פורום הריון ולידה (עמוד 3918)

של היריונות בסיכון.
אבל ממליצה עליו בחום לסקירה מוקדמת ומאוחרת!

או שאת מדברת על אחות מעקב הריון?

אחות או שבכלל לא הלכת לרופא???

אצל הרופא שלי עושים מעקב לחץ דם ומשקל בכל ביקור.
אין לי מושג מה במקרה אחר

לק"י

עושים בדיקת סטיק בשתן.
לא זוכרת מה בודקים...

אם יש זה יכול להצביע על רעלת

כי זה יכול להשתנות ובשביל לדעת במהשך אם יש לך יתר לחץ דם צריך לדעת מה הבסיס..

למשקל פחות מתיחסים היום..בינתיים אצלי לא התיחסו בכלל למשקל רק ללחץ דם

כמה זה נורא שלא התחלת עד עכשיו? לא יודעת..

אבלת תתחילי עכישו

אם את עושה את המעקב במרכז לבריאות האשה את יכולה להיכנס לפני הרופא לאחות והיא בודקת לחץ דם וחלבון בשתן.

אם את עושה במקום אחר תבדקי בקופה שלך איך זה עובד.

יכול להיות שאפשר ללכת לקופת חולים.

נראה לי שעד שבוע 32 אם הכל תקין עושים מעקב רק פעם בחודש ואז מצופפים את המעקב.

(שבוע 15)

מה שמוזר יש שם גם Indirect Coombs

ממה שאני קוראת בגוגל זה רק לנשים עם RH שלילי והRH שלי חיובי!!

מעניין אם זה בודק עוד משהו מעבר..

את דמי הלידה מחשבים לפי שלושה חודשים שלמים שקדמו ללידה, בהם עבדת וקיבלת תלוש (אם התלוש נמוך יותר מהמשכורת הרגילה, ניתן להגיש תלושים קודמים ולהסביר מדוע).
כלומר, דמי הלידה משולמים על פי המשכורת שלך בשנה הקודמת.

מורות מקבלות בחופש הגדול משכורת "כפולה" - דמי לידה מלאים + תלוש משכורת.

[מה שכן, בחגי תשרי אמורים לקבל משכורת בחל"ד, בלי קשר לזה שאת מקבלת דמי לידה. המשכורת של חגי תשרי אמורה להיות מחושבת לפי היקף המשרה שלך לשנה"ל החדשה ולא לפי הקודמת.]

ממשרד החינוך אם היא עדיין בחופשת לידה.

חופשה של מעלה שבוע (חנוכה / סוכות / פסח / חופש הגדול) - מורה מקבלת גם אם היא בחופשת לידה (בלי קשר ובנוסף לדמי הלידה).

ולפעמים עדיין כך.

בהתחלה מאד התנגדתי וחששתי מהעניין,
אבל כשהשכבתי על הבטן - המצב השתפר פלאים.

לא מעזה להמליץ לך על זה,
אבל משתפת שאצלנו זה מאד עוזר.

תחזיקי בתוכך את הידיעה שזה עובר. זה לא לנצח.

הרבה טוב (:

אבל אני לא ישנה כשהוא על הבטן..
אני מחכה שישן עמוק והופכת אותו..

זה היה הצלה בשבילי עם הקטן שלי...
ואם את רוצה יש קוליקל שזה טבעי לגמרי...זה תמצית שומר של חברת תפוח.מעולה ממש

משהו שאינו חלב או מטרנה?

אני שתיתי תה זרעי שומר בעצמי ובעלי טוען שזה עזר...

נזכרתי גם שיש מישהי בירושלים שמכינה תמצית קמומיל שאפשר לתת לתינוקות בטיפות.
מוזמנת בפרטי.

מתלבטת אם הוא יעיל כי לא היה זול ככ :/

1. להניח אותם על הבטן לאורך הזרוע שלך ותוך כדי לשיר להם שיר קטן... בכלל שירים עובדים כמעט על כל בכי, גם היסטרי....

 

2. זה נשמע קצת רע, אבל לי אישית עזר לדבר בטלפון (אמא חברה קרובה לא משנה), לקטר כמובן על הגזים שלא נגמרים... ותוך כדי להחזיק אותו, לנדנד בעדינות ולשנות תנוחה מידי פעם. כך גם לומדים איזו תנוחה הכי עוזרת לפיצי שלך.

השיחת טלפון זה בעיקר להסחת דעת עבור האמא, כשזה טירוף שנמשך הרבה זמן ואת מרגישה שאת יותר משתגעת מאשר מועילה. 

 

אני יודעת שלא מתאים לקשקש בטלפון כשאמורים להיות עם התינוק, אבל לפעמים, בעיקר בתקופה הראשונה, ועוד יותר אצל אמהות טריות וחסרות ניסיון, התקפות בכי ממושכות, מערערות קצת את תחושת השפיות. 

שנמצא מול שוק מחנה יהודה.
ממש הרגיע ועזר!
מומלץ בחום!
פשוט ללכת אליהם ולבקש תכשיר נגד גזים לתינוקות..
(זה מיצוי קמומיל)
וגם זה יעבור! בעז"ה בקרוב..
ישועת ה' כהרף עין

כך תשימו סוף לכאבי הבטן ולעצירות! - הריון ולידה
מקווה שיבואו מנוסות ויחכימו אותנו קצת יותר.. מתי כדאי לעשות? אולי לפני השינה כדי להיכנס ללילה מרוקן?..

ניסיתי ובפעם הראשונה זה עבד נהדר וזה היה ממש הקלה. אח''כ ניסיתי שוב כשהיא צרחה מכאבים וזה לא עבד כנראה כי היא לא היתה רגועה.

רק לי קשה להרים אז משעינה את התינוק על כרית, פותחת את הטיטול, שמה מגבת מתחת, מקפלים רגלים ומחכים בסבלנות.
בדרך כלל תוך כמה דקות יוצא.
מתי עושים?
בדרך כלל כשהם קמים בבוקר, כמה דקות אחרי האוכל. וגם אם סובל אפשר לנסות.
עוזר פלאים!!
שימי לב שתוך כדי הנקה אם לא רגועים, זה בדרך כלל בגלל או שיש גרפס או שצריכים להתפנות.

אגב גם אני שותה תה שומר אבל מגרעיני שומר ולא תיונים.

וגם מפחדת להמליץ אבל אצלי ישנים על הבטן...
בהצלחה רבה!!

גם אני שמה אותו לישון על הבטן.. אבל עוזר ל"תקופה" ואז מתעורר וכבר בוכה אם שמה על הבטן שוב..

אנסה את השיטה!

כאילו- את מושיבה אותו שיישען על כרית וישב על הטיטול פתוח? ומתחת הטיטול עוד מגבת?

משעינה אותו על הכרית, שמה מתחתיו טיטול ומתחת מגבת(כי לפעמים זה בורח מהטיטול)
חשוב לקפל את הרגליו עד הבטן כדי שיהיה קצת כמו תנוחת כריעה.
אפשר גם בשכיבה בלי מגבת אבל זה יותר נוח להם שהם בזוית... קצת כמו לידה😅

ושוב זה לוקח קצת זמן, אחד הדרכים בהם ניתן לדעת אם זה מה שמציק או משהו אחר-
זה אם הוא נרגע כשאת פותחת.
וכשהוא מסיים תראי בדרך כלל חיוך על הפנים

ממליצה להשקיע בזה על הבוקר כי אז זה הכי מהיר וככה הוא רגוע לאורך היום
בהצלחה!

הילד בכה וזיהיתי שזה גאבי הגזים.
עשיתי בדיוק את מה שכתבה, והוווופ. כל הכיור נקי במיוחד . והוא פשוט נרגע#!! גאונייייי.
מקווה שאצליח גם בלילה ולא אתעצל..

ניסיתי בעבר, והתנוחה מעל הכיור רק גרמה לחוסר הנחת ולבכי להתעצם...
והקקי לא הגיע...

סתם התלהבתי בפעם השניה חחחחח. לא תמיד זה קקי.
לא אחכה איתו שם הרבה זמן בוכה, וגם אם יש לו קקי נראלי הוא אמור להתחיל לעבוד כדי שיצא ופחות להתרכז בבכי, ככה לפחות קרה בפעם שהצלחתי.

בפעם הראשונה ראיתי שהיא סובלת מגזים, ניסיתי ועבד פלאים. מאז ניסיתי כבר שלוש פעמים ולא הלך
היא המשיכה לצרוח ולא היה נראה שיש סיכוי שהיא עומדת להתרכז בלשחרר...

ושיא ההתלהבתי.. עכשיו הצטננה ההתלהבות ממש

לפעמים באמת היה קקי, ולפעמים לא..
הוא לא אמור ל רוח מזה. סך הכל זו תנוחה נוחה ונעימה לתינוק.
צמוד לאמא, כשהוא לא היה רגוע הייתי שרה וזזה ממש לאט ובעדינות

צריך וכדאי לשחרר מיד אחרי האוכל.

ממוצרי חלב. שבוע והילדים כמו חדשים בלי כלום

כמה נסיונות עשיתי עם שני הילדים..
הרגשתי כבר סגפנית מרוב הרשימה השחורה
וכלום לא השפיע

מה שכן- היו דברים שבוודאות החריפו.
אבל להעלים -כלום.

אני קוראת את השרשור הזה וזה מעלה לי זכרונות....שני הילדים שלי סבלו מגזים בצורה הזויה. עד גיל שנה ומשהו- כל לילה ולילה סיוט.
ואף רופא לא יודע לעזור.ושום טיפה לא עובדת חוץ מסוג אחד שהיה עוזר -עד ההתקף הבא.

ואז יום אחד זה מפסיק בלי שום סיבה.

וואי...יש סכוי שבילד הזה זה יהיה אחרת....???
הלוואי!!

חיבוק לכל המתמודדות.

אבל יש לי תאריך משוער לזירוז אז אני פשוט אארגן את התיק ערב לפני (בתקווה שלא יהיו הפתעות, כן? מקסימום יש רשימה בפלאפון אז אני אכניס הכל מהר).

זה עושה לי טוב בנפש -גורם לי לקלוט שזה קרוב

וגם תמיד צריכה לקנות כמה דברים קטנים בשביל התיק. וגם ברגע האחרון עם צירים הכי לא בא לי להתעסק עם אריזות וגם בטוח אשכח דברים.

מכינה הכל אבל משאירה מה שאין ברירה לשים ברגע האחרון כמו מברשת שיניים,מטען וכו...וכותבת על פתק את מה לזכור לשים לפני שיוצאים

עם ההשלמות, דברים שאי אפשר לשים מראש.את המוקצה כדאי לארגן בשקית בקצה התיק כך שאם צריך לקחת בשבת אפשר בקלות להפיל החוצה או משהו.


לגבי חלוק, קניתי חלוק אחד שיהיה לי. כדאי שיהיה משהו מהבית כדי שתוכלי לשים אם תרצי להראות נורמלי. אבל לא להרגיש חייבים להשתמש בו.. אפשר להשתמש בחלוקים של בית החולים חלק גדול מזמן.
לפעמים הם יותר נוחים מחלוק יפה, ואפשר להעיף לכביסה בלי לחשוב..

בנוסף לזה לפעמים אין בארון במחלקה חלוק נורמלי, זוכרת איך חפרתי למצוא משהו לא ענק, לא מקומט לבלי הכר, ומבד עם פרחים יפים. לא תמיד היה. שעצ.

ביום הראשון או בשעות הראשונות נשארת עם דל הבי''ח
וגם בלילה.
אבל במשך היום מתלבשת- בבגדים פשוטים ונוחים.
שמה נגיד מטפחת אחת פשוט או כובע ולא כמו ביום רגיל.
אבל זה עושה לי תחושה ממש טובה לא להיות בחלוק כל היום.

שמתי חלוק של בית חולים, אבל הוספתי מתחתיו חולצת בסיס נוחה שלי, כי החלוק ממש פתוח בצוואר ובשרוולים....

אבל האמת שאני לא פונקציה, הריון ראשון, ומאמינה שעוד אעלה במשקל...

 

בתחילת ההריון, בערך בשבועיים הראשונים, עליתי 2 קילו, ואח"כ התחילו ההקאות ומאז ירדתי 4 קילו בערך (שבוע 12), בוא נראה מה יהיה הלאה.

 

אבל אני מכירה כמה שלא עלו בהריון ואפילו ירדו (עם דיאטה מבוקרת כמובן והיו בעודף משקל קודם ההריון).

אחותי לא עלתה ולא רזתה בהריון, עשתה דיאטה מלווה בדיאטנית ושמרה על המשקל של לפני ההריון (שהיה עם עודף) ואחרי הלידה ירדה עוד. והיה לה הריון מהמם, היא היתה נראית פשוט יפה בהריון!

לא מצפה לרדת כי אני לא מקיאה.
אבל בניגוד להריונות קודמים אני ממש שומרת ובינתיים אפילו ירדתי קילו.

אם בא לך לשמוע על הקבוצה שאחותי היתה בה, את מוזמנת לפרטים באישי.

יש לך בעמוד למעלה מצד שמאל  פסים כאלה, תלחצי על זה, ומתחת לפורומים יש לך מסרים. שם זה נמצא

 

בהצלחה!

אני בהריון הראשון עליתי 22 קילו, ונשארתי עם סימני מתיחה מטורפים ועשרה קילו עודפים. וכל כך חבל לי שלא שמרתי, הייתי בהרגשה של אני בהריון מותר לי. וכולם אמרו לי לא לדאוג שזה יירד אחר כך, כי באמת לא הייתי שמנה הייתה לי רק בטן, אבל זה לא ירד...

למזלי, לפני ההריון הזה התחלתי תזונה מסויימת וירדתי שש קילו ועכשיו אני שבוע 15 וירדתי עוד 2 קילו מתחילת ההריון (בלי להקיא). הבעיה היא שזה ממש קשוח ואני לא אוכלת שטויות בכלל!

אבל, וזה אבל גדול, אני לא אוכלת קמח לבן וסוכר וזה ממש עשה לי טוב, בהריונות הקודמים הייתי גמורה מעייפות ועכשיו בכלל לא. (כתבו על זה פעם באיזה שרשור, אז אני יכולה להעיד על עצמי).

בקיצור, אני לא יודעת איך אני אגמור את ההריון הזה, אבל יש לי תקווה לא לעלות יותר מידי ואני מצטערת כל כך שלא שמרתי בהריון הראשון, למדתי בדרך הקשה...

וספורט זה מעולה! אומרים שזה מפתח את המערכת הנוירונלית של העובר.

נראה לי הכי קל, כי אם לא אז מתפתים, בהתחלה זה מוזר, אבל מתרגלים. ואני אוכלת בעיקר כוסמין אבל אם צריך גם שיפון. כוסמין מאוד טעים.

לגבי הסוכר, אם לא אוכלים שטויות ולא מוסיפים לתה (זה קצת מוזר אבל מתרגלים ומקפה כבר נגמלתי), לא שותים מתוק (אפשר מי טבעי לגמרי) אז כמות הסוכר היא מזערית ואם יש מקומות בבישול שאת רוצה יותר מתוק, סילאן- אבל גם מזה אני משתדלת להימנע.

תחשבי כמה פיתויים זה חוסך לך, את כל המתוקים ואת כל הבצקים...

הוא טבעי לא?
ומה עם דבש טבעי?

בסוף כמעט כל מה שאת אוכלת הופך לסוכר בגוף. 

מבחינת סוכר הגוף מגיב לסילאן ודבש כמעט בדיוק כמו שהוא מגיב לסוכר לבן פשוט, וזה שפסיכולוגית את מרגישה שזה יותר "טבעי" ו"בריא" לא ממש מזיז למערכת העיכול שלך. 

אני לא תזונאית, אולי יש בזה כמה ויטמינים ומינרלים חשובים, אבל *מבחינת סוכר* זה כמעט אותו דבר.

 

קראתי שוב את התגובה וזה נשמע קצת תוקפני...אוף, זאת ממש לא הייתה הכוונה. בבקשה תקראי את זה כאילו אני חברה שלך ומדברת בטון הכי ידידותי שאפשר

שככה ראיתי בספרי תזונה בריאה להחליף סוכר בדבש או סילאן אבל טוב לשמוע
וממש ממש לא קראתי את זה תוקפני מלכתחילה חח .. יפה בכל אופן לראות איזה רגישות יש לך!!❤️

סילאן , דבש, סוכר חום, סוכר לבן.


אנחנו מקבלים את כל הסוכר שאנחנו צריכים מפירות, גם את זה אני מנסה להגביל את עצמי ל4 פירות ביום.

ממש תודה! כן נכון גם בפירות יש סוכר... 🙂

רק שהם הופכים לסוכר קצת יותר לאט, ומכילים גם דברים טובים בנוסף לפחמימות.
לכן, בגדול, אנחנו פשוט לא צריכים שום תוספת סוכר. פירות חשובים בגלל הדברים הנהדרים שבהם מלבד הסוכר..

כל הקטע הזה של להוסיף סוכר לדברים בימינו הוא לא נורמלי לחלוטין. וזה שקילו רוגאלאך עולה כל כך מעט זה גם מזעזע.

ועכשיו נראה אותי מיישמת את מה שכתבתי..

בקיץ יש כזה שפע, כל פעם שבא לך משהו מתוק, פירות.

בא לך לנשנש, תחתכי ירקות. זה השקעה אבל אני רואה שמלא פעמים סתם בא לי להעסיק את הפה...

וכבר שנים שאני שותה קפה או תה בלי סוכר ובהחלט אני מעדיפה פרי.

אפשרי לי לגמרי להוריד אותם.
תודה!!

שני הריונות

 

אחד התחלתי ממש רזה, עליתי 11, ובתשיעי ירדתי 1 אז הגעתי ללידה עם 10 "עודף". שבוע  אחרי הלידה ירדתי כבר 12, ואח"כ עוד טיפה.  הגעתי למצב של תת-משקל, נורא. חיסל לי את ההנקה וחיסל לי את הכוחות הגופניים והנפשיים.

 

בהריון השני עליתי 9 אבל התחלתי עם משקל סביר והגיוני קצת יותר. שוב, הורדתי יותר ממה שהעליתי, אבל ממש הקפדתי לאכול כמו שצריך אז הרגשתי שעליתי בחזרה איזה 3-4, אבל לא עקבתי מאז. לא נשקלתי וגם לא מתכוונת לעשות את זה כל עוד אני מצליחה להתאפק. הפעם הצלחתי להניק קצת יותר זמן והרגשתי גופנית ממש טוב ב"ה. 

 

לגבי העניין השני שהעלית, אז חברה טובה שלי התחילה את ההריון אחרי הרבה משקל עודף והיא היתה באמצע דיאטה אחרי שהורידה 10 ק"ג. ואז הגיע ההריון והיא עכשיו לקראת סופו והיא לא העלתה בכלל, מה שאומר שמשקל הגוף בלבד בלי ההריון בעצם נמצא בירידה מתונה. היא כמובן עושה זאת בפיקוח ולא על דעת עצמה, ועם פעילות גופנית מתונה שמתאימה להריון. 

עכשיו הזכרת לי שהבעיה השניה שלי היא ההנקה- שאני עולה בה המון

אני כל היום רעבה ורודפת אחרי מתוקים

מרגישה שבעיקר זה מושפע ממבנה גוף ונטיה-

אני עד ההריון הראשון הייתי רזה מאוד שלא מעלה קילו בשום מצב. גם אם אכלתי הרבה.
משקל קבוע ורזה.

בהריון הראשון עליתי בערך 23 קילו
והייתי נראית שמנה ממש פתאם
שגעו אותי אנשים עם תגובות מעצבנות

ולא! לא שיניתי משהו דרסטי בתזונה.
ההורמונים ככה עבדו עלי.

אחרי 7 חודשים הייתי במרחק 2-3 קילו מהמשקל המקורי
ואז נכנסתי להריון שני
שוב עליתי בערך 20 קילו
אבל איכשהו נראתי יותר נורמלי. השמנתי בעיקר בבטן ולא התרחבתי הרבה
אחרי 3 חודשים כבר הגעתי למשקל קרוב למקורי..

ועכשיו בהריון השלישי - אני בתשיעי ונראה לי אני מתקרבת גם ל20 קילו..

ולא. לא אוכלת הרבה במיוחד
לא עושה כלום שונה

ולא מרגישה א שמה. ככה הגוף שלי וזהן.

פשוט אכלתי יותר בהריונות.

עם דיאטה, או שסתם מהנקה ?

בערך 3-4 קילו יותר...
אולי באמת מההנקה

שקלתי בערך קילו פחות משהתחלתי את ההריון..
שקלתי 54 בתחילת ההריון אם זה משנה..
לא ממש ראו את זה עד שהרחם לא התכווץ חזרה..

אבל זה נראה לי לא פונקציה כי היה לי הריון מזעזע והקאות עד חודש תשיעי..

בהריונות קודמים עליתי כעשרה קילו, וירדתי די מהר בהנקה.
את ההיריון האחרון התחלתי בתת משקל רציני ובחודשים הראשונים רק ירדתי עוד ועוד, כי לא יכולתי לאכול. מהרגע שהתחלתי לעלות - הייתי מאושרת. אף פעם לא חשבתי שאשמח כך על כל קילו. והכי מצחיק - אף שהייתי רזה מאוד בהיריון, הבייבי נולדה שלוש וחצי קילו, הכי גדולה שלי...

יהיה מאושרת על כל קילו שאעלה ... גם התחלתי בתת משקל..
ותגידי בגלל שהיית רזה מאוד נשמרת יותר בהריון.. ? מבחינת מאמץ...

בלי קשר למשקל.

סיבה אחרת (הפלות בעבר, דימומים, המוגלובין נמוך מאוד וחולשה...)

אך נראה לי שגם משקל הוא סיבה מספקת להימנע ממאמץ.

אולי כדאי לך לגשת לדיאטנית קלינית בקופה, שתתאים לך תפריט (עד כמה שאפשר עם כל הבחילות...)?
לי הדיאטנית די עזרה.

עם היסטוריה של הפלות... הריון ראשון היה רגיל ואחריו שתי הפלות ( שרופאות טוענות שזה מהנקה)
ודיאטנית קלינית זה שונה מדיאטנית רגילה?

להבדיל ממי שעוסקת בתזונה טבעית...

(מן הסתם גם מומחים לתזונה טבעית עשויים לסייע, אך אני נעזרתי בדיאטנית רגילה, בקופת החולים).

ממש ממש תודה!!❤️

עליתי כל ההריון 6 קילו סה"כ

וירדתי 10 אחרי הלידה.

אבל לא אכלתי הרבה כי היו לי צרבות מטורפות וחוסר תאבון.

גיליתי השבוע שאני עם הליקובקטור כנראה שהוא אשם בזה.

להליקובקטור?

אמרו לי שמגיל 3 חודשים אפשר לטפל.

ה' יעזור שאסיים אם זה בקלות.

אני בטוח מסתובבת עם הרבה זמן עם הרבה תןפעות שעכשיו אני מבינה שכנראה זה קשור.

כנראה שעכשיו החיידק התעורר לי כי אני אוכלת המון מתוק בגלל ההנקה...

אני גם עם תמיכה הורמונלית

בשלב כזה תקינות ההריון נבדקת לפי האולטרסאונד בעיקר. ערכי הפרוגסטרון לא כאלה משמעותיים.
את יכולה אולי לבקש בדיקה לראות שהערכים לא יורדים, אבל אם יש לך תור לאולטרסאונד בקרוב זה הרבה יותר רלוונטי.

שיהיה תקין וטוב בעז"ה!

ושעשיתי בדיקה יומיים אחכ הבטא עלה והפרוגסטרון ירד.ממש דאגתי אמרו לי שזה כלום יהכל טוב..ובאמת ב'ה הכל היה טוב

וזה היה נראה לי קצת נמוך. כי הערך הוא כמו שאמור להיות בביוץ. וחשבתי שבהיריון זה אמור להיות משמעותית יותר גבוה. ובמיוחד כשאני גם ככה לוקחת תמיכה הורמנלית של פרוגרסטרון. 

 

באתר של הקופה, היה כתוב שרמה נמוכה יכולה להוביל להפלה ולכן אני בלחץ קצת. 

זה עולה, ברגע שזה מעל שלוש מניחים שמתחיל ביוץ, אבל יכול להגיע לשלושים ארבעים ונראה לי שזה נורמלי.
לפחות למיטב הבנתי.

שלב הלוטיל - שבין הביוץ למחזור יכול להגיע עד לרמה של 89 בפרוגרסטרון

יכול זה אומר הקצה של הרמה שעדיין נחשב תקין.זה לא אומר מה המצוי או מה הרצוי.

הרופאה אמרה שבשלב הזה פרוגסטרון 56 זה לא גבוה כמצופה, אבל לא מאוד נמוך. אם זה היה יותר נמוך מ30 היתה סיבה לדאגה.

 

ובכל מקרה היא כנראה תתן לי עוד פרוגסטרון לקחת.

 

אז אני בהיריון הזה לוקחת כרגע:

- 2 תמיכה של פרוגסטרון

- ברזל

-ויטמין די

- חומצה פולית

- אספרין

-קלקסן

- ויטמין B

 

ועכשיו מתווסף עוד משהו לרשימה. וכל כדור כמובן יש לו את הזמן שלו...

 

ממש  מפחדת לשכוח...

יש מצב לתזכורת בפלאפון?

או לסדר לפי ארוחות וסדר יום?

נשכבת כמעט כמעט שכיבה מלאה אולי 175 מעלות
וזה בא עם כיסוי רגליים ויש גם את בבד בצדדים ככה שזה ממש סגור.. הבת שלי עד היום יכולה לישון שם לילה שלם..

והגגון מאוד גדול כך שזה יוצא סגור יותר מאמבטיה, השתמשתי בזה בחורף והיה מעולה

כמעט לכל העגלות יש כיסוי, ואחותי קנתה לי גם סט כזה של מיננה, ריפוד לעגלת טיולון שמתחברת אליו שמיכה. אבל זה ממש לחורף, עבה ועם פליז. בטח יש גם יותר דקים לקיץ.

 

כדאי שתשאלי בפורום של קובי סופר איזה עגלות נשכבות לגמרי, וגם איזה עגלות הן בכיוון להורים - זה יותר מתאים לגיל קטן.

 

לנו יש ארמדילו פליפ והיא נשכבת לגמרי וגם מאד נוחה לתינוק.

העגלות שמתקפלות צר כמו מטריה בדרך כלל אין להן תמיכה מלאה לגב אז כנראה לא טוב.

שימי לב שיש עגלות שהשכיבה בהן היא עם זווית בישבן - כאילו לקחו טיולון ישיבה וסובבו  לשכיבה אבל נשארה זווית ישיבה לישבן..

 

בקיצור כדאי שתהיה לך רשימה של עגלות מתאימות שמתוכן תוכלי לבחור לפי שאר הפרמטרים (רוחב, משקל, קיפול, גגון, גלגלים, סל, מחיר וכמובן עיצוב שמוצא חן בעיניכם)

לא יודעת אם זה עדיין קיים. אנחנו קנינו אותה לפני 9 שנים. היא נשכבתי 180 מעלות, באה עם כיסוי רגליים וגם הראש מוגן ע"י הגגון.
ממליצה לבדוק

כמו גרקו איבו. תגגלי ותראי תמונה ואז תביני מה הכוונה בכיסוי...

 

לגבי ה-180. יודעת שבייבי ג'וגר וברייטקס בי אג'יל אם אני לא טועה.

מעלות אבל יחסית מאד סגורה גם בלי כיסוי. יתרון גדול בקיץ.

עשית בדיקה שלhcg??
אם כן תהיה לך תשובה בערב

בכל אופן תודה

לי במכבי היו מגיעות תוצאות מאוחר ..רק בערב-לילה

עברתי ללאומית ואז דווקא מגיעות בצהריים

זה תלוי בעומס..

ופעם הגיעו לי תוצאות של בטא רק ב21.00! אז אל תאבדי תקווה ותבדקי שוב

אם הרופא כותב שזה בטא-דחוף ולא בטא רגיל אז התוצאות מגיעות לפני 12. אם עושים את הבדיקה מוקדם מספיק.

אולי בבדיקות קודמות היה כתוב דחוף ועכשיו לא..?

גם אני בעניין כעת
לא מבינה למה יש כאלו הפרשי מחירים

זה הרבה פעמים עניין של רמת בטיחות..
כמו שכתבו ממליצה מאוד להתייעץ בפורומים שנכתבו.
אצל אבי ורון יש רשימה אז זה יותר טוב, קובי סופר זה פורום והוא עונה לשאלות.
ממליצה פחות לשאול אותו מה אתה ממליץ- זה אפשר לקרוא בתשובות קודמות ודי חוזר על עצמו, אלא לשאול מה דעתו על זה או אחר שמצאתם ונראה לכם מתאים.
אני קניתי בי-סייף איזי-גו שמצאתי במחיר מאוד סביר יחסית (בסביבות 350) והוא נחשב ברמת בטיחות די טובה.
בהצלחה!

אבל כן יודעת שממש תבדקו שזה מאוורר בגב... קניתי סלקל והבן שלי פשוט הזיע בטירוף בגב והבנתי שיש סלקלים שהמבנה שלהם פחות חם...הוא פשוט נטף מזיעה!!

הם מומחים בתחום הזה.
אישית, לנו יש גרקו ומרוצה מאד.

ממש ממש מרוצים וזה אחרי המון בדיקות והתלבטויות.... מבחינה בטיחותית

שאולי תנסי להניק יותר בצד שלא יוצא ויתגבר שם החלב...
אם יש גודש בצד השני אז לשאוב..
אני בלי קשר ממש בעד להרגיל גם לבקבוק( עם חלב שאוב) ככה יותר קל אחר כך גם....

ואם ניסית את הדרך הזאת אז יש פטמת סיליקון כזאת ששמות נשים לכאבים בהנקה .. אולי אם תשימי את זה על הצד שיותר מלא זה קצת יחליש את הזרם..
אני לא מכירה את פטמות הסליקון האלה ואם יש בזה שלבים כמו בבקבוק אבל שווה לברר

לא יודעת רק רשמתי הצעה שאולי זה כן יעבוד . בגלל זה רשמתי שכדאי לברר אף פעם לא ניסיתי את זה.. אבל נראה אולי ידעו פה...

פטמת סיליקון
כתוב שזה מפחית ייצור חלב אבל לא פותר את הגזים...
הבעיה אם את רוצה להפחית חלב? כאילו לא עדיף כבר לשאוב כי גם ככה בצד השני אין הרבה...

ראיתי במקום אחר שזה גם יכול להפחית את הזרם של החלב כשהוא יונק..

ב"ה טפו טפו החלב התאזן אצלי למרות שאני עם סיליקון ויש לבייבי בדיוק את מה שהוא צריך.
מקווה שימשיך כך, אני כולה חודש וחצי אחרי לידה.

ופחות הייתי ממליצה עליה, זה לא נוח ומסורבל. מה גם שהתינוק מתרגל ואחכ קשה להחזיר אותו שינק רגיל,מניסיון מר..

והפיתרון של שירקי להניק מהצד שאין בו נכון לדעתי. הרוק של התינוק מעודד יצור חלב..

או שפשוט משלימים עם זה(: חחח כמוני. צד ימין בקושי 40 יוצא לי. וצד שמאל גדוש יותר..ב"ה!!!

טוב שאחת שניסתה אומרת! אני לא ניסיתי אף פעם
אז חלב זה לא מפחית אבל זה משפיע על הזרם שיהיה יותר חלש או שגם לא?

וזה שהוא מתרגל לסליקון לא עוזר אחר כך לעבור בקלות לבקבוקים?
לי היה סיוט הוא רק ינק ואחר כך לא הסכים לבקבוקים בכלל אפילו שממש לא הייתי לידו הוא פשוט נשאר רעב! אז זה ממש מענין אותי

חייבת לשמור על שפיות חחח
הזרם בסיליקון חלש יותר. הוא מקבל בו פחות חלב וצריך להתאמץ יותר כדי לשבוע. ולכן כשמשתמשים בסיליקון חשוב מאד מאד לעקוב אחר העליה במשקל של התינוק.

מה שאני עושה זה מניקה במהלך היום עם הסיליקון בערך פעמיים שלוש (כי כל סבב כזה זה שעה אצלי פלוס מתרטב בטירוף בגללה)
ובשאר הזמן בקבוק שאוב שבעלי נותן לו ואני שואבת במקביל את הכמות שהוא אוכל על מנת לא לפגוע ביצור החלב.

אני חשבתי שפשוט כדאי לשלב הנקה עם פטמת סיליקון כדי שככה יתרגל לקחת גם מבקבוק חלב שאוב
הבן שלי לא הסכים לקחת אף חלב מבקבוק לא משנה שאוב או לא שאוב
כי הוא פשוט התרגל לינוק זה סיוט! לא הצלחתי להעביר אותו לבקבוקים בכלל הוא פשוט היה מעדיף להשאר רעב... בגלל זה שאלתי אם להניק עם הפטמת סיליקון לפעמים...תעזור לי להרגיל לעבור לבקבוק ?כי זה דיי דומה למבנה של הפטמה בבקבוק...ה
מהנקה רגילה לא הצלחתי לעשות את זה...

שזה מה שקורה אצלי חחח
אני מציעה בלעדיה הוא פשוט לט מוכן.
צורח עד שאני מחברת אותה

הוא לא יסכים לקחת בקבוק... אם נרצה לגמול אותו😭

תודה על התשובות

סבתא היקרה שגידלה כמה וכמה ילדים אומרת שזה טבעי

לי דווקא ימין היה מלא .יותר.... אבל משום מה אני תמיד משתייכת ל״ משונים ויוצאי דופן ״ חחחח

כי הזרם שם ממש חזק.. ברמה שאני שואבת תוך 3 דקות כמות של ארוחה..

והוסיפה בחיוך שזה הצד של הלב.. עכשיו הכל מובן לא?

זו לידה ראשונה?
היניקה שווה ביעילותה בשני הצדדים?
השדיים גדלו והתפתחו במידה שווה פלוס מינוס בגיל ההתבגרות ובמהלך ההריון??
עברת ניתוח או טראומה כלשהי בבית החזה (אפילו בגיל צעיר)??
בכל מקרה שתדעי שאין שום בעיה (לרוב, וכך נשמע אצלך) לספק את כל צרכי התינוק מצד אחד. אז מבחינה זו את יכולה להיות רגועה...

נשמע שאת ממש מבינה בענין 🙂
אבל מה עושים עם הזרם החזק, היא רשמה שהתינוקת נחנקת וזה יוצר לה גזים...

ואז ננסה לעזור..

וזאת לא לידה ראשונה, גם בקודמת היה הבדל בין הצדדים אבל לא ברמה כזאת..

1. תשתדלי לשאוב כמה שפחות שתרד לך הכמות.
2. כשיתאזן לך תתחילי לתת כמה ארוחות ברצף מהצד שיש בו פחות ואז תגבר בו הכמות מניסיון זה עוזר מאד מהר

בהתחלה כמות החלב לא מאוזנת והגיוני שיש מלאות מעבר לצורך.
אפשר לשאוב מעט לפני ההנקה כדי לשחרר קצת ובכך להקל על התינוקת, או לנתק אותה כאשר מגיע הזרם בעקבות רפלקס שחרור החלב (האם את מרגישה עקצוצים וכדומה זמן קצר לאחר תחילת היניקה), להמתין כשתי דקות ואז תראי שהזרם נחלש ותחברי אותה שוב.
כמו כן תנוחה שנשענת קצת אחורה או עדיף אפילו שכיבה על הגב עם ראש מורם על כרית או שניים תפחית את עוצמת הזרם. בתנוחה זו התינוקת פשוט שוכבת עלייך. אפשר במקביל לגופך או לרוחב הגוף.
בהצלחה!

אני מניקה ככה המון...
ממה את חוששת??

פשוט תניקי כל פעם מ2 הצדדים והיא תקבל קצת מימין והרבה משמאל

צריך לעקוב ולראות שהבטא מתאפסת, ובמקרה שזה היה בשלב שכבר התחיל להתפתח משהו ברחם, לבדוק שהרחם התנתקה.

כן כדאי לדעתי לבוא לרופא, את יכולה אחרי שיסתיים הדימום.

☹️ אולי אם תהיה יותר עזרה זה יקל עליך...
זה מבאס הרגשה של החמצה... אם יש לך כוחות קצת הייתי הולכת לאיזה קורס שעושה טוב או טיפול טבעי מסאג׳ אולי פארק או טבע וכאלה....אם זה כמובן מתאים לך
מאחלת שתרגישי טוב

אבל כרגע לא רואה את עצמי מצליחה לצאת.

שלושה קטנים בבית זה לא ממש אפשרי.

בעלי מגיע רק בערב.

ולצאת לבד עם הילדים זה ממש פרויקט.

 

אוף.

מרגישה באיזשהו דרך ללא מוצא כרגע.

 

וגם, יש לי תחושה ממש לא טובה בנוגע להורות שלי.

כל זה מביא אותי לחוסר סבלנות עם הילדים

ולכעוס עליהם

והם ככ לא אשמים.

 

גם אני בהריוןרביעי שבוע 14 עם שלושה קטנים בבית.. ומשתגעת..
אפילו שבינתיים הם עוד בקייטנות ואני עובדת- אבל הם חוזרים הביתה מטורללים ואני בלי כוחות..
'צרת.רבים חצי נחמה'
(על אף שאלו צרות מתוקות ושמחות.. )

לי אומנם יש ילד אחד אבל אני כל הזמן מתעצבנת עליו אין לי סבלנות אליו ...
אולי תנסי להעסיק אותם במשחקים שיוכלו להיות עצמאיים לתת להם משחק והם כבר יתפרעו איתו ופשוט לשכב לידם על הספה בסלון או על מזרון..
ככ מבינה ...אחר כך זה יסורי מצפון כאלה על איך שהתנהגתי אליו....
פשוט תני להם להעסיק אחד תשני

העניין הוא שהימים ארוכים כ"כ.

זה לא שתמיד אין מה לעשות איתם.

ב"ה יש משפחה שיוצאים איתם מדי פעם.

אבל בשגרה של החופש,

יום אחד בבית בלי לצאת זה ארוך מאד.

אז אני נותנת להם תעסוקה

ומדי פעם יושבת איתם

וקמה לעשות קצת עבודות בית

ואז נגמרים הכוחות

ואני נשכבת לידם על הספה

ובה לפעמים גם ממש מצליחה לישון לידם.

 

אבל התחושה הכללית היא של דיכאון בלב

לפעמים אני שמה לב עד כמה אני בקושי מחייכת אליהם!!!

אין כוח גם לחייך

שלא נדבר על לפתח איתם שיחה.

מרגישה ששורדת

לא ממש חיה איתם בשמחה.

וזה ממש מעציב אותי

ועכשיו גם מעלה לי דמעות לעיניים.

כי זז כבר הרבה זמן נמשך.

ומסכנים הילדים שרואים את אמא כ"כ הרבה

רוטנת

ועצובה

ומתלוננת

וכועסת

ועכשיו גם בוכה (רק שהם ישנים ולא רואים את זה .תודה לה')

 

האמת שהבן שלי בן שנתיים וקצת כבר ממש נעלב ממני וככ כעסתי על עצמי כי הוא היה ככ קרוב אלי לפני ההריון הזה ינק מלא אפילו ישן איתי ופתאום זה נתק בשבילו...
אני ככ מבינה אותך
אצלי מה שעזר זה שפשוט באתי לאמא שלי והיא אמא שלו עכשיו... ממש ככה..
אצלך זה קצת יותר מסובך אבל טוב שיש לך את המשפחה שלוקחת אותם לפעמים...
ואם בעלך בערב עוזר אז זה גם מוסיף הרבה
אבל הנקודה היא שחייב לטפל בהרגשה העצמית הזאת של העצבות והדיכאון...
הלוואי שבאמת פה יתנו איזשהן עצות שיעזרו ...לכולם...❤️

מה את חושבת שיכול לעזור?

אולי תקני לה משחק חדש שתתעסק בו קצת לבד בשקט בלול

יש לי שנה ועשרה ולאחריה תינוקת בת 3 וחצי חודשים

ובהצלחה

מרגישה שהיא עולה על כל השאר באתגרים שהיא מעמידה בפניי.

תודה על העצה!

כי היא חצי תינוקת חצי ילדה(שלי לפחות חח)

יש עוד משהו שאפשר לעזור?

זה נכון שהיא חצי תינוקת חצי ילדה...
רצונות בשמים כמו של ילדה גדולה
ויכולת התבטאות כמו תינוקת.
תודה על הרצון לעזור!

אין לי הרבה מה להוסיף על העצות פה מבחינת פרקטיקה. אם יש לך אפשרות לקחת בייביסיטר מידי פעם זה יכול להיות ממש הצלה. ..
מה שכן יש לי לאמר לך -
החופש הגדול זה הדבר הכי הזוי שקיים ומה שלי אישית עוזר להתמודד זה לדעת שזה י-ע-ב-ו-ר!!!
זה כמו גל בים שבא מולך ואם את נאבקת בו ומנסה להדוף אותו ולהתמודד איתו בשכל זה הרי לא יעבוד נכון?
השיטה היא פשוט להוריד את הראש ולתת לגל לעבור מעלייך. לנשום נשימה עמוקה, לעבור כל יום בפני עצמו ולהתנחם בזה שמתישהו הסיוט הזה ייגמר
בהצלחה!!

מי שאומרת לך ש...
איזה כיף זה לבלות עם הילדים...
חלום החופש הזה...
תתעלפי ממנה מהר

אכן לא קל בכלל יום שלם בחופש עם הילדים...

מי שאמר שהחופש הגדול זה העונש הגדול, כנראה ידע על מה הוא מדבר. זה ממש מובן, ובכלל לא קל
להכיל- את החיים החדשים שנוצרים בתוכך, את הבכיות של התינוק התורן, הגדולים שרבים ביניהם. ובתוך כל זה- גם את,
הכוחות שיש או שאין, המטלות בבית ובחוץ ועוד ועוד.
החופש זו תקופה מאתגרת כמעט לכל אמא, ומי שתגיד לך שלא- ככל הנראה לא אומרת את האמת.
תדעי לך שבין השורות הבחנתי
עד כמה את אמא נפלאה ואכפתית, ועצם זה שאת כל כך לוקחת את זה ללב זה מראה עד כמה את מסורה אליהם.

כמה עצות כדי להקל על עצמך:
1) להביא את הילדים לסבא וסבתא לכמה ימים, יתן לך מעט אורך נשימה,
2) להזמין עזרה ולא להתבייש. בריאות הנפש שלך הכי חשובה!
3)לזכור בכל התמודדות, שהתקופה המאתגרת עם הילדים, היא זמנית. יבוא יום וכולם יפרחו מהקן, ואפילו נתגעגע לנדנודים שלהם
4) לעשות דברים שאת אוהבת: מס'ז, שיחה עם חברה טובה, גלידה. כל מה שנותן לך כוח. את המנוע של הבית, כשלך יש כוח, לכולם יהיה טוב יותר.
5)לשנן כל הזמן: זה זמני, זה זמני. הכל עובר בסוף, עוד מעט תהיה תקופה יותר מסודרת עבור הילדים
6)לפרוק את הקושי אצל מישהי מקצועית. אני לא מתביישת לומר שאני עושה את זה מדי פעם. זה כמו להוריד אבן של 100 קילו מהלב.
7) להתפלל לבורא עולם, שנתן לך את הילדים המתוקים, שיתן את הכוחות והסבלנות לגדלם!!!

ממש תיארת יפה את הקןשי והתחושות.
והעצות אכן מעשיות.
מתפללת שה' ייתן לי כוחות כמו שכתבת..

תזכרי שכולנו באותה סירה
לפעמים קצת מתנדנדות, לרוב צפות ומשתדלות לא לטבוע
גם ההריון הרביעי שלי היה לא פשוט, וזה כשהילדים היו במסגרות. אצלך הם בבית
אז בכלל...

איך את מנצלת את החופש?

יש כ"כ מעט חופשים, כ"כ מעט זמן להיות עם הילדים באמת, להשקיע בהם באמת, ליהנות אתם באמת...

כל יום של חופש שווה יותר מזהב ופז גם יחד....

אני זוכרת כמה חיכינו שחופש סוף-סוף הגיע וכמה מהר הוא תמיד חלף ונעלם לו ולא היינו מספיקים אפילו עשירית ממה שתכננו...

 

תחשבי על ההזדמנויות שחופש נותן לך! סוף-סוף זמן איכול ולא שעת איכות.... זמן ללמוד את הילדים שלך, לעזור להם, להקשיב להם ולבנות אתם יחסים - לכל החיים....

חופש טוב לך!

מבחינתי יש מלא הזדמנויות אחרות לזמן איכות במשך השנה. וזמן איכות נמדד לא דווקא בכמות אלא באיכות. ואשה שהיא גם בהריון ועוד עם ילדים צפופים צריכה את השקט שלה מידי פעם ובחופש כשאין אותו לדקה אחת אפילו אפשר להשתגע!!!

בני כמה הילדים שלך?

פשוט עכשיו אני כ"כ מרגישה לא טוב עם תחילת ההריון,
חלשה ועייפה וכולם איתי.
פשוט מותשת.

ככה אני חושבת.

עד שהמצב ישתפר, והאזור יחלים.

 

אמא שלי תמיד אומרת שחלק מהריפוי זה להתרחק מהטראומה של הכאב.

 

את יכולה לנסות להשתמש בחצאי או שלישי נרות, רק בשביל התחלה של יציאת מעיים - זה יתן לך הרגשה שאת לא מפתחת תלות בנרות.

 

יש טיפול אלטרנטיבי לזה כמו דיקור או הומאופתיה, אם המצב לא משתפר.

ועוד דבר - ויטמין B5 ואשלגן חשובים לקשר התקין בין קצות העצבים לשרירים.

יש בתפ"א אבוקדו ובננות - למרות שלכאורה הם מזונות שעוצרים.

אבל אם השזיפים לא עשו את העבודה כנראה שחסרים לך המינרלים ויטמינים האלה.

בקישואים, דבש, ועגבניות יש B5 שנספג יפה.

לי קמח מלא עושה כאבי בטן.

וכוסמין הרבה יותר טוב

תכיני לך סלט גדול עם חסה וכל הירקות ותאכלי ממנו כמה פעמים ביום כך במשך כמה ימים, זה ינקה אותך.

כמובן עם עוד דברים לא רק סלט

פעם אחת בדקתי בדיקת דם כל כך מוקדם שקיבלתי בטא 2.4

איחור שיצאה חיובית , ויומיים לפני איחור עשיתי בדיקת דם . 
הייתה לי ובעיקר לבעלי מין תחושה שאני בהריון כבר לפני האיחור.. 

זה הריון ראשון

מבחינה פיזית ידעתי באותו יום שהייתי צריכה לקבל
הייתה פעם שאולי יומיים לפני המחזור בבדיקת סטיק...
ומבחינת סתם הרגשה:
ובהריון הנוכחי כבר מאחרי המקווה הייתה לי הרגשה שאני באותו חודש יהיה בהריון ותמיד אמרתי לבעלי אני יודעת שאני בהריון אני יודעת.. והתחלתי לגמול את הקטן מהנקה לאט לאט אפילו שעוד לא בדקתי סופית.. אבל עדיין הנקתי ליתר בטחון חחחח...ואז שהגיע זמן מחזור בדקתי וזה אישר שאני בהריון . והפסקתי לגמרי להניק= ככ מתגעגעת להנקה הזאת😍
חחחח ועכשיו מתחילה חודש רביעי

אין מניעה להניק תוך כדי היריון...

שתי הפלות תוך כדי הנקה ..
רופאה אחת אמרה לי שזה קשור כי זה מכווץ את הרחם ואחת אחרת אמרה שזה לא קשור.. בכל אופן הדעות בזה ממש חלוקות רופאה ועוד רופא שאני מכירה ממש נגד הנקה בהריון ואומרים להפסיק בבת אחת שמגלים הריון( נשמע לי התעללות ביונק) ואחת אמרה שזה בסדר...
אז העדפתי לא לקחת סיכון במיוחד שאחרי ההפלות האלה רזיתי בצורה מפחידה וההנקה רק הוסיפה לזה ממש הקשה עלי... אז פשוט הפסקתי עוד לפני זה בהדרגה... ידעתי שאין לי את הכוחות גם להיות בהריון וגם להניק וגם פחדתי לקחת סיכון....

שיהיו לך רק היריונות בריאים וקלים!

והבן שלי כבר בן שנתיים אז היה לי יחסית קל לגמול אותו כי הם כבר אוכלים הכל בגיל הזה 🙂

פחדתי להתאכזב אחרי המתנה של תקופה. לכן פחדתי לתלות תקוות באיחור.

ובכלל, בעלי רצה שאני אחכה עוד כמה ימים עם הבדיקה, אבל אני לא התאפקתי והלכתי לבדוק.

כשיצאתי עם המקל שעליו מתנוססים 2 פסים ברורים התלהבנו עד השמים!

 

ואגב באמת ב"ה ההריון עצמו עבר ללא תופעות לוואי או הרגשות כאלה ואחרות.

מאחלת לכולן כזה הריון!

פחדתי לראות שלא, דווקא בגלל שהייתי כל כך בטוחה שכן. וגם בעלי רצה שנחכה. בסוף עשיתי בדיקה ביתית 3 ימים אחרי האיחור ויצא חיובי.

האיחור, פס חלש בטירוף בהריון השני
בהריון הראשון יום אחרי האיחור, פחדתי לעשות לפני חח

חסך לך שבוע של ציפייה אייזה כייף!

פס חלש מאוד, כמעט בלתי נראה.

כולם מסביבי אמרו לי בכל מיני הזדמנויות שאני בהריון....
ואני - 'לא, איזה , אין סיכוי'
בסוף החלטתי לבדוק..
וכמובן שהייתי בשווווק

שבועיים לפי הרגשתי את הביוץ אז לאחר שבועיים בדקתי והייתה תשובה חיובית

בהריון הראשון חיכיתי אחרי הטווח הכי גדול

בשני ביום הראשון שהייתי יכולה לקבל

(חיובי בשתיהן כמובן)

ביום ה18 ידעתי כבר שזה הריון...
יומיים אחכ עשיתי בדיקה בעיקר בשביל שבעלי גם יתרגש מהעניין כמוני, וכשיש 2 פסים יותר קל לעכל את זה

בבדיקה ביתי כזאתי שקונים באיביי זה ליפני איחור במחזור, בערך ארבע ימים לפני איחור אם אני זוכרת מדויק