פורום הריון ולידה (עמוד 3836)

"אומרים שכסף לא יכול לקנות לך אושר
אבל אני מניח שכולם רוצים לבדוק את זה בעצמם"

או כאלה רציניים יותר?

את יכולה לרשום מה בא לך

תודה שהגבת

שולחת לבעלי לעודד אותו.
מתלונן שבעבודה אין פידבק וזה ממש מקשה עליו

וואי זה נורא קשה

איזה אישה טובה את

בעמק יפה בין כרמים ושדות
ישנה גבעה ועליה 4 אשקביות

ומי גרים שם?

באשקובית הראשונה 
גרים רונן ורננה
המוזיקה בביתם מתנגנת בקולי קולות
כבר קשה להם ללכת מרוב ריקודים בחתונות

באשקובית מספר שתיים
גרים נוף ושמיים
מיד כשנחתו מהודו שינו את השם
כי עכשיו כשחזרו הם צריכים משהו הולם

באשקובית השלישית
גרים אלישיב ויהודית 
כל היום עוסקים הם בדברי תורה
וגם בשעות הקטנות מתפלפלים הם בגמרא

באשקובית הרביעית
גרים אלקנה וצורית
את הילדים שלהם הם מגדלים לבד
כי הם ממש לא מאמינים בממסד!

תמיד רצו תושבי הגבעה להוסיף לה עוד גוון
אך המועצה לא הסכימה להוסיף אפילו קרוואן
ופתאום לאחרונה
הם קיבלו אישורי בניה
כי לפני שראש הממשלה יחליט על עוד פינוי
הם קיבלו עוד אשקובית - ככה, לפיצוי

כתבו דרי הגבעה שלט, 
תקעו מסמר מעבר לדלת, 
וקבעו שלט ליד המחסום בקיר: 
"דירה להשכיר". 

ראשונים הגיעו מיכל ויהונתן
הם ברחו מהעיר בגלל הרעש והבלאגן
הכל אצלם הולך על מי מנוחות
אצלם כבר ב7 עושים כיבוי אורות
ככה הם דתיים מופנמים
אבל כל מצוה עושים לפני ולפנים

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם? 
- נאים. 
הנאה המטבח בעיניכם? 
- נאה. 
הנאה המסדרון בעיניכם? 
- נאה. 
אם כן, שבו איתנו. 
- לא, לא נשב. 
למה? 
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו אנשי השקט והכבוד 
לחיות עם "שַמְחמים" שכל מה שחשוב להם זה לרקוד?

רונן ורננה הפנו את גבם בקול שירה
ומיכל ויהונתן מיהרו להם אל האוטו בחזרה.

הלכו מיכל ויהונתן, הגיעו אית"י ושיל"ת 
כל אבן חשובה להם בארץ, כל תל וכל משלט
הם באו לפה לחזק ולהתחזק 
גם אם זה אומר לבית להתאזק 
הארץ באה קודם, בראש ובראשונה
הם מתכננים לעשות בתקוע את החתונה

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם? 
- נאים. 
הנאה המטבח בעיניכם? 
- נאה. 
הנאה המסדרון בעיניכם? 
- נאה. 
אם כן, שבו איתנו. 
- לא, לא נשב. 
למה? 
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו המחוברים לאדמה
לגור פה עם זוג שעזב את הארץ לשנה שלמה?

הורידה נוף מהחבל את השרוול
ואמרה לעצמה, שמזל שהם לא גרים פה, מזל!

הלכו אית"י ושיל"ת ובאו אחריהם גיל ומורן
הם היו עייפים כי חזרו מהפאב לא מזמן
אוהבים הם לראות את הסרטים הכי חדשים כמובן בלי כתוביות
ומורן, היא לא מפספסת אף פרק של הדוגמניות
התרבות תופסת בחייהם חלק לא זעיר
הם בכלל הגיעו לגבעה בשביל להכניס בה קצת חיי עיר

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם? 
- נאים. 
הנאה המטבח בעיניכם? 
- נאה. 
הנאה המסדרון בעיניכם? 
- נאה. 
אם כן, שבו איתנו. 
- לא, לא נשב. 
למה? 
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו האריסטוקרטים לגור פה עם שניים
שבאמת מעניין אותם להתווכח על דברים שקרו בימי הביניים

הסתכלו עליהם אלישיב ויהודית במבט של: "מאיפה נפלתם פתאום?"
הגמרא של אז זה האקטואליה של היום!

הלכו גיל ומורן, ובאו ירון ורעות
הוא כלי מעלי והיא אחרי 3 שנים שירות
אמנם הוא בקבע והם לא מתראים הרבה 
כי כשהצבא קורא, אז הצבא קורא
אך "הוא עושה בשבילי הכל" היא מודה
והוא מסביר שפקודה היא פקודה.

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם? 
- נאים. 
הנאה המטבח בעיניכם? 
- נאה. 
הנאה המסדרון בעיניכם? 
- נאה. 
אם כן, שבו איתנו. 
- לא, לא נשב. 
למה? 
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו מלח הארץ של הממשל
לשבת עם אנשים שלא סופרים אותם בכלל?

עלו ירון ורעות על הג´יפ מהצבא
והאשקובית נשארה לה יתומה ועזובה

וכך על הגבעה בין האבנים 
באים והולכים דיירים חדשים
אם נאה המטבח
אז אינו מרווח 
אם נאים החדרים 
אז אינם מוארים
ותמיד הם מוצאים בשכנים
פגמים שוליים וקטנים

היי, אתם שם בבית להתעורר
להתחיל לאהוב את השונה והאחר
תתחילו לקחת את זה באופן אישי
אחרת לעולם לא יבנה בית המקדש השלישי

בעיקר בהריון 

אם את יודעת או חוששת לאנמיה

תבדקי עי רופא המשפחה כל חודש חודשיים בבדיקת דם

גם הם אחראים על זה ויכולים לתת מרשמים

מנסיון מר שהרופאי נשים לא שמים לב ככ

שזה תלוי באישה. לחלק חסר כבר מההתחלה, ולחלק חסר רק מהשליש השני שאז הדם מכפיל את נפחו ולכן יורד הברזל (משהו כזה).
אני עוד לא לוקחת ברזל ופשוט מדי פעם בבדיקת דם רואים איפה זה עומד.
נראה לי שחולשה יכולה להיות גם מדברים אחרים, פשוט תבקשי הפניה לבדיקת דם ותראי.

לי הרופא נתן משבוע 14 בערך, למרות שהברזל שלי מצוין ואפילו גבוה! (ערך 14 ומאגרי ברזל גבוהים).

אבל בכל זאת סבלתי מחולשה גדולה והוא אמר שזה יעזור. ובאמת עזר פלאים!

 

בקיצור, תתייעצי עם הרופא

אותי הרופא שלח בביקור הראשון לבדיקת דם כללית שבודקת כל מיני דברים (גם נוגדנים וספירת דם וכל זה) וההמוגלובין היה טוב. אני עכשיו שבוע 26 ולוקחת פרינאטל שכולל גם קצת ברזל אבל בביקור הבאה ביום שישי אני רוצה לבקש עוד פעם בדיקת דם לראות מה קורה.


ממה ששמעתי חוסר ברזל נפוץ מאד בהריון אז עדיף להיות זהירים. יש הרבה תוספי ברזל ללא מרשם גם שאת יכולה לקחת ליתר ביטחון רק שהם יכולים לעשות עצירות ושאר בעיות עיכול אז הרבה מעדיפות לעשות בדיקות ולקחת רק לפי הצורך.


טוב שאת חושבת על זה כבר עכשיו, ממש לא כדי להגיע ללידה עם אנמיה, גם ככה מאבדים דם…

אז תתעודדי חחח

לכן אני חוששת שיורד ויורד...

של סולגאר. גם אני עם חוסר דם כמעט בכל הריון (וגם אחרי) והוא היחידי שנספג אצלי כמו שצריך ובלי שום תופעות לוואי...

לא ככ כואב. קצת מציק.

אפשר להחשיב התקשות של הבטן בתור ציר?!

כי הם מצטופפים..עכשיו כל 10-15 דק יש התקשות של 15 שניות בערך

או שאם אין שום כאבים חזקים חוץ מזה זה לא נחשב?

שזה אומר שייתכן שהלידה התחילה אבל זה השלב הסמוי ההתחלתי (מניחה שאת מכירה את המושג אם לקחת איזה קורס הכנה...) קחי בחשבון שהשלב הזה בפרט בלידה ראשונה יכול לקחת זמן.. אפילו כמה ימים...

 

אני הייתי מייעצת לך מה שמקובל במקרה כזה, לשתות חצי כוס יין, שזה אמור להרגיע אתה צירונים הללו, ולנסות לישון כמה שיותר, כדי שיהיה לך כח ללידה בע"ה...

 

שיהיה בשעה טובה! בשמחה ובבריאות!

ישנתי מעולה וההתקשויות די עצרו.
מידי פעם גל כאב ברחם אבל ממש לא סדיר

חכי שזה יהיה צירים ארוכים של דקה עם מרווח של 5 דק אחד מהשני, ושזה ימשך לפחות שעתיים.

בתוך הגוף של האמא.
אחרי ששואבים אותו, אם לא מאחסנים כראוי יכול להחמיץ.
יכול להיות שהטעם משתנה בגלל הריון. אבל אם היא ינקה היום כרגיל כנראה משהו אחר הפריע לה בלילה, ולא טעם החלב.

אבל ידוע שבהריון טעם בחלב משתנה.
השאלה אם זה קורה בפתאומיות? פתאום לא תהיה מוכנה לינוק ודי? או שזה בהדרגה ועם הזמן נהיה חמוץ יותר? מלחיץ אותי שפתאום לא תסכים לינוק ואני יתקע.. וגמילה מהאכלות לילה זה עוד עניין אבל לפעם אחרת

יש כאלה שמפסיקים בלי קשר גם

ואני הנקתי שליש ראשון

היתה בת שנה

בעיה. אולי כואבת לה הבטן. או שיש לה אויר שלא יצא?

הבת שלי מעולם לא סירבה לינוק, מה שכן- כמות החלב התמעטה עם הזמן (לקראת הסוף כשניסיתי לסחוט לא יצא כלום אבל היא עוד אהבה לינוק אז כנראה שמשהו עוד היה שם, והיא גם אהבה את המציצה...)

מניקה ובהיריון
לשלי זה לא הפריע, כנראה יש כאלה שזה כן מפריע להם
הבעיה שעכשיו אני לא יודעת איך לגמול אותו..

יכול להיות שכבר השתנה הטעם מפעם לפעם עוצרת לומר לי "זה זה"

כרגע היא יונקת בעיקר בלילה ירדנו בחודשיים האחרונים מהנקה כמעט מלאה ל4 הנקות ביום וכרגע זה יורד לכיוון ה3.. למדה לאכול מוצקים בצורה מדהימה! וכמעט לא יוצא לתת לה תמ"ל אם כי זה תמיד זמין לשעת הדחק.

אם כבר את מתכננת לגמול

גמלי לפני יום כיפור

גם ככה קשה הצום

נראה לי צפוף עד יום כיפור.
נצטרך לשאול רב מה עושים במצב כזה.

הנקת לילה

ובוקר

אז זה הכי טוב

ובטח לשאול רב

הפחתת ההנקות רק תיטיב עימך בצום

רק אם את במילא מפחיתה כן?

ובעצם גם אם לא הרבה נשים נותנות גרבר במקום הנקה בגיל הזה בצום

 

אני עשיתי את זה שנה שעברה

ולא היה כזה גרוע

היייתי לחוצה אימיים

גם ככה ההרגשה רעה שאין לי אפשרות לתת לה חלב בשפע

בגלל ההריון...

אבל הורדתי לאט לאט הנקות והשארתי את הלילה והבוקר שהכי חשובים(לי לפחות)

נראה לי אני ינסה לפעמים לתת לה מים לא תמיד בוכה כי רעבה.. הכי קל לי להניק ושתחזור לישון לבד אבל לטווח הארוך זה יתנקם בי... איך אני יקום ל2 בלילות?
אזמשתדלת קודם להחזיר אותה לישון בדרכים שונות ולתת לה לאכול טוב במהלך היום. בינתיים כל הזמן ההנקות בירידה לאט לאט יורד עוד הנקה..

עדיף לתת מים ולתת לה ארוחת ערב משביעה לפני השינה

דיסת שיבולת שועל למשל

 

זה גמילה מהנקה בלילה זה משהו אחר

פעם בררתי את זה כאן

רוצה שאחפש לך?

וכל הכבוד לך

 

כשכואב האוזניים פעולת המציצה ממש מכאיבה.

ובדרך כלל בלילה הכאבים מתגברים.

ממש ממש אוף

נראה לי תעשי מה נראה לך

תחילת שנה אף אחד לא עומד על הכללים

(אם את מרגישה שצריך בית תשאירי אם לא בא לך תשלחי

ממה שאני יודעת 24 שעות בבית בטיפול של סינטומיצין-זה הכללים)

וגם אותי מעצבן אני היחידה שפראירית לא שולחת אותה על כל פיפס

 

 

ככה ביא גם מונעת הדבקויות חוזרות

יש להשיג נוזלי, אני חושבת שנקרא ליפוזומלי.

וגם לדאוג לשמור על חום הגוף ביציאה למעון בבוקר מוקדם.

 

וכמובן יש טיפול הומאופתי שיחזק וימנע הידבקות. או לפחות רסקיו - מן הסתם הקטנטנים חווים את הקושי הרגיל של להיכנס ולהסתגל לקבוצה ולמטפלות.

כרגע זה נשמע שהיא בתוך דלקת אחת רצופה. 

 

יש לי ויטמין C באבקה, טוב שהזכרת לי, אני יכולה לשים לה בבקבוקים של המעון.
ותודה גם על השאר.

שמה 2 תחבושות עבות

מחליפה כל הזמן

שמה טיצ או מכנס

ומעליו כותנת שחורה

או שמה חלוק עטיפה כזה מעל הכותנת של הביח

היה לי שהיית לילה ככה פטרתי את הבעיה

כשקמים מיד הולכים לשירותים והרבה יצא באסלה אם לא מתעכבים ביגלל כוח המשיכה...

ואם מתלכלכים לא נורא, זה מחלקת יולדות מתנקים וממשיכים הלאה חבל שישפיע עלהשינה

אני פשוט שטפתי והחלפתי מלא גג כל שעה וחצי ואז זה מרגיש לי נקי..עוזר גם לתפרים שטיפות מרובות..

אני התקלחתי לפחות 3 פעמים ביום.

זה נותן הרגשה מאד טובה.

כשישנתי הייתי עם החלוק של בית החולים שהוא יתלכלך.

ובמשך היום בגדים חצאיות כהות

ולהגיד לאורחים שיודיעו לפני שהם באים וכך תוכלי להתארגן כמה דקות לפני שמגיעים.

הולכת ברגל מהחדר לידה למחלקת יולדות וסוף סוף מרגישה הקלה אחרי ההריון. לא רוצה לפתוח פה ולנגיד שאני לא מרגישה טוב.

ובלי עין הרע על ההרגשה הטובה!.
אני שלושה ימים אחרי לידה הולכת ומחזיקה בקיר. מפחדת פתאום ליפול מרב חולשה ולא חסר לי ברזל..

אני קמתי אחרי שעתיים.

והסתכלו עלי כמו משוגעת בתינוקיה...

היו בשוק שבאתי

זה לא כזה מסובך להודיע כשיוצאים לכיוון שלך.

אני לא מבינה את הקטע הזה שמציפים יולדת באורחים

הייתה איתי מישהי בחדר שלפני שירדה מהמיטה כבר הגיעו לבקר סבתא שלה ודודות וכד'

קצת פרטיות, מסכנה מה לא חושבים שיולדת צריכה לנוח??

שעושים טוב את העבודה. ואז במקום לדאוג מנזילות מהצדדים, את פשוט לובשת סוג של טיטןל אבל נח.. אני לבשתי מעל התחתוני רשת בוקסר של בעלי שיספוג למקרה ו.. שכבתי בעיקר על הצד, ותכלס- מלא בנות הסתובבו במחלקה עם חלוק עם כתמי דם ולאף אחת לא באמת היה אכפת. בסוף כולנו יודעות איך כולן מרגישות וכלן באותו מצב. אני ביקשתי מבעלי שיסתכל לפני שאני יוצאת.

אצלי כל המתואר לעיל היה רק בלידה הראשונה..

לאחר מכן בלידות החוזרות כבר לא הייתה את עוצמת אותו הדימום..

אם מדובר בלידה שנייה אולי ניתן להירגע..

בכל אופן ההמלצות שנתנו לך הן נהדרות, בנוסף לשתות המון וללכת לשירותים המון.. כשעושים קטנים השרירים גם דוחפים חלק גדול מהדימום החוצה עד לפעם הבאה ואז הפדים יחסית סבירים.

בהצלחה!

עכשיו אחרי לידה שלישית בקושי היה דימום..
בעיקר כשהלכתי לשרותים

ממש בקטנה. כמו מחזור רגיל.
וזכור לי שבלידה ראשונה היה באמת יותר

זאת לידה חמישית בע"ה..אמנם אין מה להשוות לדימום בלידה הראשונה, אך גם בשאר היו כמויות

אז מבינה שאני היחידה שמסתבכת עם השכיבה. אם אשכב על הצד (הכי נוח לי) אקום עם שלולית!
ממש מתפדחת להסתובב עם כתמי דם! האמת שגם לא ממש ראיתי אחרות ככה, וגם אם כן- הייתי מתפדחת בשבילן. למה? שאלה טובה, בלי סיבה, צודקות שכולן באותו מצב...
אמנם הולכת לשירותים הרבה אבל בבית החולים שבע'ה מתכננת ללדת בו- השירותים מחוץ לחדר, וזה ממש מעצבן. לצאת כל פעם ולהתפדח שאני מלוכלכת ויראו. ולהתקלח כמה פעמים ביום אין לי כוח.
אוף! נזכרת בדימום ובימים האלה ובא לי לבכות!
הרגשת ג'יפה גועלית!
ברוך ה' בע"ה מסיבות נהדרות ששוות הכל כמובן..אבל עדיין.
מקווה שהפעם יהיה יותר טוב, תודה רבה על כל העצות!! אקרא שוב ואיישם בע"ה.

נותן הרגשה נקיה , וטוב להחלמה. קצת טרחה, אבל לא מסוגלת אחרת, עושה את זה בערך בשבועיים הראשונים אחרי הלידה.
ראיתי במחלקת יולדות הרבה נשים עם כתמי דם על הכותונת, כך שלא נראה לי שיש מה להתפדח בדרך הקצרה מהחדר עד השרותים.
לי הכי נח על הצד, אם יש צורך מחליפה גם סדין, איפה שילדתי, יש במגרות שבחדרים , מגרות עם סדינים , חלוקים ומגבות לשימוש חופשי, ואני ממש מנצלת אותם. לובשת בלילה כותונת של הבית חולים, כך שלא אכפת לי שתתלכלך. ומחליפה מיד כשקמה. נגעלת מהתחושה של פד מלא , ולכן מייד שוטפת ומחליפה בגדים.

טייטס
כשאני במחזור לדוגמה ויש לי טיול או משהו כזה
אני שמה טייטס די הדוק וככה שום דבר לא זז.

אחרי לידות, אני ישנה עם הפיזמה של הבית חולים ומיד בבוקר מתלבשת בבגדים נוחים שלי.
ומתקלחת לפחות פעמיים, רק במקלחת אני חשה טהורה ונקיה.

זה אולי קצת קיצוני אבל יש מצב שיעזור..
לי לא היה דימום עד כדי כך ענק אבל כשהייתי קטנה היו לי מחזורים מאד קשים והיה יוצא לי דם מהתחתונים בלילה..הייתי לובשת איזה 5 זוגות תחתונים ושמה 2-3 פדים. בפדים שהיו למעלה הייתי גוזרת חלק מהתחתית כדי שהדם יוכל לעבור לפד שמתחת. והייתי גוזרת פדים לשניים ומרפדת את כל איזור הישבן כי שם היה בורח לי במיוחד. בקיצור כשהייתי בת 13 ללכת לישון היה מבצע שלם.

לפעמים הייתי פשוט שמה סמרטוט כותנה ממש גדול מעל כל זה כי זה נצמד הכי טוב לגוף ונתן לי תחושה יבשה ומוגנת.

 

לקחת טיטול של ילדים ולשים פתוח בתוך התחתונים, הספיגה שלו הרבה יותר טובה משל פדים. אולי יעזור לך ללילה...

ולדעתי תשימי לך עוד חלוק שיהיה לך לבוקר...

שימו שתי תחבושות כך שיכסו הכל מקצה לקצה.
אני לגמרי מבינה אותך..
חוץ מזה שיש לבית חולים חלוק פתוח שאפשר לשים על החלוק הרגיל, אני תמיד לבשתי אותו כשמיהרתי בלילה להנקה.

שהן גדולות בהרבה ואיפה שילדתי לפחות כל יולדת מקבלת סטוקים.
שימי 2 ואת מסודרת.

הדימום של אחרי לידה שונה ממחזור בכך שהוא יוצא בגלים. אחות בביח לימדה אותי איך לשים שלא ייצא-
משתמשים באלו של הבי'ח, הן גדולות וסופגות ועשויות מחומר נוח ולא מנילון כמו התחבושות היקרות שקונים.

ואז שמים 2 תחבושות אחת יותר קדימה וליידה אחת קצת אחורנית. ואז לוקחים עוד תחבושת ומצמידים אותה לגוף (כמו טיטול..) ומרימים את התחתון עם הפדים.
זה נותן הגנה מלאה וביטחון.
עוד דבר- תשתמשי בתחתון במידה המדןיקת שלך כדי שיתפוס היטב.

שכשהדימום בגל מגיע

 אפשר לשטוף באמבטיה או בשירותים

וככה פחות להתלכלך

בשערי צדק מחלקים תחבושות מיוחדות שהצילו אותי.
אישרו לי לגנוב כמה הביתה

תודה רבה רבה על כל העצות המעולות! ועל ההבנה...
לכל אחת שענתה!
כמובן שאני משתמשת בתחבושות הגדולות של בית החולים ושמה שתיים. אבל בשכיבה זה לא תמיד מספיק לי

@אם-אם ,רוצה להיות בטוחה שהבנתי- את התחבושת השלישית בעצם שמים מעל השתיים התחתונות? אז מה מטרתה, שתהיה עוד שכבה מעל?

בעצם היא סופגת ראשונה
ומה שנוזל ממנה- נופל על השתיים מתחת

1. לבקש שלא יגיעו.
2.לנוח
3. לבקש שיביאו את התינוק אלייך
4. תהי אותנטית אם את מרגישה כאבים או לא יכולה לקום תגידי לצוות והם יעשו בשבילך כמה דברים..אחר כך תהי בבית ולא יהיה לך מלא עזרה כמו שם

ולא לכל אחת מתאים כל משאבה
תנסי לסחוט עם היד, לי היה יוצא יותר בסחיטה.

ועד עכשיו לא קרו לי דברים כאלה

ואני לא מנסה להוציא כמויות גדולות, הפוך-

אני רוצה להפסיק כבר את השאיבות ולא ממש יודעת איך

להיפטר מהמלאות המציקה הזאת

באמת הדבר הכי נכון, זה לתת כמה ימים לגוף להרגיש מלאות, ואז זה עובר.
רק צריך להזהר לא להגיע ליותר מידי.
מה שעושים זה לסחוט להקלה, אבל לתת לגוף להבין שלא צריך כבר חלב.

ולשתות חליטת מרווה
קומפרסים קרים, לאו דווקא כרוב, אפשר, אבל צריך להזהר כי יש בכרוב חלקים שעלולים לגרום לסטימות.
אני גמלתי מהנקה מלאה, כל זה ממש עזר לי ותוך 3 ימים הייתי אחרי.

כל צד, ותסגרי עליהם את החזיה - לא הדוק מדי , לא רופף מדי,

הכרוב ישמור על תנועה קלה מאוד החוצה של חלב כדי שלא יווצר גודש שיוביל לדלקת, ואת לא צריכה לשאוב בכלל.

אבל להשתמש בכרוב. אחרת, את צריכה כל הזמן להיות עם האצבע על הדופק ולהיות עירנית שלא תיווצר סתימה.

ומאחלת לך שבעז"ה יהיו לך כוחות חיים חדשים בעז"ה!!

כל כך מבינה אותך יקרה!

תנוחי, תרשי לעצמך להתאבל...

ואם כבר מתאפשר לך, תסתכלי על העתיד, קחי אותי כדוגמא, רק לפני 8 חודשים עברתי בדיוק אותו דבר (כולל לראות אותו יוצא, וזה קרה בבום...) והנה אני, 8 חודשים אחרי, בהריון שוב, חודש רביעי, ב"ה!!

 

כמוני יהיו פה עוד הרבה סיפורים.

 

זה עצוב ונורא ותתני לעצמך את הרגשות האלה, וכשתוכלי- תתני לעצמך גם להרגיש את התקווה ושיש המשך!

 

בעז"ה בקרוב תבשרי לנו בשורות טובות!

מזדהה. אומנם בשלב מאד ראשוני אבל הייתי ממש בדיכאון...
שתדעי, שיש יותר סיכוי להיכנס להריון אחרי הפלה.
ובעז"ה תצאי בידיים מלאות!

מסוג הדברים שנשמעים כמו חלום רע… כואב הלב שהיית צריכה לראות ולחוות דבר כזה.

אני לא יודעת מה נכון להגיד במצב הזה. מקווה שיש לך תמיכה פיזית ונפשית להחלים מהטראומה. ושיהיה רק בשורות טובות להלאה.

לזה יותר מידיי. סה קדה גם אני עברתי 3 הפלות לא רצוף ובפעם השנייה ממש כמעט יצאתי מדעתי אל תעשי עת זה פשוט תיקחי לך את הזמן להתאושש ותמשיכי הלאה . בעזרת השם בקרוב עם התפילות שלך השם ייתן לך הריון .

חיבוק גדול.

 

בשורות טובות, התאוששות קלה בעזרת ה'.

אתן ממש מחזקות

תודה!

ב"ה יש תמיכה אבל מרגישה שלא באמת מבינים מה עובר עלי.

ואם אני קצת מנסה לצאת ולחייך ולצחוק אז כאילו שוכחים ועוברים הלאה

לא בטוחה שהצלחתי להסביר את עצמי

אבל בכ"מ תודה על התגובות זה מחזק!

וחודש לאחר מכן נכנסתי להריון. אל תשקעי בעצבות
תנסי להשתחרר מזה ותראי שתכנסי להריון שוב במהירות

גם לי אמרו את זה אחרי ההפלה..
ולקח לי שנה בערך להכנס להריון שוב.
בעזרת ה' לפותחת יהיה בקלות ובטוב. אבל עדיין לא להבטיח כאלה דברים. אותי זה ממש שבר

תודה על הערתך

היא כ"כ נכונה והייתי צריכה לשמוע אותה.

בעז"ה שהקב"ה יביא מתי שיביא,

ונתפלל שבקלות ובקרוב

בסך הכל רציתי להסביר לה שלא תחשוב חלילה שהיא בבעיה או משו ולתת לה תקוה שבסוף נכנסים להריון. גם אחרי שנה להכנס זה יפה מאוד. על הדרך ספרתי את סיפורי האישי אבל זה די ברור ולא הייתי צריכה להסביר את זה שלא לכולן קורה בדיוק את אותם דברים.

תני לעצמך את הזמן להתאבל, להיפרד מהעובר שלך.

יש נשים שעוזר להן לייצר לעצמן "מחזיקי זיכרון"

כמו שלאדם שנפטר יש לנו מצבה, יש לנו תמונות וזכרונות ממנו. ואנחנו עוברים תהליך של לוויה-שבעה-שלושים-שנה-יום השנה של אבל

אז יש נשים שעוזר להן שיש משהו שמזכיר את העובר, 

יש נשים שביום השנה מדליקות נר נשמה,

זה עוזר לזכור שזו נשמה שזה היה התפקיד הקצר שלה כאן בעולם.

 

ובעיקר, תני לעצמך את הזמן ואם תרגישי בהמשך שאת צריכה אפשר לעבד את החוויה ולבדוק מה יכול לעזור לך להתקדם

אני צודקת?

ציך לעכל את זה. להיפרד מהעובר הזה שהיית קשורה אליו. זה תהליך. 

אולי תפני לקבל עזרה מקצועית אם את מרגישה שאת לא מצליחה לצאת מזה עוד כמה שבועות. 

אבל אל תדאגי. את תצאי מזה.

ובע"ה תזכי לעוד הריונות בריאים שבסופן לידה בריאה וילד בריא. 

ממש מעולה!

(היא לא מאוחדת?)

מה שאותי חיזק שלאחרונה גם נפגעתי מאוד, לא בנושא כזה אלא משהוא אחר
פשוט אמרתי יסורים מכפרים, כנראה מגיע לי איזה צער על משהוא וטוב שזה הולך על זה וכולם בריאים ושלמים ב״ה.
היום אחרי שלושה חודשים מהצער ההוא אני יכולה להגיד שהכל התהפך לטובה וגם אותו צער הכל היה מכוון מלמעלה והסתדר על הצד הטוב.
למה שלא תעברו דירה אם כל כל רע לך?
את חושבת שדירה קטנה זה סיבה לסירוב הזמנה? לא נשמע לי האמת... אולי יש סיבה אחרת?

הבת שלי בת שנתיים ועד היום אני בכאב בטן לגבי השם...

בגדול שמעתי על כאלה שהחליפו כי השם לא זרם להם.. אפילו חברים שלנו..

אני בחרתי להאמין שהבחירה שלי היא הנכונה והקב"ה עזר לי לבחור בנכון עבורה..

מסביב למתן שם הייתי נעולה על שם אחד ולא הסכמתי לשמוע על השני שבעלי רצה ומיד לאחר פרסום השם (במוצאי שבת) התחרטתי.. עד היום אני חושבת על זה.. ואז מזכירה לעצמי שזה כנראה רצון ה'..

בהצלחה

שלא טעיתם. התחושה החזקה שחשת, זה משהו מאוד מיוחד, וגם בעלך הסתכל על התינוק וראה שזה מתאים.

 

הלבטים האלה מעידים עלייך שאת מתייחסת בכובד ראש וברצינות רבה לבחירת שם לתינוק (ומן הסתם באופן כללי לקבלת החלטות), והם יכולים לתסכל כל מי שמרגיש את האחריות העצומה בזה.

נראה לי שאת יכולה להרגיש הקלה אם תרגישי שלקב"ה היה חלק גדול בבחירת צירוף השמות המיוחד הזה.

 

הרבה פעמים לוקח זמן להתחבר בפועל לצליל  של השם שבחרנו.

אז לגבי הסדר של השמות ואיך שהצירוף שלהם מתגלגל על הלשון, תני לעצמך את הזמן להתרגל ותסיחי את הדעת מהרהורים שניים.

עכשיו הזמן להחלים מההריון והלידה, לטפל בעצמך ובתינוק, ולשמוח על ההארה המיוחדת שהיתה לך.

 

אם בכל זאת, אחרי תקופה, תרגישי  שלא מסתדר לך, אפשר להפוך את הסדר, או לקרוא רק בשם הראשון - תעשו מה שטוב לכם, לא מה נשמע לאחרים.

 

ובתור סבתא אני יכולה להגיד לך, שגם לסבתות לפעמים השם הוא הפתעה ולוקח זמן להתרגל

אבל מהר מאוד השם של התינוק מתקבל על הלב,  ובכל מקרה הנכד אהוב ויקר.

 

מזל טוב

ובעיקר הרגשנו שהשם הזה ''נבחר '' עבורה לא על ידינו

בכל הילדים הסימן לשם היה שהוא פתאם הגיע ולא זז מהראש ולא הרפה..לא הצלחנו לחשוב על שום שם אחר-אפילו כזה שאהבנו בדר''כ..

זה מה שנותן לי אמון שזה משמיים וזה השם שלה
וזה מה שחשוב
לאו דווקא אם זה השם האהוב עלי.

הפעם עד הרגע האחרון היה לי חשש
בקריאת שם היתה לי בהירות ממש שזה לגמרי היא ולגמרי מתאים לה

ומאז עוד לא לגמרי התרגלתי

לא מתחרטת
אבל עוד לא יושב לי טבעי לגמרי...
מרגישה שעם ההכרות שלי איתה אתרגל יותר לשם.

ותגובות מבחוץ -לסנן לסנן.
השם שנתנו לא נפוץ כ''כ. לפחות לא כאן.. הרופאת ילדים אמרה לי- 30 שנה אני רופאה וזאת פעם ראשונה שאני נתקלת
ואני דוקא שמחה כי שמחה להסביר את המשמעות ... במיוחד למי שלא מכיר בכלל

ומה שנתן לי רוגע זה כששאלנו לפני את הרב שלנו וממש שיבח ואמר שזה שם טוב מאוד ושלא נתלבט.

ואגב- זה לא שקראנו לה שם הזוי ומוזר ממש


לדעתי אל תתעסקי בזה יותר מדי עכשיו
תחיי את הרגע. תכירו יותר ..תתחזקי יותר
אם גם אחרי תקופה ארוכה יותר יציק לך אפשר לחשוב על לקרוא בשם השני ..
או משהו..

אבל מאמינה שכבר לא תצטרכי כי תתרגלי

בכל הלידות הנתחלה מוזרה ואח''כ התרגלתי

לב אמיץ את סבתא??? ממש הופתעתי כשקראתי את זה...

אמא לקטנים וסבתא לקטנטנים.

שמות שמאד אהבתי והתחברתי אליהם,

ויש מצב גדול מאד שהייתי קוראת כך גם בלי קשר,

אבל ביום שלפני ואחרי הברית הסתכלתי על התינוק ואמרתי לעצמי "מה עשית?? זה שם של סבות"

ועוד תהיתי איך יכול להיות , הרי אומרים שהאמא מקבלת סוג של נבואה איך לקרוא לתינוק,

ואליי זה לא הגיע....... חחח אולי חשבתי שעובר מלאך ולוחש באוזן.....

התחלתי לקרוא בשמות חיבה והיום אוהבת ממש את השמות של שתיהם.

לדעתי לוקח קצת זמן להתרגל, לא נראה לי שיש לך מה להילחץ.

יש לנו 2 ילדים עם 2 שמות.

כל שם יכול להיות שם עצמאי.

החלטנו להקפיד לקרוא בשני השמות,

בהתחלה זה היה מוזר וארוך,

במיוחד ליד אחרים,

ובמיוחד שקיבלנו הערות מהסביבה או קריאה של שם אחד.

כיום - אחר 4 שנים וכמעט שנה,

אחרי התמדה במיוחד מול החברה,

זה כ"כ זורם לנו,

שאם קוראים רק בשם אחד, בטעות,

הילדים לא עונים כי בטוחים שלא קראו להם,

וגם אנחנו לא בדיוק מבינים על מי מדברים...

 

הצירופים נראים לנו כ"כ אמיתיים במהות ובחיבור הטכני שלהם שזה פשוט שם אחד.

 

3 שותפים לו לאדם...

 

אז העצה שלי היא פשוט להשתמש בשם הרבה,

ועם חיוך...

התחושה שהרגשתם היא לא בכדי...

תני לעצמך להרגיש את המקום שבחירת השם היתה ברוב רובה בחירתו של ה' יתברך והיא הכי מתאימה לשליחות ולייעוד של הבן שלך בעולם.
יקח זמן להתרגל וזה בסדר, אתם לא חריגים
לגבי התגובות מבחוץ, מבינה אותך מאוד. פשוט לא להתייחס, תחזיקי בפנימיות שלך, בתחושות החזקות שליוו אותך לפני הברית, זה הדבר האמיתי.

בהצלחה והרבה נחת💐💐

התשובות, העצות והשיתופים שלכן ממש הביאו לי הקלה! ובעלי פגש רב שהוא מכיר ברחוב וכשהוא סיפר לו מה השם, הרב שלף עוד משמעות/רובד שלא חשבנו עליה ושממש התחברה לנו מעולה. ב״ה... מקווה שמעכשיו יהיה לי חלק ואתרגל לגמרי. שוב תודה לכל אחת ואחת 💐

וממש התחשק לי לענות תשובה אישית לכל אחת. ממש מגיע לכן. אבל מפאת התשישות הגדולה של התקופה הזאת אסתפק במה שכבר שלחתי ובהודעה הנוכחית. שוב תודה על התשובות הארוכות, המרגיעות והמעודדות 💜
ו@ישועת ה' כהרף אני ממש מאחלת לך שבקרוב מאד לא תרגישי יותר את ״כאב הבטן״ הזה ושתחושי שלמה לגמרי עם הבחירה שלכם!😘

שקרה לי והכל מהתגובות-כל התחברות או אי התחברות

ולכן אני קוראת לה בשם חיבה שאני אוהבת ודי..

 

לא מצאנו שם.. עברתי שבוע קשה אחרי זיהום בניתוח קיסרי ומשכחי כאבים שהייתי אלרגית אליהם.. והייתי עם שכבות פצעים בכל הגוף לא היה לי פנאי לחשוב על שם. בבוקר של הברית יצאתי מהבית חולים (אושפזתי מלא זמן בגלל מה שעברתי) ובדרך בעלי אמר לי שחשב על שם ובלי לחשוב יותר מידי פשוט זרמתי.. בערך מרגע אחרי הברית הבנתי שטעיתי. לא התחברתי לשם בכלל. קיבלתי מלא הערות שזה שם של בת (זה שם שיש לבנים ובנות) בסוף כשהיה בן שנה אמרתי דיי ופשוט עשינו בעצת רב שינוי שם . היום כמעט 5 שנים אחרי וזה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות . השם השני מתאים ממש לאופי שלו. מה שאני רוצה להגיד זה שיכול להיות שעוד כמה ימים תתחברי . תחכי קחי את הזמן. בכל מקרה אפשר תמיד לשנות..

הרבה פעמים זה חוסר בחומצת קיבה שמוביל לספיגה לקויה וחסרים תזונתיים. איך העיכול שלך?

זה קשור לשינויים ההורמונליים בגוף אחרי הלידה...
כל השיער שלא נשר כמעט בהריון נושר בערך 4 חודשים אחרי הלידה. זה מזוויע אבל אין הרבה מה לעשות חוץ מלהסתפר שלפחות השערות שנושרות יהיו קצרות יותר ולחכות שיעבור...
ויטמינים ותזונה יכולים להשפיע אבל הם לא בהכרח הגורם לתופעה

בעיקרון יכול להיות גדילת הרחם

אז לא קשור להריון.. פשוט לא הבנתי מה יש לי פתאום.

תודה רבה!!

את יכולה למרוח פניסטיל ג'ל אם זה קורה שוב.

אבל זה היה עקרב קטן והוא היה שחור ולא צהוב למרבה המזל..

הבעיה שלא ראיתי ולא הבנתי שמשהו עקץ אותי.

אז חשבתי שזה מההריון אולי..במיוחד בגלל המיקום.
או הורמונים או לא יודעת מה..

זה היה שורף ברמווות!

אמנם הריון רביעי אבל תמיד יש הפתעות..

ברגע שהוא עקץ אותי בעוד מקומות(רגל, בטן) אז קלטתי שזה לא יכול להיות ואז ב"ה מצאנו אותו.

שמתי שמן אגוז מוסקט ועד הבוקר הכל עבר ב"ה.

תודה על הדאגה,
מחמם את הלב

לא שמתי לב שכתבת עקרב.

ב"ה שעבר בשלום.

 

באיזה אזור אתם גרים?

קומת קרקע?

יש משהו שאפשר לשים בבית כדי למנוע מאחרים לבוא, נגיד מדבקות כאלה במפתנים שעוצרות מקקים?

את יודעת מתי היה הביוץ? 

כי בלי זה קשה מאד להעריך מתי תגיע הווסת עם שחלות פוליציסטיות

הם הרבה יותר מקצועיים בתחום הזה.

חבל לעשות בלי מעקב, לא יודעים אם זה עזר ולכן לא יידעו אם כדאי לחזור על הטיפול או לשנות משהו.

זה ממש חבל, אל תמשיכי ככה.

 

בהצלחה ובשורות טובות!

אם את עם מקרולט סביר להניח שלא אבל רק בדיקה תגיד..
ואם אין לך כוח לבדיקת דם תקני סטיק..

יציאות ורוגע הם לא מדד מספק, גם לי קרה שהיו יציאות יפות אך המשקל הראה אחרת

ובסופו של דבר אין יותר אמין ממשקל...

את יודעת עד כמה המשקל בבית לא מדוייק? יכול להיות שזה חוסר דיוק ברמה של מאות גרמים?

בת כמה היא?

אחרי או לפני אוכל - כמו שהיה היום.

היא אמורה לעלות לפחות 25 גרם ליום.

כמה היא נולדה?

עלתה בהתחלה יפה ממש!!
עכשיו בת 8 שבועות.
שקלתי במשקל של אוכל.. הוא חדש ואמור להיות מדוייק. אבל לא יודעת מניחה שזה לא מדוייק לפי המשקל של טיפת חלב..

כי לפעמים יש סטיות.

משהו לבית להתחדש, אפשר כיסוי פלטה כיסוי חלות מחזיק מפיות תמונה יפה

לבעל... אינלי מושג לצערי אשמח לרעיונות...

שואלת את אמא מה לקנות לאבא ואת אבא מה לקנות לאמא.
אם אני שואלת את אמא מה לקנות היא אומרת שלא חסר כלום ושאני אשמור את הכסף שלי לעצמי...
אז כששואלים ככה הם מפרגנים אחד לשני

כנראה לאמא אני מביאה מיקסר של קנווד (יש לי שכנה שקנתה ולא השתמשה ולא מצליחה להחזיר לחנות, מכרה לי ממש בזול)
ולאבא אני קונה סט מגבות. הוא תמיד מתלונן שאין

לבעלי אני לא יודעת מה לקנות 😕
הייתי קונה לו מחשב נייד אבל זה מעבר ליכולת שלי כרגע

אנחנו במצב של לתת כרטיס שנה טובה חחח...
סתם..
ח"ו
אבל באמת שבחיים לא השקענו ככה...

מה שמושקע זה החיפושים אחרי מוצרים כאלו בזול... נגיד את המגבות לאבא שלי קניתי במבצעים שהיו בפסח באיזה חנות בצבע שהוא אוהב (אפור )
ולאמא שלי קניתי מהשכנה, ואם לא היה את זה הייתי קונה כלי בית או כלי הגשה. שוב, בזול.

חוץ מזה, ההורים שלי עזרו לי השנה ברמות מטורפות וחושבת שמגיע להם. לא בטוחה שכל שנה אשקיע ככה

אם מתארחים או לא.
אנחנו משתדלים ללכת לבקר עם הילדים לאחל שנה טובה. לפעמים מביאים תמונה וכאלו.
אם הייתי מתארחת אצל ההורים/משפחה זה היה שונה, הייתי מביאה מתנה ועוזרת לאוכל

אני קונה עציץ עם פרחים.
ולהורים של בעלי כנראה כלי הגשה יפה.

לבעל.. לא בטוחה שיהיה השנה, אבל בעבר קניתי חולצה חגיגית מקסטרו (ויש מבצעים לפני החג, נראה לי עלה 100 שח) ואפשר גם גאדג'ט נחמד אולי למטבח, אם הוא בעניין. מצעים חדשים כדי לרענן, או כל דבר שצריך לבית ותמיד דוחים את הקניה.

אפשר גם לקנות ציצית כי זה דבר שמתבלה די מהר..
אפשר כלי עבודה כלשהו אם הוא בקטע.

להורים בד"כ כלי מטבח נחמדים ולא יקרים.
אני חושבת שהעיקר זה המחשבה והפתק המושקע

קונה להם כלים?

להביא טבול אם אפשר...

תמיד מביאים לי מתנות לא טבולות ואני שונאת לטבול כלים. זה מחליק לי מהידיים ואז צריך לנסות לדוג את ה איכשהו...

מה אם ירצו להחליף?! שזו אופציה הגיונית, לא תמיד קולעים לטעם, או שלפעמים בדיוק היא צריכה סט של כפות הגשה וקניתי לה קערה אז זה בדיוק הזדמנות להחליף...

 

לא חשבתי על זה...
אני פשוט תמיד מביאה לפי מה שצריכים, וגם מי מחליף? למי יש כוח לנסוע לנתניה או הרצליה ולהחליף שם באיזה חנות...

אבל צודקת, אם לא יודעים אם ירצו להחליף עדיף לא לטבול...

זה לא אישו להחליף...

לבעלי.. ממ..כלום

קונה לו מידי פעם דברים בלי קשר לחגים...

סתם, לעצמך, להתאפס רגע, ולחזור.
אותי זה היה מציל