פורום הריון ולידה (עמוד 3960)

רק לא לכיוון שהיית רוצה...

יש לי ניחוש שמה שסיפת לו הציף איזה עניין פנימי לא פתור שהוא סוחב איתו, והוא ענה לך מאוד בנחישות את מה שהוא מקפיד לענות לעצמו... ופשוט לא שם לב שאת במקום אחר, וצריכה תגובה אחרת, ולא בנויה כמוהו, ולא מגיבה כמוהו. הוא לא שם לב כי כנראה העניין הפנימי שלו עם עצמו מאוד מסעיר אותו, וקשה מהנקודה הזאת לשים לב שלא כולם ככה.

ככה קרה לי פעם עם בעלי, עד שהבנתי שיש איזה נושא שהוא יותר מדי אישו בשבילו בשביל שהוא יוכל לתת לי בו תמיכה וממש לראות אותי... כמו מסך עשן מול העיניים... מזל שאין הרבה נושאים כאלה, וכנראה שבנושא הזה הדרך הטובה היא לחפש תמיכה מחברה או משפחה (או פורום)

חיבוק גדול לך. בטח זה ממש מסעיר ולא פשוט מה שעבר עלייך. לא קל... והרבה בריאות לסבא שלך היקר.

קודם כל תקבלי את עצמך כמו שאת, מותר לך להיות רגישה, להילחץ, לבכות, לכעוס,
את שפויה ונורמלית והכל בסדר.
אח"כ תבקשי ממנו שיקבל אותך כמו שאת ותבקשי ממנו מה בדיוק סוג התמיכה שאת זקוקה לה.
חיבוק ללא מילים?
מילים ללא חיבוק?

בסה"כ מנסה לעזור- להגיד את לא אשמה...
זה מעצבן אותך? תגידי לו בנועם שהדיבור הזה מעצבן אותך.
תביני שעם כל הבאסה שבדבר, הוא לא קורא מחשבות,
את עוברת שינויים בלי להרגיש והוא לא קוסם...

חיבוק גדול על התקופה ועל התחושות שאת עוברת,
שתהיה רפואה שלמה!!
ושתבשרי לנו בשורות טובות בע"ה

נראה לי שלכולנו זה קורה לפעמים, אבל ככל שאנחנו יותר זקוקים לתגובה שאנחנו רוצים, זה יותר קשה לקבל תגובה אחרת.
אני למדתי שלפעמים אני פשוט צריכה לתת לבעלי הדרכה מדוייקת מה אני מצפה ממנו - מאוד יעזור לקבל עכשיו חיבוק, ושתגיד לי שאתה מבין מה שעברתי וזה באמת מאוד מלחיץ וקשה.
לפעמים זה מרגיש מוזר לתת הדרכה כזאת, אבל זה עדיף על פני התסכול של תגובה הפוכה ממה שאני צריכה (וגם עם הזמן הוא לומד וכבר לא תמיד צריך הדרכה כזאת במצבים דומים...)

איזה כייף שבכל זאת קיבלתי קצת עידוד.
תודה מכל ה💖

(לפעמים נראה לי שיותר ממני)
אבל מהלידה עצמה הוא הרבההה יותר מפחד. זה ממש מצחיק שאני צריכה להרגיע אותו שיהיה בסדר..
כשהוא שומע סיפורי לידות/ מה עומד להיות- התהליך וכו- זה ממש מכניס אותו למצוקה. אז אני מאיימת עליו שאם הוא לא ילמד להתמודד הוא לא יבוא איתי ללידה
בינתיים כבר יצא לנו פעמיים להיות בבדיקות בבי''ח, וזה קצת עשה לו הכנה נפשית...

גברים בד"כ מביעים רגש בצורה אחרת.
אני מדברת על זה הרבה, וזה עוזר לשמוע איך הוא מביע את ההתרגשות, נותנת לו להרגיש תנועות שמרגישים, לדמיין את התינוק ביחד..
לדמיין ולתכנן את הלידה, מה התפקיד של כל אחד, ציפיות והכל.
אני חושבת שהפחד הגדול שלו זה ההתמודדות מבחינה תכנית, בהריון ואחרי לידה בזמנים שאני מרגישה רע.

אצלי דרך ההתמודדות מפחדים זה לדבר על זה, ואז אני יותר רגועה, כשיש את כל האופציות, מהטוב לרע ומה נעשה בכל מצב.

הכי טוב בדיקת דם, ייתן תשובה וודאית יותר מספק צבע

אשאל כך: אם יש הריון צעיר מאד, אחרי כמה זמן יש סיכוי שיראו יותר ברור? (אני כנראה בזמן המחזור המשוער.. לא מסודרת ממש)

מקסימום תקני עוד אחת

או חבילה

זה בעיקרון מזהה יום-יומים אחרי העיקוב

בפס חלש

לכן אם תעשי מחר זה יתן לך תשובה.
נניח אם הבטא 30 אז בבדיקה ביתית יהיה קשה מאוד לזהות ובבטא בגלל התשובה המספרית זה וודאי.
אני עשיתי בדיקת בטא בבוקר שהייתי אמורה לקבל כי היה לי משהו שהייתי צריכה לדעת,
אז לא חיכיתי לראות איחור והבטא הייתה 80 מה שאומר שגם אם הייתי בודקת יום יומיים לפני הייתה תשובה חיובית.

אבל מומחה מאד.
מרמת גן

השתמשתי במילה סווינג וענתה על רוב הקריטריונים, חוץ מהדו"צ.

יש להם כמה סוגים, יודעת שיש גם חשמלית (שאולי עובדת גם על בטריות) ויודעת שיש להם דגם דו"צ.
תבדקי באינטרנט על הדגמים השונים כי אני לא בקיאה בהם.

"כמו פרה שחולבים" כלשונה של הבת שלי...

ברמוווו....ברמוווו...

אבל מעבר לזה זו ה- משאבה!!!

מעולה ועונה על כל הקריטריונים, מתאימה גם לשבת (כפתורים מכנים)

והרבה יותר זולה מהפריסטייל

זה דו"צ? נח להחזיק בלי שכאב היד?

עונה על כל מה שתיארת
מדהימה.
מחקה את פעולת היניקה בצורה מושלמת
אבל יקרהההה

 

דו"צ, מהירה, שקטה, קטנה ונוחה מאוד

וואו אני רואה שמדלה עולה הרבה הרבה יותר מהאמדה. משהי יודעת סיבה?

צשאבה חדשה יחסית בשוק ואני ממש מרוצה ממנה. ובאופן כללי כדאי לך ללכת לחנות הנקה טובהבקניון הדר, יש שם אםשרות לנסיון בגל סוגי המשאבות, ואז את רואה מה הכי מתאים ונח לך...בהצלחה(:

לא רוצה להלחיץ אבל בכל הלידות לא היתה לי ירידת מים בשטף. ומהטפטופים האלו התפתחה לידה ממש מהירה.
אז הייתי ממליצה לך כן ללכת לבי"ח
בהצלחה!!

ממליצים לשכב כמה דקות (אולי רבע שעה)
ואז לקום ולשים לב אם את מרגישה שיוצאים מים.
אם כן- זו כנראה ירידת מים.
בנוסף יש בבתי מרקחת פדים מיוחדים שמזהים מי שפיר. אפשר לנסות.

ואם את מתלבטת אולי באמת כדאי לנסוע.
מקסימום אם ירצו שתישארי תבקשי לחתום על טופס ולהשתחרר וללכת לבי"ח אחר.

כל זה לא מנסיון אלא מזיכרוני הדל של עצות שהיו פה בעבר.
מקווה שתכף יבואו המומחיות יותר ויענו לך.

הם יכולים לבדוק את זה גם שם ואז נחליט מה לעשות..
תודה לכולן!

מדוע לא תסעי למקום בו את רוצה ללדת?
(גם אם יאמרו שזה כן ירידת מים, את יכולה לבקש לעבור)

וגם בעלי בבסיס, לא אוציא אותו סתם.רק אם יש עניין.. מבינה?

גם אם זה לא יתפתח ללידה, צריך לוודא שלא מזדהם

ושהעובר לא במצוקה אז כל הכבוד שהלכת!

בשורות טובות!

לי התחיל בטפטופים ואכן לא שחררו אותי...

תוך כמה שעות זה התעצם... 

וכעבור יומיים התעצם עוד קצת...

לקח יומיים עד הלידה אצלי

רק צירים כואבים אבל לא סדירים.. אז לא מקדמים לידה.
בעזרת ה' נמתין בסבלנות .

שיהיה בשעה טובה
בזמנו ובעיתו

והריון ראשון. הבעל יכול לצאת בשניה שאומרת לו ואני גם אצל ההורים, זו פחות הבעיה..

אם מתחילים צירים בשבוע 35 יש טעם לנסוע מהר כדי לנסות לעצור אותם או שלחכות כבר שיהיו סדירים כל 5 דקות?

כדאי להיבדק.

וגם אם מתפתחת לידה, כדאי להיות שם לקבל את העזרה הדרושה בהקדם.

אולי כי כבר קיבלתי את הטיפול להבשלת ריאות.
בגדול הנחה אותי בכך שמשבוע 34 לא מעכבים לידה כי העובר מאוד בר חיות. לא מתערבים לגוף. אולי יש גישות שונות?
אמר לי שאם אין צירים סדירים וקבועים או דימום או ירידת מים אין עניין ללכת..

לדעתי כדאי ללכת להבדק.

שיהיה טוב טוב
בעז''ה😗❤

קיבלה חיסון נגד צהבת?לפעמים זו תגובה לחיסון.

אם כן, כדי לנטרל את ההשפעה של החיסון, צריך לגשת לטיפול הומאופתי או דיקור.

בהצלחה רבה רבה!

אם בשקילה אחת היא היתה לפני ארוחה ואחרי יציאה, ויומיים אחר כך שקלת אותה אחרי ארוחה ולפני יציאה - בקלות אפשר להגיע להפרשים כאלה בלי קשר לעליה האמיתי במשקל. לכן עדיף לא לשקול כל יום... ואם חייבים אז להשתדל תמיד לשקול באותו מצב, כלומר אחרי ארוחה, ולקחת בחשבון סטיית תקן של נניח 50 גר'.

אצלי גם הרגשתי ככה הבדל שחלק נולדו בשבוע 41 הם היו עירניים מאוד ומי שנולד ב38 היה יותר ישנוני עד גיל חודש....
תעקבי אחרי טיטולים... שלא תתיבש... ואם הטיטולים מלאים ויש מס טיטולים ביום.... תהי רגוע....

מסכימה ממש,גם אצלי אלו שנולדו בשבוע 37 ומטה היו ישנוניים (עד בערך התאריך המשוער שהיו אמורים להיוולד)
אבל באמת חשוב לראות שהיא אוכלת מספיק והטיטולים רטובים וכו', בהתחלה הייתי גם שואבת וגם מניקה עד שטיפה התחזקו..
הצלחה רבה!

ביום א בע"ה שוב נלך להישקל (היום הצלחתי להתאפק... מקווה לעבור את השבת בשלווה... אם לא השבת לא הייתי מחכה כ"כ הרבה משקילה לשקילה...)

ובע"ה אבשר לכן בשורות טובות. 

שוב תודה.

 

 

יקרה יקרה.
אל תוותרי לה
גם אם תאכל מעט.. אבל ממש ץקיפידי על דרכים לעורר אותה

כמה זמן לוקח לה לאכול?
אם היא מסיימת לאכול אחרי שעה של נשנושים והרדמויות, אז הגיוני שהיא לא תהיה רעבה אחרי שעתיים,
למרות שעברו שלוש שעות מאז תחילת הארוחה הקודמת.
תנסי ליצור לה ארוחות אפקטיביות ולחסוך את התסכול שלך ושלה.
לבדוק את מצב הטיטול אפשר גם כשהיא ישנה.
אם את חוששת ממצג שווא של המשקל- תשקלי אותה שוב ותראי.
אם הטיטול יבש והיא לא אוכלת טוב, כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.

א. מה היא אוכלת?
ב. אם היא יונקת- האם ראתה אותך יועצת הנקה טובה לראות שהיניקה אפקטיבית?
ג. האם יש לפחות 6 טיטולים עם שתן ביממה?
ד. להעיר- האם ניסית עור לעור עלייך, רצוי בין השדיים, זה עשוי לגרות לאכילה

בהצלחה!

תודה לכולן...

 

אז ביום ראשון הלכנו להישקל והמשקל הראה 3230. חמישה ימים קודם המשקל הראה 3010. 

אני אמורה להתעודד, נכון?!

 

מאידך..

הקטינא שלי ישנה במשך כל שעות היום כמעט...

גם כשמתעוררת נרדמת כעבור 5 דקות על השד...

זה נורא מתסכל ומלחיץ... שמא לא באמת אוכלת וכו'...

כרגע אוכלת רק חלב ממני או שאוב מדי פעם.

הפסקנו מטרנה כשראינו מגמת עלייה במשקל וגם לאחר שהקיאה את המטרנה פעם אחת...

כן, ראינו יועצת הנקה ואמרה שהיא אוכלת טוב. פשוט היא אוכלת מאד בקצרה, ונרדמת. וגם לא שומעת ככ בליעות אז זה מלחיץ אותי... אולי רק מוצצת...

 

אם כי הטיטולים בסדר. 

מלאים בגדול.

עושה פיפי.

בעיקר כשמורידים טיטול ונוגע בה המגבון הקר... זה ממש מגרה אותה לעשות...

לפעמים הפיפים קטנים... או שרק לדעתי הדואגת הם קטנים... ז"א הזרם דיי קצר...

 

בלילות לעומת זאת ערה... אבל לא בטוב... לא רגועה...

לא מצליחים להבין האם רעבה, האם יש לה גזים...

 

פשוט לדבוק בעובדות המשקל, נכון?

 

 

 

 

אומרים שזה מעורר אותם לינוק טוב יותר.

ועוד דבר שלפעמים ממליצים כשיש דאגה של ישנוניות בהנקה - דחיסת שד. מכירה?

הרעיון הוא שאת עוזרת לה, תוך כדי שהיא עושה תנועות מציצה - את מעסה את השד כך שיתיז לה לתוך הפה. הזרם הזה מעורר את הקטנטנים הנמנמנים...אבל חשוב להיות בקצב שלה, וכשהיא עוצרת - לעצור גם. לא להתיז לה חלב לפה כשהיא נחה בין לגימה ללגימה.

 

בגדול מהפרטים ה'יבשים' שכתבת המצב נשמע מצוין++ , אבל את נשמעת מודאגת, ולפעמים לב של אמא יודע יותר מהנתונים היבשים. אז לא הייתי מבטלת את הדאגה שלך במחי יד. תגידי, את רואה שהיא גדלה? במשקלים כאלה די רואים את זה בעין - איך הבגדים שהיו גדולים עליה מתחילים להתמלא, או איך האצבעות מקבלות כריות שומן... כאלה. אם יש סנטר כפול זה בכלל מרגיע שחבל"ז... את רואה אצלה דברים כאלה?

אז זה נשמע אחרת.

נשמע שהיא הפכה את היום ללילה וההיפך .

 

בשעות הערות זה סביר שהיא לא רגועה בגיל הזה - כנראה גזים.

 

תדבקי בעובדות המשקל. וכל הכבוד שהפסקת את התמ"ל.

איזו בעיה יכולה להיות?

להתבסס

השבועות האלו הם שבועות רגישים בשביל ההריון

 

המאמץ של זריקת הכדור מאוד קשור לשרירי בטן תחתונה ולא חושבת שכדאי
המשקל והזריקה ...

עם כדורים הכי קלים שהיו וגם הפסקתי באמצע לשחק כי הרגשתי חלשה.. לפי דעתי תסמכי על התחושות של הגוף שלך..

הגעתי לבדיקת דופק בטני בדיוק ביום שהתחלתי שבוע 6 וראו דופק. ובהריון השני בשבוע 7 בדיוק, ראו גם מבדיקה בטני.
אז מה זה אומר? שבאתי בשבוע 4 ו 5?

אשמח מאד אם הטענה שלי לא נכונה . במקרה הזה.
האם שני התנאים הראשונים היו קיימים? כלומר לא הנקת וקיבלת ווסת באופן סדיר?

באתי בשבוע 9 שזה בעצם שבוע 7
ובהריון שני הגעתי בשבוע 8 שזה בעצם שבוע 6
בשניהם עשיתי בטני.
(ביקשתי שיעשו בטני)

עד כמה שידוע לי פשוט זה הנוהל לספור מווסת אחרונה ולקחת בחשבון שהביוץ היה ביום ה14 כי חשבו שמחזור לוקח 28 יום...
כמובן שזה לא נכון והיום גם יודעים את זה אבל עדיין זה הנוהל...
אגב, אצלי למשל לא תיקנו את גיל ההריון אבל כמעט בכל האולטרסאונדים היה סטיה של 3-4 ימים ובאמת המחזורים שלי הם של בערך 32 יום... (הריון ראשון אחרי שנים של מחזור סדיר ובלי גלולות)
לסיכום גיל ההריון הוא מהביוץ + שבועיים אחורה.

לא באמת יודעת מאיזה שבוע בטוח כבר רואים דופק באולטרסאונד בטני אבל אני חושבת שזה גם תלוי באישה - כמה הרחם קרובה לדופן הבטן, מיקום השק/שליה (אם כבר יש) ברחם וכו'

יכול להיות גם לאיכות האולטרסאונד?

כל החישוב של מעקב ההריון מתבסס על הוספת השבועיים האלו.
כלומר הזמן הסביר לראות דופק הוא כ5 שבועות לאחר ההתעברות, כלומר שבוע 7, ועל זה הדרך.

בכלל וגם הרופאים יודעים את זה...
הרי זה שבוע דימום ושבוע לפני ביוץ
זה לא משנה אם שומרים על טהרה או לא

והחישוב של השבועות מותאם לזה-
ברור לרופאים שכשמישהי מגיעה בשבוע 8 לראות דופק
אז באמת ההריון הוא קיים 6 שבועות

פשוט קבעו ככה כי חייב שיהיה תאריך מדוייק ואחיד להתחלה
ביוץ והתעברות רובנו לא יודעות מדוייק

גם הרופאים יודעים כמובן שמתעברים רק שבועיים אחרי בערך אך כיוון שאין דרך לדעת בדיוק מתי היה הביוץ- סופרים מהסמן החיצוני הברור הראשון הווי אומר הדימום הויסתי.

לגבי אולטרסאונד ביטני או וגינלי,
אכן לפני שבוע 10 לפחות קשה לראות בביטני
אם את רוצה רק ביטני נראה לי כדאי אחרי שבוע 10

לא מורידים את השבועיים שבין הווסת לביוץ,

אלא משנים רק אם הביוץ היה מוקדם או מאוחר מהממוצע.

גם אישה שיודעת בוודאות מתי הביוץ, מחשבת את ההריון משבועיים לפני, כי זה מה שנקבע כדי שיהיה נקודת מוצא ברורה.

ככה שכשאומרים שרואים דופק בערך משבוע 6- מתכוונים לארבע שבועות מאז הביוץ ועוד שבועיים לפני.

 

אני אישית עשיתי א"ס וגינלי בשבוע 8.

לא שאלו אותי, ולא היה לי אכפת, אבל יכול להיות שהיו רואים גם בבטני.

התנאים שלך התקיימו - וסת מסודר לגמרי, לא בהנקה.

פשוט שתיתי המון עד חצי שעה לפני הבדיקה, ולא התרוקנתי. כשעושים ככה שלפוחית השתן מתמלאת ודוחפת את הרחם כלפי דופן הרחם, ולרוב אפשר לראות (אם כי לא תמיד - תלוי גם במכשור, במיומנות של הרופאה, בשומנים ועוד).

 

אורך ממוצע של היריון הוא 40 שבועות מווסת אחרונה - לא 40 שבועות מהתעברות. מההתעברות יש כתשעה חודשים עבריים - אם תבדקי בלוח שנה תראי שזה מסתדר, ושתשעה חודשים עבריים ועוד שבועיים יוצא כמעט בדיוק 40 שבועות (עבריים דווקא! הלועזיים ארוכים מעט יותר, וכשזה תשעה חודשים זה מצטבר ליותר משבוע הפרש).

בדיקת דופק בשבוע 8 כי בשבוע 6 לא ראו עובר אפילו.
אחכ גיל ההיריון תוקן לעוד 5 ימים. מה שאומר שעשיתי את הבדיקה ב8+5.
ועשיתי בטני.

הפעם היחידה שעשו לי וגינלי זה בסקירה המוקדמת כשהיא לא ראה משהו טוב..

חוסר הודאות כל כך קשה, מייסר, קורע את הלב. אנחנו מאחלות לך באהבה שהכל יסתדר לטובה במתיקות וברחמים גלויים. נחכה איתך לתוצאות ברורות.

מאחלת לך הריון בריא ומשעמם
ותשמחי אותנו גם
מחכות לשמוע!

מקווה שיסתיים בהריון בריא, אבל אם לא תדרשי מהרופא בדיקות מקיפות לבירור הפלות חוזרות כמו קרישיות.
יש מה לעשות בהרבה מצבים..
חיבוק ענק!!

תודה 

זה אכן חשוב לבדוק!

ואגב, מכירה משהי שלא היה ברור מה הסיבה, והרופאה החליטה כן לתת לה קלקסן, וב"ה זה עזר..

אני סבלתי מכתמים בשליש ראשון ב2 ההריונות, ב"ה התפתח תקין.

בשורות טובות!!

נארת בגבול גיזרה של תחתונית לא מעבר..

לא דימומים מסיביים..

אבל עדיין..

ביום חמישי הייתי אצל הרופא שלא הצליח לקראות בברור באולטרסאונד ולשח לבטא חוזרת.

 

תודה יקרה עודדת ממש

מקווה שהכל מחר יהיה תקין

מתפללת עבורך להריון בריא קל ומשמח!
אם זה מעודד- לי היו כתמים וגם דימום של ממש במשך יותר מחודש בתחילת ההריון. עכשיו הפשוש שוכב לידי בעריסה בה..
בעה יש תקווה! הרבה אמונה בטחון ותפילות של אמא

גרמת לסכרכ הדמעות לפרוץ שוב..

דמעות של אמא..

הריון ראשון התחיל בכתמים הסתיים בהפלה..

עכשיו בהריון שני..

שוב כתמים..

כולי בלחץ

הלכתי לבדוק הכל תקין וזה לא נרגע עדיין

(במיוחד שנתן לי איזה כדורים והפניה לאולטראסאונד נוסף שבועיים אחרי..)

מקווה שאצלך הכל יהיה בסדר

ושבהריון הזה תצאי בידיים מלאות עם תינוק בריא ומתוק 

 

 

שעבר הייתה 359..

מנסה לאסוף את עצמי, ולא להישבר.

אבל יודעת שזה יגיע בעוצמה ענקית..

תני לעצמך לחוות את עצמת הכאב, זה חשוב מאוד, עוד יהיה לך מספיק זמן להתאושש..

בעבר שמעתי על פרופסור מהרצליה שמומחה בהפלות חוזרות. חברה שלי היתה אצלו אחרי מס הפלות וברוך ה היום היא אחרי 2 לידות. והיא קיבלה החזרים מבונה עולם על הטיפולים אצלו...
אולי שווה לבדוק... לפעמים זה ענין של תמיחה בהתחלה....

הלב נשבר. עצוב מאד.

כואב ממש ממש...

מחבקת אותך ומאמצת אותך אל ליבי..

וממש מותר לך. מותר לך להרגיש ולכאוב ולהיות באבל כמה שאת צריכה.. מתי שאת צריכה... זה באמת יגיע מן הסתם..

והלוואי שיש לך תמיכה בסביבה או שאת יכולה לדאוג שתהיה לך...

מציעה את עצמי לשותפות הזדהות ותמיכה, או פשוט לבכות יחד.. הנסיון שלי בזה עדיין טרי מספיק...

ה׳ ימלא חסרונך במהרה...
-חשוב לקחת את הזמן שלך, לעכל להתאבל
חיבוקים יקירתי3>

ראיתי עכשיו את תחילת השרשור וקויתי לראות עדכון שונה...

 

 

זה תקופה מה זה קשה, עם נפילת הורמונים והכל.

 

אל תעשי כמוני ותקחי כמה חופש שצריך מהעבודה.

ה' יקל מעלייך את הצער והמכאוב.

ובעז"ה תזכו לבשורות טובות בקרוב ממש.

 

מתפללות עלייך.

מאחלת לכוךנו ילדים והריונות  בריאים שלמים ומשעממים.

 

אתן מיוחדות.

לא פשוט. ומתסכל. מאחלת לך למצוא את הכוחות
להתאושש . לעשות בירור ולנסות שוב. כשתרגישי שנכון לך. הכל לטובה. גם כשנראה לנו שאנחנו עוברות שיעור באמונה.... הכל לטובה!
בשורות טובות. שה' ימלא חסרונך מהרה!

לבדיקות.
כמה הפלות ובאיזה חודש ההפלות?
מה היא עשתה עד כה?

מישהי שהכרתי סבלה מהפלות חוזרות במשך כמה שנים. לא יודעת את הפרטים כ"כ אבל לאחר כברת דרך ארוכה הייתה אצל קופרמינץ והוא אבחן בעיית קרישיות מסוימת והמליץ על קלקסן וזה עזר ב"ה!. אני חושבת שיש רף מסוים של בעית קרישיות שרופאים אחרים לא חושבים שזה נחשב בעיה והוא כן ממליץ על קלקסן במקרים כאלה כשיש הפלות חוזרות.

זה לגשת לרופא נשים לעשות ברור.

 

עושים בדיקת דם של קרישיות הדם 

והוסטורסקופיה של הרחם לראות שאין משהו בפנים שגורם לזה.

 

לגבי ההוסטרוסקופיה- יכולה להמליץ על ד"ר פוס ממשגב לדך

הוא מאד טוב, עדין ומתחשב.

 

בהצלחה ובשורות טובות

ששלח לבית חולים לivf. הזוי...
לכן שואלת.
לגבי החודשים ממש בהתחלה...

אז בקשתי בקופה הפניה לבדיקות דם...
אחכ בזמן הטיפולים אמרו לי שאולי אני צריכה רופא ספציפי בנושא הזה
מברורים שמענו רק טוב על קופרמינץ...ממליצה בחום!

באמת הזוי!

אני גם ממליצה על פוס...הוא היה כל כך אנושי נעים ועדיין!

יש בירורים שמיד ניתן לעשות בבדיקות דם פשוטות

עוד משהו שהייתי ממליצה לה לבדוק (בעקבות ניסיון של חברה שלי) הוא את בלוטת התריס

לפעמים פעילות יתר/תת תפקוד גם הם משבשים את התהליך

 

בהצלחה ובשורות טובות

בהצלחה!

אני נשלחתי לברור דרך בית חולים . עדיף להגיע אליהם עם תוצאות של הבדיקות.

כל ביקור עולה 1000 שח

הוא מומחה בתחום ומקבל גם דרך מכבי ברעננה.. אפשר ללכת אליו גם פרטי

ממליצה ממש על דיקור אצל משהי שהתמחתה בפריון נשים. לדיקור יש כוח באמת עצום.

אבל מקפיצה לך ושולחת חיבוק.
ממש לא קל. איזו גבורה!

 

למה אמרו לך לקחת קלקסן?

 

 

אולי בדקו אז כחלק מבדיקות כלליות? לא זוכרת שבדקו ספציפית משהו

הם אמרו לך לקחת את זה אחרי הלידה? לקראת ההריון הבא? בהיריון הבא?

מי המליץ רופא או אחות? איזה רופא?

 

 

תפני לבית חולים, אולי יש להם מסמכים? אולי מתועד אצל הרופא נשים שלך?

 

לא חושבת שעושים סתם בדיקות כאלו. זה בדיקות יקרות והקופה מתקמצנת עליהם. אם עשית היתה לכך סיבה. 

 

אם עשית בקופה, זה אמור להופיע לך עדיין. אם עשית בבית חולים, אולי תתקשרי לשאול אם יש להם את התוצאות עדיין.

 

אם לא עשית, לאור הרקע וההיסטוריה תבקשי הפניה מהרופא נשים לעשות.

 

 

אל תאשימי את עצמך. הפלות קורות כל הזמן ובאחוז גבוה לצערנו.

 

רק חשוב להיבדק להבא.

 

בהצלחה 

לצערי אני אחרי 2 הפלות.. שהיו בשבוע 8. נשואה כמעט שנה ואלו היו ההריונות הראשון והשני שלנו.

הרופאה שלי אמרה שבדכ לאחר 3 הפלות לא עלינו מריצים בדיקות (אצלנו כבר מעכשיו היא הפנתה אותנו.. שאף אחד לא יידע חלילה מצבים כאלה) כדי לוודא מה לא בסדר כגון אולטראסאונד מפורט ושלל בדיקות דם- שבניהם גם לבדוק את רמת הקרישיות כיוון שיש אפשרות חלילה לקרישיות גבוהה בדם וזה מתבטא בזה שזה  "תוקף" את ההריון, את השק ברחם וכו.

 

בכל אופן- ממליצה בשבילך להתחיל כבר עכשיו ואפילו לבקש מהרופא\ה הפניות לבדיקות יסודיות לבירור. יש עוד כל מיני דברים שיכולים להיות הגורם חלילה ולא רק זה לכן כדאי לראות כדי למנוע בעז"ה.

 

המון בהצלחה! מקווה בעז"ה שהכל יהיה תקין ולא שום דבר חריג!

ושהתקופה הלא נעימה תעבור מהר בעז"ה.

כפי שכבר כתבו לפניי הבדיקות האלה (של הקרישיות) הם לא ברוטינה ויקרות מאוד ולכן הקופות מתקמצנות עליהם, החוזרים היום מדברים על 3 הפלות בשליש ראשון או שתיים בשלישי שני או אחת בשליש השלישי. אלא אם כן התינוק הקודם היה במשקל נמוך (מה שנקרא IUGR) אבל עדיין קשה להאמין, תנסי למצוא את מכתב השחרור שלך ולברר את פשר ההוראה, כי אחרת הסיכוי שייתנו לך את הביקה אחרי הפלה אחת מאוד מאוד נמוך... אלא אם כן, יש סיפור של קרישיות במשפחה. כדאי לברר.

בהצלחה!

וסמוך לזה ההמלצה על קלקסן. יכול להיות שזה קשור?

יכול להיות שבאופן זמני היה סיכון לקריש דם, מכל מיני סיבות, ולכן נתנו לך אחרי לידה להזריק קלקסן.
יש הרבה נשים כאלה, כמו שיש הרבה אנשים שמזריקים אחרי ניתוח.
לא יכול להיות שעשו לך בדיקת קרישיות, כי אי אפשר לעשות בהריון ושישה שבועות אחריו.
בקיצור, מה שהיה לא מעיד על קרישיות יתר.

קרישיות יכולה להיות גם נרכשת, ולא רק גנטית.

הריונות נופלים מכל מיני סיבות שהן לאו דווקא קרישיות... כמו למשל פגם גנטי.
צריך לדעת שגם אבחון יתר של קרישיות,זה לא בריא. יש כנראה הרבה נשים שמעולם לא הפילו, או שזה היה חד פעמי, ויש להן קרישיות. ואם הן היו מאובחנות עם קרישיות היו צריכות להזריק ומעקב והשלכות בריאותיות של קלקסן... חבל. בסוף יש הגיון בזה שלא בודקים אחרי הפלה אחת. (אחרי שתיים, כן הייתי מתעקשת)

ברגל, שיטייל לו לאזורים יותר אסטרטגיים כמו הראש, חס ושלום.
אבל זה תופעה קיימת בהריון, בלי קשר לקרישיות יתר (שקרישים יכולים להיווצר גם בלי בצקת ורידים...)

בעז"ה הריון בריא וקל בקרוב!

אני תמיד מתפללת לקבל תשובות "לעניין" כמו זו שאת נתת לי. ממישהו שמבין את מה שאני שואלת עליו באמת, ועונה בצורה בהירה שאחר כך כבר ברור המצב ומה לעשות, בלי הסתבכויות והשערות מיותרות.

ואם כבר מצאתי אותך, אשאל כי אולי בעתיד אפגוש שוב את השאלה הזו - מה ההשלכות הבריאותיות של קלקסן? 

כשהמליצו לי לקחת מאד התלבטתי כי זה באמת נשמע חשש מפחיד של קרישים ומצד שני אני לא חובבת חומרים מיותרים בגוף ואולי זה חשש מאד שולי (לא היה לי מידע אם זה באמת סיכון משמעותי או לא)

אם צריך, צריך. זה מציל הריונות ונשים (משבץ ואירוע מוחי...)
אבל אם לא צריך, זה לא פיקניק.
דילול דם יוצר דימומים חזקים וקשים לשליטה (מכל חתך קטן דיממתי בחוסר פרופורציה... למשל, דף שחתך אותי, כמה דקות לעצור את הדם. חתך מסכין בהכנת סלט- דימום שחזר שוב ושוב כמה ימים, גם באמצע הלילה. קמתי עם כתמי דם...)
סיכון גבוה יותר לדימום מוחי ודימום בקיבה (בעלון שמצורף כתוב 1-10 אנשים מתוך 1000)
דלקות באזור ההזרקה
אוסטופרוזיס - שברים בעצמות, בשימוש יותר משלושה חודשים


מודה שלא קראתי את העלון ואת הסיכונים כל עוד הזרקתי... בגלל שהייתי חייבת העדפתי לא לפחד.

אז אובחנתי כבעלת קרישיות יתר, עוד לפני ההריון הראשון, עקב סיפור משפחתי..
דבר ראשון, חשוב להבין שיש כמה סוגים של קרישיות יתר. וכל סוג והמאפיינים שלו.
אני לדוגמה בעלת מוטציה מסוג הטרוזיגוט בפקטור 2 (לא אמור לומר לכן הרבה..), שב"ה זה הסוג הקל. יש כמה סוגים..באזור ה5..
ההנחיות לי (אישית, כמובן כל אחת תשאל את הרופא שלה בהתאם למצבה) הן לקחת קלקסן רק במשכב הלידה, שישה שבועות אחרי הלידה, שאז יש סיכוי גבוה להתפתחות קריש דם חו"ח.
בשליש הראשון בכלל לא ממליצים! מכיוון שדילול דם יכול לגרום להפלות דווקא בשלב הזה, שלעיתים יש בו דימומים..
הבנתי שההפלות מהקרישיות הן בשליש השני והשלישי. מה שנופל בראשון- כואב מאד מאד, אבל לא קשור לקרישיות. זו תופעה נפוצה לצערנו אצל כל הנשים..
החשש בשלישים המאוחרים זה היווצרות קריש דם בשליה, ואז חו"ח העובר מפסיק להתפתח ויש הפלה/ הפסקת הריון יזומה (כי העובר כבר לא חי ל"ע).
תאמיני לי שהלכתי למומחים ביותר שיש..
המטולוגית אחת אמרה לי- חבל שאת יודעת מהקרישיות, זה סתם מכניס אותך לסרטים וחששות.. היית יכולה לעבור את ההריון בהרבה יותר נחת, ולקחת את הזריקה רק אחרי הלידה. בע"ה...
מה אני אגיד לך- אני עדיין בחששות גדולים ממש!! כל יום שעובר אני מבינה שזה נס ומודה לד'.. בפחדים שתהיה לי הפלה מאוחרת חס ושלום, ואז אוכל את עצמי על שלא לקחתי. למרות שכל הרופאים וההמטולוגים אמרו לי לא. ואני הולכת להרבה....
נראה שלך אין קרישיות, לפחות לא אובחנת ככזאת. ההמלצה לקחת קלקסן היתה כנראה מסיבות אחרות שיש חשש שיגרמו לקריש דם..
אז בע"ה הריון בריא, שמח וטוב בקרוב! בשורות טובות!!

יש לי מוטציה בפקטור 5, המלצה להזריק קלקסן כל ההיריון ובמשכב לידה.
ודווקא אומרים שהסיכון הכי גבוה אצל נשים עם סוג הקרישיות כמו שלי זה בשליש הראשון (לפחות זה מה שאני שמעתי והבנתי).

ואצלי ההמלצה היא מהרגע שאני יודעת שאני בהריון עד שישה שבועות אחרי לידה...
אחרי הלידה של הבן שלי היה לי קריש דם ברגל וזה היה כאבי תופת...

אגב.אני מאוד מעריכה את מה שכתבה נעם אל אבל מהנסיון שלי לכל אחת הגוף מגיב אחרת.בתחילת ההריון היה לי המטומה רצינית ברחם והייתי בשמירה ושמענו כל כך הרבה רופאים וכל אחד מביא דעה אחרת...אז באמת בעניין של קרשיות הרבה פעמים מסתכלים על המכלול של הדברים

ומחזקת את ידייך בנסיון הלא קל שאת עוברת בסיפור הזה!

נסיון של אמונה... לא פשוט בכלל אבל אפשר לגדול מזה מאד בע"ה, מקצת הנסיון שיש לי... בפרט בתקופה האחרונה.

אמן ואמן על האיחולים, בע"ה לכל הנשים המצפות.

תבדקי הריון

ואין לי עוד בדיקות הריון. אז חשבתי לבדוק ביוץ. לכן אני לא יודעת מה זה
השאלה שלי אם בדיקה כזו יכולה להודיע על הריון
אשלח גם תמונה

ורק אז תדעי אם זה הריון או ביוץ ;)

וגם אז לא בטוח.. כי אולי זה באמת הריון שהבדיקת הריון הרגילה לא מזהה עדיין

בדיקת דם הכי בטוח

אבל שואלת מהנסיון האישי שלכן אם למישי זה קרה שראתה בבדיקת הביוץ וזה היה הריון ?

זה יכול להיות או או..

אבל זה ידוע שבדיקות ביוץ מראות חיובי בהריון

מקווה שהבנת

בדיקה אחת ביוץ והשנייה הריון לא?
הבדיקה המרובעת הלבנה.

ואל תשכחי לעדכן אותנו
😍😍

גם לי היה ככה..
היום בן 8 חודשים

ויצא ממש חזק, בדיקת הריון הראתה פס חלש חלש חלש...

עכשיו בדקתי בבדיקת הריון
יצא חיובי
תודה בנות

מזל טובבבבב 

שיהיה בקלות 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

איזה משמח!!!!

אלך לעשות בדיקת דפ

שבוע 4 בדיקת בטא 552,איך זה? האחות אמרה לי בבוקר שתשיבה בין 100-250 זה בסדד גמור. ישמצב שזה תאומים?

הטווח התקין לכל שבוע הוא רחב מאוד... - הריון ולידה 

רשום- 4 שבועות: 5 – 426 mIU/ml.

אז זה לא ממש גבוה. זה אומר שאין ממה לחשוש שמשו לא בסדר?

הייתי קובעת תור לא"ס עוד 2-3 שבועות (לבא עם הפנייה מרופא נשים /משפחה)
ולוקחת פרנטל וברזל בהתאם לבדיקות דם והמלצת הרופא/ה

הטווח התקין הרשמי הוא איזשהו ממוצע.

זה לא אומר שמשהו גבוה או נמוך יותר הוא לא תקין וזה גם לא עוזר בכיוון ההפוך - לא קובעים גיל הריון לפי בטא.

בקיצור בודקים עלייה או הכפלה וכו', לא ממש מסתכלים על הערך אאכ משהו אחר לא תקין.

בכל מקרה. שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הייתי בשבוע 5 בזמן הבדיקת בטא (ולאשבוע 4) זה עדיין תק 552נכון?

לפעמים יש ביוץ מאוחר/מוקדם
כך שבהתחלה זה יכול להשתנות מעט ואז קובעים משהו סופי.

קבעי תור לרופא/ת נשים

🙁

ברכה והצלחה!

אחרי הביוץ הפרוגסטרון אמור לעלות.

אבל נראה שהגוף מתכונן לקראת ביוץ.
בביוץ האסטרדיול 600 בערך ומעלה (משתנה) והפרוגסטרון מעל 5...

בהצלחה!
את עושה גם אולטרסאונד?

רק רצינו לוודא שאני לא מפספסת... אמאלה אתן לא מבינות אני עם דמעות בעיניים... הלוואי ויש לי סיכוי החודש.. הלוואי שזה יקרה..

תבדקי לפי תאריך ווסת אחרון כדי לדעת יותר מדוייק.

ההמלצה היא לקבוע תור לסביבות שבוע 7-8, כדי שכבר יראו דופק.

שככה בטוח תוכלי לראות דופק בע"ה.

תחושות לגיטימיות לגמרי.
בהחלט לא נעים.
יפה לך שעמדת בגבורה אני לא הייתי שותקת.
עכשיו המעשה נעשה והיא כבר יודעת,קחי אותה ליום כיף ותסבירי לה שזה יקח הרבה זמן.
אפילו תכינו לוח עד המשוער והיא תבין שזה הרבה זמן וככה לא 'תלחץ' אותך כל הזמן מתי התינוק יגיע.

חיבוק לגמרי על התחושות,
את גיבורה שלא הערת לו, ממש כיבוד הורים למופת!
(אלא אם תהיה תועלת לדבר על זה, מלבד פריקה)
מאחלת לך שתמשיכי ככה ובע"ה הילדים שלך ילמדו ממך ויתנהגו אותו דבר כלפייך.

להתלונן מייד כשחוזר ולבוא אליו בטענות על משהו שעשה בתמימות הרגיש לי ממש כפיות טובה

הגיוני שכשאדבר עם אמא שלי אגיד לה -לא בקטע מאשים-סתם אציין עובדה...
ומאמינה שהמסר יועבר

אשרייך על הכיבוד הורים

כנראה אי-הבנה. אולי הוא לא ידע שעוד לא אמרתם או סתם לא חשב.

אני מספרת לילדים באמצע ואף פעם לא הייתה בעיה, פעם אחת סיפרתי באמצע הריון בין לבין אז ילדים אמרו "איזה יופי" ושכחו מזה. בסוף הריון היה צריך להזכיר להם כי הם החליטו שנדבקתי ב"שמנות גדולה" משכנה שלנו.  

לי קרה משהו עם חמותי...

 

אנחנו זוג צעיר, בעלי ממש קשור לאמא שלו בגלל נסיבות לא פשוטות, אבל היא ממש לא אישה קלה.

על תחילת ההריון, בפעם הראשונה שהלכנו לבדוק דם, עוד לא רצינו לספר לאף אחד, גם לא להורים שלי,

היא קלטה שהיינו בקופת חולים והסיקה שאני בהריון.

כשבעלי ביקר אצלה, היא ממש לחצה עליו שיודה שאני בהריון.

כששמעתי על זה ממש ממש כעסתי ונפגעתי, הרגשתי כאילו מישהו הציץ לי מחור המנעול או משהו כזה,

וגם ככה היא לא עושה לנו חיים קלים.

זה גם גרם לי למהר ולספר להורים שלי, למרות שרציתי לשמור על הסוד עוד כמה שבועות.

 

לפני כמה שבועות (אני כבר בהריון מתקדם ב"ה)

היינו אצלה והיא עוד העזה לספר לי בהתלהבות איך היא גילתה שאני בהריון..

הורדתי לה קצת את ההתלהבות בזה שאמרתי לה שהבנתי כבר לבד איך היא ידעה,

אבל באמת מה שרציתי להגיד לה זה שהיא חצופה ברמות!!

לא מספיק שהיא לא נתנה לנו את הפרטיות והזכות השמורה לנו לספר למי ומתי שבא לנו,

אלא היא עוד מתרברבת בזה... אוף!! מעצבנים אותי אנשים שלא שומרים על האף והלשון שלהם.

אח"כ היא עוד נגעה לי בבטן בלי לשאול אותי אם אני מסכימה ולא התנגדתי מדי כי לא רציתי באמת לבייש אותה.

 

אבא שלך נשמע ממש שיה תמימה בהקשר הזה...

היא אמרה שהיא כבר "ידעה" כי היא היתה אצל איזה רב שאמר לה שיש כבר בשורות טובות..

בעיני.. זה לא רב..

יש הרבה "רבנים" כאלה שמדברים על אנשים אחרים שלא בנוכחותם זה משגע אותי..

ולא רק רבנים..

והקטע עם הנגיעות.. וואי איזה מעצבן..

גם אצלי היא מחלקת חיבוקים ומסאגים בלי חשבון הלווו תקלטי שפת גוף שהבנאדם לא רוצה

אני הולכת לעצור את זה מהפעם הבאה שנהיה שם..

נמאס לי לשתוק ולהבליג על זה

שונאת את החדירה והפגיעה בפרטיות הזאת

לגמרי מעצבן האנשים האלה..

כרגע אנחנו לא הולכים אליהם בכלל רק בגלל הקטעים האלה

 

למגע בבטן.

 

היא גם נותנת לי ברכה בליל שבת, מה שאני לא מונעת ממנה, למרות שהמגע שלה ממש לא נעים לי.

אוף...

ממש קשה לכבד אנשים כאלה ולהגיב כלפיהם ברגישות.

לדעתי כך נראה לי אם את רוצה לחכות עם זה אל דברי איתה ,

היא יכולה לשכוח מיזה אבל את מכירה הכי טוב את הבת שלך ולכן תלכי לפי הלב שלך,

 

אבל מצבים כאלה יכולים לקרות בכל מיני וריציות ולכן אני מחפשת הזדמנות כן לדבר על זה עם בעל המעשה,

כמו שאמרתי לאמא שלי לא לספר שאני בהריון ושבת אחת קפצתי לביקור אחרי הסעודה בערב שבת  היא אומרת לי אל תכעסי אבל ממש רציתי לשמח את ...

וספרתי בשולחן שבת..

אז שתקתי וחפשתי הזדמנות שהיא לבד ואמרתי לה בצורה מכובדת  שאני מבינה אותה שהיא רצתה לשמח אבל אם אני מבקשת אז צריכים לכבד את הבקשה שלי ..

אני מעירה גם לאמא שלי וגם לחמותי בכל מיני התערבויות בחינוך של הילדים בצורה יפה ומכבדת ,

גם בנושא של חלוקת ממתקים שואלים אותי קודם  וכל מיני..

אם זה נעשה בצורה יפההם מבינים שאין תמימות ומעשים חריגים כגון מעשה כזה צריך לשאול קודם...

במקביל אני פועלת בהתאם ,היום אני מבינה שלאמא שלי קשה לשמור סודות לכן אני מצמצת מה שצריך וגם על ההריון הפעם הודעתי לה מאוחר..

 

איזה אלופה שלא אמרת לו כלום..
👏👏👏
(לא בטוחה שהייתי מחזיקה את עצמי...🙄)
מבינה לגמרי את הבאסה! ומעריכה אותך מאוד מאוד על האיפוק!
..מאחלת לך
שיהיה בקלות בע״ה! בשמחה ובבריאות ובידיים מלאות בע״ה

'איזה קטע בכלל לא סיפרנו לה על ההריון עדיין...בטח לא חשבת על זה''

והוא באמת אישר שלרגע לא חשב שהיא לא יודעת

ב''ה אני כבר בסדר עם זה
לא באמת קרה משהו
היא ממש הגיבה מתוק -
סיפרתי לכל העולם שיש לך תינוק בבטן
הוא פיצפון פיצפון וכשהוא יגדל הוא יוולד והוא יהיה קטן קטן
ואני אלטף אותו
ואם הוא יבקש אותי בלילה אז פשוט תביאו לו מזרון לידי ואני אשמור עליו


מותק של ילדה.

בע״ה הרבה נחת מכל המתוקים😘😘

אשרייך. כיבוד הורים לעילא ולעילא.

ציפיתי לקנאה,
ובאמת היא כ''כ אוהבת את האח הקטן שלה .עד היום. תמיד דואגת לו
אם אני אביא חה ממתק-היא ישר תרצה גם בשבילו
בחיים לא הרביצה לו
אפילו שהוא מרביץ לה היא חא מיזירה
''הוא עוד קטן הוא לא מבין פשוט ''

מעניין אותי איך הקטן יתמודד עם השינוי...הוא יהיה בן שנה ו11 חודש...
ומה שמטריד אותי זה דהוא לא מדבר עדיין(כרגע הוא שנה ו9) וזה מרגיש לי ממש קשה להתמודד בלי מילים

ילדתי לפני חודשיים.

אולי אוכל לעזור

תודה

ולא הבנתי כ''כ איך אפשר

ההפרש בינהם דווקא מרגיש לי אפילו גדול
שנתיים כמעט אמור להיות

בפעם שעברה כשהגדולה היתה בגיל שנתיים כבר היה לי תינוק בן 7 חודשים...
נולד כשהיא היתה בת שנה ו5 חודשים

עכשיו בעיקר האופי של הקטן מאתגר אותי
הוא מתוק מדבש
אבל מרביץ לרוב בלי כוונה (ולפעמים עם..)
לא עדין במגע שלו יכל לתת לי כאפה ולחשוב שזה בסבבה
וגם מאוד רגיש רגיש
פחות מקשיב כשאומרים לו לא
וגם בגלל שלא מדבר אני לא תמיד יודעת מה בדיוק רמת ההבנה שלו
הוא מבין הרבה כמובן
אהל עד כמה לא יודעת

אני הייתי גם באותה סיטואציה. ילדתי לפני חצי שנה כשהקטן היה בגיל שנה ו11 חודשים ועדיין לא ידע לדבר.
ב"ה הוא קיבל אותו בצורה מדהימה. כבר בביקור הראשון בבי"ח היה מדהים לראות איך גם בלי מילים הוא הצליח לבטא את ההתרגשות והאהבה שלו.לא הרגשתי שזה הפריע , יש לילדים שפה משלהם.
מתוקים כ"כ
הקושי היחיד היה לשמור על התינוק שלא יפגע פיזית מעודף האהבה. שלא ינסה ח"ו לחבק אותו לבד...

ו... איזו מדהימה הבת שלך! כיף! יש לאחיה ממי ללמוד!

הוא לא מדבר בכלל או לא מדבר בבירור?
אתם מטפלים בזה?
אני שואלת לגמרי מתוך רצון לעזור כי אצלנו "לקחנו את הזמן" ועכשיו הבת שלי בת 3+ ועדיין לא מדברת ברור (התחלנו את הבירור עוד לפני גיל שנתיים אבל עדיין לא סגרה פערים) וככל שהם מבינים יותר, ולא מצליחים להתבטא זה מתסכל יותר ומתאים לדברים האחרים שציינת...

סליחה עם הגלישה לנושא אחר לא במקום

אבא
אמא
פח
אמן

ואולי עוד כמה


אני לא בקטע של ברורים כרגע

יש לי 6 אחיינים שהתחילו לדבר מעל גיל שנתיים


הוא ספציפית גם אצל מטפלת אמריקאית אז אולי זה קשור

גם אחותו הגדולה התחילה בגיל שנה ו7-8
וכשהתחילה- ממש השפריצה..תוך חודשיים כבר דברה שוטף

אני מבינה אותך
אני לפני גיל שנתיים פחות מאמינה בהתערבויות מאמינה שהלחץ יותר מזיק ממועיל
אבל מסכימה שלהיות ערניים זה חשוב