פורום הריון ולידה (עמוד 3837)

תודהה. רק חסר לי שתקרא את זה

אני מכירה מקרה דומה
תנסי לחשוב למה היא לא רוצה... מה ביקשת? אולי הבקשה הזאת הייתה קקשה לה.. או שלא הסתדר לה באותו רגע...
מכירה מקרה דומה ופשוט החמה היתה במצב קשה כלכלית ובגלל זה העדיפה לעזור דווקא לבת שזרקה לה קצת כסף...
וגם מקרה שבו אותה כלה פשוט נתנה לה להרגיש שהיא קוראת לה רק מתי שהיא צריכה אותה וכאלה...
לא יודעת מה המקרה אצלך...
קשה לדעת כי אין מספיק פרטים... אם תרצי בפרטי ולא פה אשמח לנסות לעזור לך....

בהחלט זה מציק ומקווה שבאמת תצליחי לדון אותה לכף זכות!
❤️

היא ממש לא חייבת לעשות שום דבר עבורכם וכל דבר שהיא עושה הוא בגדר זכות ואקסטרה.
בנוגע לאפליה - זה באמת מןכר ולצערי קורה הרבה. יש כמה שאלות שצריך לשאול כאן- האם באמת היא עוזרת לאחרים ככ הרבה או שזה סתם נראה לכם ככה מבחוץ. וגם- האם יש סיבות בגללן לכם אולי פחות נעים לעזור..צריך כאן הרבה מודעות וביקורת עצמית לפני ששופטים את האחר.
בכללי לנסות להסתכל על הדברים מהצד השני בדרכ עוזר קצת להכנס לפורפורציות.

גם חופש, גם אחרי לידה והם לא עוזרים בכלל, כלום! נסעתי ללדת לבד (ודולה מקסימה) כי לא היה מי שיהיה עם הילדים.
לפני חודש נפגשנו איתם ואמא שלי לא החליפה אפילו מילה אחת עם הילדים שלי. עצוב. מבאס. מרגישה תלושה כאילו אין לי על מי להישען
אבל היי:
ה' הוא גם אבא ואמא שלי. תשעני עליו. תבקשי ממנו מה שחסר לך! ותראי ישועות. ממש תרגישי אןתו בחיים שלך
אני מספרת לך את זה כי "צרת רבים חצי נחמה" ואולי זנ יעודד אותך ויעזור לך ללמד זכות
חיבוק

היא שלך ושל בעלך.

היא יכולה להסכים לעזור, אבל לא חייבת.. תשקיעי מאמצים בתא המשפחתי שלכם. בבנייה שלו. ותחשבי שכל התגברות שלך, מלמדת את הילדים יחס לאחרים, שעושים לא בדיוק כפי שציפינו

איזו בקשה יפה!
לא מובן מאליו הרצון לדון לכף זכות, במיוחד לא בנושא של חמות כלה.
אין לי עצה מעשית... רק לזכור שזו גדולה להיות במקום לא שופט.
מאחלת לך שלא תזדקקי לעזרה אף פעם

בעולם הזה וזה מה שיש . ניפגעתי קשות מחמותי אחרי שרק אני הייתי לצידה אבל אני ממשיכה הלאה ויודעת שהיא חלק מהתיקון שלי הקשר לא כמו שהיה אבל אני מכבדת אותה ולא רוצה ממנה שום דבר. תמשיכי הלאה כי זה מה שיש ואם יש לה בנות בטוח שהן מעל הכל בשבילה .פשוט תתרגלי לזה.

להיות בתור חמות (לא אידיאלית).

אלא חמות אנושית, כמו שאני עכשיו אמא אנושית,

שעושה טעויות

ומרגישה עומסים

ומנסה להקל על עצמי מתי שאפשר

ולא להגיע למקומות שאני רומסת את עצמי ואת הצרכים שלי כדי לרצות אחרים,

אפילו משפחה קרובה.

 

ואני יודעת שכמו שעכשיו אני מוסרת נפש למען המשפחה והילדים שלי,

אני גם מחכה קצת לשלב שהם יהיו ברשות עצמם ויהיה לי את החופש לחיות את החיים שלי 

בשביל עצמי ולא רק בשבילם,

לרוות מהם נחת ולא רק לתת ולתת.

 

אז אני לא יודעת מה המצב אצל חמותך,

אבל אני חושבת שאולי אם ננמיך ציפיות מההורים שלנו ושל בן הזוג שלנו,

ונאמר:

היי!!! הם נתנו לנו כ"כ הרבה.

הם גידלו אותנו/ את בן הזוג שלנו

במשך שנים.

ועכשיו כשאנחנו הורים אנחנו יודעים כמה זה קשה.

 

אז נכון שאנחנו רוצות עזרה וזקוקות לה מאוד,

אבל מגיע להורים שלנו נחת!

בואו נשתדל סוף סוף להראות להם שיש פירות לעמלם

וסוף סוף נחזיר אנחנו להם.

 

 

באמת מבאס, אך עדיין תחשבי אולי זה באמת קשה לה או שהיא לא יכולה.
יכולה לספר לך מאצלנו שלאמא שלי ממש קשה כבר לשמור על הנכדים אבל היא לא מסוגלת לאמר לא.. ולי ממש כואב עליה..

ועוד דבר לא כל הילדים הם אותו דבר לפעמים יש צרכים שונים שמחייבים לעזור דווקא לזוג מסויים ולפעמים יש הבדלים בשמירה על נכדים שונים יש כאלה קלים וכאלה שממש מאתגר לשמור עליהם..

חמותי קוראת פה ואתם עלולים לגרום לריבבינינו. בבקדה להוריד בדחיפות

נו באמת.

עם החתונה האחריות על הבית היא של הזוג הצעיר ולא של ההורים.

כמובן ההורים / סבים מוזמנים לעזור אבל הם לא חייבים את זה ולפעמים חייבים שלא!

למשל אם אזהה תלותיות יתר יתכן שאעזור פחות כדי שהזוג ילמד לפתח את החיים שלו.

אז לפני שכועסים צריך לזכור שכל עזרה היא אקסטרא והיא לא מחויבת המציאות.

אבל שהילדים מתחננים לבוא לסבתא לכמה ימים להינות והסבתא דוחהזאת ומתעלמת. הרי זו כזאת זכות שיש נכדים.. הסבתא לא עובדת גם חשוב לציין... זה יפה? אחיינים אחרים היו ועוד איך היו. מה גם שלא ביקשתי עזרה. ממש לא. לא צריכה אני מסתדרת. הנכדים ביקשו לבוא. לגבי הבקשה הקטנה שלי אני לא אפרט אבל באמת באמת שזה היה לוקח לה עשרדקות.. זהו. בכל מקרה קשה לי לא לשפוט. ולא לבקר כשיש עוד אחים וקיימת אפליה. אני אעשה הכל כדי לעבוד על מידותי.. אבל בן אדם גם מתפוצץ מתישהו... מחפשת פתרון. אם נכון מולה לפתורזאת טלפתוח את זה או לבלוע ולהמשיך הלאה

אם את מרגישה שיותר גרוע זה לא יכול לעשות, אולי כן לפתוח את זה מולה. שבעלך ידבר איתה.

 

אבל שתדעי שההעדפה של נכדים אחרים על פני הילדים שלך, לא בהכרח אומרת שהם חלילה פחות אהובים.

לפעמים חם וחמות עם כוחות מוגבלים, ב"כוננות חופש גדול" , עושים סדר עדיפויות פשוט כי הכוחות מוגבלים ומי שמסתדר לבד הם מודים לו מאוד בסתר ליבם..

 

נסי לחשוב מה יכולה להיות הסיבה. גם אצלנו הילדים שלנו בעדיפות אחרונה.. לא כי הם פחות אהובים, אלא כי יש הורים לילדים צעירים יותר מאשר אנחנו וגם כי הם קצת יותר מאתגרים מהנכדים האחרים.., אני מראש לא מבקשת עזרה. מפנה את המקום לאחרים, גם כדי לא להישאב לרגשות (מוכרים לי) כמו שאת מתארת.

 

בסוף אמא שלי באה לנוח אצלנו מתלאות החופש..

ואני מוצאת שזה מעצים אותי, למרות שהייתי שמחה מאוד להיעזר.

 

חמות זה באמת יותר מורכב , ואת צודקת - עבודה על המידות היא חשובה, אבל יש תחושה טבעית של חוסר צדק. אבל אם את יכולה לשים את האצבע על הסיבה, יהיה לך יותר קל לדון לכף זכות, או לפחות להתייחס אל העניין בשלוות נפש.

 

 

רגועים, מנומסים?
אצלינו רק כשהילדים שלי גדלו ונהיו יותר רגועים ויותר ממושמעים- הסכימו לקחת אותם. ולחמותי בכלל אין סבלנות , אני יכולה לשלוח לה רק ילד ילד ואת אלה שלא זקוקים להשגחה

החמות שלך כבר לא בגיל שלנו, שזורם להיות עם ילדים, לרוץ אחריהם ולנגב את הנזלת..
היא כבר עברה את השלב של להתגמש. . יש משהו בגיל הבוגר יותר, ואני ממש רואה את זה על אמא שלי, שלכלוך משגעע אותם, וכשהיינו ילדים זה היה חלק מהשגרה...
כבר לא כ''כ קל להתרוצץ אחרי ילדים, לחתל וכו'.
עכשיו השאלה
חמותך כבר לא צעירה כ''כ..אני ממש רואה את זה על אמא שלי- לכלוך משגעע אותה, מה שפעם היה חלק מהשגרה שלנו, לעשות פעילות עם ילדים זה מתיש אותה והיא נוטה להתרגז כשנוגעים לה בעציצים וכד' , פעם זה היה לא כ''כ מרגיז.. כי מה לעשות היא כבר לא בת 20...רוצה קצת לנוח, לרוות נחת מהצאצאים בלי להתאמץ יותר מידי, מספיק התאמצה כל השנים...
למה היא שומרת על הנכדים האחרים? אלף סיבות יכולות להיות.. אולי יותר קל איתם, אולי דווקא קשה איתם והיא יודעת לבייביסיטר לא תשתלט.. אולי היא יודעת שהבת שלה במצוקה אמיתית, אולי היה לה משהו ספציפי (שלא יכלה לשתף אותך ) החופש ובגלל זה לא עזרה לך? החל בענין בריאותי וכלה בענייני שלום בית,..

הילדים שלי אכן מאתגרים אבלהאחרים יותר כי שלי גדולים והאחרים של האחים קטנים ואליהם מתמסרת. אולי כי באמת הרגלתי אותה שאני לא אוהבת ללהכביד. אין לי מושג למה לאחרים יותר מתמסרת... לה' הפתרונים

מקווה שהובן..
ככה זה כשכותבים הודעה בחופש..

מנעולים. איך אפשר להיכנס ככה בלי רשות לבית? ועוד גבר??

שני כדורים ביום למשך 4 ימים .

אבל הבנתי שזה פשוט לא תמיד עובד..

תתייעצי אפילו עם רופאת משפחה היא אמורה להבין בזה.

זה עושה הרגשה טובה לעצמך ומשמח את הבעל לראות את אשתו יפה ומטופחת גם בתוך הבית

הדב. כמו פיזמה אבל עם שרוול ארוך חצאית קלילה טיפה איפור וזהו. מרגישה מטופחת ומצד שני חוסך להתלבש כבד בבית. במיוחד בהנקה זה סיוט.

זה הכיסוי ראש..
אני לרוב שמה חולצה וכיסוי של לצאת החוצה, ונשארת עם מכנסי פיגמה שחורות רחבות כאלו וכך גם נוח לי וגם מרגישה לא פרצוף כרית חחח..
בדיוק מצחיק שהיום בבוקר בעלי יצא לתפילה הקצת יותר מאוחרת אז ראה אותי מתלבשת ומסדרת את הכיסוי. אז הוא שאל אותי לאן אני יוצאת ואמרתי לו לשומקום פשוט מרגיש יותר נעים להתכונן ליום שהגיע גם אם אני בבית.. וכמובן שגם לכבודך הוא ממש אהב את שתי התשובות שלי!

כל הכבוד לכן שככה אתן משקיעות.

אני פשוט הייתי חסרת כוח. אז ישבתי 3 חודשים עם פיג'מה...

היום אני אוכלת את הלב על זה שלא יצאתי קצת, התאווררתי...

 

כבר מההתחלה (בטח בגלל התנפחות מההורמונים) חצאיות ומכנסיים (פיג'מה חח) לחצו לי על הבטן. אז התחלתי להסתובב בבית רק עם חולצה ותחתונים ובעלי ממש זורם עם זה
על כיסוי ראש אין מה לדבר, מורידה ברגע שאני יכולה כי זה לוחץ לי על הראש.. גם אם אני משתדלת לא לקשור את המטפחת חזק. וכובע סתם מציק לי..

אבל הפיג'מות שלי של ניק וכאלה אז זה חמוד

כי עם כמה שזה נוח (וזה נוח!) כשיש עוד ילד בבית זה לא שייך

הבגד שאני הכי אוהבת לשים זה שימלת טריקו כזאת היא ממש נוחה וצנועה לגמרי אז שמים אותה בשניה ואפשר בכיף לפתוח איתה את הדלת לזרים.

קניתי שלוש פיזמות חדשות ויפות, מכנס ושרוול קצר וזה ממש כיף מרגישה כאילו קניתי בגדים חדשים
לא אוהבת להתלבש בבית

במיוחד בחורף, אם הייתי יכולה לצאת ככה החוצה לא הייתי חושבת פעמיים,

הכי כיף פיג'מה מפנקת, שיער פזור (שמה קרם וכאלה אבל לא קוקו חזק)

כפכפים, מכנסיים...

ממש לא מרגישה מוזנחת,

מרגישה חופשיה ומאושרת,

תני לקנות מיליון פיג'מות אשמח יותר מכל שמלה שאני קונה.

רק לכבוד שבת אני משתדלת לכבד ולא להיות כל היום עם פיג'מה.

גם לא רק בחופשת לידה, מספיק שאני שעתיים בבית גם אם אח"כ יוצאים שוב, מעדיפה להתלבש כמה פעמים ביום ולא לוותר על הקלילות והנוחות של פיג'מה.

 

כל אחת ומה שעושה לה טוב,

העיקר לא להתעצל ולהשקיע במה שאוהבים. כמה דקות עבודה וזה כיף לכמה שעות.

כשהבוס דלי היה רואה שאני שותה תה הוא היה שואל אם אני מרגישה טוב,
אז הייתי עונה- כן, ברור, למה שלא ארגיש טוב,

עד שהבנתי שאצלו תה מתקשר לאנשים חולים

אגב, כשאני קמה בבוקר אני מחליפה מפיג'מה של לילה לפיג'מה נקייה, אחרת יש ריח של שינה.
אז לא מרגישה חולה

אבל כל אחת והרגשתה

אצלי להישאר עם פיג'מה זה כשאין לי כוח להתלבש..

מה שאיני לובשת בחוץ.
חצאיות קצרות, חולצות פתוחות יותר וכדו' יותר צנוע פחות צנוע תלוי מי בבית.
ושמתי לב שהרבה זה האיפור, אם את ברגיל מתאפרת אז כשאת ללא איפור זה ממש חיוור.

אם אני כבר בבית אני כן מעדיפה מדי פעם לתת לפנים להתאוורר .

לא מייקאפ וכאלו. לדעתי ישפר לך את המצב רוח.

בדלתא, אינטימה.. מניחה שבכל חנות הלבשה תחתונה

כי משתדלת גם בבית להתלבש יחסית בצניעות.

נראה לי שזה בהחלט קשור לשאלה אם יש כבר ילדים בבית.
אנחנו עוד רק שנינו, אז מרגישה הכי בנוח שאני לא צריכה להיות צנועה.. אבל מתפללת שיהיו לי כוחות ללכת בצניעות בבית כשיהיו בע"ה ילדים כי באמת נראה לי זה יותר שייך. אשרייך

קוראת לבגדי הבית שלי "מדי ב"
זה ממש לא פיג'מה.. אבל זה גם לא בגדים יפים שאני יוצאת איתם לקניון או לעבודה. אני יכולה לצאת איתם להוציא את הילדים מהגן או לקפוץ שניה למכולת.. כי הם בגדים רגילים... אבל אני גם יכולה לבשל ולנקות איתם (לאקונומיקה יש בגדים משלה), ואני לא מתבאסת שיהיה לבגדים ריח של בישולים או חומרי ניקוי כי אלה בגדים של בית...

מדי ב'

משתדלת שהם יראו יפה, למשל חצאית שחורה וחולצת טריקו נעימה מתאימה וכו'.

אבל זה חייב להיות חולצות לא צמודות מכותנה וחצאיות רחבות וארוכות שלא לוחצות בשום מקום.

הבגדים הרגילים שלי זה זוועות של חולצת לייקרה, גרבי ניילון, איפור, פאה, ואני בקושי נושמת ולא רואה לאן אני הולכת.

 

דדרך אגב בזמן האחרון כאבה לי הבטן והיתה נפוחה (תור לגסטרו אחרי החגים, תודה רבה) אז באמת לבשתי כתונת לילה מטריקו. והיתה לי אחת לשינה נקיה ואחת לבישולים ונקיונות מלוכלכת

כי בבית רוצים כל כך להרגיש משוחרר כזה

טריקו זה נעים בלילה ... אוהבת 

אני כמעט לא לובשת חלק עליון אריג. אולי רק בכמה שמלות אלגנטיות, או שמלות רופפות שיש תחתיהן חולצת בסיס צמודה.

אבל רק בגדי הבית הם מכותנה נעימה (יש לזארה חולצות פשוטות עם פתח סירה ושרוול שלושת רבעי יפות ונעימות).

בעלי בניגוד אלי לובש תמיד טריקו נעיםם (אמנם עם ציצית חולצה מחוייטת מעל אבל הכל כותנה ולא צמוד) ולכן אני תמיד אומרת לו שזה לא פייר, רק אני מזיעה..

בדקת הליקובקטור?

כי אני סבלתי הרבה זמן מכאבי בטן, גזים ובטן נפוחה וגיליתי שיש לי הליקובקטור.

לבעלי היה כאב טיפוסי לזה, בקיבה, בדק ויצא לו 25.

הרופא אמר שזה חיובי אבל מאד נמוך אז אין צורך לטפל.

הבנו שאם  יש בן משפחה עם זה אז כל המשפחה צריכה להיבדק.

תכננתי להיבדק, חשבתי שאולי אולי הבלגן אצלי קשור, אבל היה נראה לי לא הגיוני כי זה אמור  להשפיע על הקיבה בעיקר.

 

עכשיו שאת אומרת אני באמת אבקש בדיקה מרופא המשפחה..

ותליתי את זה בתזונה.
גם מאד עליתי במשקל לפני ההריון בלי סיבה ולא הצלחתי לרדת.

עכשיו טיפלתי בזה והתחלתי קצת לרדת במשקל.
וכל התופעות שהיו לי עברו.

סבלתי בהריון מאד מצרבות משהו ברמה מטורפת, כמעט לא אהלתי בגלל זה ולא יכולתי לישון אם לא לקחתי כדור, הייתי בטוחה שזה בגלל הריון התאומים ועכשיו אני בטוחה שזה בגלל ההליקובקטור.

זה הכי נוח לי
בזמן תפילה אני מחליפה לצנוע ואז מחזירה

אין לי שבע פיג'מות ואין סיכוי שאחרי שהייתי עם פיגמה כל היום אני אלבש אותה בלילה.

פתאום יש לי זמן לחשוב על שילובי בגדים חדשים
מרגישה בנח לנסות קשירה במטפחת , מקס יצא מכוער אז מה אני לא ממהרת לעבודה
בקיצור שחרור האשה חופשת לידה
אני פורחת

בתחנות אוטובוס ובשטחים מסוימים אסור על פי חוק לעשן.
צלמי אותם ותאיימי בתלונה למשטרה. לרוב זה עובד.

בנאדם שחנה קבוע בצורה שאא היה לעבור. וההוא פשוט החטיף לו מכות.

אומנם הוא לא מעשן בבית בכלל

אבל הריח נשאר

עם תינוק בחדר, להפחתת סיכונים למוות בעריסה, לא ליד הורה מעשן, גם אם הוא התקלח והחליף בגדים

יכולה לכוון אותי למחקר/מידע על זה?

מקווה שתהיה כאן מישהי יודעת.
תנסי לגגל המלצות של משרד בריאות על מוות בעריסה

באתי - הריון ולידה

@בהתהוות

גיסתי אחות בתל השומר ואמרה לי שבכניסה לתינוקיה מבקשים מהורים מעשנים להתקלח ולהחליף בגדים. כדי למנוע מוות בעריסה.
אולי מקלחת כן מספיקה?

אחד מהכללים זה הורה לא מעשן.
צריך גם לדוגמה הנקה. אחרת יש סיכון בלינה המשותפת.

אני הרגשתי ככה בדיוק בהיריון..פשוט כופים עלייך לעשן.מעצבן כלכך.אני עושה להם פרצוף או מנפנפת עם היד או מבקשת אם נעים לי..

.

 

אולי כשאת עוברת ליד אותם אנשים באותם מקומות מועדים, שימי על האף והפה מסכה כמו של רופא שיניים.

יועיל גם כדי לעשות לאנשים מצפון..

וזה גם באמת עוזר.

אס הבנאדם נוטה לא להסכים, אבל אם מבקשים לזוז אז ממש מקבלים בהבנה.
יצא לי כמה פעמים לבקש, אם זו רק אני, אז אני מתפדחת, אנל על התינוקות שלי אני לא דופקת חשבון לאף אחד. אני אומרת- אני עם תינוקת קטנה, יש מצב שתעשן יותר רחוק? כמעט תמיד נענים לי. ואם לא, אני זזה מהתחנה, לא נעים לראות אישה בהריון עומדת מחוץ לתחנה בגללך- אז לפחות מצפון עשית..

כשאמא שלי מנקה את התנור לפסח היא משתמשת באיזו מסיכה נגד כימיקלים ,מכסה את האף והפה בלבד (אולי קוראים לזה מסיכת פחם? לא יודע בדיוק).
תנסי לקנות כזה. ככה כשתצטרכי תוציאי מהתיק ותנשמי דרך זה כמה דקות וכמה תינצלי מהעישון ומהפגיעה בעובר.

אם החשש הוא מהניקוטין, אז בעשן שמתפזר אין כמעט ... ובוודאי לא ברמה שמגיע לעובר . מה שכן לא בריא זה העשן עצמו

ויצאתי מאיזון לגמרי. מה שלא קרה לי כבר שנים..

 

וזה נורא מעצבן ללכת ברחוב, ובנוסף לכך שאני נמצאת על כרעי תרנגולת בענין הנשימה עוד אנשים הולכים עם הסיגריות שלהם ביד בכל מקום.

 

גם זה לא כל כך טוב שנאלצתי להגביר את המינון של המשאפים בהיריון. אוווף.. 

 

ואני מתפללת שזה לא יחמיר מעבר לכך....

טיפול הומאופתי בשילוב עם משאפים, ועם האצבע על הדופק, ובהדרגה, להוריד את המינון ואולי אפילו להצליח להיגמל.

יצא לי בהריון לקבל אאינהלציה ע סטרואידים פעמיים בגלל צינון עם שיעול מטורף, חוסר אוויר.

הכי חשוב שיהיה לך מספיק חמצן. זה הרבה יותר קריטי מכמות הוונטולין.

זה של התינוקות עם הציור של הדובי... סבלתי לפני כמה שנים בימות הקיץ החמים משפשפת, מרחתי לפני השינה (בנדיבות...) וקמתי חדשה! נ.ב. מרחתי כמה סוגים של משחות לתינוקות וזה הדבר היחיד שבאופן קבוע עזר לי ותוך לילה אז זה מה שאני שמה לקטנטנים...

וכן, שמנים סובלים מזה תמיד

כן, רוב אם לא כל האנשים השמנים סובלים משפשפת. כל אחד מצא לעצמו פיתרון:
להקלה מיידית עוזר לשים טאלק, אבל זה לא ממש מרפא לאורך זמן.
לריפוי: להתקלח ולשים קרם ידיים טוב (של פנג׳ל מעולה, ופותר את הבעיה ) גם אורה קרם עוזר.
למניעה: ללבוש טייץ.
תרגישי טוב.

הדבר היחיד שממגר את התופעה.

ולהחלמה כבר אמרו

למיסיל וכדו'

אז אולי הריון כי אצלי זה תמיד היה ככה וכבר ידעתימשאני בהריון

נהיה לי כתם יותר גדול, אבל עדיין באותו צבע..

בובי אל תלחצי זאת פעם ראשונה.
תחכי עוד יומים שלושה תעשי עוד בדיקה ותקחי בקלות. אם כן מעולה ואם לא אז תקחי אוויר יש עוד דרך לעבור. לחץ תמיד משפיע בצורה לא טובה.

אני לא בלחץ.. אני פשוט לא נתקלתי אף פעם בכתם בניגוב. פעם שעברה גם איחר לי (בלי ניסיון להיכנס להריון) בחמישה ימים אבל לא היו לי כתמים בין לבין..

אני לקחתי גלולות לפני שניסינו וכשהפסקתי כל מחזור היה שונה מאוד. לפעמים כתמים קודם לפעמים בלי כאבים לפעמים בחילות. אז שום תתני לגוף לעשות את שלו. מתפללת בשבילך ומחזיקה אצבעות

הוא הגיע בצורה מאוד משונה ולא מוכרת, ז"א, זה התחיל בכתמים ורודים על נייר הטואלט אחרי הניגוב וזה המשיך בכתמים ורודים-אדמדמים על הפד במהלך הלילה.. אף פעם לא חוויתי מחזור שכזה, גם לא היו לי כאבי בטן.

הגוף הנשי משתנה במהלך השנים.
מאחלת לכם שתזכו מהר לפרי בטן

אם ממשיך ככה תעשי בדיקת הריון

כל פעם כשאני מניקה אני קולטת את גודל הנס. 

שניה אחת הילדה מוצצת אוויר, ושניה אחרי זה שטף של חלב...

 

מאחלת המון כוחות הנפש והגוף, הקב"ה שומע תפילה ועוזר.

ומנמנמת בישיבה עד שהוא היה משחרר את בועת האויר.

אפשר לחבר את המיטות ולהניק בישיבה באמצע המיטה הזוגית כשאת שעונה על כריות.

 

או עוד משהו שאפשר לעשות - להצמיד את המיטה אל הקיר, לשכב ולהשעין אותו עלייך כאילו הוא יושב בסלקל, עד שהוא משתחרר.

או פשוט להושיב אותו, אפילו חגור, בסלקל עד שהוא משתחרר, ואז להשכיב חזרה בעריסה או איפה שהוא ישן.

אוי הטפשת

לפחות אכלת שווארמה

רק שאני הגעתי למרפאה הלא נכונה והתור שלי היה במרפאה אחרת בעיר!

שהגיעה לחתונה בעיר רחוקה שבוע לפני 🙈 עכשיו בנס מנעתי את זה מאחותי ..

עד עכשיו לא מבינה כל הזמן זכרת שהתור ב12 לחודש איך הוא ניהיה 11 לחודש??

אמרתי לה שאין לי בעיה לבוא אבל נראה לי שלא יראו כלום באו''ס כי הילדה כבר נולדה לפני שבועיים

אין לי מושג מאיפה המציאו לי סקירה

ואת כבר כפול מהזמן שהוא אמר, אולי לחזור אליו? לבדוק שהכל תקין שם?

וגם- לשאול רב!!! התייעצת עם דמות הלכתית? לא כל דימום אוסר! במיוחד במצב כזה שאת כבר שלושה חודשים אחרי לידה. לא בריא בכלל לזוגיות ולנפש

חברה שלי דיממה 3 חודשים והתברר שהיה לה דלקת ברחם. שווה לבדוק את רופא..

טבלתי אחרי שישה שבועות ולמחרת קיבלתי 😒 שמתי התקן ואז כעבור חודש, עם כתמים אבל בדיקות נקיות (3 סה"כ) טבלתי .. תשאלי על כל דבר! באמת ניסיון קשה, בהצלחה!!

חיבוק חזק!!!
כל כך מבינה את הקושי הגדול...

ואני גם בקשר עם רב. סתם אני כבר לא מתפקדת נורמאלי ופשוט משתגעתת
רציתי לראות עם יש לי חברות לצרה;)

נראה לי שאם נבדקת, והכל תקין מבחינה רפואית, ובכל זאת ממשיכה לדמם, אל תתני לזמן להמשיך לחלוף.

נשמע שצריך לעשות חשיבה מחדש בקשר לאמצעי מניעה.

 

בנוסף, לפעמים מה שיכול להציל במקרה כזה, זה לשאול רב בקיא, עם הרבה ניסיון, שיכול להקל ולהתיר את מה שאת רואה, כי אחרת באמת לא יהיה מנוס מלהחליף אמצעי מניעה.

אני טבלתי אחרי 3 וחצי חודשים... ולא דיממתי מהתקן. אלא מהרחם.....

זה קשה נורא.

אגב אחותי דיממה חודש מההתקן והתברר אח"כ שהחיכוך של החוט עם הנרתיק גרם לה לדימומים.

אבל אם לך זה מהרחם אולי תנסי לקחת תה פטל? זה עוזר מאוד לקיצור ימי הדימום.

חיבוק ענק!

אני גם מדממת מהרחם. כבר אין לי פצע..
וזה לא חיכוך, הרופא בדק ואמר לי שהדימום שיש לי הוא לא נפוץ אבל קורה😠👿

ללעוס מקלות קינמון
או לשתות חליטות קינמון

תוכלי להשיג בחנויות טבע- כעלי פטל מקוריים, כטיפות או ככדורים.

אני לקחתי טיפות- 35 טיפות מהולות בחצי כוס משקה- 3 פעמים ביום.

עבד פשוט מעולה!

אבל יש יותר זולים

בניצת הדובדבן.

כל הסיפורים האלה-- שאני לא יודעת כבר!
לא רוצה דימומים!
ואת הסרזט- אני לא מצליחה לקחת בול בזמן! שוכחת...
7 ילדים.. ימים עמוסים ואני לא מצליחה לזכור בול בשעה...
בדיוקהשבוע טבלתי,
הרגיש לנו כמו נצח.
וכמה רבנו...
אז לא בא לי שוב לדמם😐

ממליץ על נרות חצי שנה ראשונה

אבל לא הנרות הפשוטים

נראה לי שאלה מחול

ככה זה לא הורמונלי

אנקאר

פרמטקס

ושקפים

יש רשימת משוקים

ואני קונה בבית של מישהו

להשיג נרות פרמטקס למניעת הריון:

אשדוד - 0527662703
שדרות 0507161660
רחובות - 0548494141
בית שמש 029994446
קרית ספר - 089740427
קרית ספר 0548469969

אני מכירה יותר מידי נשים שנכנסו להריון מנרות 

למעט התנזרות.

אבל נרות הם בהחלט מהאמצעים הפחות בטוחים.

זאת ההמלצה של מכון פועה, לא?
אני לא מבינה וצריכה שיעשו לי סדר... 🙁


ואם רוצים התקן, במה להשתמש אחרי הטבילה ועד ששמים אותו?

ופחות על הנרות.

 

 לא יודעת מה להגיד לך 

 

 

ממש מעצבן. כי עשיתי מלא בירורים וזה ובסוף😪

חיבוק ענק ענק...
כשהגעתי לרופאה חודש וחצי אחרי הלידה וקיוויתי שהיא תאמר לי שיש פצע והדימום מהרחם נגמר, ואז היא אמרה שיש עוד די הרבה קרישי דם וזה עלול לקחת עוד זמן.. אז שאלתי אותה מבואסת ''אז אני כנראה לא אטבול בקרוב?'' והיא ענתה לי ''זה סתם נראה לך שכל החברות שלך עושות הפסק כבר בחדר לידה. לכולן לוקח הרבה זמן!'' חח איזה חמודה, היא ממש עודדה אותי שבוע אח''כ הדימום נגמר ואז היו כתמים ביום של הטבילה שב''ה לא אסרו.. יצא לי חודשיים סה''כ, מהרחם, בלי קשר לאמצעי מניעה. הרגיש כמו נצח
אז 3 חודשים?! וואי.. מעריצה אותך.

להקפיא לא יודעת.

גם חלב קפוא שהופשר מותר תוך 24 שעות. ואם הוא הפשיר בצהריים, אז זה סבבה.

מתקפלת מטריה, קלה ממש יחסית, לא יודעת לומר על הגלגלים. אבל אינגלזינה נחשבת חזקה.. להורים שלי היתה אינגלזינה ששרדה 8 ילדים.

היה לי תקופה אינגליזינה בהשאלה וההיגוי שלה היה מעצבן נורא
ומעצבן שחייב תמיד שני ידיים
לא אהבתי בכלל

לאינגליזינה היום יש ידית אחת.

ויש לו מנגנון קפיץ ממש נוח כצריך להפעיל לחת על הידית (כמו כשיורדים ממדרכה או מדרגה). 

באמת היה דגם ישן

את הבסיס-גלגלים קל לקפל ולפתוח, האמבטיה/טיולון/סלקל מתחברים ומתפרקים בקלות מהגלגלים.

יש לה ידית אחת, לא ראיתי עם שתיים...

קלה,

מתקפלת בקלות, 

גלגלים טובים

 

לא מצאתי לה חיסרון. 

 

מומלץ

 

(אנחנו קנינו ביד2 במצב מעולה במחיר נמוך משמעותית מהמחיר של עגלה חדשה. שווה לבדוק)

אומנם מתקפלת מטריה
אבל זה גורם לחסימה מוחלטת של הסל למטה (אלא אם כן רוצים להכניס פריטים ממש צרים, תיק לדוגמה לא נכנס)
והיא במשקל ממוצע. לא קלה במיוחד יחסית לשאר העגלות

היא בינונית לגמרי
אבל במחיר היא לא הכי זולה בשוק

גילוי נאות.
אין לנו את העגלה הזאת אלא לגיסי

אבל זה נכון שההכנסה לסל מעט יותר מסורבלת. 

בעיני זה חיסרון לא משמעותי מאוד (הנה, מצאתי לה חיסרון!).

 

אני יודעת על כמה חברות שהעגלה עוברת במשפחה כמ הילדים, אז נראה לי כן חזקה מההתרשמות שלי. 

 

אה, ויש לה יתרון שאין לה בסיס גלגלים רחב (כמו אצל הבייבי ג'וגר לדוגמא), והיא ככה יכולה להיכנס בכל מיני מעברים צרים, וגם לחדרים. 

עברה את כל המעברים הנחוצים. במקרה הצורך הרמתי את המאחורה והסעתי רק על הגלגלים הקדמיים שהם צרים יותר (וכשאני מדברת על מקרה הצורך זה משאית שעמדה באמצע שביל צר ועברתי צמוד אליה...)

מצאנו את העגלה ב800 שקל כמעט חדשה ושמורה והריפוד לאחרונה עבר נקוי. נראה לי נלך עלזה.
תודה!

מתאים עד גיל חצי שנה?

ואפשא לקפל אותה ביחד עם הטיולון או שצריך להוריד אותו?

אמבטיה מרווחת ביותר!
והזאת שקנינו ממנה אמרה שהילדה הראשונה הייתה באמבטיה עד גיל חצי שנה, והשנייה הייתה פגה וקטנה אז נשארה עד גיל 9 חודשים

קיפול משקל וגלגלים אחלה

 

מבחינת היגוי ועבירות במקומות לא נוחים- יש טובות ממנה בהחלט

 

האמבטיה מעולה. גדולה, מרווחת, מוגנת. מפנקת

הטיולון צר יחסית. 

בשכיבה אי אפשר להיות בו אחרי גיל שנה גג..

נהיה צר ואין להם מקום בידיים

אבל סביר להניח שזה פשוט תלוי בעניין שלשמו את צריכה את הרופא...

יותר מזה.. בהריון הקודם הייתי סמרטוט והיה הפלה בסוף

הרבה מרגישות בחילות בהריון. זה תקין.

אם התחושת בטן שלך ממש מחשישה אותך, אז אם הייתי את, כנראה הייתי הולכת להיבדק (מחר).
עם זה, לדעתי, כנראה שזה פשוט עבר...

זה בא בגלים...(וטוב שכך)
אבל זה באמת משתנה מאחת לשנייה .
אם בא לך להיות רגועה לכי לבדוק שהכל בסדר.
בהצלחה

בבחילות ובתסמינים בין השבועות, בדרך כלל, 9-10. זה נובע מהשגת רמה הורמונלית גבוהה מספיק לשלב, ואז הבחילות מוקלות, וכששוב הגוף עובד על העלאת הרמות ההורמונליות לרמה גבוהה עוד יותר, הבחילות חוזרות.

 

 

אז סליחה עך התגובה הלא אופטימית והמלחיצה.
אבל לצערי אצלי היה אחרת. התחיל עם בחילות וכו.. ופתאום היתה הקלה. הרופאה לא התרגשה. אבל אחרי שבועיים קמתי עם דימום - הפלה. העובר היה בגודל שמתאים לשבוע בו הפסיקו הבחילות..
אז בעז"ה שהכל יהיה תקין אצלך. אבל אני הייתי הולכת לבדוק שהכל באמת בסדר.

לא אמורים לחשוש מזה...

שמעתי גם על סיפורים שההריון הפסיק אבל התופעות המשיכו.. וגילו את זה רק בדיעבד...

ככה שסיפורים יש לכאן ולכאן. ואם נגזר ההגזרה חלילה על מישהי, זה קרה ולא קשור לתופעה כזו או אחרת.

בכל מקרה חיבוק גדול על מה שעברת

 

ולפותחת, אם את ממש לחוצה, בשביל השקט הנפשי לכי להיבדק, ואם לא- תהני!

הייתי משלמת הרבה שההקלה בתופעות תגיע אצלי בשלב כזה...

היו לי כבר בחילות שבועיים והתחילו גם הקאות לא יכולתי לאכול כלום ולא הייתה שום הפוגה בבחילות ופתאום יומיים שאין זכר לבחילות/צרבות ואני אוכלת רגיל. אני יודעת שזה לא אומר כלום אבל זה קצת מלחיץ אותי במיוחד שהרופאה אמרה לי לחזור אליה רק אחרי השקיפות וזה עוד חודש... בהריון הקודם הרופא אמר לי לחזור בשבוע 9-10 לאולטרסאונד חוזר לראות שהכל מתפתח בצורה תקינה. מרגיש לי המון זמן לתקופה כזאת של שליש ראשון שיש בו סיכון מוגבר להריון. מה כדאי לעשות?

בעזרת ה' אלה באמת חששות שווא.

הוא מאוד נמוך.
היה לי באחד ההריונות. אם יעודד אותך, זה אמור להקל על הלידה , והוא אמור לצאת יותר מהר.

אני בעד לידה קלה..
אבל לסבול ככה עוד חודש וחצי זה פחות כיף..

ותודה גדולה לה' שאלו הכאבים שאני עוברת

היה לי הריון אחד שמאוד סבלתי מזה. זה היה כמו דקירות למטה. היה משתק אותי. זוכרת פעם אחת שחציתי את הכביש, ופתאום דקירות. ... תפסתי את בעלי באמצע הכביש ולא יכולתי לזוז לכמה שניות.
אצלי זה היה ככה עד הסוף. אבל אולי יכול גם להשתנות, לא יודעת. בהצלחה בכל אופן 😗

או לפחות להתייעץ עם אחות/רופא בטלפון

בדרך כלל מחטאים את המקום ונותנים משחה ,שמורחים פעמיים ביום ושמים תחבושת מעל למשך 5 ימים.
רק בריאות ,

בטח מהלידה זה אמור להשתפר ובמידה ולא לכי לרופא. עדיף.

מכירה די הרבה נשים שמשתמשות. 

אחרי הלידה הקודמת השתמשתי כמה חודשים בסרזט ואז אמרו לי שיש מחסור והרופא רשם מיקרולוט. עם המיקרולוט שרדתי בקושי חודשיים כי הוא לא עשה לי טוב. ועם הסרזט לא היו לי תופעות לוואי בכלל. קיוותי מאד לחזור לסרזט אחרי הלידה הזאת. כי מה שאמרו אז זה רק מחסור זמני ולא שמפסיקים למכור לתמיד…

מקוה שזה בסדר שמתייגת
@הדס123

@הדס123

שמעתי המלצות על תמי אמון (נראלי שכך קוראים לה). מלווה בכל בתי החולים של חיפה..
שווה לבדוק באתר זהר כבר בדקה. יש להם שם כל מיני המלצות על דולות.. ואולי בפייסבוק יש קבוצות של דולות באזור? לא מכירה פשוט..

עשיתי חיפוש בגוגל אבל זה לא תמיד עדכני ויש הרבה דולות במיוחד דתיות שאין להן נוכחות באינטרנט… חשבתי שאולי פה יהיה יותר ניסיון אישי עדכני. תודה שוב

התכוונתי שתנסי לברר בגרעינים התורניים באזור. אולי יהיו להם רעיונות למישהי מומלצת מהקהילה..

וכשהיתה בעיה הרוםא הפנה אותי לסקירה בבית חולים ואז הקופה נתנה לי התחייבות על זה

יש לנו בדיוק אותו דבר!!!!!!!

הבת שלי בת שנתיים וחצי...קטנים היא מידי פעם מפספסת אבל גדולים לא עשתה אפילו פעם אחת בשירותים. רק בתחתונים.... לא עזרו ההפתעות וההבטחות וההסברים... 

אני לקראת יאוש. חשבתי כבר לחזור לטיטול.

היא גמולה כבר איזה חודש וחצי....

אשמח גם לעצות.תודה!

זה לא להתרגש או לעשות ענין מכך. גם אצלנו,היה גמול חצי שנה ביום ובלילה אבל גדולים עשה רק בחיתול -כשהיה צריך ביקש חיתול ועשה.כל הזמן כולם ניסו לשכנע לעשות בשירותים,הסבתות הבטיחו מתנות ענקיות ושוות לדעתי הוא ראה שזה מפעיל אותנו ואנחנו נותנים לו יותר מידי תשומת לב בנושא אז הוא המשיך ...הוא היה בשליטה מלאה ועשה גדולים רק בזמן שהיינו בבית. ברגע ששיחררנו לגמרי,רצה גדולים קיבל חיתול,סיים,ניקינו אותו והחזרנו תחתונים....פתאום אחרי חודש כזה הוא ביקש לנסות לעשות בשירותים....מיד חגגנו את המאורע והלכנו לבחור מתנה קטנה.,..למחרת זה חזר על עצמו ואחרי יומיים כבר זה בא בטבעיות בלי מתנות.
מה שכן צריך הרבה הרבה סבלנות.בהצלחה!

תודה על העצה. הבת שלי עושה גם בגן וגם בגינה ובכל מקום.... אין לה בעיה איפה. אז זה קצת בעייתי. גם לגננות בגן וגם זה לא תמיד מתאים לעשות גדולים בגינה בתחתונים... היא לא מודיעה לי שהיא עשתה. אני מגלה את לפי הבגדים שהתלכלכו או הריח... בקיצור. מסובך....

אם לשירותים- אז אולי הוא יסכים בסיר?

אין לו סבלנות לשבת בישבנון..
אנחנו לא מתרגשים למרות שהוא גמול כבר איזה חודש וחצי.. נותנים לו את הזמן..

באמת אולי אנסה סיר.
הוא גמול כבר ארבעה חודשים. לא כל כך רלוונטי להחזיר טיטול.
הוא מודע לעצמו - הרבה פעמים הולך לחדר כשצריך ובא לומר לי אחר כך.
ממש משתדלת לא לעשות עניין, אבל לפעמים כבר פשוט אין לי כוח לנקות אותו...