אחד לקח את זה ממש קשה, המון פצעים, אבל בלי חום

השניה - בקטנה.

ולמרות זאת, נראה לי שאני אמשיך לחסן, כי ככל שהסביבה שלהם יותר מחוסנת הסיכוי שלהם להידבק קטן יותר, וגובר הסיכון שהם לא יקבלו את זה בגיל צעיר.

כדי שידביקו את ילדיי. (אבל צריכה לחכות שהקטן יהיה מספיק גדול בשביל שההדבקה תחסן אותו).

מודעת לכך שזה יהיה קשה...

מישהי כאן המליצה לי על האתר באופן טבעי, שיש שם כאלה שמפרסמים שהם מחפשים ילדים חולים באזורם כדי להדביק את ילדיהם.

ואל הר המוריה - זה באמת עצוב שככה זה נהיה...

הם לא בהכרח בריאים. (ויהיו שיגידו שהם ממש מזיקים). למה להכניס אותם לגוף סתם? הרי אבעבועות רוח, שלא כמו מחלות אחרות שאליהן מחסנים, זו מחלה לא מסוכנת! (כל עוד חולים בה בילדות. יש בה סיכונים אולי, אבל למיטב ידיעתי הם נדירים).

מלבד זאת - לפי מה ששמעתי, גם ילדים שחוסנו בחיסון לאבעבועות רוח, חולים בזה לפעמים. אולי לזמן קצר יותר (שאז זה עוזר לכך שההורים לא יצטרכו להחסיר הרבה ימים עבודה - עוזר למשק הכלכלי) - אבל מה זה בעצם משנה?

בקיצור, אני חושבת שהדרך הטבעית להתחסן מאבעבועות - כלומר, להידבק מילד אחר ואז לחלות - היא הטובה ביותר...

הנתונים מראים שיש זינוק בשיעורי התפרצות שלבקת חוגרת אצל מבוגרים מאז שנכנס החיסון נגד אבעבועות רוח לילדים.

 היא מן הסתם מעבירה את החומר כמו שהיא קיבלה אותו, לפי המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות.

לגבי ההערה השניה, שימי לב, בתגובה אחרת שלי כאן, שכשמדובר במחקר שמבצע המרכז למניעה ובקרת מחלות בארה"ב שאמור להיות הסמכות המדעית בנושא החיסונים, זה לא  "מחקר מוטה", זו הונאה מדעית של ממש.

לתוצאות של המחקר שלהם היו השלכות עצומות על הרכב החומרים בחיסון (לקח שנים עד שהודו בפה מלא והוציאו את מרכיב הכספית מרוב החיסונים), ועל המדיניות המשפטית בפיצוי נפגעי חיסונים.

ידוע ומוכר הוא שלחיסונים יש תופעות לוואי שונות, כולל חום ואולי אפילו הקאות וכדומה.

אז אולי זה לא בסדר לתת אותם, ולגרום באופן מודע חולי לילד??

ועל הנזקים והפגיעות זמין, יש בהחלט מקום לשאלת רב מחודשת.

אחד החומרים הוא אלומיניום (בעבר השתמשו בכספית עד שהזעקה עלתה ואי אפשר היה להשתיק אותה והמחקרים נחשפו לציבור).

אלומיניום היא מתכת רעילה שיש לה השפעה על מערכת העצבים.

אין אלומיניום במזון. בשונה מברזל ומתכות אחרות.

כדי שהחיסון יהיה יעיל יש צורך לעורר את המערכת החיסונית לפעול, ואת זה משיגים בעזרת אלומיניום.

כמות האלומיניום בחיסון היא הכמות המינימלית הדרושה כדי לעורר את המערכת לפעולה.

היא בשום אופן לא כמות מינימלית מבחינה בטיחותית.

וילדים שונים מגיבים באופן שונה לכמות הזו.

דרך חלב אם תינוק נחשף לכמות אלומיניום גדולה פי כמה מזו שהוא נחשף לה דרך חיסונים. ובתמ"ל יש פי כמה וכמה (והכי הרבה - בתמ"ל צמחי).

מדובר בכמויות מזעריות, ורוב האנשים לא חוששים מזה.

מי שחוששת - ככל שהיא תקטין את החשיפה שלה לרעלים*, כך היא תקטין את הכמות שלהם בחלב שלה, אם כי לאפס לגמרי לא נראה לי שאפשר, ובכל מקרה מדובר בכמויות קטנטנות ממש ביחס למה שיש בתמ"לים.

*חשיפה לרעלים = דרך חומרי ניקוי למיניהם, מזון תעשייתי, חומרי קוסמטיקה, חשיפה לעישון וכו' וכו'.

אני באמת לא חושבת שכדאי להיכנס לעניין בלחץ, אבל בגדול תמיד כיף לעבור לחיות בריא יותר במה שרק אפשר. ותינוקות זה תמריץ מעולה.

כי אני לא מספיק בקיאה ולא יודעת בוודאות מה מגיע מאיזה מקור, אבל בגדול למי שרוצה לשפר בבריאות הכיוון הכללי ברור)

בסך הכול לגבי רעלים צריך לזכור שזה לא בינארי - לא או שהתפוח מורעל ושלגיה אוכלת ממנו ומתה או שהוא סבבה ואין בו שום בעיה. כמעט כל הרעלים זו שאלה של כמות. בכמות כלשהי כולנו ניחשף אליהם, נרצה או לא נרצה. אפשר להשתדל שלא תהיה כמות גדולה מדי, כי בכמות מזערית לרוב ממש אין מה לחשוש...

(רק ליתר ביטחון ושלא יובן לא נכון - אין לי שום דבר נגד אימהות שמעדיפות לחשוף לאבעבועות באופן טבעי, רק רציתי לדייק לגבי האלומיניום)

אנחנו חיים בעולם משוגע ותעשייתי.

מאוד קשה להימנע מהכל.

אבל לכי תדעי מה יגלו עוד שנתיים...

ולגבי ניר אפיה- אפשר לקנות ניר אפיה ללא מזיקים...נראה לי שהוא לא לבן.

אבל אני לא יודעת איפה קונים, אני משתמשת ברגיל. פה עובר הגבול שלי בעניני בריאות...

גם בחיסונים המורכבים מכמה חיסונים - מרובע, מחומש, כמות האלומיניום מוכפלת פי 4 ופי 5 בהתאמה.

לא מאחדים את הנגיפים ומשתמשים בכמות אלומיניום המתאימה לחיסון אחד.

אין במקור אלומיניום במזון. יש אלומיניום שנספג מחשיפה לרעלנים. בעיה בפני עצמה.

בחיסון האלומיניום מוזרק לריקמת השריר ולא כמו במקרה של מזון, למערכת העיכול שיכולה להתמודד עם חלק מהכמות ולהפריש את המתכת מהגוף.

מריקמת השריר כמעט שאין לגוף יכולת לסלק את המתכת, היא מצטברת ברקמות, וכשמדובר בתינוקות ובאנשים מבוגרים, היא עוברת את מחסום הדם-מוח ביתר קלות.

מחסום דם־מוח – ויקיפדיה

חיכיתי עם החיסון לבן שלי עד גיל שנתיים וחצי.. זה לא מספיק?

אם אני לא טועה, לעניין המחסום דם-מוח.

אני אשתדל לחפש מקור.

תימרוסל, סוג של כספית, היה בחיסונים בתור חומר משמר.

מלח אלומיניום משמש לייצור תגובה חיסונית כשנותנים חיסון מומת, כדי להיות בטוחים שהמערכת החיסונית תגיב לחיסון. והכמויות הן כל כך קטנות שאי אפשר למדוד את העליה בכמות האלומיניום בדם.

חיסונים בע"מ: על כספית בחיסונים ושקרים ממסדיים

אמנם מתייחס למספר נקודות נוספות, אבל מסכם בצורה טובה.

בהתחלה כותבת כתבה שלילד שלה אוטיסט, בסוף היא כתבה שהוא לא. זה יכול להיות?

היא גם כתבה שהושיבה ילד בן שנה!!! לצפות בסרט מצויר למשך כל היום. לא פלא שהוא לא התפתח. 

הוא היה מכור לסרט וצרח כמובן . גם לא כתוב מה הילד שלה אכל. לפני 20 שנה אמריקה הייתה מדינה של פיצה, קולה והמבורגר. נשמע שכותבת פשוט נכנעה לילד צורח, נתנה לו לשבת מול טלוויזיה ולאכול שטויות (כתוב שהוא סירב לרוב המזות ולא כתוב שהיא התעקשה, אז כנראה זרמה כמו עם טלוויזיה ואז הוא סבל משלשול) בגיל שנה. הרי רופא ילדים לא שואל האם תינוק בן שנה נמצא מול טלוויזיה וכמה שעות ביום. 

על רקע של הרעלת מתכות אפשר למזער את הנזק ואולי אפילו להחלים כליל בעזרת הרפואה אלטרנטיבית

מה שכתבת זו פרשנות אישית שלך. בסופו של דבר הילד אובחן כלוקה באוטיזם.

הם מתארים הכתבה קשר בין החיסונים לעובדה שהוא לוקה באוטיזם ???

האמת,

מה שהיא מתארת שהוא היה נראה בסדר עד גיל שנה, לא סותר אוטיזם.

אוטיזם מאובחן לרוב בגלאים יותר מאוחרים והתסמינים הבולטים אינם מופיעים ישר אחרי הלידה באף ילד...הרבה פעמים הם נראים ילדים תקינים לחלוטין עד שלב יותר מאוחר שבו הם מתחילים לסגת אפילו מתפקודים בסיסיים כמו שמירה על קשר עין

זה כמו שמחקרים מטעם טוענים שמהלך המחלה הרגיל של ריפלוקס זה החמרה פתאומית סביבות גיל חודשיים - דעיכה - התפרצות מחודשת בגיל 4 חודשים - דעיכה - והתפרצות חוזרת בגיל חצי שנה.

באופן מופלא למדי המהלך הזה תואם לחלוטין את לוח הזמנים של תוכנית החיסונים..

גם במחקר שביצע הCDC נמצא קשר מובהק בין מה שנקרא אוטיזם מובחן, נסוג לחיסון הMMR.

ועד אז נראה לי שלא התעסקו בזה יותר מדי. וזהו.

בפורום הורות פעם כתבה אימא לילדה אוטיסטית והיא כתבה שבקבוצות שלא מחסנות יש אותו אחוז אוטיסטים. 

ובעבר פשוט לא התעסקו בזה. כמו שלא התעסקו בקשב וריכוז .

אגב למדינה אין טעם להגדיל כמות אנשים חולים כי הם לא יעבדו, לא יכניסו מיסים , יקבלו קצבאות ומערכת רפואית גם תצטרך להוציא עליהם הון עתק במשך שנים. 

שיעורי האוטיזם מזנקים.

למדינה יש אינטרס אדיר ללכת בתלם שהCDC מתווה.

באמת הנזק הופך להיות רב על התועלת.

טראמפ למשל מינה ועדה מיוחדת כדי לבחון את מדיניות החיסונים מחדש.

חתומים עליו 12 מדענים, לא אחד. 

למדען שהוביל את המחקר נעשה סיכול ממוקד ממש, והוא אפילו לא מתנגד לחיסונים. סה"כ התריע על הצורך לפצל את חיסון ה הMMR.

רופא בכיר נוסף מאותה קבוצה שרשיון הרפואה שלו נשלל, עתר אחרי שנים לרשויות המשפטיות הרפואיות ורשיונו הוחזר לו, כך שהדרך פתוחה גם בפני דר. אנדרו וויקפילד.

אפשר למצוא המון חומר על כך באינטרנט, וגם ללמוד מכאן: דר' אנדרו וייקפילד - הסיפור המלא

מאז נוספו אלפי מחקרים שמוכיחים קשר כזה, גם כאן בישראל: 

מחקרם  של קאמר ושות' (2003) ערך השוואה בין שיעור האוטיסטים בקרב ילדים שנולדו בישראל להורים ממוצא אתיופי לבין ילדים שנולדו באתיופיה לפני עלייתם לישראל. בקרב הילדים שנולדו בישראל נמצא שיעור אוטיסטים של 8.3 לכל 10,000, לעומת אפס אוטיסטים בקרב הילדים שנולדו באתיופיה. החוקרים מסכמים: "לידה בישראל, מדינה מתועשת, מהווה גורם סיכון סביבתי לאוטיזם (PDD)"[1]. ראוי לציין שילדים הנולדים באתיופיה מקבלים במקרה הטוב ביותר מחצית מכמות החיסונים שמקבל ילד שנולד בישראל[2].

מכאן: [1]: A. Kamer et al, A prev‎alence estimate of pervasive developmental disorder among Immigrants to Israel and Israeli natives, Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol (2004) 39 : 141–145

         [2]: Ethipian Vaccine Schedule: Kane, Stanford School of Medicine, EPI in Ethiopia, 8 Nov 2004

ב. מאז גם המרכז למניעה ובקרת מחלות האמריקאי (CDC) נאלץ להודות שבמחקר שהוא ביצע הוא שינה וגרס דפים עם נתונים כדי לא להצביע על הקשר המובהק שנמצא בין חיסונים ואוטיזם, ולהציג תוצאה שנוחה לו, למנהל התרופות ולחברה היצרנית של החיסונים.

ג. כמה עובדות על פגיעות מחיסונים באופן כללי:

למעשה, לא אמורה להיות כל מחלוקת על עצם העובדה שהחיסונים עלולים לגרום נזקים, קלים וחמורים, עד כדי מוות. את סיכום העדויות המדעיות הממצה והסמכותי ביותר שיש נכון לשנת 1994, המוכיח באופן מדעי את הטענה כי חיסונים גורמים, במקרים מסויימים, לפגיעות קלות וקשות, לרבות מוות, ניתן למצוא במסמך שנכתב ע"י ועדת הבטיחות של חיסונים במכון הלאומי לרפואה בארה"ב, הזרוע הרפואית של האקדמיה הלאומית למדע בארה"ב, מסמך לו תרמו עשרות רבות של מומחים ורופאים. יש לציין שמסמך זה פורסם לאור הוראת הקונגרס לכתוב מסמך מדעי על הסיכונים אשר בחיסונים במקביל לחקיקת חוק פיצוי נפגעי חיסונים (עליו נרחיב בהמשך). מסמך זה, למרות שפורסם בשנת 1994 ולא התייחס לחיסונים רבים שהוכנסו מאז לתכנית, מסכם בטבלה את ממצאיו באשר לסבירות המדעית של סוגי פגיעות שונות לחיסונים שונים. כבר בשנת 1994 ניתן היה להסיק את המסקנות הבאות (נתונים נבחרים, טבלה 1-2, עמ' 12 במסמך המקורי)[4]:

א.      בקטגוריה: "המידע תומך בקשר סיבתי [החיסון כנראה גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: סינדרום ג'יליאן-ברה (מחלה קטלנית, נוירולוגית משתקת),

                  דלקת בעצב הזרוע

          ii.      פוליו: סינדרום גיליאן-ברה

ב.      בקטגוריה: "המידע מבסס קשר סיבתי [ידוע שהחיסון גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: רגישות יתר לחלבונים

          ii.      חצבת: ירידה במספר טסיות הדם, רגישות יתר לחלבונים, מוות מנגיף החצבת                       אשר בחיסון

          iii.      פוליו: שיתוק פוליו (חיסון אוראלי), מוות מנגיף הפוליו אשר בחיסון

קיצר, לא סותר את העניין שהם רצו לחקור לגבי הנזקים של המתכות. אבל נשמע מוזר הקישור שעשו בין החיסונים לאבחנה שהילד קיבל... קצת עשו סלט, למרות שחלק מהדברים נשמעים הגיוניים

מאות אלפי ילדים כאלה בארצות הברית. הדיווח של ההורים הוא על הידרדרות ונסיגה פתאומיות לאחר חיסון.

או לפחות להדגיש קצת יותר בכתבה. זה לא אוטיזם, אלו תסמינים דמויי אוטיזם (בהיעזר הגדרה אחרת) שמופיעים בעקבות חיסונים. הילד לא נהיה אוטיסט נקודה !!!

זו אבחנה שלא פשוט לתת וניתנת אחרי הרבה אבחונים עם כמה וכמה אנשי מקצוע שונים

חבל להטעות אנשים. אבל תכלס טיפשי מצידי לטעון, כולה כתבה...

בלי שום קשר הכתבה הזו מזכירה את הסיפור עם הרעלת העופרת בדלקים בתחילת השימוש בדלק בארה"ב. גם אז הממשל והתאגידים התעלמו בהתחלה....

זה נאום שהיא נושאת.

הכותבת התמנתה כחברה ציבורית בוועדת התיאום הבין-משרדית לאוטיזם ב-NIH - במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית.

להיעזר ברפואה האלטרנטיבית כדי לנטרל את הנזק והפגיעה.

זה לא פשוט, זה אומר טיפולים ממושכים והרבה עוגמת נפש שאף אחד מאלה ששלחו את ההורים לחסן לא מפצה עליה ברוב המקרים.

ולפעמים הנזק גדול מאוד ולא ניתן לריפוי.

לתועלת להורים שמחפשים דרכי טיפול:

טיפולים בתא לחץ זה מצוין - אבל מה לא מספרים לנו?
-------------------------------------------------------------------------
"הארץ" בכתבה על מרכז לטיפול בתא לחץ (HBPT) ב"אסף הרופא".
גם מי שקורא את כל הכתבה לא מוצא כלל איזכור לכך שטיפול בתא לחץ הוא טיפול אפקטיבי לילדים אוטיסטים רבים. אינספור הורים מדווחים על שיפור במצב ילדיהם האוטיסטים לאחר טיפול בתא לחץ.

אבל, ד"ר שי אפרתי, מנהל המכון לרפואה היפרבארית (תא לחץ) באסף הרופא, יודע למה הוא לא מזכיר את מטופליו האוטיסטים.
יש טיפול שעוזר לרפא אוטיזם? חס ושלום לפתוח את תיבת פנדורה הזו..

העובדה שילדים אוטיסטים רבים נרפאים מאוטיזם (או שמצבם משתפר דרמטית) מדירה שינה מעיני ממסד החיסונים. אם אוטיזם הוא מחלה שיש לה טיפול פיזיולוגי הרי כל השקר הגדול כאילו אוטיזם הוא בעיה גנטית הקורית "סתם כך" (ולא נגרם מרעלים סביבתיים, ובראשם החיסונים) - נחשף במלא כיעורו והשלכותיו.

זהו מקרה קלאסי של "הרצחת וגם ירשת": גם פוגעים בבריאות הילדים באמצעות הזרקת חומרים רעילים לגופם, וגם מונעים מהם טיפול היכול לרפא אותם על מנת להגן על הפרטיקה הנפשעת הזו.

זו המציאות. ישראל 2015.

לינק לכתבה:
/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.haaretz.co.il\u00252Fnews\u00252Fhealth\u00252Fnew-research\u00252F.premium-1.2577771&h=ATNpBN9A2Amvx3TBbXtaxKhrCxyaguE4U6dGZDR3MKAZVEZNaELidLzIpBQvcM0ZchYVEayH90NVYwflEs0QRI0CklAMS2WCoDkClsc8_3pqzPC9ibtQR9jd1Hd285qiyMsF2F5cIpKGZbW366LgR6R2wKkeQ6o&enc=AZN716ibed78Kc8hck3pBvyNRXRqZSsD5D8fgjqlkY9KzZ99izfO2sumFHuMIfz8_RD0NOvgXKUUbtakdlSN8z8nwlvdLD87Uad6HRqAcJoEXMS6vcQ8xUMHYZW_0diNtxuQMsEWFqC6AvrrPmigR4vyMz90LBFRjmZCO7TiUerUzl_czIBVRDsCAT-9k3y8ddGG8CXDms9_02n8vBH2BVrd&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771");" rel="nofollow noopener" target="_blank">נכנסים לתא לחץ ומשפרים את תפקוד המוח

מתוך חיסונים בע"מ דף הפייסבוק.

א. למה את מאמינה שלא יהיה גרוע יותר?

ב. למה את מאמינה שבאופן גורף החיסונים מעלימים מחלות?

אני שואלת באמת- כי לרוב, מי שלא מחסן מבסס את עמדתו על בסיס ידע.

אז על איזה בסיס ידע את מאמינה במה שכתבת? 

אבהיר- אני מסכימה שאכן יש מחלות שמוטב לחסן נגדן ולא לחלות בהן, אבל אף אחד לא באמת יודע את שלל ההשלכות שיש להתערבות כזו במערכת החיסון. זו מערכת מורכבת ועדינה שבכלל לא מבינים אותה עד הסוף גם היום. אז איך את בטוחה שללא המחלה יהיה טוב יותר?

אני גם מניחה שיש מחלות שעברו מן העולם בזכות חיסונים, אבל יש מחלות שבוודאות לא- כמו שעלת ועוד. אז מה בסיס הידע שלך בזה?

אני באמת שואלת. לא ע"מ לקנטר.

יכול להיות בהחלט שלא צריך לחסן את ילדינו ולתת למערכת החיסונית שלהם "להתגבר" ולעשות העבודה. אבל באותה מידה אני יכולה לשאול "למה גילו את הפניצילין??" - תנו לגוף להתגבר על זיהומים. מה עשו לפני 300 שנה וכיוצא בזה...לא פלא שהניתוח הקיסרי הראשון שממנו האישה יצאה חיה, נעשה רק במאה התשע עשרה...

מחלות שהילדים שלנו מחוסנים נגדם כמו חצבת ואסכרה לדוג' - הרגו ילדים בעבר בתדירות גבוהה ביותר. דלקת קרום המוח שמחסנים נגדה בשנים האחרונות - גרמה בעשרות השנים הראשונות במדינה לתמותה של תינוקות במקרה הרע ולחרשות בלתי הפיכה במקרה הטוב...למה לחשוף ילדים לסיכון שבכך ועוד יותר לחשוף אחרים נוספים באוכלוסיה כמו זקנים או נשים הרות שהם בסיכון גבוה יותר ? התפרצויות החצבת והחזרת באזור ירושלים שהיו לפני מס' שנים הן בדיוק הדוגמא הקלאסית לכך. 

יכול להיות בהחלט שאנחנו צריכות לחקור קצת יותר טוב מה מכניסים לילדים שלנו, וכך אולי היינו יכולות להחליט בעצמו מה מתוך החיסון המחומש  לדוג' אנחנו מסכימות לתת ומה לא.

אבל היות ודברים באים יחד וזה-מה-יש, אני אישית מעדיפה לחסן את ילדיי, כולל החלקים ה"מיותרים" והעיקר שיחוסנו עבור הדברים הקריטיים יותר. 

החזרת שהתפרצה לפני כמה שנים הייתה מוטציה של המחלה שהדביקה גם מחוסנים ולא קשורה לאנשים שלא חיסנו

מתרחשת כי אין בדברים האלו ואקום: מחסנים כנגד חיידק או נגיף מזן אחד, גורמים לזן אחר להתחזק.

עד כדי כך שמי שפיתח את חיסון החזרת מודה שהיום יש צורך בפיתוח חיסון מתוחכם יותר.

יש חיסונים שאני מעדיפה לתת להם למרות הסיכון.

כלומר שבחישוב סיכון חיסון מול סיכון מחלה אני מעדיפה סיכון חיסון.

אבל ההשוואה לאנטיביוטיקה היא לא מדויקת. נטילת אנטיביוטיקה היא לא התערבות אגרסיבית במערכת עדינה. היא התערבות ממוקדת, דרך מערכת העיכול, לרוב, והכי חשוב- במהלך הרבה שנות אנטיביוטיקה אין עליה מחקרים כ"כ מפלילים כמו שיש על חיסונים!! יש לה נזקים, אך אילו הם נזקים שמדובר עליהם גם בתוך המערכת הקונבנציונאלית, ואילו בנושא חיסונים הממסד הרפואי הולך ראש בקיר בצורה מאוד משונה.

ההתנגדות לחיסונים לא נובעת ממקום של טבעיות- תנו לגוף להתגבר בעצמו.

היא נובעת מחשש לנזקים חמורים!!

אגב- לגבי דלקת קרום המוח. נתון שקראתי איפשהוא (מצטערת אני לא זוכרת איפה) מראה שמאז מתן החיסון- תמותת ילדים מדלקת קרום המוח ירדה, אבל תמותת ילדים ממחלה אחרת (שלא הייתה נפוצה בכלל לפני כן) זינקה ב600%. האם יש קשר? אין קשר? קשה לדעת. אבל זה נתון מענין שמראה שהתמונה היא מורכבת יותר. 

ואכל הכל כל כך מורכב וא"א אף פעם להצביע על משהו אחד ולהגיד "אה. כאן קבור הכלב !!"

הכל מורכב מתורשה+סביבה ואין משהו טהור ומבודד...

אבל לגבי האנטיביוטיקה - בהחלט יש המצדדים בצמצום השימוש בה, מכיוון ש:

א. היא עלולה לתגבר עמידות של חיידקים וליצור זנים אלימים עוד יותר.

ב. היא מהווה בהחלט התערבות אגרסיבית כי היא מחסלת לא רק חיידקים מ"רעים" מחוללי מחלה אלא גם חיידקים טובים המהווים חלק מהמצע התקין של הריריות בגוף. 

לא לחינם אדם מטופל באנטיביוטיקה לעיתים חווה חולשה כללית שניונית שאינה קשורה למחלה או הזיהום הראשוני בהם לקה מלכתחילה. 

ועלא ותו משקל של החיסונים, עם כל מה שידוע על חסרונות האטיביוטיקה, כשלילד שלי יש דלקת גרון חיידקית, שיש סיכוי שתעבור מעצמה והוא יתגבר, אני לא לוקחת סיכון ומשקה אותו במוקסיפן שיחסל את הסטרפטוקוקוס (עד הפעם הבאה כמובן), כי יש סיכון שהוא פשוט יעבור לרקמות אחרות ויותר רגישות מ"סתם" גרון שקדים. 

הצמצום בשימוש באנטיביוטיקה הגיע מתוך הממסד הרפואי.

הרופאים בעצמם נותנים פחות.

רוקחים ממליצים לקנות גם פרוביוטיקה.

אבל לא כך בחיסונים.

בחיסונים- הרופאים והאחיות (מנסיון) לא יודעים בכלל על מה אני מדברת איתם!! ומגיבים בתוקפנות פטרונית (גם כן מנסיון) כאילו זה משהו אישי נגדם. 

תסכימי איתי שזה מאוד משונה שהחיסונים מוגנים במעין טבעת בטחון כזו, ללא שום קבלת ביקורת או בדיקה לעומק של שאלות שעולות. אין עוד תרופות שככה מוגנות ע"י הממסד הרפואי.

כ"כ מקפידים לכתוב על תרופות שיש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש.

אבל בחיסונים- מעולם לא שמעתי על אחות שהגישה להורים את העלון לצרכן לפני החיסון. למה???

אני לא.

מקור המידע שלהן (אם ישנו) הוא מאוד מסוים ובוודאי שלא מציגים בפניהן את המורכבות שבנושא החיסונים. 

ולגבי הדברים האחרים שכתבת- אני לא בטוחה בכלל שהם מדויקים.

האם מחלה מתפרצת בגלל אלו שלא מחסנים? זו סיסמה נפוצה, אני לא יודעת כמה היא אמיתית. זה שיש עכשיו שעלת- זה לא בגלל אלו שלא מחסנים, אלא בגלל החיסון שהוא לא "הרמטי"- עובדה שגם מחוסנים נדבקים. 

ושפעת- זה נפוץ מאוד למרות התעמולה המסיבית שיש לחיסוני שפעת כל חורף- אז כנראה שהצמד חיסון= העלמות מחלה הוא לא צמד מדויק תמיד. 

כאן יש קצת על השיקולים לכאן ולכאן: שאלה על הדבקה באבעבועות רוח - הריון ולידה

אבל מדיניות משרד הבריאות משתנה מפעם לפעם.

היה חולה?

מעניין!

רצה לעשות בדיקת דם לילדה...

מבוגר, והחיסון מגן מהסיכון הזה. החיסון לא מגן מהדבקות אבל בדרך כלל המופע יהיה קל יותר.

אני מעדיפה לא לקחת סיכון עם מופעים קשים וסיבוכים ולכן מחסנת.

והיא אמרה לי שאם הילד לא נדבק עד לכיתה א' אז כדאי לחסן בא'. (זה חלק מחיסוני השגרה שמקבלים)

זה מה שעשיתי עם הגדולה.

השניה כ"כ היתה מבועתת מרעיון החיסון שלא הכרחתי אותה. אולי בשנה הבאה...

אגב, לא עצם המחלה מסוכנת בגיל מבוגר אלא הסיבוכים שלה. וככל שנדבקים בגיל צעיר יותר כך המחלה קלה יותר, בדר"כ.

1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

אומפרזול

מציל חיים

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד