אז אובחנתי כבעלת קרישיות יתר, עוד לפני ההריון הראשון, עקב סיפור משפחתי..
דבר ראשון, חשוב להבין שיש כמה סוגים של קרישיות יתר. וכל סוג והמאפיינים שלו.
אני לדוגמה בעלת מוטציה מסוג הטרוזיגוט בפקטור 2 (לא אמור לומר לכן הרבה..), שב"ה זה הסוג הקל. יש כמה סוגים..באזור ה5..
ההנחיות לי (אישית, כמובן כל אחת תשאל את הרופא שלה בהתאם למצבה) הן לקחת קלקסן רק במשכב הלידה, שישה שבועות אחרי הלידה, שאז יש סיכוי גבוה להתפתחות קריש דם חו"ח.
בשליש הראשון בכלל לא ממליצים! מכיוון שדילול דם יכול לגרום להפלות דווקא בשלב הזה, שלעיתים יש בו דימומים..
הבנתי שההפלות מהקרישיות הן בשליש השני והשלישי. מה שנופל בראשון- כואב מאד מאד, אבל לא קשור לקרישיות. זו תופעה נפוצה לצערנו אצל כל הנשים..
החשש בשלישים המאוחרים זה היווצרות קריש דם בשליה, ואז חו"ח העובר מפסיק להתפתח ויש הפלה/ הפסקת הריון יזומה (כי העובר כבר לא חי ל"ע).
תאמיני לי שהלכתי למומחים ביותר שיש..
המטולוגית אחת אמרה לי- חבל שאת יודעת מהקרישיות, זה סתם מכניס אותך לסרטים וחששות.. היית יכולה לעבור את ההריון בהרבה יותר נחת, ולקחת את הזריקה רק אחרי הלידה. בע"ה...
מה אני אגיד לך- אני עדיין בחששות גדולים ממש!! כל יום שעובר אני מבינה שזה נס ומודה לד'.. בפחדים שתהיה לי הפלה מאוחרת חס ושלום, ואז אוכל את עצמי על שלא לקחתי. למרות שכל הרופאים וההמטולוגים אמרו לי לא. ואני הולכת להרבה....
נראה שלך אין קרישיות, לפחות לא אובחנת ככזאת. ההמלצה לקחת קלקסן היתה כנראה מסיבות אחרות שיש חשש שיגרמו לקריש דם..
אז בע"ה הריון בריא, שמח וטוב בקרוב! בשורות טובות!!