פורום הריון ולידה (עמוד 3887)

חוזרת בך מההמלצה?

 

 

לא במכבי אבל הייתי אצלה בקופה אחרת וגם לאמא שלי יצא להיות אצלה

היא פשוט זוועת עולם..
 

תראי, בהריון הראשון שלי הייתי אצלה. היא נתנה לי אסטרופם והוא עזר, היא שלחה לכל הבדיקות ביסודיות.
אז הייתי פחות או יותר מרוצה.
למה פחות? כי היא לא נחמדה, רק כשבישרתי לה שאני בהריון יצא לה חצי חיוך עקום.
וכל דבר שביקשתי לקח לה חודש להסכים.
ביקשתי הפניה לרופא כלי דם בגלל ורידים - היא הסתכלה ואמרה שאני לא צריכה. לא עזר שאמרתי לה שזה משפחתי.. פשוט ביקשתי באינטרנט מרופא המשפחה וחסל.
היה עוד משהו שביקשתי, לא זוכרת כבר מה, ורק אחרי חודש הסכימה.

ולפני שנה ביקשתי הפניה לרופא פוריות והיא לא נתנה. וכאן זה כבר חוסר אחריות מצידה. בגילי המופלג לא מנסים דברים שוב ושוב ולא משחקים איתי. אז זהו, אני כבר לא ממליצה עליה בכלל.

האמת שעל סמך אותה חפירה בפורום זימנתי תור אליה

 

ראיתי שהתבטאת עליה אז שהיא "צנון"...

אני לא רואה כפתור חיפוש… יש הרבה דברים שהייתי רוצה לחפש כדי לדעת אם כבר נענו לפני שאשאל שוב.

אני רק בסמארטפון בלי מחשב ולא רואה איך לחפש

דני דורמבוס. הוא סופר נחמד, וסופר זמין! יש רק עם יום אחד בשבוע שלא ניתן לתפוס אותו בטלפון.
אני הייתי מאד מרוצה!

מקבלת בשבטי ישראל, אבל קשה נורא נורא למצוא אצלה תור פנוי
אבל מתוקה מתוקה, סבלנית ונעימה. 

אני אצלה בפרטי והיא מדהימה!
גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית.
ממש ממש ממליצה!! הלוואי שהייתי במאוחדת רק בשבילה..

ידו לי שמאוחדת היא קיבלה במלחה.. ובמבשרת

לסידור המחזור לקראת החתונה.
לא הייתה נעימה בכלל ביחס אלי.. לא הקשיבה בכלל למה שהיה לי להגיד לגבי המחזורים שלי והכל רק הסתבך..
אבל אולי זה בגלל שהייתי כלה. אמא שלי כן יחסית מרוצה ממנה..

ד"ר מעין בס לנדו- מקבלת בהר חומה

וד"ר סרבניק נעמה- מקבלת בשמגר

 

הייתי אצל שתיהן בעבר, לפני שנים כשהם עבדו במכבי בירושלים, הן עזבו ועכשו חזרו.

כבר ילדתי 4 ילדים ואף פעם לא נהנתי מתנועות מודגשות וברורות.
ב״ה זה השפיע עליהם ועד גיל חצי שנה כולם ישנו אצלי מלא ...

אין לי בשורות, אני קניתי דופלר שאיתו מקשיבים לדפיקות לב של העובר והייתי יושבת איתו ומקשיבה.

פעמיים ביום (אפשר לבחור את הזמנים שאת כבר מרגישה שהתינוק הכי פעיל) יושבים/שוכבים במנוחה וסופרים את התנועות. כשמגיעים ל10 תנועות מפסיקים ורואים כמה זמן עבר.


אם את לא מצליחה להרגיש שום תנועות צריך לשתות ולאכול משהו מתוק ו/או קר ולשכב על צד שמאל ולראות אם זה עזר. אם גם אחרי זה אין לפחות 10 תנועות בתוך שעה זה נחשב סיבה לפניה למיון יולדות למוניטור.


אם התנועות שונות מאד מהדפוס הרגיל שנקבע כבר שבועות ארוכים, בואו נגיד תמיד התינוק עושה 10 תנועות תוך מקסימום 10 דקות והיום לקח 40 דקות, זה גם סיבה ללכת להבדק או לפחות להתייעץ עם רופא/אחות.

יש טווח "טוב" לתזמון ה10 תנועות? אם מלכתחילה אספור 10 תנועות בשעה, זה מעיד על משהו לא טוב, או שיתכן והתינוקת שלי באמת ישנונית, כמו שמסגרות כתבה..?

כמובן שאפשר לשאול רופא/אחות ליתר ביטחון…

לק"י

לבדוק 3 פעמים ביום אם יש 3 תנועות בחצי שעה.
לשכב ולבדוק, כי כשאנחנו בתנועה- הם נחים.
אם אין תנועות לאכול משהו מתוק ולשכב על צד שמאל, ולחכות לתנועות.

מה הוא אוכל במהלך הבוקר-צהריים  במעון?

אולי משהו השתנה בתפריט והוא אוכל פחות טוב?

 

נשמע שהוא באמת רעב. מה יכול היה להביא לשינוי בגמילה מאכילה בלילה?

כשנותנים לו תה זה מרגיע אותו...

אבל רצינו לגמול גם מתה.
אבל אם הוא רעב אז זה לא פתרון.

לא הבנתי למה נותנים לו במקום הנקה תה או מים? אולי תתני לו בקבוק חלב רגיל? אחרי שנה כבר מותר!

אז לא רלוונטי...

בדיוק אותו דבר! זה איכשהו עבר בשלב מסויים לאט לאט היא התחילה לאחר את השעה שבה היא קמה. ניסיתם לתת ארוחה משביעה ורצינית לפני השינה? אולי דייסת קוואקר?

ובכלל דברים במרקם כזה 😕

ויש ימים שהוא בקושי אוכל ארוחת ערב מרב עייפות... וכשאני מקדימה את הארוחת ערב אז הוא רעב מוקדם בבוקר.

כשגמלנו את הבת שלי מהנקה בגיל שנה ורבע, היא הייתה מתעוררת לפנות בוקר רעבה, אוכלת בייגלה או ביסקויטים אצלי במיטה וממשיכה לישון עד הבוקר😁.

רק לחם. עם משו.

אפילו הייתי מכינה מהערב, שיהיה קל יותר...

ואצלנו זה חלף אחרי תקופה קצרה (אולי חודש),היא פשוט התרגלה לאכול יותר בערב.

להרגיל אותו לאכול באמצע הלילה...

אבל כרגע זה צורך שלו.

ברגע שיסדר את הארוחות כך שיאכל היטב בערב, הוא פשוט יפסיק להתעורר...
(שלי עדיין קם בלילה לינוק, אבל אם אכל ממש טוב, בשבת למשל, לא יתעורר...)

אכל יחסית יפה ארוחת ערב.



תודה לך 🌸

וכי אני לא יודעת אם זה נכון להרגיל אותו עכשיו, בגיל כזה למטרנה...

נשמע שהפתרון נעוץ בארוחת הערב שהוא מגיע אליה עייף מדי - אולי הוא צריך לישון יותר במשך היום, ואז בארוחת הערב הוא יהיה ערני יותר, יאכל וישבע.

 

זה כמו שמיכה קצרה מדי  - מושכים מכאן זה לא מכסה שם - מתחילים את הלילה מוקדם מדי, אז זה סביר שהוא יהיה רעב לפנות בוקר - וכל הכבוד לו - יודע מה טוב! לחם עם משהו .

להשכיב אותו כשהוא חוזר מהמעון ואז הוא יהיה מאופס יותר בארוחת ערב...

והוא באמת ילד חכם. אני מביאה לו ביסקוויט והוא מעיף. מצביע לי על המקרר ועל הסירים על הגז

בעז"ה!

תודה לך ולכולן על העצות והשיתוף.
💖💖

אם הבעיה זו עייפות את יכולה לנסות לבקש שיעירו אותו במעון מאוחר יותר מהרגיל כך הוא ישן עוד ויהיה אולי יותר ערני. כי יתכן שפשוט הוא כן רוצה להמשיך לישון עוד אבל מאירים אותו ב'עת ההשכמה כדי שלך הוא לא יעשה בעיות בלילה בהרדמות.
לא מובטח שהוא באמת ימשיך לישון עוד הרבה כי יתכן שחבריו יעירו אותו בטעות.
בכל מקרה כדי לדבר עם המטפלות יכול לעזור.

בגלל שהוא בכור ומפונק ובמעון יש רעש ומלא ילדים...

אבל תודה על העצה.

תינוק רעב, מאכילים אותו בלילה, עד שגדל ולא זקוק להאכלות לילה.
מעבירים לכסא, נותנים לו לאכול גרבר או מעדן לא על בסיס חלב(אם אלרגי לחלב) וישן הלאה.
מוצקים לתינוק עייף מסוכן.
אפשר לשפר את סדר היום והארוחות, אבל אם מתעורר צורח מרעב, תה לא פיתרון.

ולא שאר דברים טחונים וחלקלקים.
הוא רוצה אוכל אוכל.
וכמו שכתבתי ליראת גאולה,
אני מתלבטת אם נכון להרגיל אותו לאכול באמצע הלילה. כאילו, זה לא יעיר אותו?

זה לא עניין של להרגיל.

אם אפשר שישן יותר, את זה כדאי לסדר, אבל אל תדאגי, זה מסתדר לבד ככל שהם גדלים, לא נשמעת בעיה של הרגלים לא טובים בכלל.

 

העיקר הוא חוזר לישון אחרי פת השחרית ?

הוא לא יתרגל לאכול בלילה אלא פשוט יצליח לגדול לגודל שכבר לא צריך ארוחות לילה
הוא לא מבוגר עם הפאעת אכילה
השאלה עצמה מזעזעת, וכל העונות שמציעות לתת תה- זה child albuse למנוע אוכל מתינוק רעב.

של בריאות ושל נוחות

מטרנה תסגור לכם את הפינה והיא פשרה די סבירה מצד הבריאות (מזין יותר מלחם בכל אופן...)

אבל לא כדאי למשוך את זה תקופה ארוכה מדי כי עלולה להתפתח עששת

וגם- עדיף לא לתת בשכיבה בקבוק (מצד ההרגל ומצד בריאות האוזניים) אלא מתוך עירות בישיבה/ הישענות.

 

לדייסת קוואקר גס/ דק יש מרקם אחר מהדייסה הטחונה- ניסיתם אותה? מבושל במים עם קצת טחינה/ קרם קוקוס/ חמאה  וסילאן להמתקה או מלח.

הטחינה והקרם קוקוס והחמאה מוסיפים שומן שמספק תחושת שובע לזמן ארוך יותר מאשר הלחם. וגם כמובן נצרכים להתפתחות המוח וכו'.

 

בכללי שומן (ממקורות טובים: בקר, חמאה, קוקוס, זית, אבוקדו) זהו אב מזון משביע מאוד ובריא מאוד ומומלץ לתגבר את ארוחת הערב בשומן ואולי ההתעוררויות יפסקו לבד עם התיסוף הזה.

לדוג': ביצה מקושקשת/ עין עם 2 כפיות חמאה-משביע ברמות. 

 

והאפשרות המשובחת והמזינה ביותר, אך דורשת השקעה: ארוחת ערב בשרית, או מרק עם עצם, אפילו המים לבדם משביעים מאוד, מוסיפים בשר/ חתיכת עוף ירקות ומחלקים למנות לכמה ימים. טעים טעים וממש מזין ומשביע. 

אולי חסר לו הטעם בפה?

הרי כבר נרדם אחרי תה שלא משביע?

 

שווה לנסות את העצות היפות שנתנו לכם - יותר שינה ביום, ארוחת ערב רגועה ומשביעה,

 

ואני הייתי חוזרת לבקבוק תה, אך לא תיון רגיל אלא לסנן עלים. 

תקנו נענע/לואיזה וכו', תשרו במים רותחים, תסננו ותצננו.

גם בריא גם עם טעם ואולי יספיק לו? 

דרך אגב, לא חייבים להוסיף סוכר, זה טעים גם ככה אם יש מספיק טעם.

בגלל חוסר ישע אך חכם שמעכל מהר ורעב בשעות שמקובלות על המערכת שלו, נסי לראותו כבוגר מרותק למיטתו ו"מת" לאכול , בוכה מתחנן ומצביע על מקום האיכסון שירגיע את רעבונו המבורך כדי להתחזק. האם זאת בעייה או הבעייה בלגמול מוקדם בגלל לחצי החיים שלא לטובתו האישית של  בשר מבשריך שעדיין לא יכול לשער שיש לך צרכים שנוגדים את התפתחותו הטבעית. תינוק בוכה היות והוא מורעב מבטל כל שעה שאמורה להיות נכונה עבורך להאכילו. שני את סדר יומך לפי צרכיו וכך תוכלי להגיע לימים שלמים נטולי בכי.

לא הלך לנו להשכיב אותו כשחוזר מהמעון.
אבל עברנו לאוכל אוכל בארוחת ערב- אורז, קציצות בשר, ירקות מבושלים וכאלה.
הוא עדיין קם בלילה, אבל הרבה פחות. ובדרך כלל שותה קצת (תה) ונרדם.

אז כנראה מצאנו כרגע את הדרך להשביע אותו. הוא עדיין קם מוקדם ואוכל. אבל זה בסדר נראלי.

תודה לכולן ומועדים לשמחה!!

גם בלידות הקודמות לקח לי שנה וחצי

אבל הפעם כל הגוף שלי כואב הרגליים שלי כמו עם שפעת

ואולי זה לקראת ווסת. ואולי זה הריון צעיר מאוד.

אני לא שותה הרבה אז הוא משפיע עלי חזק.
הוא נותן ריכוז ועוזר להתמודד. אבל אולי זה רק אני.הכי עוזר לקטר לבעלי או שבעלי בבית.
אבל יש לי רק בת אחת אז לא נראה לי שבאמת התמודדתי עם דברים. מצד שני אני נלחצת בקלות..

לגבי רשימת משימות:
אם את יכולה לקחת עזרה בתשלום זה שיפור רציני.
מישהו אחר יכול לעשות ספונג'ה, ואפילו גיהוץ.
אם יש אפשרות כלכלית אפילו דחוקה אז זה כדאי, הימים האלה בין יום כיפור לסוכות דחוסים.
צריך לגהץ את כל הבגדים המפוארים מראש השנה ויום כיפור לסוכות, צריך לחסל כביסות, צריך לעשות קניות כשאין את הזמנים הקבועים לזה בשבוע רגיל, וגם לנקות את הבית שמתלכלך מהסוכה.
ולארגן את הסוכה..
ולבשל.

ואני הוזמנתי למסיבת אירוסין הערב!! זה רק אני או שנראה לי מוזר??

באמת רציתי להגיע, ואני לא אוהבת להיות מאכזבת.

לפעמים הדמיון עוזר לי, לדמיין שאני שירות חדרים כמו בבית מלון או כשאני מתפנקת בארוחת בוקר קצת יותר מושקעת ומדמיינת שאני בבופה..
לפעמים אני מקצצת את הרשימה בחצי כי נמאס לי ופשוט קונה את כל העוגות ושולחת את כל החולצות לגיהוץ (כך עשיתי בראש השנה)
לרתום את הילדים בצורת משחק (לקחת ערימות כביסה לחדרים בתור משלוחי פיצה.. והם מתקשרים להזמין אחד מהשני.. )
להבטיח לעצמי משהו שווה אחרי שאסיים x מטלות (לא הרבה מידי )
ולגבי החופש... לפעמים צריך לשבת ולשחק איתם קצת. לחזור להיות ילדה. בסוף הם ילדים חמודים ויגדלו מהר עוד נתגעגע לתקופה הזאת...

וואו להישאר רגועים בכל מצב?

איך לא קורסים מכל בכי איך????????????????????.

לא חייבים להשאר שלווים ורגועים.
עבורי עצם הידיעה שמותר לתקופה הזו להיות קצת יותר 'מקוטרת' עוזרת מאוד.
אנחנו רק בני אדם, ונשים הן בכלל גנרליות עם כל המשימות שהן אמורות לבצע לפני החגים
בקיצור-
עצם הידיעה שאת לא חייבת להיות רגועה בעל מצב, תרגיע אותך(-:

שלנו

להפעיל מוסיקה שמחה

לדבר עם מישהי וגם כאן

לצאת מהבית

להזמין שכנים לכאן

לעשות ספירת הגומר(ספירה לאחור)

ואחרי החגים יחתחדש הכל

מכירה?

אנחנו שואפות לשלמות בהכל (לפחות אני, אבל בטוחה שאני לא היחידה). להצליח בבית, בתור אמא, רעיה, בתור עקרת הבית, להצליח בעבודה, לדאוג גם לעצמי...
זה לא פשוט לעשות את הכל לבד, זה גם קצת רחוק מההיגיון, אני יוצאת יש רק יחידות סגולה שמצליחות לפקד על כל המשימות בהצלחה.
ולכן, הצורך הלא ממומש הזה יוצר הרבה פעמים תסכול ומוציא אותך ממרגועך הנפשי..
לפחות ככה זה אצלי, כשאני נכנסת לבית והוא מבולגן, פחות מפריע לי שהוא מבולגן, יותר מפריע לי שלא השתלטתי על זה, זה מרגיש לי כישלון.

ופה צריך לעשות את הסוויצ', זה לא כישלון.
להוריד רף מעצמך, להיות רגועה שהכי חשוב בתקופה הזו זה לדאוג לעצמך ולילדים שתהיו רגועים..כי זה דבר גורר דבר, לחץ גורר לחץ, עצבים גוררים עצבים ואז אין לזה סוף..
מקווה שהועלתי בהצלחה

גם אני הייתי שם...
לא יודעת עד כמה זה "מאחוריי", אבל כן יש לי כמה תובנות.
גם אני כל הזמן ניסיתי להגיע לבית מושלם של אמא יפה ושמחה, מחויכת ומאירה.. שכל אחד שנכנס לבית יראה מקום נקי מסודר מטופח עם ילדים חמודים נקיים ומחויכים.. ואני אוציא לאורחים עוגה טרייה מהתנור ש"בדיוק" הכנתי וכו' וכו'.. כיד הדמיון הטובה...

בפועל הבית שלי בד"כ לא מסודר כמו שאני רוצה, כביסות תמיד מחכות לי בסבלנות אין קץ, הילדים החמודים שלי מתרוצצים ומשתוללים ב"ה, ועוגה אישכהו לא יוצאת מהתנור שלי בכל שני וחמישי...

פעם זה היה נורא מתסכל אותי!!!
כי היה לי חלום אוטופי כזה שמשום מה הרגשתי שאם הוא לא מתקיים אני לא טובה!! וזה לא כל כך משנה מה קורה אצל אחרים - אצלי זה צריך להיות מושלם...

לקח לי זמן והרבה כאב וגם דמעות.. להבין ולקבל את זה שאם אני אחשוב שאני צריכה להיות מושלמת אני לא אהייה שמחה בעצמי לעולם.... אני אמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמי (מזכיר לי שיר), ואחפש כל היום דרכים למימוש החלום... ואמשיך להרגיש שאני עדיין לא מספיק טובה...

יום אחד קלטתי שזה שווה לי. פתאום הבנתי למה למרות שאני מבינה שאני לא צודקת ושהבית לא חייב להיות מושלם - אני ממשיכה לרדוף אחרי זה.... הבנתי שהרגע הזה שאני כן מצליחה... הפעמים הנדירות האלה שהכל שטוף ונקי ונעים ומכובס ומבושל ומסודר גורמות לי כזה עונגגג... שזה שווה לי את הלחץ הדמעות העייפות והחוסר בשעות השינה... בשביל רגע קסום כזה שבו הכל כמו ש"אמור להיות".

ושם החלטתי לעצור. עשיתי את הסוויץ' הזה שאם לא עושים אותו לא מצליחים להתקדם משם - לא!!! זה *לא* שווה לי את זה!! בית נקי מסודר וארוחות בריאות שוות ומפנקות כל יום לא שוות לי לחץ נפשי מתח ועצבים...! לא שוות לי לריב עם בעלי כי עכשיו חצי שעה לפני שבת אני רוצה לסיים להספיק עוד 80 דברים... לא זה לא שווה לי!!! לא שווה לי שהילדים המתוקים שלי יפסידו אמא נעימה וסבלנית בשביל שהרצפה תהייה מבריקה...!! העונג של ריח מליון סוגי התבשילים בבית לא שווה לי שאני נרדמת על שולחן שבת..!!!
ולא, אני ממש לא צריכה להיות מושלמת... אני מצוינת גם ככה! אין שום צורך להיות מושלמת בהכל... החיים שלנו עמוסים במילא...
בואו נתמקד במה שבאמת חשוב לנו.. ואת שאר הדברים נעשה בקצב שנצליח... לא נורא אם החדרים לא יישטפו כל שבוע.. לא נורא אם יהיו כמה תבשילים פחות על השולחן.. לא נורא אם הסלון לא תמיד נראה כאילו יצא מאיזה מגזין.. אז יש קצת בלגן על השולחן בפינת האוכל.. לא ניבהל מזה.. לאט לאט הכל מסתדר... יותר חשוב שהילדים יראו את אמא נינוחה ושמחה ומחייכת, סבלנית ונעימה וקשובה...

ולאט לאט גם הם יקחו חלק ויעזרו והדברים יתחילו להסתדר.. לא נהייה מושלמים... אבל נהייה שמחים במה שאנחנו

והיום... אני הרבה יותר שמחה בעצמי מאשר כשרדפתי כל הזמן אחרי הבית שלי מלאה ברגשות אשם וייסורי מצפון על כל מה שאני מפספסת בדרך...

זו החווייה שלי... אולי זה ידבר למישהי

היה לי ביטוי כזה שהייתי אומרת המון "אני חייבת *להשתלט* על הבית". שחס וחלילה לא "אאבד שליטה", הבית כאילו תמיד יוצא לי משליטה... כל הזמן הייתי אומרת את זה...

עד שהבנתי שאני לא שולטת על שום דבר... אין באמת דבר כזה שאני שולטת בבית.. (ואולי בכל דבר למעשה?), ברגע שאת "שולטת" את בעצם נשלטת... חשבתי שאני מנהלת את הבית.. אבל הבנתי שאני רק רודפת אחריו.. הוא זה שמנהל אותי... הוא זה שמשעבד אותי...
היום אני לא שולטת בו, והוא לא שולט בי. יש רק שליט אחד בעולם הזה.. ואני משאירה לו את השליטה עושה מה שאני באמת יכולה - וסומכת עליו בכל השאר....

 

את לא משרתת את הבית,הבית משרת אותך

ומבולגן אני פשוט משתגעת. לא יודעת לשחרר קצת.

מה את חושבת על עצמך כשזה לא עומד בציפיות?
כמה אחוזים זה מפריע לך וכמה מפריע לך הדימוי העצמי שלך בעקבות זה?
כמה השפעה יש למחשבה מה היו חושבים אם היו רואים? או איך זה בבתים אחרים... או איך ההיא מצליחה לעמוד בהכל... וכו'..

תחפשי בתוכך בכל הכנות מה הסיבה, וכשתעלי על הנקודה יהיה לך קל יותר להתייחס לזה מהמקום הנכון ולהצליח לשנות...

תמיד אומרים, תשחררי, הבית לא חייב להיות מבריק העיקר שתהיי רגועה ונינוחה.. אבל אני* לא * אהיה רגועה ונינוחה בגלל שהבית מבולגן ומלוכלך!
אני החלטתי שזה הבריאות הנפשית שלי, הניקיון של הבית. כשהבית מלוכלך אני בקלות רבה עם בעלי, מתעצבנת על הילדים, מתוסכלת ועצבנית. כשהבית נקי גם הלב שלי נקי. ניסיתי פעם להיזכר מתי יצא לי לריב עם בעלי כשכל הבית היה טיפ טופ כמו שאני אוהבת ובאמת שאני לא זוכרת.
אז פשוט החלטתי שזה הבריאות הנפשית שלי. פחות חשוב לי שהאוכל יצא מושלם, שהבגדים בארון יהיו מסודרים ממש, אז שם אני מרפה. אבל הניקיון של הבית אני לא מוותרת, ואם אני מוותרת על זה, זה ממש פוגע לי בשלוות הנפש... אז כן, לפעמים אני באמצע לשטוף כלים והבייבי בוכה, אני נותנת לה לבכות עוד קצת לא כי הכלים יותר חשובים אלא כי הבריאות הנפשית שלי היא חשובה!
אבל כמובן שזה לא מתאים לכל אחת. זו אני. וגם הבית קטנטן, ב''ה בעלי עוזר לי, אז זה מקל..

אם כן אז את מצליחה להתמודד עם זה שהבריאות הנפשית שלך תלויה בניקיון..
ברור שהניקיון משפיע עלינו לטובה... הרבה יותר נעים ומרחיב את הנפש כשהבית נקי ומסודר.. אבל לתלות בזה את הבריאות הנפשית שלנו נראה לי לא מאוזן..

לא מטיפה לך חס וחלילה! אם את מסתדרת עם זה אז ב"ה!!
אני למשל לא עמדתי בזה ורוב הזמן הבית לא היה כמו שרציתי (אישית גם הייתי קיצונית ופרפקציוניסטית אז היה קשה לי לעמוד בסטנדרטים של עצמי...), אז חבל על הבריאות עדיף להבין שלא בזה אני תלויה. וכמובן שזה לא אומר שהבית הפוך ומלוכלך... רק שלא צריך להיבהל כשהוא לא..

חשוב לי. למשל לקום בבוקר לבית ג'יפה זה הרגשה נוראית.. אז חשוב לי בערב לאפס את הבית, ביום שישי אין דבר כזה מבחינתי להיכנס לשבת בלי להבריק את השירותים , מקלחת, כיור באקמטמיקה. במשך השבוע, שיהיה נקי אבל לא ככה..
בצהריים נגיד, אין לי בעיה שיש משחקים, וכלים בכיור , בגבול הטעם הטוב..אבל שיהיה בשליטה, כאילו לא להתפרש על כל הבית.. מבינה? נגיד כשהילד משחקק בסלון אני הרבה פעמים נועלת את החדר שלנו ואני יודעת שלפחות אגף אחד נשאר מסודר ונקי.
הבית שלי לא מוזיאון אבל יחסית ב''ה בית נקי ומסודר. ככה גם הראש שלי עובד יותר נורמאלי..

אם הילדים רגילים לראות אותנו כל הזמן בשליטה וברוגע,

אך בתוכנו אנו נאכלות,

כך ילמדו להתמודד עם תסכול ועומס וכו'.

זה לא בריא.

מה לעשות שבשביל עצמנו אנו לא תמיד מתאמצות, אך בשביל הילדים נסכים לעשות יותר,

אז...

אולי בשביל הילדים חשוב שנבטא קצת יותר את העומס שאנו מרגישות 

בצורה חיובית כמובן - ותלוי בגיל,

לומר "אני עייפה" וללכת לנוח,

לומר "זה חשוב אבל זה יותר דחוף, אז נעשה את זה עכשיו ואת ההוא נדחה לשעה מאוחרת יותר"

וכן הלאה.

 

וגם אם לא התאפקנו והרמנו קול,

אז נבקש סליחה ונסביר שהיינו קצת בלחץ, והם לא אשמים (אלא אם כן הם כן

וזה מאוד יעזור אם הם יעשו...

 

יש משפחות שנותנות תפקידים קבועים לילדים כך שכל ילד יודע בדיוק מה הוא עושה,

הוא לא מוצף במשימות, אפשר לתת לו לבחור מתוך רשימה,

וזה יורד ממך כך שאת פטורה מלעשות את זה ופטורה מלרדוף אחריו כל הזמן.

 

ולא נעים לי לומר, אבל בתור אחת שעכשיו גם מתמודדת עם תינוקת על הידיים,

וזה לפעמים מאוד מתסכל אותי שאני לא יכולה לעשות כלום ויש המון מה לעשות,

אז אני לפעמים "מפילה" אותה על אחד הילדים (שיחסית גדולים) לצאת לטייל איתה בעגלה

לרבע שעה/חצי שעה, או משריינת את בעלי ומפנה את שתי הידיים שלי שמספיקות כ"כ הרבה כשהן פנויות.

 

לפעמים פשוט עוזר לי להירגע,

כשהם לוקחים אותה ואני מספיקה להחזיר את הבית לשפיות

וגם את עצמי.

 

אם אין ילדים גדולים, אולי יש איזו בת של שכנים שאוהבת תינוקות ותשמח לעזור.

 

כשאני ממש לא רגועה,

אני "מודיעה" לבעלי שאני זקוקה למנת עידוד ממנו,

שיראה לי שהוא רואה את ההשקעה שלי,

ויפרגן על מה שאני מספיקה  לעשות.

וגם איזה פינוק קטן כמו שוקולד אחרי שהילדים ישנים - ממש מתאים לי.

 

זה נותן דלק לעוד המון זמן...

כל הכבוד. עצות נפלאות.
לקחתי גם לעצמי

תקבלי בקרוב...

אוכלת ארוחת בוקר בערך ב9-9:30
ירקות חתוכים (כל יום משהו אחר.. עגבניה, מלפפון, זיתים, מלפפון חמוץ..)
לחם בדרך כלל עם גבינה לאחרונה התלהבה מטחינה אפשר גם לחם מטוגן.
שלולית גבינה (הכי שווה )
ברעיון אמור להיות גם ביצה אבל אני מתעצלת להכין וחביתה היא לא ממש אוהבת..

ארוחת צהריים סביבות 2:30-3:00
אוכלת מה שאני מכינה בשבילנו..
פסטה/פתיתים/אורז
דג/ עוף.. מה שיש
ירקות מבושלים..
(משתדלת שתמיד יהיו כל המרכיבים לפעמים לא הולך..)
מבשלת בדרך כלל כשישנה מנוחת צהריים

ארוחת ערב סביבות 6
דייסה על בסיס מים
אמבטיה, יונקת והולכת לישון..

מקווה שעזרתי.
תהני מהרגעים האלה!

אבל בגדול:
8-9, תלוי מתי קמים,: א. בוקר
ערב לפני אני מכינה: חביתה, ביצה קשה, שקשוקה(לא כל בוקר יש, רק אם הספקתי להכין ערב לפני)
+ ירקות חתוכים או סלט, וטחינה /חומוס

ב11 בערך: פרי כלשהו

ב13-14: א. צהריים: מה שאנחנו אוכלים-
מרקים, פסטה/אורז/קוסקוס/פתיתים/קינואה
עוף/דג, ירקות בתנור

ב16 כריך או דייסה או פירות וירקות

ב19 א. ערב איתנו- מה שאנחנו אוכלים
ירקות, פחמימה כלשהי, לפעמים ביצה אם לא אכלו בבוקר

לא תמיד הם אוכלים את כל הארוחות, בגיל שנה וחצי בערך אני עוברת רק להנקה בלילה ואז אוכלים טוב יותר.

סליחה שאני נדחפת..

הם שבעים מביצה סלט ופרי עד הצהריים?

וזיתים בד"כ. את הביצה בערב עם טונה ומלפפון ואז זה נראה לי מספיק ולא צריך גם לחם

אני משלבת יותר לחם, קרקרים, פריכיות אורז, דייסה וכו'

יש שם מתכונים לפי גילאים

גם אצלי זה בערך כמו שo.k כתבה רק בלי הנקה/תמ"ל. לא ידעתי אם זה מספיק
תודה רבה, עזרתן לי👍

(אגב, לגבי ביצה קשה אני מכינה 3 או 5 וזה נשמר טוב במקרר כמה ימים. זה נוח שיש מוכן כשצריך)

אז לא יודעת כמה זה יעזור לך..
אבל בגדול זה דיי דומה כשאוכלים אז אוכלים

בבוקר הוא אוכל איתי איזה סנדוויץ' כל פעם משהו אחר בפנים.. אני מכינה את זה מראש.. מהארוחת ערב שתכף אפרט.

בארוחת הצהריים הוא אוכל איתנו מה שאני אוכלת.. ארוחה רגילה.. כל יום עוף.. ירקות.. ואיזה פחממה.. בד"כ גם סלט..

בערב אני מכינה לכל המשפחה ובד"כ זה חופשי, אני שמה על השולחן גבינה/קוטג'/מטבוחה/חומוס/טחינה/זיתים וכו'.. חותכת ירקות... כל ערב אני מכינה משהו אחר - ביצים/חביתות/טונה/סלט פסטה/שקשוקה וכו'.. שמה לחמניות שאני פורסת מראש על השולחן וכל אחד מכין לעצמו סנדוויץ' אחד לערב ואחד לבית הספר/לגן עם פרי שהוא בוחר.. ולקטן אני פשוט מכינה בעצמי.. חצי לחמניה לאותו ערב וחצי למחרת...
הוא בוחר מה הוא רוצה מהשולחן.. אוכל גם ירקות גם ביצה גם לחם עם איזה ממרח..

לפני הארוחת ערב באזור 4 כזה אני חותכת להם פירות והם פשוט מץים על זה... מחסלים הכל.. לפעמים הוא גם לוקח פריכיות או משהו כזה..

מקווה שעזרתי

אז בערב הוא היה אוכל דייסת קוואקר על בסיס מים.. היה ממש אוהב את זה!! עד שהתחיל לרצות לאכול כמו אחים שלו....

וגם היה יונק בוקר ערב וצהריים....

גם לי היא הייתה אוכלת דייסת קוואקר בהנאה עד שגילתה את האוכל של הגדולים...

לצערי הפסקתי להניק קצת לפני גיל שנה. ומטרנה היא לא מוכנה..

בנוסף יונק בעיקר בוקר צהריים ערב לפעמים גם בין לבין ובלילה (בעיקר כשלא מרגיש טוב או קיבל מכה או משהו)

זהו שהנקה זה מרגיע שזה משלים אם הוא עדיין רעב. מאז שהפסקתי להניק אני לא בטוחה בעצמי אם היא אוכלת מספיק

האמבטיה של התינוק המוגבהת עם תושבת של רגליים עומדת אצלינו קבוע בפינה של חדר האמבטיה סמוך לקיר ומה שעשינו זה- קנינו ( אפשר גם לנסות להשיג חינם מנגרייה) משטח עץ מכוסה בפורמייקה בגודל מלבני שמכסה את כל שטח הפנים של האמבטיה וחמי קדח בקיר קרש עץ ועם צירים חיבר את המשטח עץ לקרש בקיר.
ושם כמו וו על הקיר כך שהמשטח יציב על האמבטיה ויכול להתרומם לקיר כשלא צריך ולהתפס ב"וו".
זה אחלה פיתרון!
מקוה שהבנת...
אם לא אנסה להסביר שוב.

אבל אני רוצה משהו שלא יהיה קבוע במקום אחד בבית (ובטח שלא באמבטיה, שצפופה יחסית), אלא שאפשר יהיה להזיזו ממקום למקום...

תודה!

מתקפל לכיוון הקיר. נשמע יותר פרקטי מרגליים של אמבטיית תינוק.

בדיוק מה שעשינו מעין מדף מתקפל לכוון הקיר.
אבל יציב יותר שהמדף לא עומד באוויר...
אז אצלינו כיוון שהאמבטיה תופסת במילא מקום אז ניצלנו את השטח הזה לייצב טוב יותר את המדף וכשהוא נפתח הוא יציב יותר -כשנשען על האמבטיה שקיימת...

אמנם לא נמכרים במשטחי החתלה אלא כשולחנות בר מתקפלים, למטבחים קטנים וכאלה..
יש כמה גדלים ואני חושבת שזה נמצא באולם תצוגה איפה שכל השולחנות אוכל.

אולי אחפש משהו בכיוון הזה באמת. (איקאה רחוק לנו, אז אחפש משהו יותר באזור שלנו).

ותחפשי מישהו שנוסע שיקנה לך.
המחירים שלהם שווים את זה..

(גם מכיוון שהתינוק - הנוכחי ושאחריו בע"ה - עובר מהחדר שלנו לחדר הילדים, ויחד איתו יעברו כל אביזרי ההחתלה...)

להורים שלי היה שנים במטבח שולחן כזה מתקפל שאנא שלי היתה מכינה עליו סנדוויצים בבוקר וכדו.. בסיום השימוש פשוט "דחפה" לכיוון בקיר ואז יש מקום לזוז.. ממש פתרון טוב לדעתי. זה ביב יציב כי אני זוכרת שישבו לאכול סביב זה גם אחהצ וכדו.

לקפל את המעמד כדי לחסוך במקום?

הרעיון של מודדת כובעים נשמע לי אחלה!

כמו שיש בשירותים ציבוריים (רק שאף אחד לא נוגע בזה שם..)

מישהי שעשתה אצל נגר חתיכת עץ עם זוויות (שלא יחליק קדימה אלא יתפס מחוץ לסןרגים) שמתלבשת מעל מיטת התינוק.

לדעתי מוצלח מאוד וגם נייד.

 

רעיון לסטארטאפ
משטח החתלה נייד מתקפל

אז חיפשתי את זה ברשת ותראי מה זה -

אמבטיה קשיחה מתקפלת עם משטח החתלה בייבי מישל - Baby michel - אמבטיה לתינוק

אולי אפשר להשיג רק את החלק העליון? אולי לחפש משהן כזה למסירה?

את המוצר הזה בלי האמבטיה. השאלה אם זה מתחבר ישירות על הרגליים, או רק על האמבטיה...

תודה!

 

אמבטיה של תינוק, עם רגליים מתקפלות ומשטח קשיח ומרופד שמתלבש מעל האמבטיה.

אפשר כמובן גם בלי להרכיב את האמבטיה.

זה נייד, מתקפל, ונוח!

אני קניתי ביד 2 אבל ראיתי כזה בחנויות של מוצרי תינוקות. 

לאחרונה ראיתי את זה בקניון רמות.

שפע נחת וחלבב

שתמיד תהיו מאושרים ותגדלו אותו בנחת ובשמחה!

המון מזל טוב,שפע של נחת ושמחה

איזה מרגש!!!! מזל טוב¡!

שתראו תמיד את חסדי ה'.גידול קל ומשמח

קצת קשה לאכול אבל לשיניים? לא ידוע לי..

ויש את האלה שהכי טוב להם- כלום.


היא מצוננת?

תטפלי בצינון.

כל הלילה לא היתה רגועה.וכמעט כל הבוקר צרחה.עכשיו קצת משחקת עם אחים שלה שחזרו מהבי"ס והגנים ואני מסתכלת על הרשימה שהכנתי לי להיום ולא מצליחה למצוא כוחות להתחיל לזוז.וצריכה לכבס מהר הכל כי מחר אורזת לשבוע וקצת שננדוד אצל ההורים-מרגישים ממש את הענין של הדירת ארעי..

כאב בקיעת השיניים שמקרין עד האוזן.

ולפעמים זו ממש דלקת.

 

החומר ההומאופתי המתאים במקרה הזה מכסה את שתי האפשרויות.

רפואה שלמה.

תנוחו כולכם כל פעם שמתאפשר. לישון. לישון.

אבל זה מזעזע המחשבה

או שבצהרים אני נותנת לבת שלי שתשמור עליה לידי בחדר ואני ישנה קצת-לא השינה הכי טובה אבל לפחות שינה.

ברור שהסכמת. מנסה להבין איך בפועל זה נעשה.

לא רגילה מיוחדת גיורת שומרת תורה ומצוות

מאמינה מאוד בטבעי וזורמת

לא נחה לשניה בעבודה מקבלת את כולם

 

בפועל הכניסה יד עם כפפה בצידי הלסת עד לצינור האוזן וישרה את הצינור

ובצד השני כנל

שתהיה רפואה שלמה במהרה.

איך אפשר להכניס לשם יד בכלל? ואין הקטנה נתנה לה?!

לקחנו שוב לרופאה

הבכורה לא עם אוזניים(כי נגמרו השיניים) אלא כאב גרון שקדים נפוחים

(יש משהו טבעי לזה?)

ולקטנה יותר טוב באוזניים

אבל היא צרודה רצח

ומה עדיף

נורופן או אקמול

ומה הטבעיים עושים?

 

אויש נראה שהן עוברות מעניין לעניין. יש תקופות כאלה.

 

לגבי הצרידות תהיי עירנית - אולי זה סטרידור שמתפתח - אם הבכי הופך לצרוד יותר ויותר, או לא נשמע, עם או בלי שיעול נבחני, קחי אותה מיד! (גם בלילה) לקבל טיפול.

 

לגדולה - ברוח התושיה של הרופאה, משהו שסבתא שלי גידלה בעזרתו 12 ילדים, עוד לפני האנטיביוטיקה..

לטבול גזה סטרילית במיץ לימון סחוט במקום, ולשפשף את השקדים..

אבל לא רואה את עצמי משתמשת באמצעי הזה .

אם היא קיבלה אנטיביוטיקה, נראה לי שאין מנוס מלקחת, אלא אם מחכים עדיין לתוצאות של משטח (יכול להיות ויראלי - גם לא ציינת שיש מוגלה),

או לגשת לטיפול אלטרנטיבי רציני.

 

לגבי השאלון זכור לי שהביאו לי משהו בשקיפות לקחת איתי לבדיקת דם והטכנאית שם מילאה את זה

וגם בבדיקת דם מילאו שם משהו
בקיצור הספקתי לשכוח אבל לא ביקשו להביא משהו חוץ מהפניה

לא חייב לעשות את הבדיקת דם (גם את השקיפות לא חייב) אבל היא מדייקת את התוצאות של השקיפות...
 

אולי תשאלי בקופה- יש מצב שהם מביאים לך(המזכירות) ועם זה את הולכת..

לי אמרו שהבדיקת הדם היא חובה והיא צריכה להיות ביום שאחרי הבדיקה..

זה באמת נראלי יותר בשביל לדייק, אבל מה אכפת לך אם כבר, עד הסוף..לא?

עושים את הבדיקת דם מיד אתרי האולטרסאונד באותה מרפאה,זה ממש נח

נסגרת.. אבל לונורא..מה לא עושים בשביל תינוקי?

והרופא שעשה את הבדיקה אמר לי שהאחות שתעשה לי את הבדיקת דם תמלא את זה.. והיא מילאה בלי בעיה.

קופונים סופר-פארם - כל הקופונים של הרשת במקום אחד

 

(מקווה שזה חוקי פה. מקסימום תמחקו.)

לא מסובך בכלל.

פשוט להכניס ולהוציא את העגיל.

הרופאת נשים שלי הייתה אומרת שזה בסדר..

ואגב, לחוצים כמו טוסט- ביטוי שעוד לא שמעתי חמוד ביותר..

 

 

זה נשמע כמו צירים אם זה ככה כואב, וזה עלול לגרום לקיצור צוואר, ואת בשבוע שממש לא כיף ללדת קרוב אליו. נשמע שאת גם לא נותנת לגוף את המנוחה שהוא זקוק לה. תקפידי בכל אופן לשתות המון. ונסי לנוח יותר.

אבל 573 זאת תוצאה תקינה בהחלט

הכוונה כמובן לגבי אשה בהריון, האם מסוכן לגביה..

תודה!

השהות עצמה זה לא בעיה.
הבעיה זה בנוזלי גוף.
לכן בשירותים צריך להוריד את המים פעמיים. לשפוך אקונומיקה.
לא לגעת בידיים חשופות בזיעה רוק שתן צואה וקיא של מקבלת הכימוטרפיה

זה המידע לכל האוכלוסייה.
כולל הריוניות..בתור עובדת בביתחולים אסור להריוניות לגעת בתרופות עצמן.

נאמר לי שזה גם תלוי כמה ימים עבר מהטיפול.. אבל כמו שנאמר, זה בעיקר מופרש מנוזלי הגוף וחא בהכרח משהות ליד אדם חולה..

רק בריאות לכולם בע״ה

לא עולה לי משהו..

זה גם צירוף מוכר בתפילה, וגם ה'שלום' מעדן את ה'עוז'. שזה לא יהיה רק שם של כוח, אלא של שלום. שיהיה עוז לדברי שלום... וכו' וכו'.