פורום הריון ולידה (עמוד 3873)

אף אחת לא הגיבה..
תיכף אבריא כבר, ולא יהיה רלוונטי... (;

עם כאבי בטן וצינון
אבל אני בהריון

שימשיך בקלות בלי שום כאבים..
שתהיה לך לידה קלה בעיתו ובזמנו (:

הכי טוב פשוט שתמשיכי להניק אותו...
בגוף שלך יש את הנוגדנים המדויקים לצינון שלך והקטן יקבל אותם פשוט ישירות ממך.. אל תדאגי

לגבי כאבי הבטן... לא יודעת מה זה יכול להיות.. אבל אל תשללי הריון.. גם חודשיים אחרי לידה זה יכול להיות..

מממ... טוב, לא אשלול הריון...
אני מבינה בשכל שזה אולי הגיוני... סתם מצחיק לי לחשוב על זה..

שמעתי מיועצת הנקה גם שברגע שיש מסביב לתינוק מחלות, אוטומטית הוא מקבל בדיוק את הנוגדנים שהוא צריך לאותן מחלות.
ולמה את חושבת שאת לא בהריון? אם את לא מונעת אז יש מצב שאת אכן בהריון. לא ראית נשים שילדו בתוך פחות משנה שוב?
ואם זה מחזור ראשון אחרי הלידה אז אולי יש תופעות שונות מאשר היו לך לפני הלידה כי הגוף לא חזר לעצמו עדייו.

זה לא שאני חושבת שאני לא...
פשוט יש לי תינוק פיצפון וזה מוזר לחשוב ששוב הריון...
היה לי כבר מחזור אחרי לידה לפני חודש וכמה ימים..
אפשר לאמר שאני כבר באיחור ויכולה לבדוק אבל אני אחכה עם זה בינתיים... (;
הגוף עדיין חוזר לעצמו ולא חייב להיות מדוייק ומסודר...

את חודשיים אחרי לידה והיה לך מחזור לפני יותר מחודש?
איך ידעת שזה מחזור ולא דימום מהלידה?

בוודאות מחזור..

איך את יודעת שזה היה מחזור?
ועוד שאלה - טבלת לפני כן?

הפסיק הדימום, היו כתמים כתמים וגם הם הפסיקו. עשיתי הפסק. כמעט סיימתי 7 נקיים ואז זה התחיל... זה היה ממש כמו מחזור רגיל לפי מספר הימים ולפי ההרגשות הנלוות.... לא היה לי אפילו צל של ספק..
אחרי זה הייתי אצל הרופא שאישר שמסתומא זה היה מחזור למרות ההנקה וכו'.
אגב אני עדיין מחכה בסבלנות ובסקרנות להבין מה קורה...
לא משלה את עצמי לשום כיוון...

אצלי היה כך בערך חמישה שבועות אחרי אחת הלידות, הכל הפסיק, וביום השביעי בערב היה דימום שהתחזק כמו מחזור לכמה ימים ואז הפסיק וחשבתי שזה מחזור. הייתי אצל הרופאה והיא אמרה שזה לא חייב להיות מחזור ויכול להיות עדיין דימום מהלידה. והיא אכן צדקה (המחזור הגיע רק חודשים ארוכים אח"כ).
בהצלחה לך יקרה! אהבתי את הרוגע שלך...

שותים תה ומחכים שהגוף ירפא את עצמו. ויש כל מיני עצות טבעיות. שבטי יתנו לך תכף. זה בערך מה שאני עושה במצב כזה.

תחתכי בצל תשפכי מעל דבש ותכסי לאיזה שעה,אפילו יותר, ואז לשתות את זה , מועיל לשיעול.
ולצינון לשים חצי בצל ליד המיטה מסריח ברמות אבל עוזר לצינון

מותר לשים אוטריוני של תינוקות.

ואינהלציה עם מי מלח יכולה לשחרר את הליחה.

שהליחה והצינון זה חלק מתופעות שקורות בהריון.... אני גם סובלת מליחה ממש. זה התחיל מזה שהייתי מצוננת אבל גם כשהצינון עבר הליחה ממשיכה לצערי..

אני גם באמצע הריון התחיל לי צינון רציני מאד ואלרגיה חזקה... אמרו לי שאחרי ההיריון זה עובר ולא עבר שום דבר! התחלתי תרופה אנטי אלרגית, מקווה שתעשה את העבודה
אני עדיין לא מבינה מה הקשר הריון לאלרגיה וצינון?
😤

בסביבות 8 וחצי בבוקר נותנים פירות טחונים +טחינה גולמית מעורבבת. אני מבשלת תפוחי עץ ועושה מזה לפתן ומקפיאה בכוס חד פעמית. זו אמור להשביע למה. לפעמים אני מוסיפה גם בננה וטחינה גולמית או כל פרי אחר.

יכול להיות שבהתחלה היא תצטרך להוסיף מיד אחר כך ארוחה שלימה של הנקה/ מטרנה.

בסביבות 11 וחצי נותנת מרק טחון שגם מקפיאה בכוסות. ובמרק אני שמה את כל הירקות האפשריים. 

 

הכי חשוב לשמור על זמנים ולתת ככה הם יתרגלו.

בהצלחה 

הקטן שלי בן שבעה חודשים ועכשיו ראיתי שזה לא ממש משביכ אותו אז הוספתי לו קציצה שריסקתי אותה והוא היה מבסוט.

את טוחנת פירות? איך?

רק גירדתי אותם.. סתם מעניין אותי

לכן את התפוחים מבשלת ומקפיאה.

השאר מגרדת על החורים הריבועיים.

אבל כשיש בננות זה הכי טוב!! פשוט מועכים עם מזלג

חותכת תפוח, בננה, ותמרים בלי הקליפה, מוסיפה כף טחינה גולמית וסוחטת מיץ תפוזים טרי. ואת הכל ביחד טוחנת עד שנהיה כמו גרבר בערך..
יוצא אחלה שייק והקטנה אוכלת בהנאה.
הבאסה בבננה שהיא משחירה מהר אז צריך להכין חדש כל יומיים..

אז לא להגזים איתה..
כנל תפוא דרך אגב

פירות בתוספת קוואקר טחון בפנים או טחינה.. עם הירקות אפשר להוסיף בשר או קציצות דג להסמיך קצת שישביע אותה.. ואת יכולה לדעתי להוסיף גם כף קוסקוס או אורז או מה שלא יהיה בכמות של כף וכל שבוע שבועיים להוסיף עוד קצת..

רק אני עוד לא נתתי לה כלום?? ועוד רגע היא חצי שנה...

האמת שהיא ממש נראית שהיא רוצה לאכול את כל העולם... רק אמא שלה לא מעיזה לתת לה...וגם קצת מתעצלת להכין לה במיוחד..

 

אני רק רציתי לסיים עם השאיבות הבלתי נגמרות אז העברתי למוצקים, אם את לא בלחץ- תני לה מדי פעם משהו שאת אוכלת, רק בלי תבלינים ומלח יותר מדי.. לאט לאט או מהר מהר זה מגיע..

ואת גם לא צריכה להכין לה במיוחד.

גם אני רק לפני שבוע התחלתי ממש בקטנה טעימות (מחר הוא בן חצי שנה) - מעכתי ירקות מהמרק שלנו.

והים נתתי לו קצת בננה, בלי למעוך בכלל, אלא בכפית ישירות ממנה, בחתיכות קטנות.

המטרה היא שהתינוק ישתלב בארוחות המשפחתיות - לא צריך להכין לו אוכל במיוחד...

כנראה לא ממש אוכלים ירקות מבושלים לאחרונה... =)

סתם, בשבתות דווקא כן יש לי מה לתת לה

אבל סתם ככה...

טוב נחכה ליום שנכין איזה מרק או משהו בסגנון.

 

תודה!

כרגע באמת נסתפק בטעימות בשבתות. מניחה שבהמשך אשתדל להכין יותר מרקים באמצע השבוע, או לשמור משבת בשבילו...

(אין לנו מיקסר בכלל עכשיו, אז אני לא יכולה לטחון לו מראש ולהקפיא...)

אני מאמינה שגם היא תרגיש חוסר נעימות מלפגוש את הלבנים שלכם ותודה לך אם הוצאת אותם לפניי

הייתי מביאה את הכביסה למשפחה המאמצת. בהתחלה הייתי מוציאה את הלבנים ואחר כך הבנתי שהם שמחים לעזור לי ושאין לי מה להתבייש..
אני חושבת שזו קצת טרחה להוציא אותם, כי זה כבר למיין.. אולי תקחי מישהי שאת לא מכירה, ואז יש פחות בושה.. ובכל מקרה היא מקבלת על זה כסף אז שתתמודד

שכלל גם קיפול בגדים וסידור מיטות. בואי נגיד שתחתונים לא היה מביך אותי כמו דברים אחרים שראיתי בחדר שינה של ההורים..

אני זוכרת כשהייתי ילדה קיפלתי אצל קרובת משפחה וממש התפדחתי שהיה שם חזיות בתחתונים שלה. .

ונראה שגם יהיה לה יותר נעים...

תודה לכולכן

שהמטפלת שהייתה לבכור שלי הייתה כבר על הדרך עושה לי הכל בבית (היא הייתה שומרת עליו אצלי). הייתה שוטפת כלים, מקפלת כביסה, מגהצת - הכל! ואם הייתי משאירה את הכל נקי היא הייתה מתחילה לעשות לי את החלונות, תחתיות של סירים וכו'😅
כל זה בלי שביקשתי... היפראקטיבית
אז ככה זה התחיל שנגיד הייתה גיגית עם בגדים לקיפול בחדר.. ובלי שביקשתי הייתי מוצאת אותה מקופלת.... וזה היה כולל לבנים שלי.. של בעלי... זה הביך אותי בהתחלה אבל החלטתי שאם זה לא מביך אותה אז שתהנה חח אני לא ביקשתי ממנה כלום

70!!!

הייתה משחקת עם הבן שלי כדורגל ומתגלגלת איתו על הרצפה... הכל...
בלי עין הרע

ושיש מצב שפספסתי משהו אז שפשוט תשים בצד.
מעדיפה את הפדיחה הרגעית הזאת מאשר אי נעימות כל פעם...

שהוא כציסטה לא לכולן יש, לרוב זה נעלם או לא מזיק

אין מה לדאוג זה תקין ורק להיות במעקב

גם לי היה ונעלם ב"ה

אין לי נסיון בגיל הזה עם בקבוקים, אבל אולי הוא כבר צריך 180?
ואני ממליצה להתעקש על מוצץ...
אני עם בן שנה ושבע בלי מוצץ, ישן רק עם בקבוקים, לא כיף לקום בלילה למלא לו...

איך בהתחלה הערב הוא ישן 4 שעות(כלומר לא זקוק לאוכל ) ולאחר מכן חוזר לשעתיים..
:/

תינוק ישן בתחילת הלילה ברצף, ואח"כ מתעורר, זה טבעי.
הסבר אין לי ממש.

כשהוא רגוע, לתת לו, וכשמוציא להחזיר כל הזמן, עד שיתרגל.
לא לוותר לו, להכניס שוב ושוב ושוב ושוב..

ותראי, בגיל הזה אני יודעת שבהנקה זה תקין לקום כל שעתיים לאוכל, לא מספיק מבינה עדיין בבקבוקים.
בהצלחה!

אני ממש מקווה בילד הבא להצליח.
פשוט חיים אחרים..

המוצץ לא חייב להיות בפה 24 שעות
זה שהוא מסכים להכינס אותו לפה זה מעולה.
תמשיכי להתעקש ויהיה בסדר בעזרת ה'

זאת אומרת גם אם הוא לא רוצה לכשות גרפס לחכות 10 דקות ולהמשיך..שלי בן 6 שבועות ואוכל 120!!

אולי זה יפתח קצת מרווח בין הארוחות

זה לא רק מארבעה חודשים?
שואלת באמת, אני פשוט זוכרת משהו כזה, אבל ממש לא בטוחה שאני צודקת..

עדיף לחכות או לשאול בט. חלב

לתת דיסה בשביל לרווח בין הארוחות.זה גרם רק להשמנה של הילד ולא הועיל ...
:/

בתחילת, כי הם עייפים, או טקס השינה מכניס אותם לאווירה.
מציעה להקדים קצת את שעת השינה, לנו זה עזר לשינה רציפה יותר.

יכול לגרום לכאבי בטן.

דבר שלעצמו יכול לגרום להתעוררויות.

 

מצטרפת לניסיון להרגיל למוצץ, זה יכול לעזור לו לחזור לשינה.

 

או אפילו להאכיל אותו עם הפטמה הכי קטנה כדי שייצא לו מעט אוכל ויירדם לפני שיסיים את הבקבוק.

ואולי סוג אחר של תמל יעזור?

קרקרים ודברים יבשים
שהבטן לא תהיה ריקה.. זה מה שעזר לי

לא זוכרת איך קוראים לה..

וזופרן גם..
אבל זה למקרים של הקאות קיצוניות אם אני זוכרת נכןן

לי מאד עזר בשני ההריונות. הבדל דרסטי מאד בחוזק של הבחילות אחרי שהתחלתי לקחת.

ואם לא עושה את ההבדל, לנסות B1, B2 ו/או B3.

 

זה אישי אצל כל אחת, אבל כשאלו חסרים יש נטיה חזקה לבחילות.

 

ויש את כל הויטמינים האלה בביצה - תכריחי את עצמך לאכול ביצה מקושקשת או חביתה, למרות הבחילה, ותראי איך תרגישי הרבה יותר טוב אחרי 20-30דקות.

אמנם אין בה ויטמיני B במינון מוגבר כמו בכדורים שקונים, אבל זה מעולה בתור עזרה ראשונה ובתור הקלה על הבחילות.

ריח של חביתה היה לי ממש לא רלוונטי בימים ההם ;)

אבל כשהכרחתי את עצמי בכוח, הרגשתי הרבה יותר טוב מאוד מהר.

 

 

איך מזהים צינורית סתומה?
ראיתי שכתבו פה היום למישהי על נקודה לבנה.. לא ממש ברור לי איך ואיפה זה אמור להראות..

תודה!!

לפעמים זה סתם רגישות הורמונלית.

אני לא יודעת בדיוק. אבל שאת מתקלחת נסי לשטוף במים חמים ולסחוט קצת.
לסיים עם מים קרים כדי לעצור את ייצור החלב.

תחת מים חמים.

לעסות בעדינות הרבה זמן עד שתרגישי שכבר לא כואב לך.

לפעמים אפשר לראות שמתחיל לנזול חלב כשזה משתחרר.

תזהרי שזה לא יהיה יותר גרוע

סתם מעלה השערה.. לא מבינה בזה

לנסות לשאוב, לראות אם זה קשור בתפיסה של שלו.

הכאבים המשיכו, אבל הוקל קצת.
עכשיו, כשהשד די מרוקן, אני מרגישה גוש גדול.
וכואב לי בכל האזור שלו.
מה זה אומר?

באחד ההריונות הקודמים הופניתי למיון, שם עשו לי ניקוז עקב צינורית סתומה.
האם יש דרך לטפל בזה בבית עוד לפני שמגיעים לכדי ניקוז?

תודה!

ראי כאן:

צינורית חלב סתומה

זה קורה לי די הרבה
מה שאני עושה זה לעסות תוך כדי שאיבה/ הנקה את האיזור אפשר עם קצת שמן זית...
ממליצה לך, עכשיו כשרק התחיל לשתות כורכום כפית שלוש פעמים ביום בקצת מים (או לקנות כורכימול בבית מרקחת ) זה אנטי דלקתי וסופח נוזלים (לשתות הרבה כשלוקחים כורכום )
הוא סופח את הדלקת ומונע אותה

צריך מרשם או משהו?

אגב, הגיוני שיש ממש כאב בפטמה עצמה, ברמה שכואב לי המגע עם החולצה (חולצת לפלף, לא משהו צמוד..)?

ולפעמים כשיש סתימה עדיף להישאר עם חזיה לתמוך בשד.. כשלובשת רופף יותר כואב לי..

כדאי לך לנסות כן להניק בשכיבה , ככה התינוק אוכל כשהוא מנומנם כזה, ולא צריך שוב להרדים אותו.
כשאת קמה איתו לסלון זה מעיר אותו ופתאום מציק לו פה, מפריע לו שם.. והוא נהיה ערני וצריך להרדים אותו.
ואני חושבת גם שבהנקה בשכיבה בדר''כ גם לא צריך להוציא גרפס.

בהצלחה!!❤

או לחבר את העריסה למיטה. ככה אני מניקה בלילות, פשוט מתקרסת לעריסה שלה ומניקה, ואז כשהיא נרדמת אני חוזרת למיטה שלי. זה מושלם. יש לי גם סלסלה עם כל המוצרי החלפת טיטול ממש לישה ככה שגם במידה והיא עשתה בטיטול אני מחליפה בזריזות בלי לקום אפילו מהמיטה.

התינוק לא ישן איתנו בכלל בחדר, כי אני מתעוררת מכל פיפס שלו ואז בכלל זה סיוט

אולי שישן מחוץ לחדר שלכם, ופעם הבאה שהוא מתעורר להביא אותו אלייך , להניק ולהמשיך לישון איתו. ככה אני עושה, לפעמים באמצע הלילה זה כבר מציק , אז מבקשת מבעלי להחזיר אותה . אבל הרבה פעמים היא נשארת איתי עד הבוקר, וגם אם אני מתעוררת מאיזה ציוץ שלה, מחברת אותה להנקה ומיד אני נרדמת. כמובן שיש את הלילות המבאסים האלה שפתאום היא לא נרגעת מהנקה וכו', אבל בגדול זה עובד.

כתבת בהודעה הנוספת שלך שאת מתעוררת מכל פיפס של התינוק. זה כך עם כל אדם ש"מרעיש" לידך?

כי תינוק הוא דווקא יצור שקט כשהוא ישן (לא מתהפך מתוך שינה, לא נוחר וכו'...).

הרעיונות שלי לפתרון:

1. לטפל בשינה הקלה שלך. (אולי מעבדת שינה, או משהו כזה?)

2. לגייס את בעלך לעזרה עם התינוק בלילות, שיקום הוא אליו פעם אחת לפחות, וייתן לו בקבוק. (כן - אפילו של תמ"ל אם אין לך שאוב. נשמע שאת חייבת את השינה הזו בכל מחיר כמעט...)

משמיע כל מיני כחכוחים או התאמצויות בשינה.
באמת השינה שלי די קלה. אני מניחה שאני דרוכה מדי

איך אפשר להרגיל תינוק לישון שינה טובה במשך היום? הוא מתעורר אחרי 40-50 דקות, ולא מוכן להירדם שוב. ואז הוא עצבני, ואני עייפה
בן חודשיים..
אשמח לעצות . תודה!

נשמע לי טוב. השאלה כמה תנומות כאלו הוא ישן במהלך היום. בעיקרון זה אמור להיות פחות או יותר סדר של כל שלוש שעות שינה הנקה ומשחק (או בסדר אחר)

להיות ער לנסות לעניין אותו במשחקים לנסות לשים אותו על הבטן כמה שיותר

אולי כדאי לך לנסות להביא אותו אלייך למיטה( לפי כללי הבטיחות) רק אחרי שהתעורר( במקום ללכת לסלון) ולהניק בשכיבה, אם תרדמי- מעולה, לפחות תשני, אם תתעוררי ממנו תעבירי אותו למיטה שלו ואם לא הרווחת שינה. בכל מקרה עדיף ממה שקורה עכשיו. ככה את תנוחי בזמן ההנקה ולתינוק תהיה יותר אוירת שינה, הם מרגישים שהאמא במנוחה/ שינה וזה משפיע עליהם להמשיך לישון . אני ממש שמתי לב שכשאני ישנה/ מנמנמת תוך כדי הנקה התינוק נרדם, אולי יש חומרים מרדימים בחלב.
בכל מקרה גם אם את מעדיפה להניק בסלון תשמרי על אוירת לילה, חושך, שקט, לא להחליף טיטול , אלא אם עשה גדולים ואין בררה.
יש לתינוקות מנגנון שאמור לזהות מתי לילה. אם יש אוירת לילה בלילה , הם יקלטו שזה לילה והשינה הארוכה שלהם תהיה בלילה, כולל הרדמות לאחר ההנקה, אם האווירה לא ממש של לילה, הם יכולים להתבלבל ולישון שינה קצרה עם התעוררות ומשחקים בלילה. כשהם קולטים שלילה, הם גם לא עושים גדולים בלילה ואז אין צורך להחליף חיתול באמצע הלילה.

והטיטולים המלאים יעידו על כך,

אז את לפחות יודעת שהוא שבע לפחות לשעתיים (ויש תינוקות שיונקים כל שעתיים ולא שלוש- זה בסדר)

 

בחודש הראשון הם פחות רגישים לרעשים, וגם פחות זזים,

עכשיו התזוזות שלו יכולות גם להעיר אותו ואולי הקולות שהוא משמיע מעירים גם אותו.

 

האם לוקח מוצץ?

בלילה אפשר לנסות לא להניק אותו כל פעם כשמתעורר אלא לנסות מוצץ. לפעמים זה מרגיע ומרדים חזרה.

במקום להניק יותר מידי ולגרום לכאבי בטן.

 

אם יש לך סבלנות לזה - הייתי מציעה לשאוב מידי פעם ולתת לבעלך להאכיל פעם אחת כשמתעורר בלילה.

 

גם אני חוויתי הבנים שלי ימים של "ניסיונות הרדמה".

החלטתי שאני מפנקת את עצמי במנשא הכי נוח עבורי, שקל לי ללבוש ונוח לתינוק,

והייתי עושה אתו דברים שאפשר לעשות.

תחושת התסכול ירדה, וכל עוד הוא קטן ופחות כבד - ייהנה גם הוא להיות עליי.

 

חוסר השינה שלו גם משפיע על הרוגע שלו.

לפעמים אחרי שישנו עליי רצוף כמה זמן, יכולתי להעביר אותם להמשך שינה.

 

נסי להשכיב אותו בעגלה ולא במיטה, עם שמיכה מתחתיו לצמצם מרחב.

הם מרגישים מוגנים יותר.

שקיפות עורפית- בודק סיכון סטטיסטי לתסמונת דאון וטריזומה 18. אני אישית ממליצה לעשות. זו בדיקת א.ס פשוטה,לא בהכרח וגינלית.
לגבי מיקום-אם את מהדרום יש את נכון אולטראקאר שהם מדהימים,אני עשיתי שם ואחזור גם בהיריון הבא בע"ה.
הבדיקת דם- אני חושבת,לא בטוחה,שזו בדיקת הדם שמבצעים לאחר השקיפות עורפית,מומלץ קרוב מאד,אני עשיתי יום אחרי.
ואז עושים שקלול של השקיפות עורפית ובדיקת הדם וכותבים לך מה הסיכון הסטטיסטי של העובר להיות חלילה חולה באחת מהמחלות הללו. אבל זה סטטיסטיקה לא לשכוח.

שאר הבדיקות דם לדעתי אלו בדיקות שעושים כל חודשים ברזל וכד.

הרבה פעמים עולה פה שאלה על שקיפות עורפית. האם לעשות והאם לא.
והרבה פעמים אין לי זמן לענות ארוך, אז אני כותבת פעם אחת ופשוט אעשה העתק הדבק.
אתן מוזמנות להעתיק את התגובה שלי לנשים אחרות, אם תתקלו בשאלה דומה.

אז מה זאת בעצם הבדיקה הזו?
בודקים על ידי אולטרסאונד את עובי האזור השקוף.
אצל עובר תקין הנוזל הצווארי נספג בגוף, ולכן ככל שעובי הנוזל הצווארי דק יותר, כך סיכויי העובר להיות נשא של פגם כרומוזומלי הקשור במערכת העצבים קטן יותר.

אקדים ואומר שב"ה שביצעתי את הבדיקה. חסכתי מעצמי סבל רב יותר ממה שנגרם לי.

הריון שני, הלכתי לרופא. שניה לפני שאני נכנסת בעלי אומר לי- את זוכרת שזאת בדיקה שלא רק רואים את העובר ומתלהבים? זאת בדיקה שבאה לגלות מומים.
נכנסנו והשקיפות מעל טווח הנורמה (אם הנורמה עד 2-3 מ"מ, אצלנו היה -4 בערך)
ואז הרופא רואה שאין חלוקה של חדרי המוח, צ'יסטה במצח, האיברים כולם בצקתיים.
רק המרכז שאחראי על נשימה עובד לכאורה תקין, ולכן העובר שלנו חי.
נשלחנו לרופא מומחה, יום למחרת היינו בתל השומר ונתנו לנו אבחנה חד משמעית שאין חלוקת קו אמצע. העובר ימות במהלך ההריון או מיד לאחר הלידה.
לאחר התייעצות עם רב הוחלט על הפסקת הריון.
מכיוון שזה תהליך, מהרגע שהוחלט ועד לביצוע הפסקת ההריון עברו 3 שבועות. הייתי כבר בתחילת רביעי. הבטן יצאה. חלק מהחברות כבר ידעו וראו..
אם הייתי מחכה לסקירה, סביר להניח שהרבה יותר היו יודעים, יכול להיות שהייתי צריכה לעבור לידה ולא גרידה.
גם למעט שידעו, לא היה קל לספר על זה.

הבדיקה הזו נועדה לגלות מומים כומוזומליים

בתסמונת דאון כרומוזום 21 מופיע 3 פעמים במקום פעמיים. עליהם שומעים הכי הרבה כי המום "קל" יחסית ואפשר לחיות איתו.
אצלי כרומוזום 13 הופיע פעמיים (בדיקה שנעשתה לאחר הפסקת ההריון), לא שומעים על זה הרבה כי הם לא ברי חיות. הם פשוט מתים במהלך ההריון או מיד אחריו.
גם בטריזומיה 18 זה קורה, וגם אותה בודקים בשקיפות.


בקיצור,
שקיפות עורפית היא בדיקה לא פולשנית. אין לה סיכונים, והיא ממש לא באה לבדוק רק תסמונת דאון (לכל מי שטוענת שאין לה מה לבצע אותה כי היא במילא לא תעשה הפלה).

זה קרה לי בגיל 25.
זה סטטיסטי לחלוטין.
אין לזה קשר לגנטיקה, 1 מכל 5000 נשים תעבור את זה. ואני הייתי האחת הזו.


אני ממליצה לכל מי שמתלבטת-
לכי ותעשי.

היתה אומרת לנו שהיא הולכת לחברה פלונית שלה כי היא לא ראתה אותה כבר הרבה זמן. החברה הזו גם היתה גרה קרוב למקווה, כך שאם היינו רואים לאיזה כיוון היא הולכת זה היה מסתדר לנו.
זכור לי פעם אחת שהיא הציעה לי לבוא איתה אל חברה שלה. והלכתי. אז או שהיא באמת היתה לפעמים הולכת לחברה שלה כדי לבקר, או שהיא הקפידה מידי פעם ללכת אליה האמת , כדי שכשהיא תצטרך ללכת למקווה זה לא יהיה לנו מוזר. בעצם זה אותו דבר....
והיא לא היתה יוצאת בלילות שבת בדר"כ אבל היה לנו הגיוני שהיא לא ראתה אותה הרבה זמן, אז סיכמה איתה שהיא באה לבקר בליל שבת.
רק צריך לשים לב שזו חברה שהבנות לו בקשר קבוע איתה, כי אז זה עלול להתגלות שלא היית אצלה. או שאפשר באמת ללכת אליה אחרי המקווה.

זה לא בראש שלהן, כי הן לא חיות את זה ביומיום.

כשהייתי רווקה , הייתי גרה בשכונה של המקווה, כל הזמן ראיתי נשים הולכות לכיוון, וכמעט אף פעם לא חשבתי על זה שהן הולכות לטבול כי זה לא החיים שחייתי אז , אז זה לא היה בראש שלי.
עכשיו, בגלל שאני נשואה וחיה את החיים האלה, כל אישה שתלך ברחוב עם תיק או שקית מצאת הכוכבים נמצאת בגדר חשודה
אז אל תלחצי סתם, הכל יתקבל על הדעת.

אפשר להגיד שאת הולכת לדבר קצת עם אישה מבוגרת שאין לה משפחה כ''כ.. או סתם לחברה, או לבית הכנסת, או לבית כנסת רחוק כח חברה שלך עושה שבת בר מצווה מחר אז את באה להגיד לה מזל טוב..

ומישהי אמרה שהיא הולכת עם תבנית של עוגה ואז זה נראה שהיא הולכת להביא לשכנה שילדה או משהו כזה. יכול להשתלב ולתת אמינות תירוץ שאת הולכת לבקר חברה
ועוד מישהי שם הגיבה וכתבה שאפשר באמת להביא עוגה, ולא רק תבנית ריקה, ולתת אותה לבלניות.

ומחזירה אותה כאילו יש לי שם חלות או משהו כזה..

שהיא הולכת לחברה , קנינו את זה בלי שאלות

או שאמרה לנו שהיא הולכת לטייל

למרות שהיא לא עשתה את זה הרבה האמנו לה

בתור בת נשואה לאמא צעירה אני פשוט מרגישה מתי היא הולכת...
כמובן זה לא בכוונה...
מה לעשות שזה כמעט שקוף ואני מכירה אותה בעל פה כמו שהיא מכירה אותי בעל פה...
אני לא גרה ממש לידה ויש מרחק בריא וכו' זה לא שחיים בקישקע אחת של השניה...
אבל כן, קשה להסתיר מהבנות....
)מאוד מעניין שיש בערב איזה כנס חשוב ואנחנו אמורות להפגש שם, היא באה (מהעבודה ישר כמובןןןןןן) באיחור של שעה וחצי (היתה תקלה באוטובוס וחיכו הרבה זמן עאלק...) והעיקר-מדיפה ניחוחות...
ואני לא מהטיפוסים החטטנים והחופרים.
אני מאוד מאוד מאוד לא מתערבת...

שהביוץ היה מאוחר..
תנסי לחשוב אם לפני כשבועיים הייתה סיבה שהביוץ שלך יאחר... מתח, חרדה, בהלה, לחץ וכד'

אפשר לומר שהייתי קצת בלחץ בתקופה האחרונה

אבל בדרך כלל , זה לא מה שמשפיע לי על המחזור

עשיתי בדיקת הריון שיצאה שלילית

מניסיון.

תמיד כשהייתי צריכה לקבל מחזור ולא הייתי בבית, המחזור התעכב עד שישנתי לילה אחד בבית, והביוץ היה בזמן.

 

ומהניסיון שלי גם צום בימים שלפני הביוץ יכול לעכב את התהליך, 

השאלה שלי מתי אני יוכל להתחיל עם זה

הי! אני קבוע משתמשת בזה אחרי הנקות למשך כמה שנים. פתרון מניעה מעולה!!!!
חושבת כדאי לך לשים כמה שיותר לפני המקווה. בעקרון כל 3 שבועות את צריכה להוציא את הטבעת ואת יכולה לשים חדשה במקום. ככה עד 3 טבעות רצופות. זה כיף כי מותרים למלא זמן. ( בהתחלה יכול להיות שהגוף לא יקלוט את הרצף של 3 טבעות , אבל בדכ בהמשך זה מסתדר)

לרוב רוצים לשלול הריון, אבל אם עוד לא טבלת אז זה לא רלוונטי בשבילך.

עוד דבר שבודקים לפעמים זה שאת לפני הביוץ. אם הרופאה תחליט לבדוק היא אולי תתן לך בדיקת דם לראות מה מצב ההורמונים.

 

הטבעת מגינה אחרי שבוע. תשאלי את הרופאה מה היא ממליצה.

 

אומרים שנרות בצירוף הנקה מלאה בחצי שנה שלאחר הלידה מונעים טוב. רוצה לבנות על זה?

לפעמים שווה לחכות עם היחסים עד שמוצאים אמצעי מתאים. ואז אפשר ברוגע. אם את רוצה התקן אז זה מונע מידית, אבל עלול לשבש את הטהרה

עשיתי בירור טוב מה החסרונות והיתרונות.וטבעת הכי מתאימה לי..בייחוד כי אין לי כוח לכל חודש להיית אסורה..אני גם לא מניקה אז בכלל לא בא לי לבנות על הנרות...
מצד שניי 6 שבועות אסורה פלוס חודש תשיעי ...נראה לי בעיה לחכות..
מה כולן עושות??.

לדעתי בהנקה די אינטנסיבית בשלב הזה, ולכן הן יכולות לסמוך על ההנקה בשילוב עם אמצעי מקומי (קוטל זרע). או אפילו בלי - גניקולוג אמר לי אחרי הלידה האחרונה שאני יכולה להתחיל עם מניעה רק בגיל שלושה חודשים (אם כי לדעתי הוא לוקח סיכון..)

לך אין הרבה פתרונות. או להתנזר או להסתכן.

עריכה: עכשיו קראתי את איזו נחמה, זה רעיון טוב.

אם יש סיכוי להריון לפי מצב רירית הרחם ואם היא רואה גם מה מצב הביוץ -אם היה/מתקרב וכו' לפי עובי הרירית וגודל זקיקים.

 

אצלי הרופאה אמרה שאפשר לחכות עם המניעה שבוע לאחר טבילה כי אין סיכוי להריון ממילא, אבל כן הנקתי, אמנם לא מלא אבל הרבה.

אני בהריון עכשיו אחרי שעשיתי us והרופא אמר שאני אחרי ביוץ ואוטוטו אקבל מחזור.
6 שבועות אחרי לידה עשיתי us והרופאה אמרה שהדימום עומד להסתיים לפי עובי הרירית. לקח לו עוד שבוע וחצי.
אז אחות אמרה לי שאי אפשר לדעת על בסיס us אחד, כי אצל כל אישה זה שונה. צריך מעקב כדי לדעת איך זה עובד אצלך.
למשל אצלי, כבר הבנתי שהרירית עבה ולכן כשהרופא אמר שהיא עבה ותכף דימום, דוגרי לא לקחתי את דבריו כאמת מוחלטת ולא הופתעתי שהדימום "הצפוי" לא הגיע. (בסוף גם נכנסתי להריון)

בעיקרון לא נכנסת להריון בקלות יש .כי הביוץ נופל ב 7 נקיים ולא נכנסתי ככה להריון שנה וחצי עד שלקחתי כדורים.פשוט עכשיו גם את הסיכון הזה לא רוצה לקחת...

לדעת, גם כשהרירית עבה כך, הרופא נהג בחוסר אחריות שאמר לך שאוטוטו מחזור, רירית עבה היא מצע נוח להריון...

 

התכוונתי למקרה ההפוך, שהרירית דקה מאד מאד ואין שום זקיק שגדל

 

כמובן שגם אז זה לא %100

שלא יקרה מה שלא צריך לקרות...

בגלל שהתינוק יכול לשנות תנוחה ואז לא תרגישי.
מצד שני, ממליצה כן לנסות לשכב על צד שמאל ולאכול מתוק ולראות אם זה עוזר.

הבנתי שהוא מעולה לזה.

אני מורחת כל הזמן שמן זית
ממש ממש עוזר לי והרופאה שלי אמרה לי שלדעתה זה בסדר...

אני רק שלושה חודשים אחרי... ומרחתי כבר מגיל חודש בערך

יש עדיין לקנות בשוק ובסופרים.

מבשלים את הזרעים עטופים בתוך גזה קשורה או שקית בד נקיה עם מעט מים, עד שהם מפרישים חומר ג'לי כזה, נקרש.

מורחים. אומרים שזה יותר יעיל מלנסינו ודומיו.

היא אמרה שעדיף שלא בגיל הזה כי אנו לא יודעים באילו חומרים ריססו את הזיתים כשייצרו את השמן זית וזה גם עלול ליצור תגובה אלרגית

מכאן אני משליכה שלא כדאי גם בהנקה. נמתין עוד קצת

אבל אני עושה את זה תמיד אחרי המלצה של אחות טיפת חלב בילד השני שלי שהפצעים היו נוראיים.

 

וגם זה מופיע כל כך הרבה ברשת שאני תמהה אם היה קורה לאיזה תינוק תגובה אלרגית בעקבות זה לא היו מפרסמים את זה בחדשות????

ולא לגמרי...

אומפרדקס ודומיו?
רק בהריון האחרון שמעתי שהם מותרים...

זה נשמע משהו בנאלי... לפעמים זה לא
לפעמים צריך התערבות יותר רצינית להוריד חומציות
תשאלי את הרופאה שלך
אצלי באחד ההריונות הגעתי למיון כי שבוע לא הצלחתי לאכול ולא יכולתי לזוז ונתנו לי משהו לוריד ורק זה הצליח להפסיק את המעגל השלילי שנכנסתי אליו...

הוא יתן לך כדור עם מרשם.

ותקחי אותו לפני ארוחת ערב כך זה משפיע טוב יותר.

זה עוזר גם כשלוקחים בזמן צרבת אבל זה אורך הרבה זמן עד שזה משפיע משהו כמו שעה.

אם לוקחים לפני אוכל הצרבת לא מגיעה

עד שתגיע השעה הטובה ללדת .

 

מה שלי עוזר כשאני בעומק הקושי זה לשנן לעצמי לעבור בכל פעם את 20 הדקות הבאות. לא יותר.

לפרק את הזמן שנדמה כמו נצח לחלקים קטנים מאוד שבטוח אפשר לעמוד בהם.

 

 

אבל אני לא עומדת זה כיוון שיש לי את המשבות של : היתכן שאלד רק ב42?

האם אשרוד?

ה' תן לי כוחות

אז כמעט כל ההריון מאחורייך.ובעז"ה שתלדי בזמן שטוב לך ולעובר.בתור אחת שיולדת מוקדם רק אומר לך שלא כל כך פשוט ללדת מוקדם-אם זה בן עלולה להיווצר בעיה עם הברית בגלל משקל נמוך.ובכלל זה קצת באסה לפעמים כי הילד קטן ותמיד יש את הפחד שלא ישחררו את התינוק ביחד איתך ואז יתחיל טירוף של להיות בבית אבל לבוא לבית חולים כל יום כדי להיות איתו (קצת הורדתי לך את החשק ללדת ב36?) בכל אופן תחשבי על זה שכל רגע שהתינוק ברחם זה רגע של חסד וברכה בשבילו.ובשבילך הייתי מנסה לדאוג לספרים או סרטים לשעות הלילה הקשות שככה הם יעברו מהר עד שתרדמי באמצע הקריאה או הצפיה.אולי ככה זה יהיה פחות בלתי נסבל.
לגבי הבתי החלמה-נראה לי שיש לך חלון של חודש מהלידה ללכת לשם.אני לא בטוחה כי אף פעם לא עשיתי את זה.אבל תחשבי מתי הכי דחוף לך לצאת לנשום אויר.מכירה מישהי שהולכת מיד אחרי בית החולים כי היא נגעלת לטפל בטבור ואם זה בן אז מטפלים לה בכל הענין של אחרי הברית.ולעומתה מישהי שהולכת אחרי חודש כי אז היא מרגישה צורך לנשום מכל השיגרה.
בכל אופן מקווה שתקראי את זה רק בבוקר כי כבר הצלחת להירדם.
שיהיה בקלות בידיים מלאות ובשעה הנכונה לך ולעובר שלך.

יש לי בת אז בכלל לא ירד לי החשק ואני יודעת את כל מה שכתבת שכל רגע ורגע זה חסד

אך בכל זאת עם כל כך ייסורים ועצבות מעדיפה שבעז"ה יגמר מהר ובקלות.

לגבי בתי ההחלמה - האם הבנתי נכון? אני יכולה ללכת עם תינוק בן 3- 4 שבועות לבית החלמה ? יש מציאות כזו?

האם אני צריכה להזמין מראש או רק לאחר הלידה בעז"ה?

אם את לא חייבת ללכת מייד אחרי הלידה, אז אין בעיה להזמין אחרי.
ואם את כן חייבת מייד אחרי, אז אין לך כל כל כך אפשרות חוץ מלסמוך על מקום פנוי, הרי אין מצב שתדעי מראש בדיוק מתי תהיה הלידה, בהנחה שהיא טבעית.

תמיד אפשר לבטל (עד יום קודם)
ואם תרצי להזיז לתאריך אחר תהיה לך קדימות כי את כבר רשומה.

אמצע הבטן (איפה שנהייה פס כהה בהריון), מרימים את הראש.. ובודקים לאורך הקו איפה יש רווח.. בודקים כמה אצבעות יכולות להיכנס ברווח הזה וזה הגודל של ההיפרדות..

איך מטפלים בזה?? נכנסות לי 2 אצבעות. מה זה אומר?

ספורט אצל מדריכה שמבינה

שיש לך היפרדות קטנה יחסית.
אני מכירה מישהי מקצועית ממש ומעולה בירושלים. אם תרצי אבדוק לך את הפרטים (הייתי אצלה מזמן. לא התמדתי בתרגילים... אבל כשכן אז הרגשתי את העבודה.. אבל הפסקתי מאוד מהר והכנסתי מאז כבר לעוד שני הריונות חח)

בין מה למה הרווח? והמדידה ב'אצבעות' היא לרוחב האצבע- שזה משהו כמו סמ אחד או לאורך?
תודה

קורה לכולן, השאלה כמה מהר הם מתחברים אחכ .

תודה!

שני השרירים לאורך הבטן מחוברים באיזשהי רקמת חיבור.

בעיקרון הרמה הזאת היא משהו גמיש, למשל, לא כמו העור או השרירים עצמם.

במשך ההריון היא נמתחת. לרוב בסוף ההריון היא טיפה מורחבת אבל ממש לא משהו משמעותי או מורגש.

אם היא המתחה יותר מדי היא קצת נקרעת, ואם היתה הפרדות ממש זה כבר ממש לא עובר לבד. זה נקרע וזהו. כמו רצועה במקום אחר בגוף שנקרעת.. צריך ניתוח.

 

נדמה לי שיש איזה הגדרה מספרית, אולי מעל 2.5 סנטימטר נקרא קריעה.

במצב הרגיל יכול להיות שם סנטימטר וחצי בערך, ובודקת מיומנת תוכל לבדוק מה הרווח. אבל אם ממש רואים את הרווח ויש בליטה בבטן זה כבר קריעה וזה מצב קשה, ונראה לא נפוץ במיוחד.

 

הפיזיותרפיסטיות של רצפת האגן יודעות לבדוק גם את זה.

זאת אחת הסיבות שאסור לעשות כפיפות בטן אחרי לידה. כפיפות בטן מפעילות לחץ על רצפת האגן ולכן מחלישות ופוגעות בהחלמה שלה, והן גם גורמות להתרחקות שרירי הבטן האורכיים - תעשי כפיפה אחת ותדמייני איך זה בפנים ומיד תביני..