גיליתי עד כמה...

*לידה ראשונה ?
זה הגיוני. כל שד זה מערכת נפרדת. לכן חשוב גירוי בכל שד וכו.
יש נשים ששד אחד מפיק הרבה יותר חלב באופן יחסי, וזה משהו פיזיולוגי, שחוזר על עצמו עם כל הילדים. יכול להיות שגם אצלך.
אם את רוצה להגביר את כמות החלב שאת שואבת, תמשיכי לשאוב אחרי שנגמר לצאת חלב למשך כ2 דקות.
* ככלל - כמות החלב שיוצאת בשאיבה לא מעידה על כמות החלב שיש לך! כלומר, אם את לא מצליחה לשאוב מספיק, אל תחשבי שאין לך מספיק חלב להנקה!
בהצלחה רבה

ילדה שניה ב''ה. גם עם הבן הבכור שלי וגם עכשיו תמיד שמאל יותר שופע אבל זה נהיה בהרבה יותר קיצוני ההבדלים.
אין מצב להניק ארוחה רק מימין, תמיד זה מנה עיקרית משמאל וקינוח מימין
כל פעם מתחילה מצד אחר..

יש לי צד שאני מכנה אותו " נדיב",
גם בלי שאיבה אני רואה ומרגישה שזה צד שיוצא ממנו הרבה יותר. יש בו גם יותר חורים וזרם חזק יותר.
והצד השני אני מכנה " קמצן" - לא יכולה להאכיל ארוחה שלמה רק ממנו.
כשהיונק רעב זה מעצבן אותו אם אני מתחילה עם הצד הקמצן. כך שתמיד יוצא שאני מתחילה עם הצד הנדיב ואז זה גלגל כזה שלא בטוח מיטיב עם הצד הקמצן- אבל זה מה שקורה בפועל.

תוהה תמיד לעצמי אם אפשר להניק רק בצד אחד. להשקיע רק בצד הנדיב וזהו... מה אומרות?

היי אז את תייבשי אותו לגמרי וחבל.
פשוט תדעי שככה זה אצלך, במיוחד בעניין השאיבות

אני קוראת לזה צד ארוחה, צד פינוק..
לפעמים הילדה לא רעבה אבל רוצה לינוק כדי להירדם, לקבל חום, להירגע.. אז אני נותנת לה את הצד החלש... הבנתי שחשוב להניק משתי הצדדים גם בשביל לפתח את הראיה של התינוק, גם מי שנותנת רק בקבוקים להחזיק את התינוק פעם מימין ופעם משמאל.

לתת דווקא בתחילה בצד שיש בו פחות כמה ארוחות רצופות.

ותראי שהכמות תעלה לך.

נראה לי שלא כדאי לך לייבש לגמרי, יכולים להיות לך הבדלי גודל בין השדיים.

אצל כולם הנקתי רק מצד אחד ,

ועד גיל מאוחר ובחודשים הראשונים רק הנקה.

אבל הפעם מהתחלה עשיתי משהו,

צד אחד הנקתי מלא מלא מלא ........ואז עברתי לצד השני ,

זכרתי איזה צד הפסקתי ואז את ההנקה השניה התחלתי מהצד מהצד שהפסקתי והנקתי משם מלא מלא מלא ורק אז עברתי ללצד השני..

 

אני כמעט בטוחה שזה היה קורה לי כי היה לי נוח יותר להניק בצד שמאל וישר באופן אוטומטי ההיתי מתחילה משם בלי לשים לב ובכך עודדתי את יצור החלב שם..

לפעמים היו נרדמים שסימו רק צד אחד ואז הנקה נוספת עוד פעם התחלתי משם ..ובאיזה שלב כבר צד ימין היה בלי חלב ,

בעצם שמעודדים לדבריך את הצד הנדיב יותר גומרים את החלב בצד השני..כך נראה לי .

 

גם כי לי יותר נוח וטבעי להניק כך שהרבה פעמים אני מתחילה ממנו...

אבל לאחרונה היה לי פצעים שבגללם הפסקתי להניק לכמה מצד ימין (חוץ מנתי שנהיה גדוש שכנתי קצת כדי להקל על הגודש) ותוך כמה ימים ראיתי הבדל משמעותי בגודל של השדיים. ברגע שחזרתי להניק שוב מצד ימין (כמו שהיה קודם, עם עדיפות לשמאל) הגודל התאזן בחזרה.

אצלי בכל אופן זה כך.
מה שבטוח שאם התחלת בצד השופע אז כבר השתחררה זרימה בצד השני וקשה יותר להגיע שוב לזרימה החזקה.
אם יוצא רק 10 מ"ל זה באמת מוזר, תמשיכי לשאוב פתאום זה משתחרר.
אבל, בהחלט גם אצלי וגם בשמאלי שופע יותר.
אגב, בקורס הראשון שלמדתי להכנה ללידה היא אמרה שכדאי להתחיל את ההנקה הראשונה בחיים בצד שמאל שהוא קרוב ללב. לא זוכרת מה הרעיון שעמד מאחורי זה, אבל יש מצב שאצל הרבה נשים השמאלי הוא השופע, מעניין...

אצלי תמיד בצד אחד יש יותר ובשני פחות.

אבל, זה תלוי מאיזה צד היא התחילה לינוק בפעם קודמת.

כשאני שואבת פעמיים ברציפות בצד שיצא לי מעט בפעם הראשונה יוצאת כמות יותר גדולה בפעם השנייה.

בצד שמאל יש מלא ובצד יימין כמעט ריק...
לא משנה באיזה צד התחלתי להניק או לשאוב... מה גם שזה נראה לעין מבחוץ.. באסה.. וזה נשאר ככה עד להריון הבא שזה מתאזן ושוב בהנקה אחד קטן אחד גדול

שאת צריכה גודל קונוס שונה לכל צד ולכן השאיבה מצד אחד פחות אפקטיבית.
אצלי היה משהו דומה והחלפת קונוס במשאבה עזרה טיפה.

יהודה
נרי
מאיר
דביר

יוחנן ,שמעון ,יהודה  ,אלעזר ויונתן .

 

שמות של שמחה...

מזל טוב! 1. צפנת פענח. - צעירים מעל עשרים 

כולם צדיקים, כולם גיבורים, כולם קשורים לחנוכה

יגאל (הניקוד קמץ בגימל וסגול באלף), גואל, עזרי, מאור, יאיר, טוביה, עוז (קשור לגבורה..), איתן,

והכי יפה בעיניי: יהודה

אורי
אוריה
נריה

תעדכני באיזה שם בחרת.

רק שימי לב שלא כל הרבנים מתירים את זה.

ובנוסף, הבנתי שמומלץ להשתמש גם בג'ל למניעה על מנת להעלות את אחוזי המניעה.

 

באופן אישי ובהמלצת מכון פועה- אנחנו משתמשים בVCF.אבל אני לא יודעת עד כמה זה בטוח חחח מקווה שאני לא בהיריון ברגע זה

לא לפני או אחרי, אלא במקום.

 המבינה תבין חחחח

עד שעברתי להתקן לא הורמונלי,

ניסית התקן לללא הורמונים?

במקום לקיים יחסים לשתות קולה. מניעה של 100%

חלב אם מכיל בתוכות הרבה מאוד חומרים מבריאים ומחזקים. 

אבל עין נחשבת "איבר" בגוף, וחייבים לדאוג לשלומה באופן אחראי.

אם את שמה חלב אם הרבה פעמים ביום, ואת מרגישה שהעין מבריאה לחלוטין, אשרייך!

ועדיין יש מקום לשקול ביקור אצל רופא עיניים כדי לוודא שזו "רק" שעורה.

אם אין הטבה משמעותית וריפוי מחלט, על אחת כמה וכמה שחשוב מאוד למהר ולהגיע לרופא עיניים.

רפואה שלמה!

מנגנון החיסוניות המופלא של ההנקה | עדי יותם | יועצת הנקה בדרום | מוסמכת IBCLC

 

חפשי במרשתת "רכיבי חלב אם" ותמצאי שלל מאמרים.

הרכיבים שמחוללים נפלאות בגוף התינוק יכולים לחולל נפלאות גם בשימוש בחלב אם כמשחה חיצונית.

 

כשאחד מילדיי היה תינוק, וסבל מאדמומיות בעיניים, רופאת הילדים הקונבנציונלית למהדרין שלי הציעה לי שבכל פעם שאני מחתלת אותו (ואז הוא שוכב על הגב, בגובה נח), להשפריץ לו חלב אם לעיניים.

השיטה ריפאה אותו לגמרי, ב"ה.

 

בכל מה שקשור להנקה, יש דברים שגם אם אינכם זוכרים מאיפה אתם יודעים אותם, ברור לכם שהם נכונים. אחד מהם הוא ההנחה שלחלב אם ולהנקה יש השפעה על התפתחות נורמלית של מערכת החיסון של התינוק.

ד"ר שרון ברנסבורג־צברי (PhD), שהיא גם מדריכה בליגת לה לצ'ה ישראל, חוקרת את התפתחות המערכת החיסונית ואת יחסי הגומלין בין המערכת החיסונית לחלב אם.

במסגרת הפוסט־דוקטורט שלה, ובשיתוף תלמיד הדוקטורט אסף מדי, עורכת ד"ר ברנסבורג־צברי מחקר המתבסס על שילוב של טכנולוגיה ניסיונית שפותחה בקבוצה של פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן למדע, ושיטות אנליזה ייחודיות שפותחו בקבוצה של פרופ' אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל-אביב. בעזרת שילוב טכנולוגיות חדשניות אלה, ניתן לאפיין את הארגון הפנימי של מערכת החיסון ובכך לעקוב אחרי  תהליך הלמידה של המערכת החיסונית החל מהלידה.

"חלב אם הוא ביו־ספציפי," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי. "לחלב של כל בעל חיים ממשפחת היונקים יש ייחודיות משלו. החלב האנושי, למשל, עשיר בשומן המיוחד לו, אך דל בשומן יחסית לזה של יונקים אחרים. הרכב זה של החלב מבטיח שהתינוק יינק כמעט ברציפות סביב היממה, וכך יישאר קרוב לאם. זאת היות שבניגוד ליונקים אחרים, התינוק המתפתח הוא חסר ישע, אין לו יכולת להגן על עצמו, והוא זקוק להגנה אקטיבית מסוגים שונים, כולל הגנה חיסונית, מאחר שהמערכת החיסונית שאיתה נולד רחוקה מלהיות מפותחת. תגובה חזקה של המערכת החיסונית בגיל צעיר, הנגרמת למשל כתוצאה מחום ודלקת, עלולה לפגוע קשה בהתפתחות התינוק."
  

נוגדנים לפי מידה

"החלב משמש לא רק מקור תזונה, אלא גם מקשר בין המערכת החיסונית של האם לזו של הילד," אומרת ברנסבורג־צברי. זו הייתה גם הבשורה והחידוש הגדול שבלטו בדברים שאותם נשאה בכנס של ארגון לה לצ'ה ישראל, בשיתוף עם בית הספר לסיעוד "שיבא" (תל השומר) שנערך בחודש ינואר השנה.

הכל יודעים שבחלב אם יש נוגדנים. מה שפחות ידוע הוא שהרכב הנוגדנים הזה ייחודי לכל צמד של אם ותינוק, שהוא דינמי ותלוי בצרכים המדויקים של התינוק באותה תקופה.

מתברר שבאמצעות מנגנון מיוחד, רוק מפיו של התינוק עובר לפטמות האם ומציג חומרים המעוררים את המערכת החיסונית שלה ליצר נוגדנים ספציפיים. כך נוצרת מערכת דו־סטרית בין שתי המערכות החיסוניות: זו של האם, שהיא שלמה ומתוחכמת, וזו ההתחלתית, של התינוק, שזקוקה לגיבוי ממנה.

מידע זה חשוב לאמהות ששוקלות לוותר על הנקה ישירה ובמקום זאת לשאוב חלב: חלב שאוב אמנם עדיף בהרבה על פני תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, פורמולה), אך היעדר הקשר הישיר בין השד לפיו של התינוק מונע היווצרות הרכב נוגדנים מדויק בעבורו (וייתכן שגם מונע פעילות אופטימלית של מנגנונים אחרים, המתאימים את החלב לתינוק הספציפי).

האם ניתן ליצור תמ"ל בעל הרכב דומה לזה של חלב אם?
"אפשר להנדס תמ"ל כך שידמה לחלב אם במרכיבים התזונתיים שלו," מדגישה ד"ר ברנסבורג־צברי, "אבל בשום אופן אי אפשר ליצור אותו ככלי קישור בין המערכות החיסוניות. חלק מהרכיבים הקיימים בחלב אם פשוט אי אפשר להוסיף למזון, כי הם צריכים להיות בסביבה חיה.

"חלב אם מתאים את עצמו לצורכי התינוק באותו רגע. הוא מגבה את התינוק מצד אחד, ומדכא רכיבים דלקתיים במערכת החיסון של התינוק מצד שני, וכך מונע ככל האפשר תהליך דלקתי שיפגע בתינוק. אם תינוק חווה דלקת, תהיה עלייה בכמות החומרים האנטי־דלקתיים בחלב האם. אם יוסיפו את החומרים האלה לתמ"ל כשגרה, זה יכול דווקא לדכא את המערכת החיסונית." 
 

הנקה למניעת אלרגיות

בשליש האחרון של ההריון, לקראת החודש התשיעי, מתרחש בגוף האם תהליך מרתק, שבו נודדים "תאי זיכרון" של נוגדנים מגופה לעבר השדיים. כך קורה שהחלב הראשון שמקבל התינוק מכיל נוגדנים לגורמים זרים שהאם נחשפה אליהם בשבועות האחרונים.

כבר מזמן ידוע שילדים שאינם יונקים סובלים יותר מאלרגיות, ועכשיו קל יותר להבין את המנגנון המורכב שבגללו זה קורה:

התינוק נולד סטרילי. כאשר מגיעים אליו חומרים שאינם מוכרים לו, צריך גופו – באמצעות המערכת החיסונית – לדעת אם הגורמים הזרים האלה הם מזון שהוא צריך לספוג, או שמא וירוס או חיידק שיש לפעול נגדם. הדרך הטובה ביותר למערכת החיסונית הלא בשלה שלו להבדיל בין החומרים, היא באמצעות  מידע שהיא מקבלת ממקורות אחרים. במקרה של הנקה, חלב האם הוא שמספק למערכת החיסונית של התינוק את המידע הזה.

איך מתרחשת ההגנה של הנוגדנים בחלב האם, שעובר בקיבת התינוק? האם הם אינם מתפרקים בקיבה, בתהליך העיכול? 
"הנוגדנים בחלב האם בנויים בצורה שמקשה על פירוקם," מסבירה ד"ר ברנסבורג־צברי, "וגם קיבת התינוק עדיין אינה בשלה, ולכן אינה מסוגלת לפרק אותם. מאחר שרירית המעי של התינוק חדירה יותר מזו של אדם מבוגר, יכולים הנוגדנים להיספג דרך דופנות המעי אל מערכת הדם."

חלב האם, היא אומרת, מגן על המעי גם מפני חדירה של פתוגנים (גורמי מחלה): הוא מצפה את המעי בשכבה של חומרים המעודדים גדילת חיידקים מגינים, ויוצר את החומציות המתאימה, המונעת התרבות של חיידקים מסוימים. גם מתן של בקבוק תמ"ל אחד, בבית היולדות, למשל, יכול לשנות את רמת החומציות בקיבת התינוק למשך ימים רבים. כאשר תינוק מקבל תמ"ל למשך שבוע לאחר הלידה השינוי עלול להיות בלתי הפיך.

"מבחינת המערכת החיסונית של התינוק," מסכמת ד"ר ברנסבורג־צברי, "אין שום ספק שעדיף לו לינוק. אי־הנקה משמעה התפתחות לא אופטימלית של מערכת החיסונית, ולפיכך פוטנציאל לפגיעה בהתפתחות." 

 

** פורסם לראשונה ב "לאשה" מתאריך 18.2.08 (תחת הכותרת "אמא מניקה לי").

אפשר לעשות קומפרסים של צמר גפן עם תה חמים ולעסות את העפעפיים. 

נראה לי שאני נדבקתי מזה מעין לעין 

אולי אני טועה

לאנשים שיש להם לעיתים שעורה מומלץ כל יום לנקות את העפעפיים כדי למנוע את הסתימה

(גם דייסה סמיכה אסור להכין בשבת).

אז או למעוך בכפית, או לתת חתיכות קטנטנות, או להכין מראש, או לקנות גרבר בשביל שבת...

יוצא חלק .

תודה לכן.
מה בעצם הרציונאל של מזלג לא אבל כפית או כוס כן?

ולגבי התפוח - אין פתרון?
או לבשל אותו לפני שבת ואז יימעך?

כמו שהביאה בת 30, זה תלוי בפסיקה.

 

תפוח אפשר לבשל, גם אגס, ואז למעוך או במזלג, לפי הפסיקה.

ובשבת מותר למעוך רק בשינוי כלשהו (לפי הפסיקה הזו) - וזה השינוי שנוהגים לעשות.

''מותר למעך בננה בשיני המזלג כמעשהו בחול לצורך התינוק ע''מ להאכילו לאלתר, ואין צריך לעשות הריסוק בשינוי''
ילקוט יוסף סימן שכב סעיף לב

(לא הולכים לפי הפסיקה הזו, אבל בכל זאת עליי לדעת שיש פסיקות נוספות בעניין).

אכן הפטנט של הכוס עבד מצוין.
תודה רבה!

גם אנחנו לא הלכנו לפי הפסיקה של הרב עובדיה לכתחילה אבל שמחנו שהיא קיימת למקרה שלא יסתדר עם הכוס/כפית.

שוב תודה

דרך אגב, שאלתי את בעלי, והוא אמרר שגם לפי הרב עובדיה אסור לרסק בפומפייה, כי היא באמת כלי המיוחד לזה. באשר למזלג - הוא לא סובר שזה כלי המיוחד לטחינה/ריסוק. 

לא מנסיון אישי.ראיתי פרסומים

וחברה אחת שהלכה אליה

תתקשרי למספר ותבררי

אין הנחתום מעיד על עיסתו...

אני פשוט לא סגורה על השם לגמרי. אם כן, אז אפרט לך.

שווה לדבר איתו ולהתייעץ. מאמינה שגם יסכים לבוא לפגישה אותם. היה המוהל של שני הבנים שלי, תפור למשימה והוא גם בעניין של קירוב סביב הנושא הזה. אם את צריכה מספר טלפון אפשר באישי אבל מאמינה שיש באינטרנט

גם אשתו מקסימה ואני חושבת שהיא עושה את ההכנה לברית ביחד איתו.....

אין לי כ"כ רעיונות, חוץ מאולי לפנות לרב השכונה או רב שאת יודעת שמצליח לגעת באנשים?

דיבור באופן כללי ?
אם באופן כללי יוצא לכם לדבר קצת ויכול להועיל לפעמים הטיעון החברתי. .. שלא יהיה שונה מחברים.. יש לי חברה שבסוף זה שכנע אותה

אם אנשים באמת לא גדלו על שום תורה ומצוות, ולא מקיימים שום דבר,אז למה שיקיימו את מצוות ברית מילה? מה גם שזה כרוך בלהכאיב לתינוק....
שואלת באמת.
ברור שאני מאמינה בחשיבות של המצווה והכל אבל למה שמי שלגמרי לא- יעשה את זה?
אא''כ יש לחץ חברתי.

גם הרחוקים ביותר עושים את זה...
כנראה שיש בכל יהודי איזה שהוא ניצוץ שהוא רוצה שגם הבן שלו יגדל כיהודי...

לא כי חושבים על זה.
ואם יש חילונים שחושבים על זה אז איך אפשר לשכנע אותם?

בלי לחשוב זה הדבר הכי חשוב זו ברית בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. זה הדבר היחיד שנישאר לחילונים לעשות כדי להשתייך לעם היהודי. לא נישאר משהו שה לא הרסו מבחינת נישואים וכל שאר המצוות

מטילים ספק ולא ניגשים אליה בלי שאלות, או שבוחרים שלא לקיים בכלל.

טרנד חדש. מצער מצער מצער!

השם ירחם מי שחושב לא לעדות ברית שלא נדע לפי דעתי אין לו תקנה

אפשר להצטער ואפשר להתפלל ואפשר לדבר...
גם בתנועה "השכלתנית" יש צדדים חיוביים כי היא שואפת למקום גבוה יותר ובחירי יותר
אפילו שבדרך לשם יש יותר נפילות
ובמשל הכי פשוט
העם זה כמו אדם
בהתחלה הוא ילד ועושה הכל כי כך גדל
כשהוא מתבגר הוא מתחיל לשאול שאלות ולעיתים גם פורק עול ומטיל ספק
אבל התהליך הזה הופך אותו בסוף למבוגר

די להתייפייפות.

לק"י

ומי שלא מאמין בקב"ה ובמצוותיו אין לו סיבה לקיים דוקא את המצווה הזאת.

שיעשה גוגל

לעשות ברית מילה כשיהיה גדול.

יש דיון על המילה איזה דור השם ירחם כל פינה טובה רמסו פני הדור.....

אבל כשהילד גדל הבחירה היא שלו.

ובכלל, אין טעם לומר כמה זה נורא. צריך לחשוב מה לומר כדי לקרב. אז בשביל מה לציין כמה הם איומים ונוראים?
אנחנו פה בפורום לא צריכות את זה, כולן דתיות..

ולזוג - כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה לא לומר דבר שאינו נשמע.

בשורות טובות, ובאמת יש סיכוי שברגע האחרון ישנו את דעתם. בכל זאת, ניצוץ יהודי ולחץ חברתי..
ומוהל רופא יכול יותר למצוא חן בעיניהם.

אסור לדבר ככה על יהודים, את מקטרגת עליהם.
תתפללי עליהם במקום זה, יעיל יותר..

שמחפשת אקשיין.
אם לא תעזבי אותי אתלונן למנהלי הפורומים הכללי.

אם התפיסה היא ''נעשה ונשמע'' אז מקיימים גם אם לא מבינים תמיד הכל.
אבל היום התפיסה היא מאוד שכלתנית ולכן נהיה ''נשמע ונעשה''.ולרוב- לא נשמע ולא נעשה...
אגב זה גם בנושאים אחרים. כמו טהרת המשפחה ועוד ועוד, וגם בציבור שומר תורה ומצוות.

ובסוף הכרנו לה מוהל שהוא גם רופא - ד"ר סודי נמיר והסכימו ועשו...
אם נראה לך שיעזור תפני בפרטי ואתן לך מספר שלו

בארה"ב למשל, אם אני לא טועה, כ 70% מלים את ילדיהם. כנראה בעיקר הלבנים.

 

קרובת משפחה שלי רופאת נשים בארה"ב והרבה מבקשים מיד אחרי הלידה למול, משיקולים של בריאות. לבנים וכושים.. בהחלט משעשכ

שהחשש שלהם מברית מילה בתור אנשים לא דתיים קצת מוצדק, כי בהסתכלות רגילה זה נראה ממש נוראי לעשות לתינוק קטן... וצריך פה באמת חיבור אמיתי ואמונה במסורת

אז אם את יכולה לעורר אצלהם משהו לגבי השייכות לעם היהודי, יחד עם הרגעה לגבי הקטע הרפואי שזה לא מסוכן ודווקא ההיפך- מעולה, אבל אם הם דורשים הסבר יותר מעמיק אז צריך ממש לברר איתם ביחד את המשמעות הרוחנית, וזה האמת טיפה יותר מורכב אני חושב

אם זה בכלל שהם פשוט לא רוצים להכאיב לילד אפשר להסביר שזה כמעט לא כואב וכולם עושים את זה. ויש אופציה של מאלחשים וכו'
אם מפחדים מהברבריןת שזה נעשה, אפשר להגיד שיש אופציה לעשות בבית חולים עם רופא מומחה, בסטרליזציה וכו'
אם זה מחוסר מודעות, ניתן להאיר את עיניהם..
אם זה מאידיאל שלא לעשות כמו כולם והגוף הוא שלם ולמה לקלקל אותו, אפשר להוכיח במחקרים שזה יותר בריא לתינוק וכד'
אם זה מאנטי דתי זה יהיה יותר קשה... יש עמותות שמתעסקים עם זה.

בהצלחה ותעדכני...