שרשור חדש
פריקה וגם מחפשת פיתרוןאמא לנסיך
אני ב״ה חודשיים אחרי לידה עם שני בנים מתוקים בבית. הצלחתי לטבול אחרי חודש וחצי, ואז הרב אמר למנוע בנתיים עם נרות עד שאקבל מחזור ואז אתחיל עם הגלולות (כי רציתי משו יותר בטוח). לצערי אחרי שבוע מהטבילה קיבלתי מחזור ומיד התחלתי לקחת מיקרולוט. הדימום היה ארוך מהרגיל. שבוע וחצי של דימום וכתמים. אתמול סוף סוף הצלחתי לעשות הפסק.
כל זה טוב ויפה אבל המצבי רוח שלי ממש ממש לא! בבקרים הכל טוב אני צוחקת ושמחה עם החברות שלי בלימודים, אבל כשחוזרת הבייתה אני חסרת סבלנות לבעלי ולילדים. (בעלי לומד בערבים אז אין לי עזרה בשעות האלה. ) זה מגיע למצב שאני בוכה כמעט כל ערב.
מצד אחד ממש רוצה להפסיק את הגלולות כדי לחזור לעצמי, אבל עד שהצלחתי לעשות הפסק... היינו מותרים רק שבוע אין לי כוח למשוך את זה עוד.
מצד שני, אני גם חייבת מניעה עם אחוזים גבוההים, כי אין מצב שאני נכנסת להריון במצב הזה.

זהו. עד כאן פריקה. וגם אשמח לשמוע אם יש לכן רעינות איך לצאת מהמצב הזה שלא לשבתי עליהן.
תודה רבה לכן חברות
אולי לעשותטוב בסדר

התקן?

ככה אין את הקטע ההורמונאלי.

האמת שאני ממש חושבת על זהאמא לנסיך
אבל אין לי כוח שוב פעם לדימומי הסתגלות. מה גם שעל כל אחת זה משפיע אחרת אז מפחדת סתם להשקיע ולהתאכזב
נכון אבלפלא ההורות
א. אם לא טוב לך לא כדאי להשאר באותו מקום
ב. לא מחייב שיהיו דימומי הסתגלות. וגם אם כן בזמן טהרה לשאול על כל דבר, לא בהכרח אוסר
ג. יש אופציה של דיאפרגמה
את בטוחה שהמצבי רוח הם מהגלולות?להרות כוחות
לי דווקא נשמע מאוד הגיוני שאישה אחרי לידה עם שני קטנטנים בבית, שגם לומדת בבוקר וגם צריכה לתקתק בית תתפרק בערב!
נסי לחשוב על כיווני עזרה אחרים,
פינוקים קטנים שיעודדו וייתנו כח לשעות הקשות..
בכלל, אני יודעת שזה נשמע מופרך, אבל נסי לעשות קצת ספורט - שיעור פילאטיס או יוגה או זומבה פעם בשבוע מאוד עוזר למצב רוח! מניסיון!

בהצלחה רבה! 😚
^^^^ עזרה בערב! זה פשוט קשה מדי.ירושלמית טרייה
חמותי גרה לידי ועוזרת לי המוןאמא לנסיך
היא לוקחת את הגדול מהמעון ומחזירה לי אותו בסביבות שבע וחצי. ואז אני מספיקה לנוח. אבל אז מגיעה שעת ההשכבה, ועד שמצליחה להרדים את הקטן, מנסה להרדים בנתיים את הגדול, ואז הקטן מתעורר. ואני מאבדת מהר את הסבלנות.
קיצור- קצת מבולבלת
אני לא בטוחהאמא לנסיך
אבל בשביל לדעת אם זה באמת מהגלולות אני צריכה להפסיק אותם. ואז שוב פעם להיות אסורים... מה עושים???? אין לי כוח כבר.
מכירה מישהילב אמיץ

שהיתה בהתלבטות הזאת  לקראת החתונה.

המצב שלה היה עוד יותר קשה משלך. עצבנית ונסערת תופת, מסכנה.

 

נעזרה בהומאופתיה שהפסיקה את אי השקט, ואחרי החתונה הפסיקה את הגלולות כשהתאים לה, ויותר לא נוגעת בזה.

 

את יכולה לנסות קודם עם רסקיו של באך. זה יכול להיות פתרון.

יש לי רעיוןלעניין0אחרונה
תחליפי לסרזט.
לא צריך לעשות הפסקה ביניהם, את מיד מתחילה בסרזט.
ואז הכל יכול להיות... אולי לא תדממי ממנו בכלל, או שיהיו רק כתמים, או שיעבור שבוע עד לדימום (ואין ספק שיש סיכוי שיתחיל דימום מיד... אין לדעת)
על כל אחת כל כדור משפיע אחרת.
לי הסרזט גרם לבכי בלתי פוסק. החלפתי למיקרולוט והחיים יפים. הבנתי מהרופא שזה גם יכול להיות הפוך לאישה אחרת...
אז לילדים לא אכלנים במיוחד, מה עדיף?פנסאי
הרבה אוכל לא הכי בריא- כמו הרבה פסטה/ אורז תפו״א/ לחם

או מעט מרק ירקות עשיר טחון, מעט תבשיל קטניות, מעט סלט/ ירקות חתוכים וכו׳?

כל ארוחה בהתלבטות מחדש. להשקיע בבישול אוכל שבמצב הטוב יטעמו כפית או שניים ויגידו שהם לא רעבים וילכו לישון רעבים כי אין משהו אחר שהם רוצים לאכול בארוחה,

או להכין אוכל שהם אוהבים/הרבה פחמימות וקצת חלבונים ובקושי בקושי ירקות אבל שיאכלו בכמות יותר סבירה...

מה דעתכן?
שאלה קשה.גם מתלבטתרק אמונה


אם הם קטנים, אולי תנסי לא לשים את כל האוכל בבת אחתלימונית

אלא בשלבים. קודם את הירקות והקטניות שאת רוצה שיאכלו ואח״כ את הפחמימה. כל עוד הם רעבים וזה מה שיש, הם יאכלו מזה קצת, ואת הפחמימה הם יאכלו גם אח״כ. זאת השיטה הכי יעילה שמצאתי. אני שמה ירקות מגוונים ומרשה לבחור שניים או שלושה מתוכם.

את יכולה לנסות להוסיף קצת ירקות גם לפסטה/פתיתים. אם זה חתוך קטן או מגורד אולי הם יאכלו. אצלי הולך טוב פתיתים או בורגול עם סנפרוסט (גזר גמדי ואפונה או שעועית ירוקה).

 

זה באמת רעיון, להגיש את האוכל בשלביםפנסאי
אנסה את זה בלי נדר
מישהי העלתה בפורומים פעם קישור מעולה בנושאש.א הלוי
בקישור היא כתבה כמה עצות
כותבת לך מה שאני זוכרת (לא הצלחתי למצוא בחיפוש)

א. כל ארוחה סלט חי- מידי כמה ימים להוסיף ירק חדש לסלט (צנונית, גמבה, סלק, קולורבי... וכו') לא חיביים לאכול אותו אבל הוא שם. (אפשר להחליף את הירק החדש כל כמה ימים או אחר... לשחק עם זה)

ב. ללכת עם הילדים לירקן לתת להם לבחור פרי/ירק שהם רוצים (אחד. לכל אחד.) וירק/פרי חדש, לא חייבים לאכול את החדש אבל לומדים להכיר אותו ואפשר קצת לטעום.

ג. לשלב כל פעם מנה בריאה בארוחה ו/או לתת דברים מלאים שהם בריאים יותר

לדוגמא:
אורז/פסטה מחיטה מלאה
להוסיף עדשים אדומות לפתיתים (הם לא מורגשות כמעט)
להנביט עם הילדים קטניות ולתת להם לבשל ולטעום
קינואה - באופן מפתיע ילדים אוהבים


ד. מה שמטגנים - לאפות. (כמעט הכל ניתן לאפיה)

ה. להציע, ולאכול יחד איתם, ירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו.

ו. פירות זה חטיף בריא מאוד, זה שהם מתוקים לא בהכרח אומר שהם לא טובים - שתמיד יהיו זמינים לילדים (היא הציעה אפילו לעשות סלט פירות לארוחה במקום סלט ירקות.)

ז. בקציצות אפשר להכניס ירקות וכו' והם פחות מורגשים.

היא כתבה עוד וממש יפה. אנסה לחפש לך שוב... (יש מצב שזה היה בפורום נשואים טריים או הורות..)
זה היה פה.. אני גם זוכרת את זה..רמז דק
שמחה להעלות מחדש. הנה:בהתהוות

אתגר הירקות

הכותבת היא אחת הנשים החכמות, הרגישות והטובות שאני מכירה עלי אדמות. והיא מלווה ותומכת בתהליכי שינוי תזונתי למעוניינות (מרחוק, בהתכתבות).

 

ולפותחת - האפשרות של מעט וטוב עדיפה בהרבה, בהמון, על האפשרות של הרבה ופחות טוב. כל תזונאית תחתום על זה. זה תהליך שמזין את עצמו.

בהצלחה!

 

<אני לא כאן>

תודה על הקישור!פנסאי
קודם כל תודה על התגובה. פנסאי
דבר שני:

לגבי א- אולי אנסה שוב, אבל לרוב הם מעדיפים ירקות חתוכים מסלט.

מלבד העובדה שאני בעייתית בעצמי בקטע של ירקות אבל את הבסיס כבר למדתי לאכול

ב- נשמע לי אטרקציה נחמדה לחופש... נראה כמה אצליח עם הנושא, יש כמה עקשנים במערכת.

ג- תלוי במבחר פה, אורז מלא קשה לי ממש לברור וקינואה אני לא אוהבת ויש גם בגן והם ממש לא נוגעים משום מה.

ד- ב״ה אין אצלינו טיגונים כמעט, למעט שניצל פעם בכמה שבועות.

ה- השן הכואבת שלי. חינוך מחדש גם בשבילי...

ו- פירות במיוחד בקיץ בהחלט הולך אצלינו למעט ילד אחד שמסרב בכל תוקף לכל סוג שהוא...

ז- בקציצות ומרקים אני בהחלט משתדלת להחביא ירקות. לא את הכל הם אוהבים אבל אני מנסה...

ושוב תודה על התגובה המפורטת!
לא קראתי את התגובות.. אבל דעתיאהבה של אימא
תלוי בגיל שלהם... אבל לילדים סביבות גיל 4-5 ומעלה.. אני מכינה כמה אופציות.. לפחות 2 אופציות לתוספת.. למשל או פסטה או אורז... עם שניצל.. או פתיתים או תפו"א... עם עוף... דברים כאלה.. נותנת להם לבחור.. ומשתדלת כל יום שיהיה סלט חתוך גדול ויפה ומגרה. אני אוכלת בריא.. קמח מלא וכו'.. מאפשרת להם את שתי האופציות (בעלי לא אוהב מלא אז הרבה פעמים אני מכינה בשני סירים), ובמקביל אני מעוררת בהם את הרצון לבריא... מספרת להם למה זה בריא... מסבירה בהתאם לרמה שלהם על הויטמינים וכמה הם יהיו חזקים.. ומאפשרת להם לבחור.
בד"כ הם בוחרים את המלא, ואוכלים לפחות קצת סלט... ויש פעמים שלוקחים עוד סלט ועוד סלט...

בקיצור, לדעתי - לעורר אצלם את הרצון, אבל לתת להם בחירה..

בהצלחה
תודה, את ממש משקיעה אני מבינה,פנסאי
אני בכללי מתקשה לאהוב לבשל כל יום, ובטח שני תבשילים מקבילים...

אבל אולי בחופש המתקרב נשים יותר פוקוס על הנושא עם הסברים והכל ונקווה לשינוי
אני דווקא לא ממש משקיעה אהבה של אימא
תחשבי שאני מכינה כמה דברים.. או שיש משבת... ופשוט מציעה להם שתי אפשרויות כל יום... במקום לתת להם כל יום רק אחד מהדברים... זה נותן להם תחושת בחירה
אני גם חושבת שהעובדה שהם רואים את אמא אוכלת בריא מראה להם מה כדאי... אין כמו דוגמא.. הרבה יותר טוב מלהגיד... והם בעצמם שואלים "אמא יש עוד מהפתיתים שלך הבריאים?" ;)
מה הם אוהבים לאכול?לב אמיץ

אני מסתייגת מהאפשרות השניה של אוכלים מעט והולכים לישון רעבים.

במעט הזה הם אולי מקבלים הרבה מבחינה תזונתית, אבל מקבלים ההיפך מבחינה רגשית.

 

האמת שזה מתחלק: ילדים שיאכלו בסופו של דבר, וגם יהנו, מאוכל בריא ומזין, יתרמו ממעט ומזין, ויכנסו לשיגרה של ארוחות בריאות. המעט הזה יעזור להם באופן טבעי להתרחק ממזונות בעלי ערך תזונתי נמוך, ולהימשך לירקות, קטניות, חלבונים וכו'.

אבל גם לילדים כאלה, לא הייתי מגזימה, והייתי מציעה גם פסטה וגם תפו"א. אין בהם פסול והם משביעים ומשמחים חיוך כתוספת.

בתפו"א יש ערכים תזונתיים חשובים שלא כדאי לוותר עליהם.

ואת הפסטה והאורז (אפשר להמיר לאורז מלא וזה מעולה) אפשר לערבב עם קטניות או ירקות מבושלים/מוקפצים.

 

ויש ילדים שלא יעזור כלום, הם לא יגעו בירקות מסויימים או אפילו ירקות בכלל, למעט תפ"א ואולי גזר מבושל.

לילדים כאלה בדרך כלל מספיק תפריט קבוע שמבוסס על החלבונים שהם אוהבים, על תפ"א, פסטה, ועל לחם - מה רע בלחם? ואם את מצליחה להמיר לקמח מלא אפילו חלקית, זה מצויין.

 

אפשר תמיד לחשוב מחדש ולתת להם להתנסות במה שיכול להתיישב על ליבם - תרתי משמע , אבל שילכו לישון שבעים ושמחים.

וזה משפיע גם עלינו. לא כדאי להיכנס למתח ודאגנות, ובטח לא למאבקים עם הילדים, בנושא של  אוכל.

וצודקת אהבה של אמא שהרבה פעמים זה גם ענין של גיל הפתיחות למזונות מגוונים יותר, גם מבחינה תזונתית.

 

 

תודה רבה על התגובה המאזנת פנסאי
גם את מנחמת אותי שבסופו של דבר זה לא כזה גרוע המצב אצלי...

בעיקר אני חושבת שהכל נובע מזה שאני הייתי מהילדים העקשנים האלה והפתיחות שלי למזון חדש היא לא מן הגבוהות...

אבל מקווה להוביל שינוי בעניין לאט לאט אצל כולנו...
אם זה עוזר- אני עד היום לא אוכלת כמעט ירקותש.א הלוי
ואוכלת אוכל "של ילדים" (פחמימות- תלוי איזה וחלבונים- רק דברים ספציפיים .. ובוקשי ירקות ופירות. מאוד בררנית)
איכשהו הילד שלי יצא פחות בררן... נקווה שגם האחרים בעז"ה

ואגב, אצלנו במשפחה רק אני ככה בררנית

כל השאר אוכלים מלא ירקות ומלא דברים ופחות בעייתים באוכל
כך שזה גם עניין של אופי בסופו של דבר...
דומה לי, רק לא הקטע של ילדים פחות בררנים פנסאיאחרונה
דיקלקטין למסירהשושנה2
הי,
יש לי דיקלקטין שבקושי השתמשתי בו ואשמח להעביר אותו הלאה ללא תשלום למישהי שיש לה צורך.
גרה בגמזו.
לפרטים -0524895423
מקפיצה למי שצריכה..... אשרייך!!אני84אחרונה
שלום לכולןאמא1

האמת אני נמצאת בפורום הזה כבר הרבה זמן אבל רק מהמקום של קוראת ולא הגבתי.. רק לקחתי תובנות ועצות מחכימות מכולן

אני שלושה שבועות אחרי הלידה וקראתי כאן עכשיו כמה זה חשוב משכב הלידה ונלחצתיי כי לא הייתה לי אפשרות כזו.. ישר חזרתי הביתה לילדים לנקיון לכביסות.. בעלי מאוד משתדל לעזור אבל בכל אופן לא הולך ואם אני לא אעשה זה פשוט לא יקרה.. ואתמול פתאום הרגשתי בפתח הנרתיק שמכניסה אצבע (לבדיקות) איזה גוש כזה והתחלתי לההלחץ שאולי זו צניחה? יש מצב כזה??? אני מממש ממש לחוצההה.

מה גם שאני אני אמורה לטבול השבוע ואני לא יודעת אם ללכת כי זו צניחה אז אולי לא כדאי ללכת ,אני ממש מפחדת ולחוצה.

יש למישהי עציה או מידע שאני ארגע קצת.. ושלא עשיתי נזק לעצמי וכי מה יכולתי לעשות?? מי היה מבשל מנקה, מסדר מכבס?

גם ככה כולם הפוכים לפחות שהבית יהיה נעים ושהיה בגדים ללבוש..

אוףףףף עצובה עצבנית ולחוצה ומפוחדת...

קרה לי אחרי אחת הלידותאורי8
הלכתי בלחץ לרופא והוא אמר שזו צניחה קלה, עשיתי פיזיותרפיה וזה ממש עזר. אבל- אין מה להלחץ, אין קשר לטבילה, את יכולה לטבל כרגיל, זה ממש לא קשור וחא מפריע. באופן כללי התרגילים שמלמדים ב פיזיותרפיה של רצפת האגן חשובים מאוד ואצלי ממש עזרו, אחרי כמה חודשים רופאת הנשים לא הבינה על איזו צניחה אני מדברת. וב"ה ילדתי עוד כמה פעמים אחר כך. בקיצור אין מה להלחץ, פשוט תטפלי בזה.
לגבי העבודה בבית, אין לי פתרונות קסם, אולי עוזרת לכמה פעמים בשבועות הקרובים. לי בדרך כלל אין עוזרת ביום יום, אחרי לידות לקחתי כמה פעמים מישהי.
קרה לי גם כבר אחרי הלידה השלישיתפשוטה
נורא נבהלתי כבר חשבתי שהרחם צנחה לי או איזה ציסטה ועוד כל מיני מחשבות עברו בראשי אבל כשהגעתי לרופאה היא אמרה שזה רק שינוים במבנה....
אני כבר הרבה שנים במצב הזה- אחרי לידות זה מחמיר מאוד אבל אחר כך זה מסתדר- זה טבעי מאוד אחרי.
לידה עדין הרחם לא חזרה לעצמה. וגם מאמץ פיזי מחמיר את זה, צומלץ לעשות פיזיורפיה, אני לצערי לא הצלחתי עם כל העומס להתמיד בזה... .
מזל טוב!!! ובהצלחה.
תודה רבה רבה לכל המגיבות!אמא1

באמת מרגיע קצת לשמוע שאני לא לבד במערכה

מבחינת עזרה בניקיון פשוט אין לי אפשרות מבחינת כסף פשוט אין אופציה כזו..

לגבי הליכות זה עוזר? כי כשיצאתי יום אחד הרגשתי קצת יותר את הגוש הזה ואחרי מנוחה הרגשה נעלמה..

אם זה הליכות אז באמת אתחיל ללכת.

לגבי המקווה זה לא מפריע לביצוע היחסים? אני כ"כ חוששת מזה... מאודדדדד חוששת מזה!

ויש לי בכלל מה ללכת לרופא לפני 6 שבועות? הוא יגיד לי לחזור רק שיסתיימו השישה שבעות לא?

תודה לכל המגיבות, ממש מחמם את הלב לראות את האיפתיה והרצון לעזור..

כמה דבריםפלא ההורות
א. לא להלחץ כולנו באותה סירה
ב. לא מפריע כלל לקיום יחסים
ג. לגוף לוקח כ 6 שבועות לחזור לעצמו מבחינת מבנה, כך שאחרי 3 שבועות יתכן שזה לא צניחה אלא עדיין לא חזר למבנה שאת רגילה
ג. גם אם זו צניחה- כאמור פזיותרפיה רצפת אגן.
ד. ממליצה כן לחכות 5-6 שבועות לפני שתפני לרופא נשים כדי שיוכל לאמוד יותר נכון את המצב
בהצלחה!!!
תודה רבה על העידוד אמא1

ותודה רבה על כל התשובות באמת מרגיע מאודדד.

אני אחכה באמת ל6 שבועות ואז אלך.

אבל אם את אומרות שלא מפריע ליחסים אז כן אלך לטבול. סתם הלחץ אותי הרעיו שאולי המקום רגיש עדין והתפרים גם..

זו לידה ראשונה??פלא ההורות
את מערבת כאן כבר עוד עניינים..
החששות שלך מובנים ולגיטימיים. כן תתכן רגישות יתרה או יובש במקום לאחר הלידה, בפרט שהצלחת להתנקות מהר (איזה כיף!)
אין מניעה קיים יחסים אבל ממליצה בחום- א. להיות קשובה לגופך, למה מתאים לך, להתקדם לאט לאט
ב. שימוש בג׳ ל סיכוך או שמן שקדים.
לא ממש לא זה לידה מתקדמתאמא1

אבל באמת אף פעם לא הצלחתי כ"כ מהר (לא מבינה מה קרה) אבל היובש קשור להתנקות המהירה?

בגלל שאף פעם לא התנקתי מהר תמיד זה היה למעלה מ6 שבועות אני חוששת מקיום היחסים..

ולטבול בלי זה זה יאכזב את בעלי ואני לא רוצה...

במיוחד שבמהלך ההריון אני יכולה לספור על אצבעות יד אחת את הפעמים שעשינו..

בקיצור מסובך, והוא מאוד רוצה שכבר אלך... 

היובשפלא ההורות
קשור לשינויים הורמונליים, ויכול להפתיע בלידה מתקדמת גם אם לא היה בעבר. ממליצה בכל מקרה להשתמש בשמן שקדים. לא מזיק ויכול להקל מאוד!
רק מעירה שלא כדאי ללכת לרופא נשים עם זה, רובם לא מבינים בזהירושלמית טרייה

אפשר רק להתעקש על הפניה לפיזיו.

לא נראה לי קשור להליכות, אם כבר הפוךאורי8
נראה לי שהליכות 3 שבועות אחרי לידה יכולות להחמיר את המצב, לא מפריע בכלל לקיום יחסים. אין סיבה להלחץ, תבקשי הפניה ל פיזיותרפיה כשתלכי לרופא.
בסדר גמור! תודה בה רבה!אמא1


איזה תרגיליפ קיבלת?אהבה של אימא
קרה לי משהו דומה והלכתי לפיזיותרפיסטית פרטית, גם אצלי זה צניחה קלה והיא אמרה שאין מה לעשות.... רק למנוע החמרה....
אל תבהלי בכלל, תבקשי הפניה לפיזיותרפיהירושלמית טרייה

זה לוקח זמן לקבל תור אז תלכי מהר.

אולי את יכולה לבקש הפניה מרופא משפחה וזה יחסוך לך זמן.

תתעקשי מול רופא הנשים. הם לא מבינים בזה. רופא הנשים שהלכתי אליו אחרי הלידה אמר לי כשביקשתי הפניה לפיזיו: "את לא צריכה, אבל אני לא אמנע ממך". דוחה אחד. היתה לי כבר הפניה עם אבחון של צניחה מרופאה פרטית.

 

בינתיים - גם את את עושה עבודות בבית תשתדלי לשבת. לא לעמוד הרבה. וכמה שאפשר גם לשכב.

הליכות עוזרות לזה אבל בוודאי לא בשלב הזה, את קודפ כל צריכה לנוח. ותזמיני עזרה בניקיון, זה יוריד ממך את המאמץ הקשה. ואולי אוכל מהמשפחה וכו' כי אצלי הבישול היה הכי קשה - עמידה של שעות במטבח.

 

זה משתפר גם מעצמו עם הזמן אבל לטווח הארוך ממש חיבים לתרגל.

 

וכמובן לא מפריע בשום עניין עם מקווה ובדיקות וכו', פשוט מרגישים קצת בליטות בדופן הנרתיק.. תלוי בחומרה של זה. דרגה חמורה יותר יכולה לבלוט החוצה, כבר בפתח הנרתיק.

אבל איזה תרגילים נתנו לכם?אהבה של אימא
למה לי היא אמרה שאין מה לעשות??? ועוד שילמתי לה מלא כסף בשביל לשמוע את זה.....
ממה שאני יודעת תרגול אינטנסיבי יכול לעזור אבל לא להעליםירושלמית טרייה

אאלט קראתי איפשהו שתרגול יכול לתקן דרגת צניחה אחת או אחת וחצי גג.

נגידאם יש לך צניחה בדרגה 1.5 אז אם תתמידי בתרגילים לפי ההוראות תוכלי להישאר עם צניחה קלה מאד, מה שכמובן מאד משמעותי.

 

 

זה תלוי גם כמה זמן את אחרי הלידה. אם זה זמן קצר יחסית אז אפילו בלי תרגול דברים מחלימים בצורה טבעית. אצלי אפילו שנה אחרי עוד הרגשתי קצת שיפור. אבל תרגול ומודעות למה לא לעשות כדי לא להחמיר הם מאד חשובים.

 

מוזר לי שאמרה לך כה. אאכ הצניחה חמורה. ואמרת שהיא קלה..

 

בגדול עושים תרגילי קגל אבל יש בהם כל מיני גיוונים קטנים. הם עדיין משעממים עד מוות חושף שיניים

היא אמרה ליאהבה של אימא
שזו צניחה קלה, ואמרה לי לא להרים דברים כבדים.. להתאפק כשאני מרימה או כאלה דברים.. כדי לשמור על זה ככה.... מעבר לזה לא נתנה לי שום תרגיל....
הזוי לגמרי. גם מי שאין לה שום צניחה, תרגול יעשה לה טובירושלמית טרייה

כי יש תניחות ודליפות לפעמים רק בגלל גיל מבוגר, אפילו בלי הריונות ולידות.

באמת מוזר.

אמרה לי רק לכווץ.. אז מה התרגילים?אהבה של אימא
אכן לכווץ אבל בתזמונים שוניםירושלמית טרייה
כמו למשל שלושים ככיווצים קצרים, שזה כנראה מפעיל שרירים אחרים, לעומת עשרה חזרות על כיווץ לעשר שניות והרפיה לעשר שניות.
כדאי גם ללמוד להפריד בין כיווץ שרירי פי הטבעת, הנרתיק והשתן.
ואפשר גם בתנוחות שונות, ולצרף פעולות נוספות כמו הרמה של רגל אחת כל פעם, הרמה של הראש ועוד.

המגוון הזה עוזר לראות מה הנקודות החלשות שלך ועל מה לעבוד יותר.למשל אצלי צד ימין יותר חלש ורואים את זה בהרמה של רגל ימין לעומת שמאל.
תודה!אהבה של אימא
איפה אפשר למצוא מידע על התרגילים האלה?
אתר רצפת האגן הישראליסמיילי צהובאחרונה
יש שם המון מידע, תזהרי לא לטבוע
נתנו לי תרגילי קיגל וגם תרגילים לחיזוק שרירי הבטןאורי8
זה היה לפני כמה שנים ועזר
הי בנות אשמח לעידודתליה
נלחץ בטעות....תליה
זה לא קשור לפורום אבל בגלל שאני ותיקה פה )אפילו שמאנונימי בדרך כלל( אני מרגישה פה הכי בנוח ...
קשה לי ממש. זה אולי נושא טיםשי אבל אני אובדת עיצות.
שוב העוגה לא הצליחה. בבקשה אל תצחקו זה רציני, אני כותבת עם דמעות בעיניים.
נמאס לי. אני כל כך מנסה. למה לא מצליח לי??? מה לא ניסיתי? החלפתי תנור, אני מנסה קבוע רק מתכונים שאספתי ממקור ראשון ולא מהאינטרנט.
מחר יש יומולדת לחברה בעבודה ואני אחראית על העוגה. הלכתי על המתכון הכי פדוט. מה שאחותי בת ה12 מכינה כל שבת. ולא הצליח. לא יודעת אפילו מה ולמה. בצדדים נשרף, באמצע לא אפוי. ועכשיו גם קצת רבנו בעלי ואני כי מרוב התסכול דיברתי לא בטון נחמד והוא נעלב. גם זה קשה לי. אולי אני מצפה ממנו ליותר מידי. שיבין אותי. שיסלח לי כי אני עכשיו מתמודדת מול קודי ולא קל לי. אבל אולי בעצם זכותו להעלב?
אני מרגישה שאני לא מוצלחת בשום דבר. מילא אם זה היה רק העוגות . לצערי כם בישול אני לא משהו בכלל. ניקיון וסדר זה הכי לא אני. גם עם הילדה אני ממש לא האמא שחלמתי שאהיה. בעבודה אני הכי לא תפקיד משמעותי. אני מרגישה שאין הצדקה לקיום שלי. שום דבר אני לא טובה. תמיד עייפה או סתם בלי חשק לעשות דברים. ולא, זה לא הורמונים כי אני לא בהריון
אוף מתוסכלת מנסה גם לדבר או לצאת עם חברות לא מצליחה לקבוע כולן עסוקות. בעלי תמיג עייף אם יוצאים זה כי הוא עשה לי טובה. אפילו שהוא מאוד טוב ומשתדל לא להראות לי את זה אני יודעת שהיה מעדיף להשאר בבית לנוח או לישון,
סליחה על הכתיבה המבולבלת הכל צף לי יש לי עוד מלא דברים לכתוב אבל כבר מפחדת שיסגיר אותי
תודה תחיה על הבמה סליחה שלא קשור לפורום
איזו מתוקה את!גדולה מהחיים
לגמרי מבאס ומתסכל ואוף אחד גדול!

לא ממש יודעת מה ואיך לעזור ומאוד מקווה שתמצאי פיתרון על אף הלחץ והשעה,
אבל רוצה להשחיל משפט-
כשאנחנו בבאסה- ההההכל נראה לנו דפוק! אפילו שבעצם זה לא לגמרי ככה.
אז אני בטוחה שאת טובה בהרבה תחומים שאחרות לא ואת מיוחדת באיך ומה שאת!

שולחת חיבוק וכח לחייך 😘
^^ממש ככה!אמאשוני
אולי, אם יש לך אפשרות תעשי את הדבר הבא:
תכיני שתי כוסות קפה, תחתכי מהעוגה שתי פרוסות מהמקום שאפשר לאכול,
תזמיני את בעלך לשיחת פיוס ותחשבו רק עצמכם כרגע.
לא על שום דבר מסביב, תנסו להתנתק וללכת לישון בלי מחשבות יותר מדי...
מחר אם את יכולה או שתנסי עוגה חדשה, או שתקני משהו.
אפשר גם לקנות גלידה ואבטיח,
בכלל יתפנקו...
הייתי בתקופות כאלה, זה משהו בראש, בנפש.ירושלמית טרייה

כשאת בתוך הדיכאון הזה קשה מאד לראות איך זה יכול להיות - הרי העוגות באמת לא מצליחות, את באמת לא המנכל בעבודה, והבית שלך באמת לא הכי נקי.

אבל כשיוצאים מהמצב הנפשי הזה רואים שוואלה, אצל כולן לא הכל מושלם. יש עוד המון בנות שהן לא הכי מצליחות בעבודה, ואצל כולן יש התמודדות עם סדר וניקיון ובינינו זה ממש לא דבר חשוב ולא עושה אף אחד מאושר. אני משוגעת לניקין וזה בעיקר הורס לי את החיים.

 

אני יודעת שכל מה שאגיד לא ישכנע אותך עכשיו, רק חשוב שתאמרי לעצמך שזה מצב הרוח שלך. זה בראש. מכיוון שהייתי תקופה ארוכה ככה אני יכולה להגיד לך את זה בביטחון.

 

היום אני במקום הרבה יותר גרוע מכל מיני סיבות, בעיקר בתחום העבודה, ואני דווקא לא מרגישה שאני לא שווה כלום. למרות שאני יכולה להגיד לעצמי מבוקר ועד ערב שאני במצב לא טוב ומה יהיה עם הקריירה הלא קיימת שלי וכו'. זה לא נוגע בי לעומק, לא פוגע בי. בקיצור, זה מצב נפשי.

 

חזקי ואמצי, אולי תלכי למכון כושר. זה עושה מצב רוח טוב. או ריקודי עם.

כל כך מבינה אותך עם העוגהאמא ל6 מקסימים
אני גם הייתי מפשלת בהתחלה (אחרי החתונה) עם העוגות, (כלומר אני הייתי מצוינת, זה העוגות שפישלו לי ), ולכן במשך שנתיים בערך לא הכנתי עוגות, כי היה לי בראש שאני לא מצליחה וזהו! ! אם רצינו- קנינו.
ושלא תחשבי שתמיד הייתי כזו, בתור בחורה הייתי מלכת העוגות, כל פעם שהיה צריך עוגה למסיבה/ ערב כיתה וכו' , היו מנדבים אותי. ..
ואז אחותי סיפרה לי על איזו עוגה פשוטה וקלה, ואין מצב שלא יצליח, וניסיתי והצלחתי. ואז תקופה ארוכה זו היתה העוגה היחידה שהכנתי, כי היה לי בראש: רק העגה הזאת אני מצליחה להכין!
ואחרי שנה או יותר, העזתי לנסות עוד אחת, ועוד אחת, והיום שוב מצליחות לי העוגות. ...
עד כאן הזדהות ותקווה
עכשיו מנסה לעזור בכמה רעיונות:
א. אולי התנור חם מידי, ובמקרה כזה העוגה נשרפת מבחוץ ולא מוכנה מבפנים. תנסי להנמיך את החום (אפילו אם זה נמוך יותר ממה שכתוב במתכון)
ב. באמצע האפיה אני פותחת את התנור ומסובבת את העוגה, גיליתי שצד אחד כנראה חם יותר, ואם אני לא מסובבת, אז צד אחד נשרף
ג. לפעמים הזמנים שכתובים במתכון לאפיה הם קצרים או ארוכים יותר ממה שצריך, אפילו פי 2 זמן. אז לבדוק מידי פעם
ד. באיזו תבנית את אופה? אני גיליתי שתבניות סיליקון לא טובות, וגם לא תבניות נייר. עדיף תבנית ממתכת, או אלומיניום חד פעמי.
בהצלחה! ולא להתייאש, למרות שאני חושבת שאם זו ההרגשה שלך כדאי לעשות הפסקה בנסיונות
נגעת לליביניקיתוש
עם האין הצדקה לקיום שלי...
ואיך נצחק עלייך? דברים כאלו פעוטים זה הקש ששובר את גב הגמל.
אולי תנסי עוגות בלי אפיה לתחושת הצלחה.
אני גם הגעתי פעם לתחושה הזו של הקיום, אבל את ביתו של הקב"ה והוא רוצה בקיומך ובטח שישנה הצדקה.
ואת האמא הכי טובה עבור ילדך
חזקי ואמצי!!
העלית לי גם דמעותבריאות ונחת
גם לי הרבה פעמים לא מצליח אבל למדתי להאשים את התנור בכל פעם שזה קורה.
אין לי עצות חדשות אבל מה שכתבו מעלי נשמע מאד הגיוני. (התרגשתי גם מהתגובות)
מקווה שעברה לך ההרגשה הרעה הזו.
חיבוקים.
תודה רבה לכולכן !תליהאחרונה


חפרתי כאן.אבל-מה עושים עם צלקת מהתפרים?רק אמונה

היא שם בשביל להישאר?

היא מציקה לך?ירושלמית טרייה

כי מבחינה ויזואלית ב"ה הצלקת אינה על הפרצוף..

נראה לי שפיזיותרפיה לאזור תעזור גם לשפר את ההרגשה.

לא כל הזמן אבל טיפה כואבתרק אמונה


את יכולה למרוח משחת ארניקה.לב אמיץ


אין לי.שווה לקנות?או שיש תחליףרק אמונה

יש לי מלא משחות בבית ועוד את הטיפות ההם.

של הורידים.

הטיפותלב אמיץ

נראה לי לא יתאימו כאן, אבל תנסי בזהירות, יתכן שיש חומר שמתאים לענין הזה.

 

משחת ארניקה זה שווה כי היא ממש מחלימה את המקום.

 

תודה רבה!איפה קונים את יודעת?למה עוד זה טוב?רק אמונה


טוב לכל המכות והחבלות.לב אמיץ

צריך לשאול בבית מרקחת.

זה כמו לנולין או אלוורה?יש לי משתיהם.ועוד מלא משחותרק אמונה

לכן אני שואלת

הבנתילב אמיץ

אבל היא עובדת אחרת ויכולה להחלים גם את הרקמות הפנימיות, בזה יש לה  יתרון על פני לנולין או אלוורה.

 

תראי פה:https://www.bteva.co.il/he/Product/Details/%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94%20%D7%94%D7%99%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99

 

זו רק דוגמא, יש של חברות שונות.

תודה רבה.רבהרק אמונה


פיזיותרפיה זה הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליוירושלמית טרייה
וגם הזמן עוזר.
אצלי יש דברים שהשתפרו אחרי כמעט שנה, כשכבר לא חשבתי שהזמן יעזור.
וואו.ממתי מתחילים?יש תורים ארוכיםםרק אמונה


לא זוכרת, אבל נגיד לפחות חודש..ירושלמית טרייה
בינתיים את צריכה בעיקר לנוח, לא פיזיו.
אבל כדאי לבקש הפניה ולקבוע תור לפגישה הראשונה כי זה מה שלוקח הרבה זמן.
חודש לפחות תני למקום להחלים. זה ממש לא מתרפא לגמרי ככ מהר, זה אפילו לא צלקת עדיין! זה עדיין פצע!
באמת?זה פצע?רק אמונה


גם כשנראה סגור ומאוחה מבחוץ צריך עוד קצת זמן.ירושלמית טרייה
גם ככה נראה לי שחתך פנימי יכול לקחת לו חודש. מישהי פה אמרה משהו כזה פעם.
אישית אצלי הכאב פחת אחרי כמה ימים, אבל נשאר רגיש מאד עוד כמה שבועות. שטפתי המון המון במים חמימים, גם יותר מחודש אחרי הלידה. כל פעם שזה הציק הלכתי לשירותים.. צריך ברז אמבטיה שמגיע לשירותים.

תני לגוף קצת זמן, הזמן מרפא הכי טוב דברים כאלה. אם לא ניסית שטיפות אז תנסי, לי זה ממש עזר לכאב.

כמה זמן בעצם עבר מאז שילדת? אני לא זוכרת זמנים בכלל.. עבר חודש וקצת??
3 שבועותרק אמונה

זה כזה מגרד כזה

כואב בישיבה מעט

...לב אמיץ

מגרד זה סימן טוב - סימן שהרקמה החיצונית מחלימה.

 

לרקמות הפנימיות לוקח יותר זמן.

 

גם לי נראה לכן לא יודעת אם לשים ומהרק אמונה

בכל אופפן בעלי בדרך לקנות ארניקה

מקווה שימצא ושהבין אותי

תודה לך

אז זה באמת כלום זמן. תעשי שטיפות! לי זה ככ הרגיע!ירושלמית טרייה


מקפיצה.רק אמונה


זה צלקת של קיסרי?נחש משקפיים


אשמח לשמוע מכולן מה הם שמו על התפרים.רק אמונה


אולי שמן שקדים?ה''ב
חברה שלי אמרה שהיא שמה על צלקת של קיסרי וזה עזר ממש. אבל זה בכלל של קיסרי אז לא יודעת כמה זה רלוונטי.
אני אחרי קסרי שמתי אלו- פירסט וזה פשוט מדהיםנחש משקפיים


יש ספריי של חברת פוראוורמהמרחקים

(אני לא משווקת שלהם!)

חברה שלי שמה אחרי הלידה וממש עזר לה.

הייתרון בספריי הוא שלא נוגעים במקום. רק משפריצים.

 

אני גם השתמשתי בו למשהו אחר בעור וממש עזר לי

^ זה האלו- פירסטחדשה ישנהאחרונה
בכמה שבועות אחרי הלידהרבקוש
שמתי קרם עזרקאין או משו כזה, שמאלחש את המקום. עד שגיליתי אותו סבלתי המון וכששמתי אותו הוא ממש עזר.עד שהם הפסיקו להכאיב ברמה מטורפת ולא שמתי כלום. לפעמים היו כאבים חדים ועברו ולאט לאט לאט לא מרגישים אותם...
בהצלחה יקרה!
היי מיכלאורית0907
ברצוני לשאול שאלה לגבי שינה.
יש לי חברה שיש לה בן מקסים בן 4 חודשים.
בזמן שינה בלילה ובמיטה בפרט הוא נרדם יופי אפילו לבד.
בזמן שהיא מטיילת איתו בעגלה הוא לא מצליח להרדם לבד להבדיל במיטה או באוטו.
היא כלכך עובדת עצות.
הוא נורא משתולל בעגלה חסר סבלנות וחשוב לציין שהוא עייף .
אשמח לעזרתך ועצתך בנושא.
היי מיכל .אורית0907
חיסון של גיל חודשייםמיני מאוס
עד כמה זה נורא שלא היה תור פנוי ויעשו את החיסון כמעט בגיל שלושה חודשים?
סה להחיסונים פשוט שאר החיסונים גם נידחיםאני לי
קפץ זה לא נורא פשוט שאר החיסונים נידחיםאני לי
זה לא כ"כ נורא. קורה הרבה בגלל מחסור בתורים פנויים.לבי ובשרי
תודה!מיני מאוסאחרונה
ברזלצוקולטה

לקחתי במשך כחודשיים ברזל טבעי

(קשה לי עם כדורים גדולים והפריפול דוחהההה

יש שיפור קל מאוד בהומגלובין ובפריטין אבל עדיין זה מתחת לנורמה

אבל.. בברזל (Iron) יש ירידה!!

יש המלצות למשהו טבעי אחר שנספג כמו שצריך ונלקח בטיפות או משהו אחר ולא כמות ענקית כמו הפריפול?

את יודעתאביגיל ב.

שלי היתה בדיוק אותה בעיה, ולקחתי את הפריפול כמו שהוא הרבה זמן וכל פעם הייתי צריכה כמה ניסיונות עד שנבלע ואז באמת מרגישים את הטעם.....אבל אז (אחרי הרבה זמן!!) הבנתי שאפשר ללעוס אותו לבלוע מים וזה עשה את כל ההבדל

תתייעצי עם הרופא שלך לפני שאת מחליפה ברזל..יש את כל התוספים והברזלים ה"קלים" וממש אין בהם את הכמות הדרושה לשמור על הברזל בגוף (ועוד משהו, לפני שידעתי שאפשר ללעוס אז חברה מצאה פיתרון יצירתי ושתתה כמות גדולה יותר של הפריפול לילדים)

תנסיטוב בסדר

פלורויטל זה ברזל נוזלי וידוע שנספג טוב.

איזה ברזל לקחת?אמאשוני
יש כל מיני סוגי ברזל טבעיים,
מצטרפת על ההמלצה על ברזל נוזלי- פלורויטל (זה אותו דבר כמו פלורדיקס, רק עם הכשר)
אני כרגע בניסיון עם הספאטון, נראה איך הוא משפיע.
יש איזה סיבה אחרת בגללה אפשר להשליך את העלייה האיטית בהמוגלובין? (למשל שאם לא היית לוקחת בכלל היית מצפה לראות ירידה)
אפפעם לא עקבתי אחרי זהצוקולטה

אבל תמיד הייתי טיפוס חלש

לפני שנה ומשהו הגעתי למצב של תשישות ממש מפחידה והיה ממש ממש נמוך

לקחתי פריפול חודש בערך לא נראה לי שרק זה מה שעזר..

אני מתארת שהרמות עכשיו הן כמו תמיד אצלי אבל נמאס לי להיות חלשה! חח

חוץ מזה שאני רוצה הריון וזה לא יהיה קל ככה

אז אין לי כל כך מושג למה לצפות

 

אני לוקחת ספאטוןיונתי

זה נוזל ויש בטעם תפוח- ממש נחמד, מתעכל טוב ולא גורם לתופעות לואי.

לא יודעת לגבי השפעה אבל בכל מקרה כל אחת מגיבה אחרת.

יש גם רויטילון. אולי כתבתי את זה לא נכון. הוא מעולהקופלה
תודה לכולןצוקולטה

הרופא רשם לי ספאטון והזהיר שזה יקר חח

ננסה נראה

מישהי כתבה לא מזמן על מבצע בניו פארםאמאשוני
של 2 ב60,
לא בדקתי כי כבר קניתי, כל אחד בערך ב90
אז כדאי לברר וגם כמה עולה בבית מרקחת של הקופה
בקופה יעלה לי 80 בערךצוקולטה

אני אברר על הניו פארם תודה

סתם מענין, באיזה מינון? 1 או 2 ליום?יונתי


תודהיונתי

אני לוקחת 1, אבל באריזה הפנימית באנגלית רשום- לנשים בהריון לקחת 2, ועניין אותי מה המליץ לך הרופא שלך.

(הרופאה שלי לשאלתי, אמרה שהיא שמעה על הספטון, ושאני יכולה לנסות אותו)

אני לא בהריון עדיין..צוקולטה

פשוט חשבתי שמתאים לשאול כזה דבר פה

הא אוקיי.. בהצלחה רבה!!יונתיאחרונה


עד מתי נקראים יולדת?רק אמונה


מבחינה הלכתית?בת 30

תלוי במה מדובר- אבל יש הגדרה של שבוע, ויש גם חודש. וכמובן- 24 חודשים שבהם איברינו מתפרקין.חיוך

מבחינת שוק העבודה- 16 שבועות.

מבחינה רפואית- אני לא יודעת. קראתי שלרצפת האגן לוקח שנתיים להשתקם לגמרי.

מבחינת איך שאת מרגישה- זה כמובן תלוי בך...

 

תודה על התגובה המפורטת!רק אמונה

על שבוע לא שמעתי.מה זה אומר?

 

אולי 3 ימים?בת 30

לא זוכרת, טוב, גם אני אחיר לידה...

נניח יולדת שילדה יומיים לפני יו"כ לא צריכה לצום.

אה.כן זה .רק אמונה


או ממתי אפשר לצאת.בלי שירימו עלי גבות??רק אמונה


זאת השאלה?בת 30

מתי שבא לך.

מה אכפת לך מגבות של אחרים בכלל?

גם.רק אמונה

הם הורסים לי את הכיף לצאת.

זה מציק בעין כשזה לא מסודר... חחחחרגעים


חחחרק אמונהאחרונה


נוהגיםטוב בסדר

שבין עשרה ימים לשבועיים לא יוצאים לבד בגלל שיולדת צריכה שמירה כמו חתן וכלה שלא יוצאים לבד בשבוע של החתונה אבל זה לא הלכה.

ווא!בדיוק חשבתי על זה שזה כמו חתונה!אמיתי!-רק אמונה

חשבתי לעצמי שההריון הוא כמו מאורסים עם חששות והתלהבות מהעתיד

הלידה חתונה הדבר בעצמו.

ואחרי הלידה כמו שבע ברכות ושנה ראשונה התלהבות והסתגלות.

 

אני שבוע וחצי אחרי לידהסיה
מבחינה גופנית אני רואה את עצמי יושבת בכיף עם הילדים בגינה. אבל בכח עוצרת את עצמי.
רואה את עצמי גם בכיף מטילת בקניון אבל שוב עוצרת את עצמי
כי מנסיון מר של יציאה עם תינוק פחות מחודש עלה לו החום והיינו מאושפזים 5 ימים ולא היה כיף בכלל.
אןמרים לא להוציא פחות מחודש. מקווה שאני אעמוד בזה הפעם.
חוץ מלצאת לטיפת חלב
כן גם אני.ממש רוצה לצאת לקניוןרק אמונה

אחותי צריכה ללדת ואני רוצה לקנן איתה

אבל קניון זה חתיכת מאמץ.טוב בסדר


עדיף לצאת למקום מאוורר ופחות מקום סגור הומהפלא ההורות
או ללכת בשעות שקטות וריקות יחסית
אמהות מנוסות צריכה את עזרתכןשמש צהובה
אני כ"כ מיואשת..
הבת שלי בת חודשיים ב"ה ישנה בלילה 6-7 שעות בל"ע לאחר שהיא קמה בבוקר אני רואה שהיא בעיקר יונקת והולכת לישון כל 3 שעות עד השעה שתיים בערך ולאחר מכן היא יונקת משחקת והולכת לישון.. אלא מה.. שמהשעה בערך 17-23 בלילה הגברת מתחילה לבקש ידיים.. בוכה בלי הפסק.. מצד אחד נראה שהיא עייפה אך לא נרדמת למרות שיש שקט או שאני מניקה אותה מלא זמן אחר שעות בצהריים עושה הרושם שהיא רוצה למצוץ ולנמנם מהרגע שאני שמה לה מוצץ היא מתחילה לבכות.. איך שאני מצליחה להרדים אותה ומנסה לשים אותה במיטה היא מתחילה לבכות.. היא יודעת לישון לבד אם אני מניחה אותה בזמן אבל פה זה נראה שהיא רוצה קירבה.. והבעיה הגדולה היא שהיא לא לבד יש לי בן גדול אוטוטו שנתיים שצריך גם יחס ואני לא יכולה להיות רק איתה.. אז כשאני מקלחת אותו היא ממש צורחת או כשאני יושבת איתו קצת לשחק זה בלתי אפשרי.. יש לכן כיוון מה זה יכול להיות? או איך אני מצליחה למצוא פיתרון לדבר? כי זה ממש מתסכל אותי כל יום זה פשוט סיוט כי הגדול בדיוק חוזר מהמעון והחגיגה מתחילה.. ועוד דבר קטן אתמול זה היה השיא כי כבר הייתי עיפה אחרי שהייתי איתה ביום סידורים וחזרנו הביתה הייתי כ"כ עייפה מלהתמודד עם זה.. שנפשית לא רציתי להניק אותה והרגשתי שאני לא מסוגלת מרוב שהיא יונקת שעות.. אז הבאתי לה תמ"ל פעם שניה שהיא מקבלתהיא בקושי אכלה את זה ואז הבוקר כשהנקתי אותה היא פשוט הקיאה הכל!!!
זכית לב אמיץ

תינוקת שישנה לילה וגם בבוקר היא ישנה ושקטה - לא מובן מאליו.

 

אח"הצ הערב ותחילת הלילה הן באמת שעות מועדות לגזים, להנקה תכופה כי אין מספיק חלב לקראת סוף היום, בכי ואי שקט.

זה הזמן שלה להוציא אנרגיה, לבוא לידי ביטוי, לחפש קירבה וכל מה שציינת.

יתכן שהיא לא זקוקה לינוק כל כך הרבה כמו שהיא זקוקה לקירבה וגירוי מוטורי.

 

את ישנה בבוקר כשהיא ישנה? - שואלת כדי לברר אם יש לך מספיק כוחות וחלב אחה"צ-והערב.

תקפידי לנוח מספיק כדי לשלול לפחות את הענין הזה.

 

מנשא יכול לעזור מאוד.

בדרך כלל בגיל 3 חודשים זה חולף.

 

מעולם לא חשבתי על זהשמש צהובה
שבשעות מסויימות אין חלב... שארתי לעצמי שאם יש חלב אז יש חלב ואם אין אז אין בכלל.. טוב לדעת.. זו באמת שעת גזים היא מוציאה המון ב"ה..
יש לי מנשא של בייביורן והיא לא ממש אוהבת להיות שם.. אולי כדאי לקנות את הבד?
זה לא בדיוק ככההש"ל

זה לא שאין חלב בשעות האלה, אלא שמנגנון ההנקה בהן שונה משעות הבוקר.

בכלל, 'אין חלב' ו'יש חלב' הם מונחים לא מדויקים אף פעם. שאלת השאלות היא לא מה יש ברגע נתון, אלא מה רמת הייצור - האם השד מצליח לייצר חלב או שמשהו מפריע לו? מה קצב הייצור? מה הרכב החלב הנוצר? וכו' וכו'. זה בערך כמו שבודקים מפעל - אין הרבה משמעות לשאלה כמה מהתפוקה שמורה בו ברגע זה, מה שבוחן את האיכות שלו זו *יכולת הייצור* שלו.

אז הסירי דאגה מלבך, מנגנון הייצור פועל בסדר גמור גם בערב. זה הדבר הבסיסי והחשוב ביותר.

אבל אופן הפעולה שלו, וגם הדפוס של רוב התינוקות, קצת שונה מהבוקר לערב. אם אני לא טועה מדובר על ייצור מהיר יותר (כלומר פחות בשיטת עודפים ויותר בשיטת מהרגע להרגע - תוך כדי מציצה נוצר החלב), זרימה אטית יותר, אחוז שומן גבוה יותר, אחוז גבוה יותר של הורמונים מרדמים, ועוד כל מיני זוטות. ומבחינת התינוקות - דפוס יניקה של 'אגירת מחסנים'. נראה לי שמפורט על זה קצת גם כאן מדריך למתחילות: הנקה בימים ובשבועות הראשונים

בתכלס יוצא שבערב הם דביקיים יותר, אין כל כך מה לעשות נגד זה... האמת שזה נכון באופן כללי לגבי ילדים ואפילו מבוגרים - שבערב יש יותר הימרחות ופחות מצברוח פעלתני, אבל אצל תינוקות בשבועות הראשונים זה בולט הרבה יותר. כמו שכתבו לך - הרבה במנשא, עוזר מאוד ומפנה את הידיים ונותן להם את הקרבה שהם צריכים, וכשהמנשא לא מספק אותם - הנקה ועוד הנקה. ככה היא מתכוננת לשינה, זה הצורך שלה...

עוד כמה שבועות צפוי שיפור. תחזיקי מעמד.

וממליצה מאוד על מנשא בד (רק עכשיו ראיתי ששאלת)הש"ל


תודה על ההסבר המחכים. זה מה שהתכוונתי.לב אמיץ


אוי זה חסום לי.אני גם בבעיה של הפותחתרק אמונה


זו רק פסקה קצרההש"ל

(זה דף של אוסף שאלות, וזו אחת מהן)

מעתיקה:

 

התינוק רוצה לינוק לעיתים תכופות דווקא בשעות אחר הצהריים והערב – מדוע?

  • בשעות אחה”צ-ערב תינוקות רבים רגישים יותר לכאבי בטן (“גזים”), כאבים אחרים ועומס של גירויים. ההנקה עוזרת להם להרגיע את הכאבים ולהרגיש טוב יותר.
  • בשעות האלה יש לעיתים מה שנקרא “הנקת צבר”, שמתאפיינת בכך שהתינוק מחליף צדדים ללא הרף, ויונק לעיתים תכופות יותר ולמשך זמן רב יותר; חלקם יונקים כדי לצבור ולאגור יותר חלב עבור כמה שעות שינה רציפות בלילה.
תודה רבה רבה רבה!להיות בטוחה שהבנתי-רק אמונה

כי כבר חשבתי שכדאי לא להניק כי זה מה שעושה את הגזים\

אז זה לא נכון?

 

הרבה פעמים זה להפךהש"ל

דווקא תנועת היניקה של הפה עוזרת לגזים להשתחרר (בשיטת פאולה יש הסבר לזה)

אבל תכלס צריך לנסות ולראות... יש תינוקות שבאמת יירגעו יותר בשעות האלה במנשא, ופחות בהנקה. כל תינוק מגיב טוב לדברים אחרים.

אצלי להניק החמיר את הגזיםרעות1
הוצאתי לו גזים בעזרת עיסוי של הבטן
תודה... בדיוק מתוסכלת מזה קצת כרגעבתאל1

שהיא כל שניה יונקת בשעות האלה של הערב....

ואח"כ כל הלילה היא פולטת לי... 

ואני לא יכולה לסרב לה ...היא כולה בת שבועיים...

כנ"ל כנ"ל,על התיסכולרק אמונה


אם היא פולטת, לא להניק.לב אמיץ

זה סתם מעמיס עליה. נסי לתת לה מוצץ. או עיסויים.

כואבת להם הבטן, והם ואנחנו, חושבים שהם רעבים, אבל זה רק מכביד על העיכול ומחמיר את כאבי הבטן.

מוצץ היא לא רוצה...בתאל1

נראה לי שהוא קצת גדול לה או לא נוח לה...אקנה לה בעז"ה מוצץ אחר...נראה איך יהיה.

אני ממש מנסה לא לתת לה כשהיא פולטת, הבעיה היא שהיא ממש מחפשת...

 

שלי אוהבת רק את הפשוטרק אמונהאחרונה


מסכימה^דבורית
וגם שהם נעשים עירנים ולאו דווקא זקוקים לעוד אוכל
אפשר לשים במנשא
טרמפולינה אם יש
מובייל
כל רבע שעה או פחות הם ירצו להחליף מיקום....

אז הם מעסיקים את הידיים בערב אבל בלילה היא תשן
אצלי בגיל הזה הייתי עם הקטן במנשא כל הערבבארץ אהבתי
ככה הוא ישן טוב ואני הייתי עם ידיים פנויות להיות עם הגדולה. וזה גם כיף להרגיש אותו עלי, כמעט כמו להחזיר אותו לרחם....
מנשאאנונימית 86

אני גם ממליצה על מנשא, לי היה מנשא בד שהתינוק מעורסל בתוכו.

ברגע שהייתי מכניסה לשם את התינוקת היא הייתה נרגעת ונרדמת ולי היו 2 ידים פנויות להתיחס גם לילדים האחרים.

מזדהה איתךמטילדה
חוץ מזה שאני רק עם ילד אחד...
אז תודה לך שהעלת את הנושא
ותודה למגיבות על התגובות המחכימות
מזדהה ומשתפת- אתמול היתי בסיטואציה הזו:רק אמונה

התינוקת בכתה לפחות שעתיים 

יונקת כמעט נרדמת

בוכה ושוב

והיא העירה גם את הגדולה

בשלב מסוים

רגע לפני שהשתגעתי

הערתי את בעלי שיקח פיקוד

הלכתי למטבח פתחתי את הפריזר

גמרתי חצי חבילת עוגיות שוקלד ציפס במילוי שוקולד(אוסם-תודה לכם)

נרגעתי קצת

שומעת את בעלי :את באה ?אני לא מצליח להרגיע אותה?

צועקת לו לא!!

ושותה 2 כוסות חלב

נושמת נושמת נושמת

נזכרת איך קוראים לי.

בוחרת לחזור לזירה

נושמת שוב-

ואז עוד הנקה הרבה מגע

הרבה להירגע בעצמי

והיא נרדמה עד שש בבוקר

וינקה ושוב כמה בשמונה תשע

עם טיטול רטוב ומלוכלך

ואני עם מצפוןןן-

 

ווואי, הרגת אותי עם העוגיות..מטילדה

צוחק

סליחה שאני צוחקת אבל תיארת את זה כל כך טוב ומצחיק

(מקווה שלא פגעתי..)

 

והי,

כל הכבוד לך שידעת לתת לעצמך רגע לנשום ולהרגע! זה ממש חשוב!

אם לא נדע לתת לעצמנו את הרגעים הקטנים האלה שעוזרים לנו לאגור כוחות בסוף נתמוטט לגמרי, אז תזרקי את המצפון הצידה...

.זה הומור שחור שלי.אני באמת מחפשת תחליף בריא לשוקולד.תעזרו לרק אמונה


אין יותר מדי תחליפים לשוקולד....בתאל1

אולי קפה... 

גדולה את!דבורית
איזה אינטנסיבי זה
בלי מצפון בבקשה , החיית את אמא שלה
אני קוראת אותך ונזכרת שתכף אני נכנסת ללופ הזה בעצמי הצילו...
באמת לופ.אבל אין כמו ללדת ולגדל ב"הרק אמונה


מנשאנוגהאדר22

אין לי מה להגיד מלבד מנשא, מנשא, מנשא!! המרדים הלאומי

ממליצה מאד לתגבר את כמות השתיה שלךאם ל2

במיוחד בשעות הללו...

בהצלחה

יש מצב שהיא זקוקה ליניקת צבראל הר המוריה
לינוק הרבה בערב כדי שתישן ברצף.
זה לא נכון שאין חלב בערב, בערב החלב יותר סמיך ושומני כדי להשביע לאורך זמן.
תודה רבה על העצותשמש צהובה
ב"ה העצות פה נתנו לי להסתכל על המצב בצורה אחרת.. מקווה שתקופת הגזים תעבור!!
תודה ששאלת.(גם בשבילינו)ולא כתבו פה אז מוסיפה מנסיון האתמולרק אמונה

עיטוף תינוקות מאוד עוזר

ומקלחת מרגיעה

אצלי היא בולעת את הפליטה אז לא נתתי לה והוצאתי

שמתי אותה על הבטן

היא ישנה טוב ב"ה

והנקתי רק קצת ולא שוב ושוב

זירוזהדיה
הי,
ושוב אני מזכירה לכן : שבוע 39, תאומים.

הרופא שלי רוצה לעשות זירוז.

צוואר הרחם שלי עדיין סגור.

יש מישהי שעברה זירוז ויכולה להמליץ לי מה עדיף ?
פחות כואב וכו ?
מותר לנסות זירוזים טבעיים?רק אמונה

קיבלתי בלידה הקודמת פיטוצין-זה עושה צירים חזקים

בדר"כ לוקחים אפידורל ביחד.

עשיתי זירוז של בלוןעוז והדר!

חוץ מההכנסה שהיא קצת לא נעימה עושה את העבודה
מותר, כן.חיוך גדול


ואוו בחיים לא שמעתי על מישהי עם תאומיםש א
שהצליחה לסחוב עד כזה שבוע! שאפו לך!
למה חובה זירוז?
כי מתייחסים לזה כשבוע 41 וחוששים מסיבוךהדיה
תודה לכן על התשובות
לי המליצואמא+4
על זירוז בעקבות ירידת מים מקונליים. רציתי מאוד להמנע ממנו, אז התחלתי בעיסוי פטמות אינטנסיבי. הכוונה לעסות את הפטמות די חזק באמצעות הידיים או לחכך אותן על מגבת. זה לא אמור להיות נעים, אבל לי אישית עזר כששום דבר אחר לא פתח את הרחם.
ולהוסיף הרבה תפילות, שה' יפתח את הרחם בזמן המתאים ביותר לעוברים ושהלידה תעבור בשלום. מחזיקה לך אצבעות יקירה. תעדכני.
אני התחלתי עם פרופספרת משה

שזה כמו טמפון שמכניסים לנרתיק, ואמור לרכך את צוואר הרחם. תוך כמה שעות היו לי צירים וילדתי בלי צורך בפיטוצין.

במצב שלך זה או פרופס או בלוןלעניין0
לפי מה שאני יודעת.
מה עדיף? קשה לדעת. יש נשים שבלון עובד יותר טוב ויש נשים שפרופס. עד שלא מנסים לא יודעים.
נראה לי שמציעים קודם בלון, כי יש תור לזירוז, ואת מתאשפזת עד שמתפנה מקום (אלא אם את הכי דחופה...) ולכן בזמן הזה שמים בלון ומנצלים את הזמן...
אבל כמו שאמרו, בלון זה לא נעים בהכנסה, כל אחת ומידת האי נעימות שהיא מרגישה בבדיקה פנימית ופתיחת צוואר הרחם (וגם אוסר!). אני לא הייתי מסוגלת, ויתרתי על התענוג, והתחלתי מפרופס- שמיד!!! עשה לי צירים רציניים והיתה לי לידה מהירה וקלה ב"ה.

ותרשי לי להמליץ לך לא לדחות את הזירוז, לא לשחק באש, הגעת ל39 זה מטורף ומצויין, אל תקחי סיכון נוסף.
לכל המגיבות - זכרו שמדובר בהיריון תאומיםמתואמת

לפי הידוע לי, כשעושים זירוז כימי בהיריון תאומים, לא עושים מינון גבוה מדי. כך שאני מניחה שיש זירוזים טבעיים שנחשבים חזקים מדי, ולכן לא יהיו מומלצים כשמדובר בתאומים.

(אני לא מספיק בקיאה בזה בעצמי, אבל רק מציינת את זה - כדי שיגיבו רק אלה שיודעות בבירור מה מותר בהיריון תאומים).

הוחלט פרופס עם השגחה היום בלילההדיה
התכנון הוא שהלידה תהיה אי"ה מחר בבוקר .

אני לא נושמת מהתרגשות וציפיה.
וואייי.. כולנו איתך...כח הרצון
שיהיה בשעה טובה!!! בקלות!!!
וואו... שיהיה בהצלחה רבה ובבריאות שלמה!מתואמת

באמת מרגש נורא נורא! גם לידה ראשונה, גם תאומים, גם את יודעת בדיוק מתי יתחיל התהליך של הלידה...

מקווה שאת מצליחה להיות קצת ברוגע למרות זאת!

שיהיה בשעה טובה!!אם הבנים12
בע"ה שיתפתח לבד, ושתהיה לידה קלה בבריאות ובשמחה!!

עם התאומים שלי עזרו מאד -תהילים!!
שתהיה סיעתא דשמיא!פלא ההורות
שליחים נאמנים, חוויה חיובית והעיקר בבריאות לכולם!!!
תאומים זה שמחה
בהצלחה!!
תודה לכן על כל העצות. אעדכן.הדיה
שיהיה בשעה טובה!!את גיבורה!!אמא!
שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב!יערת דבש


וואוו בהצלחה246246
קודם כל שיהיה בהצלחה!ayeletb9
לי נתנו זירוז בגלל רעלת היריון קלה שלא רצו שתחמיר.
למרות שאיכשהו היה לי פתיחה של 1.5, לא התקדם הרבה עם הזירוזים שנתנו לי... והביאו גם פרופס וגם פרוסטין (שניהם זה לצוואר הרחם- קצת לא נעים בהכנסה אבל הצירים לא דגדגו לי), הביאו לי פיטוצין שעשה צירים כואבים אבל נסבלים בעיני אבל לא הזיז כלום, וגם שמו בלון (זאת אומרת, סטאז'רית שמה בלון בצורה לא טובה ולכן זה לא קידם כלום).

בסוף אחרי הכל הייתה לי ירידת מים ספונטנית, ספונטנית עד כמה שאפשר לקרוא לכל הלחץ שקדם לזה ככה... ואז פשוט נתנו מלא פיטוצין (ולקחתי אפידורל) עד שילדתי.
מציינת שהירידת מים הייתה בערב, ובבוקר קיבלתי שוב פרופס פעמיים, שתיתי תמצית עלי פטל, וקיפצתי וסובבתי את האגן מלא על כדור פיזיו. משהו בסוף עזר לילדונת העקשנית לצאת.
בהצלחה!ואל תשכחי לעדכן!!!מעין אהבה
נו.....? אני סקרנית...מעין אהבהאחרונה
חייבת עזרהאליסיה 26
ערב טוב לפני כחודשיים היייתי בהיריון והיה לי כאבים חזקים בצד ימין בסוף התגלה שזה הריון חוץ רחמי זה היה סיוט בשבילי החודש אני לפני יומיים מהמחזור יש לי אותם סימנים אוץו כאב בצד ימין עשיתי 3 בדיקות ביוץ וראיתי שקוו נהיה יותר חזק מיום ליום אני מתה מפחד וחרדנ שאני אעבור עוד פעם אותו דבר האם מישהי מכירה תודה ענקית
נשמע כלכך קשה!! חיבוקקק גדוללל *כוכבית*
עוד מעט יענו לך מנוסות ממני..
בשורות טובות והרבהבריאות
תודה רבהאליסיה 26
אחרי בדיקה ביתית אכן חיובי תחזיקו לי אצבעות שזה לא חוץ רחמי עוד פעם אני רק חושבת על זה וכבר יש לי דמעות
וואייי הייתי בסרט הזהגדולה מהחיים
קשה ומפחיד ומלחיץץץ
בעז"ה יהיה טוב!!!!
תעדכני בבשורות טובות
תודה יקרתיאליסיה 26
מקוטה לטוב לפי החישובים אני כרגע שבוע רביעי אני מה זה מפחדת תחזיקי לי אצבעות
ההריון הראשון שלי אחרי הריון חוץ רחמיגדולה מהחיים
התפתח טוב והסתיים בנסיכה מתוקה.

אז תהיי אופטימית!!!! איתך.
תודה יקרתיאליסיה 26
אתמול הייתי אצל הרופא ראה נקודה קטנה בתוך הרחם אמר לי בואי נתפלל שזה שק ההיריון וראה גופיף צהוב בצד ימין הרגשתי שהוא אופטימי אני מה זה בפחד אני כל כך רוצה את זה
אם זיהה משהו בתוך הרחם,גדולה מהחיים
בהחלט יש מקום לאופטימיות!!!!!!
המון תפילות וכוחות!
תודה מאמיאליסיה 26
ממש תודה אני מקווה רק לטוב
שתבשרי לנו בשורות טובות*כוכבית*
חיבוק יקרה!! תודה שעידכנת
וואי וואי. חיבוק!מטילדה
נתפלל עלייך שתבשרי לנו בשורות טובות!
תודה ענקיתאליסיה 26
היום קבעתי לרופא דחוף הכאב לא נעלם לפי חיושובים יוצא שבוע רביעי תחזיקו לי אצבעות
את צריכה לעשות מעקבבת 30

אני גם עברתי הריון חוץ רחמי שהתפרץ.

כל פעם שיש לך ולו חשד הכי קטן שאת בהריון את חייבת לעשות בדיקת דם (לא ביתית)- כדי לדעת בוודאות אם את בהריון או לא, ואם כן- אז כל יומיים בדיקת בטא כדי לראות אם העלייה בבטא היא תקינה. 

ובשבוע 7 ללכת לאולטרה סאונד לראות ששק ההריון ברחם ולא במקום אחר.

זה יכול להיות קצת מעיק, אבל אין מה לעשות- מי שהיה לה פעם אחת, יש סיכוי גדול יותר שזה יקרה פעם שניה, ואם עברת כריתת חצוצרה אז בכלל את לא יכולה להרשות לעצמך שזה יקרה שוב. 

 

אז אל תמותי מפחד- תתפללי שהכל יהיה בסדר ותעשי את הבדיקות שאת צריכה לעשות. 

תודהאליסיה 26
אתמול הלכתי לרופא עשה לי בדיקת אולטרה סאונר ראה כזו נקודה לבנה בתוך הרחם הרגשתי שהוא היה חיובי אמר לי שבוא נחזיק אצבעות שזה זק הריון הוא אמר שהכאבים בגלל הגופיף הצהוב וזה טבעי תאחלח לי שהכול בסדר
מתקנתאל הר המוריה
שק אפשר לראות הרבה לפני שבוע 7 לא זוכרת מדוייק אבל סוף 5 תחילת 6 כבר רואים.
טוב.בת 30

לי אמרו, אחרי הניתוח, שבוע 7. 

אם אפשר לפני- מה טוב.

מנסיון...אל הר המוריהאחרונה
בשבוע 7 אפשר כבר לראות דופק.
פצעים בהנקהניקיתוש
פעם ראשונה שאני נתקלת בבעיה כזו.
ממש כאילו נשיכות, סימנים כאילו של שיניים.
אבל היא קטנה, בת 3 שבועות.
וזה שורף לי ממש, במיוחד כשהיא מתחילה לינוק.
התחלתי למרוח את המשחה הסגולה הזו.
יש לכן עוד רעיונות?
לשון קשורה? אוף, זה ממש כואב לי.
כדאי לבדוק לשון קשורהאל הר המוריה
וכדאי להתייעץ.עם יועצת מומחית.
לא כדאי לסבול!פלא ההורות
הנקה לא אמורה לכאןב (כפי שאת כנראה יודעת)
ממליצה מאוד שתפגשי עם יועצת הנקה מוסמכת. היא תוכל לבדוק את התינוק, את הלשון, את התפיסה וכו)
אגב יש דבר כזה תינוקות שנולדים עם שיניים. יש לך נסיון. אם מרגיש לך כמו שן תנסי להסתכל על החניכיים או להעביר אצבע ולראות אם יש שן! (זה לא בהכרח יהיה בולט, יתכן קצה שן כמו שן שמתחילה לבקוע)
בהצלחה!
אז, תודה למגיבותניקיתוש
התחלתי מרופאת ילדים...
וזאת פטריה, לא חשבתי שפטריה זה דבר כזה כואב.
תיקחי חיתול בד תרטיבי במים חמימים ותשפשפיאני ליאחרונה
בעדינות את הלשון שלה כל הלבן של הפיטריה יורד
הומור להעלאת מצב הרוח ש.א הלוי


































חחחחחחחחחחחחחחכח הרצון
תודה!!!!
חחח מצחיק נחמד ככה באמצע היום! תןדה😝246246
אהבתייונתי


איך אני אוהבת בדיחות שגורמות לי לצחוק בקולמטילדה
לא שזה כזה קשה, אני בכללי אוהבת לצחוק בקול
אבל היו כאן כמה ממש טובות!
תןדה
הקלוריות....יעל מהדרום
וקצת של ילדים...ש.א הלוי


















































שוב הצחקתני 😁 תודה!מטילדה
חחחחחחחחחחחחחנירוונהאחרונה
תודה שאת משתפת!!!
כשגומרים עם השלב של האמבטיה עוברים לטיולון?העוגב
בנפרד? או על בסיס אותה עגלה?...
איזה יש לך?רק אמונה


אין לי, אני מבררת...העוגב
איזה אמבטיה של איזה עגלה?רק אמונה


אין לי עדיין, אני מבררת כדי לדעת על מה להסתכלהעוגב
ולהבין על מה אני מדברת כשאני אומרת עגלה...😏
אה,נכון.חח.את רק בהריון.לא? לנו יש ביבי גוגר אם זה עוזררק אמונה


ולא קנינו אמבטיה.רק טיולון שמתאים מגיל 0רק אמונה


אפשר ככה ואפשר ככהחילזון 123


מה זה ככה? מה האופציות חוץ מלהמשיך לטיולון?העוגב
שאלת אם בנפרד או על בסיס אותה העגלה לא?חילזון 123

אז עניתי שאפשר טיולון נפרד ואפשר על הבסיס של אותה העגלה...

תלוי מה יש לך.

זה מאוד תלוי איזה עגלה ישגדולה מהחיים
אם היא קלילה ונוחה אין שום בעיה להשתמש בטיולון על אותו בסיס
אם היא כבדה ומסורבלת יותר נח לקנות טיולון פשוט בנפרד
תודה!העוגב
בשמחה!גדולה מהחיים
אני קניתי עגלה מאד נוחה וקלילה ולכן גם משתמשת בבסיס שלה לטיולון.
ולא רואה צורך לקנות טיולון נפרד
נראה לי שבהתחלה בדרכ משתמשים בטיולון של העגלהירושלמית טרייה

כי כדאי טיולון נוח יחסית לתינוק, כזה ששוכב טוב וגם קצת מרופד.

כי הוא נמצא בו הרבה שעות יחסית ויכול גם לישון בו.

 

ומתישהו עוברים לטיולון קומפקטי יותר, אבל זה על חשבון הנוחות לתינוק אז עדיף לעשות את זה כשהוא כבר נמצא בו פחות זמן. כלומר כשהטיולון הוא בעיקר במקום הליכה, אבל התינוק כבר שמח לעמוד או להסתובב קצת בעצמו.

 

זה מה שאני יודעת מנסיוני הדל.

 

ולכן תבחרו עגלה שגם הטיולון שלה נוח לתינוק וגם לא כבד מדי להורים..

תודה על ההבהרההעוגב
^^עוברים בסביבות גיל שנתיים פלוס.רק אמונה


לנו יש טיולון של העגלהנירוונהאחרונה
מתחבר לשלד שעליו ישבה גם האמבטיה.
אבל הרבה אוהבים לקנות טיולון קל יותר בשלב הזה
סוג של פריקה, שיתוף ושאלה..ניקית בהריון
פשוט אני לא נרדמת...
הבן שלי (1.7) במיטה כבר מ-8, לא נראה 100٪ היום. כל איזה 20 דק' מתעורר בבכי ונרגע רק עם ליטוף.. מה שלא מאפיין אותו בדר"כ ב"ה. נראה לי כואבת לו הבטן, אבל לא מוכן לקבל נורופן. אני לא יודעת כבר מה לעשות! לא יכולה לישון.. מקודם הוא גם הקיא מעט, קיוויתי שיקל עליו- אבל לא..

ואני- חודש 8, הבטן גבוהה גבוהה עכשיו ואני בקושי נושמת.. מידי פעם הבטן מתקשה ממש, אבל לא כואבת. רק גורם לי לבחילה כזאת וחוסר נוחות.

בעיקר פרקתי.. אבל אשמח ממש אם יש למישהי עצות ותובנות. או אפילו חיבוק חח
מבאס כשהם חולים בזמנים לא נוחיםחילזון 123


תודה! ניקית בהריון
מרגישה נזקקת, אבל בעלי ישן שנת ישרים ואין עם מי לדבר..
בשביל זה יש אחות נשים! חיבוק גדול ואוהב!!!אורפז1


תודה חמודות על התמיכהניקית בהריון
עודדתן אותי באמת!
בסוף נרדם סופית בסביבות 1+-. וגם אני איתו

יום מקסים לכולן!
ווי.. אני בדיוק כמוך!חדשה ישנה
הריון שני, חודש שמיני עם ילדון מתוק מתוק בן שנה ושבעה!

בזמנים כאלה שהוא מתעורר כל שניה, אני בכלל לא חושבת על אופציה של לקום כל רגע.. בקושי אני מדדה ברחבי הבית בסרבולי .. פשוט שולפת אותו מהמיטה ומוסיפה אותו אלינו😘 ככה אנחנו 4 על מיטה אחת
לא שזה נח, אבל אין מצב שאני קמה כל שניה!
באסהנוגהאדר22

איזה באסה שהדברים האלה תמיד קורים בזמנים הכי לא מתאימים. תמיד צרות באות ביחד ..

להבא אם לא מסתדר לך עם לתת לילד נורופן את יכולה לתת לו את הנרות בזריזות וככה אין בעיה עם זה שלא מוכן לקחת בעצמו.

מקווה שהייתה שינה מתוקה

לא נעיםאדווה כ

קודם כל שולחת חיבוק וירטואלי.

והייתי ממליצה לך לנסות לתת לו נרות של נורופן במיוחד אם מקיא. גם בשביל למנוע את הסבל שלו וגם את שלך.

מאחלת לו רפואה שלמה ולך לידה קלה בידיים מלאות ב"ה 

השרשור מאתמול..ניקית בהריון
אבל הנה! גם הלילה אני פה... 😟
אני צריכה לקנות נרות באמת.. אוף, אני ממש ממש עייפה וצריכה לקום לעבודה עוד 3 שעות.. ב"ה. קשה לי.
מבינה אותךאדווה כאחרונה

הלוואי והיה איך לעזור מעבר

אבל שולחת עוד המון חיבוקים וירטואלים 

לאלה שילדו לאחרונה ולכולן בכללי-שרשור של שיתוףרק אמונה

בטח יש כל מיני קטעים שהפתיעו

או הצחיקו אתכן בתקופה של ההריון והלידה

או להיפך הלחיצו העציבו וכו'

וכל מה שאתם רוצות להכניס פה 

תשפכו.

אפשר לעשות גם ממים.

יפה שהם ערות ופעילות ככה !ואת בונה עולמות לכן את עיפה!רק אמונה


אווףףפרי הדר
אני רק בתחילת הריון ולא סיפרתי לאף אחד כמעט ..
מקודם חברה טובה שלי שגרה באזור קפצה אליי, והבית הפוך ואני שפוכה.. והיא כבר ראתה את זה כמה פעמים .. הרגשתי לא נעים עם הבית ועם איך שאני מרגישה אז פשוט סיפרתי לה כדי להקל עליי..
אבל היא רווקה למעלה מ35 ופשוט לא היה לי נעים !
אני מרגישה כזה רע עם עצמי...
התחרטתי שסיפרתי לה.. במיוחד שהיא כזה אמרה לי שלא כדאי לספר בשלב הזה , והיא בכלל לא שמה לב וגם לא היתה שמה לב...
אוףף זה לא עוזב אותי
בקשר לזה שהיא רווקה לא יודעת מה לומרמהמרחקים

בקשר לזה שהיא אמרה לך לא לספר- סליחה אבל זה לא עניינה. אם בחרת לספר
כנראה שהייתה לך סיבה והיית צריכה את זה

 

אל תשפטי את עצמך ככ מהר. את ממש בסדר!
גם אני סיפרתי די בהתחלה וכל הזמן אמרו לי "למה את מספרת"??
וזה ממש מותר! אני רוצה שתתרגשו איתי! ושתבינו אותי ומה שעובר עליי!

איזה מהממת את ! תודהפרי הדר
בעיקר זה שהיא רווקה הפריע לי
יהה איזו חמודה אתדבורית
אמרת בתמימות כדי להקל על שתיכן את הסיטואציה
את לא יכולה לדעת מראש את התגובה
התכוונת לטוב
טוב שיש לך סבלנות לביקורים מעין אלו בשלב זה.....
נראה לי שדווקא טוב לשתף מעוכבים כלשהם (רווקים/בלי ילדים)מתואמת

בבשורות כאלה בשלב יחסית מוקדם, כדי שהם לא ירגישו שמתביישים מהם בגלל המצב החסר שלהם, וכדי שלא יגלו את זה בהפתעה פתאום, בלי יכולת להתמודד בהדרגה...

מן הסתם היא אמרה לך שמבחינתה - את לא צריכה לשתף כ"כ מוקדם.

אשרייך על הרגישות ובשעה טובה!

^^^עדיף לשתף מוקדם דווקא כאןירושלמית טרייהאחרונה


ילדתי לפני שבועיים תאומים ב"התאומים
אחרי שבועיים של מעקבים כל יומיים/שלושה - פעם צירים פעם ירידה בתנועות, פעם סתם נמאס לי.... וכד'

הגעתי לבית החולים שבוע 37 כי אמרו לי לחזור למעקב.

כמובן שעד שהצלחנו לחבר מוניטור... וכמובן שהיו צירים במוניטור, כמו תמיד אבל אני כבר לא מתרגשת מזה.

עומס מטורף במיון ובחדרי הלידה.
אני מחכה שעה וחצי בשביל להיכנס לרופאה.

אני עם מחיקה 80% ופתיחה 2.5 כבר שבוע וחצי.
השינוי היחיד היה שהראש כבר ירד.

הרופאה אומרת לי שיותר משבוע 38 הם לא נותנים למשוך בתאומים ושאם אני רוצה יש תנאים מעולים לסטריפינג, אפשר אפילו היום או מחר או בראשון, מתי שאבחר.

אמרתי לה שאתייעץ עם בעלי ואחזור אליה.

לי ממש התחשק לסיים אם זה כי עמדתי לצאת מדעתי.... מהכובד והצירים התכופים.

דיברתי עם בעלי והחלטנו שנעשה את זה היום וזהו בעלי רק יארגן את הילדים ויבוא להיות איתי.

בשעה 13:00 חזרתי אליה שתעשה לי, כמעט לא הרגשתי כנראה כי הצוואר היה מאדד רך.
רק וידאתי איתה שיהיה לי חדר לידה, כי אני יולדת מהר...

היא הרגיעה אותי שלא אדאג ותבדוק אותי בשעה 15:00 לראות אם נהיה משהו ושנחליט מה הלאה.

בשעה 14:00 התחילו קצת צירונים כל 10 דקות.
עד השעה 15:00 הצירים הצטופפו לכל 5 דקות, צירים חלשים.

נכנסתי אליה שוב, הפתיחה כבר הייתה 3 שאלה אותי מה אני רוצה לעשות, האם ללכת הביתה או להתאשפז, אמרתי לה שאני מרגישה שזה מתקרב ורוצה להישאר קרוב, היא הפנתה אותי לאישפוז.

האישפוז התעכב כי הייתה בדיוק החלפת משמרות.

בינתיים הצירים מתחילים להתחזק, השעה 16:00 ניגשתי למיילדת וביקשתי שתבדוק אותי כי אני רוצה להיכנס לחדר לידה.
הפתיחה נשארה אותו הדבר, אבל אני הרגשתי שזה מאד מתקרב ודרשתי ממנה להיכנס לחדר לידה, ממש התווכחצי איתה... בסוף ראתה שאין לה ברירה ואמרה לי שתכניס אותי.

בדרך היא אומרת לי שהיא נותנת לי את החדר האחרון שפנוי... אמרתי לה שרק בגלל זה היא צריכה לשמור לי אותו...

נכנסתי לחדר לידה בערך בשעה 16:15 התחילו להכין אותי ואת החדר ללידת תאומים, שאלו אם אני רוצה אפידורל אמרתי שלא, המיילדת אמרה לי שרק בלידת תאומים הם מנסים לשכנע לקחת אבל כנראה שלא נראיתי להם מספיק סובלת... אז לא ניסו יותר לשאול אותי.

הכינו אולטרא סאונד בחדר, צמידים לתינוקות, פיטוצין בעירוי שאם יצטרכו לתת אחרי שהראשון יוצא המיילדת הייתה מהממת, הסבירה לי כל מה שהיא עושה.

חצי שעה היו עסוקים בלתפוס את שתיהם במוניטור.
והתחילו לי לחצים... בדקו אותי הייתה פתיחה 6.5 הם התחילו לפרק את המיטה ולהכין הכל... תוך כמה דקות הייתה פתיחה 10 המים בקעו לבד והראשונה יצא בציר אחד 2,650.

שמו אותה עלי וישר עשו אולטרא סאונד וראו שהשני נשאר ראש ב"ה ולא התהפך.

ציר אחד הכניס אותו לתעלת הלידה ועוד ציר אחד לחצתי והוא היה בחוץ במשקל של 3,065

5 דקות הפרש בינהם.

ולא הספיקו להגיע בכלל מציצנים.... היו בלידה רק המיילת ושתי רופאות.

רק להודות לה' על מה שהיה ועל מה שיהיה.
פשוט לראות נפלאות.
שכחתי... הראשונה נולדה בשעה 17:10תאומים
והשני בשני 17:15.

אמרתי למיילדת שתגיד למיילת בחוץ שילדתי...

אז היא אמרה לי שכבר כולם בחוץ יודעים...
וואי לידת תאומים חלומית. מזל טוב!לב אמיץ


וואו! איזה מדהים!סוכריות עדשים
יש לי צמרמורת. . מרגש!
הרבה מזל טוב!!
וואו. מדהים! מזל טוב💐מטילדה
מזל טוב!!!אישה ואמא

לידה מדהימה!

 

שתגדלי אותם בשמחה ובקלות

הרבה נחת יהודית!

איזה יופי.מזל טוברק אמונה


וואו, נשמע מדהים! מזל טוב!!בארץ אהבתי
ואוווו מזל טוב!!!!ג'נדס
איזו לידה מדהימה! השבח לא-ל!!!!
שתזכי להמון נחת, התאוששות מהירה והתאקלמות נעימה!!
מזל טוווב! איזו לידה מדהימהkit


מזל טוב!!איז מרגש ממש עלו לי דמעות...גלית


ב"ה ניסי ניסים!!אם הבנים12אחרונה

ממש לידה מדהימה! 

 

רוב נחת ושמחה, שפע חלב וכוחות,

 

תאומים זו ממש מתנה מדהימה,

התקופה הראשונה היא הכי קשה אבל אח"כ זה ממש כיף תאומים!