פורום הריון ולידה (עמוד 3919)

פעם אחת בדקתי בדיקת דם כל כך מוקדם שקיבלתי בטא 2.4

איחור שיצאה חיובית , ויומיים לפני איחור עשיתי בדיקת דם . 
הייתה לי ובעיקר לבעלי מין תחושה שאני בהריון כבר לפני האיחור.. 

זה הריון ראשון

מבחינה פיזית ידעתי באותו יום שהייתי צריכה לקבל
הייתה פעם שאולי יומיים לפני המחזור בבדיקת סטיק...
ומבחינת סתם הרגשה:
ובהריון הנוכחי כבר מאחרי המקווה הייתה לי הרגשה שאני באותו חודש יהיה בהריון ותמיד אמרתי לבעלי אני יודעת שאני בהריון אני יודעת.. והתחלתי לגמול את הקטן מהנקה לאט לאט אפילו שעוד לא בדקתי סופית.. אבל עדיין הנקתי ליתר בטחון חחחח...ואז שהגיע זמן מחזור בדקתי וזה אישר שאני בהריון . והפסקתי לגמרי להניק= ככ מתגעגעת להנקה הזאת😍
חחחח ועכשיו מתחילה חודש רביעי

אין מניעה להניק תוך כדי היריון...

שתי הפלות תוך כדי הנקה ..
רופאה אחת אמרה לי שזה קשור כי זה מכווץ את הרחם ואחת אחרת אמרה שזה לא קשור.. בכל אופן הדעות בזה ממש חלוקות רופאה ועוד רופא שאני מכירה ממש נגד הנקה בהריון ואומרים להפסיק בבת אחת שמגלים הריון( נשמע לי התעללות ביונק) ואחת אמרה שזה בסדר...
אז העדפתי לא לקחת סיכון במיוחד שאחרי ההפלות האלה רזיתי בצורה מפחידה וההנקה רק הוסיפה לזה ממש הקשה עלי... אז פשוט הפסקתי עוד לפני זה בהדרגה... ידעתי שאין לי את הכוחות גם להיות בהריון וגם להניק וגם פחדתי לקחת סיכון....

שיהיו לך רק היריונות בריאים וקלים!

והבן שלי כבר בן שנתיים אז היה לי יחסית קל לגמול אותו כי הם כבר אוכלים הכל בגיל הזה 🙂

פחדתי להתאכזב אחרי המתנה של תקופה. לכן פחדתי לתלות תקוות באיחור.

ובכלל, בעלי רצה שאני אחכה עוד כמה ימים עם הבדיקה, אבל אני לא התאפקתי והלכתי לבדוק.

כשיצאתי עם המקל שעליו מתנוססים 2 פסים ברורים התלהבנו עד השמים!

 

ואגב באמת ב"ה ההריון עצמו עבר ללא תופעות לוואי או הרגשות כאלה ואחרות.

מאחלת לכולן כזה הריון!

פחדתי לראות שלא, דווקא בגלל שהייתי כל כך בטוחה שכן. וגם בעלי רצה שנחכה. בסוף עשיתי בדיקה ביתית 3 ימים אחרי האיחור ויצא חיובי.

האיחור, פס חלש בטירוף בהריון השני
בהריון הראשון יום אחרי האיחור, פחדתי לעשות לפני חח

חסך לך שבוע של ציפייה אייזה כייף!

פס חלש מאוד, כמעט בלתי נראה.

כולם מסביבי אמרו לי בכל מיני הזדמנויות שאני בהריון....
ואני - 'לא, איזה , אין סיכוי'
בסוף החלטתי לבדוק..
וכמובן שהייתי בשווווק

שבועיים לפי הרגשתי את הביוץ אז לאחר שבועיים בדקתי והייתה תשובה חיובית

בהריון הראשון חיכיתי אחרי הטווח הכי גדול

בשני ביום הראשון שהייתי יכולה לקבל

(חיובי בשתיהן כמובן)

ביום ה18 ידעתי כבר שזה הריון...
יומיים אחכ עשיתי בדיקה בעיקר בשביל שבעלי גם יתרגש מהעניין כמוני, וכשיש 2 פסים יותר קל לעכל את זה

בבדיקה ביתי כזאתי שקונים באיביי זה ליפני איחור במחזור, בערך ארבע ימים לפני איחור אם אני זוכרת מדויק

(לא מכירה את השיטה)
ולבדוק מה קורה עם הפחד ומה הוא רוצה להגיד לך,

כי הפחד לא מגיע סתם, הוא מביא איתו מידע חשוב שלהתמקד בו יכול לשנות בתוכך דברים. 

אני ממש רואה פעם אחר פעם כשאנחנו שואלים שאלות ומייד מקבלים תשובה מבחוץ זה לרוב לא ממש יעזור לנו.

אבל כשאנחנו מוכנים להישאר קצת עם השאלה ולבדוק מה קורה לי באמת אני אמצא בתוכי תשובות שיעזרו לי בצורה אמיתית. 

 

אז שוב אני לא מכירה את השיטה אבל כשאת כותבת על הפחד הזה אני מציעה לבדוק אם השיטה נותנת "פתרונות" לפחדים או מזמינה אותך לבדוק את הפחדים ולהתמודד איתם  

אני אסביר יותר מה מפחיד אותי

תמיד כשנכנסים לחדרי ילידה אני בפתיחה 4-5 והצירים בהחלט כואבים אבל נסבלים

כשאני שומעת את הצרחותת בחדרי לידה שלידי אני פשוט מפחדת להגיע לכזאת רמה של כאב

מפחדת לאבד שליטה (כמו שנראה לפעמים שחלק מהנשים). חלק מהצרחות נשמיעות לי לפעמים לא של בני אנוש. לא מעיזה לחשוב שאהיה בבבמצב הזה

מפחדת שיכאב לי. כפשוטו

שלא יהיה לי כח להתמודד עם כאב כזה

 

ומרוב פחד להגיע לזה אני תמיד מבקשת אפידורל ברגע שנכנסת לחדר לידה

בעיקרון- מה הבעיה?

שפשוט תמיד אלד עם אפידורל (אין לי התנגדות עקרונית לאפידורל, סתם הייתי שמחה לנסות ללדת פעם לא בשכיבה עם רגליים שאי אפשר להזיז)

הבעיה היא שמה יקרה אם המרדים יהיה תפוס? אם הלידה תתקדם מהר ולא אספיק אפידורל?

המחשבה שהכאב יההיה גדול ולא תהיה לי דרך להקל עליו מפחידה אותי

שפשוט אעמוד  שם חסרת אונים

 

ולכן יש לי תחושה שאני רוצה למצוא כלי שיעזור לי עם הצירים

וכך גם המצב שאין אפידורל אוכל להתמודד ולהרגיש בשליטה

 

ולכן נראה לי שאם יהיה לי כלי להתמודד 

בלידה הראשונה לקחתי אפידורל בפתיחה 1 הרבה אחרי שכבר לא יכולתי להתמודד עם הכאב, והוא עזר רק קצת - אבל לא השפיע כלל על איזור האגן. כאב לי בטירוף, שאגתי כמו חיה פצועה. היה נורא.
הפחד שלי לפני הלידה השניה היה חוסר האונים הזה, שאין לי מושג איך לעזור לעצמי. הלכתי לאמית וקיבלתי כלים לעבודה. אז כן, כאב לי מאד, אבל עבדתי! הייתי בפעולה, שלטתי (יחסית) בגוף. אין מה להשוות בכלל בתחושה שלי בין שתי הלידות.

או שזה מתאים רק ללידה שניה והלאה?

(לא מזמן גיסתי הלכה אליה לפני הלידה הראשונה).
כן הייתי משלבת עם הכנה להנקה אצל יועצת הנקה, או אם את רוצה משהו יותר רוחני או זוגיות לאחר לידה, כי אמית היא מאד ממוקדת לידה.

נשמע לך טוב?
או שאני טועה?
חשוב לי מאוד להרגיש שאני מוכנה ללידה. שאני מסוגלת לעשות את זה ושזה בשליטתי

היא תתן לך הכנה מצויינת ללידה. אם את רוצה הכנה למשהו נוסף כמו שכתבתי למעלה - תצטרכי לחפש במקום אחר.

אמית זה נטו לידה. שום דבר מסביב (כמעט).
אז ממליצה או לקרוא או ללכת למקומות נוספים. לא יכולה להמליץ על משהו ספציפי כי אין לי נסיון אישי בשום דבר.
בהצלחה!

אולי פשוט כשבע"ה נתקרב לחודש שזה רלוונטי, אתקשר אליה ישירות ואשאל מה היא אומרת, ומה כדאי לשלב.
תודה!!

שזה לא מתאים לדעתן ללידה ראשונה והיה פחות אפקטיבי. מכירה הרבה שעשו אצלה הכנה ונשמע שזה עזר מאוד בעיקר לנשים בלידה שניה ומעלה.

איפה לומדים את זה וכמה זה עולה?!

היא גרה בעלי. האתר שלה (אזהרת תמונה לא צנועה בדף הבית)

יש אפשרות להגיע לעלי ואז זה זול יותר או יש לה קליניקה בהרצליה ונדמה לי גם באריאל ושם התעריף גבוה יותר.
בכל מקרה לפחות לחלק מהקופות ולפי רמת הביטוח המשלים יש החזרים.

הוא נוכחות הנשים האחרות בחדרי הלידה (שאת מפחדת להיות כמותן)...

יש לך אפשרות, אולי, ללדת בבית?...

אני ב"ה לאחר כמה לידות, ובכל פעם כשנכנסתי לחדרי לידה ושמעתי את הצרחות מהחדרים הסמוכים התחלחלתי מחדש, מה יקרה לי כשאני אגיע לשלב הזה...

בלידות הראשונות לא צעקתי.
בלידות הבאות שחררתי.  

בקורס ההכנה ללידה למדנו שבמסגרת ההתקדמות של הלידה התזמורת המופלאה של ההורמונים מכניסה אותנו למצב של איזשהו טשטוש והתכנסות בעצמי, שחרור החשיבה הקרה וההגיונית והשליטה במה שקורה מסביב (השפעת אוקסיטוצין).

אם איאבק להישאר שולטת ומודעת וחדה כרגיל- אני מפעילה אדרנלין, שנוגד את האוקסיטוצין.

למדתי על עצמי שככל שאני נהיית ממוקדת בעצמי יותר ופחות בסביבה- כנראה שהלידה מתקרבת.
וכשהגעתי כמעט ליציאה של התינוק והרגשתי צורך לצעוק ולצרוח- זה פשוט יצא ממני. לא ניסיתי לעצור את זה.
לא השקעתי אנרגיה בלנסות לשמור את זה בפנים. כן, לידה זה כואב, ומותר לכאוב ולצעוק. זה לא הופך אותי לפחות טובה או גיבורה או מוצלחת. ואני טיפוס שבד"כ שולט בעצמו ויכולה לשאת כאב...

בסוף יצא שילדתי ללא אפידורל. הייתי פתוחה לאופציה הזו, אמרתי שננסה להתחיל בלי, והגעתי עד הסוף.

 

אני מסכימה מאד עם תחיה. לשבת ולחשוב מה מפחיד אותי באמת. מה זה אומר עלי אם אאבד שליטה ואצעק. 

 

מאד מאד בעד למצוא כלי שיעזור לך להתמודד עם הצירים- לי מאד עזר להישאר בישיבה על כדור פזיו  (או על המיטה בזמן מוניטור) ולהתנועע, וכמה שפחות לשכב על הגב. צביה 22 כתבה פה בעבר בפירוט על נשימות שעזרו לה להתמודד.

 

בהצלחה רבה! ובשורה התחתונה- עם או בלי אפידורל- העיקר בבריאות ובידיים מלאות. אם את מגיעה ללידה ורואה שהנסיון לבלי אפידורל גובה מחיר כבד מדי- שחררי את זה... זה לא העיקר...

 

בדיוק נותן מענה (לטעמי) למה שאת מתארת.
בטחון, שליטה, לא חוסר אונים.
לנשים רבות אף מפחית מאוד את עוצמת הכאב ואף מזרז את הלידה.
נותן לך כלים להיות שותפה פעילה עם הגוף בזמן הצירים וביניהם על מנת לייעל את התהליך.
הייתה לי חוויה מדהימה בזכותה! וגם לעוד נשים רבות שהלכתי בעקבותיהן ושהלכו בעקבותי..
בהצלחה!!!

הציל אותי
נכון שלידה ראשונה ארוכה יותר אבל היא נתנת טיפים להתמודד עם הצירים.
במעט המצבים שלא יכלתי לעשות תרגילים סבלתי כל כך אין מה להשוות ציר עם תרגיל לציר ללא.

מטרת התרגילים להקל על הכאב ולזרז את הלידה-לעזור לתינוק לצאת אני ממש הרגשתי את זה

המחיר- שילמתי 750 בעלי
במקום אחר זה עולה הרבה יותר

לידה קלה בעז"ה

או שהשיטה שלה פחות מתאימה עם לוקחים דולה?
אני עדיין לא מבינה בזה

חלק מעקרונות השיטה זה לסחוב כמה שאפשר לפני הכניסה לבית החולים ככה את שולטת בגופך ועושה את התרגילים לפני התערבות רפואית.
זה נכון בעיקר לפני לידה ראשונה..

לא יודעת להגיד לך אם מתאים לקחת דולה במקביל לשיטה
לי לא היה צורך בעוד מישהי מלבד הבעל ואמא
היא מדריכה את הבעל איך להיות שותף פעיל והוא למעשה הדולה.. כמובן עד שנאסרים..

לדוגמה דימום...

(גם לי המליצה הדולה לפני הלידה האחרונה להתעכב כמה שיותר בבית כשמתחילים צירים, וכך באמת תכננתי. אלא שהלידה התחילה בדימום בלי צירים של ממש, והייתי חייבת ללכת לביה"ח - וכך נמנעה ממני יכולת ההתמודדות לבד...)

זה היופי בשיטה שאפשר לבצע אותה בכל מצב כמעט. בכל תנוחה, כולל בשכיבה (על הצד).
כך שחוץ מניתוח אין כמעט מצב שלא אפשרי להשתמש בשיטה.
העניין למשוך בחוץ זה כדי להיות עצמאית אבל לא כי אי אפשר בפנים.
אני אישית מעדיפה להיות בפנים וזה לא הפריע כהוא זה ליישם במקסימום את השיטה כפי רצוני. מקסימום טיפה אסרטיביות מול הצוות...

אולי אלמד אותה לפני הלידה הבאה בע"ה.... (בתקווה שלא נשארה לי טראומה חזקה מדי מהלידה האחרונה...)

תודה!

לטעמי כמובן..
בהצלחה בכל החלטה ובכל דרך!

יש כל מיני סיבות..
אישית לא לקחתי דולה אף פעם.
מבחינת התמודדות פיזית עם הלידה נדמה לי שלא כל כך צריך דולה אם פועלים לפי השיטה.
אם זה לתמיכה נפשית/ אסרטיביות/ הכרת המערכת וכדומה- אז זה עדיין רלוונטי כנראה..
כמו כן השיטה די מצריכה תמיכת תומך באופן פיזי (לא בכל מצב, אבל רצוי שיהיה זמין כל הזמן, לפחות פעם ראשונה עד שתלמדי מה טוב לך) ולכן כדאי לחשוב מהבחינה הזו לפי הפסיקה שאתם הולכים לפיה לגבי תמיכת הבעל. אם חושבים שהבעל לא יוכל לתמוך בשלב כלשהו אז כדאי דמות נשית אחרת שתוכל לעשות את זה.
מומלץ שאותה דמות תהיה שותפה להדרכה של אמית.
או לחילופין מכירה כאלו שהפסיקו את התרגילים כשלא יכלו להעזר בבעל אז לחשוב מהבחינה הזו אם תרצי תמיכה אחרת. (אישית לדעתי שווה להצמד לתרגילים עד הסוף כולל הלידה עצמה)
בהצלחה!

פשוט בגלל שזו לידה ראשונה, חושבת שאגיע לבי"ח עם הרגשה שאני פשוט 'לא יודעת איך עושים את זה'.
טוב לי להיות בשליטה, לדעת מה לעשות, אז נשמע לי שהשיטה שלה תעזור לי.
מצד שני כן מרגישה שיהיה לי טוב עם מישהי שתלווה אותי את כל הדרך ולא רק תסביר לפני. שתהיה איתי גם נפשית אם יהיה קשה, וגם פיזית אולי. לא יודעת מה ההלכה בזה, צריכה עוד ללמוד בע"ה. מבינה שיהיה שלב שבעלי לא יותר לתמוך. אמא שלי מן הסתם גם תהיה איתי, והיא תשמח לעזור, אבל היא לא דולה ואני הבת הראשונה שיולדת.. אז אני לא חושבת שהיא תדע איך נכון ללוות לידה.. וגם מבחינתי לא יודעת אם דווקא היא זו שתצליח להרגיע אותי. טוב, מצד שני בעלי יהיה שם.
בע"ה כשנתקרב אחשוב על זה יותר ובטח אשאל כאן עוד.. תודה לכן ממש!!

הלכתי אליה לפני הלידה עם בעלי
נתנה כלים לעבוד בצירים
נתנה כלים לבעלי מה לעשות ואיך לעזור.
זה בעיקר ממקד
ונותן ביטחון בנוסף שאת יודעת מה צריך לעשות בדיוק
ושהגוף שלך יודע ללדת.
עדיין לא כתבתי את סיפור הלידה שלי אך אומר בקצרה
שמהרגע שהחלטתי להכנס למיון יולדות, 9 דקות והילדה היתה בחוץ!!!

2 נשים סיפרו לי שעשו. אחת ילדה בבית (לא בכוונה, פשוט הצירים התקדמו ללידה מהר מהצפוי)
והשניה באמבולנס בדרך לבי''ח.
מצד אחד מדהים כמה שזה עוזר, מצד שני... מלחיץ

בדיוק אני לא מושכת בבית...
זה לא חייב להגיע למצב מלחיץ, אלה נשים שבחרו למשוך הרבה בהית. אפשר גם אחרת.
אגב מה שאמית ממליצה למי שחוששת ללדת בבית או בדרך זה להגיע לסביבת בית החולים ושם לעבוד בחוץ עד שמחליטים להכנס.
אישית נענסתי מיד ועבדתי בפנים כרצוני.
כך שלא צריך להלחץ מזה.
אגב אמית גם מלמדת איך ללדת באוטו. זה נשמע הזוי מבחוץ, גם לי. אבל בתוך תהליך הלידה יש המון בטחון בזכותה כך שבאמת לא נלחצתי מהאפשרות ללדת ״לבד״.

איך היא מספיקה את כל זה תוך שלוש שעות?

ואיך זוכרים הכל?

ו - לזוג חרדי - זה מתאים שהבעל יבוא?

סליחה אם העמסתי מידי בשאלות...

זה מאוד ממוקד לידה. אין מסביב..
ויש סרטון וגם דף מתומצת שאפשר להעזר בהם לתרגול וחזרה. וכשמבינים את העקרון זה די פשוט. זוכרים ועושים!
לגבי הזוג- זה תלוי בכם. היא מצידה מוכנה להדריך כל אחת וכל זוג. והיא מאוד נעימה ומכבדת. היא דתיה. לא נוגעת וכדומה, דיבור מכובד וכו.
אם מבחינתכם אתם מעוניינים שהבעל יהיה שותף פעיל, כדאי מאוד שהוא ינכח. אם הוא לא ילווה פיזית בלידה אז פחות חשובה הנוכחות במפגש איתה (על אף שלדעתי חשוב בכל מקרה. כי זו תפיסה. זה ראש. זה להבין מה חשוב ולעזור לך שזה יקרה. בלי שתבקשי..)
אם את מתכננת שמישהי אחרת תלווה אותך בלידה כדאי שהיא תהיה נוכחת.
בהצלחה!!

שאם בעלך לא מהזורמים
יש מצב שיהיה לא שם לא נעים.
כי בכל זאת מתרגלים ומדברים על לידה

תקרוס

השאלה שלי אם זה שאני לוקחת פתאום חצי, לא ישבש לי משהו

אח"כ כבר לא משנה כמה את לןקחת..
את יכולה לחבר חבילות ויכולה לקחת חצי

אם את מחברת חבילות, אפשר עד שהרירית תקרוס= עד שיתחילו דימומים ואז זה סימן להפסיק

הראשונה.
לא כדאי לאורך תקופה ארוכה לקחת כמה חבילות ברצף כל פעם. פעם אחת לקחת 3 חבילות ברצף זה בסדר..

אז אם אני לוקחת נניח שתי חבילות רצופות ואז מהחבילה השלישית עוד שבוע ואז מפסיקה, אני מתחילה כרגיל את החפיסה הבאה? שבוע אחרי?

ואפשר לשחק עם זה.

אני סידרתי לי שהמקווה לא יפול בשבת למשל.

קורה שמחזור מאחר...שינויים הורמונליים..מצב רגשי..

ואם זה הריון עם ביוץ מאוחר -גם יתכן. חכי שבוע.
תסיחי את הדעת..תעשי דברים שמעסיקים אותך

חלק מהתסמינים הם גם של זה, ואם יש דלקת- יכול להיות שזה שיבש את המחזור.

ועוד משהו, תמיד יש פעם ראשונה שמחזור משתבש, גם אם תמיד תמיד היה לך מסודר.

 

בעז"ה מחזיקה לך אצבעות שתפקדי במהרה ובשמחה!

איזה באסה!!

 

חיבוק גדול

(למדת להבא?)

שמצטערת, לא הכי בקיאה שבעולם בזה, אבל אולי נכון לקחת גלולות כלשהן לתקופה של החופשה? כי באמת לא שווה לקצת סיכון של מה שקרה....

חיבוק

אבל תודה! שנה שעברה היינו בטוחים שאקבל בדיוק לפני החופשה ואז גיליתי הריון, איכשהו כל מה שחשבנו שיקרה שנה שעברה קורה לנו השנה... אם היינו טיפה יותר חכמים שנה שעברה אולי היינו חושבים על כדורים ולא כ"כ חוששים לזה אבל זה התברר כמיותר 

בכלל, כל הכבוד למי שיכולה להניק ועושה זאת.

זה כזה לא פשוט.

 

אני פשוט מקנאה במי שמצליחה להחזיק את זה בשיניים כל כך הרבה זמן....

 

ואחרי כזה כבוד, לקבל מחזור - אוף. אוף. אוף.

בתוכם שבועיים וחצי בדיוק של ימים מותרים.. אוף אוף אוף!! 

סליחה, אני פשוט צריכה לפרוק את זה איפשהו, תודה לכל המגיבות 

אני אתמול מתוך מצוקה איימתי על בעלי שאם הוא לא הולך לישון אני נוגעת בו...

הייתי בחו"ל והמחזור השתבש (כנראה מהלחץ)

הייתי אמורה לחזור ישר למקווה אך המחזור התאחר. וכשהייתי בחו"ל הייתי טהורה וכבר הייתי בטוחה הריון וכו'. אך יום לפני החזרה לארץ הוא הופיע......

כמה כעסתי עליו!!!!

אז אחרי שבוע חו"ל (בלי בעלי) אתמול כשראיתי את בעלי כמעט לא יכלתי אבל ב"ה התגברנו ובעז"ה נמשיך להתגבר

נראלי ששלך יותר מבאס.. בהצלחה גיבורים!

רק שיתוף...

בהצלחה לך עם הצימר!!! 

אחת ההפתעות אם לא ה..

מטלטלת ולא קלה לעיכול - על כל השלכות שלה. בטח יום לפני צימר .

 

הסמיילי המחבק המחייך הזה - לא בדיוק משקף את ההזדהות והתמיכה - חזקי ואמצי יקרה.

 

בדיוק מה שאת מחפשת.
מקבל בבני ברק ברבי עקיבא

אני ממש נהנת אצלה. מקצועית ונחמה.

ואני כבר חייבת לקבוע..

חברה המליצה לי בעבר.
מישהי כאן מכירה?

עשיתי אצלו 2 סקירות. מאד נהניתי!
הסביר כל דבר בפירוט והרחבה בצורה ענינית ומקצועית
יש לו קטע מתנשא אבל שימי את זה בצד ותהני מהמקצועיות שלו...

לפרטים נוספים אפשר באישי

והאפשרויות לא רלוונטיות האם את אתן מכירות להמליץ בבית אגד?

בדקתי גם ואלרם תמר מקבלת במעלה אדומים וגם דר נתנאלה. לכי לאחת מהן

קניתי של לייף נראלי.. דווקא היה ממש טוב ונוח

עדיין לא בדקתי כמה עולה בבופר פארם...
בפעם הקודמת זכור לי שהן היו ממש יקרות ורציתי לבדוק מה ההפרש לגבי שקיות מחו"ל. אבל חשוב לי שיהיו טובות!
אחרי הלידה הקודמת הקפאתי חלב וסוג מסוים שקניתי בסופר פארם לא היה מוצלח והחלב נזל... במקרה הזה, כן בוכים על חלב שנשפך...
כל טיפה עלתה לי במאמץ אדיר...

של לנסינו ומרוצות מאוד..

כל טיפה חשובה.. ואם יותר זול להזמין והן טובות אז יותר טוב אני אישית לא מכירה... אבל אשמח לדעת נעקוב אחרי השירשור חח

היכן להשיג | לנסינו
את של לנסינו .. מה שהמליצו פה

יצא לי 350 שקיות ב100 שקל בערך...
מעולות ממש

גילוי נאות אני דולה ומדריכת הכנה ללידה  

 

לתחושתי הקורסים בבתי חולים הרבה פעמים מוכווני אפידורל וזה אומר שלא מספיק יתנו דגש על כלים להתמודדות עם הצירים בגלל שממילא לפי גרסת הבית חולים אם מידי כואב אז תקחו אפידורל והכל יהיה בסדר. 

יש עם זה כמה בעיות-

א. לא כולן יכולות/רוצות/מספיקות לקחת אפידורל

ב. לפעמים ובמיוחד בלידה ראשונה לוקח זמן רב עד שניתן לקחת אפידורל ובזמן הזה צריך להתמודד

ג. לאפידורל יש חסרונות שגם הם פחות מדוברים בקורסים בבי"ח (כמובן בהכללה, תמיד יכול להיות קורס שכן מתייחס לזה)

 

אז מה עושים? 

נכון מעולם לא חווית צירים וקשה להתכונן ללא נודע אבל הבנת המנגנון של הצירים והלידה כולל ההורמונים שמפעילים את הגוף בזמן הלידה והבנת הדרך שהתינוק צריך לעבור כדי להיוולד כל אלה יעזרו כדי שגם תדעי יותר מה לעשות כדי לקדם את הלידה ולהקל על הכאב וגם הפרשנות שתתני לכאב תהיה אחרת וממילא יכאב לך פחות. 

לכן אני ממליצה לך להרחיב וללמוד מעבר לקורס ביתחולימי, או בנוסף או במקום כדי לקחת אחריות על הלידה שלך ויהיה לך קל יותר ואפילו חוויה טובה. 

 

לגבי גיסתך, 

מצד אחד דולה בלידה זה נפלא, אפילו מחקרים היום מראים שזה מפחית מתחושת הכאב של האישה, מפחית בהתערבויות ועוד 

מצד שני אם זו גיסתך את צריכה לבדוק האם נח לך איתה, האם ברור לה שמידע מהלידה לא עובר לאף אחת במשפחה אפילו (או דווקא כי) שאתן באותה משפחה וכן הלאה. 

וגם דולה זו לא הבטחה ללידה קלה, זה לא קמע שלוקחים ללידה, זו מישהי שתומכת בך בעבודה שלך. 

אם את לא תתכונני ותעבדי כמו שצריך שום דולה לא תעזור לך...

 

 

אפשר הסבר למה הכוונה?

יש נשים שיספיק להן לקרוא ספרים טובים כדי להעמיק יותר,

 

הגיסה של הפותחת דולה אז אולי יתאים שהיא תעשה לה עוד מפגש או שניים בנושא הזה
אבל אפשר ללכת לכל דולה למפגשים חד פעמיים בדיוק בשביל זה. 
 

יש נשים שעשו קורס הכנה ללידה בבית חולים, הבינו שהוא לא עזר להן ועשו עוד קורס פרטי חדש  

 

זה באמת לפי בצורך של כל אחת. 
המטרה שלי כשאני עושה קורס זה שאישה באמת תרגיש בטוחה ורגועה לקראת הלידה, אני לא יכולה להבטיח לאף אחת איך תהיה הלידה אבל בקורס אני יכולה לענות על כל שאלה ולבדוק עם האישה איזה פחדים יש לה ומה אפשר לעשות איתם כדי שהיא באמת תצליח להיות שקטה לקראת הלידה וכבר לזה יש ערך עצום באיך שתראה הלידה. 

אם אבחר לעשות קורס פרטי גם אקבל החזר כספי?

שווה לבדוק, נראה שהכללים קצת משתנים בין הבתי חולים האלו,

וגם דרך הקופות בביטוחים המשלימים גם יש החזרים, שווה לבדוק

בשערי צדק וביקור חולים למשל - אם תביאי קבלה על הקורס - יש החזר של עד 600 ש"ח

דווקא בקורס שעברתי, המדריכה כן בקשה שננסה כמה שפחות.

היא אמרה שגם אם לא להניא לגמרי מהאפידורל- לפחות למזער כמה שפחות את משך ההשפעה של החומר בגוף.

 

ואני ההוכחה, נרשמתי למרכז לידה טבעי  

כמו שאמרתי, זו הכללה. 

אבל על הנשימות ממש למדתי והתאמנתי🙊 סתם כי אמא שלי פימפמה לי כמה שזה משמעותי ועוזר.
ובאמת זה עזר לי ממש. חוץ מזה שזה מפחית את עוצמת הכאב זה גם מרגיש שאני מתמודדת איכשהו ומעביר את הצירים יותר מהר בהרגשה (רק עוד שתי נשימות עד סוף הציר!).

ולמה לא תמיד חכם? כי זה מפדח? לדעתי זה סבבה מהבחינה הזאת, ומבחינת זה שאת מכירה אותה ומסתדרת איתה והיא דולה- זה ממש כיף!

אם החשש המרכזי שלך הוא כאבי הצירים, אני ממליצה מאד על הספר. אני גם ממליצה לקרוא (ולראות ביוטיוב) סיפורי לידה טבעית של נשים. לא בהכרח כאידיאל להימנע מאפידורל, פשוט שכשניגשים למידע על לידה טבעית יש הרבה דגש וידע על התמודדות נכונה וחשיבה נכונה עם/על הצירים.
לי שני הדברים הללו עזרו מ-א-ד במהלך הלידה המקסימה והטבעית (שקרה בפוקס).
אם את רוצה לשמוע עוד, אשמח להשמיע ;)

שעשיתי בדיקה ביתית בכדי להוכיח לבעלי שאני לא בהריון, אבל הוכחתי את ההיפך. נאלמתי דום כשראיתי את התוצאה. ..

כמו כל הריון?

בעלי אמר שזה כנראה הריון , ואני אמרתי שאין סיכוי

היו הריונות שידעתי ממש מוקדם בידיעה ברורה שאני בהריון. עוד לפני איחור
והיה הריון שלא דימיינתי ולא חלמתי ובכלל קבעתי תור לשים התקן ופתאום- בחילות יום ועוד יום ועוד אחד עד שבדקתי והייתי בשוק!

הייתה לי תחושה מיד אחרי, שנקלטתי להיריון. פשוט הרגשתי.

עשיתי בדיקה אחרי יומיים ,וזה היה נכון.

היום הוא כבר בן שנתיים

עשיתי בדיקה ויצא שלילי ולא קיבלתי מחזור ואחרי שבוע אמרתי אין מצב שמאחר עד כדי כך ועשיתי בדיקה ויצא חיובי- כנראה היה ביוץ מאוחר...

אפילו אחרי שבוע וקצת ( נראלי זה נחשב מאוחר לא?)

ודווקא סביבות שבוע 6 כן חשדתי,

היה לי "דחיפות במתן שתן"  -פשוט לא יכולתי להתאפק,

והלכתי לשירותים ממש הרבה  פעמים.

בדיקת שתן פעמיים יצאה תקינה לחלוטין.

אז הלכתי לרופא נשים, שעשה אולטרסאונד

ואמר שאני אמורה לקבל תוך כמה ימים...

אז חיכיתי עוד חודש ()

עד שפתאום נזכרתי שאני אמורה לקבל...

ואז היה כבר חיובי גדול

זה ממש מאוחר..... ואוו מעניין שלא ראו באלטרסאונד חח

לפני האיחור. בערך בשבוע 3. הייתי בטוחה בזה ב100% וזה הריון ראשון. זה דווקא היה נחמד

חברות סיפרו לי שהרגישו כל מיני דברים(כאב חד ברחם ובגב, בחילות, התכווצויות וכו'), וכשהמחזור לא הגיע אז אמרתי, אין מצב שאני בהריון כי לא הרגשתי כלום. ואז הוא לא הגיע ולא הגיע... אז עשיתי בדיקה !
חיובית ב'ה

כמה זמן אחרי החתונה היה לי דימום 3 פעמים בחודש וחצי..

שאלות הלכתיות ובדיקות, ובסוף הגיעה תוצאה שרירית הרחם דקה מדי,

כנראה בעקבות הכדורים לפני החתונה, ולכן היא מתפרקת הרבה...

אז הזמנו כדורים מיוחדים לעיבוי וחיזוק הרירית, וחיכינו שיגיעו.

ואז היה לי שבוע עם כאבי מחזור חזקים, שלא היו לי אפעם לפני כן.

וכבר חשבתי שאני מקבלת פעם רביעית... וחיכיתי שבוע.

ושאלתי חברה שעובדת במרפאת נשים, מה לעשות עם זה שלא מגיע, כי ממש מיציתי בלאגנים.

והיא אמרה לי פשוט - שיהיה בשעה טובה.

אז לא האמנתי לה וחיכיתי עוד שלושה ימים לפני שבדקתי...

 כשהגיעו הכדורים -ישר תרמנו אותם

 

חצי שנה אחרי הלידה התחילו בעיות עם בלוטת התריס,

וכשכמה חודשים אחרכך התחילו כל מיני תופעות, קישרנו הכל לבלאגן הזה.

(וגם הייתי אצל רופא נשים, שאמר לי שעוד מעט אקבל ... )

ואז בוקר אחד פתאום עלה לי פחד היסטרי שאולי בכלזאת פספסתי משהו,

כי זה לא בריא להיות בהריון כשבלוטת התריס לא מאוזנת.

ובדקתי כשבעלי יצא לתפילה,

ואז חיכיתי לו למטה בלחץ, עם הגדול על הידיים והתוצאה החיובית .

וב"ה לא נרשמו בעיות, למרות היפותירואידיזם די חמור שהיה לי אז.

 

נ.ב: אני לא מסודרת בכלל,

יכולה לקבל פעם בחודשיים ושלושה, אז אף פעם זה לא נרשם לפי איחור.

אבל בגלל שאני פסימית חח חיכיתי לאיחור ממש

(בסוף היה הפלה..)

הריון שני הייתי בבלאגן רגשי אז בכלל לא חשבתי על זה

בדקתי סתם לפני האיחור וחיובי..

אני עדיין בהלם חח (שבוע 15)

שגילו בחודש שלישי רביעי..

חכי עוד שבוע ואם לא תקבלי תבדקי שוב

תודה בכל זאת

שלושה ימים קיבלתי...

לפעמים כשיש לחץ זה קורה..
אני עדיין לא רופאת נשים אז אולי במקרה שלך יהיה אחרת...

תודה רבה רבה

מקלחות, נשימות עם נשיפות קולניות, ובהתחלה גם הכדור פיזיו.

או זרם מים חמים ישר על האזור

לא מסוגלת שנוגעים בי בזמן הציר.

מה שממש ממש עזר לי זה לנשום עמוק לספור עד 6 ואז להוציא את האוויר ולספור עד 6 משהו כזה. אבל חשוב להתחיל את הנשימה כשהציר ממש ממש מתחיל ולא לחכות שיכאב כי זה כבר לא יועיל.
וגם היו שלבים שעזר לי להיות בתנועה , סיבובי אגן, לעלות מדרגות. וכמובן אפידורל

זה יחסוך לי התלבטות לגבי דולה
כי בצירי גב לחץ על הגב ממש עזר
ועל הבטן אי אפשר ללחוץ...

ויש דולות שיודעות ללחוץ על הגב בנקודות שעוזרות לצירים לא משנה אם הן בטן או גב.
(אישית הייתה לי מיילדת כזו ולא דולה אבל משערת שיש גם דולות שידעו)

תנועה עזרה בחלק , לא כאב פחות אבל היה ככה משהו לעשות ועוזר לנשימות אבל בעיקר בעיקר מים כמה שיותר במקלחת עם הזרם על הבטן איפה שהציר

תשתי הרבה במהלך היום, הפיפי יכול להיות בצבע כהה גם נראה לי בגלל שהוא מצטבר בשלפוחית בלילה... או שאת לא שותה מספיק במהלך היום.. אצלי הפיפי יוצא כמעט שקוף בבוקר אבל אני מתעוררת כמה פעמים לפיפי במהלך הלילה
 

איזה שבוע את?
את מרגישה צמאה נורא?
בדקת סוכר? ככה אצלי גיליתי שיש לי סכרת הריון
(כלומר חששתי עוד לפני ההעמסה)

כל הזמן צמאה והפה יבש ממש מתחילת ההריון עשיתי הדיקות דם ולא היה סכרת

שותה המון במהלך היום, אבל בבוקר שתן כתום. 

רק להקפיד על הבוקר לפחות 2 כוסות מים.

וזה מחזיר את הגוף לאיזון

או שאם את מתעוררת באמצע הלילה, שימי לך בקבוק ליד המיטה ותשתי.

שימי לב אם לא קבלת הפניה לבדיקת gbs אז לבקש מרופא משפחה לא אמורה להיות בעיה, או מרופא נשים אחר
ומעקב לחץ דם וחלבון בשתן אצל אחות מומלץ פעם בשבוע בשלב זה.

ודווקא על המעקב אצל האחות אני לא צקפידנית גדולה...בחיים לא אמרו לי לעשות כל שבוע
אבל באמת אולי אלך עוד שבוע.
התאשפזתי לפני שבוע במיון אז כבר בדקו הכל...

תודה

זה לא שכל ההריון צריך פעם בשבוע.. אבל זה מה שמומלץ משבוע 36-40.
בהצלחה!!

אולי פעם בשבועיים

אבל באמת לא עקרוני..
פעם בשבוע לא שייך בשום אופן
אבל באמת אקבע לשבוע הבא
תודה

בסכרת המעקב שונה

יש סכוי שפתאם הוא יתהפך לעכוז ולא אדע?

וגם..מבחינת משקל..בשבוע 35 אמרו לי הערכה של 2,700-2,900(יודעת שזה לא מדוייק לגמרי)

אז עד שבוע 39 הוא יהיה ענק..לא?!

בשבועיים האחרונים קצב הגדילה מאט
לי היה משהו דומה והקטנה נולדה 3.200

חח ועוד הייתי עם סכרת הריון..

רק לגבי המנח, אם את במתח לכי לבדוק
בשביל השקט הנפשי

מראש לעכוז ובחזרה לראש או רק אחד מהם
בד"כ בשלבים מתקדמים קשה לפספס את זה
ואפשר לבקש א"ס אם את דואגת שהתהפך

או למעלה.

פשוט היו רגעים שהתלבטתי .. עכשיו מרגישה יותר למעלה..אבל הרבה פעמים גם בצד-בקו הטבור

היה לי אחד שהתהפך 4 פעמים עד ללידה, ב"ה חבל הטבור לא נכרך סביבו

אבל בד"כ קל יותר לזהות את הרגליים, יותר כואב
ולפעמים אפשר להרגיש דרך הבטן את המיקום של הראש למטה
זה תלוי כמובן במבנה גוף שלך.

וכן, הגיוני שתרגישי מידי פעם בצד- עוד יש להם קצת מקום לפני סוף תשיעי.

ההרגשה שלי כשהם מתהפכים זה כאילו כל הבטן מתהפכת לי, ממש רואים(מבחוץ) תזוזה גדולה וזה קצת כואב
לכן - קשה לפספס את זה. (העיר אותי פעם מתוך שינה.)
כך שרוב הסיכויים שאם לא הרגשת את זה- המצג נשאר כמו קודם- מצג ראש
ובעז"ה ישאר כך עד ללידה.

והוא התהפך לפחות פעמיים בשבוע לקראת הסוף (עשיתי אולטרסאונד פעמיים בשבוע משבוע 33 עד 37 וכל פעם המצג היה שונה). כן הרגשתי את השינוי במיקום הבעיטות, אבל לא יכולתי לזהות בדיוק מתי הוא מתהפך. ולא היה ריבוי מים...

הזמן טס אצל אחרות...
בהצלחה רבה, מתרגשת איתך לקראת הסוף!

קחי סתם מישהי קרובה שתעזור לך.

המחיר דיי גבוה כי מדובר על יום ולילה ולא תמיד יש להם אפשרות נוחה לישון
אם מדובר רק בשהות לילה אפשר פשוט לסכם על סכום שנראה הוגן לשני הצדדים.

לי כיף הקטע שהבן שלי בן השנתיים מנשק את הבטן ( שבקושי יצאה) ואומר ״ כואב לך אמא? כואב לך בתינוק?״ חחח כי מסכן הוא פשוט רואה אותי כל הזמן מקיאה והולכת לרופאה...
אני גם אוהבת להשמיע לו את השירים ״ הבטן של אמא שמנה״
ו״ הבטן של אמא לפתע גדלה...״
אני אישית ממש לא אוהבת להרגיש תנועות מרגישה אותן חזק מידי ונראלי אני היפרסנסטיב קשה לי להרגיש שמשהו גדל בתוכי!!! חחחח
אה וגם לראות את ההבנה וההכלה של בעלי .. את העזרה לעומת ההריון הראשון שפחות הבין מה אני מרגישה...😁

אז אני רק בהתחלה, אז ממה שלבנתיים:

 

1. הידיעה שאני בעז"ה אהפוך לאמא מאוד מרגשת אותי

2. ידעתי תמיד שזכיתי בבעל מושלם, והוא התברר כמושלם עוד יותר בכל ההתנהגות שלו בהריון, עוזר בלי סוף (אני לא עושה כלום בבית!), תומך פיזית ונפשית, לא מגעיל אותו בכלל ההקאות שלי והוא כזה חמוד... 

שאין נשירה

שערות כמו לפני ההריון... איזה קטע לא קישרתי!!

לעבור למידות גדולות.

להיות בטטה, כבדה, עגולה והיפופוטמית

שפתאום לא נסגר לי ריצ'רצ', או לוחצת לי חולצה אני מבסוטה כלכך להעיף למדף הלא שימושי.

ללכת לחפש בגדים במחלקת נשים, (ולא נערות...)

 

וגם- לספר. 

לכוווללללם.

סתם, כל מי שיוצא לי לספר בפעם הראשונה, זה מהמם!

פשוט מכורה לזה  להפתעה,

שאנשים מגלים פתאום בטן,

ואיך שכל אחד/ת מגיב/ה,

זה כיף, תמיד.

גם אני עוד בהתחלה, אז בינתיים
1. באולטרסאונד, לראות אותו. היום פתאום הוא היה כזה גדול. ממש ראו את הרגליים והאף והוא היה נראה כזה מתוק. ממש עמדו לי דמעות בעיניים. מחכה לראות אותו שוב..
2. בעלי. שאוהב ותומך ומחבק ועוזר בהכל. וגם בתוך זמנים לחוצים מבין שאני לא יכולה לזוז יותר מהר כי אני מרגישה לא טוב. זה החיבוק הכי גדול בעולם.

פתאום אחרי הלידה חסר לי את הגאווה הזן להסתובב עם בטו גדולה.. למרות שבאמת היה לי ממש ממש קשה בסוף.
אבל כיף לראות את הפנים היפות של עמישראל.. קמים באוטובוס, מקפיצים הביתה, מזכירים לשתות מים בחום, ממש כאילו אני מגדלת ילד בשביל כל עמישראל...
וכמובן התנועות!

הליקובקטר פילורי
לי ממש עשה כאבי בטן וזה נפוץ בהריון
תבקשי בדיקה מרופאת משפחה...זה או בדיקת נשיפה או צואה
בכל אופן חשוב לןמר לרופאה א בדיוק מה את מרגישה שתתן בדיקות מתאימות אולי זה משהו אחר...
בהצלחה...

לרוב זה לכמה שעות וחולף. מאחלת לך גם.

בהצלחה ורפואה שלמה

וכאבי בטן שהייתי בטוחה שזה קיבה ישר התקשרתי ל*2700 ואמרו לי שזה בסדר הכי חשוב לשתות הרבה ...
זה קרה לי אתמול הכאב בטן והשילשולים
כנראה שזה וירוס או שאכלתי משהו מקולקל.. אני מרגישה שזה עבר לי... 
תמיד אפשר ללכת לרופא משפחה שיבדוק תרגישי טוב!!

 

התקשרתי גם למוקד אחיות ואמרו לי ללכת לבדוק בכל מקרה. העובר בסדר ב'ה, היום הייתי אצל רופא משפחה ואמר שזה וירוס... מנוחה ושתייה מרובה.. עדיין קצת חלשה אבל נקווה לטוב
שוב תודה!

ממליצה לבקר אצל פיזיותרפיסטית של רצפת האגן. לי הייתה תחושה דומה והיא אמרה לי שיש לי מעט צניחה של הרחם ונתנה תרגילים. חוצמזה, את יכולה לשים לב אם יש תנוחות שיותר מכאיבות (חדירה יותר עמוקה) ולהימנע מהן בינתיים.

אקבע תור ונראה

ואני עברתי קיסרי ולא היה לי נורא בכלל.. היה לי אפילו קל
חוץ מזה שנראלי שהם יכולים להתהפך עדיין אפילו שזה חודש מתקדם. ככה אני יודעת לגבי עובר אחד אולי בשניים זה אחרת.....

קיסרי טבעי נקרא גם קיסרי עור אל עור שבו מיד אחרי הניתוח מחממים את החדר ניתוח ומשאירים את התינוק על האם... איפה ילדת? איך היה לך?

אני הייתי בהרדמה מלאה ילדתי בסורוקה והיה לי מנתח מדהים...( בפועל היה לי תור לניתוח בבלינסון כי שם דודה של בעלי מיילדת...אבל 3 ימים לפני זה הייתה לי ירידת מים אז הגעתי לסורוקה שזה קרוב אלי יותר)
התהליך שאחרי הלידה תלוי על איזה מחלקה נופלים ... כאילו מבחינת יחס לא ככ הייתי מרוצה אבל בכל מקום יש מקרים ויש מקרים..
הביות היה ביות מלא...

יש קבוצה בפייסבוק בשם 'אפס הפרדה - הזכות שלכם הרגע הלידה' ויש שם די הרבה מידע בנוגע לבתי חולים מומלצים לקיסרי טבעי.
בגדול ממה שראיתי שם בלניאדו הנושא קיים כבר הרבה זמן והם מאפשרים ממש, בירושלים אין מקום שזה 100% אבל בעין כרם המושג מוכר ויש מה לדבר שם על קיסרי טבעי (לא בדקתי את הנושא לעצמי, אז כובת ממש בגדול ממה שזכור לי שראיתי)

אני יודעת שבעפולה יש קיסרי טבעי.
כדאי לבדוק גם בלניאדו אם רלוונטי.

גם אצלי זה היה כך, וממש ביקשתי מכל מי שידע שיתפלל שהמובילה לפחות תתהפך לראש... כ"כ חלמתי ורציתי לידה רגילה, לעשות הכל כדי להימנע מקיסרי... אבל לאט לאט התחלתי עם הזמן לקרוא ברשת על נסיון של אחרות ובסוף זה התחיל לחלחל שזה אפשרי, לא כזה נורא, ואם היא לא מתהפכת אין לי מה לעשות חוץ מלהגיע כמה שיותר רגועה ללידה. אגב, עדיף קיסרי מתוכנן על דחוף/חירום...

אז בסוף ילדתי במעייני הישועה, הניתוח היה חבל על הזמן וגם ההחלמה (טיפ שקראתי פה שעזר- להתחיל ללכת כמה שיותר מוקדם!)


שיהיה בשעה טובה בע"ה!!!

ופשוט ביקשה מהם שישימו את התינוקת עליה. וזה היה קיסרי חירום.