פורום הריון ולידה (עמוד 3842)

לא כל כך מוכר....לא רוצה להלחיץ, אבל אם את מתכוונת לעצירות של הנשימה או קושי בנשימה וכדו' - תפשיטי אותה ותבדקי אם יש לה שקע מתחת לצלעות באמצע החזה (איפה שנגמרת הסרעפת), ותשימי לב לצבע שלה סביב השפתיים. אם יש לה שקע ניכר לעין וצבע אפור או לא שגרתי סביב השפתיים זה יכול העיד על מצוקה קלה בנשימה. 

 

לרופא ילדים ובזריזות 

 

אולי תתייעצי עם מוקד אחיות של הקופה קודם וידעו לתשאל ולכוון אותך ביעילות 

 

בהצלחה רבה

היא כמו לקראת הקאה ובולעת את זה, ככה זה נשמע. לא נעצרת לה הנשימה חלילה. מתעלפת רק מהמחשבה.

השתנקויות זה לא נורמלי.

 

 

איך הגענו למצב שאמהות לא יודעות במה מחסנים את הילד שלהם??

אם זה החיסון של חצי שנה זה אמור להיות שעלת- דיפתריה- טטנוס- הומופילוס משו

ומתעקשת שירשום בדיווח של הביקור שקיבלה אתמול חיסון

אז תלכי לרופא. זה יכול להיות צירוף מקרים שהיא בדיוק קיבלה משו אחר באותו יום של החיסון. כדאי לבדוק!

והתקשרו אלי יום אחר כך מהמעון שהוא מקיא.

הוא קיבל גם רוטה וזה יכול לגרום הקאות.

החיסון המרובע
דלקת כבד B
ורוטה
אפשרי שהם גורמים להקאה... לרוגע אולי כדאי ללכת לרופא... ממש ממליצה לך לבקש מאחות טיפת חלב את העלון שמסביר על החיסונים.. אצלם לך מה שקשור לחיסונים שעשית שיהיה לך בינתיים...

זה הכל....
זמני וחולף..
בהצלחה!

תשאבי חצי שעה/ רבע שעה בדו"צ ותוסיפי תמ"ל

קודם כל - לשתות, לשתות ולשתות

 

להיות רגועה

 

להניק בתדירות גבוה

 

להניק בין השעות 2 בלילה ל-6 בבוקר - הנקה כמה שיותר ממושכת. בשעות אלה הגוף מחליט כמה חלב הוא מייצר מחר.

 

אלפלפא בסלט או כתוסף תזונה. אין סיבה לפחד מ עודף

 

בירה מתוקה. אין חשש לעודף, אבל מומלץ לחכות עד שהגז יצא, במיוחד לנשים שסובלות מגזים.

 

לשתות תה מתוק כרבע שעה לפני ההנקה.

 

שיבולת שועל

 

....

הרשימה היא ענקית, אבל אלה הם הדברים הבסיסיים

כי אני יודעת שקפאין לא טוב בהנקה.

את מתכוונת לתה ירוק-ללא קפאין?

היא התכוונה מחליטה,אני שתיתי רגיל של ויסוצקי ועזר פלאים.
גם שקדים.
וכמו שכתבו-לשתות,לשתות לשתות לשתות!!!!!!!
שתיתי בהנקות 3-4 ליטר ביום!

זה מגביר חלב או משמין את החלב?

ומה עוזר בתה מתוק? את יודעת?

תודה!

מדברת ספציפית על תה שומר, זה מגביר את כמות החלב, לא יודעת לגבי משמין את החלב, לי זה הגביר עד לרמה ששתיתי 3-4 כוסות תה שומר אחרי יומיים בלי הנקה שהבן שלי היה מאושפז עם דלקת ריאות בגיל חצי שנה, תוך כמה ימים חזרתי להנקה מלאה, ואחרי חודש לשאיבות כרגיל לחלוטין (מנות של 180) אחרי שכבר כמעט הכל התחסל בגלל האישפוז.

אנסה בעז"ה!! תודה!

יש תיונים של צמחים שרשום עליהם ׳ללא קפאין׳

האמת שאני כו שותה קצת קפאין בהנקה..

אבל אני משערת שלא ימליצו על תה עם קפאין בשביל להגביר חלב אם..

אשמח לעוד רעיונות.

ולגבי הנקות- אני אכן מניקה לעיתים תכופות, לא נראה שמשתנה...

יש שיטת הנקה של צד אחד כל פעם,

שמתי לב שכשאני מניקה משני הצדדים הבת שלי מתעוררת אחרי שעה ורוצה לינוק שוב, היא כאילו לא שבעה אפילו שאוכלת שתי צדדים, וכשניסית את השיטה של צד אחד כל פעם שמתי לב שהיא רגועה הרבה יותר- ממש המתנה של 3 שעות בין הנקה להנקה- מה שלא היה קיים בכלל!

אז סתם אני ממליצה, אם הייתי מכירה את השיטה הזאת בהתחלה זה היה חוסך לי כאב ראש גדול... ואשמח גם לשמוע עוד רעיונות 

המשביע.

זו כנראה הסיבה.

כשהבת שלי לא עלתה מספיק המזרח, בטיפת חלב אמרו לי להקפיד על שני צדדים, אבל ארוך, לחכות שיעברו לפחות עשרים דקות ואז לעבור לצד שני .

שמחליפים בין הצדדים לפני שהתינוק מגיע לחלב האחורי.

ההמלצה אגב, לסחוט לפני ההנקה שיגיע מהר לחלב האחורי..

אצל הגדול שלי בהתחלה הנקתי 2 צדדים,

ואחרי ששמעתי את ההמלצה הנ"ל ניסיתי אותה-והוא היה ממש לא רגוע.

מה שאומר שכל תינוק הוא משהו אחר. ותמיד אפשר לנסות דברים חדשים.

מרגישה שאין לי מספיק חלב, הבן שלי מסיים צד אחד ומתנתק, מה השיטה הזו אומרת? להחזיר אותו לאותו צד?

כי אם כן אז לוודא שזה מותאם להנקה
לישון. זה אחלה מגביר חלב.
שקדים. שומר. גזר. תירוש
מה שיוצא בשאיבה בכלל לא מדד.
אולי את לא מורגלת בשאיבות ולכן לא יוצא הרבה
היא עולה במשקל? יש טיטולים רטובים?
להניק בתדירות גבוהה מאותת לגוף לייצר עוד

יש גם תמציות צמחים שקונים בבית טבע-

 

שמגבירים לחלק מהבנות מאוד..

אבל ככה אנחנו נוהגים..

היה ממש לא נעים עברה ממש כאבים כמו לידה והתינוק לא התהפך .עברה קיסרי .

אני קבעתי תור להיפוך אבל ילדתי לפני וגם בדיעבד לא יכלתי לעשות היפוך כי הוא היה מגולגל עם חבל הטבור...
אבל כן יש לי קצת תשובות...
* זה אכן תהליך לא נעים בכלל ועלול קצת לכאוב אבל לדעתי שווה את זה,...
* צריך לקבוע תור .. זה ממש מתאשפזים כזה שמים בגדים של בית חולים וכאלה כי זה יכול לגרום שתהיה לידה....( לי שקבעתי תור אמרו מה אכפת לך לנסות את ההיפוך גם ככה את הניתוח יש לך אז אם ההיפוך לא יצליח או יתפתח ללידה זה יצא אותו דבר כאילו בניתוח....)
*אני קבעתי לנילי ינאי שמעתי המלצות ממש טובות ממנה .. בהתחלה ביררתי על זה בבלינסון ושמה אמרו לי שהרופא שיהיה הוא שיעשה לי את ההיפוך ואין אפשרות לבחור... אצל נילי התקשרתי לבית חולים ודיברתי איתה ממש כדי לקבוע...

מה שכן לא כדאי לחכות הרבה עם זה כי ככל שההריון מתקדם הסיכויים להצלחה פוחתים...
לידת עכוז אני אישית לא הייתי לוקחת סיכון.....במיוחד עם זאת לידה ראשונה

בבית חולים מאיר בכפר סבא. אצל דוק חגי קנטי האיש והאגדה.. שנחשב להכי מומחה בארץ בהיפוכים.. הוא הראשון שעשה היפוכים בארץ. קודם הייתי אצל רופאה שניסתה ממש חזק ועשתה לי כאבים אייומים!! היא כנראה לא הייתה מקצועית ואני סבלתי ממש! לאחר שהיא לא הצליחה קראו לדוקטור קנטי שאיך שהניח את הידיים על הבטן שלי אמר לי לכי הבייתה אין סיכוי.. לאחר מכן הייתי כל היום עם צירים בגלל הניסיון הכושל.. ולאחר יומיים ילדתי בקיסרי בבלינסון.. והם אמרו לי שהרחם שלי היה כל כך צר והראש של העובר ממש ישב למעלה ושלא היה סיכוי בחיים שאני יצליח לעבור היפוך.. בהריון ראשון זה יותר מסובך מהריוו רגיל.. אבל מניסיון חקרתי לגביי היפוכים כל כך הרבה שמעתי מלא סיפורים ואני ממש ממליצה על דוקטור קנטי. פשוט תרימי טלפון לבית חולים מאיר ותקבעי תור וכמה שיותר מהר.. למרות שלפני תשיעי לא תמיד מומלץ לעשות כי זה יכול להוביל לצירים.. בהצלחה

איך אנשים מביאים שניה אחרי לידה עוד אחד???

איך הם שוכחות תסמרטוט שהן היו בהתחלה

ועד עכשיו אני לא רואה את עצמי ככה

אבל מי שמסוגלת

זה באמת לא קל

וההתחלה באמת קשה 

ואני כבר הריון שני ופשוט מעריצה כל מי שאני רואה בהריון...
והתגובה הראשונה שלי הייתה פעם ״ יאו איזה מסכנה היא בהריון...״

הוא שהם פוגעים לנו בזיכרון -

ואז אנחנו פשוט שוכחות כמה זה נורא להיות בהיריון,

ונכנסות בשמחה שוב להרפתקה הזו...

 

זוכרת כמה קשה היה ההיריון הקודם. זוכרת שסבלתי, שהקאתי דם, זוכרת את הלידה הארוכה, את רגעי הלחץ.

וזוכרת הכי טוב את הרגע שהוא היה בחוץ. (לא בידיים שלי כי פחדתי שאפיל אותו מרוב חולשה)
זוכרת את האושר וההודיה העצומה לה'. זוכרת את ההרגשה שהקב"ה מלווה אותנו. זוכרת את ההנקה המחברת.
ובחרתי לעבור את התהליך שוב (כשהפעם אני גם מודעת לקושי והסבל שההיריון יביא איתו)
זוכרת להגיד לקב"ה תודה כל הזמן על הבעל, על זה שנקלטתי עוד לפני שקלטתי שאני נשואה.
זוכרת להגיד תודה על עוד היריון ועל משפחה שתומכת, ומכללה אקדמית תומכת (חשוב ולא מובן מאליו).

 

כמה שאני זוכרת. זוכרת כל הזמן והפעם כנסתי להיריון כשאני מוכנה למה שמצפה. ומודה מודה לקב"ה.
כמה שפע אני מקבלת!

השכחה נבראה (בין השאר) כדי שיהיו עוד ילדים... כי הזמן משכיח ממנו את הכאב הממשי.
והיולדת מביאה קרבן חטאת כי היא נודרת בלידה שהיא לא תביא עוד ילדים, אבל בפועל אח''כ היא כן רוצה.

הלוואי והיתה לי שכחה בכל מה שקשור להריונות ... 🙂

אני לפעמים חושבת על עצמי וואו עברתי הריונות, לידות, אני מגדלת ילדים, אני ממש ראויה להערכה. ואז אני נזכרת שכמעט כל הנשים עושות את זה אז למה אני מרגישה מיוחדת? ואז ממעיטה בערכי 😳

וכל אחת מיוחדת ממש!

 

תרגישי מיוחדת ואל תמעיטי בערכך בכלל.

בזכותנו נגאלו ממצריים ובזכותנו ניגאל בעז"ה בגאולה השלמה הקרובה לבוא.

ת'אמת שעכשיו אני ממש לא מבינה מה המירמור סביב ברכת ''שלא עשני אישה''. הגברים צריכים לברך אותה בכוונה רבה, כנראה שרובם לא היו עומדים במשימה😝

ועכשיו אני בתשיעי ואני מבינה באמת הרבה יותר קשה בהתחלה!

 

לא יודעת מה עם בנות אחרות אבל אני מרגישה מצויין ויש לי הרבה יותר אנרגיה מאשר בתחילת ההריון
שהרגשתי סמרטוט..

 

אני חושבת שעם הזמן מגיעים הכוחות והגוף מתרגל

ואין שום זכר לתולעים בטיטול, חייבים לראות אותן?

אולי יוצאת לו שן? להרבה ילדים זה עושה שלשולים וכד'.. אז הגיוני שזה גם עושה לו כאבי בטן וגזים. ונראה לי הגיוני זה הכי מורגש בלילה כשמנסה לישון....

כשהתחיל לאכול מוצאי חלב בערב. אחכ גילינו שהוא אלאגי לחלב פרה.
שווה לבדוק האם יש מאכלים מסוימים שאוכל בערב ואולי רגיש אליהם...

כי התחלנו לתת לו לפני השינה דייסת מטרנה ואז הוא התחיל להתנהג ככה ואז עברנו לדייסה (לא חלבית) עם חלב שאוב...

בכל מקרה, איך בודקים רגישות לחלב?

אם יש לו אח שבגן, ייתכן שנדבק.

 

לא תמיד רואים אותן בטיטול.. אבל את יכולה להשכיב אותו על הבטן ולנסות להסתכל במשך כמה שניות בפי הטבעת

את מיד תבחיני בתולעים. הן נראות כמו סיבים דקים. אפשר להוציא אותן ואז הילד רגוע.. ניתן גם להכניס שן שום קטנה, בלי לפצוע אותה, עם שמן זית או וזלין ולהכניס לפי הטבעת. ממש כמו נר..

 

 

בהמשך צריך לטפל מבחינת תזונה לאכול זרעי דלעת(אפשר לטחון), שום כתוש במאכלים, מיץ רימונים וכו'.ולהקפיד על שטיפת הידיים

תודה!

 

ההתפתלויות האלה לא בהכרח מצביעות דוקא על כאבי בטן - יכול להיות שזו הדרך שלו להביע שמשהו מציק לו, להביע התנגדות.

 

לכן הייתי בודקת את כל האופציות - 

1. דבר ראשון הייתי לוקחת לרופא שיסתכל באוזניים - לפעמים יש אודם באוזניים ולא ממש דלקת וזה מציק בעיקר כששוכבים. 

2. תולעים - יכול להיות גם בגיל הזה - הן בדר"כ יוצאות בלילה אחרי שהילד נרדם שושכב בלי תנועה. את מסתכלת בפי הטבעת כמו שהסבירו לך. גם בבוקר את יכולה להסתכל בפי הטבעת אם יש כמו פירורים כאלה, זה הביצים שהם מטילים.

3. כינים - יכול להיות שנדבק במעון וזה מציק ומגרד וככה הוא מראה שמציק לו - את יכולה לנסות להסתכל בעינים או לסרק במסרק סמיך. (קרה לי שמצאתי כינה לתינוק בן כמה חודשים וזה גרם להרבה התעוררויות בלילה)

4. שיניים - יש לו כבר? למרות שפחות נשמע מתאים כי אז היה לא רוגע גם במשך היום

5. אודם/פטריה באזור הטיטול

 

איך הוא נרדם בדר"כ? עם נענועים? מוצץ? במיטה?בעגלה? אולי לנסות שיטות אחרות

בהצלחה

מעבר לכל מה שאמרו לך הייתי שוללת קודם כל את האופציה של מאכלים מסוימים. שלא יתנו לו בגן אוכל עם חלב ועדיף גם כמה שפחות גלוטן. במקום חבל אפשר חלב צמחי וממרחים לא חלביים. 

 

תנסי לבדוק תולעים- יכול להיות אבל לא נראה לי. יכול להיות דלקת כלשהי שגם יכולה לגרום לחוסר נוחות, תנסי לשלול גם את זה (ד"א הייתי משתמשת כדי להקל על הכאבים נורופן, משפיע ליותר זמן פשוט כדי להקל עליו).

 

אם לא עוזר כל אלה אז ללכת שוב לרופא ולבקש בדיקה יותר מקיפה. 

ואכן עכשיו בשבוע 26 כבר לא מציינים את זה ונראה שהכל בסדר..

פשוט לאט לאט הכל עולה יותר למעלה עד מעל הטבור

תלוי גוף. בחנות בגדי הריון עולה יקר..

אבל אולי, ייתכן,
ואולי עדיין דימום מהלידה,
ואולי סתם תופעות

בקיצור נראה לי שצריך רק לחכות ולראות

בשם רופא נשים-
מי שלא מניקה יכולה לבייץ כבר 3 שבועות אחרי לידה
(בהנקה זה מאד מאד נדיר)
אם חשוב לך לבדוק אם זה מחזור אפשר בבדיקת דם שבודקת את ההורמונים השונים בגוף.
לדעתי האישית אבל לא כדאי להתחיל להיכנס לבדיקות, אלא אם יש לך סיבה רצינית.

אולי פרטפיל הורמונלי. לא סגורה על זה
בכל מקרה רופאת נשים אמורה לדעת

גם לי היה כך. חוץ מהעניין שהייתי אמורה לטבול (הלוואי חחחח).
הרופאה אמרה לי חד וחלק שזה לא מחזור. הכאבים יכולים פתאום להגיע ודימום שנחלש יכול פתאום להתגבר. הגוף מנקה את עצמו הרחם מתכווץ, זה קורה לא בתבניתיות של מהכבד אל הקל ונעלם, זה מאוד יכול לבוא וללכת ולעשות "מה שבאלו".
היא רק ציינה שאם הכאב ממש ממש מתגבר ברמה של התפתלות וכו, הדימום מתגבר בצורה מאסיבית מאוד, חום או סחרחורות לפנות מיד לבדיקה רפואית. אם לא לקבוע תור בזמן הקרוב לבדיקה השגרתית של אחרי הלידה, בה בודקים באולטרסאונד שהכל בפנים תקין.

בהצלחה!

הוא אמנם לא חברה אבל..
הוא החבר הכי טוב שלי!

הוא היחיד בעולם שיש לי איתו קשר נפשי כל כך חזק.
ברור שיש את החברות אך הוא ללא ספק מעל כולם.

קשר נפשי עמוק. ממש אחדות!

בהתחלה שניסיתי לעשות איתו שחנ"ש הוא לא הבין מה אני רוצה, עם חברים זה רק פוליטיקה ועקיצות... הוא לא אהב את הקטע של לדבר עמוק ולחשוף את החולשות שלך וכו'.
אבל הוא למד
היום הוא החבר הכי טוב שלי. ב"ה.

אל תצפי להתחתן ולהרגיש קשורה נפשיית לבעלך.. זה קורה עם הזמן . אני רק לאחר 6 שנות נישואים יכולה להגיד שעכשיו אני קשורה אליו ממש ואנחנו אישות אחת. לגמריי תהליך שנבנה לאחר אהבה תמיכה ונתינה אין סופית

ובמיוחד שאלו שיש להן קשר רגשי ונפשי עמוק, שמחות לפרט עד כמה. ושמחה בשבילן כמובן.. ומאחלץ שימשיך כך, אבל שימו לב שאולי שואלת השאלה מעלה אותה כנראה ממקום כואב

ותודה ל'עדינה אבל בשטח' שהארת את עיני.

הפותחת כתבה שהיא עושה סקר. סוג של לברר אם כן או לא.

אז אחדד את דברי ואת השמחה שלי עבור הפותחת.
זה מגיע אחרי עבודה קשה מאד.
אצלנו עברנו תלאות שאני לא מאחלת לשונאים שלי- וכך הגענו לשם. זה לא היה פשוט. רק כדי להסביר כמה- עליתי כמעט 25 קילו!!!! בגלל אכילה רגשית שהיתה לי בתקופות אותן עברנו. אבל הן שייכות לעבר ב"ה. היה מאד קשה אבל זה משתלם בסוף. נדרשות התמדה ועבודה קשה.

מאחלת לפותחת שתגיעי לקשר נפשי עמוק עם בעלך בלי לעבור את הקשיים שלנו אלא דרך עבודה קשה אבל שמחה.

נשיקות וסליחה אם נגעתי בנקודה רגישה מדי ♡♡

לקבל תשובות

כי שאלתי כמה על זה והרב אמרו לי שאין להם. והיה לי מוזר

אז הרב לא יענו וככה לא תשמעי את הלא שלהם.

ויש לי הרבה מה לענות לך בפרטי

לא הייתי מתחתנת איתו

יש גברים שאין להם סבלנות ויש כאלו שכן, יש גברים מופנמים ויש מוחצנים, יש נשים כאלו ואחרות..
אצלי אישית זה מאוד משתנה יש תקופות שהקשר יותר עמוק ונפשי ויש תקופות שפחות יש נושאים שכן ויש נושאים שאני אשאיר לבנות שבחבורה..

אבל זה בהחלט דבר שהולך ומתקדם עם הזמן.
אנחנו נשואים רק חצי שנה ואני ממש מרגישה את השוני בין ההתחלה לעכשיו. זה דבר שעובדים עליו..

האיבר שלו מסודר בתוך הטיטול?
לפני שסוגרים צריך להקפיד שהוא יהיה כלפי מטה.

סליחה, אבל תריחי את הבגד, יכול להיות שהיה לו חם ולכן הוא גם לא ישן טוב..

 

לי זה קרה עם אחת החברות והחלפתי

לקנות את הטיטולים בטוחים ביותר

לפעמים יש דלקות שתן ללא תסמינים.
מה שכן, הם לפעמים גורמים לדליפת שתן.

עשיתי בדיקות לפני שבוע וחצי..הרופא שלי בדק אותן ביום חמישי האחרון ואמר שהן תקינות
אבל עדיין אני מרגישה שהרטיבות הולכת ומתגברת

לא נשמע כמו משהו לא תקין. מה החשש שלך?

לצערי עברתי כבר הפלה עם ירידת מים בחודש חמישי אז אני מאוד לחוצה למרות שזה רק שבוע 9

בכל מקרה כמות המי שפיר בשסוע כזה היא זעירה(פחוץ מ50 מ"ל) ככה שאין סיבה לדאוג שזה משהו כזה.

אני כבר כמה ימים אוכלת סרטחם והצלחת קצת להרגיע אותי.
כנראה שאלה באמת הפרשות..היום שמתי תחתונית מרגיש קצת יותר נוח!

המקום רגיש..

גם במצב רגיל? כאילו בלי קשר להריון וכאלה...

קראתי את זה מתי שהוא בספר המדריך הישראלי להריון ולידה.

https://www.facebook.com/jct.ac.il/

 

ביום כיפור. תודה!

אני לא מכירה הקלות למניקות. תשאלי רב.

ממליצה להכין עוגיות קוואקר. לשתות מיץ ענבים ולאכול ענבים. וכמובן להגביר את השתיה של המים.

כמובן כל אחת בהיתר אישי, אבל תשאלו!

אולי זה תלוי בשלב בהנקה.
אבל אז הם היו בני חודשיים והוא התיר לי,
וגם בתשעה באב כשהם כבר ינקו רק פעמיים ביום הוא התיר לי.

הרב ד"ר מרדכי הלפרין:

הנקה בצום יום הכיפורים- שתיה לשיעורין

 

הרב דוב ליאור:

 

נראה לי שהפוסקים כך אוחזים בדרכו של הגרש"ז אויערבאך.

כדי שהיונק לא ייפגע. יש רבנים שפוסקים כך.

בראשון - היונק בן חודש.
בשני - היונק בפגייה.
השלישי - היונק בן שנה ועדיין כמעט רק יונק.

כל פעם שאלתי באופן אישי, אבל כשזה מזונו העיקרי הוא מתיר תמיד...
(והוא מורה לשתות לשיעורים מההתחלה ודברים מזינים.)

אבל בתנאים מאוד ספציפיים

אני בכל מקרה אשאל את הרב שלנו... בדרכ אני מגיעה למצב של עילפון, והרב כבר התיר לי שיעורים בצומטת האחרונים, בלי קשר להנקה..
רק רציתי לדעת אם מישהי שמעה את השיעור במכון לב ומה נאמר שם.

אז הפחתת ההנקות היתה הדרגתית, ויתכן שהופחת רוב ייצור החלב. אם מחליטים להוריד את ההנקה שנוצרה אפשר לקצר את זמנה באופן הדרגתי - יונקים עד סוף השיר, סופרים עד 10..

יתכן והגוף פשוט יתאים את עצמו, יש נשים שיש להן חלב בלחיצה גם חודשים אחרי הפסקת הנקה אך אין גודש ואין אי נוחות.

יתכן בהחלט וייצור החלב פשוט יפסיק בלי תופעות לוואי.

בכל מקרה, אפשר כרוב רגיל,אין צורך בכרוב גוש קטיף בשביל זה .

(אולי זה חלק מהשיקול? אם לקנות או לא).

פשוט לא אוכלים כרוב כ"כ וחבל לי שיזרק כל הכרוב בשביל כמה עלים

תודה לכן! אנסה להוריד ולראות לפי צורך

אני קונה בכללי כרוב רגיל , מורידה את כל העלים החיצוניים בנדיבות (נשאר פחות מ2/3 כרוב אחרי הטיפול הזה)

בפנים אין שום תולעת , אני בודקת טוב עם משקפי ראיה . 

גם אם מורידים יותר משליש כרוב, עדיין יותר משתלם.

 

מפרידה את העלים, משרה במים עם כמה כפות חומץ.

 

זה לא עוזר כנגד החרק שנכנס לתוך מנהרה בכרוב.

יש ביוטיוב כמה סרטוני הסבר.

נענע ןכד'...

רק את העלים החיצוניים מסירים וזורקים. לשאר אחרי שטיפה יסודית עם מים וסבון אין חשש, ואני אישית , אחרי הכל גם מסתכלת עליהם באור.

הכרוב לבן, אפשר בקלות לראות. ואני פותחת את כל הקפלים ובודקת.

הולכים אחרי הפסיקה של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.

הרב שלימד אותנו הביא כרוב רגיל, הרגנו לו את הצורה, בכל אפשרויות הניקוי ואחר כך הוא מצא לנו עוד חרקים . החרקים חופרים מנהרות בתוך הכרוב, כך שאת החרקים האלה אין כ"כ אפשרות להוציא.
אני שמעתי שהרוב הוא אחד הירקות העלים הנגועים יותר. זה מה שאני יודעת, שכל אחת תעשה כפי הבנתה

כנראה כרוב נגוע מאוד, באביב או בקיץ כנראה.

 

אין דבר כזה נגיעות של חרקים משמעותיים בלי נזק נראה לעין שהם גורמים לירק.

 

כמו בכל דבר, צריך להפעיל שכל ישר מתי  אפשר לסמוך על ניקוי וברירה ומתי לא.

העובדה היא שמרן הרב עובדיה יוסף התיר לכתחילה.

 

 

משתנה כל הזמן.. צריך להתעדכן בשינויים...

בטח שלא בעלים הפנימיים שבד"כ נקיים לגמרי (זה לא כמו חסה ודומיו)

מעניין איך ניקיתם אותו

רוב הסיכויים שכך יהיה.

לי זה קרה פעמיים ואפילו בגילאים קטנים משלך.

הוא כבר ינק רק פעם-פעמיים ביום.
ואז יום אחד לא ביקש
ובכלל לא שמתי לב.
אחרי כמה ימים פתאם נזכרתי ש...היי לא הנקתי כבר כמה ימים!

כמו שהבנת -שום גודש ושום דבר ב''ה.

פשוט הסתיימה לה ההנקה... עוד לפני גיל שנה.
לא היה שום גודש ושום כלום.
בהצלחה!

אני הפסקתי בהדרגה ואף פעם לא היה גודש.

נראה לי שארך חודש עד שהתייבש לגמרי והחזה חזר לגודלו הרגיל.

לשתות חליטות של נענע ומרווה.

אבל את מכירה את עצמך הכי טוב
את מועדת לדלקות? יש תחושת גודש לאחרונה?
אם בסטנדרט דילוג על הנקה לא מקשה עלייך לא הייתי מצפה מהפסקה עכשיו לתחושות חריגות ובטח לא גודש וכו'

כשהוא היה בגיל שנה , הנקתי פעמיים ביום

ברגע שהפסקתי , פשוט נגמר החלב , בלי גודש וסיבוכים ב"ה

אצל כל ילדי הפסקתי הנקה בגילאי שנה + - שנתיים, לא מרגישה שום גודש, במיוחד שאת אומרת שהוא יונק רק פעם ביום, אצלי ינקו יותר ולא הרגשתי כלום

אם היה טיפה גודש הנקתי שוב, פעם בכמה ימים. וזהו

לק"י

שילד מעל גיל שנתיים שלא ינק מעל 72 שעות אסור לחזור להניק.
לא יודעת אם יש דעות שונות, שווה לברר.

בכלל....

הגדולה ב10 חודשים בערך אבל עד הלידה היה לי עוד קצת חלב כל הזמן והשני קצת אחרי חצי שנה..
במיוחד אם הוא יונק פעם ביום...

יש הרבה נשים שחוזרות לעבוד ומניקות רק אחה"צ ערב,ועל הבוקר

אבל בימים יכול להיות קצת גודש כשאת בעבודה. יכול להיות שיספיק לסחוט קצת מעל הכיור כדי להקל ויכול להיות שעדיף לך להביא משאבה לשאוב עד הקלה.
אצלי היה דומה כשחזרתי לעבודה (בגיל יותר גדול והוא לא היה מוכן לקחת בקבוק, אז לא היה טעם לשאוב), אני חוזרת הביתה ב2 וממש לא היה גודש מוגזם, אולי פעם קצת סחטתי מעל הכיור כשהיה קצת גדוש. אם את עובדת עד יותר מאוחר יכול להיות שיהיה יותר גדוש בהתחלה.

אפשר לתת תוספות?הוא לוקח?

עד עכשיו הוא רק ינק כי הייתי איתו בבית..
השבוע התחלתי לתת לו גם פירות מרוסקים..
(העבודה באה לי בהפתעה אז לא התחלתי להרגיל אותו לפני..)

בעזרת ה' מקווה שיהיה בסדר. המטפלת תביא לו מטרנה ואוכל..

1.כי קשה לאם להיפרד

2.כי קשה לילד להבין

אבל הוא כבר גדול יותר אז אולי המשחקים ירגיעו אותו ויתנו לו חויה

 

תנסי להרגיל אותה לקחת מוצץ ככה היא גם תהנה מהמציצה וגם לא תזיק לידים שלה.

כמו שהבנת בעצמך..
זה אכן מפתח אצלם מוטוריקה וככה הם מגלים עולם חושים טעמים מרקמים. דרך היידים.
פשוט גם הבן שלי כרגע בן 3 חודשים וגם כן עושה את זה. תקראי קצת באנטרנט..

יודעת שאפשר להביא עם היד דברים לפה,

לטעום,

להרגיש

 

זה בסדר גמור ושלב התפתחותי נורמלי לחלוטין. 

גם הבת שלי בגיל הזה ועושה ככה.

 

אם את רואה שזה יותר מדי זמן או חזק מדי וחוששת לפציעה, תתני בשלב מסוים מוצץ. אבל אל תמנעי.

 

משהו שאפשר גם למצוץ אותו כמו נשכן,
להכניס לה ליד המאוגרפת.

אפרופו התפתחות...
להכניס לה משהו ליד זה להאיץ התפתחות בצורה מלאכותית, אם היא עדיין לא עושה זאת בעצמה.. לא?

הידיים שלה מאוגרפות חזק חלק גדול מהזמן... היא עוד לא התחילה לאחוז דברים...
וגם לא ממש שולטת בידיים... וקשר עין יד רק מראה ניצנים ראשונים...
אם אתן לה משהו ליד היא יכולה אולי לתת לעצמה מכה בפנים...
לא?

אבל אולי באמת אקנה לה נשכן ונראה...

זה לא שאת מלמדת אותה לפתוח את היד ולתפוס,
את משחילה לה את הצעצוע בתוך היד וזהו, היא תפתח את האגרוף בדיוק כמו שהייתה פותחת אם הוא היה ריק נראה לי.
וכמובן התכוונתי למוצרים רכים ולא קשיחים,

זה אולי לא אידיאלי, אבל גם לפצוע את עצמה בצורה כזאת זה לא אידיאלי,
בכל מקרה אם את חוששת אולי כדאי להתייעץ עם טיפת חלב, משני הכיוונים- גם של ההתפתחות וגם של הפצע

ברוב הפעמים זה מסמן לי שהוא רעב, אהל יש מצבים שהוא עושה את זה גם אחרי האוכל.. אותי זה מחרפן חחח. והוא לוקח מאוד יפה מוצץ פשוט כשהוא עם יד בפה הוא לא מרשה מוצץ.. נוח לו ככה מאוד.
לאפשר או לשלוף או מה?

מהרגע שהיא נולדה. הדבר הראשון שאמרתי לבעלי היה שהוא חייב לקנות ולהביא לה מוצץ. אני חושבת שזה נורמלי, תקין ובריא, אבל מעדיפה שימצצו מוצץ ויתרגלו אליו, כדי שיהיה אפשר לגמול אותם אח"כ יותר בקלות, מאשר אם הם רגילים למצוץ אצבעות ואגרופים.

גם אני בהתחלה ניסיתי להבין אם זה סימן לרעב..
זה נורא מבלבל...!

מהתשובות פה + אינטואיציה הבנתי שזה חשוב ושאין צורך לשלוף להם את היד החוצה...

ראיתי גם ששטף הדם שנהיה לביתי באצבע דהה ותכף יעלם לגמרי...
כנראה שזה לא כזה נורא...
אבל, אני יותר מהשואלות בתחום, פחות מהעונות והבטוחות בעצמן...
אז אשמח כמובן לשמוע עוד...

כדאי להיבדק מניסיון של אחת שחודש הייתה עם צירים כואבים ובסוף כשבאתי באמת ללדת הם היו ממש חלשים וכמעט לא מורגשים.

בדיוק מה שאת מתארת ליד הטבור וסטטי בלי הפסקות.

הריץ אותי כמה פעמים למיון נשים....

 

לא ברור מזה ולא היה ברור אף פעם כשבדקתי. אבל זה לא היה צירים.

 

צירים צריכים ללכת ולבוא למיטב ידיעתי..

 

אבל אל תסמכי עלי כמובן. עדיף להיבדק פעם אחת. 

כאב לצד הטבור..
גם לא הבנתי מה זה
בדיעבד זה כן נראה לי סוג של פעילות רחמית טרןם לידה..ילדתי לא הרבה אח''כ
אה ואגב היה לי מיעוט מיים...תבדקי אולי זה קשור

והיא אמרה שכנראה שמדובר בבקע בטבור

ושאין מה לעשות,

אלא רק לטפל בזה אחרי הלידה..

 

באמת למה אסור חלב?

גם מוצרי חלב בכללי מאותה סיבה, עד גיל 9 חודשים. בכללי זה גם לא הכי מדהים לבטן ולעיכול, גם אצל מבוגרים.

יש מרכיב בחלב שתינוק פחות מגיל שנה לא מצליח לעכל טוב.
בכלל לא נורא אם שתה קצת.
מוצרי חלב אפשר מגיל שישה חודשים.

פעם 9 חודשים, פעם 4 חודשים. ועכשיו אני שומעת שגם חצי שנה.

בקושי טעימות ממליציפ מהגיל הזה..
בכל מקרה אני הייתי נותנת בגיל מאוחר יותר, לאור הבלאגן שזה עושה גם למבוגרים בבטן.

וגם ממה שכתוב באתר ובעלונים שמחלקים..
אבל מניחה שבכל מקרה זה לא קריטי כל עוד הכל במידה ולא מתחילים לתת גמדים לתינוק כל יום..

אז לא נורא, סה"כ הוא טעם קצת..

מאוד יכול לקרות בתינוקת ראשונה.

 

באמת לכל תינוק יש קצב משלו, וזה באמת לא אומר כלום על החוכמה, על המתיקות ואפילו לא על קצב ההתפתחות בהמשך.

 

אבל בכל זאת גם להשוואה יש מקום, זה עשוי להדליק נורות אזהרה אם חלילה באמת יש בעיה. 

צריך לדעת לא להיסחף מידי על השוואות, אבל כן תהיי ערה לקצב של טיפת חלב.

באמת להשוות לנורמות כלליות זה כדאי כדי לדעת מתי צריך להתערב (בטיפת חלב בהחלט עוזרים בזה, אבל גם שם צריך לדעת לא להילחץ סתם...).
אבל כל עוד הילד בתוך הנורמה, פשוט תהני מהמתיקות שלו בלי קשר למה אחרים עושים, גם אין לקצב שלו שום קשר להמשך (אני התחלתי לדבר הרבה אחרי הגיל בו אחותי הגדולה התחילה לדבר, והיום שתינו חכמות ונבונות...)