פורום הריון ולידה (עמוד 3996)

איזה אושר, בהצלחה רבה,

התאוששות מהירה ונחת מהילדים!

תינוק או תינוקת, אותו טיפול. ועד שמתחילים לראות שוני בהתנהגות אז מתרגלים. 

לא הבנתי מה קשר לבעלך?

לאימא שלי הייתה שיטה לנבא מין העובר לפי גיל ההורים וברב המקרים היא עבדה אז כנראה אין קשר בין מין העובר להשתדלות ההורים.

הייתי רוצה בן.

אומרים שאם האישה מגיעה לשיא לפני הגבר, הסיכויים לבן עולים.

זה יותר קשור לתזמון היחסים לעומת זמן הביוץ. וגם זה לא מבטיח כלום, רק קצת הבדל באחוזים.

באמת, אם היתה אפשרות לשלוט יחסית בקלות על הדברים האלה לא היית רואה משפחות עם שבעה בנים או שמונה בנות..

עזבי את האכזבה מבעלך בעניין. זה חסר משמעות.

לגבי העניין עצמו, תתפללי לקב"ה שהבת הזאת תביא לכם כזאת נחת ושמחה שתהיי מזועזעת להיזכר שאי פעם רצית שהיא תהיה בן..

דווקא בת זה כזה כיף. במיוחד לאמא. אבל זאת דעתי האישית ובזה אני כבר לא יכולה לשכנע אותך..

בת זה כיף, אבל כשיש לך כבר כמה בבית, אז רוצים גיוון.

חבל לי לחזור עם ההרגשה הזו הביתה...

העלית חיוך של שפתיי

את צודקת, רק שקשה להביא את הדברים האלה מהשכל ללב...

כנראה יקח לי קצת זמן

מה שעוזר להתגבר על הכעס על בן הזוג שלכאורה זילזל בעניין כל כך משמעותי לך, ושיש לו לכאורה השלכות לכל החיים, זה לדעת שגם העיכוב הזה הוא מאת ה'.

אפשר לדבר על זה. מותר להביע אכזבה. ואחרי אלה, כדאי לחבק את הקטנטנה ולברך אותה בברכת ברוכה הבאה  (לך ולקטנטנה).

ברוך ה', אני הולכת ומשלימה עם זה, די מהר, הייתי אומרת.

בעזרת ה' לקראת לשמוח בה

סה"כ זה די ילדותי להסתכל על זה ככה, כל ילד הוא עולם ומלואו, ולא דומה לילד אחר, כך שמה זה משנה...

נראה לי האפשרות היחידה היא לתת תמ"ל.

ובמשך הזמן שלא מניקים- לשאוב בלי לשמור את החלב, כדי שיהיה אפשר לחזור להניק אחר כך.

אם יש קצת זמן עד שמתחילים עם התרופה- לנסות להכין מנות שאובות, אפילו קצת.

אלא אם היא רוצה לחפש תרומה של חלב, או למצוא מישהי שתניק במקומה.

לא פחות יעילה, ואפס אחוזי רעילות.

מקוה שיעבור בסדר בע"ה...

אבחנתית זה צילום טיפה לא נעים, אבל לא נורא בכלל. 

ניתוחית היה לי בהרדמה כללית.

רק שימי לב שאחרי האבחנתית יש כאבים בכתפיים וזה בסדר

למה כאבים בכתפיים? איך זה קשור?

משהו כזה.

עשיתי את האבחנתית אחרי הניתוחית, לראות אחרי חודש שהכל בסדר.

איך אני נשמעת ישישה..

אצלי זה היה כי ממלאים את חלל הבטן בגאז, נדמה לי מתאן, כדי שיוכלו לבדוק ולראות דברים באזור.

ייתכן שממלאים את חלל הרחם באותו גאז כדי לנפח אותו, שיוכלו לראות או לבצע דברים בפנים.

זה מה שהייתי חושבת אבל מישהי פה כתבה שמילאו לה מים אז אני לא יודעת..

בכל אופן, אחרי הניתוח או ההיסטרוסקופיה הגאז משתחרר כלפי מעלה בתוך הגוף ויוצר לחץ בכתפיים. אם זה ממש מציק עדיף לשכב, מוריד את הלחץ.

גם לבדיקה וגם ניתוח אחר כך. והיה לי ניתוח אחד גם קודם.

אפשר לומר שזה ממש מעניין איך הטכנולוגיה מתקדמת ואפשר לראות הכל וזה צבעוני.

אז לי היו דימומים נוראיים ולא הפסיקו התחיל מחזור שלא נגמר... וזה בגלל שרירנים.

בקיצור הבדיקה נעשתה בזמן דימום ורואים במסך את הצבע האדום... נפלאות הטכנולוגיה.

סתם כך לשיתוף, אחרי הניתוח שהוציאו לי את השירירן, כשקמתי, היה לי כמו ירידת מים, משהו

שאין שליטה עליו, כל מה שהיה ברחם, יצא. וזה מול אחותי וכח עזר... על הנעלים וכו'...

אבל ברוך ה', עבר.

וכמובן הברזל בהתאם...

הוא מומחה למוצרי תינוקות. תכתבי לו שם מה הדרישות שלך והוא יתן לך המלצה.

אנחנו עשינו ככה עכשיו וזה פשוט מצויין

בערך בגיל חמישה חודשים (וגם בדיוק נגמר החורף).

בילדים הקודמים לא הייתה לי עגלת אמבטיה...

אז כשנהיה כבר חם מדי, עברתי לטיולון.

זה יצא בגיל 4-5 חודשים.

כאילו היא משתזפת על חוף הים..

וזו באמת הכנה להריון מבחינתי.

מתי יודעים אם יש תאומים.

את הספירה מתחילים מיום קבלת הווסת.

איפה נהנית יותר, חוץ מימה שציינת קודם...

האמת היא שגם בעלי אומר שעדיף טלז סטון. נשמע עם יותר ניסיון ויותר מותאם ליולדות מאשר "בית מלון".

אבל אני רוצה לשמוע עוד דעות...

כנראה שאחזור לטלז סטון.

יותר "נשמע" לי מתאים.

בדיוק מה שבעלי אומר- שטלז סטון נשמע יותר מתאים ליולדת. מקום שקט יותר ומותאם במיוחד ליולדות ועם וותק והכל. תודה

האוכל של המלון

בטלז סטון לא הייתי אבל שמעתי שהחדרים הפרטיים וואו ושהאוכל ביג-וואו

הבנתי שהחדרים המשופצים הם באמת וואו, עם מיטה אורתופדית ועוד כל מיני פינוקים ונורא יפה. אבל יקר בהתאם.

רוב הנשים שרוצות חדר משופץ כנראה לוקחות חדר לא פרטי.

אני העדפתי לגמרי חדר פרטי, לקחתי חדר ישן אבל הוא היה כזה נקי ונעים. באמת לא נראה לי חשוב שיהיה חדר חדש, הרי את לא לוקחת איתך את הקרמיקות הביתה.. חשוב שיהיה נקי ונעים, עם קצת ירוק בחלון ושקט. אבל אולי זה רק אני.

ויש כאלה שרוצות שותפות לחדר כדי שיהיה להן עם מי לפטפט, סוג של בילוי חברתי. יש בזה משהו, אני מאד נהניתי לפטפט בחדר האוכל.

אני לקחתי משהו ביניים כזה. לא ישן ולא חדש מידי. ועם שותפות.

מחיר סביר.

מאוד נהנתי!

בהחלט לא משעמם לי, אבל בעיקר אני שונאת בדיקות רפואיות ודקירות... (במיוחד אחרי שבהיריון עשיתי את זה הרבה... עכשיו בא לי "חופש")

גם כרגע יש לי הפנייה רק לבדיקת דם אחת. כמובן שאם ההמוגלובין לא יעלה מספיק - אבקש הפניה לעוד בדיקה. (ואולי אתעקש הפעם שיבדקו גם B12 ופריטין...)

[ואני באמת לא מבינה את הרופאים... כמו שסיפרתי פה עוד בהיריון - רופאת הנשים אמרה לי לעשות עירויי ברזל, אבל לא אמרה לי בבירור כמה. שאלתי את רופאת המשפחה, והיא אמרה לי (בהתחלה) לעשות רק שניים, ולדעתה זה יעלה לי ל-11...

אז אני לא יודעת אם זו היא, שטעתה כאן, או שזו אני - שלא סופגת טוב, משום מה, את עירויי הברזל...]

ההמוגלובין יעלה לי מ-8.5 ל-11... (חוץ מזה - המוגלובין 11 לא באמת מספיק בשביל לידה... זה מתחת לטווח הנורמה, כמה שאני זוכרת, ובלידה הוא יורד הרבה...)

רופאת המשפחה אמרה לי שאחרי חודש יראו את השיפור, אבל הרופא בבית החולים אמר שאחרי שבוע כבר אפשר לראות...

מאז שחזרתי הביתה הרגשתי דווקא טוב למדי ובכוחות. אבל ביומיים-שלושה האחרונים אני מרגישה שוב חולשה קשה... (אבל אולי זה בגלל שביום חמישי יצאתי לראשונה מהלידה לסיבוב ארוך, והלכתי יחסית הרבה ברגל?...)

בכל אופן, זה דווקא לא נשמע קשור לעירויים...

יש גם מצבי רוח של אפ ודאון

לא קשור לברזל כי יש לי גם

ואגב לא שאלת על המצב שלי...[בברזל]

ואכן יודעת על מצבי האפ ודאון במצב הרוח, אבל כאן לא מדובר בזה...

ב"ה! זו ירידה ממש סבירה...

ואיך את מרגישה? חלשה או לא?

את ממשיכה לקחת כדורי ברזל?

בינתים לא לוקחת אלא אוכלת אוכל מלא בברזל

אעשה בעז"ה עוד שבועיים בדיקת דם לראות אם עלה ואם לא אקח

בביה"ח אמרו לי שאחרי שבוע מהעירוי יראו שיפור בהמוגלובין.

והתכוונתי מה הם אמרו על המצב של הברזל והאם דיברת בסוף עם המטולוג.

ולא, לא התייעצתי עם המטולוג.

להספיק להגיע לקופת החולים מוקדם אחרי פיזור כל הילדים, להשאיר את הקטנצ'יק עם בעלי (כי לא רוצה להביאו לשם סתם כך)...

אם אהיה חייבת - אעשה זאת. אבל לא רוצה להסתבך מלכתחילה...

תודה!

אם את מרגישה טוב ומתפקדת כראוי - אפשר להמתין עד שיפסק הדימום.

אם את חלשה ובקושי מתפקדת - לא הייתי דוחה פנייה לרופא.

אם היא עולה במשקל

ויש לה כמה טיטולים רטובים במשך היום

והיא רגועה

הכל בסדר.

ביום שלישי הייתי אמורה לקבל , שלושה בדיקות יצאו חיוביות שזה די מוזר..הייתי בהלם .. עדיין בהלם.
נראה לי שזה גם תלוי בכמות ההורמון שקיימת לכל אישה ואישה זה שונה.
בהצלחה

הבנתי שברגע שזה חיובי זה חיובי

(שבאמת קרתה!)

והשרשור הזה קוטל...

וכאילו כרגיל הנחתי יד וחיכיתי להרגיש תנועות. אחרי כמה שניות נזכרתי שהגברת פה לידי בעגלה 

שלושה ימים אחרי הלידה טיטאתי את הבית ובישלתי טיפ-טיפה...

אבל זו לא גבורה, אלא גובל בטיפשות. בכל אופן, באמת לא הייתה ברירה...

גם אני, בלידה קודמת, חזרתי מבי"ח והתחלתי למין כביסות ולהפעיל מכונה לבנה...

המדפים בארונות בגדים היו נראים כמו אחרי סופת הוריקן שחיסלה את כל מלאי הגופיות והבגדים הלבנים שהיו בשפע על המדף קודם הלידה...

(ובעלי מאוד מסודר ונקי. אבל ככה זה כשאצא לא נמצאת בבית כמה ימים!)

כנ"ל- בישולים...

אם אין אני לי- מי לי??

בכל זאת- תשתדלי לשמור על הכוחות שלך. למענך ולמען תינוקך ולמען כל "חברי" הבית שלך שיהיו בריאים

שבעלי הצליח בהיעדרי לרוקן כמעט את כל המדף שבו אני נוהגת לתקוע כביסה נקייה - לכשאמצא זמן לקפל אותה... והוא דווקא עשה כביסות כשלא הייתי (ועדיין עושה לפעמים).

אבל כן, כשאמא לא נמצאת הסדר הרגיל לא מתקיים. ואם רוצים לחזור לשגרה של הבית כמה שיותר מהר - גם אמא צריכה לחזור אט אט לשגרה...

גם בעלי עשה איזה מכונה או 2 (לפי הוראות טלפוניות) כשהייתי בבי"ח אחרי לידה.

אבל עדיין. זאת לא תחזוקה שוטפת של בית כשאמא לא נמצאת בבית...

בעלי מצליח בתוך כמה ימים להתגבר על הררי כביסות כשאני לא נמצאת.

מגיע לו פרס ישראל על כך!

איך הכביסה הנקיה מוצאת את דרכה לארון? זאת כבר שאלה אחרת.

והתשובה: שופכים את כל הערימה על הריצפה, וקוראים לכל הילדים לקחת כל אחד את הבגדים שלו .

הורסת!

כי שמן קיק לא מיועד לאכילה ,

מה שקורה כששותים אותו הגוף רוצה להתפטר ממנו ולכן רוב הסיכויים שיתחילו הקאות ושלשולים 

והרחם יתחיל להתכווץ וזה עלול להוביל לצירים ...

אבל יכולות להיות גם תופעות לא נעימות.

מה שכן ניתן לעשות , לשים 2-3 כפות בחביתה וזה פחות מורגש ,

אבל אני לא ניסיתי את זה על עצמי כך קראתי .

אני למשל שותה עץ עלי פטל אם זה משנה ,וזזה המון בבית.

תחפשי ביוטיוב סרטונים שמדגימים אותן.

גיסתי שתתה-עזר.

חברה שתתה- עזר.

ניסיתי שוב - לא עזר.

קחי בחשבון.

4 שעות אחרי שלקחתי התחילו צירים.

אצלי זה מחליק את הילדים החוצה.

אבל שוב-כל אחת והגוף שלה.

ויכול לגרום נזק לרחם

מייצר צירים חזקים כמו פיטוצין

אלא שעם פיטוצין-הרופא שולט על המינון ואפשר להפחית אם מייצר תגובה חזקה מדי

ושמן קיק - אחרי ששתית, אין דרך חזרה. וכבר היו מקרים שנגרם לנשים נזק חמור לרחם

בקיצור - לא בטוח שזה עדיף על זירוז ביתחולימי

וכן, כמו שאמרו פה - אם אין תנאים ללידה זה לא ישפיע. זה לא מייצר לידה יש מאין

בשימוש פנימי זה חומר משלשל.

עד לפני 30-40 שנה היה נפוץ בשימוש זה.

אז גם השתמשו בו במזרז לידה.

למעשה, כל חומר משלשל מזרז לידה.

למעשה הוא זה שזקוק לטיפול. אבל כדי שהוא יבין שהוא במקום בעייתי שמקלקל לשניכם, כנראה שאין מנוס מטיפול זוגי.

הוא מודע לדאגנות האובססיבית שלו? אם כן, ואם היא מפריעה לו בתחומים נוספים, אולי הוא יסכים ללכת לטיפול הומאופתי או מח אחד.

בהצלחה לכם.

בתור הזו שדואגת..

נכון שזאת התנהגות שבד"כ את רואה אצל אמהות ופחות אצל אבות.. אז מה, לא כל האנשים אותו הדבר.

זה לא נחשב שהוא מתערב אם הוא חולק איתך בשווה בעול ההורות.

ונראה לי שההורה הפחות דאגן צריך לאפשר להורה היותר דאגן לקחת החלטות שנוגעות לשלום הילדים.

כי דאגה נובעת מפחד ופעולות שנובעות מדאגה עוזרות להרגיש שליטה ולהרגע מהפחד..

ולמנוע ממנו את זה פירושו להכריח אותו להתענות בדאגתו לילדים שלו מבלי אפשרות לעשות למענם דבר.

זאת הרגשה יותר קשה מאשר ההרגשה שלך כשאת מוותרת - את פשוט צריך לוותר ולקבל את זה שהוא "מתערב" במקומות ללא צורך לדעתך, שזה אומר מבחינתך להתמודד עם רגשות של אגו ורצון לשליטה שזה נראה לי פחות קשה..

אלה הילדים שלו בדיוק כמו שלה והוא שותף מלא לפי מה שהיא מתארת.

מנסיון אני אומרת לך!

כמו שאמרת מדובר בבעל שעוזר לך ומעורב מאוד בכל מה שקשור לתפקוד הבית ולילדים.

מאוד הגיוני שזה יבוא ביחד עם דברים נוספים. כלומר, לא יכול להיות שהוא רק ייתן לך יד ויעזור (מעל הסטנדרט כמו שציינת) מצד אחד, אבל מצד שני לא תהיה לו זכות להביע החלטה, עניין דעה וכו' בנושאים האלה.

אני מצטטת אותך:

מנקה מבשל כביסות לקלח להאכיל את הילדים להיות איתם יום שלם.

בעל כזה יקרה, מאוד הגיוני שהוא זכאי וראוי והחליט בנושאים כאלה ואחרים בעניין הילדים.

למה את מסתכלת על זה בתור התערבות או שהוא חולק עליך?

אולי את חולקת עליו?

אני מתכוונת שאם הוא כ"כ לוקח חלק בבית, וזה מבורך, ואשריכם שזה ככה,

אז טבעי שהוא ייקח חלק מלא בהחלטות..

נסי לראות את זה מנקודת המבט שלו- לדעתו באמת המים במקלחת היו באמת חמים מידי לדוגמא, הוא מעורב כ"כ בגידול שלהם, מה רצית שלא יעיר לך על כך? זה הרי טובת הילדים שלכם!

הוא כ"כ מעורב ועוזר שבהרגשה שלו, שבעצם, גם הוא "יודע איך מטפלים בילד שלו!!"

לא חושבת שאת יכולה להסיק שאת תהיה הקובעת דווקא.

הרעיון הוא לאזן אחד את השני, להתחשב אחד בשני. בפרט כאמור ששינכם מגדלים את הילדים באופן שווה או כמעט שווה ולא מדובר כאן באבא שרואה את הילדים שלו בלילה כשהם ישנים.... 

לידע כללי בנושא גידול הילדים, כאשר יש בעיה ספציפית, צריך לפנות לייעוץ ספציפי.

לפי מה שתיארת, אין לכם הפרדת תפקידים בבית.

וזאת הסיבה שאת מרגישה שבעלך "מתערב".

הוא לא מתערב - הוא ממלא את תפקידו נאמנה, רק שמפני שתפדיקו גם תפקידך - זה יוצר את מה שאת מתארת.

הייתי ממליצה לך לשבת עם בעלך ולהחליט על גבולות ברורות, תכינו לעצמכם רשימה מפורטת מה את עושה ומה - בעלך. כל אחד אחראי על החלק שלו בחיי המשפחה ולא מתערב בחלקו של השני, אלא אם כן נוצר מקרה חירום (נגיד, רק את נכנסת למטבח, אבל אם את בית חולים - אז זמנית, עד שתצאי - הוא מבשל ושוטף כלים. את יוצאת מבית חולים - הוא יוצא מהמטבח. דוגמא בלבד.).

ברחוב ירושלים לא זוכרת בדיוק איפה ברחוב ואז שם החנות..

אבל הן היו טובות ושמרתי אותן להריון הבא.

אבל יכול להיות שזה היה רק שרוול ארוך, הייתי בהריון בעיקר בחורף.

שווה לבדוק

לוקחים חולצת בסיס שחורה שכבר לא בשימוש (ושהיא יחסית צמודה וצרה)

גוזרים את החלק התחתון שלה וזהו. יש מאריך חולצה.