אחד לקח את זה ממש קשה, המון פצעים, אבל בלי חום

השניה - בקטנה.

ולמרות זאת, נראה לי שאני אמשיך לחסן, כי ככל שהסביבה שלהם יותר מחוסנת הסיכוי שלהם להידבק קטן יותר, וגובר הסיכון שהם לא יקבלו את זה בגיל צעיר.

כדי שידביקו את ילדיי. (אבל צריכה לחכות שהקטן יהיה מספיק גדול בשביל שההדבקה תחסן אותו).

מודעת לכך שזה יהיה קשה...

מישהי כאן המליצה לי על האתר באופן טבעי, שיש שם כאלה שמפרסמים שהם מחפשים ילדים חולים באזורם כדי להדביק את ילדיהם.

ואל הר המוריה - זה באמת עצוב שככה זה נהיה...

הם לא בהכרח בריאים. (ויהיו שיגידו שהם ממש מזיקים). למה להכניס אותם לגוף סתם? הרי אבעבועות רוח, שלא כמו מחלות אחרות שאליהן מחסנים, זו מחלה לא מסוכנת! (כל עוד חולים בה בילדות. יש בה סיכונים אולי, אבל למיטב ידיעתי הם נדירים).

מלבד זאת - לפי מה ששמעתי, גם ילדים שחוסנו בחיסון לאבעבועות רוח, חולים בזה לפעמים. אולי לזמן קצר יותר (שאז זה עוזר לכך שההורים לא יצטרכו להחסיר הרבה ימים עבודה - עוזר למשק הכלכלי) - אבל מה זה בעצם משנה?

בקיצור, אני חושבת שהדרך הטבעית להתחסן מאבעבועות - כלומר, להידבק מילד אחר ואז לחלות - היא הטובה ביותר...

הנתונים מראים שיש זינוק בשיעורי התפרצות שלבקת חוגרת אצל מבוגרים מאז שנכנס החיסון נגד אבעבועות רוח לילדים.

והמבוגרים הלא מחוסנים נדבקים בגרסאתו כשלבקת...

לא ?

נשמע שאת המומחית 

שלבקת חוגרת (Herpes zoster) מתרחשת בשפעול נוסף של נגיף האבעבועות,

אבל כאן מתרחשת תופעה שלא התרחשה כשילדים נדבקו בנגיף עצמו והיו חולים באבעבועות - הזינוק הוא דווקא מאז שנכנס החיסון.

אני לא כזאת מומחית , לצערי נשאבתי לנושא כי הנכד שלי נפגע מחיסון .

ואת כל המידע אני מוצאת באינטרנט, גם באתרים מוסמכים של בתי החולים ומשרד הבריאות.

 היא מן הסתם מעבירה את החומר כמו שהיא קיבלה אותו, לפי המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות.

לגבי ההערה השניה, שימי לב, בתגובה אחרת שלי כאן, שכשמדובר במחקר שמבצע המרכז למניעה ובקרת מחלות בארה"ב שאמור להיות הסמכות המדעית בנושא החיסונים, זה לא  "מחקר מוטה", זו הונאה מדעית של ממש.

לתוצאות של המחקר שלהם היו השלכות עצומות על הרכב החומרים בחיסון (לקח שנים עד שהודו בפה מלא והוציאו את מרכיב הכספית מרוב החיסונים), ועל המדיניות המשפטית בפיצוי נפגעי חיסונים.

ידוע ומוכר הוא שלחיסונים יש תופעות לוואי שונות, כולל חום ואולי אפילו הקאות וכדומה.

אז אולי זה לא בסדר לתת אותם, ולגרום באופן מודע חולי לילד??

ועל הנזקים והפגיעות זמין, יש בהחלט מקום לשאלת רב מחודשת.

אחד החומרים הוא אלומיניום (בעבר השתמשו בכספית עד שהזעקה עלתה ואי אפשר היה להשתיק אותה והמחקרים נחשפו לציבור).

אלומיניום היא מתכת רעילה שיש לה השפעה על מערכת העצבים.

אין אלומיניום במזון. בשונה מברזל ומתכות אחרות.

כדי שהחיסון יהיה יעיל יש צורך לעורר את המערכת החיסונית לפעול, ואת זה משיגים בעזרת אלומיניום.

כמות האלומיניום בחיסון היא הכמות המינימלית הדרושה כדי לעורר את המערכת לפעולה.

היא בשום אופן לא כמות מינימלית מבחינה בטיחותית.

וילדים שונים מגיבים באופן שונה לכמות הזו.

דרך חלב אם תינוק נחשף לכמות אלומיניום גדולה פי כמה מזו שהוא נחשף לה דרך חיסונים. ובתמ"ל יש פי כמה וכמה (והכי הרבה - בתמ"ל צמחי).

מדובר בכמויות מזעריות, ורוב האנשים לא חוששים מזה.

מי שחוששת - ככל שהיא תקטין את החשיפה שלה לרעלים*, כך היא תקטין את הכמות שלהם בחלב שלה, אם כי לאפס לגמרי לא נראה לי שאפשר, ובכל מקרה מדובר בכמויות קטנטנות ממש ביחס למה שיש בתמ"לים.

*חשיפה לרעלים = דרך חומרי ניקוי למיניהם, מזון תעשייתי, חומרי קוסמטיקה, חשיפה לעישון וכו' וכו'.

אני באמת לא חושבת שכדאי להיכנס לעניין בלחץ, אבל בגדול תמיד כיף לעבור לחיות בריא יותר במה שרק אפשר. ותינוקות זה תמריץ מעולה.

כי אני לא מספיק בקיאה ולא יודעת בוודאות מה מגיע מאיזה מקור, אבל בגדול למי שרוצה לשפר בבריאות הכיוון הכללי ברור)

בסך הכול לגבי רעלים צריך לזכור שזה לא בינארי - לא או שהתפוח מורעל ושלגיה אוכלת ממנו ומתה או שהוא סבבה ואין בו שום בעיה. כמעט כל הרעלים זו שאלה של כמות. בכמות כלשהי כולנו ניחשף אליהם, נרצה או לא נרצה. אפשר להשתדל שלא תהיה כמות גדולה מדי, כי בכמות מזערית לרוב ממש אין מה לחשוש...

(רק ליתר ביטחון ושלא יובן לא נכון - אין לי שום דבר נגד אימהות שמעדיפות לחשוף לאבעבועות באופן טבעי, רק רציתי לדייק לגבי האלומיניום)

אנחנו חיים בעולם משוגע ותעשייתי.

מאוד קשה להימנע מהכל.

אבל לכי תדעי מה יגלו עוד שנתיים...

ולגבי ניר אפיה- אפשר לקנות ניר אפיה ללא מזיקים...נראה לי שהוא לא לבן.

אבל אני לא יודעת איפה קונים, אני משתמשת ברגיל. פה עובר הגבול שלי בעניני בריאות...

גם בחיסונים המורכבים מכמה חיסונים - מרובע, מחומש, כמות האלומיניום מוכפלת פי 4 ופי 5 בהתאמה.

לא מאחדים את הנגיפים ומשתמשים בכמות אלומיניום המתאימה לחיסון אחד.

אין במקור אלומיניום במזון. יש אלומיניום שנספג מחשיפה לרעלנים. בעיה בפני עצמה.

בחיסון האלומיניום מוזרק לריקמת השריר ולא כמו במקרה של מזון, למערכת העיכול שיכולה להתמודד עם חלק מהכמות ולהפריש את המתכת מהגוף.

מריקמת השריר כמעט שאין לגוף יכולת לסלק את המתכת, היא מצטברת ברקמות, וכשמדובר בתינוקות ובאנשים מבוגרים, היא עוברת את מחסום הדם-מוח ביתר קלות.

מחסום דם־מוח – ויקיפדיה

חיכיתי עם החיסון לבן שלי עד גיל שנתיים וחצי.. זה לא מספיק?

אם אני לא טועה, לעניין המחסום דם-מוח.

אני אשתדל לחפש מקור.

תימרוסל, סוג של כספית, היה בחיסונים בתור חומר משמר.

מלח אלומיניום משמש לייצור תגובה חיסונית כשנותנים חיסון מומת, כדי להיות בטוחים שהמערכת החיסונית תגיב לחיסון. והכמויות הן כל כך קטנות שאי אפשר למדוד את העליה בכמות האלומיניום בדם.

חיסונים בע"מ: על כספית בחיסונים ושקרים ממסדיים

אמנם מתייחס למספר נקודות נוספות, אבל מסכם בצורה טובה.

בהתחלה כותבת כתבה שלילד שלה אוטיסט, בסוף היא כתבה שהוא לא. זה יכול להיות?

היא גם כתבה שהושיבה ילד בן שנה!!! לצפות בסרט מצויר למשך כל היום. לא פלא שהוא לא התפתח. 

הוא היה מכור לסרט וצרח כמובן . גם לא כתוב מה הילד שלה אכל. לפני 20 שנה אמריקה הייתה מדינה של פיצה, קולה והמבורגר. נשמע שכותבת פשוט נכנעה לילד צורח, נתנה לו לשבת מול טלוויזיה ולאכול שטויות (כתוב שהוא סירב לרוב המזות ולא כתוב שהיא התעקשה, אז כנראה זרמה כמו עם טלוויזיה ואז הוא סבל משלשול) בגיל שנה. הרי רופא ילדים לא שואל האם תינוק בן שנה נמצא מול טלוויזיה וכמה שעות ביום. 

על רקע של הרעלת מתכות אפשר למזער את הנזק ואולי אפילו להחלים כליל בעזרת הרפואה אלטרנטיבית

מה שכתבת זו פרשנות אישית שלך. בסופו של דבר הילד אובחן כלוקה באוטיזם.

הם מתארים הכתבה קשר בין החיסונים לעובדה שהוא לוקה באוטיזם ???

האמת,

מה שהיא מתארת שהוא היה נראה בסדר עד גיל שנה, לא סותר אוטיזם.

אוטיזם מאובחן לרוב בגלאים יותר מאוחרים והתסמינים הבולטים אינם מופיעים ישר אחרי הלידה באף ילד...הרבה פעמים הם נראים ילדים תקינים לחלוטין עד שלב יותר מאוחר שבו הם מתחילים לסגת אפילו מתפקודים בסיסיים כמו שמירה על קשר עין

זה כמו שמחקרים מטעם טוענים שמהלך המחלה הרגיל של ריפלוקס זה החמרה פתאומית סביבות גיל חודשיים - דעיכה - התפרצות מחודשת בגיל 4 חודשים - דעיכה - והתפרצות חוזרת בגיל חצי שנה.

באופן מופלא למדי המהלך הזה תואם לחלוטין את לוח הזמנים של תוכנית החיסונים..

גם במחקר שביצע הCDC נמצא קשר מובהק בין מה שנקרא אוטיזם מובחן, נסוג לחיסון הMMR.

ועד אז נראה לי שלא התעסקו בזה יותר מדי. וזהו.

בפורום הורות פעם כתבה אימא לילדה אוטיסטית והיא כתבה שבקבוצות שלא מחסנות יש אותו אחוז אוטיסטים. 

ובעבר פשוט לא התעסקו בזה. כמו שלא התעסקו בקשב וריכוז .

אגב למדינה אין טעם להגדיל כמות אנשים חולים כי הם לא יעבדו, לא יכניסו מיסים , יקבלו קצבאות ומערכת רפואית גם תצטרך להוציא עליהם הון עתק במשך שנים. 

שיעורי האוטיזם מזנקים.

למדינה יש אינטרס אדיר ללכת בתלם שהCDC מתווה.

באמת הנזק הופך להיות רב על התועלת.

טראמפ למשל מינה ועדה מיוחדת כדי לבחון את מדיניות החיסונים מחדש.

חתומים עליו 12 מדענים, לא אחד. 

למדען שהוביל את המחקר נעשה סיכול ממוקד ממש, והוא אפילו לא מתנגד לחיסונים. סה"כ התריע על הצורך לפצל את חיסון ה הMMR.

רופא בכיר נוסף מאותה קבוצה שרשיון הרפואה שלו נשלל, עתר אחרי שנים לרשויות המשפטיות הרפואיות ורשיונו הוחזר לו, כך שהדרך פתוחה גם בפני דר. אנדרו וויקפילד.

אפשר למצוא המון חומר על כך באינטרנט, וגם ללמוד מכאן: דר' אנדרו וייקפילד - הסיפור המלא

מאז נוספו אלפי מחקרים שמוכיחים קשר כזה, גם כאן בישראל: 

מחקרם  של קאמר ושות' (2003) ערך השוואה בין שיעור האוטיסטים בקרב ילדים שנולדו בישראל להורים ממוצא אתיופי לבין ילדים שנולדו באתיופיה לפני עלייתם לישראל. בקרב הילדים שנולדו בישראל נמצא שיעור אוטיסטים של 8.3 לכל 10,000, לעומת אפס אוטיסטים בקרב הילדים שנולדו באתיופיה. החוקרים מסכמים: "לידה בישראל, מדינה מתועשת, מהווה גורם סיכון סביבתי לאוטיזם (PDD)"[1]. ראוי לציין שילדים הנולדים באתיופיה מקבלים במקרה הטוב ביותר מחצית מכמות החיסונים שמקבל ילד שנולד בישראל[2].

מכאן: [1]: A. Kamer et al, A prev‎alence estimate of pervasive developmental disorder among Immigrants to Israel and Israeli natives, Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol (2004) 39 : 141–145

         [2]: Ethipian Vaccine Schedule: Kane, Stanford School of Medicine, EPI in Ethiopia, 8 Nov 2004

ב. מאז גם המרכז למניעה ובקרת מחלות האמריקאי (CDC) נאלץ להודות שבמחקר שהוא ביצע הוא שינה וגרס דפים עם נתונים כדי לא להצביע על הקשר המובהק שנמצא בין חיסונים ואוטיזם, ולהציג תוצאה שנוחה לו, למנהל התרופות ולחברה היצרנית של החיסונים.

ג. כמה עובדות על פגיעות מחיסונים באופן כללי:

למעשה, לא אמורה להיות כל מחלוקת על עצם העובדה שהחיסונים עלולים לגרום נזקים, קלים וחמורים, עד כדי מוות. את סיכום העדויות המדעיות הממצה והסמכותי ביותר שיש נכון לשנת 1994, המוכיח באופן מדעי את הטענה כי חיסונים גורמים, במקרים מסויימים, לפגיעות קלות וקשות, לרבות מוות, ניתן למצוא במסמך שנכתב ע"י ועדת הבטיחות של חיסונים במכון הלאומי לרפואה בארה"ב, הזרוע הרפואית של האקדמיה הלאומית למדע בארה"ב, מסמך לו תרמו עשרות רבות של מומחים ורופאים. יש לציין שמסמך זה פורסם לאור הוראת הקונגרס לכתוב מסמך מדעי על הסיכונים אשר בחיסונים במקביל לחקיקת חוק פיצוי נפגעי חיסונים (עליו נרחיב בהמשך). מסמך זה, למרות שפורסם בשנת 1994 ולא התייחס לחיסונים רבים שהוכנסו מאז לתכנית, מסכם בטבלה את ממצאיו באשר לסבירות המדעית של סוגי פגיעות שונות לחיסונים שונים. כבר בשנת 1994 ניתן היה להסיק את המסקנות הבאות (נתונים נבחרים, טבלה 1-2, עמ' 12 במסמך המקורי)[4]:

א.      בקטגוריה: "המידע תומך בקשר סיבתי [החיסון כנראה גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: סינדרום ג'יליאן-ברה (מחלה קטלנית, נוירולוגית משתקת),

                  דלקת בעצב הזרוע

          ii.      פוליו: סינדרום גיליאן-ברה

ב.      בקטגוריה: "המידע מבסס קשר סיבתי [ידוע שהחיסון גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: רגישות יתר לחלבונים

          ii.      חצבת: ירידה במספר טסיות הדם, רגישות יתר לחלבונים, מוות מנגיף החצבת                       אשר בחיסון

          iii.      פוליו: שיתוק פוליו (חיסון אוראלי), מוות מנגיף הפוליו אשר בחיסון

קיצר, לא סותר את העניין שהם רצו לחקור לגבי הנזקים של המתכות. אבל נשמע מוזר הקישור שעשו בין החיסונים לאבחנה שהילד קיבל... קצת עשו סלט, למרות שחלק מהדברים נשמעים הגיוניים

מאות אלפי ילדים כאלה בארצות הברית. הדיווח של ההורים הוא על הידרדרות ונסיגה פתאומיות לאחר חיסון.

או לפחות להדגיש קצת יותר בכתבה. זה לא אוטיזם, אלו תסמינים דמויי אוטיזם (בהיעזר הגדרה אחרת) שמופיעים בעקבות חיסונים. הילד לא נהיה אוטיסט נקודה !!!

זו אבחנה שלא פשוט לתת וניתנת אחרי הרבה אבחונים עם כמה וכמה אנשי מקצוע שונים

חבל להטעות אנשים. אבל תכלס טיפשי מצידי לטעון, כולה כתבה...

בלי שום קשר הכתבה הזו מזכירה את הסיפור עם הרעלת העופרת בדלקים בתחילת השימוש בדלק בארה"ב. גם אז הממשל והתאגידים התעלמו בהתחלה....

זה נאום שהיא נושאת.

הכותבת התמנתה כחברה ציבורית בוועדת התיאום הבין-משרדית לאוטיזם ב-NIH - במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית.

להיעזר ברפואה האלטרנטיבית כדי לנטרל את הנזק והפגיעה.

זה לא פשוט, זה אומר טיפולים ממושכים והרבה עוגמת נפש שאף אחד מאלה ששלחו את ההורים לחסן לא מפצה עליה ברוב המקרים.

ולפעמים הנזק גדול מאוד ולא ניתן לריפוי.

לתועלת להורים שמחפשים דרכי טיפול:

טיפולים בתא לחץ זה מצוין - אבל מה לא מספרים לנו?
-------------------------------------------------------------------------
"הארץ" בכתבה על מרכז לטיפול בתא לחץ (HBPT) ב"אסף הרופא".
גם מי שקורא את כל הכתבה לא מוצא כלל איזכור לכך שטיפול בתא לחץ הוא טיפול אפקטיבי לילדים אוטיסטים רבים. אינספור הורים מדווחים על שיפור במצב ילדיהם האוטיסטים לאחר טיפול בתא לחץ.

אבל, ד"ר שי אפרתי, מנהל המכון לרפואה היפרבארית (תא לחץ) באסף הרופא, יודע למה הוא לא מזכיר את מטופליו האוטיסטים.
יש טיפול שעוזר לרפא אוטיזם? חס ושלום לפתוח את תיבת פנדורה הזו..

העובדה שילדים אוטיסטים רבים נרפאים מאוטיזם (או שמצבם משתפר דרמטית) מדירה שינה מעיני ממסד החיסונים. אם אוטיזם הוא מחלה שיש לה טיפול פיזיולוגי הרי כל השקר הגדול כאילו אוטיזם הוא בעיה גנטית הקורית "סתם כך" (ולא נגרם מרעלים סביבתיים, ובראשם החיסונים) - נחשף במלא כיעורו והשלכותיו.

זהו מקרה קלאסי של "הרצחת וגם ירשת": גם פוגעים בבריאות הילדים באמצעות הזרקת חומרים רעילים לגופם, וגם מונעים מהם טיפול היכול לרפא אותם על מנת להגן על הפרטיקה הנפשעת הזו.

זו המציאות. ישראל 2015.

לינק לכתבה:
/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.haaretz.co.il\u00252Fnews\u00252Fhealth\u00252Fnew-research\u00252F.premium-1.2577771&h=ATNpBN9A2Amvx3TBbXtaxKhrCxyaguE4U6dGZDR3MKAZVEZNaELidLzIpBQvcM0ZchYVEayH90NVYwflEs0QRI0CklAMS2WCoDkClsc8_3pqzPC9ibtQR9jd1Hd285qiyMsF2F5cIpKGZbW366LgR6R2wKkeQ6o&enc=AZN716ibed78Kc8hck3pBvyNRXRqZSsD5D8fgjqlkY9KzZ99izfO2sumFHuMIfz8_RD0NOvgXKUUbtakdlSN8z8nwlvdLD87Uad6HRqAcJoEXMS6vcQ8xUMHYZW_0diNtxuQMsEWFqC6AvrrPmigR4vyMz90LBFRjmZCO7TiUerUzl_czIBVRDsCAT-9k3y8ddGG8CXDms9_02n8vBH2BVrd&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771");" rel="nofollow noopener" target="_blank">נכנסים לתא לחץ ומשפרים את תפקוד המוח

מתוך חיסונים בע"מ דף הפייסבוק.

א. למה את מאמינה שלא יהיה גרוע יותר?

ב. למה את מאמינה שבאופן גורף החיסונים מעלימים מחלות?

אני שואלת באמת- כי לרוב, מי שלא מחסן מבסס את עמדתו על בסיס ידע.

אז על איזה בסיס ידע את מאמינה במה שכתבת? 

אבהיר- אני מסכימה שאכן יש מחלות שמוטב לחסן נגדן ולא לחלות בהן, אבל אף אחד לא באמת יודע את שלל ההשלכות שיש להתערבות כזו במערכת החיסון. זו מערכת מורכבת ועדינה שבכלל לא מבינים אותה עד הסוף גם היום. אז איך את בטוחה שללא המחלה יהיה טוב יותר?

אני גם מניחה שיש מחלות שעברו מן העולם בזכות חיסונים, אבל יש מחלות שבוודאות לא- כמו שעלת ועוד. אז מה בסיס הידע שלך בזה?

אני באמת שואלת. לא ע"מ לקנטר.

יכול להיות בהחלט שלא צריך לחסן את ילדינו ולתת למערכת החיסונית שלהם "להתגבר" ולעשות העבודה. אבל באותה מידה אני יכולה לשאול "למה גילו את הפניצילין??" - תנו לגוף להתגבר על זיהומים. מה עשו לפני 300 שנה וכיוצא בזה...לא פלא שהניתוח הקיסרי הראשון שממנו האישה יצאה חיה, נעשה רק במאה התשע עשרה...

מחלות שהילדים שלנו מחוסנים נגדם כמו חצבת ואסכרה לדוג' - הרגו ילדים בעבר בתדירות גבוהה ביותר. דלקת קרום המוח שמחסנים נגדה בשנים האחרונות - גרמה בעשרות השנים הראשונות במדינה לתמותה של תינוקות במקרה הרע ולחרשות בלתי הפיכה במקרה הטוב...למה לחשוף ילדים לסיכון שבכך ועוד יותר לחשוף אחרים נוספים באוכלוסיה כמו זקנים או נשים הרות שהם בסיכון גבוה יותר ? התפרצויות החצבת והחזרת באזור ירושלים שהיו לפני מס' שנים הן בדיוק הדוגמא הקלאסית לכך. 

יכול להיות בהחלט שאנחנו צריכות לחקור קצת יותר טוב מה מכניסים לילדים שלנו, וכך אולי היינו יכולות להחליט בעצמו מה מתוך החיסון המחומש  לדוג' אנחנו מסכימות לתת ומה לא.

אבל היות ודברים באים יחד וזה-מה-יש, אני אישית מעדיפה לחסן את ילדיי, כולל החלקים ה"מיותרים" והעיקר שיחוסנו עבור הדברים הקריטיים יותר. 

החזרת שהתפרצה לפני כמה שנים הייתה מוטציה של המחלה שהדביקה גם מחוסנים ולא קשורה לאנשים שלא חיסנו

מתרחשת כי אין בדברים האלו ואקום: מחסנים כנגד חיידק או נגיף מזן אחד, גורמים לזן אחר להתחזק.

עד כדי כך שמי שפיתח את חיסון החזרת מודה שהיום יש צורך בפיתוח חיסון מתוחכם יותר.

יש חיסונים שאני מעדיפה לתת להם למרות הסיכון.

כלומר שבחישוב סיכון חיסון מול סיכון מחלה אני מעדיפה סיכון חיסון.

אבל ההשוואה לאנטיביוטיקה היא לא מדויקת. נטילת אנטיביוטיקה היא לא התערבות אגרסיבית במערכת עדינה. היא התערבות ממוקדת, דרך מערכת העיכול, לרוב, והכי חשוב- במהלך הרבה שנות אנטיביוטיקה אין עליה מחקרים כ"כ מפלילים כמו שיש על חיסונים!! יש לה נזקים, אך אילו הם נזקים שמדובר עליהם גם בתוך המערכת הקונבנציונאלית, ואילו בנושא חיסונים הממסד הרפואי הולך ראש בקיר בצורה מאוד משונה.

ההתנגדות לחיסונים לא נובעת ממקום של טבעיות- תנו לגוף להתגבר בעצמו.

היא נובעת מחשש לנזקים חמורים!!

אגב- לגבי דלקת קרום המוח. נתון שקראתי איפשהוא (מצטערת אני לא זוכרת איפה) מראה שמאז מתן החיסון- תמותת ילדים מדלקת קרום המוח ירדה, אבל תמותת ילדים ממחלה אחרת (שלא הייתה נפוצה בכלל לפני כן) זינקה ב600%. האם יש קשר? אין קשר? קשה לדעת. אבל זה נתון מענין שמראה שהתמונה היא מורכבת יותר. 

ואכל הכל כל כך מורכב וא"א אף פעם להצביע על משהו אחד ולהגיד "אה. כאן קבור הכלב !!"

הכל מורכב מתורשה+סביבה ואין משהו טהור ומבודד...

אבל לגבי האנטיביוטיקה - בהחלט יש המצדדים בצמצום השימוש בה, מכיוון ש:

א. היא עלולה לתגבר עמידות של חיידקים וליצור זנים אלימים עוד יותר.

ב. היא מהווה בהחלט התערבות אגרסיבית כי היא מחסלת לא רק חיידקים מ"רעים" מחוללי מחלה אלא גם חיידקים טובים המהווים חלק מהמצע התקין של הריריות בגוף. 

לא לחינם אדם מטופל באנטיביוטיקה לעיתים חווה חולשה כללית שניונית שאינה קשורה למחלה או הזיהום הראשוני בהם לקה מלכתחילה. 

ועלא ותו משקל של החיסונים, עם כל מה שידוע על חסרונות האטיביוטיקה, כשלילד שלי יש דלקת גרון חיידקית, שיש סיכוי שתעבור מעצמה והוא יתגבר, אני לא לוקחת סיכון ומשקה אותו במוקסיפן שיחסל את הסטרפטוקוקוס (עד הפעם הבאה כמובן), כי יש סיכון שהוא פשוט יעבור לרקמות אחרות ויותר רגישות מ"סתם" גרון שקדים. 

הצמצום בשימוש באנטיביוטיקה הגיע מתוך הממסד הרפואי.

הרופאים בעצמם נותנים פחות.

רוקחים ממליצים לקנות גם פרוביוטיקה.

אבל לא כך בחיסונים.

בחיסונים- הרופאים והאחיות (מנסיון) לא יודעים בכלל על מה אני מדברת איתם!! ומגיבים בתוקפנות פטרונית (גם כן מנסיון) כאילו זה משהו אישי נגדם. 

תסכימי איתי שזה מאוד משונה שהחיסונים מוגנים במעין טבעת בטחון כזו, ללא שום קבלת ביקורת או בדיקה לעומק של שאלות שעולות. אין עוד תרופות שככה מוגנות ע"י הממסד הרפואי.

כ"כ מקפידים לכתוב על תרופות שיש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש.

אבל בחיסונים- מעולם לא שמעתי על אחות שהגישה להורים את העלון לצרכן לפני החיסון. למה???

אני לא.

מקור המידע שלהן (אם ישנו) הוא מאוד מסוים ובוודאי שלא מציגים בפניהן את המורכבות שבנושא החיסונים. 

ולגבי הדברים האחרים שכתבת- אני לא בטוחה בכלל שהם מדויקים.

האם מחלה מתפרצת בגלל אלו שלא מחסנים? זו סיסמה נפוצה, אני לא יודעת כמה היא אמיתית. זה שיש עכשיו שעלת- זה לא בגלל אלו שלא מחסנים, אלא בגלל החיסון שהוא לא "הרמטי"- עובדה שגם מחוסנים נדבקים. 

ושפעת- זה נפוץ מאוד למרות התעמולה המסיבית שיש לחיסוני שפעת כל חורף- אז כנראה שהצמד חיסון= העלמות מחלה הוא לא צמד מדויק תמיד. 

כאן יש קצת על השיקולים לכאן ולכאן: שאלה על הדבקה באבעבועות רוח - הריון ולידה

אבל מדיניות משרד הבריאות משתנה מפעם לפעם.

היה חולה?

מעניין!

רצה לעשות בדיקת דם לילדה...

מבוגר, והחיסון מגן מהסיכון הזה. החיסון לא מגן מהדבקות אבל בדרך כלל המופע יהיה קל יותר.

אני מעדיפה לא לקחת סיכון עם מופעים קשים וסיבוכים ולכן מחסנת.

והיא אמרה לי שאם הילד לא נדבק עד לכיתה א' אז כדאי לחסן בא'. (זה חלק מחיסוני השגרה שמקבלים)

זה מה שעשיתי עם הגדולה.

השניה כ"כ היתה מבועתת מרעיון החיסון שלא הכרחתי אותה. אולי בשנה הבאה...

אגב, לא עצם המחלה מסוכנת בגיל מבוגר אלא הסיבוכים שלה. וככל שנדבקים בגיל צעיר יותר כך המחלה קלה יותר, בדר"כ.

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

וממש מתאים לחנוכה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.

בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי